{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-98","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":98,"title":"קטע 98","hebrewTitle":"קטע 98","segments":[{"index":1,"he":"אותם על מוצאיהם כשיצאו ממצרים ומכל אותם המקומות אשר היו ישראל מפוזרים שם, ומה \nיציאתם ממצרים שבח גדול הוא אין להשכיחו מן הלב כלל כך המסעות שאח\"כ שבח גדול יש \nבהם וראוי לכותבם שלא ישתכחו מן הלב גה הם כי בכולן אירעו בהם נסי' ובפרט הנס הפרטי \nהכולל בכל המסעות כולן כשהיו רואים יושבי המקום ההוא בכל הכבוד ההוא מוקפים בענני \nכבוד היו משבחים לשמו ית' כמ\"ש מי זאת עולה מן המדבר וכו' כמשז\"ל על פסוק הזה:\nויסעו וכו' הנה עקב יציאת מצרים הי' זה המסע הראשון כי שם הי' מושב בני ישראל כמ\"ש \nבפרשת ויגש במיטב הארץ בארץ רעמסס ולכן רצה לספרה נסים הגדולים שאירע להה בצאתם \nממצרים דרך כלל כי הפרטים כבר נתארך ענינם במקומו והכוונה כדי להודיע שלא הקדים להם \nאת כל הנסים האלו אלא מרוב אהבה וגם אם יחטאו ירחם עליהם כרחם אב על בניה. והאמנם \nהנס הכללי העקרי שבכולם הוא היותה יוצאים בזמן ההוא וכמו שנתבאר אצלינו בפסוק הנה \n"},{"index":2,"he":"אלקיכם היותר חשוב אצלם הוא העלה וכמ\"ש כי תועבת מצרים כל רועי צאן והי' זה להיותו \nהמזל היותר ראשון מלך כל הי\"ב מזלות הנקרא טלה בכור לכולם ומכחו הי' פרעה מולך אז \nבכל הארצות כמשז\"ל ועל כל זה לא הוציאם אלא בחודש הראשון להורות יכולתו ית' כי גדול \nה' מכל האלקים ולא די זה אלא שהמתין עד שנתחזק מלכות מזל טלה בט\"ו יום לחודש כי אז \nהלבנה במילואה בחודש ניסן במזל טלה ואז שיבר כחו העצום וז\"ש בחמשה עשר יום לחודש \nהראשון באופן כי ב' נסים היו הא' היות בחודש הראשון כי החודש עצמו הי' גורם שפלות \nלישראל וז\"ש תחלה ויסעו בחודש הראשון ועוד נס בתוך נס כי גם הי' בחמשה עשר יום \nלחודש שהוא שפלות על שפלות לישראל. עוד נס שלישי יותר גדול כי כפי זה הי' לו \nלהוציאם בתחלת ליל ט\"ו אבל הניחם עד אשר שחטו הטלה לקרבן פסח ר\"ל כדי שיפסח הקב\"ה \nעל בתי בני ישראל ויצילם ויהרוג כל בכור בארץ מצרים כי ע\"ז נקרא פסח כנודע ואח\"כ \n"},{"index":3,"he":"צלו אותו באש דינא תקיפא והניחו עצמותיו שלמים כדי שיתגלגלו בכל מצרים ע\"י הכלבים \nשהיו סוחבים את אלהיהם. בקרקע ויתבזה אלהיהן בעיניהן ואח\"כ ממחרת הפסח ר\"ל אחר \nאכילת הפסח אז יצאו בני ישראל ביד רמה ובגאוה גדולה מן הבזיון הגדול שעשו לאלהיהם \nלעיני כל מצרי' העובדים אותו וזה ע\"י השחיטה והצליה והאכילה וסחיבת העצמות כנ\"ל ולא \nע.