{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-3","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":3,"title":"קטע 3","hebrewTitle":"קטע 3","segments":[{"index":1,"he":"ותנינן דאיהו קם מגרמיה, מה דהוה שפל קם, ולא אתחזי למלכא ובעותרא קם, אמר רבי \nשמעון כלא הכי הוא, כגוונא דאחשורוש דלא אתחזי למלכא, וקם מגרמיה וקם בעותרא, ובעא \nלאובדא לישראל מעלמא, אוף הכא האי לא אתחזי למלכא, וקם מגרמיה ובעא לאובדא לישראל \nמעלמא, דכתיב ויאמר אל עמו וגו', הבה נתחכמה לו וגו', וכד הוה קם מלכא לעילא קם \nמלכא לתתא: \nרבי אלעזר ורבי אבא ורבי יוסי הוו אזלי מטבריא לצפורי, עד דהוו אזלי פגע בהו חד \nיודאי, פתח ואמר (ישעיה יט א) משא מצרים, הנה יהו\"ה רוכב על עב קל ובא מצרים, ונעו \nאלילי מצרים מפניו, תא חזי כל מלכין דעלמא, וכל עמין דעלמא, לא חשיבי כלום קמי \nקב\"ה, דכתיב (דניאל ד לב) וכל דיירי ארעא כלא חשיבין, וכמצביה עביד בחיל שמיא, והכא \nבמצרים, אף על גב דכל אינון גבוראן ודרעא מרממא גלי קודשא בריך הוא במצרים, מה כתיב \nהנה יהו\"ה רוכב על עב קל ובא מצרים, מאי שנא בכל עמין דעלמא דלא הוה הכי, דהא קב\"ה \n"},{"index":2,"he":"גזר גזרה ואתעביד, והכא איהו אתא דכתיב ובא מצרים, וכתיב (שמות יב יב) ועברתי בארץ \nמצרים וגו' אני יהו\"ה. אלא בגין דמלכא הוה אתי לאפקא למטרוניתא דהוות תמן, ובגין \nיקרא דמטרוניתא הוה אתי, ועל דא הוה קב\"ה בעי ביקרה ואתי לגבה לאקמא לה, ולמיהב לה \nידא ולזקפא לה, כמה דזמין קב\"ה למעבד בסוף גלותא דאדום. אמר רבי ייסא, אי הכי דבגין \nדמטרוניתא הוה, הא בגלותא דבבל מטרוניתא תמן הות, אמאי לא הוה כך, אמר ליה, הא \nתנינן דחטאה גרם, דנטלו נשים נכריות, ואעילו ברית קיימא קדישא ברשותא אחרא, ובגין \nכך אתאבידו מנהון נסין ואתוון דאתחזי למעבד להו, מה דלא הוה הכי בגלותא דמצרים, \nדכלהו הוו שבטי יה, בני ישראל עאלו בני ישראל נפקו. בגלותא דאדום בעי קב\"ה לאתיקרא \nבעלמא, ולמיתי איהו לאקמא למטרוניתא ולנערא לה מעפרא, ווי למאן דיערע תמן קמיה, \nבשעתא דיימא (ישעיה נב ב) התנערי מעפר, קומי שבי ירושלם, התפתחי מוסרי צוארך, מאן \n"},{"index":3,"he":"הוא מלכא ועמא דיקום קמיה, (שם יט א) ונעו אלילי מצרים מפניו, אלילי מצרים לאו על \nאבנין ואעין אתמר, אלא על כל אינון דרגין ממנן עלאין, ועל אינון פולחנין תתאין \nדלהון. ובכל אתר דגלו ישראל, קב\"ה בעי עלייהו ואתקביל מאינון עמין, תא חזי מה כתיב, \n(שם נב ד) כה אמר יהו\"ה מצרים ירד עמי בראשונה לגור שם, ואשור באפס עשקו, תורעמא \nדאתרעם קב\"ה על אשור, ואמר חמו מה עבד לי אשור, דהא מצרים דאנא עבדית בהו כל אינון \nדינין, ועמי (אינון) נחתו תמן לדיירא ביניהון, וקבלום מצראי בינייהו, ויהבון לון \nשפר ארעא ארץ גושן, ואף על גב דאעיקו לון בגלותא, לא אעדו ארעא מנהון, דכתיב (שמות \nט כז) רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל וגו', ומיטב