{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-102","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":102,"title":"שער לח פרק ז מ\"ת","hebrewTitle":"שער לח פרק ז מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער לח פרק ז מ\"ת\nונבאר פרשה נגעים ויתבאר קצת ביאורי רחל ולאה כתיב אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או \nספחת או בהרת וגו' הנה האדם הוא ז\"א שיש בו שם מ\"ה דמילוי אלפי\"ן כמנין אדם וזהו \nסדר התחלקות השם הזה בו. הנה קוצו של יו\"ד כתר שבו י' חכמה שבו ה' בינה שבו ואל\"ף \nשל מילוי ה\"א בדעת שלו וג' אותיות וא\"ו בת\"ת (שבו) בג\"ש שבו כנודע וה\"א אחרונה בנ\"ה \nשהם ב' פלגי גופא וא' של מילוי ה\"א הוא ביסוד שבו. והנה בהוי\"ה זו יש בה ג' אלפי\"ן \nבסוד המילוי ושלשתן הם בקו האמצעי שבו. ראשונה בדעת שניה בת\"ת בשליש אמצעי וג' \nביסוד. והנה כל א' מג' אלו הוא בחינת אור א' נמצא שיש אל ז\"א ג' אורות שלימים. והנה \nג\"פ אור גימטריא כתר כי הכתר שלו שלם מג' אורות. והנה ג' אורות אלו הם בחי' חסדים \nכי הם סוד ה' פעמים אור הנזכר במעשה בראשית ביום ראשון. וה' פעמים מים ביום שני והם \nה\"ח ה\"פ אר וה\"ג ה\"פ מים בסוד מאימתי מזכירין גבורות גשמים. והנה ה\"ח אלו הם מצד אא \n"},{"index":2,"he":"המתלבשת בז\"א ויש בהם ג' בחינות. האחד היא בהיותה למעלה בדעת דז\"א כל הה\"ח. הב' הוא \nבקו האמצעי בשליש האמצעי דת\"ת דז\"א כי עד שם היו מכוסים תוך יסוד דתבונה ושם בחזה \nדז\"א נתגלו והרי יש להם שם בחי' ב' שהם מגולים מה שלא היה כן למעלה. ובחי' ג' הוא \nענין חזרתם להתקבץ ולהתחבר כל האורות יחד למטה ביסוד עצמו נמצא כי ג' בחינת היו אל \nהחסדים דז\"א שמצד אמא ושלשתן בקו האמצעי בדת\"י והם הם עצמן בחי' ג' אלפי\"ן שאמרנו \nשיש בשם מ\"ה של כללות ז\"א אשר שלשתן ג\"כ כולם בקו האמצעי דת\"י. וענין ג' בחי' אלו \nהם ענין ג' אור אור אור הנ\"ל והבן זה מאד. אמנם ב' נשים יש לז\"א מאחוריו והם לאה \nורחל ונודע כי לאה היא בדעת דז\"א עד החזה ורחל כמן החזה עד סיום רגליו וא\"כ נמצא כי \nכשנחלק ג' אורות אלו הנ\"ל שהם ג' בחי' שישש בחסדים של ז\"א מצד התבונה ונחלקת \nלשתיהן. נמצא כי לאה לוקחת אור א' לבד העליון שהוא בדעת דז\"א כי שם ראשה והתחלתה \n"},{"index":3,"he":"ורחל לוקחת ב' אורות התחתנים שהם א' בחזה בשליש האמצעי ואור ב' ביסוד דז\"א כי כל \nמקום זה הוא לרחל וז\"ש לעיל באורך בענין ג' ארות אלו בסוד פסוק ושמתי