{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-43","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":43,"title":"קטע 43","hebrewTitle":"קטע 43","segments":[{"index":1,"he":"מלדת לאו על לאה אתמר, אלא על רחל אתמר, ההיא דמבכה \n \nזוהר חלק ב דף קד/א\nעל בניה, ההיא דאשתרשת ביהודה, יה\"ו ד\"ה, ותעמוד מלדת, דהא לא אתתקנת. בקדמיתא \nדיוקנא דלעילא הוה כלא, ראובן, או\"ר ב\"ן, (בראשית א ג) ויאמר אלהי\"ם יהי אור, ימינא \nאור (בן), שמעון, שמאלא אור, בההוא סיגא דדהבא בהדיה שם עון, לוי, חבורא דכלא, \nלאתחברא מתרין סטרין. יהודה, נוקבא בהדי דכורא מתדבקת, יה\"ו דא דכורא, ד\"ה דא נוקבא \nדהות בהדיה, ד\"ה, אמאי ד\"ה, אלא ד' באתדבקותא דרע בהדה, איהי דל\"ת מסכנא איהי, \nואצטריך לאתבא בגלגולא, לאתעכלא ההוא רע ולמתבלי בעפרא, ולבתר לצמחא בסטרא דטוב, \nולנפקא ממסכנו לעתירו, וכדין ה', ועל דא יה\"ו ד\"ה. פוק סבא מגו תהומי, לא תדחל, כמה \nארבין זמינין לך בשעתא דתשוטט ימא בגין לנייחא בהו, בכה כמלקדמין ואמר, מארי דעלמא \nדילמא יימרון משריין עלאין דאנא סבא ובכי כינוקא, גלי קמך דעל יקרך אנא עביד, ולא \n"},{"index":2,"he":"עבידנא על יקרא דילי, דהא בקדמיתא הוה לי לאסתמרא דלא איעול בימא רבא, והשתא כיון \nדאנא ביה, אית לי לשטטא בכל סטרין ולנפקא מניה. יהודה אתה יודוך אחיך (שם מט ח), \n(ס\"א כלהו אודן על שמא דא והיינו וכו') היינו דאנן אמרין ברוך אתה, איהו ברוך, \nואיהי אתה, לכלהו בנוי לא אמר יעקב אתה, אלא לאתר דאצטריך, דא איהו אתה. שמא דא, \n(נ\"א ודאי אתה) יודוך אחיך, כלהו אודן לך על שמא דא, ודאי אתה יודוך אחיך, על שמא \nדא אסתלק ואתכפיא סטרא אחרא, בגין דכד אתקרי ואדכר, הא נפקת סטרא אחרא בהדה, כיון \nדאמרי אתה, שלטנו ורברבנו אית לה, וסטרא אחרא אתכפייא ולא אתחזיאת תמן, ודאי בשמא \nדא אתרשים ואתבריר מסטרא אחרא, ודא אסתלקו ושלטנו דילה, ותבירו וביש לסטרא אחרא, \nכיון דיודוך אחיך על שמא דא אתה, כדין ידך בערף אויביך, מיד אתכפיין לגבך ושמא דא \nגרים. ידענא חברייא ידענא, דהא אתה שמא דא אתון אמרין לאתר אחרא עלאה, דכתיב (תהלים \n"},{"index":3,"he":"קי ד) אתה כהן לעולם, בימינא עלאה, שפיר איהו, דהא כיון דרבי שמעון אודן ליה עלאין \nותתאין, וזכה לכלא, כל מה דאיהו אמר הכי איהו ושפיר. אבל כד תהוון מטאן לגביה, אמרו \nליה ואדכרו ליה יומא דתלגא, כד זרענא פולין לחמשין ותרין גוונין, דהא אתה כהן, הכא \nאתקשר כוס דברכה בימינא בלא פרודא כלל, ובגין כך אתה כהן לעולם, הכא אתקשר כוס \nבימינא כדקא יאות. ועל דא אמר קרא, יהודה אתה, להאי אתה יודוך אחיך, ולא כתיב יהודה \nיודוך אחיך ולא יתיר, אלא על שמא דאת\"ה, אתה, אתר דא אצטריך לשמא דא ולא אחרא. \nיהודה אבא קדמאה ואבא תניינא, ולא הוה ביה חלופא לעלמין, ובגין כך פרץ אתתקף ביה \nבתוקפוי, מה דלא הוה הכי לכל בני עלמא, ועל דא בניינא דדוד שארי