{"id":"kabala-9f5883b3418a-1-98","bookId":"kabala-9f5883b3418a","part":1,"torah":98,"title":"קטע 98","hebrewTitle":"קטע 98","segments":[{"index":1,"he":"לעילא לעילא, ולאפרשא לה לדא רוח טמאה, ולנחתא לה לתתא לתתא, דא ברעותא ובצלותא \nכדקאמרן, ודא בעובדא, כלא כדקחזי ליה. והאי קרא מוכח עלייהו, דכתיב צו את אהרן ואת \nבניו לאמר, צו דא עבודה זרה, רוח מסאבא, לאמר, דא אתתא דאקרי יראת יהו\"ה, כתיב הכא \nלאמר, וכתיב התם (ירמיה ג א) לאמר הן ישלח איש את אשתו, והא אוקמוה, ובגין כך כלא \nאתמר, וכהנא קיימא לאתקנא כלא ברזא דאדם ובהמה. זכאה חולקיהון דצדיקיא בעלמא דין \nובעלמא דאתי, דאינון ידעי ארחי דאורייתא, ואזלי בה בארח קשוט, עלייהו כתיב (ישעיה \nלח יז) יהו\"ה עליהם יחיו, מאי עליהם, אלין ארחוי דאורייתא, יחיו, יתקיימו בהאי עלמא \nובעלמא דאתי. תא חזי, כתיב זאת תורת העולה, אמר רבי חייא, האי קרא אוקימנא ליה בהאי \nגוונא, זאת תורת, דא כנסת ישראל, העולה, דאיהי סלקת ומתעטרת לעילא לעילא, לאתקשרא \nכדקא יאות, עד אתר דאקרי קדש הקדשים. דבר אחר, זאת תורת, דא כנסת ישראל, העולה, דא \n"},{"index":2,"he":"מחשבה רעה דאיהי סלקא על רעותא דבר נש לאסטאה ליה מארחא דקשוט, היא העולה, היא \nדסלקא ואסטי ליה לבר נש, ובעי לאוקדא לה בנורא, בגין דלא אתיהיב לה דוכתא לאסגאה, \n(נ\"א לאסטאה) ובגין כך על מוקדה על המזבח כל הלילה, מאן לילה, דא כנסת ישראל, דאתיא \nלדכאה ליה (ס\"א דאיהו זאת בגין) לבר נש מההוא רעותא. על מוקדה, בגין די נהר דינור \nאיהו אתר לאוקדא לכל אינון דלא קיימי בקיומייהו, דהא עאלין לון בההוא נורא דדליק, \nומעברי שלטנהון מעלמא. ובגין דלא ישלוט, אצטריך על מוקדה על המזבח כל הלילה, \nואתכפייא ולא שלטא. ועל דא, כד אתכפיא האי, סלקא כנסת ישראל דאיהי רוח קודשא, דסלקא \nואתעטרא לעילא, דהא סליקו דילה כד אתכפיא האי חילא אחרא ואתפרשא מינה, ובגין כך \nבעינן ברזא דקרבנא לאפרשא להאי סטרא מרוח קודשא, ולמיהב לה חולקא, בגין דרוח קודשא \nתסתלק לעילא. ותא חזי, בזמנא דאתקם משכנא ואתעביד, אתכפיא סטרא אחרא ואסתלק מעלמא, \n"},{"index":3,"he":"וכד אסתלק מעלמא ואתקם משכנא על ידא דמשה, כדין אתקם לעילא ותתא, הדא הוא דכתיב, \nויקם משה את המשכן, מאי ויקם, אלא דאוקים לה לאסתלקא לעילא לעילא, ועל דא ויקם משה, \nמאן דהוה מאיך אוקמיה, כמאן דאוקים למאן דנפיל. כגוונא דא לזמנא דאתי כתיב, (עמוס ט \nיא) אקים את סוכת דוד הנופלת, כתיב (שם ה ב) נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל, מאי \nולא תוסיף קום, (משמע דהא זמנא אחרא קמת). אלא בזמנא אחרא קמת, היא קמת מגרמה, ולא \nאוקים לה קודשא בריך הוא, דהא בגלותא דמצרים קודשא בריך הוא אוקים לה, ועבד כמה \nנסין בגין לאקמא לה, ובגלותא דבבל הוא לא אוקים לה, בגין דלא עביד לון נסין, דגרים \nחובה, אלא היא קמת, וסליקו בני גולה כאינון דלא הוה לון פרוקא, ולא הוה