וד אלא שלא ברחו ממצרים כעבדים אלא יצאו ביד רמה ובגבורה גדולה מן הבזיון הגדול \nשעשו ולא די הבזיון הגדול הזה שעשו לאלהיהן ולהם כי גם ומצרים התחתונים היו מקברים \nאת אשר הכה ה' כל בכור רמז אל מזל טלה הבכור שבי\"ב מזלות שהושפלה מעלתו ע\"י ישראל \nבקרבן פסח כנ\"ל וגם מלבד זה שבאלהיהם של מעלה בשמים מזל טלה עשה ה' שפטים מעשה גמור \nולא הספיק השפלתו למטה ע\"י הקרבן הפסח ע\"ד שאמר הכתוב יפקוד ה' על צבא המרום במרום \nואח\"כ ועל מלכי האדמה באדמה ולפי ששם נתבאר שאין אומה נופלת עד שתפול שרה תחלה וכאן \n"},{"index":4,"he":"נכתב להיפך ומצרים מקברים וכו' ובאלהיהם וכו' הנה ביאור הכתוב הוא כך ומצרים מקברים \nוכו' וזה נמשך מפני שבאלהיהן כבר עשה ה' שפטים תחלה. וביאור זה כבר נתבאר למעלה כי \nלזה נתכוון השי\"ת שלא יצאו ישראל מתחלת הלילה רק אחר שאכלו ישראל את הפסח עד חצות \nלילה ובעודם ישראל למטה עושים שפטים בטלה התחתון הנקרא תועבת מצרים הי' השי\"ת עושה \nשפטים במזל טלה העליון עד חצות לילה לקיים יפקוד ה' על צבא המרום ואח\"כ אחר חצות \nפקד על מלכי האדמה הם הבכורות וכפי זה נוכל לפרש מ\"ש למעלה ובאלהיהם לשון רבים כנגד \nטלה העליון וטלה התחתון כי גם השפטים שעשו ישראל בטלה התחתון עפ\"י ה' עשו א\"כ שפיר \nקרינן בי' באלהיהם בשתיהן עשה ה' שפטים. או ירצה כי בתחילה אמר כל בכור ואומרו כל \nלרבות כי אה לא הי' שם בכור הי' הגדול שבבית מת כמ\"ש כי אין בית אשר אין שם מת \nוהרגיש הכתוב בעצמו כי כיון שמכות בכורות היתה כנגד מזל טלה העליון הבכור כנ\"ל א\"כ \n"},{"index":5,"he":"לא הי' לו להכות אז רק את הבכורות ממש להורות אל הנס הנ\"ל ולזה השיב ואמר כי גם \nבשאר האלהות של מצרים של כסף וזהב וכיוצא עשה בהם שפטים כמש\"ל של עץ נרקב וכו' הגם \nכי אינם בכורות כמזל הטלה אלא להיותם גדולים בעיניהם ולכן גם למטה כדוגמתן גדולי \nהבית היו גם הם מתים וז\"ש כל בכור ובאלהיהם בתוספות ו' כי הם כדמיון אותם שנרמזו \nבריבוי מלת כל כנ\"ל. או ירצה שהרגיש הכתוב אל מ\"ש כו' תהלה פקד ה' במרום על מזל טלה \nהבכור כדי שאח\"כ יוכלו בני ישראל לצאת ממצרים והרי הגם שירדו המצרים ממעלותם זי \nלהיותם בכורות כמזל טלה אמנם עדיין הי' להם אנהות אחרים ועדיין הי' להם ממשלה גדולה \nעם שאינם כאשר בתחילה להיותם מושלים בכל העולם לזה הודיע כי גם בכל אלהיהן עשה ה' \nשפטים ובזה ירדו מכל מעלתן והיו מצרים ממלכה שפלה עד מאוד ועי\"כ יצאו ישראל ממצרים. \nגם ירמוז באומרו ומצרים מקברים וכו' להודיע עוד גודל הנס הנ\"ל כי למעלה אמר כי לא \n"},{"index":6,"he":"די שהוציאם מתחת סבלות מצרים כי גם רצה להודיע בעיניהם גבורותיו כי גדולה ראי' \nמשמיעה ורשע יחרוק שן ונמס לכן הוציאם ביד רמה לעיני כל מצרים ואמנם זה הי' בחודש \nניסן שאז רוב העם שוכבים על מטתם ישנים עד שעה או שתים ביום אמנם ישראל ממחרת הפסח \nבאשמורת יצאו ואין רואה אותם אין גם אחד ומכש\"כ כולם כמ\"ש לעיני כל מצרים. אך להיות \nכי אין בית אשר אין שם מת אחר חצות לכן שום מצרי לא הי' ישן על מטתו כלל אלא הי' \nעוסק במתו. ובפרט שכולן היו מוכרחין להיות מקברים איש את מתו לכן כל מצרים )מכאן \nואילך חסר וחבל על דאבדין(:\nסליק ספר במדבר:\nהדברים וכו'. זו ההקדמה של אלה הדברים תתבאר אח\"כ בסוף