{"id":"kabala-968fe7d214a9-1-15","bookId":"kabala-968fe7d214a9","part":1,"torah":15,"title":"קטע 15","hebrewTitle":"קטע 15","segments":[{"index":1,"he":"הראוי לו, להוליך נפשו ולהכניסה בפתח שער היכל הראשון מהחמישים היכלות של טהרה \nומכניסה לפנים עד כדי שיעור זכות נפשו, ועל דרך זה בכל לילה ולילה מכניסין נפשו \nיותר בפנים כפי שיעור השתדלותו בתורה ובמצות, ואם יזכה להיכל הנ' הרי נעשה בן חורין \nמסמא\"ל ושוב אין לו פחד ממנו, אבל כל זמן שלא זכה להכנס להיכל הנ' אע\"פ שנכנס בהיכל \nמ\"ט עדיין יש כח באדם בבחירתו להתגבר עליו יצר הרע להיות תוהה מן הראשונות להוציאו \nמן המ\"ט היכלות הטהרה ולהכניסו בהיכלות הטומאה:\nוכן מי שביום ראשון של שנת כ\"א התחיל למאוס בטוב ולבחור ברע ועזב אורחות יושר ללכת \nבדרכי חושך, אזי כשהוא ישן על מטתו שולח סמא\"ל אחד מגדולי מחנותיו כפי שיעור מדרגות \nנפש החוטא להוליכה בהיכלות הטומאה ומכניס אותה בפנים מפתח שער ההיכל הראשון כפי \nשיעור חטאיו ופשעיו, ואם הרבה לפשוע אזי מכניסין אותו יותר עד שנכנס להיכל נ' ושוב \nאין לו תקנה עולמית, ועליו נאמר מעוות לא יוכל לתקון, ועל זה התנאי נבראו היכלות \n"},{"index":2,"he":"הטהרה והטומאה, אבל כל זמן שלא נכנס להיכל הנ' של טומאה אע\"פ שנכנס בהיכל המ\"ט \nעדיין יש לו כח בבחירתו להיות תוהה על הראשונוח לשבר דלתות נחשת ולגדע בריחי ברזל \nולצאת ממ\"ט היכלות הטומאה ולהכנס בהיכלות הטהרה, וזה סוד מרז\"ל יש קונה עולמו בשעה \nאחת. וסוד הענין הוא כי היותר רשע שבישראל אע\"פ שירבה להרשיע א\"א לכנוס בהיכל הנ' \nשל הטומאה עד שיפשיע וירשיע ד' מאות יום רצופים זה אחר זה:\nודע שיש מסורת קבלה ביד רז\"ל שישראל נתלכלכו כל כך בשיקוצי מצרים עד שבערב פסח \nנכנסו בהיכל מ\"ט שאם ח\"ו היו מתעכבים יותר היו נכנסין בהיכל נ' ושוב לא היה להם \nתקנה עולמית, וזהו סוד ואלו לא הוציא הקב\"ה את אבותינו משם עדיין אנו ובנינו ובני \nבנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים, ולכן נכתב נ' פעמים יציאת מצרים בתורה, מספר \nכתיבת יד:\nאמנם טעם שנשתעבדו ישראל במצרים הוא שגלוי לפניו ית' שעתידין ישראל להשתעבד בד' \nמלכיות, וכדי שלא יתייאשו מישועת ה' גם הם גם האומות המשעבדים בהם ויאמרו השר שלהם \n"},{"index":3,"he":"אמיץ וחזק וא\"א להוציאם משם, לכן גזרה חכמתו יתברך שישתעבדו במצרים שהיא שניה לא\"י \nואין מושלים בה אלא רה\"ב וסמא\"ל, שכל הע' שרים של ע' אומות הם תחת ממשלתם, ואם הם \nלא יוכלו לעמוד כנגד ישראל כ\"ש שאר האומות והשרים, וסוד זה רמז בפסוק הך הכפתור \nוירעשו הסיפים, ולפי שמצרים ממשלת סמא\"ל ורה\"ב מצד ריבוי טומאתם מכל הארצות, כל בן \nברית המשתעבד בה:\nאמנם סיבת גלות מצרים כתב האר\"י זלה\"ה שהענין הוא שאותו הדור היו סוד אותם הניצוצית \nשל קרי שהוציא אדם הראשון שהוציא באותן הק\"ל שנים, והם היו סוד דור המבול שהיו גם \nהם משחיתים