{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-93","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":93,"title":"קטע 93","hebrewTitle":"קטע 93","segments":[{"index":1,"he":"למואב ואדום היושבים ראשונה עם שגם הם לא נתנום עבור בארצם. ומפני זה חקר הדברים עד \nשהוגד לו איש מפי איש כי הקב\"ה ציווה להם לישראל אל תצר את מואב וכו' כי וודאי \nשהמואבים בראות' את ישראל חונים בארצם. יפחדו מהם פן ישללו שללם או פן יהרגום \nוישראל באים לקנות מהם נזונות ומבטיחים אותם שלא יפחדו מהם כי כבר נצטוו על זה כדי \nשיביאו להם מזונות וכמ\"ש אוכל בכסף תשבירני וכו'. ואז גם שאר העם הנקראים מואב \nביודעם כך. וזה ע\"י חקירת בלק כנ\"ל אבל לא סמכה דעתם לגמרי וז\"ש ויגר מואב מפני העם \nלא מפני משה רועה שלהם כי כבר נצטווה אל תצר וכו'. אמנם דלת העם להיות\" עם רב מאד \nמתפשטין בסביבות מחנותם ושוללים מאכל וכיוצא. כדרך הגייס הבא ממלך אחר לעבור להלחם \nעם ארץ מלך נודע. ובחנות חילו וצבאו שם הן כל העיירות הסמוכים שם מתייראים שלא \nיבוזו בארצם מאכל וכיוצא אף כי אין ביאת' עליהם ע\"ד ויאמר שאול אל הקני סורו מתוך \n"},{"index":2,"he":"העמלקי פן אוסיפך עמו. ואמנ' ענין זה לבדו לא יספיק אל היותם מוכרחי' ליעץ איך יעשו \nעמהם מלחמה. ואמנם נוסף בזה סיבה אחרת יותר אמיתית לא מפני יראה ומגור כנ\"ל ויגר \nמואב אלא זכרו שנאה קדומה של פירוד אברהם ולוט אביהם שאמר לו הפרד נא מעלי וכ\"כ \nהיתה השנאה ביניהם שהיו דומים בעיניהם כקוצים. וז\"ש ויקץ מואב כקוצים היו בעיניהם \nלא מסיבת היותם עם רב מהם ומתיראים מהם אלא להיותם בני ישראל זרעו של אברהם שהביא \nעמו לוט מאור כשדים ומאס בו מפני מה שכתוב וישא לוט את עיניו וירא את כל הככר \nשנתאווה לניאוף כמ\"ש כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ובחר לו אנשי סדוס ומעשיהס הרעים \nכמשז\"ל ומאז ואילך הלכה וגדלה שנאת מואב ועמון את בני ישראל ובפרט אחר שנודע להם \nציווי לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' ונתרחקו מהם יותר מכל שבעים אומות. וז\"ש ויקץ \nמואב מפני בני ישראל מחמת שנאה לא מחמת פחד ויראה:\nבאופן שנתחברו ב' סיבות אלו הא' מפני קצת יראה והב' מפני שנאה גמורה קדומה וראו כי \n"},{"index":3,"he":"אין יכולת בידם להלחם עמהם ולהאבידם ח\"ו מן העולם כי עם רב הה לכן ויאמר מואב אל \nמדין עתה ילחכו וכו'. כי גם מדין מבניו של אברהם מבני קטורה וישלח' אל ארץ קדם מפני \nיצחק בנו וכל יש לו נתן ליצחק ומכח זה גם מדין היו בשנאה גדולה עם ישראל ואז נתיעצו \nשני השונאים של ישראל יחד ונועצו לב יחדיו איך יכריתו ח\"ו שמם מן הארץ עד שעלתה \nהסכמתם להביא את בלעם. וכמ\"ש ואגרשנו מן העולם כמשז\"ל. באופן כי כל תכלית מואב \nומדין הי' לא מפני היראה בלבד אלא העיקר הי' מפני השנאה העצומה. ולכן שלחו אל בלעם \nבן בעור בן לבן הארמי היותר שונא של יעקב כמ\"ש ארמי אובד אבי. ונתחברו שלשה השונאים \nיחד. אבל הם בעצמ' קרובי' היו במשפחתם. כי