{"id":"kabala-a338c00ec4d2-1-12","bookId":"kabala-a338c00ec4d2","part":1,"torah":12,"title":"קטע 12","hebrewTitle":"קטע 12","segments":[{"index":1,"he":"דמינה נפקין כולהי חיים לזינייהו, (נ\"ל דתמן כל מילי בערבוביא ואכתי לא איתפרש עד \nדנחתי לכולהי ספירן), ודבר רמיז לגבורה דמוקיד עלמא בשלהובוי, שחין רמיז להוד דאיהו \nדינא ולהכי אוקיד עלמא בהנך אבעבועייא. ברד רמיז לכתר עליון דאיהו לובן העליון והכי \nהוה ברד חיור, ארבה רמיז לת\"ת דאיהו גופא דאילנא, והכי ארבה אכיל ושיצי גופא \nדמיכלא, חשך רמיז ליסוד כמה דאמרן, מכת בכורות רמיז למלכות כמה דאמרן והשתא הני \nארבע גאולות וד' כסי רמיזי בהנך ד' כתר ת\"ת יסוד ומלכות דיתיחדו ספירין עילאין \nבספירין דמטרוניתא ברזא דוהי' מדי חודש בחדשו וכו' דהיינו לומר שבת וראש חדש \nתרווייהו זמני סליקו דכ\"י, אלא דבר\"ח סלקא ונקטא שפעא ומזונא באורח דמתחזי לעין דהא \nחדתותא דסיהרא מתחזי לעין, ובשבתא מסתלקא ומתייחדא באורח נעלם וקאמר בזמנא דגאולה \nיתיחד חודש בחדשו ושבת בשבתו. כלומר דספיר' דכנסת ישראל יתייחדו בספירין עילאין, \n"},{"index":2,"he":"והיינו יבא כל בשר להשתחוות לפני דכל היינו מלכות דספירין עילאין ובשר דהיינו \nמטרוניתא, ואיקרייא הכי משום דעל ידה מתזני עלמא דבשר וקאמר דבההוא זימנא ייתון \nכנסת ישראל דספירן עילאין ומטרוניתא דאינון אזלין כחדא ברזא דותבאן שתיהן בית לחם \nדהא אינון רזין דתרי ההי\"ן כמא דאוליפתך וקאמר דייתון להשתחוות כלומר לאדבקא ספירן \nדמטרוניתש בספירין עילאין, דהא איהו מנא דכולהו וכד מתדבקת בהו היינו השתחויה דילה, \nוהיינו דאמר קרא לפני דהיא מטרוניתא דאיקרייא הכי ברזא דפני ה' חלקם, כלומר כד \nאתחייבו ישראל גלותא מטרוניתא אגלית יתהון, לא היא אם הממונת ליסר העוברים, אי נמי \nדהכי איצטרך דאיהי תחלק יתהון כי היכי דלא ייבדון ביני עממיא דאלו הוו מבדר להו \nההוא סטרא הוו אבודין בגלותא ח\"ו אבל מטרוניתא בדרא יתהון ברחימו כי היכי דלא \nייבדון וכו', ולא שמעו אל משה מקוצר רוח כלומר משום דחזו דלא הוו בהו עובדין דכשרין \n"},{"index":3,"he":"וטבין כי היכי דרוח היינו תפארת יתער עלייהו והיינו מקוצר רוח כלומר בסבת דרוח \nדהיינו תפארת הוה קצר בסיבת עובדיהון, ומעבודה קשה כלומר ועוד דעבודה דהיינו מלכות \nדאיקרי הכי משום דכל עבידתא דעלמא מתעביד על ידאה חמו דהוה קשה כלומר דהוה מלייא \nדינא וחשיבו דהוה לנגדא עלייהו ומש\"ה לא שמעו אל משה, ואינהו לא ידעי דההוא תוקף \nדינא דהוה במלכות הוה לאתויי על מצראי הנך מחאן והיינו דקאמר משה הן בני ישראל לא \nשמעו אלי וכו' כלומר אי בני ישראל גופייהו חשיבו דהאי תוקף דינא הוה למיתי עלייהו \nולא אסיקו על דעתייהו דליהוי למיתי על מצראי. כל שכן דפרעה ומצראי יחשבו דלאנחתא \nעלייהו דישראל הוו הנהו בישין ח\"ו ולא למיתי על מצראי וכי תימא אברר לי' ואוכח לי' \nדלמיתי