{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-49","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":49,"title":"קטע 49","hebrewTitle":"קטע 49","segments":[{"index":1,"he":"תביעות דחיוב ממון, וגזל ואבדה, או שמזיק לחברו והורגו באחד מארבע מיתות בית דין. \nאדון איהו קודשא בריך הוא באדנ\"י, לדון בכל מיני דינין לשפחה בישא כי תירש גבירתה, \nדמינה כל נזיקין אשתכחו, דאינון (כל) מלאכי חבלה, דמנייהו נשמתהון של רשעים, כמה \nדאוקמוה מארי מתניתין, נשמות הרשעים הן הן המזיקים בעולם, אל אחר מזיק גזלן רשע, \nובת זוגיה סם המות, נזק שבת ובשת ורפוי לשכינתא ובנהא. שבת דבטולא דאורייתא דבטילת \nלבנהא, ורפוי דגרמת לון דמתרפין מדברי תורה, נזק בכמה נזקין דמלאכי חבלה, מארי \nמשחית אף וחמה, ובשת דהוו מבזין לשכינתא בע\"ז שקרא דלהון, והוו אמרין איה אלהי\"ך. \nוכמה גזלות מן שפחה בישא דאתמר בה (ישעיה ג יד) גזלת העני בבתיכם, כמה ברכאן גזלת \nלשכינתא שפחא בישא, בכובד המס, ובכובד כמה דינין משונים על בנהא, וכמה קרבנין דבי \nמקדשא דבטילת למטרוניתא, ובשת דמטרוניתא דאשתארת ערומה מד' בגדי זהב, דנהרין מד' \n"},{"index":2,"he":"טורי אבן בי\"ב אבנין מרגלן, מעיל בכמה זגין ורמונים, וארבע בגדי לבן, דבהון הות \nמטרוניתא מתקשטא קדם מלכא, הדא הוא דכתיב (בראשית ט טז) וראיתיה לזכר ברית עולם, \nוגזלת לה לגבירתה כמה מאכלין דקרבנין. שור מועד בעלה, עאל לבי מלכא רבוניה, בארבע \nאבות נזיקין דיליה, (דאינון (יחזקאל א י) ופני שור מהשמאל לארבעתן), דאינון עון \nומשחית אף וחמה, דכלהו מועדין לקלקל, בגופא דיליה הרביץ על הכלים, מזבח מנורה שלחן, \nושאר מאנין רבץ עלייהו ושברתן, ובשן דיליה אכיל כל קרבנין, דמאכלים דפתורא, ושארא \nברגלוי רפסא, (ומדקא כלא, ושארא דאינון אמורין ופדרין ושירי מנחות ברגלוי רפסא), \nובקרן דיליה קטל כהני וליואי, הרס כלא, (איכה ב ב) חלל \n \n"},{"index":3,"he":"זוהר חלק ב דף קיח/ב\nרעיא מהימנא: \nממלכה ושריה. הבור נוקבא בישא לילי\"ת, בבית דילה דאיהי בית הסהר, תפיסת למטרוניתא \nובנהא, שפחה בישא בגלותא דילה, ושויין לון בכמה שלשלאין ואסירין לבנהא, ידייהו \nמהדקן לאחורא, (איכה א ג) היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, ולא עוד אלא (שם ח) כל \nמכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור. ולא עוד אלא זונה דאיהי הבער \nדהיינו אש, (שם ד יא) ויצת אש בציון, לבתר קם אדם בליעל רשע, רביעי לאבות נזיקין, \nדאתמר ביה אדם מועד לעולם בין ער בין ישן, ושלח את בעירו, ואכיל ושצי וגדע כרמים \nופרדסים דירושלם, ושצי כלא. רבון עלמא, אנת קשוט ואורייתך קשוט, יהבת לן מצות \nתפילין, לצדיקים גמורים איהו אגרא כפום עובדייהו, פאר על רישייהו, ומשמשין לאבוהון \nואמהון, כגוונא דגופא דכל אברים דיליה משמשין לרישא, הכי אתתא משמשא לבעלה. ואית \nמלאכין דאינון משמשין לגופא, ומלאכין דמשמשין לנשמתא, וכגוונא דאית