חשבונא מפרץ, ולא \nמבעז, דהוה ביה שנויא, חברייא, אי תשגחון לאו מלין בסתימו קא אמינא, ואף על גב \nדסתימין אינון. ועל דא יהודה רווח שמא דאאקרי אתה, קם על בורייה זמנא קדמאה וזמנא \n"},{"index":4,"he":"תניינא, ולא אשתני לעלם, ובנוי דיהודה וזרעא דיליה אודן ואמרין כי אתה אבינו, מה \nדלית הכי לשאר בני גלגולא לעלמין, שאר בני גלגולא, תרין אבהן תרין אמהן, אית לון \nגוון לבניינא, ורזין אלין בעמקי ימא, ובלבא דתהומי אינון, מאן יכיל לאפקא לון, קום \nסבא אתגבר ואתקף בתוקפך, אפיק מרגלן מגו תהומי. בעז אתחזי דהוה ביה שנויא כד אוליד \nלעובד, דהא עובד (ס\"א עובדא) בשנויא הוא, לאו הכי, אבצן הוא בעז, הוא אבא קדמאה דלא \nעבד שנויא, ואי תימא איהו הוה, ודאי כד אתער לעובדא דא ביה הוה. מאן דהוא תקיף \nכאריא וכליתא ביה הוה, בגין דלא \n \n"},{"index":5,"he":"זוהר חלק ב דף קד/ב\nלהוי שנויא ביה בדוד, ואתהדר מלה לעקרא קדמאה, בגין דיהא כלא מאבא חדא ושלשלא חדא \nוכלא חד, ולא הוה שנויא בגלגולא דזרעא דדוד, ועל דא אתה מרישא ועד סופא בלא שנוייא \nכלל. השתא נפקת סבא מעמקי לבא דימא, יהודה אתה ודאי מרישא ועד סופא, ולא אתחזי לכל \nשאר בנין לאתקרי אתה אלא ליה בלחודוי, זכאה חולקיה דדוד דהכי אתבריר ואסתלק משאר \nעיקרא דבני נשא בארעא. יודוך אחיך, יודוך כל בני עלמא מבעי ליה, מאי טעמא אחיך, אלא \nארח כל בני עלמא לא מתיבמין לגלגולא אלא סטרא דאחין, ואחא אזדמן ליבומא, (ואתה \nבגרמך אזדמנת ליבומא), והכא כלהו אחיך יודוך, דלא ישתלשל מנייהו ולא מחד מנייהו \nשלשולא דמלכו אלא אתה בלחודך, אתה מרישא ועד סופא, אתה עבדת, ומינך נפק כל שלשולא \nוגזעא (ס\"א דיוקנא וגופא) דאריה, בניך בני אריה, דלא אתעברו לשנויא דאחיך, לא \nאתחלפו לטלה ולא לשור ולא לגדי, ולא לשום דיוקנא אחרא, אלא אריה שארי למבני, ואריה \n"},{"index":6,"he":"סיים בניינא, כל שלשולך בני אריה נינהו, דאלמלא אתא גלגולא מסטרא דאחא, יתחלפון כל \nדיוקנין, ויתערבון אלין באלין. ועל דא יודוך אחיך, דלא הוה חד מנהון בגלגולא \nדשלשלאה דבנך, ידך זקיף, דלא הוה בך ערבוביא אחרא מנייהו, והיינו מטרף בני עלית, \nדלא הוה טרפא לאחרא על פתורך, כרע במיתת ער, רבץ במיתת אונן, לבתר אתגבר כארי לאקמא \nלפרץ, וכלביא לאקמא לזרח. מי יקימנו, דכתיב (בראשית לח כו) ולא יסף עוד לדעתה, \nותרגום לא פסק, מי יקימנו, מאן הוא דיימא אסורה אתתא דא, מאן הוא דיימא הואיל \nואשלימת ארחהא לא אצטריכא לך יתיר, יבמה דא כיון דאשלימת ארחהא לא אצטריכת לך יתיר, \nואתחזיאת לאתפרשא מינה, אבל מי יקימנו, ודאי מתמן ולהלאה איהי דיליה, דהא אפיק מאן \nדמכשכש במעהא. רזא סתימא הכא, אחוה דבר נש אמאי, תו יהודה דהוה אבוי אמאי, אלא ההוא \nדמכשכש במעהא חמי דמאן דהוה נטיר ליה, מקטרג ליה קטרוגין, בכל סטרין בעי לאפקא, \n"},{"index":7,"he":"כיון דנפיק, זמין לאחרא ההוא רוח אחרא, ואתיין לאעלא כמלקדמין, עד דאתבני