על מצראי ננהו, להכי קאמר ואני ערל שפתים ורזא דהוה משה רבינו ע\"ה ערל שפתים \nלמירמז דלא אתא לעלמא משום צורכיה אלא לזכאה דרא דהא שפתים רמיזא בנצ\"ח והו\"ד דאיהו \n"},{"index":4,"he":"אתר נביעו דזרעא לאפקא תולדין לעלמין דמשום הכי הוה ערל שפתים לומר דלא הוה צריך \nלעברא בהנהו שפתים משום גופי' אלא לזכאה דריה, הא גליתי לך רזין עילאין וטמירין, \nואתה שלום: \nיום רביעי ה' לשבט בעת המנחה ואני גורס המשניות, חזק ואמץ בתורתי וייחד לבבך שלא \nלהפריד מחשבותיך מתורתי ויראתי הדבק בנצחי בנקיותי בסודי בעוזי כו' בתפארתי בתורתי \nבתשועתי ובתשובתי כי מה שאתה מבקש מהקב\"ה שידריכך בדרכי תשובתו הן אלה הדרכים שאני \nמלמדך הם הם דרכי תשובתו ואתה החזק בהם לבל תפריד מחשבותיך אפילו רגע מתורתי ויראתי \nובטל מלבך כל הרהורים הבאים לך מיצה\"ר ונחש וסמאל מכניסים אותם בלבבך לאבדך להוממך \nלהשמידך ואתה עמוד כנגדם ובטל אותם מלבך ואל יכניסו דבריהם באזניך ובכן תאבדם \nתהוממם תשמידם כי אליך תשוקתם ואתה תמשול בהם. כי מה שאתה רואה שלפעמים אני מדבר \nאליך ואינו עולה הלא ידעת מה שאחז\"ל שמא יגרום החטא ועוד דאפילו לא יגרום הרהורים \n"},{"index":5,"he":"הבאים בלבך הם גורמים שכל דברי לא יעלו וגם הם גורמים לי לגמגם ואיני מגלה לך כל \nהדברים, לכן הזהר והשמר מהרהורים ההם ובפרט בעת התפלה בטל כל המחשבות ההם וייחד \nלבבך לתפלתי ועבודתי וצריך אתה שלא תסיח דעתך כלל. כי ברגע אחד שתסיח דעתך יצרך הרע \nיאבדך יהוממך ישפילך ישמידך ויפילך בבור תחתיות. לכן אתה תהיה תמיד ער לתחבולותיו \nואל תעלם דעתך אפילו רגע אחד ממנו ותמיד תהיה באזהרה ממנו כי זהירות מביאה לידי \nנקיות ובכן תאבדהו תשמידיהו תהוממהו תכניעהו תחתך כי צריך אתה להשתדל הרבה שלא \nתעלים זהירותך ממנו אפילו רגע אחד ובפרט בעת ק\"ש ותפלה בהשתדלות נמרץ צריך אתה \nלשרוף כל הרהורים ומחשבות בטלות שמכניס בלבך בקש דק\"ש, ובכן תתעלה ותתנשא וראה \nוחשוב כי בכל הרהורים שיהרהר האדם בעסקיו לא מוסיף ולא גורע ולא מבטל מהנגזר עליו \nדבר ולכן בטל הרהורים מלבך: \nוהלא בפרשתא קדישתא דא איכא למידק במה דדקדקו חז\"ל אמאי כתיב וידבר אלהים ולא כתיב \n"},{"index":6,"he":"וידבר ה'. ותו מאי ויאמר אליו אני ה', ותו מאי וארא אל אברהם וכו' ותו מאי ושמי ה' \nלא נודעתי להם: \nאבל רזא דמילתא דמשה רבינו ע\"ה סבר דכיון דקב\"ה שדרי' למיפרק ית ישראל. דהא עברו \nימי הרעה. ואתא זמן פורקנא, ואע\"ג דא\"ל ונטיתי ידי במצרים וכו' סבר דישראל, לא יהא \nלהון בישא מכאן והלאה כיון דמטא זמן פורקנא ואוף במצראי יעביד בהון אתין ומופתין \nדלא לינזק להון טובא. ומש\"ה קאמר למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני כלומר למה אבאשת \nלישראל טפי ממאי דהוו מבאשי להו מקדמת דנא כיון דמטא עידן פורקנ' וכי תימא דאכתי לא \nמטא השתא. למא זה שלחני השתא, הוי לך