{"id":"kabala-968fe7d214a9-1-21","bookId":"kabala-968fe7d214a9","part":1,"torah":21,"title":"קטע 21","hebrewTitle":"קטע 21","segments":[{"index":1,"he":"ואומר להם מלך המשיח כבר נודע ומפורסם שכל מידותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה, \nאותם שהיו בחו\"ל והשתדלו לבא בארץ כדי לזכות לנפש טהורה, ולא חשו על ממונם ולא על \nגופם, ובאו בים וביבשה, ולא חששו להיותם נטבעים בים, או נגזל ביבשה, או להיותם \nשבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו העיקר מרוחם ומנפשם ולא מגופם וממונם, לכן \nחזרו רוחניות מדה כנגד מדה, ואתם שהייתם יכולים לבא בארץ כמותם ונתרשלתם לבא בעבור \nחמדת הממון וחששתם לממוניכם וגופכם ומהם עשיתם עיקר ומנפשכם ומרוחכם עשיתם טפל, לכן \nנשארתם גשמיים מדה כנגד מדה.ולחמדת ממון שחמדתם הנה הש\"י נותן לכם ממון בלי שיעור, \nשכל כסף וזהב ואבנים טובים ומרגליות הנטבעים בים כל הימים, מושבע הים להביא אותםבים \nיפו תוך ג' ימים לטבעתם, וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן שלמה הכל הקיא ים יפו \nליבשה ומשם נתעשר שלמה, ומה שנטבע מזמן שלמה עד זמן קיבוץ גליות הכל עתידה ים יפו \n"},{"index":2,"he":"להקיא אותם ליבשה, והמשיח יחלק אותם לכל צדיק וצדיק חלקו, הה\"ד כי שפע ימים יינקו, \nוגם כל המטמוניות שתחת העפר עתידה הארץ להיות נעשית מחילות מחילות להתגלגל ולהוליך \nכל אוצרות המלכים, ומוליך אותם לארץ ישראל כדכתיב ושפוני טמוני חול וגו', והכל \nיתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד חלקו, \nוישבעו ממון רב לאותם שהקפידו על ממונם ועל גופם ישארו גשמיים ושבעים ממון, ואותם \nשלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד הקדוש ברוך הוא עושה אותם בריה חדשה, \nומוליך אותם לגן עדן התחתון כנזכר. וזמש\"ל. מסכ\"י:\nמעין ג - נהר כג\nנהר כג - בסוד תחיית המתים בארץ ישראל:\nדע כי יש מסורת קבלה בידינו שתחית המתים של ארץ ישראל קודם לתחית המתים של חו\"ל מ' \nשנה. אמנם כל מי שנפטר בחו\"ל ויש לו ממשפחתו בארץ ישראל שהוא כל כך קרוב לו שחייב \nבאבילתו, בין איש בין אשה, יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחו\"ל \n"},{"index":3,"he":"[להחיותם] כל החייבים להתאבל עליו, וסוד זה נרמז בפסחים בפרק תמיד נשחט באומרם \nרבותינו ז\"ל עתידין צדיקים שיחיו המתים דכתיב כה אמר ה' עוד ישבו זקנים וזקנות \nבירושלים ואיש משענתו בידו, וכתיב ושמת משענתי על פני הנער עד כאן, ומה שתלה כח \nהתחיה בזקנה ולא בצדקות, הענין לרמוז לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים צדיקים כענין \nדכתיב ועמך כולם צדיקים וכמו שביארנו לעיל, אמנם זאת הסגולה של התחיה צריך שיהיו \nבני תורה שנקראו זקנים, כאמרו והדרת פני זקן ופי' רבותינו ז\"ל זקן זה שקנה חכמה. \nמסכ\"י:\nמעין ג - נהר כד\nנהר כד - בסוד למה משה לא נקבר בארץ ולא עלה עצמותיו, וליוסף