{"id":"kabala-a5501c8f1a43-1-11","bookId":"kabala-a5501c8f1a43","part":1,"torah":11,"title":"פרק שלישי","hebrewTitle":"פרק שלישי","segments":[{"index":1,"he":"פרק שלישי \nשער ששה עשר: \n(א) שלש אמות אמ\"ש סוד גדול מופלא ומכוסה וחתום בשש טבעות, ומהם יוצא אש ומים ורוח \nומתחלקין (נוסח אחר - ומהותל בהן) זכר ונקבה: \nאית דגרסי הכא שלש אמות אמ\"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בנתיים, ומשנה \nזו היא שנויה גם כן בראש פרק שני סימן ד' ושם פירשנוה בארוכה לכך לא נחוש להעתיקה \nהנה פעם שנית: \nאומרו שלש אמות - פירשנו לעיל בשערים הקודמים שהוא מפני שהם אמות לכל הויה, דהיינו \nשלש ראשונות שבהן שרש הדין והחסד והרחמים, שהם שורש מים חסד ודין אש ורוח רחמים, \nוכן שלשה אלה הם יסוד ואמות לכל ההוייות שמהרכבתם ימצאו העליונים והתחתונים, \nוהכוונה מהרכבת האש והרוח והמים הרוחניים נתהוה כסא הכבוד, ומהעביותם יותר נתהוו \nהמלאכים השרפים והחיות והאופנים, ומעביותם יותר נתהוו הגלגלים וכל הנכלל בהם, \nומעביותם יותר נתהוו אש ומים ורוח גשמיים ומהרכבתם כל הנמצא בתוכם, ולכך הם אמות \n"},{"index":2,"he":"כדפרישית: \nואולם בריש פרק שני פירשנו לעיל כי אל הבריאה שלשה בחינות, האחד האותיות האלהייות \nהשני האותיות הרוחנייות השלישית האותיות הגשמייות, וכן הענין בבריאה שהם אלהייות \nרוחנייות גשמייות, ולזה הם שלשה משניות בריש פרק זה. ואמר באלהייות עתה וספר \nמעניינם כי המצאתם מהכתר, וזהו שאמר סוד גדול מופלא ומכוסה - שזה שם הכתר כנודע, \nוכבר נתבאר באדרא עיין שם כי אותיות יה\"ו הם בכתר בסוד אריך אנפין, ומשם תולדותם \nלמטה והם סוד חכמה ותבונה ודעת יה\"ו הנעלמות בכתר. ואלו הם עושים שש טבעות. וענין \nטבעות הכוונה טב\"ע וכח המחתים טבע כל הבריאה, ואין ספק שהוא לשון טבעת המחתים. והם \nשש טבעות נעלמות בסוד מופלא ומכוסה ובהם נכללים חכמה ובינה, ומהם יוצא אש ומים - \nחסד וגבורה, ורוח - ת\"ת. ומתחלקין - שהם שלשה אלה אל הזכר, ושלשה נצח הוד יסוד אל \nהנקבה שהיא מלכות: \nואפשר שש טבעות - הם ששה מדות ממש, ומהם יוצא וכו' - היינו שמהעליונות נמצאו \n"},{"index":3,"he":"היסודות התחתונים שהם אש מגבורה מים מחסד רוח מת\"ת, וכיוצא בהם נצח הוד יסוד, שהם \nפועלות פעולת העליונות. והיינו האצילות כולו נחלק לשלשה חלקים שהם קו ימין מים קו \nהשמאל אש קו האמצעי רוח, ולכך מהם יוצא מים אש רוח. ודקדק באומרו יוצא ולא אמר יצא, \nכי אין העילה מוזנחת מעילתו לעולם שאם כן לא היה לה קיום, אלא יוצא, שלעולם כח \nקיומם מהם יוצא: \nומתחלקין זכר ונקבה - והענין כי אלו היסודות הם משפיעים ומושפעים, משפיעים דהיינו \nהיותם ראש לכל מורכב ומהם כח והעמדה לכל המורכבים מהיסודות, והם סוד זכר היותם \nנותנים כח בזולתם, ומה גם שהם תולדות יוצאים מענין היסודות עצמם דהיינו המורכבים \nמהם. והנקבה