אפרשותא בין \n"},{"index":4,"he":"גופא לנשמתא, הכי אית אפרשותא בין מלאכין דגופא למלאכין דנשמתא, ואית נשמתא לנשמתא, \nומלאכין למלאכין, (קהלת ה ז) כי גבוה מעל גבוה שמר וגבוהים עליהם. ואלין דאינון \nנשמתא לנשמתא כלהו חד, ואף על גב דארח מתלא אינון כגופא אצל נשמתא אלין לאלין, בגין \nדמקבלין אלין מאלין, הכי שכינתא (נשמתא) אף על גב דאיהי לקבל שאר נהורין דבריאה \nכנשמתא אצל גופא, לקבל קודשא בריך הוא חשיבא כגופא, אבל כלא חד, הכא גופא ונשמתא \nכלא חד, מה דלאו הכי בבר נש, דגופיה ונשמתיה בפרודא, דא חומר ודא שכל, דא חיי ודא \nמותא, אבל קודשא בריך הוא חיים ושכינתיה חיים, הדא הוא דכתיב (משלי ג יח) עץ חיים \nהיא למחזיקים בה. וכל אינון דרשימין בסימנין דקודשא בריך הוא ושכינתיה, אינון \nרשימין ביומין דחול באות דתפלין ובאות דמילה, ורשימין בזכור ושמור בשבת, ורשימין \nבתורה שבכתב דאתיהיבת מימינא, ובתורה שבעל פה דאתיהיבת משמאלא, וקודשא בריך הוא \n"},{"index":5,"he":"זכור מימינא ושמור משמאלא, ושכינתא זכירה מימינא ושמירה משמאלא. אינון תפילין דרישא \nדבר נש ותפלין דיד, והכי שכינתא (תהלים יט ח) תורת יהו\"ה תמימה, ומצוה דיליה, והאי \nמסטרא דעמודא דאמצעיתא דאיהו כליל דינא ורחמי זכור ושמור, אתקריאת איהי זכירה \nשמירה, ובכל פקודין איהי שקיל לגביה במדרגה. אבל מסטרא דחסד, קודשא בריך הוא זכור \nושכינתיה שמור, כמה דאוקמוה מארי מתניתין זכור לזכר ושמור לכלה, בגין דבימינא \nובשמאלא ענפין מתפרדין, כגוונא דכנפי ריאה דאינון פרודות מלמעלה, לקבלייהו חיון \n(יחזקאל א יא) ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, ולקבל פתוחות דספר תורה, לתתא \nתרווייהו ביחודא חדא, כגון סתומות דספר תורה דלית תמן פרודא, ובגין דא באתר דיחודא \nדאיהו גופא, דומה לשדרה דלולב, אם נפרצו או נפרדו עליו פסול. בכמה רשימין רשים \nקודשא בריך הוא לישראל, לאשתמודעא לגבי מלאכין, אלין דימינא דתליין מקודשא בריך \n"},{"index":6,"he":"הוא, או אלין דשמאלא דתליין משכינתא, או אלין דתליין מקודשא בריך הוא ושכינתיה \nביחודא חדא. ודאי אלין דאית בהון תורה רשימין בחסד, ואלין דאית בהון מצוה רשימין \nבגבורה, ואלין מארי דתפלין ואות שבת ואות ברית רשימין בצדיק, ובעירן עמי הארץ אינון \nרשימין באעברו דערלה ופריעה. עופין בזפק ובקרקבן נקלף, באעברו דזפק וקלופה דקרקבן, \nאינון רשימין עופין למיכל, ובעירן בתרי סימנין, מעלת גרה ומפרסת פרסה, כלהו רשימין \nבתרי סימנין, כגוונא דערלה ופריעה דמתעברן מעמא קדישא. אבל תלמידי חכמים כלהון \nרשימין, מנהון בכרסייא, ומנהון במלאכי, בארבע חיון דכרסייא, מנהון בככביא \n \n"},{"index":7,"he":"זוהר חלק ב דף קיט/א\nרעיא מהימנא: \nובמזלי. ומנהון רשימין במדות, דקודשא בריך הוא אשתמודעין, ואינון דמתעסקין באורייתא \nובמצות לשמא דקודשא בריך הוא ושכינתיה, שלא על מנת לקבל פרס, אלא כברא דאיהו מחוייב \nביקרא דאבוי ואמיה, דא אתקשר ודאי ואתרשים