מדין הי' בן אברהם ולוט הי' בן אחי אברהם \nובלעם בן בנו של לבן בן בתואל בן נחור אחי אברהם ולשלשתם אהבה רבה זה עם זה ושנאה \nעצומה עה ישראל ויתכן כי זה נרמז באומרו ארץ בני עמו כלומר קרובים במשפחות' היו \n"},{"index":4,"he":"כנ\"ל בלעם עם מואב ומדין. ולרמוז אל סיבת השנאה אמרו עתה ילחכו הקהל ולא אמר העם או \nבני ישראל כמו שאמר בתחלה אבל רמזו בזה שנאת ישראל עמהה לא יבא עמוני ומואבי בקהל \nה'. ואלו שהובדלו לקהל ה' בפני עצמן ונתרחקו מעלינו מפני שנאה גדולה שעדיין תקועה \nבלבם ומצד זה יראי' אנו כי עתה שהם מוצלחים וגם הם קרובים וסמוכים לנו שנאה תעורר \nמדנים והגם שנצטוו אל תצר את מואב ילחכו את כל סביבותינו ויבואו עלינו בעקיפין, \nואמנם אם אנו מואבים אשר כבר הרחיקם הקב\"ה אותם מעלינו כמ\"ש אל תצר וכו' איך אתם \nמדיינים אינכם יראי' יותר ממנו בכפליים. וז\"ש סביבותינו אנחנו ואתם כי אנו שנואים \nבעיניהם כנ\"ל ואלו לא היו בינינו שנאה היו לוחכים לחיכת שאר הבהמות אבל כיוון שהה \nשונאים אותנו תהי' לחיכתם קשה בתכלית כלחוך השור שאינו מניח עוד שורש ברכה כאומרם \nז\"ל כי יתכוונו להזיקנו בכל האפשר אחרי שהם שונאים אותנו. עוד נתנו טעם אחר מפני \n"},{"index":5,"he":"שנאה הלא היא גם מפני המלך כי הלא ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא. וכל בניו \nומשפחתו של יתרו נתגיירו כמשז\"ל על וילך לו אל ארצו שהלך לגייר את כל משפחתו ובלק \nלבדו נשאר בגיותו. ולכן יש בין משה וישראל לבין בלק שנאה גדולה ג\"כ ולכל הסיבות \nהנ\"ל עתה ילחכו וכו':\nוירא בלק וכו'. צריך לעורר פירוד הזה למה לא נתחברו יחד ויראו בלק ומואב וכו'. זולת \nשינויים רבים אחרים. אך הענין כי היינו מתמיהים כי מכיוון שכבר ראו מואב את אשר עשו \nישראל לאמורי ולהם לא נתגרו כלל ואין זה אלא מפני שנצטוו אל תצר את מואב מה היתה \nעצתם זאת הנבערה לשכור את בלעם לקללם ולגרות בהם את ישראל ובפרט עתה שהיו מתראים \nלהם מעוטפי' בטליתות כתלמידים חכמים. ומכאן ואילך כיוון שהם התחילו לפרוץ גדר אולי \nיתיר להם השי\"ת להצירם ולגרות בהם מלחמה. וזו התמיהה גם היא על השי\"ת למה לא הקפיד \nעל שפרצו הם תחלה הגדר וכבר רז\"ל הקשו קרוב לזה למה נצטוו צרור את המדיינים ומואב \n"},{"index":6,"he":"שהתחילו בעצה תחלה לא נאמר צרור את מואב ותרצו מפני שתי פרידות טובות רות ונעמה. \nועדיין קשה כי כמה דרכים לפניו ית' להניח לישראל להתגרות בהם מלחמה וינצל האיש ההוא \nשעתיד לצאת ממנו רות. וע\"כ בא הכתוב לתרץ כל זה והודיע כי לא משנאה וברשע עשו מואב \nאת הדבר הזה אלא מאימה ורעדה גדולה נפלו עליהם ואנוסים היו בדבר. והתחיל להודיע \nסיבת היראה הנ\"ל ואמר וירא בלק וכו' ירצה כי נודע כי גבול האמורי הי' תחלה מכלל ארץ \nמואב ועמון וכמשז\"ל עמון ומואב טהרו בסיחון וכמשה\"כ אוי לך מואב וכו' למלך אמורי \nסיחון כי חשבון עיר וכו' נמצא כי כל אשר עשה ישראל לאמורי כאלו למואב עצמו נעשה כי \nשלהם היתה הארץ ואינה מכלל הארץ אשר נשבע ה' לתת לישראל