{"id":"kabala-9a9436cecc70-1-3","bookId":"kabala-9a9436cecc70","part":1,"torah":3,"title":"קטע 3","hebrewTitle":"קטע 3","segments":[{"index":1,"he":"ובהתגבר האור בתוך האולם, עשה לו בחומה שער אחד. ועתה אומר לך תבנית השער כאשר הוא. \nהמאורות העשרים, שהיו מתפשטים בתוכו מעבר אל עבר, כשרצו לצאת נסדרו בסדר אחר, כי \nמאורות האקי\"ק נכללו במאורות ההוי\"ה, ונמצאו עשר בתוך עשר. אז נראו אצל אלו העשר ד' \nמאורות גדולים מאד, ונמצאו המאורות ארבע אלה שרש לכל העשר המתפשטים מהם, ובין כולם \nי\"ד מאורות, יקו\"ק יו\"ד ק\"י וי\"ו ק\"י. אלה הי\"ד מאורות בוקעים בחומה, ועושים השער \nרחבו למדתם י\"ד אמה: \n[פ\"ג מ\"א. אות כט]: \n»ב' העמודים«: \nמחוץ לשער הזה נמצאו ב' מאורות נכבדים מאד, ונראים כשני עמודים גדולים עומדים אצל \nהפתח, אחד מימינו ואחד משמאלו. והבן סוד העמודים האלה, כי אלה הם ענפים מאותם שני \nהמזלות העליונים, אשר שמעת, שמהם יוצא כל אור וכל שפע, ועל פיהם יהיה כל משפטי \nהעולמות העליונים והתחתונים. ומהם יצאו ג' השמות הגדולים, יקו\"ק יקו\"ק יקו\"ק שפתחו \nהשער ועשו האולם לפניו. ולהראות כי אין הענף נבדל מן השרש, וכל מה שהאור יורד מתחבר \n"},{"index":2,"he":"תמיד במקור שיצא ממנו, על כן נראו כאן אלה ב' המאורות משתלשלים, כמו שאמרתי, מאותם \nהעליונים, (מבועי) [מעובי] כל הרקיעים, ומנהיגי כל דבר: \nוגובה העמודים גובה גדול, והוא נודע למשכילים יודעי האילן וענפיו, באיזה מקום נמצאו \nממנו. והאמת נמצא בחכמה, כי מן המקום שיוצאים אלו המאורות, עד המקום ששם הם נגמרים \nשישים. אמה ואחרי כן ינתן אורם לב' המאורות העצומים - התפארת והמלכות פועלי הכל. \nומשם ירד מהם מה שירד, עד שהגיע אל הקצה ועשה שם שערים כשערים אשר עשה: \nועד עתה דברתי מבנין הבית, ההיכל והפנימי והאולם, וממדות חומותיהם ושעריהם הכל על \nנכון. ועתה אשוב להודיעך ממה שנמצא בתוכם ומדותיהם ותראה סודות רבים ויקרים: \n[אות ל]: \n»פרוכת שער קה\"ק«: \nלפני השער אשר לקודש הקדשים נפרש מסך גדול, כמדת השער לא פחות ולא יותר. ואודיעך \nענין הפרוכת הזה, כי כמה מאורות נתחברו שם לעשות זה המסך, לבלתי יעברוה את אשר לא \n"},{"index":3,"he":"ראוי הוא לעברה. ושני המזלות הם העומדים לכל דבר לעשות תמיד, ובהם נכללים י\"ג \nהמקורות הגדולים הנודעים אל החכמים, כי הם י\"ג מדות של רחמים. ולפניהם לא עמד אישן \nמרוב גאונם וקדושתם, כי הכל יראים וחרדים מהם מאד מאד פן יאכלו באש הגדולה. ואחריהם \nהחזיקו שבע שמות גדולים ומופלאים, העולים במנינם רל\"ב תנ\"ה, והם ד' מילואי הוי' אשר \nלמזל העליון, וג' מילואי אקי\"ק, אשר למזל התחתון. ומחיבור כל אלה מהאורות נעשה זאת \nהפרוכת, כמנין הי\"ג ושבע השמות הנזכרים: \n[אות לה]: \n»ארון העדות«: \nומבית לפרוכת נמצא ארון העדות, עדות אל היחוד הנעלם והאמיץ אשר לא יפרד, והוא עומד \nעל האבן השתיה. וכל