{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-76","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":76,"title":"קטע 76","hebrewTitle":"קטע 76","segments":[{"index":1,"he":"בקלא, רחמי ברחמי, ובאתערותא דלתתא אתער הכי נמי לעילא. ואי תימא היך יכיל קלא \nדלתתא או אתערותא דלתתא לאתערא: \nהכי נמי, תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, והוא אקרי אבן טבא, ועלמא עלאה לא \nיהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, כדין הכי \nנהרין ליה מעילא, ואי איהו קיימא בעציבו, יהבין ליה דינא בקבליה. כגוונא דא (תהלים \nק ב) עבדו את יהו\"ה בשמחה, חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, הכי נמי האי \nעלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, בגין כך מקדמי ישראל ואתעריב \nשופר, קלא דאיהו (רזא דרחמי) כליל באשא ומיא ורוחא, ואתעביד חד, וסלקא לעילא, ובטש \nבהאי אבן טבא, ואצטבע באינון גוונין דהאי קלא, וכדין כמה דאתחזיאת הכי משיך מלעילא. \nוכיון דאתקנת בהאי קלא, רחמי נפקי מלעילא ושריין עלה, ואתכלילת ברחמי מתתא ומלעילא, \nוכדין אתערבב סטרא אחרא, (אסתכל וחמי בנהירו דאנפין), ואתחלש תקפיה, ולא יכיל \n"},{"index":2,"he":"לקטרגא. והאי אבן טבא קיימא בנהירו דאנפין מכל סטרין, בנהירו דלתתא ובנהירו דלעילא, \nאימתי קיימא בנהירו דלעילא, הוי אומר ביומא דכפורי, וביומא דכפורי אתנהיר ההוא אבן \nטבא בנהירו דלעילא, מגו נהירו דעלמא דאתי, (ואתערבב ההוא דלטורא), וכדין מתקנין \nישראל לתתא חד שעיר, ומשדרין להאי מדברא תקיפא דאיהו שלטא עלי. וההוא סטרא אחרא \nאיהו נקודא אמצעיתא דחריבו דעלמא, בגין דכל חריבו ושממון מיניה הוא, מההוא סטרא \nאחרא שליט עליה, ונקודה אמצעיתא דכל ישובא סטרא דקדושה איהו, ועל דא קיימא ירושלם \nבאמצעיתא דכל ישובא דעלמא. בתרין נקודין אתפרשת מלכו שמיא סטרא דקדושה, חד דילה וחד \nדעלמא דאתי, נקודה עלאה טמיראה, ועל דא קיימא בתרין נקודין, נקודה דילה קיימא תחותה \nירושלם, אמצעיתא דכל ישובא, נקודה דנטלא מאימא עלאה טמירא, איהו גן עדן דארעא, \nדקיימא באמצעיתא דכל עלמא לכל סטרין, דחריבו וישובא וכל סטרין דעלמא. ועל דא \n"},{"index":3,"he":"באמצעיתא דגן עדן, קיימא נקודה חדא עלאה טמירא וגניזא דלא ידיע, וחד עמודא נעיץ \nמתתא לעילא גו ההיא נקודה, ומתמן נבעי מיא דאתפרישו לארבע סטרי עלמא, אשתכחו תלת \nנקודין בעלמא דקיימאן דא על דא, כגוונא דתלת נקודין דאורייתא. תא חזי, ההוא שעיר \nדמשדרין ישראל לעזאזל לההוא מדברא, בגין למיהב חולקא לההוא סטרא אחרא לאתעסקא \nבהדיה, ואי תימא תרין שעירין אמאי הכא, חד ליהו\"ה וחד להוא סטרא אחרא, תינח ההוא \nשעיר דסטרא אחרא, ליהו\"ה אמאי. אלא למלכא דהוה ארגיז על בריה, קרא לסנטירא ההוא \nדעביד דינא בבני נשא תדיר, בגין דיזדמן למעבד דינא בבריה, ההוא סנטירא חדי, ועאל \nבבי מלכא למיכל תמן, כיון