בעמודא דאמצעיתא ושכינתיה, כאילו ביה הוו \nחד, ומאן דאית ביה תורה בלא מצוה, או מצוה בלא תורה, כביכול כאילו הוו ביה בפרודא, \nאבל בדא ודא, כאילנא דענפוי מתפרדין לימינא ולשמאלא, ואילנא יחודא דתרווייהו \nבאמצעיתא. רשיעיא אינון רשימין בלא סימנין דטהרה, אינון דלית להון תפלין על רישא \nודרועא, ואינון דלא רשימין בתורה ובמצות, ואלין דלא נטרין זכור ושמור, ולא רשימין \nבתכלת ולבן דציצית, ואלין דלא רשימין באלין סימנין שקץ הם לכם, לאו אינון ישראל אלא \nעמי הארץ, מה אלין שקץ ושרץ, אוף אינון (נ\"א כן) שקץ ושרץ, כמה דאוקמוה מארי \nמתניתין, עמי הארץ הם שרץ ונשותיהם שקץ, ועל בנותיהם אתמר (דברים כז כא) ארור שוכב \n"},{"index":8,"he":"עם כל בהמה. ומיתתהון מיתה באתגליא, ולית מיתה אלא עניותא, ומיתה דעניותא דלהון לא \nיהא באתכסיא, כעופין דדמיין למארי פקודין, אלא באתגלייא לעיני עמא, דעני חשוב כמת. \nואית עניותא באתכסיא מעיני בני נשא, ואית עניותא לעיני כלא, כזריקו דדם דבהמה, \nוזריקתה לעיני כלא, דשפכין דמא קמי כלא, הכי עניין שפכין דמוי באנפייהו לעיני בני \nנשא, ואתהדרין ירוקין כמתין. ואי הדרין בתיובתא, ולא פתחין פומהון להטיח דברים כלפי \nמעלה, ומיתה דלהון בסתימו דפומא, כבעירא דאיהי מתה, ולית לה קול ודבור, ובוידוי הכי \nיימא איהו, אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראש. ומתודה ומייחד לקודשא בריך הוא בכל \nיומא, למהוי מיתתיה באחד, כגוונא דשחיטת בהמה בתריסר בדיקות דסכין, ובסכין דאינון \nאח\"ד, ומברך ומקדש לקודשא בריך הוא בכל יומא בברכו ובקדושה, ובכל אכילה ושתיה \nדיליה, כגוונא דמברך כהנא, ברוך אתה, הא ברכה, אשר קדשנו, הא קדושה. כד רוחא מברך \n"},{"index":9,"he":"לקודשא בריך הוא בכל יומא בברוך, ומקדש ליה בקדושה דיליה, ומיחד ליה ביחודא דאיהו \nשכינתיה, קודשא בריך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין. אליהו ודאי בר נש דמברך \nומקדש ומיחד למטרוניתא, כמה משריין דמטרוניתא סלקין עמיה, ומשריין דמלכא נחתין \nלגביה, וכלהו לנטרא ליה, ולאודעא ליה לההוא רוחא כמה חידושין ועתידות בחלמין \nדנבואה, וכמה סתרים, כגוונא דיעקב דאתמר ביה, (בראשית כח יא) והנה מלאכי אלהי\"ם \nעולים ויורדים בו, ועל משריין דמלכא ומטרוניתא אתמר, (שם לב ג) ויקרא שם המקום ההוא \nמחנים, אבל מלכא ומטרוניתא לא נחתין תמן: \nאמר אליהו, רעיא מהימנא, הכי הוא ודאי, אבל בגין דבכל פקודא ופקודא הוה אשתדלותא \nדילך ליחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה בכל משריין דעילא ותתא, הכי קודשא בריך הוא \nושכינתיה וכל משרייתיה עילא ותתא, מתיחדין ברוחא דילך בכל פקודא ופקודא. כברא דמלכא \nדאבא ואימא רחמין ליה ונשקין ליה, ובחביבו דיליה לא המנין ליה במשריין דלהון, אלא \n"},{"index":10,"he":"אינון גופייהו נטרין ליה, בגין דההוא רוחא דילך מסטרא דעמודא דאמצעיתא איהו, דאיהו \nו' כליל אבא ואימא דאינון י\"ה, נפש דילך