ארעא דמצרים הוה, דכתיב (בראשית \nמז יג) במיטב הארץ בארץ רעמסס, ותו דלא אעדו מדילהון כלום, דכתיב (שמות ט ז) וממקנה \nבני ישראל וגו', ועם כל דא אתדנו בכמה דינין. אבל אשור באפס עשקו, אטיל \n"},{"index":4,"he":" \nזוהר חלק ב דף ז/ב\nלון בארעא דסייפי עלמא, ונטל לון ארעא דלהון, ומה מצראי דעבדי כל הני טבאן לישראל \nאתדנו בכל אינון דינין, אשור ואדום ושאר עמין דמעיקין לון וקטלין לון ונטלין לון \nממוניהון, על אחת כמה וכמה דקב\"ה בעי ליקרא שמיה עלייהו, דכתיב (יחזקאל לח כג) \nוהתגדלתי והתקדשתי ונודעתי, התם במצרים במלכא חד, והכא בכל מלכין דעלמא. רבי שמעון \nזקף ידוי, ובכה ואמר, ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא, וזכאה חולקיה מאן דיזדמן וישתכח \nבההוא זמנא, ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא, בגין דכד ייתי קב\"ה לפקדא לאיילתא, יסתכל \nמאן אינון דקיימין בהדה, בכל אינון דמשתכחי עמה, בכל עובדוי דכל חד וחד, ולא ישתכח \nזכאי, דכתיב (ישעיה סג ה) ואביט ואין עוזר, וכמה עקתין על עקתין לישראל, זכאה מאן \nדיזדמן וישתכח בההוא זמנא, בגין דההוא דיתקיים בההוא זמנא במהימנותא, יזכה לההוא \nנהירו דחדוה דמלכא, ועל ההוא זמנא כתיב, (זכריה יג ט) וצרפתים כצרוף את הכסף \n"},{"index":5,"he":"ובחנתים כבחון את הזהב וגו'. לבתר דאינון עקתין מתערי על ישראל, וכל עמין ומלכיהון \nיתייעטון כחדא עלייהו, ומתערי כמה גזירין בישין, כלהו סלקי בעיטא חדא עלייהו, \nוייתון עקתא על עקתא, בתרייתא משכחן קמייתא, כדין יתחזי חד עמודא דאשא קאים מעילא \nלתתא ארבעין יומין, וכל עמין דעלמא חמאן ליה. בההוא זמנא יתער מלכא משיחא לנפקא מגו \nגנתא דעדן, מההוא אתר דאתקרי קן צפור, ויתער בארעא דגליל, וההוא יומא דיפוק לתמן \nיתרגז כל עלמא, וכל בני עלמא מתחבאין גו מערתי וטנרי, דלא יחשבון לאשתזבא, ועל ההוא \nזמנא כתיב, (ישעיה ב יט) ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד יהו\"ה ומהדר \nגאונו בקומו לערוץ הארץ, מפני פחד יהו\"ה, דא ההוא רגיזו דכל עלמא, ומהדר גאונו דא \nמשיח, בקומו לערוץ הארץ, כד יקום ויתגלי בארעא דגליל, בגין דאיהו הוא אתר קדמאה \nדאתחרבא בארעא קדישא, ובגין כך יתגלי תמן קדמאה לכל אתר, ומתמן יתער קרבין לכל \n"},{"index":6,"he":"עלמא. לבתר ארבעין יומין דעמודא יקום מארעא לשמיא, לעיניהון דכל עלמא, ומשיח יתגלי, \nיקום מסטר מזרח חד כוכבא מלהטא בכל גוונין, ושבעה כוכבין אחרנין דסחרן לההוא כוכבא, \nויגיחון ביה קרבא בכל סטרין, תלת זמנין ביומא, עד שבעין יומין, וכל בני עלמא חמאן. \nוההוא כוכבא יגיח בהו קרבא בטיסין דנורא מלהטין מנצצין לכל עבר, ובטש בהו, עד דבלע \nלון בכל רמשא ורמשא, וביומא אפיק לון, ויגיחון קרבא לעיניהון דכל עלמא, וכן בכל \nיומא עד שבעין יומין, לבתר שבעין יומין יתגניז ההוא כוכבא, ויתגניז משיח עד תריסר \nירחין, ויתהדר ההוא עמודא דאשא כמלקדמין, וביה יתגניז