{"id":"kabala-a338c00ec4d2-1-28","bookId":"kabala-a338c00ec4d2","part":1,"torah":28,"title":"קטע 28","hebrewTitle":"קטע 28","segments":[{"index":1,"he":"דאתהפך למדת רחמים דאיהו חיוור ומתקדשין לאפר במים חיים לאדבקא לה בחסד עלאה: \nביום הנזכר ה' עמך וכו'. הקיצו ישנים מתרדמת אולת והזהרו מיצה\"ר האורב לכם בכל רגע \nכי אליכם תשוקתו תמיד ואתם תמשלו בו אם תרצו תרמסו כפיר ותנין דיצה\"ר ברישא אקרי \nכפיר בעוד דלא אתקף כל כך על בר נש ובתר דאתקף אקרי תנין ואת' תרמסוהו ותשימו חחים \nבאפו ומתג בלחייו תנקבו אפו בחוחים תמשכו לויתן בחכה דלויתן הוא נחש ותמשכוהו \nבהכנע' היצה\"ר ותשימו חכה בפיו וחחים באפו תכתתו נחש הנחשת שהוא היצה\"ר דהוא נחש \nהקדמוני והא איכא למבעי אמאי עבד מרע\"ה נחש הנחשת לאסאה לישראל וכי לא הוה אפשר ליה \nלאסא' יתהון במידי אחרינא ולא ליתסו ע\"י ההוא נחש דהוה כעין תלסם. עד דמשום הכי טעו \nבתרי' דרי בתראי וא\"כ בההיא אסוות' יהב מרע\"ה דוכתא למטעי בתר ע\"ז דהוה אפשר למיסק \nאדעתייהו דהוה ממש בההוא תלס'. ותו היאך אפשר דאסא ויהושפט לא ביערוהו ודאקשו רבנין \n"},{"index":2,"he":"ומאי דאהדרו שהניחו לחזקיא מקו' להתגדר בו לאו טענא איהו דמשום דיתגדר חזקיא יניחו \nהם שום שמץ ע\"ז: \nאבל רזא דמילתא היא דהאי נחש הנחשת הוא רזא דיצה\"ר ומ\"ה שוייה מרע\"ה על נס והיה כל \nהנשוך והביט אליו וחי למרמז דמאן דלא יתהני מיצה\"ר אלא כדי קיום הנפש בלבד דלהכי \nרמיז הבטה ביה דלא מתהני מיניה אלא בהבטה בעלמ' וחי כלו' כדי חיותו לבד ההו' דאקרי \nחי ומאי דאתהני טפי מכדי חיותו לא איהו חי אלא מת וכד אתא חזקיה וחז' דמסאבות' סגי' \nבעלמא מחמ' אחז דהוה קמיה ומחמ' מנש' דהוה עתיד למיתי בתריה ומשו' הכי כתת נחש \nהנחשת דרמיז לנחש הקדמוני כדי לאבאש' תוקפ' דידיה דוגמ' דמאי דעבדו אנשי כנסת \nהגדולה כד אסרו ליצה\"ר דע\"ז ודעריו' ומאי דאמור ומקום הניחו לו להתגד' בו לאו \nלמימר' דטענו בני נשא בתריה לע\"ז אלא דהו' להו לאס' ויהושפט לכתתי לאכחש' תוקפ' \nדיצה\"ר אלא דמקום הניחו לו להתגד' בו הבאי' אחריה' ולהכי אזדהרו מיניה ובטלו יתיה \n"},{"index":3,"he":"וכופו יתיה תחתיכון ותהיו תמיד ערומים וערים לתחבולותיו ליזהר מהן: \n \nפרשת בלק \nאור ליום שבת י\"ד לתמוז ה' עמך וכו' פתחו לי שערי צדק וכו' הא אית לדקדקא מאי פתחו \nלי דקאמר הא אי זכאה איהו לא צריך דיפתחו ליה דהוא מנפשיה ייעול וכדקאמר איהו גופיה \nזה השער לה' צדיקים יבואו בו דמשמע מעצמו ואי לא צדיק הוא אע\"ג דלימא פתחו לי וכו' \nלא מהני ליה. ותו אמאי קאמ' אודה יה ולא קאמר שם מלא אבל רזא דמלתא משום כמה \nמקטרגים בעלמ' דדחו לבר נש מפולחן קב\"ה ואית לקבלייהו מלאכין דמשזבי לון מניהון כמא \nדאוליפתך על קרא דוידי אדם תחת כנפיהם ועמהון הוה ממלל דוד ואמ' לון דישזבון יתיה \nמידא דמקטרגיה ויקרבון יתיה לפולחן דקב\"ה כגוונא דיתפתחון