{"id":"kabala-968fe7d214a9-1-46","bookId":"kabala-968fe7d214a9","part":1,"torah":46,"title":"קטע 46","hebrewTitle":"קטע 46","segments":[{"index":1,"he":"דף י\"ד מרוח מזרחי, י' של וישם, והיו משמע, בעיניך משיר של פגעים, משנה ד' דפ\"ו \nמספר יצירה, מסכתא ד' מסדר טהרות:\nדף ט\"ו מרוח מזרחי, ש' של וישם, לטוטפות של שמע, תביט משיר של פגעים, משנה ה' דפ\"ו \nמספר יצירה, מסכתא ה' מסדר טהרות:\nוכאן מתחיל רוח דרומי:\nדף א' מרוח דרומי, ם' של וישם, בין משמע, ושלמת משיר של פגעים, משנה ו' דפ\"ו מספר \nיצירה, מסכתא ו' מסדר טהרות:\nדף ב' מרוח דרומי, ל' של לך, עיניך משמע, רשעים משיר של פגעים, משנה ז' דפ\"ו מספר \nיצירה, מסכתא ז' מסדר טהרות:\nדף ג' מרוח דרומי, ך' של לך, וכתבתם משמע, תראה משיר של פגעים, משנה ח' דפ\"ו מספר \nיצירה, מסכתא ח' מסדר טהרות:\nדף ד' מרוח דרומי, ש' של שלום, על משמע, כי משיר של פגעים, משנה ט' דפ\"ו מספר \nיצירה, מסכתא ט' מסדר טהרות:\nדף ה' מרוח דרומי, ל' של שלום, מזזות משמע, אתה משיר של פגעים, משנה י' דפ\"ו מספר \nיצירה, מסכתא י' מסדר טהרות:\n"},{"index":2,"he":"דף ו' מרוח דרומי, ו' ו' של שלום, ביתך משמע, ידו\"ד משיר של פגעים, משנה י\"א דפ\"ו \nמספר יצירה, מסכתא י\"א מסדר טהרות:\nדף ז' מרוח דרומי, ם' של שלום, ובשעריך משמע, מחסי משיר של פגעים, משנה י\"ב דפ\"ו \nמספר יצירה, מסכתא י\"ב מסדר טהרות:\nבענין שבששים דפין שבסביב המטה היה נחקקות בהן ס' אותיות שבברכת כהנים כנזכר. וס' \nתיבות שבפרשה ראשונה שבקריאת שמע בדרך זה, ששה תיבות בפסוק ראשון, וצריך להאריך בד' \nרבתי שבמלת אחד לכוון להמליכו בכל הששה קצוות מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום, \nשנמצא בפסוק ראשון כלולים בו י\"ב תיבות, ששה מן הפסוק וששה תיבות של ו' קצוות הרי \nי\"ב תיבות, וששה בפסוק ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, הרי י\"ח כמנין ח\"י, ומ\"ב שיש \nממלת ואהבת עד סוף הפרשה הרי ס'. ס' תיבות משיר של פגעים, שיש מן מלת יושב בסתר עד \nמחסי:\nודע שבמטה זו לא נכנסה בה שום אשה, לבד הי\"ח נשים שלקח בדין תורה, ולכך היה במטה \n"},{"index":3,"he":"י\"ח כרים כנזכר, כל כר וכר מאשה אחת, וכל לילה ולילה היו מציעין הכר של אותה אשה \nהמיוחדת לאותה לילה למעלה מכולם:\nודע כי סוד טעם היות גובה המטה עד הגג עשר אמות, כנגד י' ספירות דעשייה, ג' עליונות \nלמעלה וששה באמצע ואחת מהמטה ולמטה. ודע שהמטה היתה למעלה מששה דפין התחתונות, \nולמטה מששה דפין העליונות, הששה דפין העליונות רומזים לאות ו' רבתי הרומז לתפארת, \nוהששה דפין התחתונות רומזים לאות ו' זעירא הרומז ליסוד, והמטה הרומזת למלכות מונחת \nבין ת\"ת ליסוד, כדי להצילה ולשמרה מסטרא דשמאלא שלא יגעו בו, ולזה כוונו מרדכי \nואסתר לסדר המגילה בין שני ווי\"ן, ו' של ויהי בימי אחשורוש ובין ו' של תיבת זרעו:\nוהעולה