{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-32","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":32,"title":"קטע 32","hebrewTitle":"קטע 32","segments":[{"index":1,"he":"ולסופא לתועלתיה, ורזא דא ז' מאתוון אמצעיין דבין זעירין ורברבין. חמש זעירין \nרשימין בפותיא לתתא, וארבע בפותיא לעילא, וארבע בארכא, נייחא ליה בביתיה, ועצלא \nאיהו, וארחא הות מתתקנא קמיה ולא בעי למעבד, ואי יעבד יצלח בההוא ארחא, אבל לא עביד \nליה ועצלא הוי, ורזא דא ז' דאיהי פשוטא. באצבעא דאמצעיתא, האי אצבעא קיימא למעבד \nעובדא ההוא דחשיב, אי שרטוטא חדא קיימא בארכא בין שרטוטי דפותיא, האי חשב מחשבין \nואסתלקן מניה, ודחיל ולא עביד, וההיא מחשבה לא אתעביד כלל. אי תרין שרטוטין בארכא, \nדקיימין כד אתפשט משכא לאחורא, האי לאו ביה מחשבין, וחשיב מחשבין לפום שעתא \nואתעביד, ולא מחשבה דהרהר ביה כלל, אלא מחשבה דאיהו בבהילו וזעירא, אבל הרהורא \nומחשבה לא. ואי תלת רשימין בארכא, ובפותיא תרין או תלת, כד אתפשט משכא לאחורא, האי \nאיהו בר נש דאיהו פקיחא וחשיב מחשבין, וכל אינון מחשבין דאינון לסטר קב\"ה אתקיימן \n"},{"index":2,"he":"בידיה, ומחשבין אחרנין לאו הכי. אי ארבע או חמשה בארכא, באתפשטו דמשכא כדקאמרן, (דא \nאיהו) כד שראן על פותיא בתלת או בארבע או מתרין ולהלאה, דא בר נש דמחשבוי לאבאשא \nואשתבח בהו, ודיקניה וגביני עינוי סומקין, מחשב לביש ואשתבח בהו, קצרא דיומין איהו, \nפקיחא איהו ואכנע תדיר למכילן דביש, אצלח, ולסופא דיומין זעירין אסתלק מעלמא. \nאסוותא להאי תיובתא, כדין אשתכחו תלת רשימין או ארבע ושריין על תרין, תלת רשימין או \nארבע בארכא ושריין על תרין בפותיא, דהא כפום מנהגא דבר נש הכי מתחלפי שרטוטין מזמן \nלזמן. ורזא דא (ישעיה מ כו) המוציא במספר צבאם וגו' מרב אונים ואמיץ כח וגו', כמה \nדקב\"ה אחלף חיילין וזמנין בכוכבי שמיא, יומא דא כך וליומא אחרא כך, (ודא איהו \nדאמרינן בצלותא דערבית, ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים, כפום דחלופא דזמנים כך \nאיהו מסדר כוכבים), כפום דאדם דלגו, כל עובדוי הכי אתחזון בהאי רקיעא, והכי אתחזי \n"},{"index":3,"he":"בהאי משכא דהאי אדם תתאה, דאיהו רקיעא, עור דחפיא על כלא. וכלא כפום גוונא דאדם \nדלגו, דהאי לזמנין קאים בדינא לזמנין ברחמי, כההוא גוונא ממש אחזי לבר, לזמנין כהאי \nגוונא ולזמנין כהאי גוונא, כגוונא דא לתתא בהאי אדם כמה דאמרן, לזמנין כהאי גוונא \nולזמנין כהאי גוונא, ורזא דא את ז' ואתכליל ביה את י', ורזין אלין באצבען \n \n"},{"index":4,"he":"זוהר חלק ב דף עז/א\nדימינא בזעירא וברברבא, וסימן (דברים א יז) כקטן כגדול תשמעון, אלין תרין אצבען \nברזין אלין, והכי אינון ברזין דאוליפנא מניה דמר (ולאו אינון) ברזי דרב ייסא סבא. \nמכאן ולהלאה שרטוטין אחרנין דאקרון כלהו תולדות, ואינון תולדות אדם, כמה דכתיב \n(בראשית ב ד) תולדות השמים, והא