ליה שערי צדק כלו' שערי \nמלכות תתאה דרמיזא בשם י\"ה והיינו אבא בם אודה י\"ה ולהכי אמר שערי לשון רבים משום \nדאית בה שערים טובא למיזן עלמ' וכל האי אצטריכנא סיוע למיסק מתמן לספירן עלאין דהא \n"},{"index":4,"he":"זה השער דספירן עלאין צדיקים יבואו בו מעצמן. דהא לית תמן מאן דיעכב על ידייהו דהא \nתמן לית שטן ואין פגע רע. ומשום דרמיז בספירן עלאין אמר שער לשון יחיד ואוף קאמר לה \nבשם מלא: \nוהלא בפרשת' דא איכא למידק מאי וירא בלק אטו הוא חזא וכ\"ע לא חזו ותו מאי כל אשר \nעשה אמאי כתי' כל ותו אמאי אמ' אשר עשה לאמורי דהיינו סיחון ולא אמר דחזא נמי מאי \nדעבדו לעוג ותו עד השתא לא שמעו וידעו דקב\"ה מרחיש לישראל נסין וגבורן ותו מאי ויגר \nמואב מפני העם מאד כי רב הוא אמאי נקט טעמא דרב הוא ולא נקט טעמא דחזק הוא דהא \nנצחונא דנצחו לאמורי ע\"י תוקפא הוי טפי מע\"י רבוייא. ותו מאי ויקץ. ותו מאי כלחוך \nהשור את ירק השדה. ותו מאי פתורה אשר על הנהר מאי לנו אי הוה בפתורא או בדוכתא \nאחרינא ומה לנו אי הוה בפתור דעל הנהר או בפתור אחרינ'. ותו מה לנו אי הוה ארץ בני \nעמו אי לא ותו מהיכא ידע דאשר תברך וגו': \nאבל רזא דמילת' דבלק ומואב חשיבו דלא הוה חד יחיד ומיוח' דשליט על כולא אלא חשיבו \n"},{"index":5,"he":"דאינון סטרין דאינון מתדבקין בהו הוו שליטי עלמא וכדהוה סבר פרעה דאמ' לא ידעתי את \nה' ואימוראה הוו מתדבק' בסטר' אחרא תקיפא מכולהו והוו סברי כולהו דלית מאן דיכיל עם \nאמוראה משום דסטרא דאיהו מדבק ביה תקיף מכולהו אינהו סטרי וכד חזו דישראל נצחו ליה \nארגישו בדעתייהו דאית שליטה עלאה דשליט על כולהו הנהו סטרי וה\"ק וירא בלק כלו' חזא \nוארגיש בדעתיה את כל אשר עשה ישראל לאמורי דהוא משליטא עלאה דאינון מתדבקי ביה \nדשליט על כל סטרין והיינו דקאמר את כל למרמז לשליטא עלאה דשליט על כלא והיינו דקאמר \nויגר מואב וגו'. כי רב הוא כלו' דחילו מבני ישראל משום דארגישו דאינון מתדבקין \nבשליטא רברב' דשליט על כל סטרין דרב היינו רברבא והוא רמז לייחודא קדישא ויקץ מואב \nכלומר דחזו גרמייהו דסטרין דאינון מדבקי בהו הוו כקוצים כסוחים באש יצתו וישראל \nמדבקי בייחודא והיינו דאמר כלחוך השור את ירק השדה כלומ' דשור היינו תוקפא דגבורה \n"},{"index":6,"he":"דאיהו מוקיד כל הני דסחרניה ושדה היינו מלכות דרועה אלף הרים בכל יום וכיון דישראל \nמדבקין בייחוד' הא אנן נהוי משועבדי' להון. וישלח מלאכים וגו' פתורה כלומר דבלעם \nהוה מדביק בדרגי מסאבי יותר ממה דאדביק מרע\"ה בדרגי דקדושה וכדאמור חז\"ל בישראל לא \nקם אבל בא\"ה קם דהא משה הוה מדבק בת\"ת ובלעם הוה מתדבק בסטר' מסאבא דאיהו לקבל בינה \nולהכי רמיז פתור' בהרגא דבינה דאיהי שלחן דמינה מתזנין עלמין כולהו ומשום דכ\"י נמי \nאקרי שלחן דהא מינה מתזנין עלמין תתאין להכי אמ' אשר על הנהר כלומר תדע באיזה פתורא \nקאמינ' ההיא לעילא מתפארת דאיהו נהר