דאשגח ביה בריה, אמר ודאי לא עאל סנטירא דא בבי אבא אלא \nבגין דארגיז מלכא עלי, מה עבד, אזל ואתפייס בהדיה, כיון דאתפייס בהדיה, פקיד מלכא \nלמעבד סעודתא עלאה ליה ולבריה, ופקיד ולא ינדע ביה ההוא סנטירא, לבתר עאל ההוא \n"},{"index":4,"he":"סנטירא, אמר מלכא השתא אי ינדע דא מסעודתא עלאה \n \nזוהר חלק ב דף קפה/א\nדאתקינית לי ולברי, יתערבב פתורא, מה עבד, קרא לממנא על סעודתא, אמר ליה אתקין מדי \nותשוי קמאי, ותשוי קמיה דההוא סנטירא, בגין דיחשיב דסעיד קמאי מדילי, ולא ינדע \nבההיא סעודתא יקירא דחדוה דילי ודברי, ויטול ההוא חולקא ויזיל ליה, ויתפרש מחדוה \nדסעודתא דילן, ואי לאו דמלכא עביד הכי, לא יתפרש ההוא סנטירא מבי מלכא. כך אמר \nקודשא בריך הוא לישראל, אזמינו תרין שעירין, חד לי וחד לההוא דלטורא, בגין דיחשיב \nדמסעודתא דילי קאכיל, ולא ינדע בסעודתא דחדוה אחרא דילן, ויסב ההוא חולקא ויזיל \nלארחיה, ויתפרש מבית. כיון דאמא עלאה עלמא דאתי, אתי למשרי גו היכלא דעלמא תתאה, \nלאשכחא נהירו (נ\"א לאשגחא עלה בנהירו) דאנפין, דין הוא דלא ישתכח ההוא דלטורא, ולא \nמארי דדינין לקמיה, כד אפיק כל ברכאן ואנהיר לכלא, וכל ההוא חידו ישתכח, וישראל \nנטלי מאינון ברכאן. דהא כד עלמא דאתי עאל להיכלא דעלמא תתאה, ואשתכח דחדי עלמא תתאה \n"},{"index":5,"he":"עם בנוי בההיא סעודתא עלאה, כדין איהו בריך פתורא, ועלמין כלהו מתברכין, וכל חידו \nוכל נהירו דאנפין אשתכחו תמן, הדא הוא דכתיב (ויקרא טז ל) לפני יהו\"ה תטהרו. כתיב \n(שם ח) ונתן אהרן על שני השעירים גורלות, גורל אחד ליהו\"ה וגורל אחד לעזאזל, דא \nאיהו ההוא חדוה דההוא דלטורא, בגין דקודשא בריך הוא יטיל עמיה גורל, וזמין לה, ולא \nידע דנור דליק אטיל על רישיה ועל עמא דיליה, כמה דאת אמר (משלי כה כב) כי גחלים אתה \nחותה על ראשו, וסימנך (אסתר ה יב) אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר \nעשתה כי אם אותי, וכתיב ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב, בההוא חולקא דנטיל ואזיל \nליה. ולבתר כד אתי מלכא עלאה לבי מטרוניתא, מטרוניתא תבעת עלה ועל בנהא ועל עמא מן \nמלכא, ואפילו בזמנא דישראל בגלותא, וצלו צלותין בכל יומא, איהי סלקת ביומא דא לקמי \nמלכא עלאה, ותבעת על בנהא, וכדין אתגזרו כל אינון נוקמין דזמין קודשא בריך הוא \n"},{"index":6,"he":"למעבד עם אדום, ואתגזר היך זמין דלטורא דא לאתעברא מעלמא, כמה דאת אמר (ישעיה כה ח) \nבלע המות לנצח, וסימנך, בזמנא דגלותא (אסתר ז ד) כי נמכרנו אני וגו', כי אין הצר \nשוה בנזק המלך, מאי בנזק המלך, כמה דאת אמר (יהושע ז ט) והכריתו את שמנו מן הארץ, \nומה תעשה לשמך הגדול, דהא שמא עלאה לא אתקיים בקיומיה, ודא איהו בנזק המלך, וכדין \nוהמן נבעת מלפני המלך והמלכה. כדין נהירו דאנפין וכל חידו אשתכח, וישראל נפקי לחירו \nבההוא יומא, כדין מההוא יומא ולהלאה חירו וחדוה באתגליא לשלטאה עלייהו, כדין