משיח, וההוא עמודא לא יתחזי. \nלבתר תריסר ירחין יסלקון ליה למשיח בההוא עמודא לגו רקיעא, ותמן יקבל תוקפא ועטרא \nדמלכותא, וכד נחית, יתחזי ההוא עמודא דאשא כמלקדמין לעיניהון דכל עלמא, ויתגלי לבתר \nמשיח, ויתכנשון לגביה עמין סגיאין, ויתער קרבין בכל עלמא, ובההוא זמנא יתער קב\"ה \n"},{"index":7,"he":"גבורתיה לכל עמין דעלמא, ומלכא משיחא יתידע בכל עלמא. וכל מלכין דעלמא יתערון \nלאתחברא לאגחא קרבא ביה, וכמה (עמין) מפריצי יהודאין יתהפכו לאהדרא לגבייהו, וייתון \nעמהון לאגחא קרבא על מלכא משיחא, כדין יתחשך כל עלמא חמש עשרה יומין, וסגיאין מעמא \nדישראל יהון מתין בההוא חשוכא, ועל דא כתיב (ישעיה ס ב) כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל \nלאומים: \nפתח ואמר (דברים כב ו) כי \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ב דף ח/א\nיקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ, אפרוחים או ביצים והאם רובצת וגו' שלח \nתשלח את האם וגו', האי קרא אוקימנא ליה, ואיהו חד מפקודי אורייתא גניזין, ואנן אית \nלן ביה רזי דאורייתא גניזין, שבילין וארחין ידיען לחברייא, באינון תלתין ותרין \nשבילין דאורייתא. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, אלעזר, בזמנא דיתער מלכא משיחא, \nכמה אתין ונסין אחרנין יתערון בעלמא. תא חזי, בגנתא דעדן דלתתא אית אתר חד גניז \nוטמיר דלא אתידע, ואיהו מרקמא בכמה גוונין, וביה גניזין אלף היכלין דכסופין, ולית \nמאן דעייל בהו בר משיח, דאיהו קאים תדיר בגנתא דעדן. וכל גנתא מסחרא ברתיכין סגיאין \nדצדיקיא, ומשיח קאים עלייהו, ועל כמה חילין ומשיריין דנשמתין דצדיקיא תמן, ובראשי \nירחי ובזמני ובשבתי משיח עאל בההוא אתר, לאשתעשעא בכל אינון היכלין. לגו לגו מכל \nאינון היכלין אית אתר אחרא טמיר וגניז דלא אתידע כלל ואקרי עדן, ולית מאן דיכיל \n"},{"index":9,"he":"למנדע ביה, ומשיח אגניז (ס\"א אתגלי) לבר סחרניה דההוא אתר, עד דאתגלי ליה חד אתר \nדאקרי קן צפור, ואיהו אתר דכריז עליה ההוא צפור דאתער בגנתא דעדן בכל יומא. ובההוא \nאתר מרקמן דיוקנין דכל שאר עמין, דאתכנשו עלייהו דישראל לאבאשא לון, עאל בההוא אתר, \nזקיף עינוי וחזי אבהן דעאלין בחרבן בית אלהא, עד דחמי לרחל דדמעהא באנפהא, וקב\"ה \nמנחם לה, ולא צביאת לקבלא תנחומין, כמה דאת אמר (ירמיה לא יד) מאנה להנחם על בניה, \nכדין משיח ארים קליה ובכי, ואזדעזע כל גנתא דעדן, וכל אינון צדיקיא דתמן געו ובכו \nעמיה, געי ובכי זמנא תניינא, ואזדעזע ההוא רקיע דעל גבי גנתא, אלף וחמש מאה רבוא \nמשריין עלאין, עד דמטי לגו כרסייא עלאה, כדין קב\"ה רמיז לההוא צפרא, ועאל לההוא קן \nדילה, ויתבא לגבי משיח וקרי מה דקרי, ואתער מה דאתער. עד דמגו כרסייא קדישא, אתקרי \nתלת זמנין ההוא קן צפור ומשיח, וכלא סלקין לעילא, ואומי לון קב\"ה לאעברא מלכו חייבא \n"},{"index":10,"he":"מן עלמא על ידא דמשיח, ולנקמא נקמין דישראל, וכל