{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-56","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":56,"title":"קטע 56","hebrewTitle":"קטע 56","segments":[{"index":1,"he":"יום הכפורים דירתא ברתא לאימא. בסכות אנן נטלין לה, ואיהי סוכה סוככת ואגינת עלן, \nוכתיב (במדבר כט לה) ביום השמיני עצרת תהיה לכם, ודא איהי תרומת יהו\"ה. בפסח אוף \nהכי אנן נטלין לה, ואיהי פסח, והא אוקימנא רזא דגוון תכלא. בשבועות אנן נטלין לה, \nואיהי שתי הלחם, וכתיב (שמות כ א) וידבר אלהי\"ם את כל הדברים האלה לאמר, ואנן נטלין \nמתורה שבכתב תורה שבעל פה. ט\"ו באב איהו קיימא בחדוה על בנות ישראל, כל שאר יומין \nאינון לתקונא דילה, ועל דא אשר תקחו מאתם כתיב. כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד, \nאוף הכי איהי אתיחדת לתתא ברזא דאחד, למהוי עמהון לעילא חד לקבל חד, קודשא בריך הוא \nאחד לעילא, לא יתיב על כורסייא דיקריה, עד דאיהי אתעבידת ברזא דאחד כגוונא דיליה, \nלמהוי אחד באחד, והא אוקימנא רזא דיהו\"ה אחד ושמו אחד. רזא דשבת איהי שבת, דאתאחדא \nברזא \n \n"},{"index":2,"he":"זוהר חלק ב דף קלה/ב\nדאח\"ד, למשרי עלה רזא דאחד, צלותא דמעלי שבתא, דהא אתאחדת כורסייא יקירא קדישא ברזא \nדאח\"ד, ואתתקנת למשרי עלה מלכא קדישא עלאה. כד עייל שבתא איהי אתיחדת ואתפרשת מסטרא \nאחרא, וכל דינין מתעברין מינה, ואיהי אשתארת ביחודא דנהירו קדישא, ואתעטרת בכמה \nעטרין לגבי מלכא קדישא, וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כלהו ערקין (נ\"א ואתעברו \nמינה), ולית שולטנו אחרא בכלהו עלמין. ואנפהא נהירין בנהירו עלאה, ואתעטרת לתתא \nבעמא קדישא, וכלהו מתעטרן בנשמתין חדתין, כדין שירותא דצלותא לברכא לה בחדוה בנהירו \nדאנפין, ולומר ברכו את יהו\"ה המבורך, את יהו\"ה דייקא, בגין למפתח לגבה בברכה. ואסיר \nלעמא קדישא למפתח לגבה בפסוקא דדינא, כגון והוא רחום וגו' בגין דהא אתפרשת מרזא \nדסטרא אחרא, וכל מארי דדינין אתפרשו ואתעברו מינה, ומאן דאתער האי לתתא, גרים \nלאתערא הכי לעילא, וכרסייא קדישא לא יכלא לאתעטרא בעטרא דקדושה, דכל זמנא דמתערי \n"},{"index":3,"he":"לתתא אינון מאריהון דדינא, דהוו מתעברן, והוו אזלי כלהו לאתטמרא גו נוקבא דעפרא \nדתהומא רבא, כלהו תייבין לאשראה בדוכתייהו, ואתרחקת (ס\"א ואתדחקת) בהו אתר קדישא, \nדבעאת נייחא. ולא תימא דדא איהו בלחודוי, אלא לית אתערותא לעילא לאתערא, עד ישראל \nמתערי לתתא, כמה דאוקימנא דכתיב (תהלים פא ד) בכסה ליום חגנו, ליום חג לא כתיב, אלא \nליום חגנו, ועל דא אסיר לעמא קדישא דקא מתעטרין בעטרין קדישין דנשמתין בגין לאתערא \nנייחא, דאינון יתערון דינא, אלא כלהו ברעו ורחימו סגי, דיתערון ברכאן עילא ותתא \nכחדא. ברכו את יהו\"ה, את דייקא כדקאמרן, דא שבת דמעלי שבתא, ברוך יהו\"ה המבורך, דא \nאפיקו דברכאן ממקורא דחיי, ואתר דנפיק מניה כל שקיו לאשקאה