כ\"ד כ\"ד \nשמשותיך. נמצא כי כפי זה שהכתר של ז\"א הוא שלם מן הג' אור הנ\"ל שהם גימטריא כתר \nוכתר של רחל יש בו ב\"פ אור שהם ב\"ש הכתר לבד וכתר של לאה הוא שליש א' שהוא אור א' \nלבד ומלבד זה היתרון שיש לרחל על לאה יש לה עוד יתרון א' כי ב' אורות של רחל המה \nחסדים המגולין כנודע ואור א' של לאה הוא במקום כיסוי החסדים וזהו טעם היות דיני לאה \nרבים על של רחל כפליים כנ\"ל. ואחר שנת\"ל ענינה נתחיל לבאר הפסוקים אדם כי יהיה וגו' \nכי הנה אין הג' אורות הנ\"ל יוצאין לחוץ לבנות ולתקן פרצוף לאה ורחל רק בהיות ג\"כ \nבחי' המוחין דז\"א דמצד אבא מלובשים בתוכם כנ\"ל. והטעם לפי שהמוחין דאבא הם הדוחין \nאת החצונים מלהתאחז בחסדים של הבינה המגולין מן החזה ולמטה אשר שם נקרא עץ הדעת \n"},{"index":4,"he":"טו\"ר שמשם יונקים החצונים כנ\"ל וכאשר אין אור המוחין דז\"א מצד אבא נגלין אז נאחזים \nהחצונים ולכן תמורת ג' אורות שהם הג' אלפי\"ן במילוי מ\"ה כנ\"ל אשר יוצאין ומתקנין את \nלאה ורחל באחור ז\"א. והנה תמורת אלו יוצאין ג' מיני נגעים הנקרא שאת ספחת בהרת אשר \nמהם יניקת כל החצונים ואין שם נעשה פרצוף לאה ורחל וזכור כלל זה שאין נעשין ב' \nפרצופים אלו לאה ורחל כאן אלא אחר התגלות מוחין דאבא בז\"א. ואל תתמה בזה כי הנגע \nאיננה הטומאה עצמה רק בחי' דינין קשים קדושים אשר ממנו יניקת החצונים הטמאים ואינו \nנתקן אלא ע\"י אהרן הכהן אבא עלאה וז\"ל זוהר פ' תזריע דמ\"ט א\"ר יצחק והא כתיב נגע \nצרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן א\"ה דא קוב\"ה א\"ל אין כו' א\"ל ר\"י הכי תנינן נגע \nצרעת נגע הוא דינא תקיפא דשרי בעלמא צרעת סגירו דנהורא עלאה סגירו דטיבו עלאה דלא \nנחית מעלמא כי תהיה באדם באדם סתם והובא אל הכהן דא כהן דלתתא דע\"י אתתקן למפתחא \n"},{"index":5,"he":"ההוא סגירו ולאדלקא בוצינא וכו'. גם שם נתבאר בזוהר דמ\"ו ע\"א ע\"ד הזה גם שם דנ\"א \nע\"ב אמרו שם וכד הוי נחית נגע צרעת הוה מדכי אתרא ואפיק רוחא מסאביה מאתריה וכו' \nוא\"צ להרחיב הביאור לכל דברי הזוהר האלו כי מובנים מאליהם ממ\"ש וגם מ\"ש עתה שים \nעיניך ולבך ותבין. הנה כונת דבריו הוא כי נגע הוא קדושה אלא שהוא דין קשה והנה הכהן \nהוא אבא ששהוא דוחה את רוח הטומאה אששר באדם או בבית המונגע והגורם לנגע זו הוא \nהצרעת אשר תרגומו סגירו ופי' סגירו דנהורא עלאה שהם מוחין דז\"א דמצד אבא חכמה עלאה \nשלא נתגלו בז\"א הוא גרמת הצרעת שהוא אחיזת החצונים. וז\"ס שארז\"ל שהמצורע חשוב