היינו שהם מקבלים כח מאותם העליונים מהם שהם שורשם, והיינו היות בהם כח \nזכר וכח נקבה, משפיע ומושפע: \nואף אם נאמר שאומרו ומהם יוצא אש ומים ורוח וכו' - אין הכוונה ממש המים והאש והרוח \nהגשמיים שאינם הם בעצמם שניים אל הספירות, אלא יש ויש כמה מדרגות אמצעייות בין \n"},{"index":4,"he":"שניהם, ועל כח כחם נאמר ומהם יוצא אש ומים ורוח וכו'. ולכך הם מתחלקים זכר ונקבה כי \nקצת מהכח ההוא מתדבק בעילתו והוא דק זכר, וקצתו נפרד לפעול למטה והוא גס יותר, נקבה \nודאי, זה משפיע וזה מושפע. ובזה נתבארה משנה זו בס\"ד: \n(ב) ושלש אמות אמ\"ש בעולם, רו\"ח ומי\"ם וא\"ש, ומהם נולדו אבות שמהם נברא הכל: \nכבר פירשנו כי הם שלשה מדרגות אלהייות רוחנייות וטבעייות, וכבר פירשנו במשנה הקודמת \nהאלהייות שהם מהספירות הדבקות במאצילם, ועתה במשנה זו ספר מאותם המשתלשלות מהם והם \nהרוחנייות. וזה שאמר אמות אמ\"ש בעולם, רו\"ח ומי\"ם וא\"ש, ומהם נולדו אבות - דהיינו \nשמאלה האמ\"ש שהם רוחניות נולדות אבות שהם שלשה גשמיות, שמהם נפעלו שמים וארץ ומים, \nכדמסיק במשנה שלישית לקמיה. ומאותם האבות נברא הכל - כי משלשה אלה בהגיעם אל הגשם \nנתרכבו כל הנמצאים במציאות. ואולם אלו הרוחניות שהם אמ\"ש אינם מדרגה אחת לבד, כמו \nשפירשנו בענין הספירות שהם אמ\"ש מאמ\"ש משתלשלין, בעניין היות כח אמש כתר חכמה בינה, \n"},{"index":5,"he":"וכן בגדולה גבורה ת\"ת, וכן בנצח הוד יסוד, וכן במלכות עצמה, כן עוד ישתלשלו אמ\"ש \nבכסא ובמלאכים, כענין גבריאל אש מיכאל מים אוריאל או רפאל אויר וכיוצא יורדים \nהדברים עד האבות שמהם נברא העולם. ואל קשר ההשתלשלות הזה כוון לבאר למעלה צאת מהם \nהאש והמים והרוח הדקים, והנה כוון לבאר צאת מהם המים והרוח והאש העבים שהם אבות \nלעולם. ובזה נתבארה משנה זו בס\"ד: \n(ג) שלש אמות אמ\"ש בעולם, רוח ומים ואש, שמים נבראו תחלה מאש, ארץ נבראת ממים, אויר \nנברא מרוח מכריע בנתיים: \nאין ספק שרוח ומים ואש הנאמרים במשנה זו אינם הרוח והמים והאש הגשמיים שהם היסודות, \nשאם כן איך מיסוד האש שתחת השמים נבראו השמים. וגם כן מה הוא הרוח שממנו נברא \nהאויר, שהרי אויר הוא היסוד עצמו. לכך נאמר כי עניין היסודות אלו הם כחות רוחנייות \nהמתייחסים אצלינו בשם עשייה, שהם מתפשטים מן האש והמים והרוח שעליהם שהם מתייחסים \nאצלנו בספ\"ר בשער אבי\"ע בשם יצירה. ועתה יצדקו דבריו באמרו שמים נבראו תחלה מן האש \n"},{"index":6,"he":"- כי אלו הכחות הם כח גם כן להניע הגלגלים בלי ספק, וכח המניעם הוא סבתם באמת. \nואומרו תחלה - ירצה לייחס הפסוק באומרו בראשית ברא אלהים את השמים, כי השמים נבראו \nתחלה מהאש. ואם תאמר והרי פירשו רבותינו ז\"ל כי שמים פי' אש ומים, ואם כן איך אמר \nשנבראו תחלה מאש. ויש לומר כי זה דקדק באומרו תחלה מאש - דהיינו שהקדים ראשונה \nבריאתם מאש, ואחרי כן שתף עמם המים. ואפשר דהיינו אומרו יהי