{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-54","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":54,"title":"קטע 54","hebrewTitle":"קטע 54","segments":[{"index":1,"he":"קמי מאריהון, ובגין כך אנן מקדימים שומר את עמו ישראל לעד אמן. פחד דכמה מזיקין \nוקטרוגין דמשתכחי בליליא, ואית לון רשו לנזקא למאן דנפיק מתרע ביתיה לבר, ובגין כך \nאנן מקדימים ושמור צאתנו ובואנו. ועם כל דא, מגו דחילו דכל דא, אנן מפקידינן גופין \nרוחין ונשמתין למלכותא עלאה, די שולטנו דכלא בידהא, ועל דא צלותא דערבית בכל ליליא \nוליליא, השתא דקרבנין ומדבחן לא אשתכחו, אנן עבדינן כל תקונין דאנן עבדין על רזא \nדנא. בפלגו ליליא כד רוח צפון אתער, בטש בכל אינון מדורין דרוחין בישין, ותבר חד \n(טינרא תקיפא) סטרא אחרא, ועאל ושאט לעילא ותתא, וכל אינון \n \n"},{"index":2,"he":"זוהר חלק ב דף קל/ב\nחבילי טהירין עיילין לדוכתייהו, ואתבר חילייהו ולא שלטין, וכדין קודשא בריך הוא עאל \nלאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן, והא אתמר. כד אתי צפרא, נהורא דשרגא דשלטא בליליא, \nאתגניז מקמי נהורא דיממא, כדין בקר שלטא, ואתעבר שולטנו דערב, (וכדין) האי בקר איהו \nבקר דאור קדמאה, האי בקר אשלים טיבו לעלמין כלהו, מניה אתזנו עלאין ותתאין, האי \nאשקי לגנתא, האי איהו נטירו דכל עלמא. הכא רזא לידעי מדין, מאן דבעי למיפק לארחא, \nיקום בנגהא, וישגח באסתכלותא לפום שעתא לסטר מזרח, ויחמי כחיזו דאתוון דבטשי \nברקיעא, דא סליק ודא נחית, ואלין אינון נציצו דאתוון דאתברון בהו שמיא וארעא. אי \nאיהו ידע ברזא דאינון אתוון, דאינון רזא דשמא קדישא דארבעין ותרין אתוון, וידכר לון \nכדקא חזי ברעותא דלבא, יחמי גו נהירו דנגהא דרקיעא, שית יודי\"ן, תלת לסטר ימינא \nותלת לסטר שמאלא, ותלת ווי\"ן דסלקין ונחתין ונצצי ברקיעא, ואינון אתוון דברכת \n"},{"index":3,"he":"כהנים, וכדין יצלי צלותיה, ויפוק לארחא ודאי, שכינתא אקדימת עמיה זכאה חולקיה. כד \nאתי האי בקר, עמודא חד נעיץ בסטר דרום, לגו מתיחו דרקיעא דעל גנתא, בר מההוא עמודא \nדאיהו נעיץ באמצעו דגנתא, ועמודא דא איהו נהיר בנהירו דתלת גוונין, מרקמא דארגוונא. \nבההוא עמודא קיימא ענפא חדא, בההוא ענפא אתעתדו תלת צפרין, מתערין צפצופא לשבחא, \nפתח חד ואמר (תהלים קיג א) הללויה הללו עבדי יהו\"ה הללו את שם יהו\"ה, פתח תניינא \nואמר יהי שם יהו\"ה מבורך מעתה ועד עולם, פתח תליתאה ואמר ממזרח שמש עד מבואו מהולל \nשם יהו\"ה. כדין כרוזא קדים וקרי, אתעתדו קדישי עליונין, אינון דמשבחן למאריהון, \nאתתקנו בשבחא דיממא, כדין אתפרשון יממא מן ליליא, זכאה חולקיה מאן דקם בצפרא מגו \nתושבחתא דאורייתא דלעי בליליא, ובההוא זמנא צלותא דצפרא. כתיב (ישעיה כא יב) אמר \nשומר אתא בקר וגם לילה, אם תבעיון בעיו שובו אתיו, האי קרא אוקמוה ליה על גלותא \n"},{"index":4,"he":"דישראל דיתבי גו