בידינו שצריך כל בר ישראל, ליזהר ולהשמר בכל לילה בעת שכבו, להציל נפשו מכל \nמזיקין ורוחין בישין ולהרחיקן מעליו מסביבות מטתו, וישא קל וחומר משלמה המלך כנזכר, \nשהוצרך לתקן ולסדר מטתו בכל הנזכר כדי להנצל מפחד בלילות שלא יבוא לידי קרי, לכך \n"},{"index":4,"he":"צריך האדם לתקן ולסדר מטתו במקום הראוי, ושתהיה חלל שתחת המטה פנוי, ולהרחיק ממנה \nכל מיני טינוף וליכלוך, ולא יניח מראשותיו לא מנעלים ולא מכנסיים אע\"ג שיהיו נקיים \nוחדשים, ולא שום ברזל:\nוצריך לומר סמוך למטתו ברכת המפיל ופרשה ראשונה של ק\"ש, ולכוון בס' תיבותיה כנ\"ל, \nולדעת האלהי האר\"י זלה\"ה צריך לומר כל הג' פרשיות של ק\"ש. ואח\"כ יאמר פסוקי הנה \nמטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה וגו', כולם אחוזי חרב וגו', עד מפחד בלילות, שלשה \nפעמים, שהם ששים תיבות סוד ששים גבורים. ואח\"כ יאמר ג' פסוקים של ברכת כהנים ויכוין \nבס' תיבות. ואח\"כ יאמר י\"י מה רבו צרי וגו' עד לי\"י הישועה, שהם ס' תיבות. ואח\"כ \nיאמר י\"י צבאות עמנו וגו', י\"י צבאות אשרי אדם בוטח בך, י\"י הושיעה המלך יעננו \nוגו', ג' פעמים, שיש בהם ס' תיבות. ואח\"כ יאמר שתי פעמים עורה כבודי עורה הנבל \nוכנור אעירה שחר שהם ס' אותיות. ואח\"כ יאמר ג' פעמים חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהם \n"},{"index":5,"he":"ס' אותיות. ואח\"כ יאמר ו' פעמים בשלום יחדיו אשכבה ואישן כי אתה ה' לבדד לבטח \nתושבני, שיש בו ס' תיבות. ואח\"כ יאמר בידך אפקיד רוחי וגו' ב' פעמים, שהם ס' \nאותיות. הרי בין כולם עשרה פעמים ששים, סך הכל שש מאות, לרמוז לשש מאות אלף בני \nישראל, שהם סוד ששים ריבוא שהשכינה שורה בהם, כדברי רז\"ל ביבמות שאין שכינה שורה על \nפחות מששים רבוא. ואח\"כ יתודה מעומד. ואח\"כ יאמר תפילת אנא בכח וגו'. ואין אנו \nרשאים לגלות כאן יותר, וכבר הארכנו בזה בספר מעשה חושב בס\"ד:\nוכתב האלהי האר\"י זלה\"ה, כדי שתוכל נשמת האדם לעלות למעלה בלילה בסוד פקדון, ולא \nישלטו בה החיצונים, צריך לזה ששה תנאים, א' הוא שבאותו יום נתכוון היטב בתפלתו עד \nשגרום זיווג העליון בעת נפילת אפים, וזה סוד מי יעלה בהר י\"י, פירוש מי הוא האיש \nאשר יוכל להעלות נשמתו בלילה בהר י\"י שהוא ג\"ע של מעלה, ואמר נקי כפים ובר לבב אשר \nלא נשא לשוא נפשו, פירוש כי כשעשה באותו נשיאות נפשו שאומר לדוד אליך י\"י נפשי אשא, \n"},{"index":6,"he":"ואותו שכאשר נשא נפשו ביום ההוא לא היתה לשוא ועל חינם, רק שהיה בכח ידו לגרום \nזיווג העליון ע\"י נפילת אפים שלו, ונמצא שלא היה לשוא נשיאות נפשו, הנה איש כזה \nתעלה נשמתו בלילה בהר י\"י ובמקום קדשו, לעשות ע\"י נשמתו הייחוד הנעשה אחר חצות לילה \nכנודע. ב' צריך שיתן ביום ההוא צדקה כתיקונה, שהוא לא ידע למי נותנה וגם המקבלה לא \nידע ממי נטלה, ושיהיה במקום הגון וראוי לתת לו צדקה, ואין צריך שיעשה