הדרוש בע\"ה. ה' אלקינו דיבר \nאלינו בחורב וכו'. יכולין היו ישראל לשאול לו כי כל תוכחות אלו אין עליהם אשם. \nובידו ית' הי' לנחותם דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא ולא יהיו ימים רבים במדבר לשיארעו \nלהם בהכרח מאורעות לפעמים כי אין לחם או כי אין מים או כי אין מנהג מורה דרך המדבר \n"},{"index":7,"he":"כמו שאירע בתלונת בעל צפון ובקום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו ואם עיקם הדרך לתת \nלהם התורה בהר חורב יותר מוטב הי' לקבל התורה בארץ ישראל הקדושה ולא בחוץ לארץ \nבמדבר. ומה זה הוא מוכיחם. לזה נתן להם טעם לשבח ואמר אם ה' אלקינו דיבר אלינו \nבחורב ר\"ל דיבר עשרת הדברות שכתוב בהם וידבר אלקים את כל הדברים וכו' בחורב שהוא הר \nסיני החרב ולא בארץ כנען המיושבת הסיבה היתה לטובתכם. וז\"ש לאמר רב לכם וכו' כי עתה \nאשר קדמה לכם נתינת התורה יש לכם גדולה רבה במה שישבתם בהר הזה. ויהי' רב לשון \nגדולה מלשון רב לכם בני לוי. כי עי\"כ יוכל לאמר לכם פנו וסעו לכם וכו' ראה שנתתי \nלכם כבר מעת שנתתי את התורה נתתי לכם את הארץ קודם שתכנסו בה וכל אויביכם יפלו \nלפניכם לחרב. משא\"כ אם תכנסו לארץ ועדיין לא קבלתם את התורה ולא נבחרתם לעה סגולתו \nית' במה זכות יתן לכם את הארץ במתנה ויפיל לפניכם כמה אלפים ורבבות. ובזה יובן \n"},{"index":8,"he":"אומרו אלקינו כלומר כי שם הוי\"ה עתה בנתינת התורה נעשה אלקינו לנו בפרטות בסוד כה \nאמר ה' מלך ישראל מש\"כ מקודם זה. גם בזה יובן אומרו דיבר אלינו כי אם הדיבור הי' \nמ\"ש אח\"כ רב לכם שבת בהר וכו' הל\"ל דיבר אלי. אמנם מדבר על עשרת הדברות שדיבר אל כל \nהקהל כמ\"ש פנים בפנים דיבר ה' אל כל קהלכם. גם יובן למה לא אמר בהר סיני אלא בהר \nחורב. לרמוז אל הנ\"ל אשר מהראוי הי' ליתן את התורה בארץ כנען המיושבת ולא במקום חרב \nושמם אלא שלטובתכם נתכוין כנ\"ל. גם יובן מלת לאמר:\nאו ירמוז להוכיחם בעיקר החטא הגדול מכל הנסיונות והיא עון העגל ובו התחיל. ויובן זה \nבמשז\"ל ששה שמות נקרא לו הר חורב שממנה ירדה חרב לאומות וכו'. הר סיני וכו'. והענין \nכי בתחלה קנו ישראל מעלה נמרצת בקבלתם את התורה וכשעשו שם העגל נשתנה שמו להר חורב \nכי החריבו העולם במעשה ההוא. וזש\"ה יעשו עגל בחורב ולא אמר בהר סיני. גם זש\"ה \nויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. כי כשקבלו ישראל את התורה הי' נקרא הר סיני \n"},{"index":9,"he":"וז\"ש ה' אשר כבר קבלנו אותו לאלוה עלינו בנתינת התורה כמ\"ש אנכי ה' אלהיך וכו' ואז \nנקרא ה' אלקינו והנה כאשר עשיתם את העגל דיבר אלינו דבורים קשים ותוכחות בחורב בזמן \nעשיית העגל שמפני כך נשתנה שמו ונקרא חורב. וכאשר אני הייתי בשמים דיבר אלינו לכם \nגם לי דיבור קשה כאומרו לך רד כי שיחת עמך וכו' והורידתני ממעלתי. ועכ\"ז מרוב חבתו \nאתכם נתפייס לכם וחזר אח\"כ ואמר רב לכם שבת בהר הזה וכו' וז\"ש לאמר. אמירה