{"id":"kabala-968fe7d214a9-1-12","bookId":"kabala-968fe7d214a9","part":1,"torah":12,"title":"קטע 12","hebrewTitle":"קטע 12","segments":[{"index":1,"he":"לנר\"ן דאצילות , וכל זה בתנאי שיהיו מעשיו מרובים מחכמתו ועל זה אמר ואתם הדבקים \nמשאר הנמצאים כולם, ועל ידיכם כל העולמות מתדבקים, ובהיותכם דבוקים בה' אלה\"יכם \nכנזכר חיים כולכם היום, החיים יתפשטו בכל חלק וחלק שבכם וזש\"ה כולכם ר\"ל כל חלקיכם \nבגוף ונפש ורוח ונשמה כנזכר. וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר לב\nנהר לב - במעלות המחזיק ידי ת\"ח:\nהענין כי הת\"ח איהו נקרא בן המשמש לאביו שלא על מנת לקבל פרס ושכר מצוה בהאי עלמא \nליכא ומה גם סיטרא דאצילות שלא יתגשם כלל, ולכן אין לו בעולם הגשמי כלום. ומה עושה \nעם הארץ עושה את עצמו תיק ולבוש להת\"ח במה שמאכילהו ומשקהו, והטעם דלית ליה מדיליה \nמידי מדה כנגד מדה שהוא צדיק ביסוד דלית ליה מדיליה כלום, וביום השבת שאין מבשלים \nבו שמאכל יום השבת רוחני ולא גשמי ואין עושין בו צורך אוכל נפש, והענין כי תוספות \nהנשמה שיש לשאר בני אדם ביום השבת היא מה שיש לת\"ח בימי החול, והטעם לפי שהוא נעשה \n"},{"index":2,"he":"בשבת בזמן שהיה לאביו נשמה יתירה ובאותו שימוש שעושה נשתתף בו נשמה יתירה דשבת \nכנזכר בזוהר תרומה קל\"ו, באופן שלעולם לת\"ח יש לו תוספת נשמה וביום השבת יש לו \nכפליים, ואם עם הארץ סביל ליה בממוניה להאכילו ולכל צרכיו ביום השבת שחול מכין לו \nומושיט לו מאכל יפה מיום חול וכסות נקייה מיום חול, ואח\"כ לקבל דבריו בתורה לאתנהגא \nבפקודין כפום רעותיה, בזכותו יושיע ליה מן מלאך המות שלא ישלוט בו השטן וגהינום \nסכין פגום שהצדיקים מתים על ידי סכין בדוק שהוא סטרא דקדושה, ולכן הם נקרבין לקרבן \nע\"ג המזבח למעלה בסוד ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון וכו'. וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר לג\nנהר לג - לבאר סוד הקבלת פני רבו, וסוד ראיית הרגל, וסוד ראיית ספר תורה, וסוד \nראיית ארץ ישראל:\nראוי לדעת מהו מעלת הרואה ארץ ישראל מרחוק אם לא יכנס בה, כי מצינו שאמר הכתוב אם \nיראה איש באנשים האלה את הארץ וגו', כי נראה שהראייה היא מעלה, ועוד שמשה רבינו ע\"ה \n"},{"index":3,"he":"למעלה גדולה ניתן לו זה סמוך למיתתו שיראה את הארץ כמש\"ה עלה אל הר העברים הזה וראה \nאת הארץ וגומר, וכתיב ויעל משה וגו' ויראהו ה' את כל הארץ וגו', מורה כל זה היות \nמעלה קצת לרואה אותה ואף אם לא יכנוס בה:\nוהענין יובן במה שפירשו בזוהר בפסוק ויוסף ישית ידו על עיניך בפ' וילך כי העינים הם \nמבוא אל הצורות המדומות אל השכל, תחילה יצייר בשכלו את הדבר ההוא בדעתו ובשכלו והנה \nהצורה ההוא מצטיירת שם, ואם הצורה ההיא מהדברים הפחותים אזי יגשים השכל ויורידוהו \nממעלתו, וזהו האיסור להסתכל בנשים ובעריות שאף אם לא ידמה בשכל לעבור עבירה סוף סוף \nיצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר במה שאינו ראוי אף אם לא יפעול פעולה רעה, והטעם כי \nהצורה המצטיירת בשכלו יפגום הנפש או יתקנה אם יהיה צורה טובה וימצא בזה כמה דברים \nטובים בענין העבודה, והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה הנה אותו הצורה הקדושה \nההיא שידמה בדעתו ישלים שכלו, וז\"ש ר' אבא בפ' משפטים שהיתה צורת רבי שמעון מצטיירת \n"},{"index":4,"he":"לפניו והיה משיג עי\"ז השגות גדולות, וזה טעם והיו עיניך רואות את מוריך, וזהו טעם \nאל תפנו אל האלילים כי אסור להסתכל בע\"ז כי הצורה ההיא הנבזת פוגם השכל, וזה טעם \nאסור להסתכל בפני אדם רשע:\nולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו הוא ישיג מעלה גדולה \nונפלאה, וזה טעם שארז\"ל חייב אדם להקביל פני רבו ברגל כי יצטייר עצמו בשכל רבו, \nוהיינו דפירשו רז\"ל בפסוק חי ה' אשר עמדתי לפניו, דהיינו שעמד בפני אליהו רבו, \nובהיותו עומד לפני אליהו ודאי יצוייר את צורתו בדעת אליהו, ואליהו עומד ומשמש לפני \nקונו, ומרוב דביקותו בנבואה נמצא עומד תדיר לפני ה' וכיוצא בזה רבים. והיינו טעם \nיראה כל זכורך את פני האדון ה', בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר צורתו ומציאתו \nבהשכינה העומדת שם, ואף עם היות כי השגחת השם הוא בכל מקום עכ\"ז לא יתבודד האדם \nלחקוק צורתו בהשכינה כמו בהיותו מתראה במקום הקדש, וזה הטעם ולא יראה פני ריקם, \n"},{"index":5,"he":"וכה\"ג טובא באורייתא:\nוהנה בהיות איש רואה את אוהבו בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ויחוקקו צורתם זה בזה \nוזה בזה מרוב אהבתם ויקנו בדעתם צורתם וירבה שמחתם ואהבתם וההפך להפך בשונא, וזה \nהטעם לא יגורך רע, וכן מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי, כי יעוררו השנאה בלי ספק, וכן \nגם כן טעם אם יראה איש באנשים האלה את הארץ וגו' כי אחרי שהם סיפרו בגנות הארץ \nושנאוה אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה, כדי שלא יזכו לחזות בנועם דקותה ורוחניותה, \nוכן מן טעם הזה לא יוחקק צורתה בהם, ועוד כיון שהם שונאים לא יוחקק צורתם בה כדי \nשלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבינו ע\"ה בו לא היה הדבר כן אלא ויראהו ה' \nאת כל הארץ וגומר, ופי' בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה כי אי אפשר כלל \nועיקר להשיג בעין הראות הגשמיות כל זה, ופירשו שהראהו הקב\"ה באור ראשון הגנוז מששת \nימי בראשית שבו יכולין לראות מסוף העולם ועד סופו, ועתה בהקדמות אלו יובן עוד מה \n"},{"index":6,"he":"שמראין פני כתב הס\"ת אל העם אשר ענין זה נעשה ג\"כ בבית המקדש של מעלה כנזכר בפרשת \nבלק בזוהר ע\"ש:\nמעין ב - נהר לה\nנהר לה - לבאר סוד חכם עדיף מנביא:\nהענין כי הנבואה לנביאים תהיה מן הספירות התחתונות שהם נצח והוד, ונודע שבהיות נביא \nבנבואתו כל כוחותיו וחושיו מתבטלים ואין בו יכולת להשיג במראה הנבואה רק אותו