תיאובתא \nדקודשא בריך הוא עלייהו, בגין דגרם ההוא חובה \n \n"},{"index":4,"he":"זוהר חלק ב דף רמ/א\nדאינון נשים נכריות, ועל דא קודשא בריך הוא לא אוקים לה לכנסת ישראל, ולא עבד לה \nנסין וגבוראן בההוא זמנא כדקא יאות. אבל לזמנא דאתי ולא תוסיף קום כתיב, לא תוסיף \nקום מגרמה, אלא קודשא בריך הוא יוקים לה, דכתיב אקים את סכת דוד הנופלת, וכתיב \n(ירמיה ל ט) ואת דוד מלכם אשר אקים להם, ובגין כך כתיב הכא ויקם משה את המשכן. ויקם \nמשה וגו', תא חזי, כד אוקים ליה משה למשכנא, אתקם משכנא אחרא עמיה, ומשכנא עלאה \nאוקים (נ\"א אוקיר) וסעיד כלא, בגין דמשכנא עלאה סתים וגניז איהו לעילא לעילא, \nומשכנא אחרא אתקם על משכנא דלתתא, וקיימא עליה, (ס\"א עמיה, ומשכנא עלאה ההוא דסתים \nוגניז לעילא לעילא, אוקים וסעיד כלא, ומשכנא אחרא ההוא אתקם על ידא דמשכנא דלתתא, \nקיימא עליה) בחילא דההוא משכנא עלאה על כלא, וכמה דאתקם משכנא דלתתא על ידא דמשה, \nאוף הכי לעילא על ידא דההוא דרגא (רבייא) דמשה, מנלן, דכתיב ויקם משה את המשכן, את \n"},{"index":5,"he":"דייקא, לאתחזאה דתרי משכנין ברזא דמשה אתקנו (נ\"א אתקמו). אמר רבי יוסי, וכי ויקם \nמשה, והא כלא עד לא אתתקן, וקימה לאו איהו אלא כד אשתלים כלא, ועאל שייפא בשייפיה, \nמאי ויקם. אמר רבי יצחק, בתלת סטרין אוקים משה ית משכנא, מה כתיב ויקם משה את \nהמשכן, ויתן את אדניו, וישם את קרשיו, בהני תלת סטרי אוקים משה ית משכנא, ובהני תלת \nסטרי אסתלק משכנא, ואתכפיא סטרא אחרא, ועל דא כד אוקים משה להאי סטרא, אתכפיא סטרא \nאחרא, בגין כך משה אוקים ליה ולא אחרא. תא חזי, כתיב ויתן את אדניו, בההיא שעתא \nאזדעזע סמא\"ל מאתריה, וארבעין רתיכין דעמיה, וערק ארבע מאה פרסי, גו טסירו דנוקבא \nדעפרא, אעיל משה אינון סמכין, ואתקיף סטרא דא, כדין אינון סמכין דסטרא אחרא נפלו \nואתרפו. פתח ואמר, (עמוס ט יא) ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת וגו', מאי ביום \nההוא, ביומא דקודשא בריך הוא יעביד דינא בעלמא, ויפקוד על חייבי עלמא כעובדיהון, \n"},{"index":6,"he":"דהא לית קימה לכנסת ישראל מעפרא, בעוד דאינון חייבין דישראל יקומון בעלמא, מה כתיב \nלעילא (שם פסוק י) בחרב ימותו כל חטאי עמי, האומרים לא תגיש ותקדים בעדנו הרעה, מה \nכתיב בתריה, ביום ההוא אקים את סכת דוד הנפלת וגו'. האי קרא אית לאסתכלא ביה, את \nפרציהן, את פרצה מבעי ליה, והריסותיו, והריסותיה מבעי ליה, אלא וגדרתי את פרציהן, \nממאן, מאינון חייבין, דכתיב בחרב ימותו כל חטאי עמי, דהא כדין יתעביד פרצן בישראל, \nועל דא וגדרתי את פרציהן. והריסותיו אקים, הריסותיו דמאן, הריסותיו דסוכת דוד (ממאן \nמדוד), בגין דכד אתקף מלכו חייבא בעלמא, כדין האי מלכו קדישא אתרפי, וסוכת דוד \nאסתיר בניינא דיליה, ועל דא והריסותיו אקים. דהא תנינן, כל זמנא דהאי אתקף, האי \nאתרפי, דא מליא, ודא חרבה, ובגין כך עד ההוא יומא מלכו חייבא יתקף, בההוא