זה יתבאר לך, ממה שהודעתיך בדברי ההקדמה למעלה: \n»מנורה, שולחן ומזבח הפנימי«: \nובהיכל נמצאו ג' מאורות גדולים ויקרים, אחד לימין ההיכל ואחד לשמאלו ואחד נתחזק \nבאמצע, משמש לשני הרוחות כאחד. ועתה אומר לך מג' המאורות האלה, כי המאור הימני \n"},{"index":4,"he":"נתפשט ברוב תקפו והדרו, ונראה כמו מנורה - זהב כולה, ובה שבע מאורות גדולים מתפשטים \nלכאן ולכאן. וזה המאור יוצא מן השכינה העליונה, כי שם הראתה כוחה, להיות המקום ההוא \nמקום התיקון לכל הנשמות, כאשר תראה עוד בסדרי המנחה בע\"ה. ולמה היו שבעה נרות? אלא \nשכן היא שביעית למדריגות שעליה: \nולשמאל נמצא כמו כן מאור אחר שנתפשט לארכו ולרחבו, כדמות שולחן שעליו עורכים כל \nמיני מאכל נחמד ונעים, ושם נמצא לחם הפנים תמיד. ומדות השולחן הם, שתים אמות ארכו \nוגבהו שלש, וכולם הם ה'. הוא מאור יוצא מן השכינה התחתונה. ולפי שהיא חמישית אל \nהמדריגות, על כן מידותיה ה', והשלישי נתחברו יחד, והרביעית שהיא היסוד לא נפרד \nממנה, ועל כן הם שלש ושתים: \nובין שני המאורות האלה נמצא הג' המשמש לשניהם, והוא הנקרא בדרך משל מזבח הפנימי, \nושם נקרב קרבן נשמותיהם של ישראל, כמו שאפרש לך: \n[פ\"ג מ\"ה]: \n»צפוי החומות בעץ וזהב«: \n"},{"index":5,"he":"וכאשר עמד ההיכל בחומותיו ובמדותיו הכל כראוי, נראה מבפנים כדמות מכסה אחד גדול מאד \nהמכסה את החומה מראשה ועד רגליה, ועליו מכסה אחר. והבן סוד הכיסויים האלה, כי החומה \nנבנית מאבנים, והיו יוצאים מן המלכות, ועליהם חופף כבוד המלך ומכסה עליהם, עד שלא \nנראה מהם דבר, והכיסוי הזה הוא עץ, כי מ\"עץ החיים\" הוא יוצא. ועל הכיסוי הזה כיסוי \nאחר נכבד משניהם מאד. והוא כיסוי יוצא מן הבינה המסתרת את בניה בכנפיה, ועל כן נקרא \nהכיסוי הזה זהב טהור. ועתה אודיעך סוד גדול ואמת, כי כאשר המדריגות עומדות בתיקון, \nוהמנוחה מתחזקת בחיבור הקדוש, לא נראה מן התפארת ומן המלכות, כי הבינה חופפת עליהם \nתמיד, כמו שאמר הכתוב, \"כנשר יעיר קנו\" וגו'. וברוב ההדר החופף עליהן נסתרו מעיני \nכל חי, ולא נראו עוד. וכן ראוי הדבר ודאי להיות, ועל כן כתיב, \"והצנע לכת עם ה' \nאלקיך\" ולפי הטעם הזה, אסרה התורה שלא להניח במקדש שלמטה, עץ שלא יהא מכוסה בזהב. \n"},{"index":6,"he":"והבן דרכי אלקינו, לראות כמה הם עמוקים, וכמה רחוקים מחכמת בני האדם: \n[פ\"ג מ\"ד]: \n»כרובים ודקלים על הקירות«: \nמבפנים להיכל הזה אל כל החומות, נראו מאורות יפים מאד, מקבילים אחד אל אחד, \nומתפשטים מבין זיו החיבור השלם סביב סביב. ועל כן נראו בצורתם כדמות כרובים \nותמורים. ועתה הבן גודל המאורות האלה וחשיבותם. ואומר לך מה היא ה\"תמורה\", היא \nהעולה זכר ונקבה, ועל הסוד הזה נאמר, \"צדיק כתמר יפרח\", והם צדיק ובת זוגו: \nולכרוב נמצאו שני פנים, פני אדם מצד אחד, ופני אריה מצד אחד. ותדע שהבית הזה בנינו \nנמשך מן הימין - ברחמים. והוא סוד