את זרעם על הארץ להיותם באים משורש ההוא עד שנימוחו, וזהו סוד וירא ה' \nכי רבה רעת האדם בארץ פי' רעת האדם ממש, כי סוד הקרי נקרא רעה והמוציאו נקרא רע \nכנזכר בזוהר על לא יגורך רע, נמצא כי דור המבול הם רעת אדם הראשון ממש, וזהו סוד \nאמחה את האדם, ואח\"כ נתגלגלו בדור הפלגה ועליהם כתיב לראות את העיר ואת המגדל אשר \n"},{"index":4,"he":"בנו בני האדם ממש בנוי דאדם קדמאה עצמו שהיו בניו ממש רק שהיו מצד הקרי מדכורא \nלחודיה, וגם הם חטאו, אח\"כ הוצרכו להתקן כי כולם נשמות קדושות ועצומות רק שאחזו \nהחיצונים בהם והם המקלקלים אותם, אמנם אחר שיתצרפו ויזדככו יהיו נשמות קדושות אחר \nתום מהם חלאת טומאתם, והענין הוא שכבר ידעת שאין החיצונים אוחזים רק בנשמות קדושות \nשהם חיותם:\nוהנה גלות מצרים כל עניינו לא היה רק לצרף הנשמות ההם ולכן באו באותו השעבוד הגדול \nההוא וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים, כנגד הלבנים והחומר שהיו עושין דור \nהפלגה כאשר יתבאר בעין יעקב נהר כ\"ג בס\"ד, ודע ג\"כ שסבת גלות מצרים הוא לפי שביום \nשחלק הקב\"ה האומות לשרים בדור הפלגה פרצו בני האדם פירצה גדולה בעצמם ונכנסו כולם \nבסוד הבה נבנה לנו עיר וגו' ונכנסו תחת ממשלת החיצונית מפני שראו החיצונית לה מעמד \nומצב להיותם מותרים בע\"ז ובג\"ע ובכל אשר יפנו ירשיעו כרצונם ואין קפידא, והשליטו \n"},{"index":5,"he":"עליהם סמא\"ל ולילית, ועם היות שהיה להם נשמה מן הקודש הסכים הקב\"ה על ידן והשליט \nעליהם ע' שרים, והכוונה שהם היו רוצים להיות תחת ממשלת החיצונית ובאחדות, וכבר ידעת \nשהאחדות הוא לקדושה ודאי לזה הפיצם ה' תחת החיצונים כי הפירוד הוא מיוחס לחיצונים, \nוהפיצם תחת ע' חלקים במספר ענפי הקליפה ועכ\"ז ממשלת אלוה עליהם אמנם הם מתנהגים ע\"י \nהשרים:\nאמנם נשאר לאל יתברך חלק קטן והוא אברהם מתרח לבד, ונשארו לו נשמות קדושות שהמשיך \nלעולם מיום שנברא העולם ועד העונה ההיא פגומות ומטונפות, גם נתערבו בהם סיגים קודם \nבחטא אדם הראשון, ולזה הבדיל י\"ב נשיאים מישמעאל סיגי הימין, ועוד הוליד אברהם \nמקטורה כמה משפחות כולם סיגי הכסף בדיל ועופרת, ובין זה לזה חטאו כמה משפחות בע\"ז \nוהרשיעו יותר מדאי והציף ים אוקיינס עליהם והציב תחת יד השרים מקום סיגי הכסף הזה, \nונצטרפו עוד ביצחק והיה מוציא סיגי הזהב והעמיד עשו ואלופיו ושליט עליהם שר שני \n"},{"index":6,"he":"לאדום, וכן מלוט עמון ומואב, ואברהם נקרא אב המון גוים ודאי שכל המון הגוים שנולדו \nבט' דורות שיצטרפו ויתלבנו בזרעו בסוד הגלות במצרים ושם יתבררו ויתלבנו כל הנשמות, \nוזה מה שנראה לי:\nמעין ב - נהר נז\nנהר נז - סוד נפלא מענין השבתת חמץ ואכילת מצה:\nאחר שיצאו ישראל ממצרים ואילך מה עשה הקדוש ברוך הוא חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו \nנדח, וצוה לישראל בכל שנה שיעשו ז' ימי פסח בהשבתת חמץ ובאכילת מצה, וסוד הענין הוא \nכי