יומא יתקף \nויוקים לה קודשא בריך להאי מלכו קדישא, ועל דא והריסותיו אקים, ובניתיה כימי עולם, \n"},{"index":7,"he":"מאי ובניתיה כימי עולם, היינו דכתיב (ישעיה ל כו) והיה אור הלבנה כאור החמה וגומר: \nויקם משה את המשכן, במאי אוקים ליה, דכתיב ויתן את אדניו, ויהב אינון סמכין דתחותיה \nלקיימא עלייהו, ולאסחרא בהו אינון צירים דפתחין, בגין דאינון סמכין דתחותייהו אינון \nקיומא לאסחרא. אמאי ויתן, אתקיף ואתקין לון בתוקפוי, בההוא שעתא אעדיו אינון סמכין \nאחרנין דסטרא אחרא. תא חזי, כתיב (תהלים קלז ז) זכור יהו\"ה לבני אדום את יום \nירושלם, האומרים ערו ערו עד היסוד בה, (ועל דא) זמין קודשא בריך הוא למבני יסודי \nירושלם, מיסודין אחרנין דישלטון על כלא, ומאן אינון, ספירין, דכתיב (ישעיה נד יא) \nויסדתיך בספירים, דאלין אינון יסודין וסמכין תקיפין ועלאין, דלית להון חלישו \nכקדמאי, מאי טעמא, בגין דאבנין \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ב דף רמ/ב\nקדמאין מאינון יסודי, יכילו שאר עמין למשלט עלייהו, מאי טעמא, בגין דלית בהו נהירו \nעלאה כדקא יאות, אבל אלין יהון נהירין מגו נהירו עלאה, ומשקען גו תהומי, דלא יכלין \nלשלטאה עלייהו, ואלין אינון ספירין דינהרון לעילא ותתא. ואי תימא בגין דבההוא זמנא \nיתוסף נהירו עלאה לעילא ותתא, אינון יסודי קדמאי יתבטלון, הא כתיב הנה אנכי מרביץ \nבפוך אבניך, מרביץ, לאתקנא תבירא, מאי בפוך, כמה דאת אמר (מ\"ב ט ל) ותשם בפוך \nעיניה, אבנים אית דאקרון פוך, מאי טעמא האי, אמר רבי אלעזר, רזא איהו, ורזא דא \nלמחצדי חקלא אתיהיב למנדע. תא חזי, אינון אבנין דיסודי ציון וירושלים, חס ושלום \nדשליטו עלייהו שאר עמין, ולא אוקדו לון, ולא אתוקדון, אלא כלהו אתגניזו, וגניז לון \nקודשא בריך הוא, וכל אינון יסודי ביתא קדישא כלהו אתגניזו, ולא אתאבידו מנייהו \nאפילו חד. וכד יהדר קודשא בריך הוא ויוקים לה לירושלם על אתרה, אינון יסודי אבנין \n"},{"index":9,"he":"קדמאי יהדרון לאתרייהו, ולא ישליט בהו עינא אחרא (נ\"א בישא), בר בזמנא דיכחול בר נש \nעינוי בההוא פוכא, וימלי עיניה מניה, וכדין יחמי כל אבנין, וכל יסודי ירושלם מתקנן \nעל אתרייהו, דלא שליטו בהו שאר עמין, וכל אינון אבנין יקרין אחרנין, וכל אינון \nבנייני אבנין, כלהו קיימי על קיומייהו. וכדין (ישעיה נב ח) כי עין בעין יראו בשוב \nיהו\"ה ציון, מאי בשוב יהו\"ה, אלא כד שליטו עלה שאר עמין, קודשא בריך הוא סליק לה \nלעילא, ובההוא זמנא איהו יהדר לה לאתרה, דכתיב בשוב יהו\"ה ציון, בשוב יהו\"ה ודאי. \nותא חזי, כל מאן דאסתים מן עינא, ולא אתיהיב רשו לשלטאה ביה עינא, לא יכלין משלט \nביה עינא, בר בכחלא דעינא במלין ידיעאן, ובגין כך הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך. ותא \nחזי, כל אלין אבנין יתקיימון באתרייהו, ולהוו יסודין כקדמיתא, ויסודי ספירין \n(אחרנין) יתקיימון באתר אחרא סחרנא לפותיא