הפסוק, \"נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים\". והימין \nהוא ראש ההרים והוא האריה, שנאמר בו, \"ופני אריה אל הימין\". והוא מתחבר עם האדם \nשהוא התפארת, ומאור שניהם נכלל החיבור הקדוש הנרמז בתמורה. ועל כן נמצאו פני \nהכרובים אל התמורה, פני אריה מצד אחד ופני אדם מצד אחד, והתמורה בין שניהם: \n"},{"index":7,"he":"[פ\"ג מ\"ד]: \n»חלונות האטומים«: \nהמאורות האלה עומדים להאיר את כל ההיכל, ולמלאותו ברכה ורצון. והשפע הנאסף שם, \nבהתחזקו בתמורים האלה ובכרובים, מתגבר מאד מאד, ולא יחלש כוחו בצאתו מלפני אדוניו. \nובהתחזק האור מבפנים, מלבד הפתח, בקע בחומות בקיעות רבות,... פניו לצאת. ואף על פי \nשמקום הבקיעה קצר הוא, כאשר יצא משם נתפשט לצד זה ולצד זה, וכל אלה הבקיעות הם \nנקראים \"חלונות אטומים\" כי הם צרים מבפנים ומתרחבים חוצה. וזה נמצא בכל חומות ההיכל \nוקודש הקדשים והאולמות. ודרך אלו החלונות יוצאים אורות רבים תמיד, מלבד השפע היוצא \nדרך השערים.כי השפע נמשך בעתו, ואלה האורות יוצאים תמיד ולא נפסקים, ומהם מקבלים \nהתחתונים כוח ועצמה רבה. וגם העולים לקבל מן הפתחים יעלו בראשונה אל החלונות, ומשם \nישקיפו בעד החלון לפנימה, ורואים בתוקף האורה והשמחה אשר לפנים, והם שמחים מאד \nוחומדים להתענג בטוב הצפון ההוא. וברוב התשוקה והחמדה רצים עד הפתח ברינה גדולה \n"},{"index":8,"he":"ובתהלה רבה, ושם יעמדו עד נתן להם מנה, איש לפי חלקו. וגם בהשקיפם בחלונות לקחו כוח \nגדול בנפשם, שיוכלו לעמוד אחרי כן ברוב השפע היוצא מן הפתח: \n[פ\"א מ\"ו]: \n»\"אתיק אל אתיק\"«: \nוכאשר נעשה בנין החומות, נראו בתוך הבנין כשלשה עמודים גדולים, נראים מב' הצדדים, \nכי בעובי החומה הם נכנסים. ועל פי הג' קוים יוצאים \"אתיק אל פני אתיק\", להחזיק את \nהבנין הגדול ולא ימוט: \n[פ\"א מ\"ח]: \nדלתות ההיכל ושער ההיכל נראה לו מזוזה רבועה, שממנה יוצאים שתי דלתות לימין, ולשמאל \nשתים כמו כן. וסודם שם אדנ\"י - ארבע אותיות. ושתים מהם עמדו לימין, והם א\"י, ושתים \nלשמאל - ד\"ן. ובהסגרם יסגרו, אין יוצא ואין בא. ובהפתחם, שם נמצא מקום כניסה \nויציאה, דרך הקודש יקרא לו, לצאת ולבוא כל באי הבית: \nועוד סוד אחר נמצא בכאן לחכמים. כי כ\"ב מאורות עמדו בזה השער לימין וכן לשמאל. ואלה \nהכ\"ב הם כ\"ב אותיות התורה, וכאשר נתחברו הימנים לבד והשמאלים לבד, נראו כמו שתי \n"},{"index":9,"he":"דלתות, אחת לעומת אחת. כי ו' נתחברו לבד, וו' לבד, וי' עמדו אחריהם, וחברו אותם שש \nאל שש ונקרא להם בדרך משל ציר ודלת לימין, וכן לשמאל. ובהתחבר אלו עם אלו, עשו מ\"ם \nסתומה אחת, ונסגר הפתח, ובהפתחה - יפתח. ואף על פי שאמרתי שכ\"ב מאורות הם לימין וכן \nלשמאל, האמת - שיש כ\"ב פנימים וכ\"ב חיצונים מהם, כי כאן נמצא מקום לשכינה העליונה \nותחתונה, ולשניהם נמצאו אלה המאורות. על כן הם כפולים, ונמצאו הדלתות ארבעה: \n[פ\"ג מ\"ב]: \n»גובה הפתחים«: \nוצריך שתדע, שגובה כל הפתחים, לבד מפתח הפנימי, הם גבוהים מאד, כי כפי המקבלים כך \nיהיו הפתחים. וחמישים אמה הוא גובה הפתח, כי כן נחלקו כל המערכות לנשמות ולצבאות - \nחמשה. אך הפתח הראשון הוא קטן מן האחרים. ועל כן תראה כי מה שמגיע אל התחתונים אינו \nאלא חלק קטן מרוב עוצם האורה העליונה, אשר במקום המציאות ב\"ה. ואותו החלק הקטן \nמתרבה לפי קוטן התחתונים, ומספיק להם: \n"},{"index":10,"he":"[פ\"א מ\"א, פ\"ד מ\"א]: \n»גובה בית ראשון, שני ושלישי. ענין העליה שהיה בבית הראשון«: \nוגובה הבית מאה אמה, ואף על פי שלא הזכירו יחזקאל, אלא סתם (מא, ח), \"וראיתי לבית \nגובה\", כי כן הגובה באורך וברוחב, על כן לא פירשו. ואודיעך כאן סוד גדול, כי הבית \nהראשון לא כך היה, לא למעלה ולא למטה. כי גובה הבית ק\"כ היה, ועליה היתה עליו, \nמשלמת המספר. אבל כאן לא נמצא גובה רק מאה, ואין עליו עליה. ותדע, כי שיעור מדה אחת \nהיא מאה, ובהיות הבית הראשון נבנה על פי החכמה, על כן היו בו מאה אמות מן החכמה וכ' \nאמות עודפים עליה ומאירים בה מן הכתר, וזה לתיקון היה לה. אך גם הבית - עליה היה \nעליו, להראות את הכתר - כ\"ף, השורה על החכמה ומאיר בה. על כן לא נמצא שם מן הכתר רק \nעשרים אמה, והמאה מן החכמה הם. אך עתה לא נמצא עליה על הבית, כי הכתר מתנשא לכל \nלראש, וגובה הבית מאה, והם מאה של הכתר. על כן נמצא, שיותר הם המאה האלה הרבה מאד, \n"},{"index":11,"he":"מכל המאה והעשרים הראשונים; והוא שאמר הכתוב, \"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון\" \nוגו'. וגם בבית שני עשו מאה, שכך היה למעלה, ונתנבא על ידי יחזקאל. ואם לא ידעו זאת \nלא היו משתנים מהבית הראשון ועושים הגובה לפי דעת - בלא סמך כלל: \n»תקרה ובית«: \nממלכות ההיכל עד חומת האולם, נראו מאורות גדולים כמו קורות המחזיקות את החומות \nלהעמידם על תלם. וכל קורה היא וי\"ו, ויוצאה מהוי\"ו העליונה שבשם הקדוש ב\"ה. ותדע \nכלל זה, כי כל בית בסוד המלכות, וכל תקרה בסוד התפארת. ועל כן ימשיכו הקורות את \nהשפע לבית, כאשר יביא התפארת את האור אל המלכות. ולפני האולם נמצא מעלות, ואפרשם לך \nאחרי כן בבואי אל סדר העבודה בס\"ד: \n»מדות הבית ק' צ' וע'«: \nוג' מדות הזכיר הנביא לבית והם, מאה ושבעים. והם מנינים כלם נמשכים מן המאורות. כי \nכן עולים כולם למאה, ומאור אחד נעלם מאד, ועל כן יצא המנין צ'. ומאורות התחתונים \nמנהיגי העולם הם שבעים. וגם תדע, כי זה הסוד הוא, \"אך בצלם יתהלך איש\" ועל כן נמצאו \n"},{"index":12,"he":"צ' מאורות בבחינה אחת, ושבעים בבחינה אחרת והם ל\"מ, ומאה בסוד הכתר העליון: \n»עזרת נשים ועזרת ישראל«: \nועתה אודיעך משפטי החצירות הכל על נכון באר היטב, ותשמע חכמה מפוארה מאד. ואני מדלג \nענינים אחרים שהיה לי לפרש עתה, ואניח אותם עד לבסוף, כי אחר דרך השפע אני מתהלך, \nכאשר הקדמתי