בת יחידה מסטרא דאת ה', שכינתא תתאה לא זזת \nמינך, וכגוונא דאבא ואימא נטרין ברא, הכי נטרין ברתא במשריין עלאין דאינון מחנים. \nובמחשבה עלאה סלקין לרוחא דילך, כמה דאוקמוה, ישראל עלה במחשבה, יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א, \nואימתי רוחא דילך סליקת במחשבה, כד איהי שלימא, ואתמר בה (תהלים קנ ו) כל הנשמה \nתהלל יה, \n \n"},{"index":11,"he":"זוהר חלק ב דף קיט/ב\nרעיא מהימנא: \nובנפשא דאיהי ה'. רוח יהו\"ה אתמר ביה (יחזקאל לז ט) כה אמר יהו\"ה מארבע רוחות באי \nהרוח, ואינון (ישעיה יא ב) רוח יהו\"ה, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה וגו', שלים \nבארבע אתוון סליק במחשבה, ועלת העלות מעטר ליה בכתר בכל האי יקר. רוחא דילך סליק \nונחית בכל ליליא, וכל מלין דאתגליין לך. בחסד, ועלייהו אתמר (דברים ד ד) ואתם \nהדבקים ביהו\"ה, אתם ולא אומין עכו\"ם, ובגין דא (שמות כב יט) זבח לאלהי\"ם יחרם, \nאלהי\"ם אחרים, בלתי ליהו\"ה לבדו. זכאה עמא קדישא דאתקריאו עאנא דקודשא בריך הוא, \nלמקרב גרמייהו קרבנין קמיה, כמה דאתמר (תהלים מד כג) כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו \nכצאן טבחה, וקרבין גרמייהו כעאנין בתעניתא, דמעוט חלבא ודמא דתעניתא איהו חשיב יתיר \nמקרבנא דבעירן דהוה מתמעט דמא וחלבא, וכל אינון אמורין ופדרין דמתאכלין כל ליליא. \nזכאין אינון (ס\"א ישראל) דמקרבין רוחין דלהון קרבנין קדם ה' בכל ליליא וליליא, \n"},{"index":12,"he":"דרוחא דלהון היא העולה לגביה, אי סליק לה בתורה ומצוה. בתורה דאיהי עשר אמירן \nדאתייהיבו מאת י', דבעשר דברן מאתוון ה\"ה, בו' בשית חומשי תורה, בספר בראשית, חמשה \nאינון דאתקריאו חמשה חומשי תורה, שתיתאה ספר בראשית אקרי. ובמחשבה דאיהו יו\"ד ה\"א \nוא\"ו ה\"א, דאתמר ביה ישראל עלה במחשבה, ולאן אתר סליק, לגבי כתר, דתמן עלת העלות \nמופלא ומכוסה. זכאה מאן דסליק ליה במצוה, דאיהי מצות תפילין, דבהון ארבע פרשיות \nדבהון שם יהו\"ה, י' קדש לי, ה' והיה כי יביאך, ו' שמע ישראל, ה' והיה אם שמוע, \nבמחשבה, לקשרא לה ביד דשכינתא. איהי י\"ה, כלילא ממעשה דאיהי ה', ודבור דאיהי בינה \nכלילא ו' ספיראן, ובמחשבה דאיהו יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א יהו\"ה, י\"ד אתוון כחושבן יד. \nואתרמיזו בארבע פרשיין, וביתא דתפלין א', ותרין רצועי דרישא (נ\"א ודידא) שבע, דתרין \nשינין תשע, וקשר דרצועה עשר, וד' פרשיין דיד (ס\"א הרי י\"ד), יד דשכינתא, יד יהו\"ה, \n"},{"index":13,"he":"בגינה אתמר (תהלים לא ו) בידך אפקיד רוחי וגו', רוח אתפקד ליהו\"ה, וקודשא בריך הוא \nנחית לגביה לקבלא ליה לגבי שכינתא, ונטרי ליה קודשא בריך הוא ושכינתיה, ומאן גרים \nדא, מאן דבכל מצוה ומצוה סליק שכינתא לגבי קודשא בריך הוא. ושבעין תיבין דיענך \nיהו\"ה ביום צרה, ובמאי צווחת, אלא ודאי ישראל אית בהון מארי תורה, מלאכים מסטרא \nדאילת השחר דאיהי שכינתא. ותרין דרגין אינון