היוצא מעדן וחשיב בלק דכיון דבלעם יניק מההוא \nפתורא עילאה הוה יכיל לבטלא סיוע דישראל דאתי להו ממלכות ותפארת והיינו דקאמר ארץ \nבני עמו כלומ' ארץ דאיהי מלכות איהי בני עמו כלומר איהי תחות דרגא קדישא דרמיז ליה \nדרגא מסאבא דמדבק ביה בלעם ולהכי ידעתי את אשר תברך מבורך וגומר דאת דביק בדרגא \n"},{"index":7,"he":"דרמיז לדרגא עילאה: \n \nפרשת פנחס \nאור ליום שבת כ\"ג לתמוז ה' עמך וגו' הא שדרוני לגלאה לך רזא יקירא בפרשתא קדישא דהא \nאיכא לספוקי אמאי אצטריך ליחסא לפנחס ותו דהא כבר ייחס ליה באידך פרשה ותו אמאי \nאצטריך למימר הכהן. ותו אמאי השיב את חמתי בקטולא דזמרי. ותו מאי בעי למימר הנני \nנותן לו את בריתי שלום ותו אמאי זכה להאי זכותא הכא למיחי לעלמין ומרע\"ה לא זכה \nלהאי זכותא ורבותא. ותו מאי רבותא דלא מית הא מיתה צריכא היא לתיקונא דבר נש. ותו \nגופיה מאי אתעביד מיניה אי תימא דנשרף לאו רבותא היא: \nאבל רזא דמלת' האי איהו כהן דאיהו איש חסד ונקט אומנות' דשפיכות דמים אית לאחזוקי \nליה טובא משום הכי כת' הכהן דקאי מלת הכהן לפנחס דאיהו גופיה כהן ומשום דהוי רבותא \nכדאמרן השיב את חמתי וגומ' ומשום דבגיניה לא כליתי את בני ישראל דין הוא דיהא חי \nלעלמין. ותו כיון דאיהו קני לברית דאיהו יסוד שכר דילי' דאתן לו ברית דאיהי כנסת \n"},{"index":8,"he":"ישראל דבקה עם שלום דאיהו יסוד דאיהו מקורא דחיין דאתדבקותי' בחיי מלכא והיינו \nדקאמר הנני נותן דאינון מילין דתפארת כד איהו דביק בתלת עלאי בינה דיהון דביקין \nביסוד ומלכות וכיון דמסטרא דדכורא קא אתא אתקיים לעלמין ולא הוה צריך למימת דהא מית \nמקמי הכי דבשעתא דעבר בין שבטא דשמעון דבעו למקטליה פרחה נשמתיה מיניה ובתר הכי תבת \nליה ואתעביד בריה חדשה. ומרע\"ה אע\"ג דמית הא אתעלה בעלויא דלא זכה ליה בר נש לעלמין \nדקב\"ה קבר יתיה והו' רזא עילא' לנתעל' גופיה ואזדכך לאתדבקא בספירן. אבל אליהו \nאתדבק גופיה במטטרון דאיהו עבד ואם כן פוק חזי מה בין דרגא דמרע\"ה לדרגא דאליהו \nובכן ואתה שלום: \nאור לשבת כ\"ד לתמוז חזק וגומ' הדבק בי ובתורתי וכו' הלא בעניינא דהויתון עסקי בפנחס \nהוא אליהו דאיפכא איבעי ליה למימ' אליהו הוא פנחס ותו אמאי לא אמרינן פנחס הוא נדב \nואביהו. ותו כיון דמשה לא אצטריך למיתי לעלמא אלא לאשלמא לישראל אמאי אתא בהבל. ותו \n"},{"index":9,"he":"דרשב\"י אמר מי עלה שמים וירד היינו אליהו דהוא מלאכא: \nאבל רזא דמילתא דאליהו רמיז לשמ' דהויה דהא תלת אתוון ביה וא\"ל היינו ה' בתראה \nדמשום דהיא בתו של אברהם אבינו ע\"ה אתקרייא אל והיא לעילא מיו\"ד למרמז דהיתה לראש \nפינה ופינחס מלא אית בי' חמש אתוון ובחילוף אלפא ביתות מתחלפי באתוון דאליהו ומשום \nהכי איקרי פנחס הוא אליהו כלומר שמא דפנחס הוא מתחלף באתוון דאליהו דלא אדכרו נדב \nואביהו משום דמרוב קדושתייהו נתעלמו דהא אינון ברזא דאורה דראה הקב\"ה שאין העול' \nכדאי