{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-100","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":100,"title":"שער לח פרק ב מ\"ת","hebrewTitle":"שער לח פרק ב מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער לח פרק ב מ\"ת\nובזה יובן ענין אדה\"ר שהיה לו ב' נשים א' נקרא לילית וב' היא חוה והענין כי אדה\"ר \nהוא דמיון ז\"א וז\"א יש לו ב' נקבות לאה ורחל. וכבר ביארנו כי לאה הוא דינין קשין \nמאד מפני שהיא אחוריים של אמא ועוד שהיא למעלה במקום הסתום אבל רחל היא נמתקת כי \nהיא במקום גלוי של החסדים והנה ז\"א נקרא אדם כי הוא סוד מ\"ה שהוא הוי\"ה דמילוי \nאלפי\"ן גימטריא מ\"ה ואד\"ם ונודע כי פשוט של הוי\"ה הוא העיקר כי המילוי הוא בחי' \nנקבה לפי שכולה דינין ומילוי גימטריא אלקים וגם נקרא מילוי מפני שכל כח הנוקבא \nועצמות אורותי' וכחותיה כולם גנוזים תוך הז\"א כי עטרא דגבורה הוא תוך ז\"א ואח\"כ \nיוצא חוץ ממנו. באופן כי הנוקבא הוא מילוי של הז\"א כי המילוי הוא בסוד העובר הממלא \nתוכיות בטן אמו לכן המילוי הוא בחי' נוקבא והנה מילוי שם מ\"ה גימטריא י\"ט אחר שתסיר \nאותיות פשוטות שהוא גימטריא כ\"ו נשאר מילוי גימטריא י\"ט גימטריא חו\"ה. ובזה תבין \n"},{"index":2,"he":"איך חוה היא אשת אדם והיא בשר מבשרו ממש וכבר ביארנו במ\"א כי הז\"א יש בו ב' בחי' \nאחד מהראש עד החזה ויש לו שם בחי' יסוד הראשון אשר בו מזדווג עם לאה וחציו האחרון \nמהחזה ולמטה ששם מקום חסדים המגולין נמצא כי יש לו ב' שמות של מ\"ה דאלפי\"ן כנזכר \nבפסוק הודיעני ה' קצי ומשניהן יוצאין ב' מלויין שכל א' מהם גימטריא חוה. ואמנם חוה \nראשונה עליונה היא בחי' לאה וחוה תחתונה רחל והנה להיות כי בחי' לאה היא בחי' דינין \nקשים מאד לסבה הנ\"ל אע\"פ ששם למעלה בעולם העליון של אצילות היא בחי' קדושה גמורה \nעכ\"ז בעולם התחתון הזה שהוא חומרי לא יכלה בחי' לאה לצאת ממותקת בסוד הקדושה בעת \nבריאת אדה\"ר ויצאה בחי' דינין קשים מאד בסוד קליפה חויא בישא וזהו בחי' לילית חוה \nראשונה שהיתה מזדווגת עם אדם קודם שנברא חוה שניה. ואח\"כ יצאה חוה שניה ממותקת וזו \nנשארה לאשת אדם והאחרת נסתלקה כי היתה עדיין מעורבת בקליפות בתכלית אשר לכן נק' חוה \n"},{"index":3,"he":"ראשונה לילית אבל אח\"כ כאשר בא יעקב שופריה מעין שופריה דאדם ותיקן פגם העריות של \nאדה\"ר כנזכר זוהר קדושים ובפרשת תולדות בענין הברכות שלקח במרמה מן עשו אחיו אז לקח \nשניהן כי אז נתמתקה לאה והיתה בסוד הקדושה ונסתלקה מן הקליפה. וז\"ס שארז\"ל על ועיני \nלאה רכות מדמעות שהיתה בוכה על שהיתה עתידה להיות בחלקו של עשיו וע\"י תפילותיה \nודמעותיה נתמתקה ואז ניתנה בחלקו של יעקב והבן זה היטב. והנה בפסוק הזה כתיב בענין \nאדה\"ר ויאמר זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי ובתקונים דצ\"ט אמרו כי הם ב' נשי חד \nדגרמי וחד דבשרא. והענין כי לאה נקראת עצם שהיא דינין קשים כעצם ועוד כי היא בחי' \nהצלע כי הרי לאה מקומה היה אחורי הצלעות שהם עצמות אבל רחל הוא בשר מבשרו דינא רפיא \nבמקום גילוי החסדים והמשך דברי אדה\"ר הם כך. כי הנה ב' נשים היו לו א' היא עצם \nמעצמו וב' בשר מבשרו אבל לזאת השניה הנקרא בשר יקרא אשה ולא לראשונה שהיא עצם ואינה \n"},{"index":4,"he":"עדיין נמתקת כנ\"ל ואח\"כ נמתקה בזמן יעקב בסוד לאה כנ\"ל. ואמנם טעם אמרו ויאהב יעקב \nאת רחל ולא לאה הוא לב' סבות א' הוא כי הנה יעקב התחתון אשר בזה עולם לא היה משיג \nעדיין בכל מציאות פרצוף ז\"א רק מכנגד החזה ולמטה מקום רחל לכן ויאהב אז יעקב את רחל \nולא כתיב ויאהב ישראל שהוא הז\"א שהיה לו שתיהן לאה ורחל אבל יעקב אהב את רחל תחתונה \nכמוהו שהוא עלמא דאתגליא אבל לאה היא עלמא דאתכסיא כמבואר אצלינו שהוא צורת הד' \nשבקשר של תפילין ש\"ר לכן לא היה רוצה יעקב להזדווג עמה כי לא היה משיג עד שם. וז\"ש \nזהר פ' ויצא דקכ\"ג ע\"ב כי לאה ורחל תרין עלמין מן העולם ועד העולם ז' שנין עלמא \nדאתכסיא כו' והוא כי הנה מן המלכות דאמא שבדעת דז\"א יצאה לאה מאחוריו בסוד ד' קשר \nתפילין ש\"ר כנ\"ל ולהיות לאה מבחי' אמא לכן ז' שנין דילה אתכסיא והז' הם כחב\"ד ח\"ג \nושליש ת\"ת עד החזה דז\"א כי אלו הז' בחי' היו מכוסים בלתי גלויין אל יעקב קודם שנקרא \n"},{"index":5,"he":"ישראל כנ\"ל כי אז השיג כל פרצוף ז\"א הנקרא ישראל כנודע. וז\"ש ג\"כ בזוהר ויצא דקנ\"ד \nע\"פ וירא ה' כי שנואה לאה מהכי דסני ב\"נ ערין דאימיה פי' כי לאה נמשכת ממל' דאמא \nכנ\"ל שהיא אמא של יעקב. ודע כי חצי אמא נקרא מ\"י כנודע וכשמתפשטים כאן בבחי' לאה \nשהם אותיות אלה נעשית אלהים לפי שבחינותיה העליונות של אמא נקרא מ\"י אבל מחצי ת\"ת \nשלה ולמטה המתלבשין בז\"א כנודע נקרא אל\"ה וחבור הכל ביחד ננקרא אלהים. והנה אלה \nהנ\"ל נעשית ממנו בחי' לאה הנ\"ל וז\"ס בסבא דמפשטים דק\"ה ע\"פ מי אלה כעב תעופינה ע\"ש \nותבין דבריו ע\"י מה שבארנו כאן. ודע כי לאה זו תמיד יש לה פרצוף שלם כמו ז\"א ושיעור \nקומתה הוא מן הכתר דז\"א עד החזה שלו ועיין לקמן ששם נתבאר שהתחלתה מן הדעת דז\"א \nוצ\"ע. ואפשר שיובן ע\"י מש\"ל וכבר נת\"ל כי יסוד אמא הוא מתפשטת עד החזה דז\"א אשר שם \nבחי' הדדים של ז\"א אשר נעשו שם מבחי' הצירים והדלתות שיש ביסוד אמא אשר שם וז\"ס \n"},{"index":6,"he":"הדדים של זעיר אנפין. והנה ג\nם יסוד דלאה הוא שם מבחוץ נגד דדי הז\"א גם ידעת כי בחי' חצי ת\"ת עליון של ז\"א היה \nבתחלה בחי' יסוד כמבואר אצלינו בענין הגדלות דז\"א שהיה מן ו' קצוות והחג\"ת ששלו \nנתעלו ונעשו חב\"ד והנה\"י נעשו חג\"ת הרי כי היסוד נעשה ת\"ת וא\"כ נמצא עתה כי יש שם \nג' בחי' של יסודות במקום א' והם יסוד דאמא ויסוד דלאה כאשר תחזור עם ז\"א עצמו להיות \nפב\"פ עמו להזדווג בו ויסוד דז\"א