היותר רשע שבישראל אף על פי שירבה לפשוע ולהריע אי אפשר לכנוס בהיכל הנ' של \nטומאה עד שירשיע ויפשע ד' מאות ימים רצופים זו אחר זו. ובכל שנה ושנה שלשים יום \nקודם הפסח הש\"י עושה להם לישראל משא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות \nהטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה, באופן שבליל ביעור חמץ כל פושעי \nישראל עומדים בפתח היכל החיצון מהנ' שיעור חלק אחד משלשים משיעור הכמות שהיו נכנסים \n"},{"index":7,"he":"ליל שלשים ואחת קודם הפסח, ובליל פסח אינם נכנסים כלל ועיקר וכולם פטורים ובני \nחורין, וגזרה חכמתו יתברך להיות חירות נפשות בשלשים יום מעט מעט שלא ירגיש סמא\"ל כל \nכך צער ולא יקטרג, מסכ\"י:\nמעין ב - נהר נח\nנהר נח - בסוד הדלקת נרות חנוכה:\nדע כי בנרות צריך תנאים, הא' באיזה כלי ראוי לנר חנוכה, דע שט\"ו מיני כלים ראוים \nלהדלקה וכל הקודם קודם מהם משובח משום זה אלי ואנוהו, הא' כלי זהב, ב' כלי כסף, ג' \nנחושת קלל דומה לזהב, ד' נחושת אדום, ה' של ברזל, ו' בדיל, ז' עופרת, ח' כלי אבנים, \nט' כלי זכוכית, י' כלי עצים, י\"א כלי חרס מצופה באבר, י\"ב כלי חרס בלתי מצופה וצריך \nשיהיה חדש, י\"ג קליפות רימון, י\"ד קליפות אגוז הנדיי, ט\"ו קליפות האלון, ואלו \nהקליפות צריך לעשותם כלי כמו לעשותם כף מאזנים או למוד בהם פלפלין וכיוצא, אבל \nקליפות בצלים וביצים וכיוצא אינם ראוים להדלקה. וכל הט\"ו כלים הנזכרים שאינם יכולים \n"},{"index":8,"he":"לעמוד מאליו בלא סמיכה אינם ראויים לנר חנוכה:\nודע ששיעור השמן שנמצא טהור חתום בחותמו של כהן ומונח כל השמן, היה בו שע\"ח דרה\"ם, \nוהיו נותנים בכל לילה בכל נר ונר משקל ז' דרהמ\"ש חסר רביע שזה שיעור מספיק לשעה \nוחצי שהוא שמינית הלילה, ונעשה בו נס שהיו מדליק והולך כל הלילה. ושיעור זמן הדלקת \nנר חנוכה אמרו רבותינו ז\"ל שהוא חצי שעה, ולזה יספיק לכל נר משקל ב' דרה\"מש ורביע, \nוהענין שחצי לוג שהוא ג' ביצים, וכל ביצה י\"ח דרה\"ם ויעלו נ\"ד דרה\"ם לכל נר ונר, \nוזה השיעור היה דולק כל נר כל הלילה, וכשתצרף ז' פעמים נ\"ד לז' נרות יעלו שיעור \nשע\"ח, וחלקו אותו השמן לח' לילות והיו נותנים בכל לילה לכל נר משקל ז' דרהמ\"ש חסר \nרביע כנזכר, וזמש\"ל מסכ\"י:\nמעין ב - נהר נט\nנהר נט - בסוד המקוה:\nדע כי מסורת קבלה היא בידינו מחכמי האמת שד' מאות כתות הטומאה שורות על הטמא, וכדי \nלהעביר אותן הכתות של רוח הטומאה צריך מ' סאה מים, וכל סאה מחזקת קמ\"ד ביצים, וכל \n"},{"index":9,"he":"המ' סאה עולים חמשת אלפים ותש\"ס ביצים, ושיעור משקל ביצה ירושלמית היא י\"ב דינרין, \nוביצה בבלית י\"ב דינרין חסר שליש הדינר, ועם היות שהאדם מורכב מד' יסודות אין טהרתו \nאלא במים, והטעם מפני שהטומאה היא רוח, כאמור ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, והרוח \nאינו בטבעו לכנוס תוך המים, וכשהטמא נכנס תוך המים נשלף ממנו אותו