לאמתוני עד דימטי להון זמן פורקנא, ואהדר ליה \nקב\"ה ואמר ליה, דהא ודאי מטי להון זמן פורקנא, והיינו דאמר ליה עתה תראה וכו', ואמר \nליה וידבר אלהים וכו' כלומר אי תימא כיון דמטא זמן פורקנא למה הרעות לא דרכי דרכיך, \nדהא אנא פועל בדינא וברחמי כחדא, והיינו וידבר ויאמר דחד דינא יחד רחמי, וכן אלהים \n"},{"index":7,"he":"וכו' ואמר ליה אני ה' כלומר אני דהיא כנסת ישראל דהיא דינא רפיא ות\"ת דאיהו רחמי \nכולא חד, וארא אל אברהם וכו' כלומר איתגלתי להון בשם שדי דהיינו כנסת ישראל, דאוף \nדאמרית להון אני ה' הוא בתפארת דכנסת ישראל ולא אדבקו בספירן עילאי, והיינו ושמי ה' \nלא נודעתי להם כלומר באספקלריא דנהרא לא איתידעית להון, ונסיתי להון בכמה נסיונות \nולא איתרעמו ואת דאסיקתך לאתנבאה באיספקלריא דנהיא איתרעמת קדמי, לכן אמור לבני \nישראל וכו' והוצאתי והצלתי וכו' לכן בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך ויודוך כי \nתיטיב לך ואתה שלום: \nאור לשבת ד' לשבט, ה' עמך וכו' הלא לך לאתדבקא תדיר במשניותי ולא תפסיק מהם אפילו \nרגע אחד כי אני מתחבקת ומתדבק תמיד עמך: \nובפרשתא קדישתא דא אמר עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם, כלומר לקיתא בעצמך שבע מכות \nולא הרגשת והיינו דקאמר מסתולל כלומר עשית עצמך כמסילה שאינך מרגיש המכות, דוגמת מה \n"},{"index":8,"he":"שאמר הנביא ע\"ה על מה תכו עוד תוסיפו סרה ותו מכף רגל ועד ראש אין בו מתום ומשום \nהכי עד מכת בכורות לא אייתי עליה מכות בגוף דהא ארבה וחשך אינם מכות בגוף וכיוצא: \n \nפרשת בא \nפרשת בא מהדורא קמא: \nאור ליום שבת ח' לשבט, ה' עמך וכו' וכל אשר אתה עושה ה' מצליח ויצליח ויהי ה' את \nיוסף ויהי איש מצליח ובענין פרשתא קדישתא איכא למידק בה אמאי כתיב ויאמר ולא כתיב \nוידבר, ותו מאי בא אל פרעה הוי סגי למימר דבר אל פרעה: \nאבל רזא דמילתא דויאמר רמיז לכנסת ישראל, ברזא ואת אמרת קדוש ה' וקאמר למשה בא אל \nפרעה כלומר עול לגביה ההוא סיטרא להסיג גבול החול. ולהוסיף בגבול הקודש, כי אני \nדהיינו כנסת ישראל הכבדתי את לבו וכו' למען שיתי אותותי דהיינו חילא ותוקפא דעשר \nספיראן דכולהו אחזיאו חילייהו בהנהו עשר מכות כמא דאוליפתך, ולמען תספר, תספר הוא \nמלשון ספירות כלומר בדיל דספיראן יחזיאו חילייהו. באזני בנך היינו ספיראן אמצעיין, \n"},{"index":9,"he":"ובן בנך היינו ספירין בתראין, את אשר התעללתי במצרים, דקדק דלא קאמר עוללתי ולא \nשחקתי אלא התעללתי, כלומר נפעלתי כלומ' אתמליאו כולהון ספיראן דינאן לאייתאה עשר \nמכות והיינו ואת אותותי אשר שמתי בם, עד מתי מאנת לענות מפני. כלומר דאיבעי לך \nלמהוי לך ענייא כלומ' לאזערא תחומך מקדם שכינתא והיינו מפני דהא שכינתא אקרייא פני \nה' דאיבעי לך לאזערא תחומך ולאסגאה תחומא דשכינתא ולהוסיף מחול על הקודש, מי ומי \nההולכים דהא לית רעותי בו אלא לחברא בינה