שניה היא \nשאמר רב לכם זמן רב יש לכם אשר ישבתם בהר הזה וזה לכם בעבורכם כי אלו לא חטאתם בעגל \nתיכף בירידת הלוחות הראשונות הייתם נוסעים לארץ כנען. אבל מפני החטא הוצרכתי להתעכב \nעד עשרים בחודש השני לשנה השנית כנ\"ל בפרשת בהעלותך וזה כי עלה משה בי\"ח בתמוז \nלהתפלל ארבעים יוה עד מחרת יום הכפורים להוריד הלוחות שניות ואח\"כ להשלים הכפרה \nהוצרכתי לעשות המשכן שלא הוקם עד ר\"ח ניסן לשנה השנית ואח\"כ בחודש אייר נסעו במאמרו \n"},{"index":10,"he":"ית' רב לכם זמן רב שבת בהר הזה בעבור חטא הנ\"ל ולכן פנו לכם ממעשיכם הרעים \nוממחשבתכם הרעה וסעו לכם בתשובה לבא אל הר האמורי וכו'. ראה וכו' לא אמר ראו לפי \nשאינה ראי' בטבע אלא במראה נבואה ומשה לבדו הוא הרואה איך כבר נתתי לכם את הארץ \nהעליונה ירושלים עליונה ועי\"כ בואו ורשו עתה את הארץ התחתונה לעתיד גם בזה יובן \nאומרו ב' פעמים הארץ בסוד ופקדתי על צבא המרום במרום ואח\"כ ועל מלכי האדמה באדמה. \nויתורץ אומרו ראה לשון ראי' כי כפי הפשט אינו נכון כי איככה יראו את הדבר הזה. גם \nאומרו ראה בלשון יחיד גם אומרו תחלה נתתי לשון עבר ואח\"כ בואו ורשו לשון עתיד:\nאו ירצה כדי שלא יאמרו ישראל היתכן כי הש\"י תמים פעלו יגרש שבעה אומות מארצותם \nוינחילנה לנו כי כמעט גזל הוא זה לז\"א היו בטוחים כי כך יהי' כי הרי ראה בשכלך את \nאשר כבר לשעבר בימי אבותיכה אברהם יצחק ויעקב נתתי לכם מאז את הארץ והנה בימי אברהם \n"},{"index":11,"he":"עדיין היתה ביד זרעו של שם אבי אבותיו של אברהם ואחר אשר כבר נתתיה לאברהם ונשבעתי \nלו ע\"ז וכבר זכה בה. אח\"כ והכנעני אז בארץ הולך וגוזלה מיד שם וא\"כ עתה בעת הזו \nבואו ורשו את הארץ בתורת ירושה כי מאז היתה לאבותיכם כנ\"ל כי הרי נשבע ה' לאברהם \nוכו' לתת להם עצמם מאז וגם תשאר לזרעם אחריהם בתורת ירושה נמשכת מהם וז\"ש אחריהם \nואלו עתה הייתי נותנה לכם מיד הכנעני וודאי שהית' גזל בידכם. ובזה נתרצו כל הדיוקים \nהנ\"ל וגם למה אמר נתתי ואח\"כ ורשו לשון ירושה וגם מה צורך אומרו אשר נשבע וגו' וגם \nאומרו אחריהם כי פשיטא שזרעם אחריהם הם:\nואומר אליכם וכו' אמירה זו לא מדעתי היתה אלא עצת יתרו כמ\"ש ויאמר חותן משה אליו לא \nטוב הדבר וכו' וזה כיון כאן במלת לאמר כלומר זו האמירה שאמרתי אליכם לא אוכל לבדי \nוכו' חותני יתרו הוא אשר יעצני לאמר כך, ואומרו בעת ההיא ירמוז כי משה אמר להם \nאיננו כשאר המולכים והמושלים על הציבור אשר נוטלים השררה בידים כי אדרבה אני תמיד \n"},{"index":12,"he":"הייתי בורח מן השררה כי הרי כשהש\"י אמר לי פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי וכו' הי' לי \nלהמתין עד אשר נכנס אל ארץ כנען ואז תתחלק לשבטים ועי\"כ ממילא הי' הקב\"ה מצווה \nאותנו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו' כי ישראל הי' מפוזרים בנחלתם והיה מן \nההכרח להקים שופטים בכל עיר ואמנם אני לרוב היותי