בעי \nלמחדי עמהון מכאן ולהלאה, כמה דיהבו ליה חולקא לאתפרשא מנהו, הכי נמי יהבין לשאר \nעמין לאתפרשא מנהון לתתא. תא חזי מה הוא רזא דקרבנא לקרבא שעיר (לקבל שעיר) ולא מלה \nאחרא, ואמאי שעיר בראש חדש, והכא נמי שעיר, אלא אי תימא בגין דאיהו סטרא דיליה, \nיאות, אמאי לא הוי עז, אלא מלה דא אצטריך, ואיהי אשתכחת למאריהון דחרשין, דכל \n"},{"index":7,"he":"עובדייהו במה דלא (אתחבר) יהא בנוקבא, ועל דא שעיר לא אתחבר בנוקבא,בסטרין דיליה \nכלהו, עז כד אתחבר בנוקבא, ובגין דאיהו מלכא, יהבין ליה בגין יקרא דיליה האי דלא \nאתחבר בנוקבא, ולא יהיב חיליה לאחרא, ודא אשתמודע לאינון חרשין דמשתמשין בהני \nעובדי, ובגיני כך שדיין על ההוא שעיר כל אינון חטאיהון. ותא חזי, אף על גב דאיהו \nחולקא לההוא סטרא אחרא, רזא הכא, כל הני סטרין אחרנין דלתתא (ס\"א דאקרון מצולות ים) \nכלהו מסאבין יתיר, וכל מה דנחתין דרגין תתאין, הכי מסאבו דלהון יתיר, ובגין כך בעז \nיתיר חולקיהון, בגין דשערא \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ב דף קפה/ב\nדיליה תליא יתיר מבעירא אחרא, כמה דדינא דלהון תלי לתתא במסאבו, אבל האי מלכו \nחייבתא אחרא, מלכא דכלא בההוא סטרא, ברור איהו יתיר מסאבו דיליה, ולא מסאבו שלים \nכהני תתאי, ועל דא שעיר, דשער דיליה לא תליא ולא שעיע, לא שעיע בגין דההוא מסאבו \nדיליה, ולא תלי בגין דלא יתתקף ביה מסאבו כהני תתאי, ועל דא ודאי שעיר ולא אחרא. \nכפור, אמאי אקרי כפור, אלא בגין דנקי כל מסאבו ואעבר ליה מקמיה, בההוא יומא, ועל דא \nיום כפור, יומא דנקיותא, והכי קרינא ליה. כתיב (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם \nלטהר אתכם, כי היום הזה מבעי ליה, מאי כי ביום הזה, אלא בגין דאתדכי מקדשא לעילא \nואתנקי (נ\"א ואתנהיר), כתיב כי ביום הזה יכפר עליכם, יכפר וינקי בקדמיתא ביום הזה \nבגין דיתדכי, ולבתר עליכם. תו יכפר ביום הזה וינקי ליה בקדמיתא, וכל דא עליכם, \nבגינכון אצטריך לנקאה ליה ולדכאה ליה בקדמיתא. יכפר, מאן יכפר, אלא דא הוא עלמא \n"},{"index":9,"he":"עלאה דנהיר ונקי לכלא, ועל דא כלהו סטרין בישין דאקרון מצולות ים אתעברו, וכמה \nדאינון מצולות ים תליין, הכי נמי תלייא שערא (ס\"א דיליה דהוא סטרא וכו') דיליה, \nדהוא סטרא דלהון, ושערא דההוא סטרא לא שעיע. כגוונא דא כתיב (ויקרא טז טז) וכפר על \nהקדש מטומאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם, וכל חטאתם מבעי ליה, אלא להנאה להון \nמכאן ולהלאה, לכל חטאתם, דלא יכיל מקטרגא לשלטאה עלייהו, (ועל דא) ביומא דכפור \nדאיהו קנוחא דכל חובין ונקיו דלהון, בעאן ישראל לנקאה גרמייהו, ולמהך יחפי רגלין \nכמלאכי עלאין. חמש ענויין, בגין לאסתייעא מחמש סטרין עלאין, דיומא דכפורי אפיק לון, \nואינון תרעין דיליה. ואי שתיה קא חשיב דאיהו מסטרא דיצחק, הא שית, ואף על גב דבכלל \nאכילה איהו, וכדין אינון שית, וענויא בתראה תשמיש המטה