כולם רק אפילו \nלא עשה אלא אחד מאלו כתיקונה יספיק לעלות נשמתו בלילה ההוא, אמנם אם עשה איזה עבירה \nגדולה המונעת אותו מלעלות. ג' צריך שיהיו כנגד עיניו כל החטאים שבאו לידו אותו \nהיום, ויהיו נגד עיניו בעת שכיבתו ויתודה עליהם בפיו אחר ק\"ש כנודע, ולא ישכח א' \nמהם. ד' שיהיו עליו כל היום תפילין בלי שום היסח הדעת מהם עם הכוונה הידועה אצלינו. \nה' מאן דזכי לחייבא באותו היום, ומנע לאיזה רשע מאיזה עבירה והחזירו בתשובה מעון \n"},{"index":7,"he":"ההוא, או שמדבר על לבו דברי תשובה. ודע שהאמת הוא שמי שהוא שלם תעלה נשמתו, אך אלו \nהמצות יש בהם סגולה להעלות הנשמה בלילה כנזכר. וזמש\"ל:\nמעין ז - נהר - כז\nנהר כז - לבאר ביטול הקליפות ואומות העולם:\nהענין כי סדר המציאות מחייב כי צריך רצועה להלקות, וכיון שגדל בן המלך והטיב עצמו, \nואין צריך לה, ישרפהו באש ויבטלוה, וזה משל אל מציאות החכמה העליונה לסמ\"אל הוא כח \nהקליפה הרעה המייסרת בני עולם ומה גם הצדיקים, ואומות העולם הם רשעים שלוחי סמ\"אל \nלייסר את ישראל, והם כחותיו המתלבשים בחומר להוכיח בנגעיהם לבני אברהם יצחק ויעקב. \nומאז דור הפלגה שפגמו הנשמות הוצרכו לטהר, והיינו הבה נרדה ונבלה שם שפתם, ונתן \nהקב\"ה שבעים משפחות לשבעים שרים שאין בהם נשמות קדושות כלל אלא להוכיח הנשמות, והם \nמלאכי חבלה לדון כל החיים, ולזה בחר אברהם לחלק משכן הנשמות , וכהתם פשע וחטאת מן \nהעולם אין צורך באומות עע\"ז כלל, ולזה אומת עשו שכולו רע תתבטל מכל וכל, כאומר ולא \n"},{"index":8,"he":"יהיה שריד לבית וגו', ועד\"ז יתבטל מן האומות כל רע ולא ישאר בהם אלא החלקים הטובים \nשהוא השפעת הקליפה מצד ג' ראשונות שבה, שמשם חסידי א\"ה שיש להם חלק לעוה\"ב, ועל אלו \nנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, ובהתבטל שאר הקליפות הרעות יתבטלו עמהם \nהאומות, אמנם הקליפות שהם שומר לפרי יתקיימו כדי שיגיע מהם תועלת ולא נזק. והנה עתה \nאל הקליפות ב' בחינות, הא' בחינת הקליפות שאינה רעה אבל טובה שממנה שומר לפרי, והוא \nסוד יצה\"ר המטיב עצמו ונכנס פנימה ולזה לא יתבטל, והב' קליפה הרעה שהיא המטונפת \nהמכשלת הצדיקים המוכיחה המשטנת. ואחר שאין בן המלך צריך לתוכחת מה צורך לרצועה. \nוזמש\"ל:\nמעין ז - נהר - כח\nנהר כח - לבאר כמה מיני קליפות הם, ואימתי זמן ביטולם, וסוד היצר הרע:\nהנה יש לדקדק אמרו לעתיד וגר זאב עם כבש ונמר וגו', מורה שיהיו לעתיד לבא, קשה אם \nרוח הטומאה בטלה כוחות הטומאה למה. ועוד קשה באמרו כי לעתיד והחזיקו שבעה אנשים מכל \n"},{"index":9,"he":"לשונות הגוים שבעים לשון למה. ועוד קשה כי הנה אומרו בורא שמים חדשים וגו' ממילא \nנשמע מזה שיהיה אחר ביטול הקליפות, וכתיב כי הנער בן מאה שנים ימות וגו' נפקא מיניה \nשיהיו אז אחר ביטול הקליפות מיתה חטא וקללה, ואע\"פ שארז\"ל שהוא לאומות העולם, סוף \nסוף אם שלש אלה נמצאים היכן הוא ביטול