לכלא, ובגין דאיהו מקורא \nברזא דאת קיימא, קרינן ליה המבורך, איהו מבועא דבירא, וכיון דמטו תמן, הא ודאי בירא \nאתמליא, דלא פסקין מימוי לעלמין. ועל דא לא אמרינן ברוך את יהו\"ה המבורך, אלא ברוך \n"},{"index":4,"he":"יהו\"ה, דאלמלא לא מטי התם נביעו ממקורא עלאה, לא אתמליא בירא כלל, ועל דא המבורך, \nאמאי איהו המבורך, בגין דאיהו אשלים ואשקי לעולם ועד, עולם ועד, דא איהו שבת דמעלי \nשבתא, ואנן תקעין ברכאן באתר דאקרי מבורך, וכיון דמטאן התם, כלהו לעולם ועד. ודא \nאיהו ברוך יהו\"ה המבורך, עד הכא מטון ברכאן מעלמא עלאה, וכלהו לעולם ועד, לאתברכא \nולאתשקאה, ולמהוי שלים כדקא יאות מליא מכל סטרין. ברוך דא מקורא עלאה, דכל ברכן \nנפקין מניה, וכד סיהרא אשתלים, קרינן לה הכי לגבי תתאי, אבל ברוך מקורא עלאה \nכדקאמרן, יהו\"ה דא אמצעי דכל סטרין עלאין, המבורך דא שלמא דביתא, מבועא דבירא, \nלאשלמא ולאשקאה כלא, לעולם ועד, דא עלמא תתאה דאצטריך לאתברכא, ומשחא ורבו דברוך \nיהו\"ה והמבורך, כלא איהו לעולם ועד, (מבורך, כמה דאת אמר (בראשית מט כב) בן פורת). \nועל דא ברכה דא אצטריכו על עמא לברכא במעלי שבתא, ברעו דלבא ובחדוה ובעו למשרי \n"},{"index":5,"he":"בשרותא בברכה דא, לאתברכא האי שבת דמעלי שבתא (ליליא) מעמא קדישא כדקא יאות בהאי \nברכה (ס\"א ברכו). כד שראן ישראל לברכא, קלא אזלא בכלהו רקיעין, דמתקדשי בקדושה \nדמעלי שבתא, זכאין אתון עמא קדישא דאתון מברכי ומקדשי לתתא, בגין דיתברכון ויתקדשון \nלעילא, כמה משריין \n \n"},{"index":6,"he":"זוהר חלק ב דף קלו/א\nעלאין קדישין, זכאין אינון בהאי עלמא וזכאין אינון בעלמא דאתי. ולא מברכי ישראל \nברכה דא, עד דמתעטרן בעטרין דנשמתין קדישין כדקאמרן, זכאה עמא דזכי לון בעלמא דין, \nלמזכי לון לעלמא דאתי. בהאי ליליא שמושא דחכימין, באלין נשמתין קדישין דמתעטרן בהו, \nואף על גב דהא אוקימנא, וכלא חד. ובכל אתר דתשכח לחכימין בהאי מלה בסטרא דא, \nולזמנין בסטרא דא, כלא איהו חד, והני מילי הא אוקימנא, אבל בזמנא דא דמתעטרן כלהו \nבנשמתין ורוחין חדתין יתירין קדישין, כדין איהי זמנא דשמושא דלהון, בגין דליהוי \nנגידו לההוא שמושא, בנגידו דקדושה בנייחא עלאה, ויפקון בנייהו קדישין כדקא חזי. רזא \nדא לחכימין אתייהיבת, בשעתא דאתפליג ליליא בליליא דא, קודשא בריך הוא בעי לאעלא \nבגנתא דלעילא, ורזא דא, ביומי דחול קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן דלתתא, לאשתעשעא \nעם צדיקיא דשראן תמן, ובשבת בההוא ליליא דשבתא, קודשא בריך הוא עאל בגנתא דלעילא, \n"},{"index":7,"he":"ברזא דמקורא עלאה. בגין דביומי דחול כל נשמתין דצדיקיא כלהו בגנתא די בארעא שריין, \nוכד אתקדש יומא במעלי שבתא, כל אינון משריין דמלאכין קדישין די ממנן גו גנתא דלתתא, \nכלהו סלקן להני נשמתין דשריין גו גנתא דלתתא, לאעלא לגביה ההוא רקיע דקיימא על \nגנתא, ומתמן אזדמנן רתיכין קדישין דסחראן כורסי