איהו, ובדרגא שתיתאה שכיח, \nולקבליה אנן עבדין ענויא דא. כתיב (במדבר כט ז) ובעשור לחדש השביעי הזה, וכתיב \n"},{"index":10,"he":"(ויקרא כג כז) אך בעשור לחדש, בעשור, בעשירי מבעי ליה, מאי בעשור, אלא בגין דהשתא \nביומא דא כל דרגין עלאין אתיין אלין על אלין, למשרי על סיהרא ולאנהרא לה, וכלהו \nברזא דעשר, עד דסלקא למאה, וכד קיימא ברזא דמאה כדין כלא חד, ואקרי יום הכפורים, \nועל דא בעשור, כמה דאת אמר זכור שמור, דכלהו אתיין בגין לעשרא, ולאנהרא ברזא דעשר. \nאהדר האי סבא רישיה לקבליה דרבי שמעון, ואמר ליה, (רבי שמעון), הא ידענא דשאלתא \nתבעי בהאי בעשור לחדש השביעי, אמר ליה רבי שמעון, ודאי (ס\"א דא בעשירי יאות הוא \nוהכי הוא, אבל בעשור אמאי וכו'), בעשור יאות הוא, אי הכי הוא אמאי סליק למאה, והא \nמקרא לא אתחזי אלא דסליק לשבעין, משמע דכתיב בעשור לחדש השביעי, וכד מעשרי לשביעאה \nעשר זמנין, הא ודאי סליק לשבעין, אמר ליה על דא אהדרנא רישא לגבך, דהא ידענא דחכימא \nאנת. תא חזי תרין רזין הכא, חד דהא סיהרא חדש השביעי אקרי, ובגין כך אקרי חדש \n"},{"index":11,"he":"השביעי עשור, בגין דקא מנהרין לה עשר זמנין הא מאה, ותו האי מלה דקאמרת, ודאי \nלשבעין סליקא בהאי יומא, (ובדרגא בדשבעין איהו, ובדרגא דמאה איהו, לדרגא דמאה \nלאשלמא ולאנהרא), ובהאי דרגא דשבעין, דהא ביומא דא נטיל לכל עמא דישראל למידן, \nוכלהו קיימין בנשמתא יתיר מגופא, דהא ביומא דא ענויא דנפשא איהו ולא מגופא, כמה דאת \nאמר ועניתם את נפשותיכם, כי כל הנפש אשר לא תעונה, והאי יומא נטיל לכל נפשאן והוו \nברשותיה, ואי לא קיימא ברזא (נ\"א ברשותא) דשבעין,לית ליה רשו בנפשאן (ס\"א לקיימא \nתמן), דקיומא דנפשאן ברזא \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ב דף קפו/א\nדשבעין, כמה דאת אמר (תהלים צ י) ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו'. ואי תימא נפשאן \nדרביי דלא אשלימו לשבעין שנין, לא שלטא בהו, ודאי שלטא בהו, אבל לא בשלימו כמאן \nדזכי יומין סגיאין לפקודי אורייתא, ועם כל דא בכלהו שבעין שנין אזלא. ועל דא תנינן, \nאחד המרבה ואחד הממעיט, מאן אחד, ביחודא דשבעין שנין, מאן דאסגי ומאן דאמעיט. ועל \nדא ביומא דכפורי אעבר בכלהו שבעין, ואשתלים האי דרגא בכלהו, וכל נשמתין סלקין קמיה \nודאין להון בדינא, וקודשא בריך הוא חייס עלייהו דישראל ביומא דא. מאן דלא אעבר טינא \nמרוחיה לכפרא עליה, (ביומא דא) כד סליק צלותיה בהאי יומא, טבע בההוא אתר דאקרי רפש \nוטיט, ואיהו מצולות ים, ולא סליק לאתעטרא ברישא דמלכא. ביומא דא לא אצטריך בר נש \nלפרשא חטאוי קמי אחרא, בגין דכמה אינון דנטלי ההיא מלה וסלקי לה לעילא, ואית סהדין \nבההיא מלה, ומה (מיכה ז ה) משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, כל שכן אינון דאזלי ועייני \n"},{"index":13,"he":"לקטרגא לון וסהדי עליה, וכל שכן דחציפו איהו לקמי כלא, וחלול שמא דקודשא