כמת \nכי כבר נתבאר אצלינו בענין האבלות כי הסתלקות מוחין עלאין דז\"א דמצד אבא הוא גרמת \nהמיתה וז\"ס ימותו ולא בחכמה כי סיבת המיתה הוא לסבת חסרון החכמה שהם הוחין כנ\"ל כי \nהחכמה תחיה את בעליה ובהסתלקותה המיתה מצויה שהוא היפך ותמורת החיים ולהיות כי גם \n"},{"index":6,"he":"מצורע הוא ענין הסתלקות המוחין של החכמה כ\nנ\"ל לכן הוא חשוב כמת. ונלע\"ד כי מצורע גימטריא ת\"ו רמז אל החסרון החכמה שהוא אבא \nששהוא שם ע\"ב דמילוי יודי\"ן אשר בו י' אותיות הד' מהם בחי' יודי\"ן אשר כל אחד מהם \nכלולה מי' הם ת' ועם ו' אותיות אחרות הם ת\"ו לרמז כי הסתלקות אבא מז\"א גורם הצרעת. \nוהנה כאשר יש סגירו דנהורא עלאה שהם מוחין מצד אבא ואין שם מוחין רק מצד אמא אז \nנקרא נגע והוא מ\"ש בזוהר שהוא כח הדינין קשים דקדושה עלאה הגרשת את החיצונים ואת \nהקלי' כנודע כי בחי' בינה דוחה את החיצונים בסוד התכלת אלא שאין כח הזה בבינה רק \nע\"י היותה יחד עם החכמה אבל עתה שהיא לבדה בלתי חכמה אינו כך ולסבה זאת ג\"כ היא עתה \nדינא קשיא להיותה נפרדת מן החכמה לכן נגע גימטריא קכ\"ג כמנין מילוי של אהי\"ה \nדאלפי\"ן כי הוא קמ\"ג והמילוי לבדו הם גימטריא קכ\"ג ע\"ה אחר שתסיר אותיות פשוטות \nולפי שאלו הנגעים הם באדם שהוא ז\"א שבו שם מ\"ה דאלפי\"ן כמ\"ש בע\"ה לכן גם בחי' אמא \n"},{"index":7,"he":"אשר בו בסוד מוחין הנקרא אהי\"ה אנו מכנים אותו בבחי' אהי\"ה דאלפי\"ן ג\"כ. ואמנם אינה \nהבינה עצמה רק המילוי שלה לבד הנכנס בסוד מוחין דזעיר אנפין וממלא חללי דגולגלתא. \nגם נלע\"ד שמעתי כי זהו ענין אומרו זאת תהיה תורת המצורע כי כל בחי' היותו מצורע הוא \nלסבת הסתלקות מוחין דמצד אבא חכמה הנקרא תורה כנודע ואם כן אין תיקונו אלא על ידי \nעסק התורה כמארז\"ל לכן אמר תורת המצורע ולא אמר זאת טהרת המצורע או כיוצא. והנה \nכיון שהסבה אל הצרעת והנגע הוא הסתלקות מוחין דז\"א דמצד אבא לכן והובא אל אהרן הכהן \nשהוא ימשיך ויגלה אותו סגירו דנהורא עילאה וימשיכם לעילא בז\"א ועי\"כ תסיר הצרעת כי \nהנה אהרן הכהן הוא מצד אבא כנודע וכמ\"ש במקומו כי אהרן גימטריא ע\"ב קפ\"ד שהם \nאחוריים הפשוטים והמלאים של הוי\"ה דיודי\"ן שבאבא בבחי' היסוד שבו המתפשט תוך ז\"א \nכנודע וכן בניו שהם אלעזר ואיתמר כבר הודעתיך שהם ג\"כ בבחי' נ\"ה דאבא המתפשטין בז\"א \n"},{"index":8,"he":"וע\"י אהרן או בניו שהם נ\"ה הנקראו בנים כנודע אצלינו וכנזכר בזוהר כנ\"ל יתקן כל זה. \nכי הנה בבא המוחין מצד אבא בז\"א