רקיע בתוך המים, כי עקר \nהרקיע תחלה מאש ואחרי כן הוא בתוך המים, והיינו ויקרא אלהים לרקיע שהיה מן האש \nשמים, שפי' שתף עמו מים. עוד ירצה באומרו תחלה - כי עם היות סדר המדרגות למעלה \nשיקדם המים דהיינו חסד, ואחרי כן אויר ואחרי כן אש, עם כל זה אל הפעולות התחתונות \nקדמו האש אל הכל, ולכך נבראו תחלה שמים מאש: \nאמנם עתה קשה כי היה ראוי שיקדמו המים ואחרי כן האויר ואחרי כן האש, וי\"ל כי מציאות \nהנמצאות העליונות שהם עשר ספירות סדרם רוח ואחרי כן מים ואחרי כן אש, כדפרישית \n"},{"index":7,"he":"בפרקא קמא, אמנם אחרי כן מתפשט הרוח הקודם לכל כנודע אל בין המים והאש להיותה מכריע \nבנתיים בין המים והאש. והסוד לזה הדעת שמקומו למעלה בכתר וחכמה שהם אחת רוח שתים \nרוח מרוח, ולכך סודו הרוח. וכן ענין סדר האותיות י' ואחרי כן ו' שהוא התפשטות יותר, \nואחרי כן התפשטות יותר שהוא ה' עילאה מים מרוח, ואחרי כן ה' תתאה אש ממים. ואולם \nסוד הדעת הוא הרוח מתפשט אל בין האש והמים, הם ה' תתאה וה' עילאה שזו ימנית רחמים \nוזו שמאלית דין. וכן פירשו בתיקונים שה\"א עילאה יד הגדולה רחמים, וה\"א תתאה ידכה יד \nכהה, והכוונה להיותה דין. וזו אל הימין וזו אל השמאל. וסוד ו' אמצעית סוד האויר \nמכריע בנתיים: \nואחרי כן כל הבריאות היו מכח הדין, שכן נאמר כל הבריאה בשם אלהים, ועולה בחשבון \nטב\"ע, ומורה הגבורה. וכן תורה אל הבריאה מקומה בשם מ\"ב שהוא בגבורה כנודע. ואחרי כן \nשתף עמו רחמים, ולכך נתהפך הגלגל כי למעלה הוא מא\"ש ולמטה הוא שא\"מ. וכל מה שלמטה \n"},{"index":8,"he":"מהמלכות הכל היה בסוד כחה וממנה נמצאו, והיא אש כדפרישית, לכך יקדמו האויר והמים \nהאש וכל הנמצאים ממנה עד המציאות הגשמי כלם אש. עם היות שיש מהם כח המים וכח האויר, \nכענין שפירשו רבותינו ז\"ל המשל ופחד עמו וכו' וכדפרישית: \nארץ נבראת ממים. הענין כדפי' הכתוב במקום אחר כי לשלג יאמר הו\"ה ארץ, פירוש שהמים \nנתעבו כשלג ואחרי כן משלג נתעבה יותר ונעשה ארץ. והכוונה כי היסודות הם יורדים זה \nלמטה מזה, ראשונה לכולם האש והוא דק לכולם למעלה מכולם, מורה על היותו מעולה מכולם \nדק מהכל עד שלא נודע לו גוון א\"ש האש היסודיי. והראיה לזה שלא היה גוון השמים נראין \nכגוון האויר אלא אדומים כגוון האש, אלא מפני דקות היסודות אינו נראה לעין, והדבר \nהנרגש לעין הרואה הוא האויר לבד. ואף אור הככבים נברא מאש שכן הדין לברך עליהם בורא \nמאורי האש. נמצא שאין דבר נרגש מהאש היסודי אלא אור הככבים מפני רצון בוראם שהוא \n"},{"index":9,"he":"להאיר על הארץ. ולמטה מהאש האויר כאשר נבאר בו, ולמטה מהאויר המים. והנה כמו שהאש \nהנמצא אלינו הוא מלאכותיי כמו שהסכימו עליו כל החכמים ולפיכך יש בכח האדם להשתמש \nבו, כן המים האלו הנמצאים לנו הם טבע שני אל המים כדי שיוכל האדם להשתמש בהם. אמנם \nהמים היסודיים הם אותם שהם בים אוקיינוס שהם מים