עצמו שהוא נקרא ת\"ת עתה כנ\"ל נמצא כי יסוד דאמא \nויסוד דלאה מתחברים יחד ונעשו שניהם רחם א' להזדווג בו יסוד ז\"א עצמכו כנזכר הנקרא \nת\"ת הנ\"ל וז\"ס מהכא דסני ב\"נ ערין דאימיה עריין ממש כפשוטו. ודע כי פ\"א שמעתי ממורי \nזלה\"ה כי בחי' לאה כאשר מזדווגת עם ז\"א עצמו הוא מזדווג בה ע\"י הדעת עצמו ממש וז\"ס \nוהאדם ידע את חוה אשתו כי זווג זה ע\"י הדעת נעשה וזווג זה הוא בטמירו לכן אתכסייא \nבקדמיתא מן יעקב ולא נודע שהיתה לאה עד הבוקר והבן זה. וצ\"ע ליישב איך מתיישבים \n"},{"index":7,"he":"שמועות אלו ואפשר כי היסוד הזה העליון שהוא ראש הת\"ת שם ג\"כ לפעמים בחי' הדעת דז\"א \nכשיורד שם כנודע וצ\"ע. ודע כי גם מרע\"ה אשר עליו נאמר בזוהר שהשיג עד הבינה אינו \nאלא מן הלאה הזאת הנמשכת ממלכות דבינה ונעשית ד' קשר של תפילין וזה סוד וראית את \nאחורי כמאמר רז\"ל בגמרא מלמד שהראהו קשר של תפילין גם ענינו לומר כי לאה העומדת \nבקשר תפילין היא רואה את אחור ז\"א כי היא עומדת ופניה נגד אחורי ז\"א כנ\"ל. והנה משה \nהוא בלאה וזהו וראית את אחורי והדברים מובנים. אמנם הסיבה הב' למה שנאמר ויאהב יעקב \nאת רחל הוא מובן במ\"ש הפסוק עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו פי' כי האיש הזה \nהוא ז\"א ויש לו תרין נשין לאה ורחל והנה לאה היא בחי' עור כנ\"ל אך רחל היא נפשו ממש \nלכן הז\"א יתן עורו בעד עור לאה באהבתו אותה אמנם יש יתרון לרחל על לאה כי כל אשר \nלאיש הנ\"ל יתן בעד נפשו שהיא רחל ולא יספיק בעורו לבד שיתן בעדה. והנה נבאר טעם אל \n"},{"index":8,"he":"הנ\"ל למה לאה נקרא עור ורחל נקרא נפש והענין כנ\"ל כי רחל היא נוקבא האמיתית של ז\"א \nוהיא בת זוגו ממש לפי שהוא מכלל הי' נקודות הכוללים עולם האצילות והיא מלכות \nהאחרונה שבהם אבל לאה עיקרה היא אחוריים דאמא שנפלו כאן למטה במקום הזה ואיננה אשתו \nלז\"א רק בדרך השאלה לבד בהיותה נופלת כאן למטה נדבקת בעורו של ז\"א אבל רחל היא נפשו \nכי המלכות נפש וז\"א רוח כנודע. עוד ט\"א כי הנה מקום לאה היא למעלה במקום אורות \nהסתומים כי יסוד אמא מגיע עד החזה לכן הארה שלה אינה אלא בחי' עור לבד ר\"ל כמ\"ש \nאצלינו בענין צורת ד' של קשר תפילין ש\"ר שהיא לאה וקשר אינו רק בחי' עור לבד אבל \nרחל שהיא תפלה של יד יש בה עור בחי' בתים של תפילין ש\"י וגם מוחין ממש בסוד פרשיות \nע\"ש. והענין בקיצור כי לאה היא נגד מקום הכסוי של האורות עוברת הארה מועטת דרך עור \nדז\"א לחוץ אליה מן המוחין שלו ולא מן המוחין עצמן רק מהלבושים והכלים שלהם שהם נה\"י \n"},{"index":9,"he":"אמא ולכן נרמזת בד' שש קשר תפילין ש\"ר כי היא דלה ועניה ומה שלוקחת צורת ד' כנגד ד' \nמוחין אינה רק הארה בעלמא דרך העור וענין עור הוא ע\"ד הפסוק ואחר עורי נקפו זאת \nוע\"ש איך ההארות הפנימיות מכים זה בזה ומספר הכאתן הוא כמנין עו\"ר ולכן נקרא עור. \nונבאר