אתמר דכלא רזא דא כגוונא דא, תולדות אדם בכל אינון \nדיוקנין דאנפין ובכל אינון דקאמרן, ובאלין תולדות דשרטוטי ידין דאתחזיין ברזין \nפנימאין כמה דאתחזי: \nזה ספר תולדות אדם לשרטוטין, סימן זר\"ה פס\"ץ, רזין לחכימי לבא, רזהס\"ף, חמש אתוון \nבחמש תרעין, למנדע חכמה בסכלתנו: \nתרעא קדמאה ר', בידא אית שרטוטין דקיקין ושרטוטין רברבין, וכלהו מתערבי דא עם דא, \nשרטוטין רברבין דאית בידא, כד אינון תרין בארכא, ותרין בפותיא, ואחידו דא בדא, דא \nאיהו ברזא דאת ה', וברזא דאת ר', ודחי לאת ז', ונטיל אלין תרין אתוון, בפותיא נטיל \n"},{"index":5,"he":"ה', בארכא נטיל ר', וסימן דיליה ה\"ר. דא אית ליה בידא שמאלא כהאי גוונא, באלין \nשרטוטין רברבין, אבל אינון שרטוטין זעירין דנטלא ימינא לא נטלא שמאלא. דימינא נטלא \nחד שרטוטא דקיק לעילא בארכא, וחד שרטוטא דקיק לתתא, דאחיד בין אינון תרין שרטוטין \nרברבן, בפותיא אית חד שרטוטא דקיק דאחיד לתתא, באינון תרין דשריין עליה, ובשמאלא \nלאו הכי, ורזא דיליה איהו בימינא ולאו בשמאלא. האי איהו בר נש דלזמנין תאיב בביתא, \nולזמנין בארחא, דא לא שכיך לביה בהאי ובהאי, כד איהו בביתא תאיב בארחא, וכד איהו \nבארחא תאיב בביתא, אצלח תדיר בארחא, ולזמנין בביתא, דא אצלח באורייתא, וברזי \nדאורייתא אי אשתדל בהו, האי חמי בשנאוי, תועלתא לסגיאין ביה, עצלא איהו במלי דעלמא, \nאי אתער, אתערון לאוטבא ליה מלעילא, זכי במלוי, דא איהו חמידא ומפזר ממונא, טב עינא \nאיהו, צלותיה אשתמע, נחית וסליק בממונא, דא איהו דלזמנין מתבר לביה לגבי מאריה, \n"},{"index":6,"he":"וכדין אשתכחו תלת שרטוטין זעירין, דמעברן בההוא שרטוטא דקיק דאתוסף על אינון תרין \nדפותיא, ורזא דא ה' דמתחברא עם ר'. דא ארחא דא ביתא, דא חדוה דא עציבו, דא תועלתא \nדא עצלא, דא טב עינא דא חמידא ומפזר ממונא, דא מתבר לביה ותב למאריה: \nתרעא תניינא ז', בימינא בקסטירו דקולטא רשימין שכיחי, כד אשתכחו תלת שרטוטין רברבין \nבפותיא, ותרין רברבין בארכא, וחד מאינון דארכא אחיד באינון תרין דפותיא, וחד אחרא \nלא אחיד בהו, האי אית פסלו בזרעיה מסטרא דאבוי, או מסטרא דאמיה, וכדין משתכחי לתתא \nמאינון תלת שרטוטין דפותיא, תרין שרטוטין דקיקין דאחידן בהו לתתא, האי איהו בר נש \nמתקן עובדוי קמי בני נשא, ולביה לא קשוט. ולזמנא דסיב אהדר לאתתקנא, כדין אשתכחו \nאינון תרין שרטוטין בארכא, אחידן באינון דפותיא דא עם דא, ותרין אחרנין עמהון \nבאמצעיתא דקיקין ודא בארכא, ותלת דקיקין בפותיא, ורזא דא ז' דמתחברא באת ר', וכד \n"},{"index":7,"he":"איהו סיב ותב כדקאמרן, אתתקן איהו ברזא דאת ר' ואתחבר באת ז' לבתר, כד האי אתתקן, \nאיהו תדיר בלחישו וכל עובדוי בלחישו, אבל לאו איהו בקיומא כדקא חזי, בגין דההוא \nפסילו עד לא אתייאשא ביה. מכאן אוליפנא, מאן דפסיל זרעיה, עד תלת דרין לא אתייאשא \nההוא פסילו \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ב