להשתמש בו וגנזו לצדיקים לעתי' לבוא והיינו דכתיב על פני אהרן אביהם כלומר \nאדבקו בדרגא דלעילא מאפי אבוהון דאבוהון הוה איש חסד ואינון הוו מתדבקין לעילא \nמיניה. ומשה נהי דאתא לאשלמ' לישראל בזמנא בתרייתא כד אתא בש\"ת זיכה לעלמא לאלפא \nלהון ייחוד' דקב\"ה ובתר דאסתלק איהו אתא אנוש ובזימניה הוחל לקרוא בשם ה'. אשתכח \nדבההוא זמנא זיכה נמי לבני עלמא: \n"},{"index":10,"he":"אור לשבת כ\"א לתמוז ה' עמך וגומר אף על פי שהפרדת מלהרהר בתורתי ויראתי ונמשכת אחר \nהתאוות מ\"מ לא אעזבך וכו' רק כי תשוב להרהר בתורתי ויראתי תמיד לא תפסיק אפילו רגע \nואשים דברי בפיך וגו'. איכא למידק מאי ובצל ידי כסיתיך דהא לא הוה ליה מלחמה עם חד \nדיצטרך לכסותו בצל ידו ותו מאי נטיעה שייך בשמים דקאמר לנטוע שמים: \nאבל רזא דמילתא דקאמ' דנבואה הוי דשכינה ממללא בפומא דנביאה והיינו ואשים דברי בפיך \nוהוא מחזי כאילו נביאה מגרמי' הוה ממליל והיינו ובצל ידי כסיתיך. לנטוע שמים היינו \nשמים העליונים דאינון דעקרן הב\"ה ושתלן. וליסוד ארץ היינו לחבר' יסוד עם מלכות \nולאמ' לציון עמי אתה היינו לחבר' מלכות תתאה עם ספירן עלאין דהא מלכות תתאה איקריא \nציון דהיא ציון עיר דוד והיינו דכתי' הציבי לך ציונים דחד ציון איהו מלכו' תתאה \nגופיה וציון תניינא איהו סטרא דאית במלכות תתאה ממלכו' עלאה והלא בפ' דא איכא למי' \n"},{"index":11,"he":"אמאי ייחס לפנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ותו מאי השיב את חמתי והא מיתו כ\"ד אלפי. \nותו מאי בקנאו את קנאתי דהא קנאה לא הוי אלא מאן דמקניה בחבריה דאיהו עשיר מיניה או \nגבור מיניה והיכי שייך הכא. ותו מאי בתוכם ותו מאי הנני נותן לו את בריתי שלום היכי \nמתייחס האי אגרא עם עובדא דעבד. ותו מאי והיתה לו ולזרעו אחריו וגו' הא בלאו הכי \nפנחס כהן הוה ותו אמאי אמ' אשר קנא לאלהיו ולא קאמר אשר קנא לה' כדשרי פרשתא וידבר \nה' ותו מאי ושם האיש המוכה אטו עד השתא לא ידעינן מאן הוא: \nאבל רזא דמילתא איהו דכד חבו ישראל בההוא עובדא אתפשט מסאבותא בעלמא ולהכי הוו משה \nואהרן בכאן פתח אהל מועד דאיהו כנסת ישראל לתקנא בההי' בכיה מאי דפגמי בה הנהו \nרשיעייא וירא פנחס וגו' כלומר חזא דלא מתקן פגימותא בההיא בכיה דהא פגימותא הוו \nעבדי בעובדא ממש ובכיה אע\"ג דאית בה קצת עובדא דהא מתעקמי בה אנפין ואיכא למ\"ד \nעקימת שפתיו הוי מעשה מ\"מ לאו עובדא שלימא איהו ומ\"ה בעא לתקנא פגימותא בעובדא ממש \n"},{"index":12,"he":"ויקח רומח בידו למעבד עובדא ביד ממש כדהוו עבדי הנהו דפגמי ממש ביד וקם פנחס למעבד \nהכי משום דאמר אהרן כהן גדול אלעזר סגן אנא משוח מלחמה וכיון דאבא דאבא ואבא לא \nאתמסר להון קרבא כלל לית עליהון לאגחא האי קרבא אבל אנא דאנא משוח מלחמה לי אתמסר \nלאגח האי מלחמת מצוה ומשום הכי ייחס ליה בתר אלעזר ואהרן למימר דחזא דאינון רברבין \nמיניה לא אתמסר להו האי מלתא