בולעים הכל, מורה על דקותם. אבל \nמפני שיוכל האדם למצוא בהם דברי חפץ הם טבע שני. ולמטה מהמים הארץ, אלא שבחפץ הבורא \nהכל אמר אלהים יקוו המים וכו' ונמצאת הארץ והמים שווים במשקל אחד, ואדרבא ארץ למעלה \nומים למטה כאומרו לרוקע הארץ על המים. וארץ זו מהמים נמצאו, לא מהמים היסודיים אלא \nמכוחם ורוחנייותם העליון דהיינו סוד דקות שממנו נמצא העשיה כדפרישית לעיל. ונמצאו \nמכח זה שני יסודות יסוד הארץ ויסוד המים, והם שני יסודות אחרונים אשר בהם הבריות \nהיסודייות והעבות כנודע מכל רמש וחיה ושרץ ובהמה ועוף וכיוצא. אמנם בריות הפשוטות \n"},{"index":10,"he":"שהם אותם הנמצאות ביסוד האויר ויסוד האש כשדים ורוחות, אלו בלתי נראות, שהם ביסוד \nהאוי\"ר ויסוד הא\"ש. אבל יסוד המי\"ם והעפ\"ר הוא הנתן אל האדם לשלוט בהם: \nאויר נברא מרוח. פירוש אוי\"ר נקרא האויר הנח שבין השמים והארץ, ואמרו מרוח - אין \nהכוונה על הרוח הנד שבעולם, אלא אדרבא שהוא יותר עב מהאויר הנח, שכאשר יתעבה האויר \nויתקבץ בכלי כנוד הנפוח וכיוצא וידחקוהו יתהפך אל אויר הנד. אמנם רו\"ח יאמר אל סוד \nעושה מלאכיו רוחות ואל סוד אוי\"ר מי\"ם א\"ש שסודם אמש שפירשנו בפרק ראשון. ואמרו \nמכריע בנתיים - ירצה כי האש חם ויבש והמים קרים ולחים וכן הארץ קרה ויבשה, אמנם \nבהשתתפה אל המים היא קרה ולחה. והאויר בין שניהם, מצד האש חם ומצד המים לח, והוא חם \nולח, משתוה אל המים בלחותם ואל האש בחמימותו. ועל ידו יש חיות אל הבריות הנמצאות \nבעולם, ונראה לחוש שעקר החיות מהרוח ולולי הרוח אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת מפני \n"},{"index":11,"he":"האש המועט הנתון בחיים. ובזה נתבארה משנה זו בס\"ד: \n(ד) שלש אמות אמ\"ש בשנה, קו\"ר וחו\"ם ורוי\"ה. חום נברא מאש, קור ממים, רויה מרוח \nמכריע בנתיים: \nלבאר משנה זו צריך להקדים כי הם שלשה חלקים בנמצא הגשמי המתגלה, והם עולם שנה נפש \nוסימניך עש\"ן, והם מציאותם אחד. העולם הנמצא והוא צורת אד\"ם צורת עול\"ם ולו אברים \nבמספר במשקל כנודע, ותחלתם משלש שהן אמ\"ש, ואחרי כן עוד אברים כדמסיק לקמן בפרק \nרביעי וחמישי. השני השנה, פירוש הזמן שהוא הנקראת עולם גם כן, כמורגל בלשון רבותינו \nז\"ל ובלשון בני אדם. כי הזמן וחילופו יקרא עולם משתנה מעולם אל עולם, והוא צורת אדם \nובו אברים גם כן, ותחלתם משלש שהם אמ\"ש, ואחרי כן עוד אברים כדמפרש לקמיה. והשלישית \nהוא הנפש צורת האדם, וכן קראוהו רבותינו ז\"ל עולם קטן וכן הסכימו בעלי החקירה, ובו \nאברים כדמסיק לקמן. ואמנם אמרו נפ\"ש נבאר לקמן בס\"ד אמאי נקט נפש. וכוונת הספר הזה \n"},{"index":12,"he":"בסיפור ענין זה הוא להודיע איך הדברים נמצאים מהנמצא אשר אין לו תכלית ואין עת אל \nמציאותו, ועם היותו אחד והנמצאות רבות הכל נמצא מאתו, וזה על ידי שאמ\"ש בספירות, \nוהספירות נאצלו מאתו כרצונו וברצונו הפשוט פעלו במציאות