דף עז/ב\nמלכשכשא, בגין כך תנינן ווי ליה לההוא בר נש דפסל זרעיה, ולא חייש ליקרא דמאריה, \nפסיל זרעיה ודאי. ולבתר דאתייאשא ההוא פסילו, כדין אשתכחו שרטוטין בידא ימינא ארבע \nוחמש, ארבע בארכא, חמש בפותיא, ורזא דא ז' ואתחבר באת ה', האי לזמנין אצלח לזמנין \nלא אצלח, אצלח באורייתא, ולסוף יומוי אצלח אפילו בממונא: \nתרעא תליתאה ה', בימינא, כד אשתכחו חמש שרטוטין בפותיא ותלת בארכא, ואשתכח ההוא \nשרטוטא דאמצעיתא מאינון תלת, דא איהו ברזא דאת ה' ואסתמיך באות ס', בזמנא דאשתכח \nההוא שרטוטא דאמצעיתא, דעאל ואחיד גו אינון חמש שרטוטין דפותיא, דא איהו בר נש עציב \nורגיז גו ביתיה, ובגו בני נשא לאו הכי, קמצן איהו בביתיה, ורגיז וכפין, ולזמנין לא, \nלבר מביתיה לאו הכי, אצלח בעובדי עלמא, כד אשתדל באורייתא אסתכל זעיר ואתהדר בה, \nמהימנא איהו, אבל לאו כל זמנא, וההוא זמנא דלאו מהימנא אחזי גוון קשוט, ולא קשוט \n"},{"index":9,"he":"בשלימו, בדינא יצלח, מהימנא איהו ברזין דאורייתא, דא איהו ברזא דאת ה' ואתחבר באת \nס'. ואי ארבע שרטוטין בפותיא וחמש בארכא, תרין מאינון דארכא עאלין גו אינון ארבע, \nדא איהו בר נש חדי בביתיה, ואתחזי עציב לבא לבר, ולאו הכי, דכיון דמליל עם בני נשא \nאחזי חדו ואתכוון במלוי. תלת שרטוטין זעירין עאלין גו אינון דארכא, דא אית ליה חד \nרשימו אוכם בגופיה, ותלת שערין תליין בההוא רשימו, וההוא רשימו איהו כעגולא, וחד \nתבירא (נ\"א חבורא) ברישיה, ולהאי רשימא קראן ליה חכימי לבא דידעין רזין אלין, ריש \nנשרא, רשימו דא אתחזי לזמנין בין כתפוי, ולזמנין בדרועא ימינא, ולזמנין על ידא \nימינא באצבעוי. אי רשימא דא ריש נשרא איהו בארח מישר בתיקונוי, יסתלק לעותרא \nוליקרא, ואי ההוא ריש נשרא אתהפך לאחורא, יזכה לבנין לזמנין, אבל כד איהו סיב יזכה \nלעותרא יתיר וליקר סגיא, יתיר מעולמוי, ויצלח באורייתא אי אשתדל בה. ריש נשרא דא \n"},{"index":10,"he":"אתחזי לזמנין אוכמא, ולזמנין גוון דלא סומק זעיר, דלא אצטבע כל כך, לזמנין בשערין, \nלזמנין שעיע, וכלא חד סימנא איהו, ובחד דינא אתדן. ואי ההוא גוון סומק אצטבע יתיר, \nוקאים בגווניה, זמן זעיר הוא דאצטבע, בגין דאלין גוונין לזמנין קיימין נהירין, \nולזמנין חשוכין, ואי אצטבע ההוא סומק ונהיר, כדין אית בידא שמאלא תלת שרטוטין בארכא \nותלת בפותיא, וחד דקיק על אינון דפותיא, וחד דקיק על אינון דארכא, ובידא ימינא \nאתוסף חד בפותיא בלחודוי, האי בר נש שכיב בנדה ולא תב מינה למאריה, וכד תב בתיובתא, \nאשתארו אינון שרטוטין בידא שמאלא, וההוא דאתוסף בימינא אתעדי מניה, ואתעדי ההוא \nסומקא דלא אתחזי נהיר כל כך מניה, ולזמנין דאף על גב דתב, לא אעדיו מניה ההוא סומקא \nעד זמן. האי איהו ברזא דאת ה', ואתעדי את ס', ועאל תחותוי את ץ', ואתחבר את ה' באת \nץ', האי בעי תקונא לנפשיה בבהילו, חכימא דלבא דחמי ליה, חובתא אית עליה לומר ליה \n"},{"index":11,"he":"זיל אסי