אלא ליה מטעמי דאמרן ומשום דעד דאתא פנחס ועבד ההוא \nעובדא לא הוה מותא כלל דהכי אורחיה דההוא סטרא לאבטחא לאינון דמרגיזין קמי קב\"ה עד \nדי תתקפון בחוביהון ויתפשט מסאבותא טובא בעלמא ובתר יתפרע מניהון וכדאחז\"ל יורד \nומשטין עולה וכו' וכיון דלא הוה מותנא מקמי ההוא עובדא לא ארגישו ישראל טיבו דאתי \nלהון על ידי ההוא עובדא דפנחס להכי בעא קב\"ה לאודעא לון דפנחס עבד לון טיבו סגי \nדהשיב את חמתי וגומ' ואי תימא היכי השיב את חמתי ואנן חזינן דמיתו כ\"ד אלפי להכי \n"},{"index":13,"he":"קאמר ולא כליתי כלומר דאי לא אתא פנחס הוה מבטח לון והוה מתפשט מסאבותא בעלמא ובתר \nהכי הוה משני לון והשתא בהאי עובדא השיב את חמתי אל נדנה אלא דמשום דלא אפשר לה \nלמיהדר ברקניא ברזא דאם יש עליו מלאך מליץ וגומר מצאתי כופר מיתו הנהו כ\"ד אלף \nבקנאו את קנאתי כלומר בההוא חובא הוה פגים בברית דמשפע בבת אל נכר והאי איהו קנאה \nוכדאז\"ל אין אשה מתקנאת אלא בירך וכו'. והכא כיון דשפעא דחזי לה הוו משפעי בבת אל \nנכר ושפחה כי תירש גבירתה והאי איהו קבאה בודאי דמקנאה מטרוניתא ופנחס קני ההיא \nקנאה משום דאתלבש במלכות וקני קנאה דידה ממש והיינו בתוכם כלומ' אתלבש בתוך מי\"ם \nדאיהי מלכות ולהכי קני קנאה דיליה ממש דהא מי\"ם רמיז למלכו' אי משום דאיהי אות \nקדמאה דילה ותו דמי\"ם סתימא איהי נקודה בהיכלי' והיא רזא דמ' סאה שהאשה טובלת לכן \nאמור הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו וגומ' כלומר פנחס בהאי עובדא עבד \n"},{"index":14,"he":"תרין מילין טבין חד דאתית רוגז' דקב\"ה מעל בני ישראל ואשתכח דאעל שלמא בין קב\"ה \nובין ישראל. תניינא דקני קנאה דקב\"ה ולהכי שלם לי' קב\"ה על תרוייהו לקבל דאעיל שלמא \nבין ישראל לאביהם שבשמים קאמר הנני נותן לו את בריתי שלום דיהב ליה מדת ברית דהיא \nמדת שלום ולקבל דקני קנאה דקב\"ה אמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם וגו' \nדיהון צדיקים כוותיה. ותו אבטח ליה דיהא זרעו קיים ולא יכלה בכל שמדות וגליות שיהיו \nבעולם והאי רמיז במאי דאמר ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם כלומר לעד לעולם יהא זרעו \nקיים. ותו אבטח ליה דכהנים גדולים יקומון מיניה תדיר והכי הוה דבבית ראשון הוו \nכהנים גדולים מזרעיה וכן לעתיד לבא ביומי משיחא כהנים גדולים יהון מזרעיה והאי רמיז \nבמאי דאמר ברית כהנת עולם. תחת אשר קנא לאלהיו כלומר איבעי לאחזוקי טיבו לפנחס בגין \nהאי עובדא דעבד משום דאיהו אחיד במדת חסד דהא איהו כהן וחסד אל אקרי והיינו דקאמר \n"},{"index":15,"he":"תחת אשר קנא לאלהיו כלומר חלף דשני זיניה דאיהו אחיד באל דאיהו מדת החסד ושביק \nלההי' מדה ונסיב מדת קנא' על מילתיה דקב\"ה והאי איהו טעמא למאי דסליק מיניה והיתה \nלו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם דכיון דאיהו שני זיניה משום קנאה דקב\"ה דין הוא \nשיזכה בזיניה בשלימו סגי והדר יהב טעמא למאי דפתח בי' הנני נותן לו את בריתי שלום \nוקאמר דטעמא דהאי אגרא היינו משום דבהאי עובדא כפר על בני ישראל ואעיל שלמא בין \nישראל לקב\"ה דין הוא דיהוי אומנותי' ואומנות זרעיה לאעלא שלמא בינייהו על ידי קרבנא \nדמקרב והיינו דכתיב ויכפר על בני ישראל ומשום דקשיא אמאי יהב כל כך אגרא לפנחס ומאי \nרבותיה דקטל חד גברא וחד אתתא להכי אמר ושם האיש המוכה ושם האשה המוכה כלומר תדע \nדמילת' רבא עבד בקטולא דידהו דהא גברא נשיאה הוה בית אב לשמעוני וכיון שכן לכלהו \nשבטא מטא עלבונא מקטילו דידיה ולהכי חשיב כאילו קטל לכוליה שבטא וכן שם האשה המוכה \n"},{"index":16,"he":"וגומ' ראש אומות במדין הוא וכיון שכן הוה ליה כאילו קטל למדין כוליה דהא לכולהו מטי \nעלבונה מקטילו דילה וכיון דחשיב כאילו קטל חד שבטא וחד אומה בגין קנאה דקודשא בריך \nהוא מילתא רבתא עבד וכדאי היא לאתבא חימתא דקב\"ה וכן נמי דין הוא לשלומי ליה אגר \nשלים דנא הוא רזא דמילתא ואתה שלום וגו': \nפ' מטות ומסעי אור ליום ו' כ\"ח לתמוז חזק ונתחזק וכו' הדבק בי בתורתי ביראתי \nבמשניותי ולא תפרד מחשבתך מיראתי ותורתי אפי' רגע א' כי אתה קורא ק\"ש פעמים שלש בכל \nיום ואינך זוכר מה שכתוב בה ודברת בם בשבתך בביתך וגו' כי כן צריך שלא להפריד \nהמחשבה מד\"ת בשו' רגע והלא גם אם הוצרכת לשתו' יין משום רפואה דילך ל\"ה לך לשתו' רק \nבכוס אחרון של סעודה ולא להרבות ממנו כאשר עשית לכן הזה' ממנו מהיו' והלאה עד יום \nי' באב לא תשתה יין כ\"א כוס אחרון של סעודה זולתי בשבתות ותייחד כל מחשבותיך ליראתי \nותורתי ובכן תשלוט על ס\"מ ונחש הרודפים אחריך כד\"א על שחל ופתן תדרוך דהא איכא \n"},{"index":17,"he":"למידק אמאי נקט שחל ופתן בחד גיסא וכפיר ותנין בחד גיסא והא עדיף הוה למנקט שחל \nוכפיר בחד גיסא דתרווייהו גביהי מן ארעא ופתן ותנין בחד גיסא דתרווייהו נמיכי ותו \nאמאי גבי שחל ופתן קאמר תדרוך וגבי כפיר ותנין קאמר תרמוס ותו אמאי כי בי חשק \nואפלטהו דמשמע דאף על גב דלית אלא חשק בלחוד יפלטהו ואמאי הא איבעי ליה למעבד \nעובדין טבין ולא סגי בחשק לחוד ותו מאי אשגבהו עם מאן אית ליה קרבא דישגב ליה ותו \nמאי כי ידע שמי דמשמע דידיעה לחוד סגי והא כמה אינון דידעין ולא כשרין עובדיהון: \nאבל רזא דמלתא דסמא\"ל כד אתתקף על בר נש טובא אקרי שחל וכד לא אתקף כ\"כ אקרי כפיר. \nונחש כד אתתקף על בר נש טובא אקרי פתן וכד לא אתקף כולי האי אקרי תנין דאיהו נמיך \nוהשתא קאמר קרא אי אתקפו ס\"מ ונחש על בר נש טובא עד דאינון דמיין לשחל ופתן כדאמרן \nכד תהדר בתיובתא תדרוך עליהון אבל לא יהא לך חילא למרמס להון אם לא בחילא דתיובתא \n"},{"index":18,"he":"תקיפא טובא ואי לא אתקפו ס\"מ ונח\"ש על בר נש טובא דאז לא אקרי אלא כפיר ותנין הא \nע\"י תיובתא דתיתוב יהא לך חילא למרמסי יתהון ולהכנעה יתהון תחותך והוי דומיא דמאי \n"}]}