בני שעיר, וישראל אמרי לקודשא בריך הוא, שומר מה מלילה, מה תהא עלן \nמן גלותא דא דדמי לחשוכא דליליא,. מה כתיב, אמר שומר דא קודשא בריך הוא, אתא בקר, \nכבר נהירנא לכו בגלותא דמצרים, ואסיקנא לכו, וקריבת יתכון לפולחני, ואורייתא יהבית \nלכון, בגין דתזכון לחיי עלמא, שבקתון אורייתי, וגם לילה, אעילנא לכו בגלותא (ס\"א \nדבבל, ואסיקנא לכו, שבקתון אורייתי כמלקדמין, אעילנא לכו בגלותא) כמלקדמין. אם \nתבעיון בעיו, כמה דאת אמר (שם לד טז) דרשו מעל ספר יהו\"ה וקראו, ותמן תשכחון במה \nתליא גלותא דלכון וגאולה דלכון, וכד תבעיון בה, היא תימא ותכריז קמייכו, שובו אתיו, \nשובו בתשובה שלימתא, ומיד אתיו ואקריבו לגבאי. (נ\"א וברזא דהאי קרא), ובהאי קרא \nכתיב משא דומה, ורזא דא בשית דרגין (בחמשה ארחין) דנבואה אתמר לנביאי, במחז\"ה, \nבחזו\"ן, בחזיו\"ן, בחזו\"ת, בדב\"ר, במש\"א. וכלהו (חמשה כלהו) כמאן דחמי בתר כותלא \n"},{"index":5,"he":"ההוא נהירו דנהורא, ומנהון כמאן דחמי נהורא דשמשא מגו עששיתא, אבל משא הוי כד מטי \nההוא נהורא בטורח סגי, ואיטרח מלה עלוי דלא יכיל לאתגלייא ליה, כמה דאת אמר (במדבר \nיא יא) לשום את משא כל העם הזה עלי, ובגין כך משא, והכא משא דומה, טורח סגיאה דלא \nיכיל לאתגלייא, ואיהו נבואה בלחישו, וקיימא בלחישו. אלי קורא משעיר, הכא לא אתגלייא \nמאן אמר אלי קורא משעיר, אי קודשא בריך הוא, אי נביאה מהימנא, אבל נבואה דא ודאי \nקיימא בלחישו, גו רזא דמהימנותא עלאה, ומגו רזא סתימאה נביאה מהימנא אמר, דליה הוה \nקרי קלא דרזא דמהימנותא, ואמר אלי קורא משעיר, \n \n"},{"index":6,"he":"זוהר חלק ב דף קלא/א\nכמה דאת אמר (דברים לג ב) וזרח משעיר למו, ולא כתיב וזרח לשעיר, בגין דרזא \nדמהימנותא הכי איהו, דרגין מגו דרגין, אלין פנימאין מאלין, קליפה גו קליפה, ומוחא \nגו מוחא. והא אוקימנא, דכתיב (יחזקאל א ד) והנה רוח סערה באה מן הצפון הא דרגא חד, \nענן גדול הא דרגא אחרא, ואש מתלקחת הא דרגא תליתאה, ונוגה לו סביב הא דרגא רביעאה, \nולבתר ומתוכה כעין החשמל, ולבתר ומתוכה דמות ארבע חיות, הא דרגין גו מדרגין \n(דרגין). אוף הכא כד אתגלייא קודשא בריך הוא לישראל, לא אתגלי אלא מגו דרגין אלין, \nמסיני בא, דרגא דהוה טמירא יתיר, ולבתר אצטריך לאתגלייא, ואמר וזרח משעיר, הא דרגא \nאחרא דאיהו באתגלייא יתיר, קליפה דשריא על גב מוחא, ולבתר הופיע מהר פארן, הא דרגא \nאחרא, ולבתר ואתה מרבבת קדש, דא שבחא דכלא, דאף על גב דאתגלייא מכל אלין דרגין, \nמההוא אתר דהוא עקרא דכלא שרי לאתגלאה מניה, מאן אתר איהו, מרבבות קדש איהו, אינון \n"},{"index":7,"he":"דרגין עלאין לעילא (לעילא). אוף הכא אלי קורא משעיר, מההוא דרגא דקאמרן דאתדבק \nלעילא, שומר מה מלילה שומר מה מליל, שומר דא מטטרו\"ן, (שומר ישראל), וכתיב (משלי כז \nיח) ושומר אדוניו יכובד, ודא רזא דשלטא בליליא. מה מלילה שומר מה מליל, מה בין האי \nלהאי, אלא