לנפשך. ואי תלת שרטוטין בארכא וחד בפותיא, דא איהו ברזא דאת ה' בלחודוי, \nולזמנין אתחבר ברזא דאת ז', האי איהו בר נש תאיב בתר בצעין דעלמא, ואי לאו רדיף בתר \nנשין ותיאובתיה לנאופים, ואף על גב דתאיב לבצעין דעלמא, האי לא אעדיו מניה ולא \nאכסיף, עינוי שקיעין ומליל בהו, אי תב למאריה מתחלפי שרטוטין, תלת בפותיא וחד \nלארכא, ואינון תרין דקיקין \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ב דף עח/א\nקיימין בקיומא, כדין רעו דיליה יתיר באתתיה ואתדבק בה, חד דקיק יתיר עאל בין אינון \nתרין דקיקין, כדין אתחבר את ה' באת ז'. ואי שרטוטא חד בארכא וארבע בפותיא, ותלת \nדקיקין קיימין על ההוא חד, וחד על אינון ארבע, על דרועא שמאלא אית ליה תלת קסטרין \nדקיקין, דאתילידו ביה מיומין זעירין, וחד שערא תליא בההוא חד דרישא, האי איהו רדיף \nבתר נאופא דאשת חבריה, מאריה דזדונא איהו, אגזים בעינא שמאלא בלא מלולא כלל ואשלים, \nובגין דאיהו מאריה זדונא לא חייש ליקרא דמאריה, לאתבא קמיה, לבתר קטיל חויא ליה או \nבר נש סומקא. ואי ארבע בארכא ותלת בפותיא, ואינון דסלקין לעילא אעדיו מניה, האי תבר \nלביה לגבי מאריה ותב בתיובתא, כדין איהו ברזא דאת פ' ואתחבר באת ה', על אלין ועל \nאינון דכוותיה כתיב, (ישעיה נז יט) שלום שלום לרחוק ולקרוב. עד הכא כל אינון רזין \nדתולדות אדם, דאינון תולדות דאתילידו ביה מזמן לזמן, כפום ארחוי דבר נש, זכאה \n"},{"index":13,"he":"חולקיהון דאינון דיתבין קמיה דמר, וזכו למשמע מפומיה רזין דאורייתא, זכאין אינון \nבהאי עלמא וזכאין אינון לעלמא דאתי. אמר רבי שמעון, זכאין אתון חבריא דכל רזין לא \nאניס לכו, כמה דוכתין עלאין אזדמנן לכו לעלמא דאתי: \nפתח ואמר, ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהי\"ם אנשי אמת שונאי בצע, האי קרא \nאוקמוה, אבל ואתה תחזה, תבחר לא כתיב, אלא תחזה, לפום חיזו דעיינין, במאי, בדיוקנא \nדבר נש, באלין שית סטרין דקאמרתון, וכלא בהאי קרא: \nואתה תחזה חד בשערא, מכל העם תרין במצחא, אנשי חיל תלת באנפין, יראי אלהי\"ם ארבע \nבעיינין, אנשי אמת חמש בשפוון, שונאי בצע שית בידין בשרטוטיהון, דאלין אינון סימנין \nלאשתמודעא בהו בני נשא, לאינון דרוח חכמתא שריא עלייהו. ועם כל דא משה לא אצטריך \nדא, אלא מה כתיב, ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל, בגין דרוחא קודשא הוה אתי לגביה \nואודע ליה, וביה הוה חמי כלא, מנא לן, דכתיב כי יהיה להם דבר בא אלי, באים אלי לא \n"},{"index":14,"he":"כתיב, אלא בא אלי, דא רוח קודשא דהוה אתי לגביה, וביה הוה ידע, ולא אצטריך לכל דא \nלאסתכלא ולעיינא, אלא לפום שעתא הוה ידע משה. כהאי גוונא ידע שלמה מלכא, ידע \nבכורסייה, דרוח קודשא שריא עליה, דכל מאן דקריב לכורסייה דחילו ואימתא נפיל עליה, \nוביה הוה דאין דינא בלא סהדין, בגין דדיוקנין הוו בכורסייה, וכל מאן דמקרב בשקרא \nמכשכשא ההוא דיוקנא, והוה ידע שלמה