כמלקדמין, \nבחילא דקטרוגא תקיף דקא מקטרג באחוה, מתמן ולהלאה שריאת אתתא דא ליה. זכאה חולקיה \nדיהודה, בקדמיתא הוה גור, לבתר אריה דקא אתגבר ואתפשט בחיליה, (ולבתר) אריה, וסיים \nבלביא, כל שאר בני עלמא לאו הכי, ועל דא יהודה כדקאמרן. ראובן שמעון לוי, הא תלתא \nכדקאמרן, יהודה אתחבר בהדייהו, וכלא כדקא יאות. יששכר זבולון תרין ירכין, אתר דינקי \nנביאי קשוט, יששכר ירכא ימינא, כתיב (דה\"א יב לב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, \nזבולון ירכא שמאלא, וכתיב (דברים לג יח) שמח זבולון בצאתך, ובשעורא רברבא כתיב \n(בראשית מט יג) זבולון לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות, מאי טעמא, בגין דוירכתו על \nצידון, שיעורא דידיה עד צידון. בנימין אשתאר לעילא בין ירכין, דהא יוסף הוה דיוקניה \nבארעא, ולאשתמשא בעלמא דא, ועמיה אשתמש משה, דכתיב (שמות יג יט) ויקח משה את עצמות \n"},{"index":8,"he":"יוסף עמו, בנימין אסתלק לעילא, בנימין צדיקו דעלמא. מברכין לתתא, דן ונפתלי גד \nואשר, בירכא שמאלא, דן עד פרקא דרגלא. פרקא דרגלא נפתלי, ובגין כך נפתלי אילה \nשלוחה, קל ברגלוי. בירכא ימינא גד, והוא יגוד עקב, עד פרקא דעקב. אשר פרקא דעקב \nימינא, (דברים לג כד) וטובל בשמן רגלו, וכתיב ברזל ונחשת מנעליך. כל אלין אינון \nדיוקנין עלאין, דיוקנא דלעילא, ובגין דהוו בריין ממש בהאי עלמא, אתתקנת בהו שכינתא. \n\n"},{"index":9,"he":" \nזוהר חלק ב דף קה/א\nבאלין תריסר פרקין, תריסר מתיחין דאתמתחו מישראל ממש, דכתיב (בראשית מט כח) כל אלה \nשבטי ישראל שנים עשר, מתיחין דישראל אלה אקרון, לאתמתחא שמא דמ\"י, למהוי בניינא \nכדקא יאות, למהוי ישראל בכללא דשמא דאלהי\"ם, אל\"ה איהו ישראל בכלל, מ\"י חבר (נ\"א \nברא) אלה בהדיה, והוה בניינא שלים על תקוניה, שמא חדא ממש. הדא הוא דאמר ליה ליעקב \nההוא ממנא דעשו, דכתיב (שם לב כט) כי שרית עם אלהי\"ם, (ועם אנשים ותוכל), לעילא \nבתקונא קדמאה בבניינא קדמאה, כל אלה ודאי בניינא קדמאה איהו, ועל דא לית שציאו \nלישראל לעלם ולעלמי עלמין, וחס ושלום אלמלא ישתציאו, שמא דא לא הוי, הדא הוא דכתיב \n(יהושע ז ט) והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול, שמא גדול, דא בניינא \nקדמאה שמא קדמאה אלהי\"ם. והשתא דישראל אינון בגלותא, כביכול כל בניינא נפל, ולזמנא \nדאתי כד יפרוק קודשא בריך הוא לבנוי מגלותא, (אתחבר) מ\"י ואל\"ה דהוה בהו פרודא \n"},{"index":10,"he":"בגלותא יתחברון כחדא, ושמא דאלהי\"ם יהא שלים על תקוניה, ועלמא יתבסם. הדא הוא דכתיב \n(ישעיה ס ח) מי אלה כעב תעופינה, וכיונים אל ארובותיהם, ובגין דאיהו שמא חדא, לא \nכתיב מי ואלה, אלא מי אלה, שמא חדא בלא פרודא, והוא אלהי\"ם, דהשתא בגלותא אסתלק מי \nלעילא, כביכול אימא מעל בנין, ובנין נפלו, ושמא דהוה שלים דהוא שמא עלאה רברבא \nקדמאה נפל. ועל דא אנן מצלן ומקדשן בבתי כנסיות, על שמא דא