ולאורכא, הדא הוא דכתיב ויסדתיך בספירים. \n"},{"index":10,"he":"בזמנא דיוקים קודשא בריך הוא לביתיה, בההוא זמנא מה כתיב, (ישעיה כה ח) בלע המות \nלנצח, בלע, כדאמרינן (איכה ב ב) בלע יהו\"ה ולא חמל, ההוא כוס דשתה האי ישתה האי. \nואי תימא ההוא בלע איהו לזמן ידיעא וקציב כישראל, לאו הכי, כתיב לנצח, מאי לנצח, \nלדרי דרין, ולאו כישראל, ולאו כההוא זמנא דאוקים משה ית משכנא, אלא לנצח, לעלמין. \nוכדין קודשא בריך הוא יוקים לה לכנסת ישראל, ואיהו יוקים סמכין וסכין וכל אינון \nתקרי ביתא בתקונוי (ס\"א בתקיפו), לעלם ולעלמי עלמיא, וכתיב (ישעיה נד ב) הרחיבי \nמקום אהלך וגו', בגין דיתבלע סטרא אחרא, ולא יקום לעלמין, וכדין (שם כה ח) וחרפת \nעמו יסיר מעל כל הארץ כי יהו\"ה דבר: \nויקם משה את המשכן, בההוא זמנא דאלין סמכין אתקמו ואתיהיבו באתרייהו, ההוא זמנא \nאתרפו ואתעברו מאתרייהו סמכין מאתר סטרא אחרא, ועל דא ויתן את אדניו, מאי ויתן, אלא \nאוליפנא, דחמא משה לקמיה לסמא\"ל חייבא, דהוה אזיל לגביה לקטרגא ליה, וכדין אתקיף \n"},{"index":11,"he":"ביה משה, וקשיר ליה קמיה, ואוקים ליה למשכנא, ויהב לסמכוי, דכתיב ויתן את אדניו, \nויתן בתקיפו, דלא יכיל בר נש אחרא לשלטאה עליה, ולמיהב סמכין באתרייהו כמשה, דהא \nבתקיפו רב אוקים ליה משה. בההוא יומא דאתקם משכנא, כד שארי משה לאקמא ליה, בחד \nבניסן הוה, ובההוא זמנא תקיפו דסטרא אחרא הוה בעלמא, דהא ביומי דניסן ריש תורא \nבדיקולא (ס\"א לאגרא) תנינן, ובניסן שארי משה, וחמא ליה לסמא\"ל אזיל סחרניה לערבבא \nליה, ואתגבר עליה משה, וכדין ויתן את אדניו, שארי הוא ויהב לתתא, ושארי מאן דשארי \nויהב \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ב דף רמא/א\nלעילא, דא לקבל דא, ביומא דאתקם האי משכנא לתתא, אתקם משכנא אחרא קדישא לעילא, \nומשכנא עלאה טמיר וגניז אפיק נהורין לכל סטר, ואתנהרון עלמין. רבי יוסי שאיל לרבי \nשמעון, אמר ליה, תלת משכנין חמינן בקרא, דכתיב (במדבר ט טו) וביום הקים את המשכן, \nכסה הענן את המשכן לאהל העדות, ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר, הא תלת משכנין \nהכא, ואמאי משכנא ולא בית, דהא בית אצטריך ולא משכן. פתח ואמר, (ישעיה סו א) כה אמר \nיהו\"ה השמים כסאי וגומר, תא חזי, קודשא בריך הוא אתרעי בהו בישראל לאחסנתיה ועדביה, \nוקריב לון לגביה, והא אוקימנא, דעבד מנייהו דרגין ידיעאן בהאי עלמא, כגוונא דלעילא, \nלשכללא עלמין כלהו כחד עילא ותתא, דכתיב השמים כסאי והארץ הדום רגלי, לשכללא עילא \nותתא, למהוי חד. תא חזי, השמים כסאי, דא רקיעא דיעקב שריא ביה, דאיהו דיוקנא עלאה \nלכרסייא (ס\"א כורסיא עילאה לדיוקנא) עלאה קדישא. והארץ הדום רגלי, דא רקיעא דדוד \n"},{"index":13,"he":"מלכא שריא ביה, לאתהנאה מזיוא דאספקלריא דנהרא, ובגין דבעי לאתפשטא יתיר לתתא, אמר \nהדום רגלי. איזה בית אשר תבנו לי, דא בנין בית מקדשא, ואי זה מקום מנוחתי, דא