בקר ושחר, ועלייהו אתמר (שם טז יא) \nנעימות בימינך נצח. בקר דאברהם דאיהו חסד, דא סליק יתיר ביומא דפורקנא, אבל שחר \nאקדים ליומא דפורקנא, ומאי איהו, נצח דשכינתא, מסטריה אתקריאת אילת השחר. ובגין דא \nלמנצ\"ח, תמן נצ\"ח תמן ל\"מ, דאינון שבעין קלין דצווחת אילת השחר על בנהא, דאתתקף \nעלייהו קדרותא בגלותא, שחרות השחר, בשבעין שנין בתראין, (בשבעין) בההוא זמנא יתקיים \nבישראל, (ישעיה כו יז) כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה, כן היינו מפניך יהו\"ה, \n"},{"index":14,"he":"ועל כן נקוה לך יהו\"ה אלהינ\"ו. ובהון אילת אעילת רישהא בין ברכהא, רישא איהו צדיק \nיסוד עולם, בין ברכהא דאינון נצח והוד, ואומי לה ביה למפרק לבנהא בבקר, דאיהו אריה, \nבקר ימינא דאברהם, משיח בן דוד דנפיק מיהודה, דאתמר ביה (בראשית מט ט) גור אריה \nיהודה, ובגין דא (רות ג יג) חי יהו\"ה שכבי עד הבקר. בה (ישעיה סג יב) מוליך לימין \nמשה זרוע תפארתו בוקע מים וגו', בגין דתפארת דרגא דמשה, גופא, וחסד דרועא דיליה, \nומשה אתקשר בע\"ב דאיהו חסד דרגא דאברהם, דהכי סליק בחושבן ח\"י וו\"ו מן ויסע ויבא \nויט, תלת ענפי אבהן ש' דאתקשר בש' של משה, דאתמר בהון (יחזקאל א י) ופני אריה אל \nהימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל וגו', ופני נשר לארבעתן, מ\"ה מן משה, ודמות פניהם \nפני אדם. דרועא שמאלא אתמר ביה שמאל דוחה וימין מקרבת, דאף על גב \n \n"},{"index":15,"he":"זוהר חלק ב דף קכ/א\nרעיא מהימנא: \nדאקדים בתשרי, דאוקמוה ביה מארי מתניתין, בתשרי עתידין להגאל, תהא דוחה בגין דלא \nימות משיח בן אפרים, דוחה מרומי דאיהי שמאל, עד דיקרב ימין: \nפסח דרועא ימינא, לקיים בה (מיכה ז טו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, והאי \nאיהו בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, לקיים בהון (ישעיה נד ח) ובחסד עולם רחמתיך \nאמר גאלך יהו\"ה. ולבתר נטלי כלהו מגבורה, דמניה משיח בן אפרים, לנטלא נוקמא משנאוי, \nדהכי בעי לנקאה עבורא דאינון ישראל בימינא, ולבתר לאוקדא קש בשמאלא, הדא הוא דכתיב \n(עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום. \nוכנישו דעבורא דא עמודא דאמצעיתא, ביה (בראשית מט לג) ויאסף (אל עמיו), לאן אתר, \nלביתא, דא שכינתא. אבל בדרגא דמשיח בן יוסף איהו דקא רמיז, (במדבר כב ד) עתה ילחכו \nהקהל את כל סביבתינו כלחוך השור את ירק השדה, דעלייהו אתמר (תהלים צב ח) בפרח רשעים \n"},{"index":16,"he":"כמו עשב וגו'. מפסח ועד תשרי יהא פורקנא, דאיהו עד, ומתמן ואילך יהא השמדה דלהון, \n(שם) להשמדם (פרקנא) עדי עד, (נ\"א ולא עד בכלל, אלא עד דמטי לעד, מתמן ואילך להשמדם \nעדי עד), כד מטו לתשרי דאיהו שור, ביה כלחוך השור. וסמיכו (ס\"א דישראל, ומטו דלהון \nבימינא וכו') דלהון דישראל בימינא דאיהו אריה, אבל קימה דלהון בגופא דאילנא, והאי \nאיהו כל הכורע כורע בברוך, צדיק, דאתמר ביה ביוסף הצדיק, (בראשית