עלה עצמותיו ולא גופו, \nוליעקב עלה גופו ממש:\nוהטעם כי יוסף לא נקבר גופו בארץ רק עצמותיו, הוא כי יצאו ממנו טיפת הזרע על דעת \nאותה הגוי', אך לפי שלא (השלים) [נשלם] המעשה נקברו עצמותיו בארץ. אמנם משה אף על \nפי שלא יצאו ממנו טיפת זרע עם כל זה לקח אשה כושית כנזכר בדברי הימים של משה ולקחה \n"},{"index":4,"he":"כבעל עם אשתו, ולכן אפילו עצמותיו לא זכו לקבור בארץ ישראל הנקרא אשה יראת י\"י. \nויעקב לפי שבאה לו תמנע פלגש עשו שישאנה ולא רצה לכן נקברו עצמותיו וגופו, מדברי \nהר\"ר קלונימוס זלה\"ה. וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר כה\nנהר כה - בביאור מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו:\nהענין כמו שהצדיק בעודו בחיים חייתו, בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת גדול לעולם \nיותר מתועלת המגיע בהיותו בחוצה לארץ, כן פטירת הצדיק בהיות בארץ ישראל יגיע ממנו \nהיזק לעולם יותר מההיזק המגיע אם היה נפטר בחו\"ל. והענין כי ארץ ישראל הוא לב העולם \nכי היא שער השמים כנזכר לעיל, וכמו שהלב הוא מקור החיים יתחלק ויתפשט החיות לכל \nאברי הגוף, כן בהיות ארץ ישראל בריאה בצדיקים היושבים בה, יתפשט הבריאות לכל יושבי \nהעולם בכללות, כי בריאות ארץ ישראל היא בצדיקים שהם ממשיכים לה השפע והחיות מלמעלה, \nוהנה אין דרך להתפשט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל לא זולת, וזה ארז\"ל תמצית ארץ \n"},{"index":5,"he":"ישראל העולם שותה, כמו שאמרנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק חיות לכל הגוף, כמו שאמרו \nהרופאים כי הצלול והזך שבדם ניזון הלב, ואחר כך המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך \nהכבד, ואחר כך שאר אברים כפי מדריגותם, כן גם כן העולם בכללו הזך והטהור שבשפע \nנזונית א\"י, ואח\"כ שאר הארצות כפי מדרגותם כך יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל, ולזה \nכוונו רבותינו ז\"ל מתמצית ארץ ישראל העולם שותה כנזכר:\nאמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעוונות, הנה כל האברים הולכים ודלים אחר שאין הלב \nבבריאותו ואין בו מזון וידמה כיום התענית, ולזה אין לך יום מחורבן ב\"ה שאין קללתו \nמרובה מחבירו, כי הולכים ודלים מחסרון השפע, והנה כמו שביום התענית שנפסק המזון הלב \nהוא נזון מן האברים, כי בראותם כי נחלש הלב לפחדם ממיתה שימותו גם כן הם כי בחיותו \nהם חיים, לזה הם נותנים לו מדם האברים שנמצא להם לחזקו שלא יפול הכח ויתמעט חלבם \nודמם, כן ג\"כ בזמן החורבן מתמצית חו\"ל ארץ ישראל שותה כי ארץ ישראל אין לה קיום \n"},{"index":6,"he":"והעמדה אלא מחו\"ל כהיום הזה:\nוהנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה, וזה אחר שהשפע רוחני \nא\"א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם \nותורתם יורידו השפע הפך טבעו, ויעזור להם טהרת המקום כמו הפתילה הטובה ושמן הזך, \nשהם