כלא חד, אבל בחולקא דא שלטא סטרא אחרא, ובחולקא דא לא שלטא כלל, ליל \nאצטריך לנטורא, דכתיב (שמות יב מב) ליל שמורים הוא, ועל דא חסר ה', ודא איהו כד עאל \nליליא עד דאתפלג, מפלגו ליליא ולהלאה שלטא לילה בה', דכתיב ויהי בחצי הלילה, הוא \nהלילה הזה, (תהלים קלט יב) ולילה כיום יאיר וגו', ובגין כך שומר מה מלילה שומר מה \nמליל. אמר שומר, אשכחנא בספרא דאדם, מה בין ויאמר לאמר, ויאמר לעילא, ואמר לתתא, \nואל משה אמר, מאן אמר, אמר שומר דא מטטרו\"ן, אתא בקר, דא צלותא דשחרית, דאיהו שלטנו \nדיממא, ההוא דשליט על ליליא, ואי תימא דאיהו אתי בלחודוי, ואתפרש דכר מנוקבא, הא \n"},{"index":8,"he":"כתיב וגם לילה, תרוייהו כחדא, ולא מתפרשין דא מן דא לעלמין, וקלא דא קרי במלין \nאלין, אתא בקר וגם לילה, תרוייהו זמינין לגבייכו. מכאן ולהלאה אם תבעיון בעיו, אם \nתבעון בעותכון בצלו קמי מלכא קדישא, בעיו, צלו ובעו בעותכון, ותובו לגבי מאריכון, \nאתיו, כמאן דזמין לקבלא לבנוי ולרחמא עלייהו, אוף הכי קודשא בריך הוא, בקר וגם \nלילה, קרא ואמר אתיו, זכאה עמא קדישא דמאריהון בעי עלון, וקרא לון לקרבא לון לגביה. \nכדין עמא קדישא בעאן לאתחברא ולאעלא בבי כנישתא, וכל מאן דאקדים בקדמיתא אתחבר \nבשכינתא בחבורא חדא. תא חזי, ההוא קדמאה דאשתכח בבי כנישתא, (ואוריך בבי כנישתא), \nזכאה חולקיה, דאיהו קיימא בדרגא דצדיק בהדי שכינתא, ודא איהו רזא (משלי ח יז) \nומשחרי ימצאנני, דא סליק בסליקו עלאה. ואי תימא, הא תנינן, בשעתא דקודשא בריך הוא \nאתי לבי כנישתא ולא אשכח תמן עשרה מיד כועס, ואת אמרת ההוא חד דאקדים אתחבר \n"},{"index":9,"he":"בשכינתא, וקיימא בדרגא דצדיק. אלא, למלכא דשדר לכל בני מתא דישתכחון עמיה ביום פלן \nבדוך פלן, עד דהוו מזמני גרמייהו אינון בני מתא, אקדים חד ואתא לההוא אתר, בין כך \nובין כך אתא מלכא, אשכח לההוא בר נש דאקדים תמן, אמר ליה פלן בני מתא אן אינון, אמר \nליה, מארי, אנא אקדימנא מנייהו, והא אינון אתאן אבתראי לפקודא דמלכא, כדין טב בעיני \nמלכא, ויתיב תמן בהדיה ואשתעי עמיה, ואתעביד רחימא דמלכא, בין כך \n \n"},{"index":10,"he":"זוהר חלק ב דף קלא/ב\nובין כך אתו כל עמא, ואתפייס מלכא עמהון, ושדר לון לשלם. אבל אי אינון בני מתא לא \nאתיין, וחד לא אקדים לאשתעי קמי מלכא, לאתחזאה בגינייהו דהא כלהו אתיין, מיד כעיס \nורגיז מלכא. אוף הכא, כיון דחד אקדים ואשתכח בבי כנישתא, ושכינתא אתיא ואשכח ליה, \nכדין אתחשיב כאלו כלהו אשתכחו תמן, דהא דא אוריך לון תמן, מיד אתחברת עמיה שכינתא, \nויתבי בזווגא חד ואשתמודע בהדיה, ואותיב ליה בדרגא דצדיק. ואי חד לא אקדים, ולא \nאשתכח תמן, מה כתיב (ישעיה נ ב) מדוע באתי ואין איש, ואין עשרה לא כתיב, אלא ואין \nאיש לאתחברא בהדאי למהוי גבאי, כמה דאת אמר איש האלהי\"ם, למהוי בדרגא דצדיק, ולא \nעוד אלא דאשתמודע בהדיה, ושאיל עלוי אי יומא חד לא אתי, כמה דאוקימנא, דכתיב (שם י) \nמי בכם ירא יהו\"ה שומע בקול עבדו. והא אתערנא בהאי דכתיב, אלי קורא משעיר, דהא דרגא \nבתר דרגא דרגא גו דרגא, ההוא שומר קרי בחילא בכל יומא ויומא, ודא איהו שומע בקול \n"},{"index":11,"he":"עבדו, עבדו דא מטטרו\"ן, ובגין כך זכאה איהו מאן דאקדים לבי כנישתא, לסלקא בההוא \nדרגא עלאה דקאמרן. כד אתי צפרא וצבורא אשתכחו בבי כנישתא, בעו לאשתכחא בשירין \nותושבחן דדוד, והא אוקימנא דסדורא איהו לאתערא רחימו לעילא ותתא, לאתקנא תקונין, \nולאתערא חדוה, דהא בגין דא ליואי מתערי לאתערא רחימו וחדוה לעילא, באינון שירין \nותושבחן. ומאן דמשתעי בבי כנישתא במילין דחול, ווי ליה דאחזי פרודא, ווי ליה דגרע \nמהימנותא, ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל, דאחזי דהא לית ליה אלהא, ולא אשתכח \nתמן, (ולית ליה חולקא ביה), ולא דחיל מניה, ואנהיג קלנא בתקונא (ס\"א בתקיפא) עלאה \nדלעילא. דהא בשעתא דישראל מסדרי בבי כנישתא סדורא דשירין ותושבחן וסדורא דצלותא, \nכדין מתכנשי תלת משריין דמלאכי עלאי, משרייתא חדא אינון מלאכין קדישין (עלאין), דקא \nמשבחן לקודשא בריך הוא ביממא, בגין דאית אחרנין דקא משבחן לקודשא בריך הוא בליליא, \n"},{"index":12,"he":"ואחרנין (ס\"א ואלין) אינון דקא משבחן לקודשא בריך הוא ואמרין שירין ותושבחן בהדייהו \nדישראל ביממא. משרייתא תניינא אינון מלאכין קדישין, דמשתכחי בכל קדושה וקדושה \nדישראל מקדשי לתתא, ובשלטנא דלהון כל אינון דמתערין בכל אינון רקיעין (ס\"א היכלין), \nבההיא צלותא דישראל (ס\"א דמיושב). משרייתא תליתאה אינון עולמתן עלאין, דקא מתתקני \nעם מטרוניתא, ומתקני לה לאעלא לה קמי מלכא, ואלין אינון משריין עלאין על כלהו. \nוכלהו מתתקני בסדורא דישראל, דמתתקני לתתא באינון שירין ותושבחן, ובההיא צלותא דקא \nמצלו ישראל. כיון דאלין תלת משריין מזדמן, כדין ישראל פתחי שירתא וזמרי קמי \nמאריהון, וההיא משרייתא חדא די ממנא לשבחא למאריהון ביממא, אזדמנן עלייהו וזמרי \nעמהון כחדא, באינון שבחי דדוד מלכא, והא אוקימנא מלי. בההוא זמנא דמסיימי ישראל \nשבחי דאינון תושבחן דדוד, כדין תושבחתא דשירתא דימא כמה דאוקימנא, ואי תימא האי \n"},{"index":13,"he":"תושבחתא אמאי איהי בתקונא בתרייתא בתר שבחי דדוד, והא תורה שבכתב אקדימת לתורה שבעל \nפה, ואקדימת לנביאים ואקדימת לכתובים, וכמה דאקדימת הכי אצטריך לאקדמא (נ\"א \nבשירתא). אלא מגו דכנסת ישראל לא אתתקנת אלא מתורה שבכתב, משום הכי אצטריך לומר לה \nבשירותא דתקונהא. והאי תושבחתא מעליא מכל שאר תושבחן דעלמא, ואיהי לא אתתקנת מכלהו, \nכמה דאתתקנת \n \n"},{"index":14,"he":"זוהר חלק ב דף קלב/א\nמתושבחתא דא, ובגין דא איהי סמוך לצלותא דמיושב, כמה דאוקימנא. בה שעתא כד שירתא \nדימא אתמר, מתעטרא כנסת ישראל בההוא כתרא דזמין קודשא בריך הוא לאעטרא למלכא משיחא, \nוההוא כתרא גליפא מחקקא בשמהן קדישין, כמה דאתעטר קודשא בריך הוא ההוא