אינון טבוון דזמין קודשא בריך הוא \nלמעבד לעמיה, ותב ההוא קן צפור ומשיח לדוכתיה, ותב משיח ואתגניז גו ההוא אתר \nכמלקדמין. ובזמנא דיתער קב\"ה לאתקנא עלמין, ואתנהירו אתוון דשמיה בשלימו, יו\"ד \nבה\"א, (לאתקנא) וא\"ו בה\"א, למהוי כלא בשלימו חד. כדין יתער חד ככבא דחילא באמצע \nרקיעא כגוון ארגוונא, להיט ונציץ ביממא לעיניהון דכל עלמא, ויקום חד שלהובא דאשא \nמסטרא דצפון גו רקיעא, ויקום דא לקבל דא ארבעין יומין, ויתבהלון כל בני עלמא, לסוף \nארבעין יומין יגיחון קרבא ככבא ושלהובא לעיניהון דכלא, ויתפשט ההוא שלהובא ביקידו \nדאשא מסטרא דצפון גו רקיעא, ויחשוב למבלע ההוא ככבא, וכמה שליטין ומלכין ואומיא \nועממיא יתבהלון מהאי. כדין יסתלק ההוא ככבא לסטר דרום, וישלוט על ההוא שלהובא, \nוההוא שלהובא יתבלע זעיר זעיר ברקיעא מקמי ההוא ככבא, עד דלא יתחזי כלל, כדין ההוא \n"},{"index":11,"he":"ככבא יעביד אורחין ברקיע בתריסר תחומין, וקיימין אינון נהורין ברקיעא תריסר יומין \nאחרנין, לבתר תריסר יומין אחרנין, יזדעזעון כל בני עלמא, ויתחשך שמשא בפלגות יומא \nכמה דאתחשך יומא דאתחרב בי מקדשא, עד דלא יתחזון שמיא וארעא, ויתער חד קלא ברעם \nוזיקין, ואתחלחלא ארעא מההוא קלא, וכמה חילין ומשיריין ימותון מניה. וההוא יומא \n(ממש) יתער בקרתא דרומי רבתא חד שלהובא דאשא, בההוא קלא דיתער בכל \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ב דף ח/ב\nעלמא, ויוקיד כמה מגדלין וכמה היכלין, וכמה מגדלין יפלון, וכמה פרדשכי ורברבי יפלון \nבההוא יומא, וכלהו יתכנשון עלה לביש, וכל בני עלמא לא יכלין (ס\"א ולא יחשבון) \nלאשתזבא. מההוא יומא עד תריסר ירחין, יתיעטון כל מלכין ויגזרון כמה גזרות וכמה \nשמדות על ישראל, ויצלחון ביה (נ\"א בהון) כמה דאתמר, זכאה איהו מאן דיערע תמן וזכאה \nאיהו מאן דלא יערע תמן, וכל עלמא יהא בערבוביא סגיא. לסוף תריסר ירחי, יקום שבט \nמישראל, דא מלכא משיחא דיתער גו גנתא דעדן, וכל אינון צדיקיא יעטרון ליה תמן, \nויחגרון ליה מאני זיינא באתוון רשימן דמאני דשמא קדישא. וקלא יתפוצץ בענפי אילנין \nדגנתא, קרי בחיל ואמר, אתערו קדישי עליונין, קומו מקמי משיחא, הא עדנא לאתחברא \nאיתתא בבעלה, ובעלה בעי לנקמא לה נוקמין דעלמא, ולאקמא לה ולאנערא לה מעפרא, כדין \nיקומון כלהו, ויחגרון ליה כמלקדמין מאני זייניה, אברהם מימיניה, יצחק משמאליה, יעקב \n"},{"index":13,"he":"קמיה, משה רעיא מהימנא על כל אלין צדיקיא אזיל ורקיד גו גנתא דעדן. כיון דאתתקן \nמשיח על ידא דצדיקיא בגנתא דעדן, יעול בההוא דוכתא דאקרי ק\"ן צפו\"ר כמלקדמין, וחמי \nתמן ההוא דיוקנא דחרבן בית מקדשא וכלהו צדיקיא דאתקטלו ביה, כדין נטיל מתמן עשר \nלבושין, ואינון (נ\"א ואקרון) עשר לבושי קנאה, ויתגניז תמן ארבעין יומין דלא אתגליא \nכלל. לסוף ארבעין יומין קלא חד יתער ויתקרי מגו כורסייא עלאה, ההוא ק\"ן צפו\"ר במלכא \nמשיחא דאתגניז ביה, וכדין סלקין ליה לעילא, וקודשא