ואף גם כי סיחון הקשה את \nרוחו להלחם עם ישראל היו יכולים להורגו ולקחת השלל כולו אמנם הארץ עצמה שהיתה באמת \nלמואב לא הי' מהראוי שיקחוה ויחזיקו בה כמ\"ש בסוף פרשה הקודמ' וישב ישראל בארץ \n"},{"index":7,"he":"האמורי, וזהו שסמך ואמר וירא בלק את כל הוסיף מלת כל לרמוז אל הנ\"ל כי היו די להרוג \nהאנשים ולבוז את שללה אלא גם בארץ שהיא גזילה ביד סיחון לקחוה ונתיישבו בה וא\"כ כל \nזה התוספות אשר עשה לאמורי הלא למואב נעשה ולא ידע בלק מה שתירצו רז\"ל כי עמון \nומואב טהרו בסיחון ומזה תמה ואמר הלא השי\"ת ציווה אותם כי לבני לוט נתתיה ירושה \nונודע כי ירושה אין להם הפסק א\"כ גם כי סיחון לקחה מידם גזל היא בידם וזה יורה כי \nציווי אל תצר את מואב אינו אלא לפי שעה בתחילת של כניסתם לארץ ואח\"כ יתבטל זה \nוהראי' את כל אשר עשה ישראל לאמורי כנ\"ל וז\"ש אח\"כ עתה ילחכו הקהל וכו' כלומר מכאן \nואילך כמו שנבאר בע\"ה.ואמנם הזכיר בבלק וירא לתוספות כי מואב לא היו כ\"כ חכמים \nלראות בעין השכל מה שראה בלק שהי' חכם גדול מבלעם כמשז\"ל על וקסמים בידם ועל לכה \nאקחך אל מקום אחר אולי יישר וכו':\nולכן ענין הראי' וההסתכלות בעין השכל נתייחס אל בלק שהוא דבר נוסף בו על מואב \n"},{"index":8,"he":"ומכש\"כ שנתיירא יותר מהם כי כפי הראי' כך גודל היראה אבל במואב לא נתייחסה ראי' כלל \nרק היראה בלבד וז\"ש ויגר מואב וכו'. והענין כי לא נתייראו מפחד סתרים עליונים לדעת \nרצונו ית' במה שציווה אל תצר את מואב ע\"ד שנסתכל בלק אבל המורא שלהם היא טבעית והיא \nמפני העם כי רב הוא. והענין כי ישראל הם אשר נצטוו אל תצר את מואב לפי אשר אליהם \nנתחלקה הארץ ונצטוו כי ארץ מואב אינה בכלל ארץ ישראל:\nאבל הערב רב שאין להם חלק כלל בארץ כנען אפשר שירצו לרשת את ארץ מואב להתיישב בה \nולכך הם לא נצטוו באל תצר את מואב ומזה נתייראו מפני הערב רב. וא\"ת שהה מועטי' אינו \nכן אלא אדרבה רבים הם מישראל כמשז\"ל על וחמושים עלו בני ישראל א' מחמשים מהערב רב. \nוז\"ש כי רב הוא יותר מבני ישראל ומכ\"ש יותר ממואב עצמם. ולכן עתה הזכיר מאוד כי \nעיקר יראת מואב הוא מפני הערב רב ואחר אשר נתייראו מטענה העקרית חזרו עוד לגור קצת \nולא מאוד מפני בני ישראל וז\"ש ויקץ מואב וכו' והענין כי הנה ערב רב לא במעשה נסים \n"},{"index":9,"he":"יכולים להלחם כמו ישראל אלא בזרוע בשר הם באים וא\"כ גם אנחנו מואב אתנו זרוע בשר כי \nגבורת מואב נפלאת היא וכמ\"ש בישעי'. ובירמיה והיו לך גבורי מואב וכו' שאנן מואב \nמנעוריו וכו' ולא עוד אלא שעשירים גדולים אנו ונשכיר את בני עמון אחינו ומלכי מדין \nהסמוכים אלינו ונוכל הם:\nואז חזרו לחשוב וראו ענין אחר והוא כי כראית בני ישראל כי מואב נלחמים עה הערב רב \nאשר לא נצטוו באל תצר את מואב יבואו בני ישראל וילחמו גם הם ויעזרו את הערב רב והנה \nבני ישראל בזרועו ית' ובמעשה נסים הם באים אז ויקץ מואב מפני בני ישראל נמצא כי \nלהיות עיקר של היראה מפני הערב רב נזכר בו מאוד אבל בבחינת היות מלחמתם זרוע בשר \n"}]}