בריך הוא, \nועל דא כתיב (קהלת ה ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. (מכאן ולהלאה רזא בגוון) פתח \nואמר, (שמות יב ב) החדש הזה לכם ראש חדשים וגו', וכי כלהו זמנין וחדשין לאו אינון \nדקודשא בריך הוא, (אלא חדשיכם לא כתיב), אלא החדש הזה לכם, דילי איהו אבל אנא מסרית \nליה לכון, דלכון איהו באתגליא, אבל שביעאה דילי איהו ועל דא איהו בכסה ולא באתגליא. \nירחא דלכון איהו בסדורא כסדר דאתוון, אביב דאיהו אב\"ג, אי\"ב איהו רזא דג' (ס\"א \nואיהו אב\"ג כסדרא דאתוון), אבל ירחא שביעאה דילי איהו מסופא דאתוון (ס\"א תשרי), מאי \nטעמא, אתון מתתא לעילא, ואנא מעילא לתתא. האי דילי ברישא דירחא אנא איהו באתכסייא, \nבעשרה דירחא אנא איהו, בגין דאנא בחמש קדמאי, ובחמש אחרנין, ובחמש תליתאי, בקדמיתא \nדירחא אנא איהו, בגין חמשה יומין, בעשרה דירחא אנא איהו, בגין חמש יומין אחרנין, \n"},{"index":14,"he":"בחמשה עשר דירחא אנא איהו, בגין חמש תליתאי. מאי טעמא כולי האי, בגין דכל ירחא דא \nמעלמא עלאה איהו, ועלמא עלאה ברזא דחמש איהו בכל זמנא וזמנא, ובגיני כך ירחא דא \nאיהו בכסה ולא באתגליא, בגין דעלמא עלאה בכסה איהו, וכל מלוי באתכסייא, וירחא דא \nדקודשא בריך הוא איהו בלחודוי. כיון דמטא יומא דחמיסר, כדין גילויא איהו בחדתותא \nדסיהרא, וסיהרא אשתלימת ואתנהירת מאימא עלאה, וקיימא לאנהרא לתתאי, מגו נהורא \nדלעילא, ועל דא אקרי ראשון, כמה דאת אמר (ויקרא כג מ) ולקחתם לכם ביום הראשון, עד \nהשתא קיימי כלהו יומין ברזא עלאה, מכאן נחתין לרזא תתאה. תא חזי, מיומא עלאה הוו \nאלין יומין קדמאין, רזא דעלמא עלאה, מאן דאין דינא דעלמא, דהא דינא לא אשתכח בהאי \nעלמא אלא מדינא תתאה רזא (ישעיה נד ה) דאלה\"י כל הארץ יקרא, דאי תימא דינא דעלמא \nדאין לעילא, אי הכי לא אתקרי עלמא דחירו, עלמא דנהירו דכל עלמין, עלמא דכל חיין, \n"},{"index":15,"he":"עלמא דכל חיר. ואי תימא מדינא דיצחק, אי איהו אתער דינא לגבי האי עלמא, לא יכלין כל \nעלמא למסבל, דההוא אשא תקיפא עלאה לא אית מאן דסביל ליה, אלא אשא דלתתא, דאיהו אשא \nדסביל אשא. אלא כמה דעלמא דא עלמא תתאה דכלהו עלמין, הכי נמי כל דינוי מעלמא תתאה, \nדאלהי\"ם שופט, ודא אקרי דינא עלאה על האי עלמא, ובגין דאיהו דרגא שביעאה, לא גזיר \nגזרה על בר נש אלא מעשרין שנין ולעילא. אשגח האי סבא ברבי שמעון, וחמא ליה דזלגין \nעינוי דמעין, אמר רבי שמעון, אי היא שביעאה, אמאי \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ב דף קפו/ב\nמעשרין שנין ולעילא, אמר ליה, זכאה מאן דמליל על אודנין דשמעין. תא חזי, בי דינא \nדלתתא בארעא לא גזרין דינא על בר נש עד תליסר שנין, מאי טעמא, בגין דשבקין שבע שנין \nלשביעאה, אלה\"י כל הארץ יקרא,, ולית רשו לבר נש באינון שבע, ואינון שבע לא שראן אלא \nעל תליסר דלתתא (בארעא), דאינון כורסייא לגביה, ובגין כך כל גזרין וכל דינין דלתתא, \nמאינון