ענין \nהנפקד עליו מלמעלה, אמנם דעתו אז בלתי מכוון לשאלות וקושיות להקשות זה למה או זה \nלמה אלא כפי חפץ האלקי השופע אז עליו בנבואתו, והבחירה המחקרית ניטלה ממנו עד שכמעט \nאין בו דעת באותה שעה רק להבין ענין ההוא, אמנם לא יחקרהו. ואין כן החכם היודע \nהמבין שיחקור הדבר בבחירת הדעת אשר בו, והטעם לזה להיות ענין החכם על הנביא תוספות \nמעלה להיות הנבואה משני מדות התחתונים נ\"ה כנזכר, והחכמה לחכם מלמעלה בסוד התבונ\"ה \nוהחכמ\"ה ודע\"ת, נמצאת הידיעה בחכמה היא מעלה יותר גדולה מן הידיעה שבנבואה, וא\"כ \n"},{"index":7,"he":"השגה שישיג החכם בהאלקות היא יותר נבחרת בבחינות האלו מן ההשגה שישיג הנביא, עם \nהיות שהנביא יסתכל וישיג עין בעין וזש\"ה ולבי ראה הרבה חכמה ודעת ר\"ל השכל והמחשבה \nשבלב ראה הרבה יותר מהנבואה חכמה ודעת, והטעם מפני שמזימת חכם ובחירתו בידו להתיעץ \nבאשר יבין ולחקור בו, אבל לא כן הנביא כי תתבטל בשעת נבואתו כח בחירתו כנזכר. ועוד \nטעם אחר כי נשמת משה רבינו ע\"ה אשר מעלתו רמה מעל כל הנביאים נשמתו מתפשטת בנשמת \nהצדיקים החכמים המלובשים בגוף בעולם הזה התחתון ושפע חכמתו מתפשט בהם כניצוץ השמש \nהמתפשט בככבים, ובכחו של משה עליו השלום הם משיגים ומחדשים בתורה:\nמעין ב - נהר לו\nנהר לו - בסוד מרז\"ל כי כל אחד מישראל יש לו חלק בתורה ובמעלת משה רבינו ע\"ה:\nאחר אשר קדם לנו כי הקליפות הם המבדילית בין האדם ובין התורה דהיינו ממש בין האדם \nובין האלקות, ראוי שנאמר כי הדבוק היותר נמצא שבעולם הוא המשכיל היותר, וא\"כ לפי זה \n"},{"index":8,"he":"משה רבינו עליו השלום שנתדבק באלקות יותר הוא שהשיג בתורה יותר מכל באי עולם, וכמו \nשהוא רב לכל ישראל בכלל ולכל הנביאים, כן ראוי שנאמר שמה שהוא חידש בתורה היא מה \nשאנחנו מחדשים (בה) ואין בה דבר שיתחדש במציאות שלא ידע הוא בטוב השכלתו, ולזה \nכוונו ז\"ל באמרם אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר הכל למשה רבינו עליו השלום:\nהאמנם נאמר במשה רבינו עליו השלום בכל ביתי נאמן הוא שאם היה משה רבינו עליו השלום \nרוצה לגלות לנו המרכבה כמה וכמה יותר ויותר היה מחדש לנו מיחזקאל הנביא, אמנם הקב\"ה \nגילה למשה רבינו עליו השלום וא\"ל דע שנביא אחד יעמוד לישראל ממשפחה פלונית וזאת \nנבואתו ומכוחך והשפעתך הוא מתנבא כך וכך, ולא נתן למשה רבינו ע\"ה רשות לגלות הסוד \nההוא עד שעמד יחזקאל וגילה לנו הקדוש ב\"ה על ידו, ועד\"ז לכל התורה הוא מה שמחדשים \nבה מן הפירושים והדינים ופירוק הקושיות מפני שיש עת לכל חפץ וכענין שיר השירים \n"},{"index":9,"he":"שנתגלה ע\"י שלמה המלך ע\"ה בבנין בית המקדש וכיוצא בזה:\nוהסוד בזה הוא במה שנודע כי התורה והנשמות והזמן הם הספירות המתגלגלות למעלה ענין \nאחד ויחוס אחד להם, כי הזמן הוא סוד גלגול הספירות, ביום ספירה פלונית, ובלילה \nספירה פלונית, ובשבת ספירה פלונית, וזמן שהיה מיום שנברא העולם ונתגלגלו הספירות \nאינו הזמן מתגלגל