יומא דאעברו \nישראל ית ימא, ואטבע לכל משריין דפרעה ופרשוהי. בגין דא בעי בר נש לשוואה רעותיה \nבהאי שירתא, וכל מאן דזכי לה בהאי עלמא, זכי למחמי למלכא משיחא בתקוני ההוא כתרא, \nובחגירו דזייניה, וזכי לשבחא האי שירתא תמן, והא אוקימנא מלי. כיון דמטי בר נש \nלישתבח, נטל קודשא בריך הוא ההוא כתרא ושוי ליה קמיה, וכנסת ישראל שריאת לאתתקנא \nלמיתי קמי מלכא עלאה. ואצטריך לאכללא לה בתליסר מכילן דרחמי עלאי, דמנהון אתברכת, \nואינון תליסר בוסמין עלאין, כמה דאת אמר (שיר ד יד) נרד וכרכום קנה וקנמון וגו', \nוהכא אינון, שיר, ושבחה, הלל, וזמרה, עוז, וממשלה, נצח, גדולה, וגבורה, תהלה, \n"},{"index":15,"he":"ותפארת, קדושה, הא תריסר, ולבתר לחברא לה בהדייהו, ולומר ומלכות הא תליסר, בגין \nדאיהי מתברכא מנייהו. ועל דא אצטריך בשעתא דאתכלילת בינייהו, לשוואה לבא ורעותא \nבהאי, ולא לישתעי כלל, דלא לפסוק בינייהו, ואי פסיק בינייהו, מתחות גדפי כרובייא \nנפיק חד שלהובא, וקארי בחילא ואמר, פלניא די פסיק גאותא דקודשא בריך הוא ישתצי \nויתפסק, דלא יחמי גאותא דמלכא קדישא, כמה דאת אמר (ישעיה כו י) ובל יראה גאות \nיהו\"ה, בגין דאלין תליסר אינון גאות יהו\"ה. מכאן ולהלאה אל ההודאות כו', דא מלכא \nעלאה דשלמא כלא דיליה, בגין דכל הני שבחן אינון לגבה דכנסת ישראל, כד משתבחא \nבמשרייתא דלתתא, כמה דאת אמר שיר השירים אשר לשלמה, למלכא דשלמא דיליה. מתמן ולהלאה \n(שם מה ו) יוצר אור ובורא חשך, עושה שלום ובורא את הכל, והא אתערנא ביה ואתערו \nחברייא, דהני אינון תקונין דעלמא עלאה, אל אדון, אל ברוך תקוני דעלמא תתאה, דאינון \n"},{"index":16,"he":"כ\"ב אתוון זעירין. בגין דאית אתוון רברבן ואתוון זעירין, אתוון זעירין מעלמא תתאה, \nאתוון רברבן מההוא עלמא דאתי. בכלא אינון רברבן, אינון רברבן בגרמייהו, כד (לא) \nאתיין יחידאין אינון רברבן, (נ\"א דכר ונוקבא פשיטן), דכד לא פשיטן יתיר, אינון \nאתיין כל את ואת ברתיכא דחזי ליה. כגון שבחא דשבת, דאינון אתוון דשבח אל אדון על כל \nהמעשים, ברוך ומבורך בפי כל נשמה, אלין אתוון בחמש חמש תיבין, דאינון חמשין תרעין \nדעלמא דאתי, תרין אתוון אחרנין די בסופא ש\"ת, אינון בשית שית תיבין, דאינון שית \nסטרין דעלמא דאתי, ונפקי מתמן, כגון שבח יתנו לו כל צבא מרום, תפארת וגדולה שרפים \nואופנים וחיות הקודש, אלין תרין אתוון בשית שית, תרין אתוון קדמאי בחמש חמש. כלהו \nשאר אתוון די באמצעיתא, כלהו בארבע ארבע, בגין דאינון ברזא דרתיכא עלאה. דאינון \nאתוון קדמאי ואינון דבסופא, אינון שלימו דכ\"ב אתוון, בגין דאית בהו כ\"ב תיבין, לקבל \n"},{"index":17,"he":"כ\"ב אתוון עלאין. אשתארו תמניסר אתוון אחרנין, דקא סלקין ברתיכייהו לארבע ארבע, \nלשבעין ותרין תיבין, דאינון רזא דשמא מפרש, גליפא קדישא דע\"ב אתוון, דקודשא בריך \nהוא מתעטר בהו, ושמא דא איהו מעטרא לכנסת ישראל, וסליק ברזא דא לאתעטרא