כאן יותר ונאמר כי הנה\"י דאבא עומדין מלובשים תוך נה\"י דאמא בראש ז\"א ואו\"א \nהם ב' אותיות ראשונים של הוי\"ה שהם י\"ה ומכים זה בזה אבא הפנימי באמא שהיא בחוץ כדי \nלהוציא אורותיה לחוץ ואז נעשה יו\"ד פ' ה\"א גימטריא ק\"ך. אח\"כ מכיס הארת ה\"א שהיה \nאמא בוא\"ו שהוא ז\"א לצאת לחוץ והם גימטריא ע\"ח ואח\"כ מכים הארת וא\"ו בה\"א שהוא ז\"א \nבלאה החצונה הם גימטריא ע\"ח סך כל הכאות כמנין רע\"ו הריאיך לאה בחי' אורותיה כמנין \nרע\"ו ויוצאין דרך עור של ז\"א. וז\"ס עור בעד עור כי עור הנקרא לאה עוברת הארותיה דרך \nעור של ז\"א אבל רחל שהיא כנגד אורות המגולין פשוט הוא שהאורות המגיע לחלקה שהיא \n"},{"index":10,"he":"עטרה דגבורה דדעת וכן שאר המוחין אינן ניתנין לה אלא בבחי' מוחין ממש נמצא שכל מה \nשיש אל ז\"א יש אל רחל ג\"כ. וזש\"ה וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו וכבר ידעת כי רחל נקרא \nנפש וז\"א נקרא רוח גם נוכל לומר כי ב\"פ עור הנזכר כאן הם רחל ולאה כי גם רחל \nהארותיה יוצאות ועוברות דרך עור ז\"א לחוץ וכוונת הפסוק לומר אף כי שתיהן בחי' עור \nוהן שוין בזו הבחי' כי הארת שניהן יוצא להם דרך עור ז\"א אך עכ\"ז יש יתרון אל רחל \nמלאה כי כל אשר לאיש ז\"א שהם המוחין ממש יתן בעד נפשו שהוא רחל הנ\"ל. ונחזור לענין \nכי זש\"ה ויאהב יעקב את רחל כי היה אוהב ז\"א את רחל יותר מלאה כי לזו נתן מוחין ממש \nולזו הארה בעלמא ואע\"פ שכפי האמת אם הכתוב מדבר בז\"א הול\"ל ויאהב ישראל את רחל כי \nז\"א הוא ישראל ואינו יעקב כנ\"ל במקומו אבל הוא במה שנתבאר סבה אל משארז\"ל כי יעקב \nהוא בחיר שבאבות. והטעם הוא כי בתחלה היה יעקב בסוד יעקב הנעשה מאחורי אבא כנ\"ל שהם \n"},{"index":11,"he":"אחוריים דאבא שהוא עליון מ\nאד ולא די זה אלא שאח\"כ ע\"י מעשיו עלה עוד ונמשך לו נשמה מן ז\"א ממש הנקרא ישראל \nולפעמים משמש בשם יעקב ולפעמים בסוד ישראל לכן כל הקורא אותו יעקב אינו עובר בעשה \nלסבה הנ\"ל אבל אברהם ויצחק הם בחי' חו\"ג שבז\"א והם בחי' פרטיות שבז\"א ואינו פרצוף \nגמור לבדו ולכן יעקב הוא בחיר שבאבות. גם לכך הקורא לאברהם אברם עובר בעשה כי אות \nה' שנתוספה בשם אברהם היא הה\"ח אשר לעולם אינם משתנים ואינם חסרים. אמנם בחי' פרצוף \nישראל או יעקב משתנה כפי הזמנים ונמצא כי גם שכתוב ויאהב יעקב את רחל אפשר שמדבר \nבז\"א עצמו אשר גם הוא בהיותו בסוד ו\"ק הוא כדוגמת יעקב ובגדלותו נקרא ישראל. וזש\"ה \nלא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים פי' בקטנות ז\"א יש לו מוחין \nדקטנות מבחי' שם אלהים כנ\"ל כי בזמן הקטנות אין לו רק ב' מוחין כי הקטן אין בו דעת \nשהוא המוח הג' רק חו\"ב והם ב' שמות אלהים שהם גימטריא יעקב ובזמן גדלותו אז נקרא \n"},{"index":12,"he":"ישראל לפי שנכנסין המוחין דגדלות ודוחין המוחין דקנות למטה כנ\"ל וז\"ש כי שרית עם \nאלהים כי שורה עמהם ויכול להם לדחותן למטה והבן זה: \n \nשער לח פרק ג מ\"ת\nועתה נבאר בחי' התקשרות שיש בין לאה ורחל יחד ובו יתבאר כמה פסוקים וכמה מאמרי \nרז\"ל. והנה רז\"ל פי' על פסוק עקב ענוה יראת ה' מה שעשתה יראה עטרה לראשה עשתה ענוה \nעקב לסולייתא ביאור הדברים האלה של ז\"א שהם לאה ורחל נקרא ענוה ויראת ה'. ואמנם רחל \nנקרא יראת ה' ראשית חכמה כי היא ראשית כל הספירות מתתא לעילא והיא פתח לכולם והיא \nהנקרא אשת חיל יראת ה' שהם סוד ושמתי כ\"ד כ\"ד שמשותיך שהם גימטריא חיל אבל לאה \nנקראת ענוה לפי שהיא למעלה באחורי רישא דז\"א ונודע כי הענוה ניכרת באדם בהשפל ראשו \nוכופפה למטה נגד פני אדם מפני ענותנותו ונכנס לפי מי שגדול הימנו. וז\"ש והאיש משה \nעניו מאד כי הנה נתבאר במ\"א כי משה לקח צפורה והיא א' מן ד' בחי' שיש ללאה וכולן \n"},{"index":13,"he":"נקרא לאה על שמה וצפורה א' מהם שהיא ג\"כ עומדת למעלה נגד דעת ז\"א והרי נתבאר איך \nמשה לקח מדת ענוה העליונה אבל רחל שהיא ה' תתאה הקטנה הנקרא יראה ה' זוטרתי היא \nלגביה משה בסוד שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל. וז\"ס שארז\"ל ועתה ישראל מה ה' אלהיך \nשואל מעמך כי אם ליראה אטו יראה מילתא זוטרתי היא והשיבו הן לגבי משה מילתא זוטרתי \nהיא. וכבר נת\"ל כי לאה יוצאת מן הארת המלכות דאמא המתלבשת בז\"א בסוד מוחין. ואמנם \nהנה\"י שלה הם נעשין לבושין דג' מוחין דחב\"ד דז\"א אמנם המלכות דאמא אינה משמשת כלל \nלז\"א וז\"ס מה שארז\"ל על ענין הז' רקיעין אשר תחתון שבהם נקרא וילון אינו משמש כלום \nאלא יוצא ערבית ונכנס שחרית. והענין הוא כי הרקיע הוא אשר נקרא דרך סתם רקיע אשר בו \nקבועים חמה ולבנה כוכבים ומזלות והוא בחי' היסוד דתבונה שהוא הנקרא רקיע בכ\"מ והוא \nו' זעירא בסוד נוטה שמים כיריעה ובו קבועים חמה ולבנה וכו' לפי שכל האורות כולם \n"},{"index":14,"he":"יצאו משם כנודע כי חמה ולבנה שהם זו\"נ הם קבועים בו ומשם הם יונקים זה מן החסדים \nוזה מן הגבורות העמדין בדעת המלובש ביסוד דתבונה הזה. והנה הכוכבים הם אורות החסדים \nהיוצאין משם ונופלין תוך יסוד דז\"א כנודע ומכים שח בכח ומתפזרים ונעשו ניצוצין דקין \nאשר הם סוד הכוכבים המאירים וז\"ס ומצדיקי הרבים ככוכבים כי מצדיקי רבים שרשם מן \nיסוד הנקרא צדיק והם מקבלין הארת הכוכבים של החסדים שבתוך היסוד מאירין כמותן. \nונלע\"ד ששמעתי ממורי זלה\"ה כי המזלות הן נקבות והן מן ניצוצין הנעשין ביסוד מנפילת \nהגבורות גם הם מלמעלה עד היסוד דז\"א ומכין שם ונופלין ומתפזרין ונעשין ניצוצין. \nוהנה המלכות של התבונה היא הנקרא וילון אינו משמש כלום אל ז\"א אמנם מאיר את הארתה \nומוציאה לחוץ לצורך לאה העומדת מחוץ לז\"א ואם כן אחר שלאה יוצאת מבחי' מלכות זה של \nתבונה אשר היא בחינת עטרה של היסוד שבה כנודע וזכור זה. א\"כ נמצא כי מקומה הוא בדעת \n"},{"index":15,"he":"ז\"א כי שם מקומה העיקרי וגם לאה היוצאת מהארתה מוכרח הוא ששם מתחיל שיעור קומת הכתר \nשבה עד למטה עד החזה הנ\"ל. ואמנם רחל מתחיל הכתר שלה מהחזה ולמטה עד סיום רגלי ז\"א \nממש באופן כי בסיום רגלי ועקבי לאה משם מתחיל כתר רחל למטה מרגלי לאה. וזשארז\"ל מה \nשעשתה יראה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתא ר\"ל רגלים דלאה שהיא הנקרא ענוה עשתה \nיראה שהיא רחל כתר לראשה כנ\"ל. אבל הלשון עדיין צריך ביאור כי מלשון רז\"ל נראה כי \nמהעקב עצמו של ענוה נעשית עטרה ליראה ולא אמרו שכתר היראה היא תחת עקב דענוה. לכן \nצריך לבאר הענין יותר בפרטות כי הנה כפי הנ\"ל נמצא שמראש כתר דלאה עד סיום רגלי \nדרחל הם ז\"ס דעת חג\"ת נה\"י כי המלכות שבז\"א היא עצמה שורש רחל כנודע ומהראוי היה \nששתי נשים הללו אחת אהובה רחל ואחתשנואה לאה לא יוכל להסיר חלק השנואה בעבור האהובה \nכי חלק כחלק יאכלו שניהן וירשו מקום בעליהן ז\"א שוה בשוה ותקח לאה ג\"ס וחצי שהם דעת \n"},{"index":16,"he":"חו\"ג וחצי ת\"ת העליון ותקח רחל מחצי ת\"ת ולמטה עד סיום רגלי ז\"א שהם ג\"ס אחרות וחצי \nתחתון של ת\"ת. ואמנם אין הדבר כך אלא שלאה לוקחת שליש עליון מג\"ש דת\"ת (דז\"א עד \nהחזה אך רחל וכו') ורחל לוקחת כל ב\"ש תחתונים דת\"ת דז\"א לכתר שלה כמבואר במ\"א ושם \nנתבאר טעמים רבים ואחד מהם הוא שבחזה נשלם יסוד אמא לכן משם ולמטה שאורות החסדים \nההם בגלוי נבנית רחל באחורי ז\"א וכ\"ז נת\"ל. והנה בזה תהיינה צרות זו לזו ותפול \nביניהן קנאה על הדבר הזה לכן מה עשה המאציל העליון עשה באופן ששליש עליון דת\"ת יהיה \nכולו ללאה ושליש תחתון כולו לרחל אבל שליש האמצעי יהיו שני אחיות משמשות שוה בשוה \nויהיה ברשות ושותפות שניהן כלומר כי שיחלק שליש אמצעי לב' חלקים א\"א כי כולה בחי' \nא' ואינו מתחלק אבל יהיה כתר של רחל עולה עד שם וגם רגלי לאה יורדים עד שם ומתלבשים \nרגלי לאה בכתר של רחל כשיעור שליש אמצעי בלבד והרי שתיהן משתמשות בשוה. וזשארז\"ל מה \n"},{"index":17,"he":"שעשתה ענוה עקב לסולייתא שהם רגלי לאה מהם עצמם נעשה ראש וכתר של רחל הנקרא יראה. \nאמנם דע כי פעמים שרחל לוקחת כל מקום אותו שליש אמצעי ואין רגלי לאה מתפשטים בתוך \nכתר רחל כשיעור שליש ההוא וז\"ש אצלינו בכוונת ק\"ש\nבפ' ואהבת צריך לכוין לתת ב' אורות לרחל כמנין ואהבת שהם ב\"פ אור ורחל נקראת א\"ת \nכמ\"ש למטה בע\"ה כמארז\"ל אתין וגמין רבויין הם וזהו ואהבת את ר\"ל שתאהב את רחל \nהנקראת את והוציא בלשון אהבה ע\"ד ויאהב יעקב את רחל כי האהבה יתירה הוא שנתן לה חלק \nיתר על לאה כנ\"ל והם ב' אורות אלו כמנין ואהבת כנ\"ל. והאורות הללו הנה הם בחי' הב\"ש \nתחתונים של ת\"ת כנ\"ל ולפי ששליש העליון הוא במקום הסתום אבל אלו הב\"ש הם במקום \nהגלוי שמאירין החסדים לכן נקרא אור אור. וענין זה נת\"ל בענין הכתר של רחל שהוא ב\"ש \nדת\"ת דז\"א הנקרא ב\"פ אור אור בסוד ושמתי כדכ\"ד שמשותיך אבל כתר של לאה אין בו רק \nאור א' לבד כנ\"ל שם באורך ויתבאר לקמן. נמצא כי יש זמן שלוקחת רחל ב\"ש לבדה ויש זמן \n"},{"index":18,"he":"ששליש אמצעי אע\"פ שהוא לעולם שלה עכ\"ז יש זמן שרגלי לאה מתלבשין בכתר שלה בתוכו ממש \nכשיעור שליש אמצעי (גם לפעמים לוקחת רחל שליש בגנבה ממש כשיעור שליש זה אמצעי) לבד \nאבל לעולם שיעור כתר של רחל הוא ב\"ש. וז\"ס ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה פי' כי \nמקום השליש האמצעי שלפעמים לוקחת אותו רחל לה לעצמה בלבד דרך חטיפה וגניבה נקרא \nתרפים. נמצא כי לבן הוא לובן העליון שהוא אבא עלאה ולו ב' בנות רחל ולאה כנזכר זוהר \nפרשה ויצא דקס\"ב על וללבן שתי בנות ע\"ש ולפעמים גונבת רחל מן לאה שליש האמצעי הנקרא \nתרפים ולוקחת לה לבדה כי ממון אביה הוא ואינה נותנת ממנה אל לאה אחותה: \n[הגהה - והנה בן רומז לחכמה שנקרא לבנון ויעקב רומז לז\"א ורחל רומז לנוקבא דז\"א לכן \nלבן חמיו של יעקב. והנה ידוע כי זהב חשוב יותר מן הכסף לכן הגבורות חשובים יותר \nמחסדים וזשארז\"ל צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן שהיא נוקבא גבורה עטרת בעלה שהוא \n"},{"index":19,"he":"חסד והנה זהו בזמן מתוק הגבורות אבל כשעדיין אינ נמתקים אז ודאי החסדים חשובים \nמהגבורות ולכן קודם שנתקן לבן היה רומז בו מתחלה חכמה שהוא ל\"ב מלבן ל\"ב נתיבות \nחכמה ואח\"כ ן' שערי בינה שהיא הנקבה אבל אחר שנתקן נתגלגל בנבל הכרמלי אז היתה \nהנוקבא עטרה לבעלה שהנ' שהיא בינה נש\"ב באה מתחלת התיבה של נבל ואח\"כ חכמה שהוא ל\"ב \nנתיבות ואפילו החכמה נתקנה שהב' באה לפני הל' לפי שבא\"ב ב' מתחלה ומאחר שנתקן לבן \nבנבל הכרמלי שהיא בינה שהיא נקרא עוה\"ב לכן יש לו חלק לעוה\"ב: \nנלע\"ד חיים שזהו רמז הכתוב כולו הפך לבן טהור הוא ר\"ל כשיהיה לבן כולן הפוך שהנו\"ן \nתהיה קודם הל\"ב וגם הל\"ב יהיו מהופכים הב' קודם הל' שזה יורה שהבינה שהיא נקבה תהיה \nעטרת בעלה שיתוקנו הגבורות וזהו כולו הפך לבן שמלת לבן כולה יהיה מהופכת ויהיה נקרא \nמסופו לראשו נבל אז טהור הוא ר\"ל זה יורה שהבינה הנקרא הוא שממנה עטרה דגבורה נטהרה \n"},{"index":20,"he":"וזהו טהור הוא: \nוהנה ענין תרפים אלו הוא לשון תורף שהוא מקום ערוה כמו בית התורפה הנזכר בגמ' והם \nבחי' ב' רגלים של לאה הנכנסין ומתלבשין תוך כתר רחל כנ\"ל לכן אמר תרפים לשון רבים \nשהם ב' הרגלים. וביאור העני כי הנה מקום פתיחת יסוד אמא תוך ז\"א הוא בחזה שלו נמצא \nשגילויו ופתיחתו הוא בשליש האמצעי וזהו פתיחת וגילוי בית התורף אשר שם של התבונה. \nואמנם ענין גניבת רחל את התרפים ואיך עי\"ז לא הגידו ללבן כי ברח יעקב הענין הוא \nכמ\"ש אצלינו בדרוש בלק ובלעם ועזא ועזאל ע\"ש היטב ושם נתבאר כי הנה המקום הזה הוא \nבחי' עץ הדעת טו\"ר (דאצילות) (בגנה