ואילך אלא בחינות חדשות כי סדר הזמנים אין לו תכלית. ועד\"ז יש \nבסוד התורה שאפילו יעמדו כל צדיקי עולם בעולם הזה וכל הצדיקים שבעולם הבא מיום \nשנולד אדם הראשון ועד עתה, לעולם הם מוסיפין ידיעה על ידיעתם ומשיגים יותר ויותר, \nועדיין ישיגו וילכו וישיגו השגה אחר השגה עד אין תכלית כי אין לו סוף, וזש\"ה רחבה \nמצותך מאד, ולכן סוד הנשמות אין תכלית לגלגולם ולעולם הם נובעים ומתחדשים וכל אחד \nואחד מביא סוד חלק בתורה מפני שכל נשמה ונשמה אצולה מבחינה ידועה מבחינה שאין לה \nסוף:\nובהיות שהצדיקים עוסקים בתורה ומלמדים זה לזה חלק תורתו פלוני חידש כך ופלוני חידש \n"},{"index":10,"he":"כך וממש נכללים הבחינות העליונות ואור הנשמה זו בזו, וזהו שלימות העליון שאין למעלה \nהימנו והוא האחדות והקשר ההיכלות בהספירות, וז\"ס מה שארז\"ל האומר דבר בשם אומרו \nמביא גאולה לעולם, כי מאיר ממש אותה בחינה שגילה סוד זה בענין שמתגלה בה המקור \nומוסיף בתורה ובאחדות:\nונודע שלא ימצא בענף מה שלא ימצא בהשרש, ואחר שכן הוא יקשה למה לא נתגלה אור זה ע\"י \nהשרש שהוא מרע\"ה ונתגלה ע\"י הענף, אלא שיש יחוס לאותו אור להתגלות ע\"י הענף ההוא \nולא יתגלה ע\"י זולתו, כי כמו שכל הסודות כלולות בת\"ת אשר בו כלל עצם התורה ומתפשטים \nממנו בסוד הענפים ומתגלים ע\"י ענף פלוני ופלוני, כך התורה בסוד הנשמות, נשמת משה \nרבינו עליו השלום כולל הכל ומתגלים ע\"י נשמת פלוני ענין פלוני, והכל נתגלה למשה \nרבינו עליו השלום שהוא שרש בחינות עליונות, ובהיות נמצא נשמה פלונית התלויה בענף \nפלוני המתגלגל בזמן פלוני יתגלה סוד פלוני, והכל נתגלה ע\"י השרש שהוא משה רבינו ע\"ה \n"},{"index":11,"he":"והת\"ת וזמן נתינת התורה שאז נמצא בחינות זמן גלוי התורה והת\"ת מתפשט ומתגלה בכלל, \nא\"כ נתבאר שאין דבר מתחדש בתורה שלא יהיה הכל מתגלה ע\"י משה רבינו ע\"ה. וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר לז\nנהר לז - בביאור סוד השפעת נשמת משה רבינו ע\"ה והראתו בנשמת תלמידי חכמים:\nהענין כי אפילו בזמן הזה נשמת משה רבע\"ה מתפשט פנימה לנשמות ומאירה בהם ומשפיעם סוד \nהתורה, ועם היות שהוא מתעלם ומתלבש בסוד הגלות הוא מאיר בנשמת החיים בסוד חיותו \nואור תורתו המתפשט ומסתעף בכל הנשמות. והענין כי מלכות משה רבינו עליו השלום על \nישראל היא רוחניות בסוד הנשמות דוגמת הנשמה שבגוף, וכמו שהנשמה מלך על הגוף ומתפשטת \nבכל האברים ולא יתנועע שום אבר בלי כחה, כן הענין בנשמת משה תתנוצץ בנשמת ישראל שהם \nכלם גוף אחד, וכמו שאור הירח הוא אור השמש כן אור התורה המאיר בת\"ח אפילו בדורות \nהללו הוא אור תורת משה רבינו עליו השלום, ולכן אנו קוראים אותו רבינו. אמנם השפע \n"},{"index":12,"he":"ואור הזה נמשך ממשה רבינו ע\"ה להת\"ח אינו כירח וככבים כי ממש הירח מאיר מהשמש וכן \nהכוכבים, אמנם ע\"י אמצעים רבים והוא כדמיון האילן היונק לחות ע\"י השרשים והיינו \nשמשה רבינו ע\"ה האיר בדור