הקליפות. עוד קשה כשעמדו ישראל על הר סיני \nשפסקה זוהמתן, דכתיב חרות על הלוחות וגו', א\"כ למה חטאו בעגל אחר שלא היתה קליפה \nוחטא:\nאמנם לפי הנראה לומר אע\"פ שזה הדרוש נסתר ונעלם מצד קוצר המשיג ועומק המושג, ונאמר \nשהדברים שהיו בענין החיצונים והקליפות הם רבים ובחינות שונות, א' היא ביום שני שבו \nנברא גיהנם. ב' עוד ביום ד' לקתה הירח ובו נפל אסכרה בתינוקות. ג' עוד ביום ששי \nבעון אדה\"ר. ד' עוד ביום ששי בין השמשות, כדפירשו רז\"ל שנבראו המזיקין:\nעוד ראוי שנבאר בענין החיצונים אין בריאתם לריק ולבטלה, כמו שהיא הקליפה לאילן שהיא \n"},{"index":10,"he":"יפיו ונויו, כדפירשו בזוהר פרשת צו בפסוק ואני אמרתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות, \nומטעם זה ברא הקב\"ה אדם הראשון ביצה\"ר בתחלת בריאתו כנודע, ואין ספק שהיתה עצה מאתו \nלהשכירו על טוב מעללו לתת חלק בנפשו מאותו הקליפה שהיא קליפת האילן, וזה אם לא יחטא \nאדה\"ר היה בו החלק ההוא, וזה אמת שאין בו ספק שאל\"כ לא היה שכר לפעולתו, וזהו כענין \nהכסף הנקי והטהור שיצטרף ויתלבן ע\"י עירוב העופרת, ויתעלה עניינו עוד כי בטוב טבעו \nהיותו בוחר בטוב ומואס ברע ההוא ישכרהו עד שיחזרהו אל מקורו יצרפהו, וזהו כמו \nשארז\"ל בזוהר משל הזונה, שגם אל הזונה יש שכר ומעלה כשאין בן המלך נפתה אחריה, כי \nכמו שהוא מגביר היצר טוב שהוא הימין מצד הקדושה כן מגביר הימין על השמאל, ואפילו גם \nהחיצונים יתענגו על רוב שלום כי יתלבנו ויצטרפו עד יכנסו אל מקורם ויתוקן הרע. \nוקרוב לומר כי זה לבד צורך בריאת האדם להמציא בעולם התחתון הויה דקה קדושה \n"},{"index":11,"he":"ורוחניות, לתקן כח הגבורה החזקה ודיניה אף המתפשטים לחוץ בזולת טעמים אחרים שבאו \nבדרוש הזה, וז\"ס יצה\"ר הנעשה יצר טוב כדפירשו בזוהר, כמו שהשמאל גבורה נעשה ימין \nבסוד עלותה בימין כן יצה\"ר בהיותו נכלל ביצר הטוב נעשה יצר הטוב וימין, ונשכר בגן \nעדן בעידון הנפש, כמקרה השרשים כן ענין הענפים:\nואולם חלק זה אשר באדם הוא אשר נתן הקב\"ה באדם בתחלת בריאתו, היה רצוני מאתו מצד \nאחד ומצד שני בלתי רצוני, כי הקליפה הרצונית מאתו להמציא במציאות לענין זה גם \nלהשכיר ולעניש כענין הגיהנם, ששכר עבירה עבירה, היא הנבראת ביום ב' מצד הגבורה לבד \nוהוא הנמשלת לזונה שפי'. אמנם נתן בו חלק ב' בלתי רצונו יתברך, והוא סוד הקליפה \nהנוספת ע\"י מיעוט הירח, שאז ביום ד' נתחזקה הקליפה יותר ויותר מאד מאד, ולכך חלק \nהיצה\"ר מאותו צד חזק יותר עד שמטעם זה נתקללה הארץ כדפירשו בתיקונים, דהדרא לאימא \nתתאה מפני שהיא גרמה חוזק יצה\"ר באדם בלי רצון קונו כדפירשנו, וזהו עולם שלא \n"},{"index":12,"he":"כרצונו, ובהיות לבנה במילואה והקליפה נטהרת ולא יהיה מארת חסר ותתבטל הקליפה אז הוא \nעלמא דברא כרעותיה. עוד נתוספה הקליפה ונתחזקה ונתחזק יצה\"ר באדם בעת חטא אדה\"ר, כי \nבמשל נתנה בו חלק