לז ז) והנה תסבינה \nאלמתיכם ותשתחוין לאלמתי, והאי איהו (רות ג יג) חי יהו\"ה שכבי עד הבקר. וכל הזוקף \nזוקף בשם, דרגא דמשה רבינו לעילא, (ס\"א ובמשה) ומשה לתתא, ביה יקומון כל ישראל, \nכאברין דגופא דביה כלהו זקיפין בעמידה, ובהאי איהו כל הזוקף זוקף בשם, בגין דעליה \nאתמר (שמות לג יז) ואדעך בשם. יהון משיח בן דוד דאיהו אריה מימיניה, ומשיח בן יוסף \nדאיהו שור משמאליה, מימינא אברהם, משמאלא יצחק, ואיהו נשר באמצעיתא, שלשלת דלהון \n"},{"index":17,"he":"מסטרא דיעקב. ש' דמשה, קדושה לך ישלשו, מסטרא דאריה תלת אנפין דאבהן אתקריאו אריות, \nבקר, מסטרא דשמאלא אתקריאו פרים מנגחים, ומסטרא דאמצעיתא אתקריאו נשרים, ועלייהו \nאתמר (שם יט ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי, הא אינון תשעה, עשיראה \nורביעאה (אדם, מה שמו) דמשה, דרכיב על תלת חיוון. ואתמר בישראל (בראשית א כו) וירדו \nבדגת הים, ממנן דימא, מסטרא דנחש דהוה שרא דמצרים, דאתפשט בגלותא בתראה מים עד ים, \nובעוף השמים, ערבוביא בישא, עמלקים נפילים תערובת דכל אומין, בכל סטרא בגלותא \nבתראה, בין בישראל, בין בישמעאל, בין בעשו (באומות העולם), ובבהמה אלין בני עשו, \nדשולטנתהון בכל הארץ, ויתקיים במשיח (תהלים עב ח) וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי \nארץ, והכי בתרין משיחין, והכי בישראל, וכלא בזכות מ\"ה (שמו) דמשה. וייתון נס דמשיח \nבן דוד מיהודה אריה רשים עליה, ונס דמשיח בן יוסף שור רשים עליה, ונס דשילה אריה \n"},{"index":18,"he":"לימינא שור לשמאלא נשר באמצעיתא, ואדם על כלהו, וארבע אנפין לכל חד, ארבע שבטין \nדשלש חיון י\"ב, ולגבי אדם דאיהו מה שמו, בני משה, דבההוא זמנא יתקיים במשה, (במדבר \nיד יב) ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו, בההוא זמנא (קהלת א ט) מ\"ה ש\"היה ה\"וא \nשיהיה, (שם ג טו) ואשר להיות כבר היה. והאלהי\"ם יבקש את נרדף, ישראל דאתמר בהון \n(יחזקאל לד לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, דהוו נרדפים קדם ערב רב זאבים בישין, \nהא (בראשית מט כז) בנימין זאב יטרף לגבייהו, דטריף לון, ויתקיים בההוא זמנא (שם) \nבבקר יאכל עד, דהיינו עד כי יבא שילה, ודא בקר דאברהם, ולערב יחלק שלל, דא ערב \nדיצחק, דתמן תרין משיחין, בחד ייכול (ס\"א ממונא) ממנא דאומין דעלמא, ובחד יחלק לון \nלישראל. ישראל דאינון אילת, נרדפין קדם רשיעיא אריות, ויתער נפתלי דאיהו (שם כ\"א) \nאילה שלוחה הנותן אמרי שפר, יתער בימינא \n \n"},{"index":19,"he":"זוהר חלק ב דף קכ/ב\nרעיא מהימנא: \nדאיהו אריה משיח בן דוד, דאתמר ביה (שם ט) גור אריה יהודה מטרף בני עלית, ויחזקון \n(ד\"א ויחזור) על אומין דעלמא, כרע שכב עלייהו למטרף לון, מי יקימנו, בההוא זמנא \nנחזי מאן הוא אלה אחרא, דיקים ליה מלטרוף עלייהו, או אומה ולישן. וישראל דהוו \nכיונה, נרדפין קדם נשר מסטרא דעופין דאומין דעלמא, בההוא זמנא יתער נשר, ויתפרש \n"}]}