אז יאירו החסדים של המוחין דאמא ויסתלק הצרעת שהוא \nאחיזת החיצונים בהם כי שם הוא כל אחיזתן להיות בחינת בינה דדינין מתערין מינה ובפרט \nבהיותה נפרדת מאבא וז\"ש בזוהר והובא אל אהרן הכהן יסלקון ליה לעילא כו'. ונלע\"ד \nששמעתי פירוש זה של והובא אל אהרן באופן אחר והוא במ\"ש בזוהר פרשה תזריע דמ\"ט ע\"ב \nאוף הכא דיכנסון ליה לכהנא לדכאה ליה ויעלון מלה קמיה כו' והוא ע\"ד מ\"ש בענין ביאור \nנתינת תרומה גדולה לכהן שביארנו שהוא חזרת אור אל מקומו בז\"א וכן הכונה כאן כי ע\"י \nהראותו אל הכהן התחתון גורם למעלה שאותן האורות של החסדים של מוחין דמצד אמא \nהיוצאין לחוץ ואז שם נעשין בחוץ בחינת נגעים כמ\"ש בע\"ה וע\"י הראותו אל הכהן גורם \nלמעלה שאותן האורות יחזרו למקומם תוך הז\"א ויתחברו עם שורשם שהיא היסוד דאמא שבתוך \n"},{"index":9,"he":"ז\"א אשר בתוכו שורש החסדים הנקרא כהן כנודע. וז\"ש ויעלון ליה לכהנא ויכנסון מלה \nקמיה פי' שלא יצא האור לחוץ ויפסק ממקומו ועי\"כ יתאחזו בו החצונים אמנם יהיה מטי \nולא מטי יוצא לחוץ וחוזר ונכנס ומדבק במקומו כנ\"ל ועי\"כ לא יהיה כח בחיצונים להתאחז \nבהם ולינק מהם להיותן דבוקים עם שרשו. וז\"ס והובא אל אהרן הכהן דא כהן דלתתא פי' \nשהם חסדים שבתוך יסוד אמא בהיותם לתתא תוך הז\"א. ונבאר עתה ענין הצרעת הזה והנגע מה \nעניינו בצאת האורות לחוץ הענין הוא כי אותן האורות שהיו יוצאין לחוץ ובונים פרצוף \nלאה ורחל לחוץ ז\"א דבוקים באחוריו בעור בשרו כנודע. והנה עתה לחסרון מוחין מצד אבא \nכנ\"ל נאחזין החצונים באלו אורות של חסדים היסוד דאמא היוצאין לחוץ ועי\"ז בונים שם \nומוצאין כחות החצונים דמות תמורת לאה ורחל והם הנקרא נגעים כי כבר ידעת כי לאה ורחל \nהם דבוקים מחוץ ז\"א בעור בשרו כי הנה לאה כל בחי' היא עור לבד בס\"ד קשר של תפלין \n"},{"index":10,"he":"ש\"ר שהיא עור לבד כנ\"ל. והוא משארז\"ל וזאת תהיה תורת המצורע מוציא ש\"ר ר\"ל כי נודע \nהוא שהנוקבא נקרא שם שהוא לאה ורחל אבל בינה עילאה נקרא שמך הגדול והנה מצורע המדבר \nרע גורם שגם למעלה במקום לאה או רחל הנקרא שם טוב יצאו הקליפות תמורתן הנקרא שם רע. \nוהנה נתבאר לעיל כי לאה לוקחת אור א' לכתר שלה מהחסדים של בינה אבל רחל לוקחת ב' \nאורות ולכן מהאור הראששון שיוצא ללאה נעשה תמורתה נוקבא הנקרא שאת שהוא תמורת אשת \nשהיא נוקבא וג\"כ נקרא שאת לשון נשיאת כי הלא היא למעלה במקום הראש אחורי דעת דז\"א \nכנודע אבל ספחת ובהרת נעשין תמורות ב' אורות היוצאים אל רחל