מלכא דבשקרא קאתי, בגין כך אימתא דכורסיה הוה \nנפיל על כלא, וכלהו אשתכחו זכאין קמיה. מלכא משיחא בריחא, כמה דאת אמר (שם יא ג) \nוהריחו ביראת יהו\"ה, ולא למראה עיניו ישפוט וגו'. ותלת אלין דנו עלמא בלא סהדין \nוהתראה, שאר בני עלמא על פום סהדין, על מימר אורייתא. חכימין דאשתמודען באינון \nדיוקנין, עלייהו לאזהרא לבני עלמא, ולמיהב אסוותא לבני נשא, ולאסי נפשייהו, זכאין \nאינון בהאי עלמא, וזכאין אינון בעלמא דאתי: \nבחדש השלישי לצאת בני ישראל וגו', דשליט ביה אוריאל רב ממנא, ותלת מאה ושתין וחמש \n"},{"index":15,"he":"רבוא משריין עמיה, כחושבן יומי שתא, וכלהו אית לון תלת מאה ושתין וחמש מפתחן \nנהורין, מההוא נהורא דנפקא מגו חשמל עלאה פנימאה גניז וסתים, די רזין דאתוון קדישין \nעלאין דשמא קדישא \n \nזוהר חלק ב דף עח/ב\nתליין ביה. ואיהו רזא דאיש תם, מאריה דביתא איש האלהי\"ם, תם, דתמן סיומא וקשרא \nדתפילין, ויעקב איש תם הוה. ובדיוקניה קיימא רזא דחשמל פנימאה עלאה טמיר וגניז, וכל \nנהורין סתימין עלאין נקיט איהו, ונפקי מניה, וכלהו משריין נקטי אינון מפתחן דההוא \nנהורא דנפיק מגו חשמל. וההוא נהורא כליל בתרין נהורין, ואינון חד, נהורא קדמאה איהו \nנהורא חוורא דלא שלטא ביה עינא, ודא איהו נהורא דגניז לצדיקייא, כמה דאת אמר (תהלים \nצז יא) אור זרוע לצדיק וגו', נהורא תניינא איהו נהורא מנצצא מלהטא כגוון סומק, \nואתכלילו תרין נהורין כחד, והוו חד. והאי אוריאל רב ממנא, וכל אינון משיריין, נטלי \nההוא נהורא, ובגין דכליל בתרין אקרי תאומי\"ם, ועל דא שלטא ביה ההוא מזלא דאקרי ברזא \n"},{"index":16,"he":"דיליה תאומים, וביה אתיהיבת אורייתא, ומכאן אתמשכאן דרגין לתתא, עד דסלקין בשמהן \n(ס\"א לאנהגא) לאנהרא עלמא. כל שאר מזלי לית לון פה ולשון, והאי אית ליה פה ולשון \nכלילן כחדא, ועל דא באורייתא (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה כתיב, יומם לקבל \nלשון, לילה לקבל פה, וכלא כליל כחדא, ובכלא סליק תאומים, תומים כתיב. ועל רזא דא \nכתיב תומים, (בראשית כה כד) והנה תומים בבטנה, אי תימא דבגין תרווייהו קאמר, לאו \nהכי, דהא עשו לא סליק ברזא דא, אלא בגין יעקב קאמר, ושבחא דא דהוה במעהא דההיא צדקת \nקא משבח קרא, ובגין דהוה תמן ההוא רשע אסתלק מתמן אל\"ף וכלא רזא חדא. יעקב נטיל \nברזא דיליה תרין ירחין ניסן ואייר, ואתכליל איהו ברזא דסיון דאיהו תאומים, עשו נטיל \nברזא דיליה תרין ירחין תמוז אב, ואיהו לא אשתכח ואתאביד, דהא אלול לאו דיליה הוא, \nואפילו אב ט' יומין אינון דיליה ולא יתיר, ואתאביד ולא אשתכח, ולאו איהו ברזא \n"},{"index":17,"he":"דתאומים, אלא אתפרש לחודיה וסטא לסטרא אחרא באפיסה ושממו, כמה דאת אמר (תהלים ט ז) \nהאויב תמו חרבות לנצח. ובגין דיעקב איהו תאומים, אתיהיבת אורייתא לבנוי בחדש \nתאומים, ואורייתא ברזא דתאומים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, בחדש