בורח מן השררה תיכף בעת ההיא ר\"ל \nבהיותינו בהר חורב אשר אז נאמר לי פנו וסעו וכו' תיכף ברדתי מן ההר ואומר אליכם לא \nאוכל לבדי שאת אתכם:\nובזאת אבחון כי כל מבוקשי אינם ליטול שררה לעצמי אלא להוכיחם לשם שמים ולכן שמעו נא \nדברי ותוכחתי ברצון טוב:\nאו ירצה ואומר וכו' כלומר הש\"י דיבר אלינו בחורב וכו' הדיבור הי' אלי אלא שלפי שהי' \nלתועלתכם הרי הוא כאלו דיבר אלינו לכולנו. ואז ואומר אליכם בעת ההיא את הדיבור הנ\"ל \nפנו וסעו לכם וכו' וכוונתי היתה בכך כדי לאמר לכם לא אוכל לבדי שאת אתכם וכו'. ירצה \nכי כיון שהש\"י מבקש להכניסכם לארץ ולהפיל לכם כל שבעה עממים האמורי והכנעני וכו' \n"},{"index":13,"he":"טווח גדול הוא לי וא\"כ לא אוכל לבדי וכו' נמצא כי ואומר חוזר אל לשעבר. ומלת לאמר \nחוזר אל מ\"ש אח\"כ לא אוכל וכו'. ה' אלקיכם הרבה וכו' ירצה נתן טעם אל האמור לא אוכל \nוכו' והוא כי אתם רבים בשני פנים הא' בכמות והב' באיכות וכנגד ריבוי הכמות אמר ה' \nאלקיכם הרבה אתכם. וכנגד ריבוי האיכות אמר והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. ר\"ל למעלה \nכמו רב לכם בני לוי אתם מתדמים במעלה אל כוכבי השמים לא אל עפר ארץ ולא אל חול הים \nוירמוז אל משז\"ל כי אלו לא הי' רק ריבוי מכמות הייתי יכול לשאת אתכם אמנם ריבוי \nהכמות וריבוי האיכות וצריך זריזות והנהגה יתירה לשלא אכשל בכם. והנה כל השבת הזה \nהוא אפי' עתה בראשית יציאתכם ממצרים אשר עדיין אתם בהר חורב וז\"ש והנכם היום ומכש\"כ \nוק\"ו מהיום והלא' אשר לעתיד ה' אלקי אבותיכם עתיד להיותו יוסיף עליכם וכו' כי אז \nהוא מהנמנע לשאת אתכם:\nאיכה וכו' כפי הנ\"ל נמצא שהוא מן הנמנע וא\"כ איכה אשא לבדי וכו'. וירמוז אל ג' מיני \n"},{"index":14,"he":"טורח אשר לו עמהם הא' לזון ולפרנס ולכלכל אתכם במן ובאר וענני כבוד ושליו ושמירת \nאויבים וכיוצא בזה וזה נקרא טרחכם. הב' ענין הנפש כמ\"ש ואשימם בראשיכם ואשמם כתיב \nכי רועה הדור מוטל עליו כל משא עין הדור וז\"ש ומשאכם. הג' ענין היותי מוכרח כל היום \nלדון דינכם בין איש לרעהו ובין איש לאשתו וז\"ש וריבכם. והנה בא' מג' בחינות אלו לא \nאוכל לבדי לשאת אתכם להיותכם עם רב בכמות ובאיכות כנ\"ל מכש\"כ בהצטרף עוד כל הג' \nבחינות הנ\"ל טרחכם ומשאכם וריבכם שהוא מכת הנמנעים לשאת אתכם. הבו לכם אנשים וכו'. \nאם תאמרו הנה אין אדם בעולם ראוי לזה אלא אתה כי מי יגיז לנו את השליו ומי יעלה לנו \nאת הבאר. א\"כ אתה תופס את החבל בשני ראשים לז\"א א\"כ אני אייעץ אתכם עצה הגונה לי \nולכם. הלא היא הבו לכם וכו' ירצה אני לבדי אקח הטורח היותר עצום אשר עליו אמרתי \nטרחכם כי דבר זה יודע אני שאין כח בשום אדם זולתי לעשות הנסים האלה ואמנה השנים \n"},{"index":15,"he":"האחרונים שהם משאכם וריבכם יש יכולת בכם לעשות כך וז\"ש הבו לכם אנשים וכו' וז\"ש כדי \nלשפוט את העם כנגד וריבכה וגם כנגד משאכם ואשימה בראשיכם כמשז\"ל ואשמם