בריך הוא חמי ליה למלכא משיחא \nמתלבש בלבושא נוקמא וחגיר מאני זייני, נטיל ליה ונשיק ליה על רישיה. כדין מזדעזען \nתלת מאה ותשעין רקיעין, וארמיז קב\"ה לחד רקיעא מאינון דהוה גניז מששת ימי בראשית, \nואפיק מחד היכלא דבההוא רקיעא חד כתרא גליפא מחקקא בשמהן קדישין, בההוא עטרא אתעטר \nקב\"ה כד עברו ישראל ית ימא, למיטל נוקמין מכל רתיכי פרעה ופרשוי, ואעטר ליה למלכא \n"},{"index":14,"he":"משיחא. כיון דאתעטר ואתתקן בכל הני תקונין, נטיל ליה קב\"ה ונשיק ליה כמלקדמין, מאן \nחמי רתיכין קדישין ומשריין עלאין דסחרין ליה, ויהבין ליה מתנן ונבזבזן סגיאין, \nויתעטר מכלהו. עאל תמן בחד היכלא, וחמי כל אינון מלאכי עלאי דאקרון אבלי ציון, \nאינון דבכו על חרבן בי מקדשא ובכאן תדיר, ואינון יהבין ליה חד פורפירא סומקא למעבד \nנוקמין, כדין קב\"ה גניז ליה בההוא קן צפור, ואתכסי תמן תלתין יומין, לבתר תלתין \nיומין בההוא קן צפור, יחות מעטר בכל אינון תקונין מעילא ומתתא, וכמה משריין קדישין \nסחרניה, ויחמון כל עלמא חד נהירו תלי מרקיעא לארעא, ויקום שבעה יומין, וכל בני עלמא \nיתמהון ויתבהלון, ולא ינדעון כלל בר אינון חכימין דידעין ברזין אלין, זכאה חולקהון. \nוכל אינון שבעה יומין יתעתד (ס\"א יתעטר) בארעא בההוא ק\"ן צפו\"ר, באן אתר בדרך, דא \nקבורת רחל דאיהי קיימא בפרשת אורחין, ויבשר לה וינחם לה, וכדין תקבל תנחומין, ותקים \n"},{"index":15,"he":"ותנשיק ליה. לבתר יקום ההוא נהירו מההוא אתר, ושרי ביריחו קרתא דאילני, בכל עץ, דא \nיריחו, או על הארץ דא ירושלם, ויהא גניז בההוא נהירו דק\"ן צפו\"ר תריסר ירחי, בתר \nתריסר ירחי יזדקף ההוא נהירו בין שמיא וארעא, וישרי בארעא דגליל, דתמן הוה שרותא \nדגלותא דישראל, ותמן יתגלי מההוא נהירו דקן צפור, ותב לאתריה. וההוא יומא יזדעזע כל \nארעא כמלקדמין, מסייפי שמיא עד \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ב דף ט/א\nסייפי שמיא, וכדין יחזון (ינדעון) כל עלמא דהא אתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל, \nויתכנשון ליה כל אינון דלעאן באורייתא, ואינון זעירין בעלמא, ובזכות ינוקי דבי רב \nיתתקף חיליה לאתגברא, ורזא דא אפרוחים, ואי לא ישתכחון אלין, הא ינוקי דיתבין \nבתוקפא דאמהון וינקי, כמה דאת אמר (ישעיה כח ט) גמולי מחלב עתיקי משדים, והיינו או \nבצים, דבגין אלין שריא שכינתא עמהון דישראל בגלותא, דהא חכימין זעירין אינון \nדישתכחון בההוא זמנא, והיינו (דברים כב ו) והאם רובצת על האפרוחים או על הבצים. לא \nתקח האם על הבנים, (דהא ביה לא קיימא מלה לאפקא לה מן גלותא, אלא במלכא עלאה, דכיון \nדאינון רביין וינוקין יהבין תוקפא למלכא משיחא, כדין אימא עלאה דהיא רביעא עלייהו, \nתתער לגבי בעלה) ויתעכב (הכי) עד תריסר ירחין אחרנין, לבתר ייתי בעלה ויוקים לה \nמעפרא כמה דאת אמר (עמוס ט יא) אקים את סוכת דוד הנופלת. בההוא יומא מלכא משיחא \n"},{"index":17,"he":"שארי