נושא האור כי בהם נאחז האור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. והנה אמרו רבותינו \nז\"ל שאין העולם חסר משלשים צדיקים כאברהם, שנאמר ואברהם היה יהי\"ה לגוי גדול וגו' \nשכמנין יהיה צדיקים יהיו תמיד בעולם כמוהו, ואם היה הדור זכאי רובם בארץ ישראל \nוגו', והכוונה להם ז\"ל מה שאמרנו כי קיום העולם הם צדיקים שעובדים ומושכים השפע \nלמטה לארץ, והנה בהיות רובם בארץ ישראל הנה ימשיכו שפע רב טהור ונקי, ומיעוטם \nשבחו\"ל יוכלו להמשיך לחו\"ל מה שכבר נמשך וירד בארץ ישראל, אמנם בהיות מיעוטם בארץ \nישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט השפע, כי כפי גודל הפתילה ועוביה תהיה \n"},{"index":7,"he":"השלהבת נאחזת בה, ולזה אף אם יהיה רובם בחו\"ל לא יועילו כי הם לא יוכלו להמשיך כי \nאם השפע שכבר ירד בארץ ישראל על ידי המעוטים אשר בה:\nאו ירצה באופן אחר והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות, \nוזה כי ארץ ישראל כמו שאמרנו היא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים, אמנם \nהצדיקים שבחו\"ל לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות אבר פרטי מאברי הגוף שלא \nיועיל לזולתו, וכן בעת סילקם, אמנם הצדיק הנפטר בארץ ישראל כמו שבזמן היותו בחיים \nהיה מועיל לכל העולם כן בעת פטירתו מזיק לכל העולם ולא לאנשי מקומו לבד, וזה שאמר \nהכתוב ותמת שרה בקרית ארבע וגו' בארץ כנען, שיש להעיר באמרו תחלה הסימן הפרטי שהוא \nבקרית ארבע ואחר כך הסימן הכללי שהוא ארץ כנען הכולל כל ארץ ישראל, אמנם יתיישב כפי \nמה שדברנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה, שזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם לכל אנשי \nגבול ארץ כנען, ועתה בעת סילוקה לכולם יחד מתה ונסתלקה ואבדה התועלת כנזכר:\n"},{"index":8,"he":" \nמעין הרביעי עין יעקב:\nובו נ\"ט נהרות:\nנהר א - בסוד אשר האדם הוא עולם קטן:\nהענין כי כל העולם בכללו הוא במציאת האדם ממש דומה בדומה, כמו שיש לאדם גוף כן \nלעולם גוף, הוא החלק הגשמי העכור הניכר הנראה לעינים, שאין אדם משיג מן העולם הזה \nאלא חלק זה הגשמי, כמו שאינו רואה בחבירו אלא חלק הגשמי שבו. וכמו שיש באדם יצר הרע \nשהוא מן הקליפות הטמאות, כן העולם הזה הגשמי מתלבש בתוכו אויר טמא בו משכן החיצונים \nהטמאים, וחלק זה הוא כניסת המכשפים שהיו מזככים ראייתם ומשיגים ראיית השדים, \nולפעמים פתאום לבני אדם ישיגו אותם יסתלקו מראות עולם הגשמי ויעלו לראות חלק האויר \nהרע הזה, ולא יראו מעולם הגשמי כלל מפני שיצאו מן הגשם ונכנסים בחלק הזה הנזכר. \nוכמו שיש באדם על יצר הרע נפש טוב קדוש, כן לעולם הזה חלק [לבוש קדוש] יתלבש בו הוא \nסוד נפש דעשייה ובו משכן נפשות הצדיקים, והוא נקרא חצר מות בגמרא, שנתפשט שמואל \n"},{"index":9,"he":"מהחלק הגשמי ונכנס בחלק הזה, וכן מעשה דר' אילעי וכיוצא בזה. וכמו שיש באדם חלק \nהרוח, כן לעולם הזה רוח הקדש