בהו, גו \nשליחותא (דמאריה) דשכינתא. וסימניך דאלין אתוון דקא מתעטרן בשבחא עלאה דא, קדמאי \nוסופי דסלקין בעטרייהו אינון א\"ת ב\"ש, אל\"ף בחמש, תי\"ו בשית, בי\"ת בחמש, שי\"ן בשית, \nבגין כך רזא דא\"ת ב\"ש \n \n"},{"index":18,"he":"זוהר חלק ב דף קלב/ב\nכללא דכ\"ב אתוון, דאינון עטרה דתלתין ותרין שבילין, (ס\"א דשמא קדישא). וסימן דאינון \nאתוון אחרנין דסלקין ברתיכייהו ג\"ר, שארי בגימ\"ל וסיים ברי\"ש, וכלהו רזא דרתיכא \nקדישא, א\"ת ב\"ש רזא דשמא קדישא, ג\"ר רזא דרתיכא קדישא דסלקא לע\"ב, ואתעביד מנייהו \nשמא קדישא, לאתעטרא כנסת ישראל מגו רתיכא עלאה, (דכתיב (תהלים מח יא) כשמך אלהי\"ם \nכן תהלתך). ובגין כך ההוא שמא דע\"ב כלילא ברזא דאבהן, ימינא ושמאלא ואמצעיתא, ואיהי \nמתעטרא בהו למהוי שמא קדישא. ולאו שמא עלאה כאינון שמהן עלאין דעלמא עלאה, דאתאחדן \nלעילא לעילא, ואף על גב דהאי שמא עלאה איהו, אבל רזא דיליה דוד מלכא דמתעטרא באבהן. \nשמא דמ\"ב אתוון, רזא דיליה אבהן דקא מתעטרן בעלמא עלאה, ועלמא עלאה במה דלעילא, \n(ס\"א וסלקא רזא לעילא לעילא, עד דאתעטרא באין סוף), ועל דא סליק ולא נחית, ואתעטר \nגו מחשבה עילאה, זכאה חולקא דמאן דידע ליה ואזדהר ביה. שמא דע\"ב אתוון, דוד דקא \n"},{"index":19,"he":"מתעטרא באבהן, ורזא דיליה סליק ונחית. כגוונא דא מצפ\"ץ מצפ\"ץ, שמא דתליסר מכילין \nדרחמי, אינון תריסר רזא דרתיכא קדישא, דנפקין מחד דשריא עלייהו. ובגין כך (סליק \nונחית, וכלהו סלקין ונחתין, בר האי שמא דמ\"ב דסליק ולא נחית, ועל דא) שמא דע\"ב סליק \nונחית, סליק מסטרא דא ונחית מסטרא דא, שמא דתליסר מכילן סליק מסטרא דא ונחית מסטרא \nדא, וההוא דנחית בגין לאמשכא טיבו לתתא, ועל דא א\"ת ב\"ש ג\"ר ד\"ק ה\"ץ ו\"פ ז\"ע ח\"ס \nט\"ן י\"ם כ\"ל, אתוון קדמאי סלקין בחושבנא, ואתוון אחרנין נחתי בחושבנא, בגין לאמשכא \nטיבו דלעילא לתתא. שמא דמ\"ב איהו מתעטרא לרתיכא עלאה, שמא דע\"ב איהו מתעטרא לרתיכא \nתתאה, זכאה חולקיה מאן דמשתדל למנדע למאריה, זכאה איהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. \nובגין כך תושבחתא דשבת דקא משבחא למלכא דשלמא דיליה, משבח ליה בשמא דע\"ב, ובכ\"ב \nתיבין רזא דכ\"ב אתוון, בגין דתתעטר ביה לסלקא לעילא בתושבחתא דא, ועל דא אל אדון \n"},{"index":20,"he":"תושבחתא דעלמא דאתי איהו, ופריחו (ס\"א ופריכו) דרתיכא קדישא עלאה דמתעטרא לסלקא \nלעילא, ופריחו דכנסת ישראל דמתעטרא לסלקא גו רתיכא עלאה. א\"ת ב\"ש סלקין ונחתין כמה \nדאתמר, א\"ל ב\"ם סלקין ולא נחתין, וסימניך דא שבת בלחודוי, ודא שבת ויום הכפורים, \nדסלקא רזא לעילא לעילא, עד דמתעטרא כלא באין סוף. אל ברוך, דא סדורא דאתוון זעירין, \nותקוני כנסת ישראל בכל יומא בצלותא, ובגין דאינון אתוון זעירין, לית רווחא בינייהו, \nואינון תקוני עולימתן דאתיין עם מטרוניתא לגבי מלכא עלאה. קדושה דא דקא מקדשי מלאכי \n"}]}