ויכנוש גלותא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, כמה דאת אמר (דברים ל ד) אם יהיה \nנדחך בקצה השמים וגו', מההוא יומא כל אתין ונסין וגבוראן דעבד קב\"ה במצרים יעביד \nלון לישראל, כמה דאת אמר (מיכה ז טו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות: \nאמר רבי שמעון, אלעזר ברי, כל אלין מלין תשכח ברזא דתלתין ותרין שבילין דבשמא \nקדישא, ועד דנסין אלין לא יתערון בעלמא, לא ישתלם רזא דשמא קדישא, ולא תתער לאהבה, \nכמה דאת אמר (שיר ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות, בצבאות דא מלכא (נ\"א משיחא) \nדאקרי צבאות, או באילות השדה, שאר חילין ומשריין דלתתא, אם תעירו ואם תעוררו את \nהאהבה, דא ימינא דקב\"ה דאקרי אהב\"ה, עד שתחפץ, ההיא דשכיבת לעפרא, ויהא רעותא דמלכא \nבה, זכאה איהו מאן דיזכי לההוא דרא, זכאה איהו בעלמא דין וזכאה איהו בעלמא דאתי. \nרבי שמעון ארים ידוי בצלו לקב\"ה וצלי צלותיה, לבתר דצלי צלותיה אתו רבי אלעזר בריה \n"},{"index":18,"he":"ורבי אבא ויתבו קמיה, עד דהוו יתבי קמיה, חמו חד נהירו דיממא דאתחשך, ואשתקע חד \nצנורא (ס\"א צרורא) דשלהובא דאשא גו ימא דטבריה, ואזדעזע כל ההוא אתר. אמר רבי \nשמעון, ודאי השתא הוא עדנא דקב\"ה אדכר לבנוי, ואחית תרין דמעין לגו ימא רבא, וכד \nנחתין, פוגעין בהאי צנורא דשלהובא דאשא, וישתקעו דא בדא בימא, בכה רבי שמעון ובכו \nחברייא. אמר רבי שמעון, הא אתערנא ברזי דאתוון דשמא קדישא, בסתרא דאתערותא דיליה \nלגבי בנוי, אבל השתא אית לי לגלאה מה דלא אתיהיב רשו לבר נש אחרא לגלאה, אלא זכו \nדדרא דא יקיים עלמא עד דייתי מלכא משיחא, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה ולרבי אבא, \nקומו בקיומייכו, קמו רבי אלעזר ורבי אבא, בכה רבי שמעון זמנא אחרא, אמר ווי מאן \nיקום במה דאמינא (נ\"א דחמינא), גלותא יתמשך מאן יכיל למסבל. אוף איהו קם, ואמר \n(ישעיה כו יג) יהו\"ה אלהינ\"ו בעלונו אדונים זולתך, לבד בך נזכיר שמך, האי קרא \n"},{"index":19,"he":"אוקמוה, אבל בהאי קרא אית רזא עלאה גו מהימנותא, יהו\"ה אלהינ\"ו, דא הוא שירותא \nדרזין עלאין, אתר דמתמן נפקין כל נהירו דשרגין כלהו לאדלקא, ותמן תליא כל רזא \nדמהימנותא, ושמא דא שליט על כלא, בעלונו אדונים זולתך, דהא עמא דישראל לית מאן \nדשליט עליה בר שמא עלאה דא, והשתא בגלותא שליט עליה סטרא אחרא. לבד בך נזכיר שמך, \nרזא דשמא קדישא כללא דעשרין ותרין אתוון, וכנסת ישראל לא מתברכא אלא מגו שמא דא \nדאקרי בך, כמה דאת אמר (שמות לב יג) אשר נשבעת להם בך, (בראשית מח ב) בך יברך \nישראל, (תהלים יח ל) כי בך ארוץ גדוד. ובזמנא דשלימו אשתכח, לא הוה מתפרש דא מן דא, \nואסיר \n \n"},{"index":20,"he":"זוהר חלק ב דף ט/ב\nלאפרשא דא מן דא אתתא מבעלה, לאו ברעיוני ולאו בדכירו, בגין דלא לאחזאה פרודא, \nוהשתא בגלותא פרודא אשתכח, דמגו עאקו דכל זמנא וזמנא, אנן עבדין פרודא לאדכרא ההוא \n"}]}