דיתבני כמה דהוה, ואמרי \nיתגדל ויתקדש שמיה רבא, אמן יהא שמיה רבא מברך, מאן שמיה רבא, ההוא קדמאה דכלא, \nבגין דלית ליה בניינא אלא בהדן, מ\"י לא יתבני לעולם אלא באלה. ועל דא בההוא זמנא, \nמי אלה כעב תעופינה, ויחמון כל עלמא דהא שמא עלאה אתתקן על תקוניה, ואי שמיה רבה דא \nאתתקן ואתבני על תקוניה, הא ישראל שליטין על כלא, וכל שאר שמהן יתהדרון על \nתקונייהו, וישראל שלטין על כלא, דהא כלהו תליין בשמיה רבא קדמאה לכל בניינין. רזא \n"},{"index":11,"he":"דא, כד ברא קודשא בריך הוא עלמין, קדמאה לכל בניינין שמא דא אתבני, דכתיב (ישעיה מ \nכו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, ברא שמיה על תקוניה, וכד ברא אלה, ברא (שמיה) \nליה בכל חילין דיתחזון ליה, למהוי שמיה על תקוניה כדקא יאות, דכתיב (שם) המוציא \nבמספר צבאם. מאי במספר, אלא ברא חד דנהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא אית ליה לקודשא \nבריך הוא, והוא אילנא רבא ותקיף, רישיה מטי לצית שמיא, וסופיה מתחין שרשוי, ואשתרשן \nבעפר קדישא. ומספר שמיה, ותליא בשמים עלאין, וחמש רקיעין תליין מניה עד האי מספר, \nוכלהו נטלין שמא דא בגיניה, דכתיב (תהלים יט ב) השמים מספרים, בגין האי מספר כלהו \n(ד\"א בגין האי שמא מספר) שמים רווחין שמא דא בגיניה, ועל דא המוציא במספר צבאם, \nדאלמלא מספר דא לא ישתכחון חיילין ותולדין לעלמין. ועל דא כתיב (במדבר כג י) מי מנה \nעפר יעקב ומספר את רבע ישראל, תרין אינון דמנו עאנא, ועאלו בחושבנא על ידייהו, בגין \n"},{"index":12,"he":"דלא שלטא בהו עינא בישא, מי מנה עפר יעקב, הא חד דעביד חושבנא, ומספר את רבע ישראל, \nהא מונה אחרא, ועל תרין אלין לא שלטא בהו עינא בישא. דהא מי מנה לעפר יעקב, אלין \nאינון אבנין (ד\"א דרגין) קדישין, אבנין מפולמין דמנהון נפקי מיין לעלמא, ועל דא \nכתיב (בראשית כח יד) והיה זרעך כעפר הארץ, מה ההוא עפר עלמא מתברך בגיניה, אוף הכי \n(שם כב יח) והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, כעפר הארץ ממש. ומספר דאיהו מונה תניינא, \nמנה לרבע, כל אינון נוקבין מרגלן עלאין, דמטה דשכיב עליה ישראל. ומתמן \n \n"},{"index":13,"he":"זוהר חלק ב דף קה/ב\nולהלאה איהו מונה לכלא, בגין דאיהו טוב עין, הדא הוא דכתיב מונה מספר לכוכבים, מאן \nהוא מונה לכוכבים, מספר, מונה מספר לככבים, על ידוי עברין כלהו בחושבנא. ולזמנא \nדאתי (ירמיה לג יג) עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה, ולא ידעינן מאן הוא, אלא בגין \nדבההוא זמנא יהא כלא ביחודא, בלא פרודא, כלא ליהוי (וכלא ליהוי) מונה חד. קום סבא \nאתער ואתגבר בחילך ושוט ימא, פתח ואמר (במדבר כג י) מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע \nישראל, בשעתא דיתער קודשא בריך הוא לאחייא מתיא, הני דאתהדרו בגלגולא תרין גופא \nברוחא חדא, תרין אבהן תרין אמהן, כמה גלגולין מתגלגלן על (ידא) דא. אף