שבע שנין דלתתא כללא דעשרין שנין איהו. ודינא דעלמא בראש השנה, על ידא דהאי \nדרגא איהו, דאיהו ממש קיימא בדינא על בנוי בהאי עלמא, בגין לאתדכאה לגבי עלמא עלאה, \nבגין דלית ליה סיוע לסלקא ולאתדכאה, אלא מגו תתאי. וכד ישראל אינון בחמיסר יומין, \nכדין נטיל לבנוי לפרשא גדפוי עלייהו, ולמחדי עמהון, ועל דא כתיב ולקחתם לכם ביום \nהראשון, פרי, דא איהו אילנא דאקרי עץ פרי, ואשתכח ביה פרי. עץ הדר, כמה דאת אמר \n(תהלים צו ו) הוד והדר לפניו, מאי טעמא אקרי הדר, ומאן איהו הדר, אלא דא צדיק, אמאי \n"},{"index":17,"he":"אקרי הדר, והא אתר טמירא איהו דלית ליה גלויא, וצריכא לאתכסייא תדיר, ולית הדר אלא \nמאן דאתגלייא ואתחזי, אלא אף על גב דאיהו דרגא טמירא, הדורא איהו דכל גופא, ולא \nאשתכח הדורא לגופא אלא ביה. מאי טעמא, מאן דלית עמיה האי דרגא, לית ביה הדורא למיעל \nבבני נשא, קלא לאו עמיה בדבורא (ס\"א כדכורא), והדורא (ס\"א ודבורא) דקלא אתפסק מניה, \nדיקנא והדורא דדיקנא לאו עמיה, ואף על גב דאתכסייא ההוא דרגא, כל הדורא דגופא ביה \nתליא, ואתכסי ואתגלייא, ובגין כך עץ הדר, איהו עץ דכל הדורא דגופא ביה תליא, ודא \nאיהו (בראשית א יב) עץ עושה פרי. כפת תמרים, הכא אתכלילת אתתא בבעלה בלא פרודא, \nכפות תמרים כחדא, וענף עץ עבות תלתא, ועלין דיליה, דא בסטרא דא, ודא בסטרא דא, וחד \nדשליט עלייהו, וערבי נחל תרין, דלית להו ריחא וטעמא, כשוקין בבני נשא, (ובגין כך) \nלולב נטיל כלהו, כחוטא דשדרה קיימא דגופא, ומה דנפיק לבר טפח, הכי הוא, בגין \n"},{"index":18,"he":"לאשלמא, ולאפקא כלא, ולשמשא כדקא חזי, (ובגין כך) בהני זינין בעי בר נש לאתחזאה קמי \nקודשא בריך הוא. עלין וטרפין דהני תמרים, אינון כל שאר חילין, דאתאחדן באינון \nכנויין דקודשא בריך הוא אקרי בהון, בגין דבעינן (ס\"א לאתחדתא) לתתא כגוונא דלעילא, \nדלית לך מלה בעלמא דלא אית לה דוגמא לעילא, כגוונא דלעילא הכי אית לתתא. ובעו ישראל \nלאתאחדא ברזא דא דמהימנותא קמי קודשא בריך הוא, כתיב (ויקרא כג מב) בסכת תשבו שבעת \nימים, דא הוא רזא דמהימנותא, והאי קרא על עלמא עלאה אתמר, והכי תנינן, כד אתברי \nעלמא אתמר האי קרא. כד שרא חכמה לנפקא, מאתר דלא ידיע ולא אתחזי, כדין נפיק חד \nמשחתא ובטש. וההיא חכמתא עלאה נציץ ואתפשט לכל סטרין, ברזא דמשכנא עלאה, וההוא \nמשכנא עלאה אפיק שית סטרין, וכדין ההוא נציצו דמשחתא נהיר לכלא, ואמר בסכת תשבו \nשבעת ימים, מאן סכת חסר ו', דא משכנא תתאה, דאיהו כעששיתא לאחזאה לכל נהורין, וכדין \n"},{"index":19,"he":"אמר בסכת תשבו שבעת ימים, מאן שבעת ימים, מעלמא עלאה לתתאה, דכלהו קיימי בקיומא, \nלאנהרא להאי סכת, ומאן איהי, דא (עמוס ט יא) סכת דוד הנופלת, סכת שלום. ובעי עמא \nקדישא למיתב תחות צלהא ברזא דמהימנותא, ומאן דיתיב בצלא דא, יתיב באינון יומין \nעלאין, ועל דא כלהו בסכת בסכת, וחד בסוכות שלים, חד שלים, לאחזאה, דמאן דיתיב בצלא \n"}]}