יוכל שאת מהחומר ועכירות יצה\"ר, והוא לקח והגביר על עצמו חלק גדול \nכמה פעמים, וזהו אומרם אדה\"ר מושך בערלתו היה, וזה היה ביום הששי בחטא אדה\"ר, ומטעם \nזה נתקללו אדם וחוה ונחש. והנה קליפה רביעית שהוא המזיקין שנבראו בששי היא מעין \nקליפה שנבראת ביום שני דהיינו גיהנום, אמנם נתחזקה הרבה במה שקדם אליהם ענין יום \nד', דהיינו המיעוט וחטא אדם ביום ששי:\nועתה נאמר כי כאשר ישראל עמדו על הר סיני שפסקה זוהמתן, אין ראוי שנאמר שפסקה עד \nשהיו כמו מלאכי השרת, אלא חזרו אל מציאות הראשון רצונו יתברך בבריאת אדה\"ר ביצה\"ר, \nדהיינו תיקון מה שמשך בערלתו, וחלק הב' שהוא מיעוט הירח היה תלוי עד שיכנסו לארץ \nושם תהיה הלבנה במילואה כמו שהיתה בזמן שלמה, ואז מתתקן גם מה שנתוסף להם ע\"י \n"},{"index":13,"he":"המיעוט, אמנם תשאר להם חלק יצה\"ר שאינה זוהמא דהיינו סוד הזונה שיש לה שכר \nבפעולתיה, כי זוהמת הנחש אין שכר לפעולותו כלל, אבל היצה\"ר יכול למהוי יצר טוב \nוהיינו חלק הניתן בו ברצון קונו, ואחר יאריכו ימים זמן מה בארץ ישראל יזכו אל זמן \nהתחיה, כי נודע אל יוצר הכל כי באותו הזמן על ידי קיום המצות בארץ זמן מה הגבירו \nיצר טוב על יצה\"ר ונתקן הכל, ולזה יהיה ג' פעמים זמן התחיה אל הקודמין שמתו כגון \nהאבות, ושאר מיתי חו\"ל, ומיתי א\"י. והטעם כי כשיקומו הצדיקים והם הגבירו חלק יצר \nטוב על יצה\"ר כבר נתקן ונעשה ימין, וא\"כ שוב לא ישובו לכסלה, וחלק הנתוסף בעון הנחש \nוהמיעוט כבר נתקן עם המיתה והגאולה כאשר נבאר, אם כן לא ישבו לעפרם:\nאמנם חזרו וקלקלו בעגל כעין חטא אדה\"ר ממש, שמשך עליו ערלתו ואף הם מושכים עליהם \nערלתם, ונשאר העולם כשהיה, ועכ\"ז היה אפשר להם תיקון שני שפירשנו ע\"י הכניסה לארץ, \nולא זכו וקלקלו לעצמם כדפי' בזוהר בההוא עובדא דינוקא בפסוק ופגריכם אתם וגו':\n"},{"index":14,"he":"ובהקדמה זאת נאמר שזמן ביטול הקליפות הם ג' זמנים, הא' הוא בבא גאולתינו. הב' היא \nאחר הגאולה זמן מה יבא זמן התחייה. הג' אחר זמן התחייה שאז חידוש העולם. והנה הא' \nבזמן הגאולה בזמן הזה יתוקן מה שנתוסף מצד מיעוט הירח, ויהיה אור הלבנה כאור החמה, \nוחלק גדול למאד יתבטל מיצה\"ר, וישארו האנשים קרובים לעבודת קונם, ועוד יתוסף לנו אז \nשנהיה פנויים מענייני העולם הגשמי לרוב העידון והזהב והכסף והמזון, עד שיתבטל חלק \nגדול מהחמדה והצורך אל הדברים הגשמיים, ועוד כתיב והיו מלכים אמניך הרי שאין צער \nגידול בנים, עוד והיו איכריכם וכורמיכם הרי שאין צער למזון וכיוצא, ותהיה הכנה רבה \nאל העבודה עד הגביר יצר טוב על יצה\"ר, ואז הרי נתקנו שתים, כי ימין גובר ואפילו חלק \nמה שנתן בו הבורא. ואולם בבא זמן התחייה שיקומו כבר תיקנו שתיהם ודאי, לכך בלי ספק \nשוב אינם חוזרים מפני שהמיתה בעפר הוא תיקון אל מה שמשך בערלתו והוסיף על יצרו, \n"},{"index":15,"he":"ולכך עונשו ותיקונו בעפר כי עפר אתה ואל עפר