דאיקריא מי עם כנסת ישראל דאיקריא נמי מי \nוהוי\"ו דהיא תפארת בינייהו והיינו ומי, בנערינו ובזקנינו וכו' כולהון ספיראן בעינן \nלחברא לון כחדא, נערינו דהיינו אינון נערים דאינון תקונין דמטרונית', בזקנינו היינו \nתלת' עילאי, בצאנינו היינו נצח והוד דאיקרון צאן כמה דאת אמר ואתנ' צאני צאן \nמרעיתי, בבקרינו היינו ספירן דאית בהו דינא, כי חג ה' לנו כלומר כולהו ספירן אנו \n"},{"index":10,"he":"צריכין לחברא בשלימו על דרך נעוץ סופן בתחילתן, דחג היינו מחול דהוא דבר עגול \nבסבוב. וכד תנעוץ סופן בתחילתן דמי לעיגולא, וכד חזא פרעה הכי אמר אי יתנהרון כולהו \nספירייא בכי האי גוונא כל אינך סיטרין יתבטלון ולא ישתאר לי קיומא כלל, ולהכי אמר \nיהי כן ה' עמכם וכו' כלומר דלא אסכימו שבעי' סנהדרין בהכי דיתנהרו ויתחברו כולהו \nספירייא בכי האי גוונא כל כך שלימא ולהכי רמיז מלת כן דסליק שבעין לקבל שבעים \nסנהדרין, רעה נגד פניכם, כלומר אתון סברין לאנהרא ספירייא כל כך בגוונא דא דיתעברו \nהנך סטרי. ולאו הכי דהא יעה דהוא חילא דהנך סטרי איהי שלטא אוף בתחומא דפניכם דהיא \nכנסת ישראל דאיקרייא פני, לא כן וכו' כלומר ומהכא תשמודעו דלא אסכימו שבעים סנהדרין \nבהכי, לכו נא הגברים וכו' כלומר דבהכי לא יחברון ספיראן כלהו, אלא בינה וכנסת ישראל \nעם תפארת כי אותה אתם מבקשים, וקאמר אותה על בינה וכנסת ישראל, ויגרש אותם מאת פני \n"},{"index":11,"he":"פרעה כלומר האי לקבל דקב\"ה קאמר ליה בא אל פרעה להסיג גבולו השתא גירש אותם כי היכי \nדלא יסיגו תחומיה ומשום הכי אמר ליה בתר הכי אל תוסף ראות פני וכו' אהדר ליה משה כן \nדברת וכו' כלומר וכי אסכימו שבעים סנהדרין דלא אוסיף עוד ראות פניך כלומר דיתנהרו \nכל ספירייא בגוונא דיתבטלו כל אינך סיטרי ולא אוסיף עוד ראות פניך משום דליתנהו, \nעוד נגע אחד וכו' ישלח אתכם מזה כלומר מתוקפא ונהירא דזה ישלח אתכם. דהיינו צדיק \nישלח אתכם, דבר נא וכו' וישאלו מאת רעהו וכו' ונצלתם את מצרים לרמוזי דיתערא מנהון \nתוקפא דלעילא, וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי כלומר יתנהרון ספירין בגוונא \nדכנפיים ישתעבדון תחות ספירן, ולא יהא להון שולטניתא, והאי איהו גאולה שלימא, והכי \nיהוי לעתיד לבא, ואתה שלום: \nאור ליום שבת ד' לשבט, ה' עמך וכו' רק כי תדבק בי וביראתי ובמשניותי לא תפריד \nמחשבותיך אפילו רגע אחד כי אני אני המשנה המדברת בפיך, אני האם המיסרת את בניה \n"},{"index":12,"he":"התחזק התדבק בי כי אני וכל חיילותי סובבים אותך, ואתה בינינו כמלך בגדוד כי אלו היה \nניתן רשות לעין לראות היית רואה מלא עיניך לכל צד כולו מלא חיילות מהם הנבראים מהבל \nפיך כשאתה עוסק במשנה ואלו הם חונים סביבותך וסובבים כל חיילותי ואתה בתוך כולם \nכמלך בגדוד, וכלהו מכריזי ואמרי הבו יקר לדיוקנא קדישא דמלכא דהא הוא תנא דילן סברא \nדילן וכו' לכן ברי אזדהר בנפשך בכל