תליתאי, לעם \nתליתאי, בדרגין תליתאין, תורה תליתאי תורה נביאים וכתובים, וכלא חד: \nבחדש השלישי וגו', פרשתא דא בהאי קרא אוקמוה ליה לעילא, תאני רבי חייא, בההוא זמנא \nדמטו ישראל לטורא דסיני, כניש להו קב\"ה לזרעיין דישראל, ואשגח ליה בכלהו, ולא אשכח \nבכלהו זרעא דישראל פסילו, אלא כלהו זרעא קדישא, כלהו בני קשוט. בההוא זמנא אמר קב\"ה \nלמשה, השתא אנא בעי למיהב אורייתא לישראל, משיך להו ברחימותא דאבהן, ברחימותא \nדרחימנא להו, ובאתוון דעבדית להו, ואת הוי לי שליחא, ואתיב מלין אלין. אמר רבי יוסי \nאמר רבי יהודה, כך אמר קב\"ה למשה, במלה דא הוי לי שליחא מהימנא, לאמשכא ישראל \nאבתראי: \n"},{"index":18,"he":"ומשה עלה אל האלהי\"ם, ויקרא אליו יהו\"ה מן ההר וגו', ומשה עלה אל האלהי\"ם, לאתרא \nדפרישן גדפוי דשכינתא, כמה דאת אמר (שם יח י) ויט שמים וירד וגו'. תאנא אמר רבי \nיהודה, כל זמנא דגלופי מלכא עלאה מתישרן באתרייהו, עלמין כלהו בחידו, וכל עובדין \nמתישרן בקיומייהו, (מאן כל עובדין מתישרן בקיומייהו), כמה דאת אמר (שמות לד י) את \nמעשה יהו\"ה כי נורא הוא, מאי כי נורא הוא, אמר רבי אלעזר, שלימו דכלא, כמה דאת אמר \n(דברים י יז) האל הגדול הגבור והנורא, מאי \n \n"},{"index":19,"he":"זוהר חלק ב דף עט/א\nוהנורא, דא יעקב, וכתיב (בראשית כה כז) ויעקב איש תם, כתרגומו גבר שלים, שלים בכלא, \nכך כל עובדין דקב\"ה שלימין בשלימו, בקיומא שלים. תניא רבי יוסי אומר, יומא חד הוה \nקאימנא קמיה דרבי יהודה סבא, שאילנא ליה מאי דכתיב (שם כח יז) ויירא ויאמר מה נורא \nוגו', מאי קא חמא דקאמר דאיהו נורא, אמר לי, חמא שלימו דמהימנותא קדישא דהוה שכיח \nבההוא אתר כגוונא דלעילא, ובכל אתר דהוי שלימותא שכיח אקרי נורא. אמינא ליה, אי הכי \nאמאי תרגומו דחילו ולא שלים, אמר לי, לית דחילו אלא באתר דהוי שלימותא שכיח, ובכל \nאתר דהוי שלימותא שכיח אתקרי נורא, דכתיב (תהלים לד י) יראו את יהו\"ה קדושיו כי אין \nמחסור ליראיו, ממשמע דקאמר כי אין מחסור, באתר דלית מחסור שלימותא שכיח. תאנא (משלי \nל ד) מי עלה שמים וירד, אמר רבי יוסי, דא הוא משה, דכתיב ומשה עלה אל האלהי\"ם, מי \nאסף רוח בחפניו, דא הוא אהרן, דכתיב (ויקרא טז יב) ומלא חפניו קטרת סמים דקה, מי \n"},{"index":20,"he":"צרר מים בשמלה, דא אליהו, דכתיב (מ\"א יז א) אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי \nדברי, מי הקים כל אפסי ארץ, דא הוא אברהם, דכתיב ביה (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים \nוהארץ בהבראם, אל תקרי בהבראם אלא באברהם. הוא תני האי, והוא אמר, מי עלה שמים דא \nקב\"ה, דכתיב ביה (תהלים מז ו) עלה אלהי\"ם בתרועה, (מי עלה, תקון בסוד את האור, אמנם \nבתרועה וירד, בסוד ויבדל, הבדילו לו אלהי\"ם בתרועה), מי אסף רוח בחפניו דא קב\"ה, \nדכתיב (איוב יב י) אשר בידו נפש כל חי וגו'. מי צרר מים בשמלה דא קב\"ה, דכתיב ביה \n"}]}