רוח הטמא, ולכן \nהצריכו רבותינו ז\"ל לטמא ליכנס בתוך המים כל גופו שאם נשאר אפילו ראש שער אחד מגופו \nחוץ למים לא נטהר, שמשם נאחזת כל הטומאה וחוזרת ושורה על הגוף:\nועל דרך הסוד מים רומזים למדת החסד, ושם הוא סוד הטהרה מהפגם, כאמרו בחסד ואמת \nיכופר עון, ומימי החסד ממדת החכמה נשפעים, ואות יו\"ד רמז לחכמה, וצורת אות יו\"ד היא \nגולם אטום כדמות ביצה, ואות י' עולה קמ\"ד כזה, יו\"ד יד\"ו וי\"ד וד\"י די\"ו דו\"י, הם \nו' צרופי אות יו\"ד, וכל צירוף עולה עשרים וכל הו' צרופים יעלו מאה ועשרים ובששה \n"},{"index":10,"he":"צרופי אות יו\"ד יש י\"ח אותיות וששה תיבות עולים כ\"ד עם ק\"ך יעלו קמ\"ד ביצים, והיינו \nסוד הסאה קמ\"ד ביצים, נמצא שהסאה נדמת לאות יו\"ד, לומר שכל סאה וסאה יש בשיעורה \nלהעביר עשר כתות מהטומאה, ובהתחברות הארבעים סאים הכל יסירו מעליו כל הת' כתות \nהטומאה, והיינו סוד וארבע מאות איש עמו כנזכר בזוהר:\nודע כי בעשרה מקומות יש שער בגוף כנגד י' כתות הטומאה, שער הראש רומז לראשונה, שער \nשעל לחי ימין רומז לב', ושער לחי השמאל רומז לג', וזה רומז לג' עליונות ששלשתן \nחשובות אחת, ושל בית השחי הימין רומז לרביעית שהוא זרוע ימין, ועל השחי השמאלי רומז \nלה', ושער שעל הגרון והלב רומז לו' שהוא גוף האילן, ושער שבירך ימין רומז לז', \nושבשמאל רומז לח', ושסביב הצדיק רומז לט', ושל אחוריו רומז לעשירית. ועשר מקומות \nאלו הם כסא לעשר כחות הטומאה לחול עליהם אם יטמא:\nודע כי שיעור המקוה הם ה' אלפים ושבע מאות וששים ביצים, וסוד הענין הוא כי לסוף ה' \n"},{"index":11,"he":"אלפים ותש\"ס שנים יתקיים הפסוק ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ויתקיים מקרא דכתיב \nוהשבתי חיה רעה מן הארץ, דהיינו כחות הטומאה כנזכר בזוהר. וסוד הענין הוא כי תחיית \nהמתים עתיד להיות ג' פעמים בג' זמנים, הראשונה היא תחיית מתי ארץ ישראל, והב' היא \nתחיית מתי חו\"ל, והג' היא תחיית הע' אומות וכל העולם, והוא זמן יום הדין הגדול, \nוזאת התחיה הג' זמנה לסוף ה' אלפים ז' מאות וששים ליצירה, וזמש\"ל מסכ\"י:\nמעין ב - נהר ס\nנהר ס - בשיעור המדות והמשקלים:\nדע שכל ככר הוא ס' מנה חוץ מככר הקודש שהוא כפול מאה ועשרים מנה, והמנה משקלה כ\"ה \nשקלים משקלי הקודש, והשקל משקלו ד' דינרין, נמצא פי' מלת מנה ר\"ל מאה דינרין, וכן \nכשאמרו רבותינו ז\"ל מאתים ר\"ל מאתים דינרין, והדינר משקל ו' מעין, והמעה ד' איסרין, \nוהאיסר משקלו ד' שעורות, וכסף שוה פרוטה הוא משקל חצי שעורה, נמצא שהפרוטה אחת \nמשמונה באיסר, והאיסר אחד מששה עשר ממשקל הדרה\"ם, והמעה היא רביעית הדרה\"ם ומשקלה \n"},{"index":12,"he":"י\"ו שעורים, והדינר משקלו דרה\"ם וחצי:\nודע כי שם הדינר בין דינר זהב בין דינר כסף בין כל מיני זוזים שבעולם משקלם שוה, אם \nהוא דינר זהב משקלו דרהם וחצי, וכמו כן הזוזים כל זוז דרה\"ם וחצי, אלא שאם הוא זוז \nצורי הוא