אורחך למיהוי תדיר דביק בי ולא תפריד מחשבתך \nאפילו רגעא מיני ואעלך גם עלה במעלות רמות, ואם תקבע עתים בחכמת הקבלה אפתח לבך בה \nדתדביק רזין סתימין דלא אדבק יתהון בר נש מכמה שנין לכן ברי אזדהר בנפשך בכל אורחך \nמדיבורא כמה דאוליפתך, שהאבר היותר כבד יהיה הלשון ואזדהר ממיכלא וממשתיא ולא תעבד \nכמא בהאי ליליא דאע\"ג דאזעירת בסעודתא בתר סעודתא אכלית פרי טובא ושתית חמר טובא \nלכן ברי אזדהר במיכלך ומשתייך דלא יהא דרך הנאה כמה דאוליפתך ולא תשתה בסעודתך חמרא \n"},{"index":13,"he":"בר מזמנא חדא, ואזער במיכלך, ולא תדחל מחולשת הראות כי אדרבא יחזק ראותך וכחך וייחד \nכל מחשבותיך ודרכיך לעבודתי: \nוהלא בפרשתא קדישתא דא אית לך למינדע דשלש מכות אלו ארבה חשך מכת בכורות רמיזי לתלת \nעילאי, ארבה בבינה דמינה נפיק כל בעלי חיים בעלמא, חשך רמיז בחכמה דאיהי דוגמת חשך \nדלית מאן דידביק בה אלא זעיר, בכורות רמיז לכתר עליון, דאיהו קדמאה דכולין ספיראן, \nא\"נ חשך רמיז לכתר עליון דלית מאן דידבק ביה מידי, ובכורות רמיז לחכמה דאיהו בכור \nלדין, והא בהני תלתא דרמיזי לתלת עילאי, ובכן באו בני אדם והפסיקו הדיבור ובכן קיצר \nועלה ואמר ובכן ואתה שלום: \nאור ליום שבת י\"ד ניסן, ה' עמך וכו' והא שדרוני לגלאה לך רזא מאי טעמא ויקרא משה \nלכל זקני ישראל, היינו טעמא לגלאה לון דיתגלי עליהון עתיקא דעתיקין לפרקא יתהון \nואלמלא כן לא הוו מתפרקין דוגמא דמאי דאדכר יציאת מצרים חמשין זימנין באורייתא \nלאודעא לן דמסטרא דיובלא מתפרקין, ואתה שלום: \n"},{"index":14,"he":"אור ליום שבת ו' לשבט, ה' עמך וכו' רק כי תדבק בי וכו' והלא בענין פרשתא קדישתא אית \nלך למינדע דמאי דכתיב ועד בכור השפחה ומאי דקאמר ועד בכור השבי כולא חד דרגא, אלא \nהכא קרי ליה שפחה בערך שהיא מקבלת, והתם קרי ליה שבי בעיך שהוא משפיע ומאי דקשיא \nבפסוק וראיתי את הדם ופסחתי עליכם, אמאי איצטרך סימנא דהא הכל גלוי לפניו איכא \nלמימר דאתא וסימנא איצטריך משום מלאכיא דאתו עימיה ותו איכא למימר דאיכא לאקשויי \nדההוא סימנא הוי בדמא והוה את מות והוא בהיפוכא במאי דבעו, ותו סימנא מיבעי ליה \nלמהוי מסטרא דלבר והאי הוה מסטרא דמגאו: \nאבל רזא דמילתא דבעא הקב\"ה דירחצון ביה וישוון ההוא דמא על פתחא מלגאו והיינו דכתיב \nוהיה הדם לכם לאות ובמקום דהוה להו למידחל במחזיהון דמא על פתחא, אדרבא ירחצון \nבמאריהון דפקיד למעבד הכי למהוי להו שיזבתא והאי זכותא דהאי רחיצו יגן עליהון \nוהיינו דכתיב והיה הדם הזה לכם לאות וראיתי את הדם ופסחתי עליכם כלומר אחזי זכותא \n"},{"index":15,"he":"דרחיצו דילכו, דדמא דהוה- סימנא דמותא יהא לכון סימנא דחיי ברחיצו דמימרא דמאריכון, \nובגין כך וראיתי את הדם ופסחתי עליכם, ואתה שלום: \nסוד התפילין ובסופא דפרשתא פקיד על מצות תפילין וכו' דהא איכא למידק אמאי תפילין של \nיד בית אחד, ושל ראש הם ארבע בתים, דתפילין