לך... בהתפשט הדרכים והמסילות מן האבן השתיה, נעשו לפני הבית הזה שני \nמקומות גדולים מאד, אחד עומד לפני הבנין, ואחד מסבב את הבנין ואת המקום הראשון. \nועתה אפרש לך כל הענינים האלה באר היטב. שני המקומות האלה הם כמו שתי חצירות גדולות \nהעומדות לפני הבית, והראשון נקרא חצר הפנימית, והשני - חצר החיצונה, ושניהם הם מקום \nלכל צבא המלך משרתיו, העומדים אל עבודתו ואל משאו. ונמצא להם ראשים, והם עומדים על \nשאר הצבא, ויש להם דירה לעצמם, הם השרפים בעלי היכלות העומדים לכסא. ושאר הצבאות \nחונים על דגליהם, ועליהם שרים, קטנים מהראשונים, מסדרים את סדריהם ורואים בכל \n"},{"index":13,"he":"מעשיהם, להיות הכל כמשפט וכנכון ואין כושל. והשרים מקבלים מן החצר הפנימית, \nוהמלאכים ושאר בני הצבא מן החצר החיצונה. לחצירות האלה נראו חומות נשגבות המעמידים \nאת כל האורות בגבולם ולא יעבורו. ושיעור עובי החומה קנה המדה. ולהם שערים לצאת בהם \nהשפע, כאשר אפרש לך עוד: \n[פ\"א מ\"א, פ\"ב מ\"א. אות ט, יט]: \n»שלשה שערי עזרת ישראל«: \nג' שערים נמצאו לחצר הפנימית, אחד לדרום, אחד לצפון ואחד למזרח. וכל פתח רחבו עשר \nאמות, כי עשרה כתות מלאכים צריכים לקבל מהם, וגובהם חמישים, וכבר הודעתיך הסוד הזה \nלמעלה. ואמנם כיון שכבר נתרחקו המאורות מן מקום החיבור הנפלא; על כן לא היה עוד הקו \nהאמצעי ברוב תקפו כאשר היה שם בצאתו מן ההיכל, כי כבר תשש כחו, ועל כן לא היה יותר \nמן האחרים. ואז שלשתם היו איש כאחיו, וכל אחד פתח שער לעצמו: \n[פ\"ב מ\"ב. אות יז]: \n»שלשה אולמי עזרת ישראל«: \nובפתוח השער יעשה האולם, כאשר הודעתיך כבר. כי מה שקרה לאמצעי לבד, קרה עתה לשני \n"},{"index":14,"he":"הקוים האחרים. אך נשתנו האולמות האלה מהראשונים, כי לא כמאורות הראשונים מאורות של \nאלה. וההוי\"ה והאקי\"ק עשו שמונה אמות לרוחב האולם. ואליהם נתחברו שני העמודים אשר \nכבר ידעת מהותם ומדותם. ועובי העמודים שתי אמות, כי כל אחד מהם נתחבר בחברו, על כן \nכל אחד הראה כחו וכח חבירו הנכלל בו; ואז עמדו המאורות בכח גדול על ידיהם. ואל \nהעמודים \"תמורים\", כעמודי אולם ההיכל, כי התמורים הם הכתלים, ומקבלים בעמודים האלה, \nומוציאים פעולותיהם לאורה. ובהתגבר המאורות הג' ברוב הדרם, נתפשטו שם לי\"ג, כי בהם \nי\"ב אותיות וא' יותר מפני הא' הכולל את כולם כאחד גם למעלה; ועל כן עשו אורך האולם \nי\"ג אמות. ועובי כל החומות קנה המדה, כי הוא הבונה. וכאשר לא היה טעם אחר למדה, \nנמשכה ממנו המדה כאשר הוא: \n[פ\"ב מ\"ב; פ\"א מ\"ד. אות יד]: \n»שלשה תאים לב' צדי השער«: \nבהפתח השער בחומה לצאת השפע חוצה, נראו לב' צדי השער חדרים מפוארים מאוד ג' לימין \n"},{"index":15,"he":"וג' לשמאל. ולהם פתחים זה בתוך זה, עד שנמצא שני החדרים הסמוכים אל הפתח, פתחיהם זה \nכנגד זה. ועתה אודיעך באלה הפתחים סודות גדולים. צריך שתדע, שהשפע להיות שלם וראוי \nלקיים