יקרא דמלכא, וסלקין לון לכל אינון \nנשמתין בגנתא דלעילא, כיון דאלין רוחין סלקין, כדין רוחין אחרנין קדישין נחתין \nלאתעטרא בהו עמא קדישא, אלין סלקין ואלין נחתין. ואי תימא הא גנתא דבארעא ביומא \nדשבתא יתבא בריקנייא בלא נשמתין דצדיקיא, לאו הכי, אלא נשמתין אזלין ונשמתין אתיין, \nנשמתין סלקין ונשמתין נחתין, נשמתין אזלין מגו גנתא, ונשמתין אתיין לגו גנתא, כל \nאינון נשמתין דצדיקייא דמתלבנן ביומי דחול, ועד לא עאלו לגו גנתא, בשעתא דאלין \nנפקין אלין עאלין, וגנתא לא אשתאר בריקניא, ברזא דלחם הפנים ביום הלקחו. ואי תימא \n"},{"index":8,"he":"כד אתהדרו ביומי דחול, במה (נ\"א כמה) אתמשכן דוכתי לארכא ופותיא ורומא בגנתא ולא \nאתידע, כגוונא דרזא דארץ הצבי, דהוה אתמשך לכל סטרין ולא אתידע, כגוונא דצבי, דכל \nמה דאתרבי, משכיה אתרבי לכל סטר ולא אתיידע, ואית כמה נשמתין דכיון דסלקין תו לא \nנחתין. נשמתין סלקין, ונשמתין נחתין לאתעטרא בהו עמא קדישא, ובמעלי שבתא גלגולא \nדנשמתין איהו, אלין אזלין ואלין אתיין, אלין סלקין ואלין נחתין. מאן חמי כמה רתיכין \nקדישין די משטטי לכאן ולכאן, כלהו בחדוה כלהו ברעו באלין נשמתין, לאעטרא לעמא \nקדישא, לאעטרא לכמה צדיקייא בגנתא דעדן לתתא, עד שעתא דכרוזא קאים וקארי מקודש \nמקודש, כדין נייחא שכיח ושכיכו לכלא, וחייבי גיהנם כלהו משתככי בדוכתייהו, ואית לון \nנייחא, ונשמתין כלהו מתעטרן אלין לעילא ואלין לתתא, זכאה עמא דחולקא דא להון. \nבפלגות ליליא דמעלי שבתא, דחכימין מתערין לשמושא דלהון, ההוא רוחא עלאה דמתעטרן ביה \n"},{"index":9,"he":"כד יומא אתקדש, בשעתא דאינון ניימי בערסייהו, ונשמתין אחרנין דלהון בעאן לסלקא \nלמחמי ביקרא דמלכא, כדין ההוא רוחא עלאה דנחית במעלי שבתא, נטיל ההיא נשמתא וסלקין \nלעילא, ואתסחיא נשמתא אחרא בבוסמין דגנתא דעדן, ותמן חמי מה דחמי, וכד נחתא לאשראה \nבדוכתהא בפלגות ליליא, ההיא נשמתא תבאת לדוכתהא. ובעי לאינון \n \n"},{"index":10,"he":"זוהר חלק ב דף קלו/ב\nחכימין לומר חד פסוקא דאתערותא, דההוא רוחא עלאה קדישא דעטרא דשבתא, כגון (ישעיה סא \nא) רוח יהו\"ה אלהי\"ם עלי, יען משח יהו\"ה אותי לבשר ענוים וגו', (יחזקאל א כא) בלכתם \nילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ וגו', (שם יב) אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו \nוגו', בגין דמתעטרן בההוא רוחא, באתערותא דלהון בחדוה דשמושא, ויהא נגידו דההוא רוח \nעלאה דשבתא בההוא שמושא דמצוה. רב המנונא סבא, כד הוה סליק מנהרא במעלי שבתא, הוה \nיתיב רגעא חדא, וזקיף עינוי, והוה חדי, והוה אמר דהוה יתיב למחמי חדוה דמלאכי עלאי, \nאלין סלקין ואלין נחתין, ובכל מעלי שבתא יתיב בר נש בעולם הנשמות, זכאה איהו מאן \nדידע ברזין דמאריה. כד נהיר יממא ביומא דשבתא, סליקו דחדוה סליק בכלהו עלמין, \nבנייחא בחדוה, כדין (תהלים יט ב) השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע, מאן \nשמים, אלין שמים דשמא עלאה אתחזי בהו, דשמא קדישא אתרשים בהו. מספרים, מאי מספרים, \n"},{"index":11,"he":"אי תימא כמאן דמשתעי ספור דברים, לאו הכי, אלא דנהרין ונציצין בנציצו דנהורא עלאה, \nוסלקין בשמא דכליל בנהירו דשלימו עלאה, ומאן איהו, ספור, דנצצי בנהירו דשלימו דספר \nעלאה, ובגין כך סלקין בשמא שלים, ונהרין בנהירו שלים, ונצצי בנציצו שלים, אינהו \nמנצצי ונהרי בגרמייהו, מגו נהירו דנציצו דספר עלאה, ונצצי ונהרי לכל סטר וסטר (נ\"א \nלכל כבוד וכבוד) דמתדבקן ביה, דהא מנייהו מההוא ספירו ונהירו, נהיר כל עזקא ועזקא \nונציץ בנציצו, בגין דבהאי יומא מתעטרן שמים, וסלקין בשמא קדישא יתיר משאר יומין. \nומעשה ידיו, ההוא טלא עלאה דנהיר מכל סטרין גניזין, דאיהו מעשה ידיו ותקונא דיליה, \nדמתתקנא ביומא דא מכל שאר יומין. מגיד הרקיע, מאי מגיד, משיך ונגיד לתתא מרישא \nדמלכא מליא מכל סטרוי, הרקיע, ההוא רקיע דאיהו מבועא דבירא, ודא איהו ההוא נהר \nדנפיק מעדן, ודא איהו דנגיד ומשיך לתתא נגידו דטלא עלאה, דנהיר ונציץ בנציצו מכל \n"},{"index":12,"he":"סטרין, ודא רקיע אנגיד ליה במשיכו דרחימו ותיאובתא, לאשקאה שקיו דחדוותא למעלי \nשבתא. וכד נגיד ומשיך ההוא טלא דבדולחא, כלא (נגיד) מליא ושלים באתווי קדישין, בכל \nאינון שבילין קדישין, כיון דכלא אתחבר ביה, אתעביד ביה ארחא לאשקאה ולברכא לתתא, \nיום ליום, יומא ליומא, ועזקא לעזקא. השתא משתעי קרא בארח פרט, היך שמים מספרים \nומתקנין בספירו ובנציצו עלאה להאי כבוד, והיך נגיד ומשיך ההוא רקיעא נגידו דטלא \nעלאה, ואמר יום ליום יביע אמר, יומא ליומא ודרגא לדרגא, יחוה (ס\"א אוחו) לאתכללא דא \nבדא, ולאתנהרא דא מן דא, מההוא ספירו, דמנצצי ומנהרי שמים להאי כבוד, יביע, כמה דאת \nאמר מבע אתעביד (וגו', אוחו) לאנהרא דא מן דא ולאתנצצא דא מן דא, מההוא ספירו \nונציצו. אמ\"ר, כללא דאתוון ושבילין דנפקין מאבא ואימא, וההוא רישא דנפיק מנייהו \nדאיהו ברא בוכרא, אל\"ף, אבא, וכד איהו סליק ונחית, אתחברת מ' בהדי א', ואיהו (ה\"א) \n"},{"index":13,"he":"אם, ר' רישא בוכרא, כד מתחברי אתוון כלהו אמ\"ר, דא נהירו דאבא ואימא וברא בוכרא, \nונהרין דא בדא בחבורא חדא שלטא ביומא דשבתא, ועל דא כלא אתכליל דא בדא, בגין למהוי \nחד, ובגין כך אוחו דא בדא, ההוא אמר שליטו עלאה למהוי כלא חד. וכד כל האי אתנגיד \nואתמשך להאי רקיע, כדין איהו אשקי ואנהיר לתתא להאי כבוד אל, למעבד תולדין בדיוקנא \nדאינון \n \n"},{"index":14,"he":"זוהר חלק ב דף קלז/א\nשמים, דנהרין לההוא כבוד אל. (ודא הוא דכתיב) ולילה ללילה יחוה דעת, רתיכין דילה \n(דא, דא) דאינון גופא דכרסייא, וכלהו אקרון לילות, כמה דאת אמר (תהלים טז ז) אף \nלילות יסרוני כליותי, רתיכא עלאה אתקרי ימים, יום ליום, רתיכא תתאה אקרי לילות, \nלילה ללילה. יחוה דעת, יחוה יחיה, יחיה תולדין דאינון (נ\"א באינון) שמים, ואי תימא \nיחוה לאו יחיה, תא חזי כתיב, (בראשית ג ט) ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם \nכל חי, חוה וחיה במלה חדא סלקין, ועל דאסתלק (נ\"א דא אסתלק) י' ועייל ו' דאיהו כדקא \nיאות, דהא ו' איהו חיין ודאין, ועל דא חוה וחיה, י' (ס\"א זעירא נטלא) נטלא חיין מן \nו', אוף הכא יחוה יחיה. דעת, דא איהו רזא דשמים, מה שמים שית סטרין, אוף הכא שית \nסטרין, באינון תולדין דקא יחיה כגוונא דיליה, ועל דא יום ליום אתכליל בדרגא עלאה \nאמ\"ר, ולילה ללילה, ברזא דדכורא דקא נהיר לה, דאיהו שמיה (נ\"א שמים) דעת. ובגין \n"},{"index":15,"he":"דהאי אמר רזא עלאה איהו, ולא כשאר אמירן, אהדר קרא עליה ואמר, אין אמר ואין דברים \nכשאר אמירן דעלמא, אלא האי אמר רזא עלאה איהו בדרגין עלאין, דלית תמן אמירן ודברים, \nולא אשתמעו כשאר דרגין דאינון רזא דמהימנותא, דאינון קלא דמשתמע, אבל הני לא אשתמעו \nלעלמין, והיינו דכתיב בלי נשמע קולם. אבל בכל הארץ יצא קום, אף על גב דאינון טמירין \nעלאין דלא אתיידעו לעלמין, נגידו ומשיכו דלהון אתמשך ואתנגיד לתתא, ובגין ההוא \nמשיכו, אית לן מהימנותא שלימתא בהאי עלמא, וכל בני עלמא משתעו רזא דמהימנותא דקודשא \nבריך הוא באינון דרגין, כאילו אתגליין ולא הוו טמירין וגניזין, והיינו ובקצה תבל \nמליהם, מרישא דעלמא עד סייפי עלמא, משתעאן אינון חכימי לבא באינון דרגין גניזין, אף \nעל גב דלא אתיידעו. אבל במה אשתמודען, בגין דלשמש שם אהל בהם, בגין שמשא קדישא \nדאיהו משכנא מאינון דרגין עלאין קדישין, ואיהו נהורא דנטיל כל נהורין גניזין, וההוא \n"},{"index":16,"he":"משיכו דלהון, ובגיניה אתחזי מהימנותא בכל עלמא. מאן דנטיל לשמשא, כמאן דנטיל לכלהו \nדרגין, בגין דשמשא איהו אהל דאתכליל בהון ונטיל כלא, ואיהו נהיר לכל אינון גווני \nנהורין לתתא, ועל דא והוא כחתן יוצא מחפתו, בנהירו ונציצו דכל נהורין גניזין, דכלהו \nבתיאובתא ברעותא שלים יהבי ליה רעותייהו ונהירו דלהון, כמה דלחתן אית רעו ותיאובתא \nדכלה (נ\"א דכלהו), למיהב לה נבזבזן ומתנן, ועל דא והוא כחתן יוצא מחפתו, מאן חפתו, \nדא עדן, ורזא דא (שם ב י) ונהר יוצא מעדן, עדן דא איהו חופה דחפיא על כלא. ישיש \nכגבור, ישיש מסטרא דאור קדמאה דלא אשתכח ביה דינא כלל, כגבור, מסטרא דגבורה, ואף על \nגב דגבורה איהי דינא שלים, כגבור כתיב, ולא גבור, בגין דאמתיק דינא בחסד, ונטיל כלא \nכחדא בתיאובתא ורעותא שלים. וכל דא לרוץ ארח, כמה דאת אמר (ישעיהו מג טז) הנותן בים \nדרך, לאשקאה ולאשלמא נהירו דסיהרא בכל סטרין, ולמפתח בה ארח לאנהרא לתתא. מקצה \n"},{"index":17,"he":"השמים מוצאו, מסייפי אלין שמים עלאין דקאמרן, איהו אפיק, בגין דבסיומא דגופא איהו \nאפיק, ובההוא אתר אשתמודע בין דכר לנוקבא, ודא הוא דכתיב (דברים ד לב) ולמקצה השמים \nועד קצה השמים, קצה השמים דא עלמא עלאה, ולמקצה השמים דא מלכא דשלמא דיליה, כמה \nדהאי נטיל כל נהורין, וכלהו ביה, אוף