דאצילות) אשר בו חטא אדה\"ר וחיה כי שם הוא מקום \nגלוי החסדים של הדעת דז\"א בחזה שלו ולכן יש שם יניקה ואחיזה אל החצונים הנקרא רע \nבעצם משא\"כ למעלה כשהאורות מכוסים הנה האראת ה\"ח אלו המתגלים ויוצאין אל החצונים \nהוא ע\"י אותם הרגלים של לאה הנכנסין תוך כתר רחל כנ\"ל והם כנגד פתיחת פי היסוד של \n"},{"index":21,"he":"תבונה כי כאשר האורות ההם יוצאין מן היסוד דתבונה עד מחוץ אל ז\"א לעשות כתר לרחל \nכנודע אז ע\"י התלבשות רגלי לאה תוך הכתר של רחל האור מתמעט ונחשך ואינו יכול לצאת \nולעבור האור ההוא על צד פני רחל כנודע כי היא עומדת אב\"א עם ז\"א. ובתחלה האורות \nפוגעין באחוריים ואח\"כ משם עוברין עד הפנים שלה ולהיות העקביים של לאה שם באמצע כתר \nשל רחל אינו עובר האור עד פני כתר של רחל כי אלו ב' עקביים של לאה מפסיקין לגמרי \nוהם לוקחין האורות היוצאין מבפנים. ונודע כי העקביים של לאה הם דינין קשים וגמורים \nלגמרי כי נ\"ה אינון אשר כל בחי' נ\"ה הם דינין להיותן הקצוות הקרבים אל הקליפ' ובפרט \nשנקרא בלשון לבר מגופא כנודע כי נ\"ה אינון לבר מגופא ונוסף ע\"ז כי הם רגלי לאה אשר \nכל בחי' הם דינין קשים להותן בחי' מלכת דתבונה כנ\"ל והתבונה עצמה היא נה\"י של בינה \nשהם אחרונות שבה והבינה עצמה אמרו עליה בזוהר דדינין מתערין מינה ולא עוד אלא שלאה \n"},{"index":22,"he":"עצמה היא מן אחוריים של מלכות דתבונה ואינה בחי' פנים ובפרט כי אינה רגלים שלה אלא \nבחי' תחתונה שברגליה והם בחי' עקביים כמ\"ש בע\"ה. והנה כפי כל הטענות הנ\"ל נמצא כי \nאלו העקביים דלאה הם דינין גמורים לכ יש מקום אחיזה ויניקה אל הקלי' וכמ\"ש בדרוש \nבלק ובלעם ועזא ועזאל ששרששם הם בחי' ד' אורות הנ\"ל שבאותן תרין רגלים ועקביים דלאה \nשמשם יונקים החצונים לכן היה הולך בלעם אל הררי קדם אל עזא ועזאל כמ\"ש בזוהר שקודם \nשבא בלעם אל בלק הלך והסגיר את עצמו בהררי קדם עם עזא ועזאל. וז\"ש מן ארם ינחני בלק \nמלך מואב מהררי קדם וכבר נתבאר אצלינו בדרוש בלק ובלעם כי בחי' בלעם היה מהאורות \nהיוצאין מאותן עקביים דלאה הנבלעים תוך כתר רחל אל החצונים וזהו פי' בלע\"ם ולכן היה \nהולך להררי קדם אצל עזא ועזאל שיניקתן משם. וכבר נתבאר אצלינו כי לבן הארמי אבי \nאביו של בלעם והוא עצמו נתגלגל בבלעם וממנו למד בלעם בן בנו מעשה כשפים וחכמה הזאת \n"},{"index":23,"he":"היתה חכמתו של לבן הארמי אשר שיבח עצמו ואמר יש לאל ידי לעשות עמכם רע וע\"ד הנאמר \nבבלעם כי ידעתי אם אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר. וזה ענין חכמת התרפים אשר ללבן \nאשר ע\"י אלו התרפים היה משיג כל הארותיו וכאשר רחל גנבתם לא יצאו האורות ההם אל \nעקבי של לאה לחוץ אל החצונים להאיר להם ולא ידע כי ברח הוא באופן שהתרפים הם בחי' \nאורות היוצאין אל החצונים מן התורף של התבונה שהוא יסוד שלה המלובש במקום החזה של \nז\"א: \n \n"}]}