הנבראים, צריך שיהיה תמיד ממוסך בדין וברחמים; והם הנרמזים במרכבה ימין \nושמאל. ואין לך שום דבר נתקן היטב אלא על ידי זכר ונקבה, ועל כן נמצאו המאורות בדרך \nזה בסוד זכר ונקבה; ועל ידי שניהם מתקנים כל השפע וכל הצריך לתקן. ועל כן נמצאו \nהחדרים האלה בכאן, וסודם לפי שרשם, חג\"ת לימין וכן לשמאל. ושיעור החדר שש, כי שם \nמתגברת הו' שהיא הזכר. וכתלו ה', ששם מתגברת הה' שהיא נקבה; ונמצא בכל חדר מאלה זכר \nונקבה: \nוהשפע הראוי לכל השרפים כבר נאסף כולו כאחד בתוך החצר הפנימית, ובצאתו מן הפתח לנתן \nלהם נכנס מיד בתחלה בתוך החדרים האלה. כי השפע היוצא מן הימין נכנס בחדרים השמאלים, \nוהיוצא מן השמאל נכנס בימנים. ושם נתקן בכל הג' חדרים, שעל ידם משתלמת ההשפעה בחסד \n"},{"index":16,"he":"דין ורחמים, לפי שליטת החסד או הגבורה. ועל ידי הוי\"ו והה\"א שהם הזכר והנקבה, הוא \nנתקן. ואחר כך יצא משם מתוקן ושלם להנתן לדורשיו כראוי: \n[פ\"א מ\"ה; פ\"ב מ\"ב. אות ט\"ז]: \n»גגות התאים«: \nואומר לך, מי הכניס השפע בצאתו מן הפתח אל החדרים האלה, ולא יצא מיד בקו המישור. \nהג' מאורות שעשו י\"ג, כמו ששמעת למעלה, כאשר נפתח השער יצאו לחוץ. ובצאתם נתחברו \nעמהם י\"ב מאורות אחרים, העומדים בשער עצמו, והם י\"ב אותיות אל\"ף דל\"ת נו\"ן יו\"ד, \nובין כלם הם כ\"ה. אלה הכ\"ה מאורות, נתפשטו מכאן ומכאן; מגג החדר החיצון הימני עד \nהגג החדר החיצון השמאלי. כי לא יצאו אל החהן הרבה, רק נתפשטו לרוחב הנה והנה למעלה \nמגגות החדרים, ולא למטה. ונמצא, שכשיוצא השפע מן הפתח, אלה המאורות העומדים למעלה \nמאירים בו אור גדול. ובכח האור ההוא לא נתפשט השפע חוצה, אלא נתרחב לכאן ולכאן כמו \nאלה המאורות שלמעלה. ואז נכנס בתוך החדרים שפע הימין לשמאל, ושפע השמאל לימין, עד \n"},{"index":17,"he":"שנתקן שם. וכיון שנתקן, יוצא דרך שני הפתחים, ומתחבר באמצע כאחד. ואור אחר מאיר בו \nומוציאו לחוץ, וניתן למי שניתן. ועל זה הענין הוזכר בנביא (מ, יג), \"וימד את השער \nמגג התא לגגו\". ותדע, שכל השיעורים והמדות שהוזכרו, לדבר מן החכמה הוזכרו, ונודע \nשהן צריכות לסדר ההנהגה: \n[פ\"א מ\"ה]: \n»סדר העבודה«: \n»פעולת הקרבן והקטורת«: \nבזה החצר נמצא המזבח החיצון הנקרא \"מזבח העולה\", הוא מקום הקרבן שמקריבים דבר יום \nביומו. וכאן צריך אני לפרש לך סדר העבודה ומנחת המלך, והבן מאד. דע כי כל הצבאות, \nהחילים, והנשמות - מן המאורות אשר למציאות הקודש נגזרו. ומהם הם מקבלים השפע והכוח \nלהתקיים ולעשות את כל אשר מוטל עליהם. ובכל יום צריכים כל הבריות לקבל את השפע \nמבוראם. ולמה אני אומר \"בכל יום\"? אלא, מפני שכל יום הוא מדריגה בפני עצמה, ואין \nיום דומה לחבירו. ואני לא אוכל לפרש הרבה, כי הדרושים היו מרחיבים יותר, על כן \n"},{"index":18,"he":"אקצר, ואתה תתגבר בשכלך לרדת אל עומק הדברים. בכל יום צריכים התחתונים להתקרב אל \n"}]}