הכי האי נטיל כל נהורין וכלהו ביה, ואיהו נפיק \nמקצה השמים. ותקופתו, דסחרא בכל אינון סטרין (נ\"א ספירן) קדישין, דאתחזון \n \n"},{"index":18,"he":"זוהר חלק ב דף קלז/ב\nלאתנהרא ולאתשקאה ולנצצא מניה. ואין נסתר, לית מאן דאתחפיא מההוא נהירו, דהא לכלהו \nאנהיר בכללא חדא, לכל חד וחד כמה דאתחזי ליה. וכד כלהו אשתלימו ואתנהירו מגו שמשא, \nכדין סיהרא מתעטרא בגוונא דאימא עלאה, שלימא בחמשין תרעין, ודא איהו דכתיב תורת \nיהו\"ה תמימה, דהא כדין איהי (שלימא) תמימה מכל סטרין, ברזא דחמש דרגין, כגוונא \nדאימא עלאה, דאינון חמש רזא דחמשין. ובגיני כך איהי אתיא בחמש חמש תיבין, בגין \nלאשלמא לרזא דחמשין, תורת יהו\"ה תמימה משיבת נפש הא חמש, עדות יהו\"ה נאמנה מחכימת \nפתי, הא חמש, פקודי יהו\"ה ישרים משמחי לב הא חמש, מצות יהו\"ה ברה מאירת עינים, הא \nחמש, יראת יהו\"ה טהורה עומדת לעד הא חמש, משפטי יהו\"ה אמת צדקו יחדיו, הא חמש, \nוכלהו אתיין בחמש חמש, לאתכללא כגוונא דאימא עלאה. ועל דא יהו\"ה יהו\"ה שית זמנין, \nלקבל שית סטרין עלאין, דאינון רזא דשמא עלאה (נ\"א דשמיא עלאין), ועל דא סיהרא \n"},{"index":19,"he":"אתמליא ואשתלים בסדורא עלאה כדקא יאות, ודא איהו ביומא דשבתא, דכלא אשתלים כדקא \nיאות ברזא דשבתא עילא ותתא. ועל דא ביומא דא אתוסף נהירו בכלא כדקאמרן, שמים נטלי \nממקורא דחיי בקדמיתא, ואינון מנהרי ומתקני לכבוד עלאה, מרזא דספר עלאה אבא דכלא, \nומרזא דספר אימא עלאה, ואיהו מרזא דספור, ובגין כך מספרים כדקאמרן, ברזא דתלת שמהן \nאלין דשלטין ביומא דשבתא על כל שאר יומין. ובגיני כך תושבחתא דא קאמר דוד ברוח \nקודשא, על נהירו ונציצו ושולטנו (ס\"א ושלימו) דיומא דשבתא על כל שאר יומין, (ס\"א \nותיקונא דיליה דאתתקן ביומא דא מכל שאר יומין), בגין רזא דשמא עלאה, דקא נהיר \nבנהירו ונציץ בנציצו, ואשתלים בשלימו עילא ותתא. וכדין תורת יהו\"ה תמימה, שבת דמעלי \nשבתא, (ס\"א רזא דשמור, כבוד לילה, דהא היא תורת יהו\"ה תמימה, תורה שבעל פה, משה קבל \nתורה מסיני, והא אתערו על תורה שבעל פה, דאלו תורה שבכתב, הא כתיב (דברים לא כה) \n"},{"index":20,"he":"ויצו משה את הלוים וגו', לקוח את ספר התורה, ודא ללואי אתחזי, להאי דאחיד בשמשא, \nומלכא דאתיא מיניה משה, נהיר לישראל ארבעין שנין, שמשא ביומוי, ותורת יהו\"ה דא מעלי \nשבתא), ברזא חדא כדקאמרן. ואתקינו (ס\"א אנשי כנסת הגדולה, סידורא דתשבחתא), חברייא, \nשירותא דתושבחתי מאינון תושבחתן דדוד, מרזא דא השמים, דאיהו נטיל ברישא ונהיר לכל \nשאר. ולבתר ההוא נהר דנפיק מעדן, ודא איהו רזא (תהלים לג א) רננו צדיקים ביהו\"ה, \nבגין דהאי נהר כניש ונטיל כלא מרזא דשמים, ברזא עלאה ומקורא דחיי, כלא כדקא יאות \nביומא דא, ושמשא אתקין לאנהרא כדקא יאות ביומא דא. ולבתר סיהרא דקא מתפרשת מסטרא \nאחרא ביומא דא, בגין לאתנהרא מן שמשא, ודא איהו (שם לד א) לדוד בשנותו את טעמו \n"}]}