תשוב, ומכ\"ש חלק מה שנתן להם הבורא \nשנתקן במה שהם צדיקים והגבירו ימין על שמאל ויצר הרע נעשה יצר טוב. אמנם החיים שלא \nמתו אם יהיו חיים או ימותו לפחות שעה אחת לתקן מה שמשכו בערלה, זה מקום ספק אצלינו:\nואחר התחייה עדיין ישארו הדברים הטמאים מבעלי חיים, שהם חלק צד הרע הנכנע אל הטוב, \nאבל יכנעו אל הימינים כאמרו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו' וגר זאב עם כבש \nוגו', וכן ע' אומות שלא יתבטלו אבל יהיו נכנעים כעין איכריכם וכורמיכם, וכן ראוי \nשיעמדו לעתיד ויחוגו חג הסכות בסוד שבעים פרי החג כנודע. ואולם בזמן התחייה עד זמן \nהשמיטה חידוש העולם, הוא דבר לא נודע מה יהיה אפילו לצדיקים בג\"ע כדפירשו בזוהר \nרות, ובזה נתתי קץ לדרוש הזה בס\"ד. וזה מה שרצינו לבאר:\nתם ונשלם בעזרת אל עולם:\nבריכת אברהם - שוקת א\nבריכת אברהם שוקת א:\nבה אשד [אשר בה נבאר] נהרי נחלי שבעה עינים הנזכרים לבאר הדרך ישרה שיבור לו האדם \n"},{"index":16,"he":"והתבודדותו ותכליתו והתבוננות דרכיו כי זה כל האדם:\n- ונחלקת לשקתות המים:\nהשקת הא':\nבריכת אברהם:\nבה אשד נהרי נחלי שבעה עינים הנזכרים לבאר הדרך ישרה שיבור לו האדם והתבודדותו \nותכליתו והתבוננות דרכיו כי זה כל האדם:\n- ונחלקת לשקתות המים:\nהשקת א:\nהאדם ראוי שידמה לקונו, ואז יהיה בסוד הצורה העליונה בצלם ודמות שאילו ידומה בגוף \nולא ידומה בפעולות הרי מכזב הצורה, ויאמרו עליו צורה נאה ומעשים כעורים, שהרי עיקר \nהצלם והדמות העליון הם פעולותיו, ומה יועיל לו היותו בצורה העליונה דמות תבנית \nאבריו ובפעולות לא ידמה לקונו, אם כן ראוי שימצאו בו י\"ג פעולות כנגד י\"ג מדות של \nרחמים של הכתר, ורמוזות בסוד פסוקי מי אל כמוך וגו':\nהא' מי אל כמוך הורה על היות הקב\"ה מלך נעלב סובל עלבון מה שלא יכילהו רעיון, הרי \nאין דבר נסתר מהשגחתו בלי ספק, ועוד אין רגע שלא יהיה האדם נזון ומתקיים מכח עליון \nהשופע עליו, והרי תמצא שמעולם לא חטא אדם נגדו שלא יהיה הוא באותו הרגע ממש שופע \n"},{"index":17,"he":"שפע קיומו ותנועת אבריו, ועם היות שהאדם חוטא בכח ההוא לא מנעו ממנו כלל, אלא סבל \nעלבון כזה שיהיה הקב\"ה משפיע בו כח תנועת אבריו, והאדם היה ממש מוציאו אותו כח \nבאותו רגע בחטא ועון ומכעיס, והקב\"ה סובל, ולא תאמר שהוא מפני שאינו יכול למנוע \nממנו הטוב ההוא ח\"ו, שהרי בכחו ברגע כממריה ליבש ידיו ורגליו כעין שעשה לירבעם, \nועכ\"ז שהכח בידו להחזיר הכח הנשפע ההוא, והיה לו לומר כיון שאתה חוטא נגדי תחטא \nבשלך ולא בשלי תחטא נגדי, ועכ\"ז לא מפני זה מנע טובו מן האדם אלא סבל עלבון והשפיע \nהכח, והטיב לאדם טובו, והרי זה עלבון וסבלן מה שלא ישוער, והרי על זה קוראים מלאכי \nהשרת להקב\"ה מלך עלוב, והיינו אומרו מי אל כמוך, אתה אל חסד המטיב, אל בעל כח \nלינקם, או בעל כח לאסוף את שלו, ועכ\"ז אתה סובל ונעלב עדי ישוב בתשובה. הרי זה מדה \n"}]}