המתגלה כל מה שפעלו: \nואמר אמ\"ש בשנה הם קו\"ר וחו\"ם ורוי\"ה. קו\"ר - יקרא חלק מהשנה שהקרירות גובר בתכלית, \nוהוא חדש טב\"ת שב\"ט אד\"ר. חו\"ם - יקרא חלק מהשנה שהחמימות גובר בתכלית, והם חדש \nתמו\"ז א\"ב אלו\"ל. אמנם יגביל קצת סיון וקצת אלול לבד כמו שלשה חדשים. רוי\"ה - יקרא \nהזמן המזוג שבין הזמנים האלו, שהוא אמצעי בין הקור והחום. ויקרא רויה שמרוה האדם \nמפני שהאדם חם ולח, וכל מה שיבא בין החמימות והקרירות יאהבהו הגוף וינעם אליו. \nוהטעם שיש בשנה ארבעה חלקים שהם שני הפכים ושני מכריעים, הוא מפני שהזמן סבוביי \nוהוא כעגולה שראשו של זה בסופו של זה נעוץ סופו בתחלתו. הוצרך הרוייה להיות בין \n"},{"index":13,"he":"הקור והחום ובין החום והקור: \nואין ספק ששלשה חלקי המציאות האלה עש\"ן הם נפעלות אלו מאלו, כאלו תאמר עולם פועל \nהשנה והוא סבתו בלי ספק, שאם אין עולם אין שנה. והקור וחום ורויה על ידי העולם הוא \nנמצא ונעשה, והנפש גם כן הוא נמצא על ידי שתיהן. ובזה נתבאר טעם אל הרכבת האדם \nמכולם מפני היותם אב אל האד\"ם העול\"ם והשנ\"ה. ואפשר שאל זה כוון למעלה בריש פרקין \nבאמרו ומתחלקין זכר ונקבה, דהיינו שהעולם והשנה והנפש כל אחד נקבה אל מה שלמעלה \nממנו וזכר אל מה שלמטה ממנו. ואבות לכולם אמ\"ש שהם אבות כדפרישית במשנה שניה, והם \nנמצאים מאמ\"ש הקודם שהן בספירות, והספירות אמתת מציאותו הקודם העומד בעצמו: \nואמר חום נברא מאש - שכן האש חם ודאי, קור ממים - שכן המים קרים ודאי, רויה מרוח - \nשכן הרוח חם ולח והוא מכריע בנתיים, כדפרישית רוי\"ה הוא בין החום והקור. וארבעה \nחלקי הזמן האלו קראם הכתוב קור וחום קיץ וחורף, קור וחום הם שני הפכים, קיץ וחורף \n"},{"index":14,"he":"הם שני חלקי רויה. ושני חלקים אלו הם בעצמם אינם שוים, שחלק רויה הנק' קיץ מתקרב אל \nהחום וחלק רויה הנק' חורף מתקרב אל הקור כנודע. ומה שצריך לדעת כי לא כל חלקי \nהזמנים האלו שוים במערכות העליונות המניעות הזמן ושולטים עליו והם המלאכים, וענין \nזה מתבאר בספר המלבוש כי בארבעה תקופות משתנים הכחות לכל חלקי המציאות, עיין שם. \nובזה נתבארה משנה זו בס\"ד: \n(ה) שלש אמות אמ\"ש בנפש, רא\"ש בט\"ן וגוי\"ה. ראש נברא מאש, בטן ממים, וגויה מרוח \nמכריע בנתיים: \nהנה עתה ביאר החלק השלישי והוא הנפש, ואין ספק שגם במלת נפש ירצה נפש כל חי אפילו \nבמיני הבהמה והחיה וכל אשר תרמוש האדמה, וזהו סוד הקרבן שבהמה במקום אדם. וגם בחלקי \nהאברים כעין ראש וגויה ובטן כולם או רובם שוים, וכן בשאר החלקים והאברים כאשר נבאר. \nושלשה אלו שפירשנו שהם ראש בטן וגויה אין ספק שיש בכל חלק וחלק מהם כח אמ\"ש כאשר \nנבאר בע\"ה, אבל עיקר הכל הראש - הוא א\"ש. ולא שאין בו לחות, אבל עיקרו מהאש. \n"},{"index":15,"he":"והכוונה שכל אידי האסטומכא עולים אל הראש והוא מקום עליית האיד העשני שעיקרו אש. \nואפשר שעם היות המוח עיקרו