כולו כסף, ואם הוא זוז מדינה אין בו אלא שמינית כסף וז' חלקים נחושת, \nוכשאומרים זוזי דאורייתא הם זוזי צורי, וזוזי דרבנן הם זוזי מדינה, וח' זוזי דרבנן \nשווים זוז אחד דאורייתא, וכל זוז וכל דינר משקלו דרהם וחצי שהוא המיטיקא\"ל המורגל \nבפי כל העולם, והשקל משקלו ו' דרהם שהוא ד' מטיקא\"ל:\nנמצא מחצית השקל שהוא בקע לגלגולת משקלו ג' דרהם שהם ב' מטיקאליש, והמנה משקלו ק\"נ \nדרהם שהם ק' מטיקאליש, ומשקלם ג' אוקיות מאוקיות דמשק, והמאתים ר\"ל מאתים זוז שהם \nמאתים מטיקאליש שהם חצי משקל רוט\"ל דמשק:\nודע כי מוהר הבתולות שהם חמשים כסף שהם נ' שקלים משקלי הקודש, וכל שקל משקלו ד' \nזוזים, נמצא שנ' שקלים הם מאתים זוז שמשקלם חצי משקל דמשק, וזהו קנס פרעון הבתולים \n"},{"index":13,"he":"של האונס או המפתה, אבל המנה שתקנו רבותינו ז\"ל לאלמנה הם מאה זוזי דרבנן, ואע\"פ \nשמשקלם כמשקל מאה זוזי דאורייתא עכ\"ז שוויים אינו שוה, כי כל המאה זוזי דרבנן אינם \nשווים אלא י\"ב זוזים וחצי דאורייתא, וכן המאתיים שתקנו לבתולה הם מאתיים זוז דרבנן \nששוים כ\"ה זוזים דאורייתא. והככר ס' מנה וכל מנה ג' אוקיות מאוקיות דמשק. נמצא הככר \nט\"ו משקלות דמשק, נמצא ככר הקודש שהוא כפול משקלו שלשים משקלי דמשק שהם עולים י\"ח \nאלף דרה\"ם:\nאמנם שיעור המדות דע כי חומר הכתוב במקרא, וכור האמור במשנה וגריוא הנזכר בתלמוד, \nשלשתן מדה אחת שהיא מדת עשר איפות. ומדת האיפה הכתובה בתורה, ומדת הבת הכתובה \nבמקרא, שתיהן מדה אחת והיא מדה מחזקת ג' סאין. וסאה מדתה ו' קבין, ומדת הקב ד' \nלוגין, ומדת הלוג ו' ביצים, ומדת הביצה ג' גרוגרות, ומדת הגרוגרת שתי משורות, \nומשורה שני קורטבין, והקורטב הוא כלי קטן מחזיק מים משקל הדינר, ושיעור כמות חלל \n"},{"index":14,"he":"הקורטב הוא אצבע על אצבע ברום ג' חומשי אצבע. ושיעור המשורה האמורה בתורה הוא כלי \nהמחזיק מים מחצית השקל. ושיעור כמות חלל המשורה הוא אצבע על אצבע ברום אצבע וחומש \nאצבע. ומשקל הלוג ק\"ח דרה\"ם שהוא משקל ע\"ב דינרין שהם משקל י\"ח שקלים, ושיעור כמות \nחלל הלוג הוא ג' גודלים על ג' גודלים ברום ד' גודלים וארבע חומשי גודל:\nנמצא רביעית הלוג הוא שיעור ביצה וחצי, והוא כלי מחזיק מים או יין משקלו כ\"ז דרה\"ם \nשהם ח\"י דינרין, ושיעור כמות חלל כלי המחזיק רביעית הלוג אצבעיים על אצבעיים ברום \nאצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע, ושיעור זה הוא שיעור לנטילת ידים, ושיעור יין \nלקידוש, ולברכת המזון, ולד' כוסות של פסח, ולקידושין, ולשבע ברכות, ולהבדלה, וזהו \nשיעור דם הנפש. ושיעור הקב הוא כלי מחזיק תל\"ב דרה\"ם שהוא משקל רפ\"ח דינרין שמשקלו \nע\"ב שקלי הקודש, ושיעור כמות חלל הקב טפח על טפח ברום טפחיים וחצי ושלשה רביעיות \n"},{"index":15,"he":"גודל, וכלי שחללו ג' טפחים על ג' טפחים ברום ג' טפחים מחזיק ד' אלפים וש\"ך דרה\"ם \nוזהו שיעור עשרה קבין, כי הקב