כתיב \nשטונותיכם תלוי בראש של השופטים אם לא ישפטו אתכם משפט צדק ואמנם כדי שהערבנית יהי' \nמוטל עליהם צריך שאתם תתפוס אותם בדברים ואתם תקבלום עליכם לראשים לעשות ככל היוצא \nמפיהם. וז\"ש הבו לכם ואז אם לא ינהיגו אתכם במשפט אשמם בראשיהם משא\"כ אם אתם לא \nתקבלום עליכם אף אם ארצה למנותם עליכם אין אשמיכם בראשיהם. גם ירמוז אל מה שנודע כי \nהדיין צריך שתי תנאים. הא' שהוא בעצמו יהי' חכם וראוי לדון, והב' שהי' נאהב לכל כי \nהשונא פסול לדין אף אם מפאת עצמו הוא חכם בתכלית. וז\"ש הבו לכם מדעתיכם ולא בעל \nכרחכם כי השונא לכם פסול לדון אתכם וגם מפאת עצמם יהי' אנשים חכמים וכו'. ואמר \nאנשים הם צדיקים כי החכם שאין בו יראת שמים פסוללדון וכמשז\"ל אין אנשים אלא צדיקים \n"},{"index":16,"he":"כמ\"ש בחר לנו אנשים. ויראת חטאם קודמת לחכמתם וז\"ש חכמים כי ירא שמים ובור פסולים \nלדון. וגם אם חכם בכל הדינין אם אינו יודע לדמות מלתא למלתא ולהבין דבר מתוך דבר \nפסול וז\"ש ונבונים ולפעמים צריך שודא דדייני כפי' הרמב\"ם להיכן דעת הדיין נוטה וזה \nאי אפשר אלא בהיותם ידועים לשבטיה' ומכירים אותם כי אז שודא דדייני תהיו נכונה \nכההיא עובדא נכסי לטובי' ובאו שני טובי' שודא דדייני מי משניהם יותר אהוב וכיוצא \nבזה להכיר הדיין מי מהם רמאי וכאלה רבות בכלל וידועים ולשבטיהם. ודי זהב כבר \nהודעתיך כי תחלה הי' העולמות יותר עליונים וסוף עולם העשי' הי' במקום אשר היא עתה \nסוף שש ספירות ראשונות של עולם היצירה. ונמצא כי אז מקום ד' תחתונות דיצירה וכל יוד \nספירות העשי' מקום פנוי וריקן ושם הי' מדור הקליפות. וז\"ש ר\"ל שאמר לעולמי די שלא \nיתפשט העשי' במקום י\"ד הריקניות וכשעשו העגל ירדו שם אל תוך הקליפות הי\"ד ספירות \n"},{"index":17,"he":"הנ\"לשל יצירה ועשי'. וע\"ד זה ירדו ג\"כ שאר העולמות כ\"א למטה ממדרגתו שיעור ד\"י \nמדרגות וזהו ודי זהב כי ד\"י מדרגות ירדו העולמות לסיבת עגל של הזהב:\nויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלקינו נותן לנו. קשה כי לא אמרו כן אלא יהושע וכלב לבד \nושאר המרגלים אמרו ארץ אוכלת יושבי' וכו' ויניאו לב בני ישראל וכאן אמר כי המרגלים \nאמרו כי טובה הארץ וכו'. ואתם הוא שלא אביתם לעלות:\nוהענין כי גם המרגלים סיפרו בטובת הארץ כמ\"ש ארץ זבת חלב ודבש היא וזה פריה וא\"כ \nלמה בעני הרעה שאמרו ארץ אוכלת יושבי' וכו' האמנתם לדבריהם ולענין הטובה שכולם השוו \nלטובה לא האמנתם, א\"כ מהו הסימן שאת' לא אביתם לעלות:\nויאמר ה' אלי ראה החילותי תת לפניך וכו'. מהראוי שידבר בלשון עתיד אחל תת כדרך הנ\"ל \nאחל תת פחדך כי הרי עדיין לא התחיל. גם מלת ראה מיותרת גה מלת אלי מיותרת כי נודע \nשעמו היו מדבר. ובזה יובן במה שנודע כי אין אומה נופלת עד שתפול שר שלה למעלה תחלה \n"},{"index":18,"he":"שנאמר יפקוד ה' על צבא המרום במרום. וכמשז\"ל כאן שהקב\"ה כפה את שר האמורי לפני משה. \n"}]}