של יד רמיז למטרוניתא, ובה יחודא דכולהו \nספיראן ומשום הכי איהו בית א' ומשום דמלעיל מתפרשי ענפין להכי אינון ארבע פרשיות, \nוהיינו רזא דשי\"ן דמלתתא איהו חד ומלעילא ענפין מתפרשין, ותו טעמא אחרינא אינון \nארבע פרשיות משום דמארבע שבילין נגיד בה שפעא חד מחסד ונצח וחד מגבורה והוד, וחד \nמתפארת ויסוד, וחד מתלת עילאי ואע\"ג דשפעא דאתי מתלת עילאי אתי דרך תפארת ויסוד מכל \nמקום באורחא אחרינא הוה כד אתי מתלת עילאי, ותפילין של ראש רמיזי לספירן עילאי, \nומוחא איהו רמיז לחכמה ורישא רמיז לכתר עליון, ורצועות איהו רמוז לשפעא דנגיד למיזן \nעלמין וקיטורא דקטרינן תפילין של יד ברצועה לזרוע רמז לקישורא, דקישורא דבעינא \n"},{"index":16,"he":"לקשרא מטרוניתא עם ספיראן עילאין וקשרים דמקשרינן סביב האצבע רמז הוא למטטרון \nוסנדלפון ומלאכים דאינון צריכין לאנהגא עלמא: \nאור ליום ראשון של פסח חזק ואמץ כי אע\"פ שהיה ראוי לעזבך ולנטשך בשביל שאתה מתעסק \nבהנאות מאכל ומשתה והפרדת לבך מתורתי עם כל זה לא אעזבך רק אקרבך לתורתי ויראתי \nוהלא ידעת כמה הרהרת בזאת השבוע, ומשם קאי אבתרך היצר הרע וסמאל ונחש והם מתנקשים \nבנפשך להמיתך וברגע שתעלים עיניך מהם ותמשך אחר הנאות תפריד מחשבותיך מיראתי ותורתי \nומשניותי ויגרמו להאבידך מן העולם לכן שוב והזהר משם והדבק בתורתי ויראתי ומשניותי \nאל תפריד רגע ממחשבתך ומעט במאכל ומשתה אפילו בשבתות וימים טובים וכל מחשבותיך לא \nיהיו אלא בי ואזכך לעלות לארץ ישראל: \n(ועוד יתבאר בפרשת צו רזין דשבת הגדול, וגאולת מצרים, וחמץ ומצה, ופסח מצרים, וסדר \nקדש ורחץ כו' הכל מבואר שם באר היטב בס\"ד): \nפרשת בא מהדורא בתרא: \n"},{"index":17,"he":"והלא בפרשתא משכו וקחו לכם צאן רמז דידבקון בקב\"ה וימשכון שפעא מלעילא והיינו משכו, \nוצאן היינו תפארת. ושחטו הפסח לאפקא דמא מיניה דהוא תוקפא דדינא, ולקחתם ברזא דלקח \nטוב נתתי לכם, אגדת היינו שלשה עדרי צאן. אזב א' רמיז לכתר עליון. וז' רמיז לשבע \nספירות הבנין. וב' רמיז לשני ההי\"ן או לחכמה ובינה, וטבלתם בדם אשר בסף וגו' משקוף \nושתי המזוזות רמיזי לבינה ופחד והוד דאינון ספירן דאית בהו דינא. וראיתי את הדם על \nהמשקוף וכו' ופסחתי עליכם כלומר יחזו דדמא דהוא דינא הוא באתרי' דאינון שלשת ספירן \nדאית בהון דינא ולא יתן המשחית וכו' כלומר אפשר דייעול משחיח לבתיכם אם יהא שום \nמצראה תמן אלא לא יהא לנגוף דלא ימחא לכון: \n \n"},{"index":18,"he":"פרשת בשלח \nפרשת בשלח מהדורא קמא: \nאור לט\"ו בשבט, ה' עמך וכו' וכל אשר אתה עושה ה' מצליח ויצליח רק כי תדבק בי \nובתורתי ויראתי ואיברך יהיו מחנ' שכינה ולבך ואיבריך הפנימיים יהיו מיוחדים לעבודתי \nתמיד וכל ענייניך יהיו מיוחדים לשמי כי הטוב בעיניך מה שעשית בזה הלילה לשתות מים \nיותר מדאי, ובלילה שקודם לזה אכלת ברוב לשבעה ולא הספיק לך היין שרגילים להביא לך \n"}]}