בית \nקדש הקדשים דלתתא. אבל תא חזי, כל זמנא דאזלו ישראל במדברא, הוה להו משכן, עד דאתו \nלשילה והוה תמן, ודא איהו רזא לאמשכא דא בדא, ולאעלא דא בדא, לאתקשרא דא בדא בגין \nלאנהרא, אבל לאו לנייחא, דהא לאו נייחא בר כד אתבני בי מקדשא ביומוי דשלמה מלכא, \nדהא כדין הוה מנוחה לעילא ותתא, בגין דתמן תקיפו דנייחא, ולא לנטלא מאתר לאתר. \nובגין כך אית משכן ואית בית, משכן, כמה דאת אמר (ויקרא כו יא) ונתתי משכני בתוככם \nולא תגעל נפשי אתכם, מאי משכני, משכנותיו דקודשא בריך הוא, דלהוון גבייהו דישראל, \nמאי טעמא, בגין דכתיב ולא תגעל נפשי אתכם. מאי בין האי להאי, אלא משכן, כמלכא דאתי \nלגבי רחימיה, ולא מייתי כל אוכלוסין דיליה עמיה, בגין דלא לאטרחא עליה איהו אתי \n"},{"index":14,"he":"לגביה בזעיר חילין, בית, דכל חילין וכל אוכלוסין דיליה כלהו אייתי עמיה, לדיירא \nבההוא ביתא, ודא איהו בין משכן ובין בית. בית המקדש, איהו דיורא דנייחא לעלמין, בכל \nאינון רתיכין, בכל אינון דיוקנין, בכל אינון עובדין, כגוונא דלעילא, לתברא (ד\"א \nלחברא) עובדין דלתתא כגוונא דלעילא, משכן בזעיר דיוקנין, בזעיר עובדין, לנטלא מאתר \nלאתר, וכלא ברזא דלעילא. תא חזי, כד פקיד קודשא בריך הוא למשה על משכנא, לא הוה \nיכיל למיקם ביה, עד דקודשא בריך הוא אחמי ליה כלא בדיוקניה, כל מלה ומלה, במה אחזי \nליה, באשא חוורא ובאשא אוכמא ובאשא סומקא ובאשא ירוקא, מה כתיב, וראה ועשה בתבניתם \nאשר אתה מראה בהר, עם כל דא אקשי ליה למשה. תא חזי, אף על גב דאחזי ליה עינא בעינא, \nלא בעא משה למעבד, ואי תימא דאיהו לא ידע למעבד, או חכמתא לא הוה עמיה, תא חזי, \nבצלאל ואהליאב וכל אינון שאר אחרנין, אף על גב דלא חמו כמשה, מה כתיב וירא משה את \n"},{"index":15,"he":"כל המלאכה והנה עשו אותה וגו', אי אינון דלא חמו עבדו כך, משה דחמא על אחת כמה \nוכמה, אלא משה אף על גב דאסתלק מן משכנא מעבידתא, כלא הוה בידיה, ועל ידיה, ואיהו \nאקרי על שמיה, ועל דא כתיב וראה ועשה. דבר אחר, משה אסתלק מן דא, ויהיב דוכתיה \nלאחרא, עד דאמר ליה קודשא \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ב דף רמא/ב\nבריך הוא, ראה קראתי בשם בצלאל ואתו אהליאב, וכתיב ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם \nלב, אי יקרא דא הוה דמשה דאיהו יעביד ליה, יתקיים ביה תדיר (ס\"א יתיר), ועם כל דא \nכיון דאיהו פקיד, ובפקודיה יתעביד, איהו עביד כלא. תו, כל עבידתא לא קיימא אלא \nבסיומא דעובדא, ועל דא ויקם משה את המשכן, בעו לאקמא ליה כל אינון חכימי לבא, ולא \nהוה מתקיים, בגין יקריה דמשה, עד דאתא משה ואוקים ליה, והא אוקמוה: \nויקם משה את המשכן, רבי יהודה פתח, (מיכה ז ח) אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי \nוגומר, מאן אויבתי לי, דבבו דמלכו חייבא במלכו קדישא, והאי קרא כנסת ישראל אמר ליה, \nאל תשמחי אויבתי לי נפלתי קמתי, מה דלית לך הכי, (נ\"א