והוא סוד גן עדן ארציי. וכמו שיש באדם חלק נשמה, כן \nלעולם הזה מתלבש בו חלק נשמה:\nוהנה חלק נפש שבארץ ישראל הוא יפה מחלק הנפש שבחו\"ל, וזהו טעם מיתת ארץ ישראל היותה \nמשובחת כנ\"ל בעין הארץ. והענין כי המלכות שהיא נפש בה בחינת רבות, ובחינה האמצעית \nשבה סוד עיקר היחוד ששם מתגלה אור הת\"ת ומתגלה בארץ ישראל, אמנם שאר בחינותיה שהם \nנפש לשאר מציאות העולם אין הת\"ת מגלה שם אורו בעצם, וכתב האלהי האר\"י זלה\"ה כי האדם \nבצלם האלהים וכמו שכל העליונים הם תלויים ונאחזים בשיעור קומתו יתברך, גם כל \nהנבראים התחתונים הם נאחזים בשיעור קומתו של האדם התחתון ועל ידו מתברכים כולם, \nוזמש\"ל:\nמעין ד - נהר ב\nנהר ב - בסוד ד' יסודות שהם מרכבה לקדושה ולקליפה:\nהענין כי האדם או יהיה מרכבה ליצר טוב או ליצר הרע, ולכך יש בגוף האדם אברים ידועים \n"},{"index":10,"he":"שהם מרכבה לכל בחינה ובחינה מבחינות הקליפות הד' יסודות שבאבר ההוא שוכן הקליפה \nההיא ומשם מתפשטין בכל הגוף, והענין כי בגוף האדם ד' יסודות שהם מים, אש, רוח, עפר, \nוהם מרכבה לד' מלאכים שהם ד' החיות, מיכאל, גבריאל, רפאל, אוריאל, והם שולטים בגוף \nהאדם באברים ידועים, והם ד' מרות לבנה, אדומה, ירוקה, שחורה, ולהם ד' אברים ומשם \nמתפשטים בכל הגוף, לבנה בריאה, דם בכבד, ירוקה במרה, שחורה בטחול, והם גם כן מרכבה \nלד' קליפות, עון בלבנה מים, משחית באדומה רוח, אף במרה אש, חימה בשחורה עפר, והם \nממש נגדיים למלאכים הנזכרים:\nוהענין כי האברים הנזכרים או יפעלו להרע או להטיב, להרע כגון לקרר עצמו בעצלות \nבמעשה המצות, ולחמם עצמו ולשמוח בעבירה, ולכעוס נגד אוהבי י\"י, ולהראות עצבות בדברי \nהקדושה, הרי שולטים בו, עון, משחית, אף, חימה. אמנם אם יקרר עצמו מעבירות ויראה \nרחמים ורכות לבב לעניים לגמול חסד, ויחמם עצמו לדברי קדושה בזריזות במצוה לשמרה \n"},{"index":11,"he":"בהם, ויתקוטט באויבי י\"י ויכעוס עליהם, או יזרוק מרה בתלמידים ללמדם ספר, ויראה \nעצבות ודאגה בעוונותיו ויבכה לקשה יום, הרי ביער מעליו עון, משחית, אף, וחימה, \nוישלטו עליו ד' חיות הקדש שהם מיכאל, גבריאל, אוריאל, רפאל, ומשם ולמעלה עד \nהאצילות, וזמש\"ל:\nמעין ד - נהר ג\nנהר ג - במעלת האדם על כל הנבראים:\nהענין בזולת שהאדם חביב משאר הנבראים שנברא בצלם אלדים כדפי' במתני', וירצה בזה \nשסוד שיעור קומה אשר לו דומה ממש לשיעור קומה עליונה כדפירשנו, וכמו שידעת כי בצלם \nאלדים עשה את האדם, וכמו שכל העליונים הם תלויים ונאחזים בשיעור קומתו יתברך, גם כל \nהנבראים התחתונים הם נאחזים בשעור קומת האדם התחתון, ועל ידו מתברכין כולם, ולכן \nהאדם האומר פרק שירה ויודע לכוון כל אלו הנבראים התחתונים היכן רמוזים בו, ויאמר \nאותן השירות הוא גורם שפע אל כל הנבראים התלויים בו, וזה שאמרו רז\"ל בפרק שירה שכל \nהאומרה בכל יום יזכה לכל כך מעלות. נוסף על זה שכל העולמות כולם לא נבראו אלא בשביל \n"},{"index":12,"he":"האדם, ולא