על גב דאתמר \nוהכי הוא, אבל מי מנה עפר יעקב, ואיהו יתקין כלא, ולא יתאביד כלום וכלא יקום, והא \nאתמר (דניאל יב ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אדמת עפר, הני כמה דאתמר. בספרא \nדחנוך, כד חברייא אסתכלו באינון אתוון (דטסין) באוירא ביה, ואינון אע\"ד פמת\"ר, \n"},{"index":14,"he":"היינו אדמ\"ת עפ\"ר, היינו (קהלת ד א) ושבח אני את המתים שכבר מתו. אדמת עפר אינון \nאתוון, וקלא אתער ואודע, והכי אמר בבניינא תניינא עפר, עפר קדמאה אדמת, תניינא \nדאתתקן עיקר, קדמאה פסולת לגביה, אדמת עפר כלהו יקיצו, אלה דאתקנו לחיי עולם, (ס\"א \nיקיצו, כמה דאתמר בספרא דחנוך, חברייא אסתכלו באינון אתוון אדמ\"ת עפ\"ר, (ואינון \nאע\"ד פמת\"ר), אינון אתוון טסאן באוירא, וקלא אתער ואודע (ס\"א ואכריז), הקיצו ורננו \nשוכני עפר, ודא איהו בניינא תניינא דאתתקן, והכי אמר בספרא דחנוך, בניינא תניינא \nעפר דאתתקן, קדמאה אדמת, וההוא קדמאה פסולת לגבי תניינא דאתתקן, והני ישני אדמת עפר \nכלהו יקיצו, אלה דאתתקנו לחיי עולם), מאן עולם, דא עולם דלתתא, דהא לא זכו למהוי \nבעולם דלעילא. ואלה דלא זכו, לחרפות ולדראון עולם, מאי לחרפות, אלא בגין דסטרא אחרא \nיתעבר מעלמא, וקודשא בריך הוא אלין דהוו מנביעו דההוא סטרא, ישאר לון לתווהא בהון \n"},{"index":15,"he":"כל בני עלמא, כל דא מאן גרים, ההוא דלא בעי לאפשא בעלמא, ולא בעי לקיימא (ס\"א בדרגא \nדההוא נהר, דאיהו) ברית קדישא, על דא גרים כל מה דגרים, וכל הני גלגולין דקא אמינא \nעלה עד הכא, עד כאן סבא, שתיק רגעא חדא, וחברייא הוו תווהין ולא הוו ידעין אי הוה \nיממא אי הוה ליליא, אי קיימי תמן אי לא קיימי: \nפתח ההוא סבא ואמר, כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשביעית וגו', קרא דא אוכח על \nכל מה דאתמר, תא חזי, כל דכורא קאים בדיוקנא בעלמא דדכורא, וכל נוקבא קאים בדיוקנא \nבעלמא דנוקבא, בעוד דאיהו עבדא דקודשא בריך הוא, אתדבק ביה באינון שש שנים \nקדמוניות. ואי אעקר גרמיה מפולחניה, יעקר ליה קודשא בריך הוא מאינון שש שנים דעלמא \nדדכורא, ואתמסר לבר נש דאיהו משית סטרין, יפלח ליה שית שנין, ויתעקר משית שנין \n(קדמוניות) דלעילא, לבתר נחית מתמן ואתמסר בעלמא דנוקבא, הוא לא בעא לקיימא (בעלמא) \nבדכורא, נחית וקיימא בנוקבא, אתאת נוקבא דאיהי שביעית ונטלא ליה, הא מכאן ולהלאה \n"},{"index":16,"he":"מעלמא דנוקבא איהו. לא בעא לקיימא בה ובפירוקא דילה, נחית לתתא ואתדבק לתתא, \nואתאחיד בסטרא אחרא, מכאן ולהלאה אתעקר מעלמא דדכורא ומעלמא דנוקבא, הא אתאחד \nבאינון עבדים דאינון מסטרא אחרא, השתא כיון דהכי הוא, איצטריך פגם, ולמעבד ביה \nרשימו דפגם, דהא כל פגם דסטרא אחרא איהו. ומיובל ולהלאה אתהדר לגלגולא ותב לעלמא \nכמלקדמין, (ס\"א אי זכה ואתתקן גרמיה אתדבק), ואתדבק בההוא עלמא דנוקבא ולא יתיר, \nזכה עביד תולדין בעלמא דנוקבא, וכלהו רזא דכתיב (תהלים מה