המדבר ודור המדבר שופע מן האור ההוא בבניהם והבנים לבניהם \nאחריהם, וכן דור אחר דור עד הגיע האור ההוא אל כל הנמצאים בחיים עתה. וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר לח\nנהר לח - לבאר סוד עשיית המצות בזמן הגלות:\nהענין כי עתה בגלות אין אור מצות ישראל מאירים כראוי, אבל בעת הגאולה יאירו המצות, \nוהיינו שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה ממש, כל המצות אור הנמצא ומתאצל בעשייתם \nחשוך עד זמן הגאולה בב\"א:\nמעין ב - נהר לט\nנהר לט - בבחינות בני אדם בעשיית המצות:\nהענין כי בני אדם יבחנו בענין התורה לג' בחינות. הא', הוא העוסק בתורה ומעמיק בה \nויודע מקורות הדין בלתי נסמך לדעת אחרים, וזהו בסוד האצילות ונשמתו מהאצילות ונקרא \nבן ולא עבד, כי מפני יודעו התורה הוא עוסק בה לשמה שלא על מנת קבל פרס. הב', במי \n"},{"index":13,"he":"שאינו יודע בתורה אמנם נסמך על פסק ומעשה שדורשים ומורים להם החכמים והם אומרים \nנעשה ונשמע והם בסוד עבדים והם בסוד פני לבנה המקבלת מהחמה:\nהג', במי שהוא עם הארץ מכל וכל והוא עבד מביש והוא כגויי הארץ ונשמתו מן החיצונים. \nוג' מדרגות אלו הם בסוד אצילות בריאה חיצונים. ודע שהתפלה והמצוה שהיא עם עסק התורה \nהיא מיוחדת שאין למעלה הימנו מפני שעסק התורה מכפר עון ובזולת זה שמזהיר האדם מן \nהעון ואינו בא לידי חטא, ועוד שמלמדו דרך העבודה, ועוד שהוא מכוון באותו תפלה ומצוה \nומעיין בה ואין עניניו כגופים מתים בלי נשמה. וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר מ\nנהר מ - לבאר כי יתחלפו המצות כפי חילוף עושיהם:\nהענין כי כמו שהשגת אדם בתורה ובאלו\"ה הוא לשעורין, כי כל אחד ואחד משיג כפי דקות \nנשמתו, ויש שאינו משיג כל כך מפני שאין נשמתו במדריגה ההיא, כן סוד מעשה המצות תעלה \nשיעור המצוה או תרד כפי ענין דקות או עוביות המקיים המצוה. והמשל מצות תפילין ימצא \n"},{"index":14,"he":"כסא בגוף הצדיק ומרכבה להקב\"ה בסוד תפלה של ראש, ומרכבה לשכינה בסוד תפלה של יד, \nאמנם עמי הארץ מכניעין בסוד התפילין היצר הרע אבל לא יוכלו לעשות כסא ומרכבה לשכינה \nכנזכר בר\"מ פ' פנחס, כן כיוצא בו לשאר מצות. וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר מא\nנהר מא - לבאר סוד הברכות והשפעתן:\nהענין כי הנשמה היא נעשית סולם לעלות הברכות ממטה למעלה בבחינת אבי\"ע וכן היא סולם \nלהוריד הברכות מלמעלה למטה דרך אבי\"ע, ולכן בכל מקום שהברכות לעולם הוא כסא ובסיס \nלברכות, אם באצילות בבחינות נשמה דאצילות וממנו לכל הבחינות, אם בבריאה בנשמה, אם \nביצירה ברוח, ואם בעשייה בנפש דעשייה, אם בגשמי בגופו לעולם הוא כסא ובסיס לאותן \nהברכות שגרם להשפיע וממנו יושפע אל כל שארי המקבלים, ואין הברכות קודמין אליו בשום \nמקום אלא בסוד האצילות שהברכות נמשכות ממקום שאינו משיג, ואחר כך משם דרך סוד נשמתו \nכנזכר, ובבחינת מה שנשפע לנשמה ורוח ונפש הוא קישוטין ומלבושים לעולם