מבעיא אלו העולמות הגשמיים אלא אפילו הרוחניים דהיינו שרפים חיות ואופנים \nכולם לא נבראו אלא לעזור האדם, ועזרתו הוא שכאשר הוא עובד עבודת תפלתו הם משועבדים \nלקבל קולות והבלים ודיבורים אשר לו בתפלתו ולהעלותם למעלה עד הספירות לגרום הייחוד, \nוכן פי' בתיקונים בפרשת בראשית, והיינו דכתיב כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל \nכנפים יגיד דבר, קול דקריאת שמע ודבור התפלה כך פירשו במקום אחר בתיקונים, וזמש\"ל:\nמעין ד - נהר ד\nנהר ד - בתועלת ירידת הנשמה לזה העולם:\nהקשו הקדמונים על ענין הנשמה מה תועלת ברדתה, [אל הגוף] מפני שהיא קרובה אל ההפסד \nבחטא וזהמת החומר המזוהם ופיתויי היצר הרע הטמא, ורחוקה מן השכר כי אחרי צאתה מחומר \nהזה מי ומי אשר תזכה למסור נשמתו לקונו בטהרה כמו שנתנה לו, ואם תעלה לא תעלה יותר \nמהמקום אשר ממנה חוצבה, אם כן מה כוונת בריאתה ומה תועלתה, והתשובה בזה כי הנשמה \nבהיותה שם קודם רדתה היא אצורה באוצר ידוע לנשמות שעדיין לא באו לעולם, ואין הנשמה \n"},{"index":13,"he":"נהנת שם מהסתכלותה באור וחיי עליון אלא היא בת מלך צנועה, יש לה מאכל קצוב מאת המלך \nאביה, אמנם פניו לא יראה עוד מיום הולדה מפני שהיא ערומה שלולה [ממצות ומעשים טובים \n] שאי אפשר להתלבש להראות את פני המלך אביה אם לא בלבוש מעשה המצות והתורה. ויש בין \nנשמה קודם באה לעולם ואחר שבאה ועלתה כגבוה שמים על הארץ, וזהו שאמר בזוהר פקודי \nעמוד תי\"ב ובהאי לבושא דלביש שהוא לבושא דמצות כנזכר שם אתהני וחמי גו אספקלריא \nוכו', והענין כי על ידי שירדה לעולם הזה הגשמי ויכלל בה רוח ונפש וגוף ויעשה בו \nמצות ומעשים טובים, ויסתלק ויתלבש בהם לעולם הבא, ונמצאת כלולה בכל העולמות, ואז \nנראית היא למעלה את פני המלך אביה, ואלמלא כללותה בכל העולמות כנזכר לא היה נראית \nשם, והיינו אמרו אך צדיקים יודו לשמך בעולם הזה, הם אותם שישבו ישרים את פניך בעולם \nהבא, ואכין מעוטין וממעט אותם צדיקים שלא ירדו לעולם הזה שלא ישבו את פניו לעולם \n"},{"index":14,"he":"הבא כנזכר:\nוהטעם העקרי שהנשמה מכסא מבינה, והרוח מת\"ת ממלאך , ונפש ממלכות מאופן, ואם לא ירד \nלעולם הזה לא תקשור נפש ברוח ורוח בנשמה, והוא פירוד למעלה שאין בינה מאירה בת\"ת \nואין ת\"ת מאיר במלכות, כי מעשה הענפים יעשו השרשים, אמנם ברדת האדם לעולם תתקשר \nהנשמה ברוח ותאיר בו ושניהם מאירות בנפש ושלשתם בגוף, ודומה להם יתקשרו למעלה שלשתם \nלהאיר בעולם הזה, ולזה נהנה כעין יחוד זה לעולם הבא, והיינו לחזות בנועם י\"י ולבקר \nבהיכלו, וזמש\"ל:\nמעין ד - נהר ה\nנהר ה - במציאות גופו של אדם מכח האותיות ומד' יסודות:\nהענין ד' מורכבים נבראו בעולם שהם הדומם, והצומח, והחי, והמדבר, מפני שנברא העולם \nמכח ד' אותיות השם ידו\"ד, ונודע שסוד ד' אותיות הוי\"ה הם ד' הנהגות, א' היא דומם \nשהיא ה' אחרונה היושבת ודוממת, ועליה נאמר נאלמתי דומיה החשיתי מטוב, והיא סוד \nאלמות, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, והיא האבן והארץ כנודע, ולזה הדומם בה וודאי. והב' \n"},{"index":15,"he":"היא הצומח מכח ו' שבשם דהיינו עץ וכל מיני צמחים יתלוו אליו, דהיינו שהם חיים \nוצומחים מכח השפעתו, ולכן בשלישי שהוא הת\"ת אות ו' נבראו מיני צמחים כנודע, דהיינו \nצמח צדיק. והג' הוא החי שהוא הה' הראשונה מן השם שהוא מצד הבינה, שהוא סוד אם כל \nחי, דהיינו סוד הבהמה והחיה וכל הדומה כעוף וכל אשר ירמשו וישרצו המים, שסוד החיים \nמתפשטים בהם מצד ארץ החיים הזאת, ומצד אלהים חיים. והד' הוא המדבר שהוא י' מן השם \nשהוא האדם הנברא מצד החכמה שהיא נקראת אד\"ם מ\"ה חכמ\"ה ודאי, והיינו המדבר שהמאמרות \nממנה והדיבור בה, כי שם יסוד הדיבור מהחי\"ך מ\"ה ודאי, והשכל ממנה שהיא שכל מקור \nהשכליים כנודע, שהם ל\"ב שכליים, ל\"ב נתיבות ממנה ומשם הוא השכל לאדם:\nהרי ד' דברים בד' מיני המורכבים וכולם באדם, שהרי הדומם אינו [משיג] אלא בה' \nאחרונה, ויש בו גבולי הגוף והדמות אל הדומם. ויותר ממנו הצומח דהיינו שהוא מתעלה \nואוחז בה' ו'. והחי מתעלה על שניהם שהרי יש לו גבולי הגוף כדומם והצומח כצומח \n"},{"index":16,"he":"דהיינו הגידול. ויותר ממנו החיים המתנועעים, והיינו שהוא נכלל בהוי\"ה ועולה עד ה' \nעליונה, [ו]האדם נכלל [ב]כל השם ונשלם מכל הנבראים שכולם חסרים שאינם כוללים השם \nכולו אלא האדם, שיש לו גבולי הגוף, והגידול, והצומח, והחיים המתנועעים, והשכל \nהדברני, והיינו כולל כל השם וזהו מעלת האדם על כל נברא, זולת עוד מעלות אחרות, \nוהשכל הדברני. ונודע שכל מי שאוחז קצת השם אינו אוחז כלל מהשם, מפני שהשם לא יפרד \nולא יחלק והבא להפריד יסתלק כולו ממנו, ולזה אין שאר הנבראים נאחזים בשם ממש מפני \nהיותם אוחזים חלק מהשם, אמנם האדם כולל כל השם יחד בייחוד ונאחז בו, וזה מעלת האדם \nעל כל בעלי החיים ושאר כל הנבראים:\nוהנה הגוף הזה נבנה מפרטים ועניינים, שאין הגוף יוצא פשוט אלא מורכב, ולכך ברא \nהקדוש ברוך הוא תחלה ד' יסודות שהם האש, והרוח, והמים, והעפר, והם היו [בדמות] \nאבנים שמהם נברא כל בנין הגוף או צומח או חי או מדבר כדפי'. ואלו הד' יסודות תחילתם \n"},{"index":17,"he":"מסוד הכתר, אמנם אינם שם מתהוות בגילוי מפני שהיסודות האלו הם מתפשטין ממציאות אל \nמציאות עד בואם אל סוד מים חסד, אש גבורה, רוח ת\"ת, עפר מלכות, ונודע שאלו היסודות \nראשונים לכל הנמצאים הם בד' מדות אלו [באצילות] ומהם יתפשטו בבריאה, ואחר כך \nביצירה, ואחר כך בעשייה, עד העשייה הגשמית הזאת, אמנם למעלה יתחילו מציאותם בהעלם \nמן הכתר והם אין, ואל החכמה ושם תחלת היישות, ואל הבינה ושם תחילת מציאותם להפרד \nבהעלם גדול, באו אל מקומם ונתגלו בעצם בסוד יסודות אצולים, אמנם נתפשטו אחר כך \nממציאות אל מציאות עד שנתהוו יסודות עפריות אלו הגשמיות הגסים והעבים, ואחר כך \nהתחילו (להתקרב) [להתרכב] אלו באלו בענין שהם נקשרים שם למעלה, שהמציאות העליון \n"}]}