ד' לוגין והלוג ו' ביצים, וכל ביצה י\"ח דרה\"ם, וששה \nפעמים י\"ח יעלה ח\"ק וד' פעמים ח\"ק יעלה תל\"ב שהוא שיעור הקב, ועשרה פעמים תל\"ב הם \nד' אלפים וש\"ך:\nשיעור הסאה הוא כלי המחזיק מים שני אלפים ותקצ\"ב דרה\"ם שהם משקל אלף ושבע מאות \nושמונה ועשרים דינרין, שהם משקל תל\"ב שקלי הקודש, וכל שקל הוא משקל שלישית הביצה \nמביצה ירושלמית, וכל משקל ביצה הנזכר בחבור זה סתם היא ביצה ירושלמית, וסתם ביצה \nירושלמית י\"ח דרה\"ם, וביצה בבלית י\"ז דרה\"ם וחצי. נמצא ששיעור תל\"ב שקלים הוא קמ\"ד \nביצים, (וד') [וארבעים] פעמים קמ\"ד הם ה' אלפים ותש\"ס, וזהו שיעור טהרת המקוה הנזכר \nלעיל. ושיעור כמות חלל הסאה טפחיים על טפחיים ברום ד' טפחים ושמינית גודל וחצי \nשמינית. ושעור האיפה הוא כלי מחזיק תל\"ב ביצים, והעומר עשירית האיפה חלק תל\"ב ביצים \n"},{"index":16,"he":"לעשרה חלקים, ויעלה כל חלק מ\"ג ביצים וחומש ביצה, וזהו שיעור החלה. ושיעור משקל מדת \nהחלה כלי מחזיק תשע\"ז דרה\"ם וחצי שהוא משקל תקי\"ח דינרין וחצי. שיעור כמות חלל מדת \nהעומר שהוא שיעור חלה, ששה גודלין על ששה גודלין ברום טפחיים וחצי שישית גודל. \nושיעור מדת הכור ג' אמות על ג' אמות ברום ד' אמות חסר תשיעית גודל:\nודע כי משקל רביעית הלוג הם כ\"ז דרה\"ם שהיא חצי אוקיא הנוהגת היום בצפ\"ת, נמצא משקל \nהלוג שלם שתי אוקיות צפ\"ת. והקב משקלו שמונה אוקיות צפת שהם ב' שלישי משקל רוט\"ל \nצפ\"ת. והתרקב שהיא מדת ב' קבין והיא היא מדת ההין, ומשקלה ב' משקולת צפ\"ת. והאיפה \nמשקלה י\"ב משקולת צפ\"ת. והעומר שהיא עשירית האיפה הנקרא עשרון בתורה משקלו שבע מאות \nוע\"ז דרה\"ם וחצי:\nוכל השיעורים והמשקולת שאמרנו הם בלח ר\"ל במיני משקים, אבל ביבש כגון קמח וסולת \nוכיוצא בו כל מדה ומדה חסר משיעורה שליש, וראיה לזה מים שעשה שלמה, דכתיב אלפים בת \n"},{"index":17,"he":"יכיל, וכתיב שלשת אלפים בת יכיל, ואמרו רבותינו ז\"ל אלפים ביבש וג' אלפים בלח. נמצא \nשכל שיעור מדת הלח מחזיק מקמח או מסולת נקיה תקי\"ח דרה\"ם וחצי. והלתך משקלו ששים \nמשקלי צפ\"ת. והכור משקלו מאה ועשרים משקלי צפת. ושיעור משקל מימי המקוה ק\"ס משקלי \nצפ\"ת שהם קע\"ב משקלי דמשק, ותשעה אוקיות וחצי וחמשה דרה\"ם כשיעור ביצה ירושלמית. \nאמנם בשיעור ביצה בבלית הם קס\"ח רוטולו\"ש דמשק לא פחות ולא יותר, וזהו מדת הלח, וזה \nהשיעור מנין קס\"ח הוא מנין השעות שיש בז' ימים נקיים, אמנם ביבש הם שיעור משקל קי\"ב \nוסימנך נחל יב\"ק, ורוב ענין המדות תמצאם בבבא בתרא פרק המוכר את הספינה דף פ\"ט. \nוענין כמות רביעית הלוג והמקוה בפסחים דף ק\"ט:\nודע כי כלי ששיעור חללו אצבע על אצבע ברום אצבע מחזיק שני דרה\"ם וחצי בלח, וזה הוא \nשיעור כלי נרות חנוכה כאשר נתבאר לעיל. וכלי ששיעור חללו אצבעים על אצבעיים מחזיק \nמשקל עשרים דרה\"ם בלח זהו שיעור בית תפלין של ראש. וכל שיש שיעור חללו אצבעיים על \n"}]}