לה הכי למלכו אחרא), דכיון \nדתפול לא תקום לעלמין, אבל כנסת ישראל אף על גב דנפלת, תקום, וקמת שאר זמנין, דכתיב \nכי נפלתי קמתי. דהא כמה זמנין נפלת כנסת ישראל בגלותא ויתבא בין אינון מארי דבבו, \n"},{"index":17,"he":"ושאר עמין קמו עלייהו דישראל לשיצאה לון מעלמא, (ולא יכילו), כמה דאת אמר, (תהלים \nפג ד) על עמך יערימו סוד, וכתיב כי נועצו לב יחדו וגומר, אמרו לכו ונכחידם מגוי, \nועם כל דא אף על גב דשאר עמין קמו עלייהו, קודשא בריך הוא לא אנח לון בידייהו, ואי \nנפלו קמו, דכתיב כי נפלתי קמתי, דהא קודשא בריך הוא אקים לה תדיר. וזמינא כנסת \nישראל לומר בההוא זמנא דקודשא בריך הוא יוקים לה מעפרא דגלותא ותסתלק מניה, אל \nתשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי, כי נפלתי בגלותא ואשתעבדו בני, קמתי בהאי זמנא. \nובגין כך בההוא זמנא דאפיק משה לון לישראל, כד עבד לון קודשא בריך הוא אינון נסין \nוגבוראן דעבד לון, כדין ויקם משה את המשכן כתיב, דהא על ידא דמשה אתקם בכל זמנא. \nרבי שמעון פתח ואמר, (יחזקאל א כא) בלכתם ילכו וגו', בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו, האי \nקרא אית לאסתכלא ביה, בלכתם ילכו, וכי לא ידענא דהא בלכתם ילכו, ובעמדם יעמדו. אלא \n"},{"index":18,"he":"בלכתם דמאן, בלכתם דחיות, דכד אינון אזלין, אינון אופנים ילכו, כמה דאת אמר (שם יט) \nובלכת החיות ילכו האופנים אצלם, ועל דא בלכתם ילכו, ובעמדם יעמדו, בגין דכל \nמטלניהון דאינון אופנים, לאו אינון אלא במטלניהן דחיות, וקיומא דלהון לא קיימי \nבאתרייהו, אלא כלא תליא בחיות, וכן כתיב (שם) ובהנשא החיות מעל הארץ, ינשאו האופנים \nלעמתם, בגין דחיות ואופנים כחדא אזלין. ותא חזי, עשרין וארבע משקופין דמטרנין \nעלאין, קיימין גו משקופא חדא דבסטר מזרח, להאי פתחא נטרין ארבע ועשרין משמרות, \nטמירין גו תוקפא דשלהובא דעטרא, וסחרא לגו ההוא משקופא מההוא סטרא דמזרח. וארבע \nועשרין סמכין תחותייהו, ועל אלין סמכין קיימין עשרין וארבע עמודין, ואלין אינון \nדקיימין תדיר, ולא פרחין גו אוירא כאינון אחרנין, ואלין אינון דאקרון עומדים, כמה \nדאת אמר (זכריה ג ז) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, ואלין עמודים קיימין על \n"},{"index":19,"he":"אינון סמכין, בהו סחרן לאתקיימא בדוכתייהו. כד אלין עמודים קיימין על קיומייהו, \nכלהו שליטין דקיימין עלייהו מעפפי וטסין כל עלמא, ואשגחן עיינין, ואינון דצייתי \nקלין סלקין מלין לעילא, כמה דאת אמר (קהלת י כ) כי עוף השמים יוליך את הקול, ובגין \nכך אינון סמכין קיימן בקיומא תדיר. תא חזי, (שם כא) בלכתם ילכו כדקאמרן, ובהנשאם \nמעל הארץ ינשאו האופנים \n \n"},{"index":20,"he":"זוהר חלק ב דף רמב/א\nלעמתם, דהא כמה דאלין חיות נטלין וסלקין, הכי אינון, מאי טעמא, בגין כי רוח החיה \nבאופנים, רוח החיה, רוח קדשא דנשיב ובטש בכלהו אופנים למהך. אשתכח דכל מאן דאיהו \n"}]}