הבא, ומה \n"},{"index":15,"he":"שנשפע בגוף הוא אוכל פירות בעולם הזה. וזמש\"ל:\nמעין ב - נהר מב\nנהר מב - לבאר פגם הנהנה בלי ברכה ופגם עובד עבודה זרה:\nכבר נודע כי כל נמצא בעולם נמצא ונתהוה כל פרטיו עליו ועציו ואבריו ופרקיו בכח \nאותיות כנזכר בספר יצירה, והכל נמצא ונתהוה בל\"ב נתיבות החכמה בעשר אמירן בסוד הכתר \nוא\"ס באחדות גמור פועל על ידי החכמה וע\"י הבינה וע\"י הת\"ת וע\"י המלכות, וכן \nמשתלשלים ההויות למטה ואפילו עשב קטן בחינת עליו ושרשו וקלחו וזרעו פרחיו וציציו \nגווני פרחיו גודלו אורכו ורחבו ריבועו ועגולו, הכל תלוי ברמז העליון כפי כח אחיזתו \nבמלאכו ומלאכו בשרשו ושרשו בהספירות והספירות באין סוף:\nוהנהה מן הנבראים בברכוותיו בהיתר גורם ממש סוד הקרבן שמתהפך העשב ההוא ממטה למעלה \nכי בריאתו היה מלמעלה למטה, אך בהנאת האדם ממנו הוא עולה ממטה למעלה בסוד ההתהפכות \nהאור, כשהאדם מתיך כחו וליחה בעבודת קונו באכילה עולה זה עד אין סוף הנקשר \n"},{"index":16,"he":"בספירותיו בנחת רוח עבודת הצדיק הזה. והרשע הנהנה בלא ברכה מעל שהיה העשב או הירק \nאו הפרי וכיוצא בו קדוש נאחז באלה\"ות מלמעלה למטה וזה כרת אותו והוציאו מהקדושה \nלטומאה שאינו עולה למעלה, אלא בלא ברכה יורד למטה אל מקום החיצונים, וכ\"ש וק\"ו בן \nבנו של ק\"ו אם ממש נוטל עץ או אילן או פרי ומקריבו לע\"ז, שהרי מה שקדש בקדושת \nההשפעה העליונה והוא דבוק בבורא, מפני שע\"י קשר השתלשלות מעילה לעלול אין לך דבר \nנפרד ממנו ואורו נוקב ויורד דרך המשתלשלים עד שפל מצב הבריאה ההיא אם חי אם צומח אם \nדומם, ולזה ראה גם ראה העושה ע\"ז מאילן או מפרי או מעץ או מבעלי חיים כמה יחטא שהרי \nקיומו דבק במקיים הכל והוא עושה עבודה זרה, והיה ראוי שיסתלק ממנו המקיים ויתבטל \nהוייתו ברגע, והא\"ס אינו מפריד יחודו מן הנבראים שאלמלא רוחו ונשמתו אליו יאסף \nיגווע הכל כאחד ולא ישאר שום מציאות, אם כן החוטא חטא זה הוא גדול מה שאין הפה יוכל \n"},{"index":17,"he":"לדבר וזש\"ה לא תעשון אתי אלהי כסף וגו', כי אחדותו ורמז ספירותיו אחוזות במציאות \nהנבראים והכסף רמז לחסד וזהב רמז לגבורה והעושה ע\"ז מהם כביכו\"ל ממש עושה ברמז \nעליון ופוגם באותם המדות, וז\"ש אתי אלהי כסף מפני שאם אתה עושה אלהי כסף אני בחברתך \nעושה אותו כי כחי דבק בו כביכו\"ל ואותי הוא מחטיא, והיינו אתי אותי ממש כנזכר:\nודע שבזוהר פרשת פקודי אמרו כי הנהנה בלא ברכה גרע ברכאן, והענין הוא כי כשהאדם \nמברך הוא גורם להמשיך הברכות ממקור העליון אל הת\"ת והמלכות, וזה נהנה מן הברכה \nהעליונה וגורע בריה מן הבריות ממה שהוא אוכל אותה וגורע כח העליון השורה ונתון בכל \nהבריות וכאשר יאכל אוכל ויכלה אותם וישרפם מונע הכח ההוא מן העולם, והמלאך או כח \nהממונה עליו הוא בטל וריקן, לזה צריך להמשיך הברכות קודם אכילתו והוא מרבה שפע \nהעליון כנגד מה שהוא ממעט אותה בריה באכילתו, והשר הממונה על מה שאכל מתמלא משפע זה \n"}]}