מים, עם כל זה עיקר הראש בעצמם בכלל אין בה בשר ולא דם \nכשאר הגוף, ולכך היא חמה ויבשה והיא אש. בטן - הוא המים, ולכך כל מים שאדם שותה וכל \nהמשקין הולכין אל הבטן, והיא לחה, ואין [בה] כמעט עצמןת מורה על לחותה וקרירותה גם \nכן שאלמלא טחול וכבד שהם מחמים הגוף היה מתקרר הכל [מ]קרירות האסטומכא ושאר הדברים \nהקרים שבבטן. גויה - יקרא חתיכת הגוף שבין הראש והבטן, והוא מקום מעמד אברי הנשימה \nשבו קיבוץ הרוח שאדם שואב. ויקרא גויה כי שם עיקר השדרה והצלעות והזרועות, וממנו \nולמטה אין כי אם הבטן והירכים שהם המעמידים אל הגוף: \nוהנה שלשה חלקים אלו הם זה על גב זה כדמיון שלשה חלקי העולם, דהיינו יסוד האש והוא \nהראש למעלה מהכל, והצואר מפסיק בין הראש והגוף. וכמו שהשמים משכן לעליונים כן בראש \nמשכן השכל וכחותיו, והטרפשא מפסיק בין הגוף והנפש. והנה שם בגוף מקום הנפש בלב, \n"},{"index":16,"he":"והריאה משמשת שם אל הלב, והם אברים רוחניות, לא כדקות השכל, ועם כל זה למטה מהכל \nהבטן ששם אברי המאכל וכל האברים הגשמיים כענין אברי ההולדה והבישול וכיוצא, והעיכול \nוהיינו והבדילה הפרכת שהיא הטרפש. ולכך הם ממש בדרך מי\"ם רו\"ח א\"ש כדפרישית: \nואחר שפירשנו שלש משניות אלו על דרך הפשט, נאמר כי אלו הם ממש גם כן שלש נעלמות \nבסוד האצילות, והם עול\"ם שנ\"ה נפ\"ש, והם, עול\"ם בינ\"ה וכך שמה בכל מקום, שנ\"ה ת\"ת, \nנפ\"ש מלכות. ואולם שלשה כנויים אלו אל שלשה מדות אלו הם פשוטים בלתי צריכים הכרח \nומוסכמים מפי הכל, והם הם סוד אמ\"ש כדפרישית לעיל במשנה שלישית דהיינו מי\"ם בינה, \nאוי\"ר ת\"ת, א\"ש מלכות. אמנם הם מתהפכים במציאותם למטה להורות כח האש במים וכח המים \nבאש וכח האויר בשניהם וכח שניהם באש, וזה מסגולת המדות העליונות שהם קשורות תכלית \nהקשר ונכללות כולם יחד. ואולם רא\"ש היא הבינה לעולם, ובכל מקום גוי\"ה הוא הת\"ת וזה \n"},{"index":17,"he":"שמו בעצם, בט\"ן היא שכינה מלכות. וכן פירשו בתיקונים. הרי שלשה חלקי הנפש שהיא \nמלכות הם סוד בינה ת\"ת ומלכות. וגם כן שלשה חלקי המציאות בשנה הם הם בלי ספק, \nורוי\"ה יוכיח שהסוד יה\"ו קו האמצעי הנמצא בין הבינה והמלכות, בין ממטה למעלה בין \nמלמעלה למטה. וגם כן שלשה חלקי העולם הם הם, סוד מי\"ם [אוי\"ר] א\"ש. [אש] דין \nבמלכות, החסד בבינה חסידה ברושים ביתה, והיא מים מצד חכמה הקודמת, ומים מצד חסד \nהמאוחרת. והיא חסידה אע\"ג דדינין נפקין מינה, עיקרה רחמי כדפירשו בזוהר בכמה \nמקומות. והמלכות אש דין שהיא גבורה תתאה דאתי מגבורה עילאה. ות\"ת רוח מכריע בנתיים \nודאי: \nוהנה בלי ספק יש שלשה חלקים בכל אחד מהם, והסוד באברים אלו סוד תיקוני כל\"ה ורעי\"ה \nודו\"ד שבשיר השירים, רעי\"ה בינ\"ה עול\"ם, דו\"ד ת\"ת שנ\"ה, כל\"ה מלכו\"ת נפ\"ש. ובם \nמיוחסים האיברים בסוד תיקון עליון, ואל סוד זה רמז ספר זה בהסתר גדול מפרש למעלה \n"}]}