טו) בתולות אחריה רעותיה \nמובאות לך, וזכאה איהו כד אתתקן וזכי לכך, ואי לא זכה אפילו בגלגולא דיובלא, הא \nאיהו כלא הוה. אתהדר ולא אשלימו יומוי, לאתנסבא בעלמא ולמעבד תולדין, מה כתיב אם \nבגפו יבא בגפו יצא, אי יחידאי יעול בההוא עלמא בלא \n \n"},{"index":17,"he":"זוהר חלק ב דף קו/א\nתולדין, ולא בעא לאשתדלא בהאי, ונפק מהאי עלמא יחידא בלא זרעא, אזיל כאבנא \nבקוספיתא, עד ההוא אתר דטנרא תקיפא, ועאל תמן, ומיד נשב רוחא דההוא יחידאי, דקא \nאשתביק מנוקביה ואזיל יחידאי, כחויא דלא אתחבר באחרא באורחא, ונשיב ביה, ומיד נפק \nמגו ההוא אתר דטנרא תקיפא הוא בלחודוי, ואזיל ומשטטא בעלמא עד דקא אשכח פרוקא \nלאתבא, והיינו אם בגפו יבא בגפו יצא, האי דלא בעא לאתנסבא למהוי ליה תולדין. אבל אם \nבעל אשה הוא, דקא אתנסיב ואשתדל באתתיה ולא יכיל, ההוא לא אתתרך כההוא אחרא, לא \nייעול יחידאי ולא נפיק יחידאי, אלא אם בעל אשה הוא, קודשא בריך הוא לא מקפח אגר כל \nבריין, אף על גב דלא זכו בבני, מה כתיב ויצאה אשתו עמו, ותרווייהו אתיין בגלגולא, \nוזכיין לאתחברא כחדא כמלקדמין, והאי לא נסיב אתתא דתרוכין, אלא ההיא דאשתדל בה \nבקדמיתא ולא זכו, השתא יזכו כחדא אי יתקנון עובדין, ועל דא ויצאה אשתו עמו: \n"},{"index":18,"he":"אם אדוניו יתן לו אשה וגו', (השתא) אהדר קרא למלין אחרנין (ס\"א למלה קדמאה), לההוא \nדנפיק יחידאי בלא נוקבא כלל, ויפרוק ליה ההוא דוכתא דאקרי שביעית, וההוא שביעית \nאקרי אדוניו, אדון כל הארץ איהו, אם דא אדוניו חס עליה, ואתיב ליה להאי עלמא יחידאי \nכמה דהוה, ויהיב ליה אתתא, ההיא דמזבח אחיתת עלוי דמעין, ואתחברו כחדא, וילדה לו \nבנים או בנות, האשה וילדיה תהיה לאדניה כמה דאתמר. דהא אי תב ואתקין ההוא אתר \nדפגים, בחייוי, אתקבל קמי מלכא קדישא, ונטיל ליה ואתקין ליה על תקונוי לבתר, ודא \nאקרי בעל תשובה, דהא ירית מותביה דההוא אתר דההוא נהר דנגיד ונפיק, ואתקין גרמיה \nממה דהוה בקדמיתא, (ס\"א ההוא אתר דפגים ואתקין ליה על תקונוי בחייוי, אתקבל קמי \nמלכא קדישא, ונטיל ליה לבתר, ודא אקרי בעל תשובה, דהא אתקין גרמיה ממה דהוה \nבקדמיתא), כיון דאתתקן ותב בתיובתא, הא סליק על תקוניה, דלית מלה בעלמא ולית מפתחא \n"},{"index":19,"he":"בעלמא דלא תבר ההוא דתב בתיובתא. מאי יצא בגפו, הא אתמר, אבל תו רזא אית ביה, יצא \nבגפו, כמה דאת אמר (משלי ט ג) על גפי מרומי קרת, מה להתם עלוייא וסליקו, אוף הכא \nעלוייא וסליקו, אתר דמריהון דתיובתא סלקין, אפילו צדיקים גמורים לא יכלין למיקם \nתמן, ובגין כך כיון דתב בתיובתא, קודשא בריך הוא מקבל ליה ודאי מיד. תנינן, לית מלה \nבעלמא דקיימא קמי תשובה, ולכלא קודשא בריך הוא מקבל ודאי, ואי תב בתיובתא הא אזדמן \nלקבליה ארח חיים, ואף על גב דפגים מה דפגים, כלא אתתקן וכלא אתהדר על תקוניה, דהא \nאפילו במה דאית ביה אומאה (קמי קודשא בריך הוא, קרי ביה (ישעיה יד כז) כי יהו\"ה \n"}]}