תחתונה. והנה ג' בחי' \nאלו בשם אדני שהוא שם הנוקבא כנודע אשר אורותיה לוקחים החצונים והנה בהרת הוא מילוי \nשם אדנ\"י בהסירך אותיות הפשוטות שהם אדני נשארו אותיות המילוי לבדם גימטריא תו\"ר \nרו\"ת ואז ע\"ה נעשה בהרת וספחת הוא תמורת אדני בא\"ת ב\"ש שהוא תקט\"ם גימטריא ספחת ע\"ה \n"},{"index":11,"he":"ושאת ה\nוא גימטריא א\"ל בלתי מילוי ואדני במלואו ולפי ששאת הוא בלאה עליונה הנ\"ל לכן נתוסף \nשם א\"ל על אדנ\"י: \n \nשער לח פרק ח מ\"ב\nדע כי גם זה לעומת זה עשה אלהים והנה המוחין של לאה הם ד' אהי\"ה ב' דיודי\"ן וא' \nדאלפי\"ן וא' דההי\"ן ולאה נקרא מד\"ת ע\"ש ד' אלפי\"ן שהם בד' אהי\"ה הנ\"ל וזהו מדת ימי \nמה היא כנ\"ל ולעומת זה יש קליפה הנקרא מ\"ת כי שם סוד הקלי' כנודע. והענין כי שורש \nד' אלפי\"ן עצמו אנו מסירין מן הקלי' שהוא החיות שלהם וכשתסלק ד' מן מדת אשר אחזו \nהקלי' ישאר מ\"ת. אמנם בקדושה עצמה יש ב' בחי' אלו שהם מד\"ת ות\"ם כי בקלי' מת \nובקדושה ת\"ם ויעקב לא השיג בכל מדת ר' בב' אותיות ת\"ם כי בשורש ד' אלפי\"ן לא השיג \nוזהו ויעקב איש תם ואם תמנה ב' אהי\"ה הראשונים שהם של יודי\"ן בבחי' אחת א\"כ יהיו ג' \nאהי\"ה לבד וג' אלפי\"ן שבהם גימטריא של\"ג. וז\"ס הנותן שלג כצמר כי כמו שתסיר שרשי ד' \nאלפי\"ן מן מדת ישאר ת\"ם גם כשתסיר שורשש ג' אלפי\"ן מן של\"ג נשאר צמ\"ר וזהו הנותן \n"},{"index":12,"he":"שלג כצמר וז\"ס אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבנו כי מתלבנים העונות ע\"י אמא עלאה ששם \nהשלג והצמר בסוד שמות אהי\"ה כנ\"ל. וז\"ס יוה\"ך שמלבין עונות ישראל כי יוה\"ך הוא בסוד \nאמא לכן אמרו בזוהר על והוא הכה את הארי ביום השלג דאתדן בבי דינא עלאה שהוא בינה \nב\"ד העליון דמינה דינין מתערין. והנה משלג נעשה שגל בקדושה בסוד עצבה שגל לימינך \nוכנגדה בקלי' והשגל יושבת אצלו אצל מלך פרס וז\"ס והוצב שגולתא תרגום הוצב הועלת \nכלבתא והוא ג\"כ פי' והשגל יושבת אצלו כי בקליפ' בסוד כלב ובקדושה שם ב\"ן במלכות: \n \n"},{"index":13,"he":"שער לח פרק ט מ\"ת\nונבאר עתה מארז\"ל במס' ע\"ז תנא דבי אליהו שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב הנה נודע \nכי עולם נקרא ז\"א מחסד שבו עד יסוד שבו אשר אלו הם סוד שיתא אלפי שנין הוי עלמא וגם \nעניינו כי הנה ז\"א בחי' שם מ\"ה דמילוי אלפי\"ן כנודע. והנה הוא פרצוף שלם ובאחוריו \nיש ב' נשים לאה ורחל זו מהראש עד החזה וזו מחזה ועד רגליו והז\"א מזדווג עם שניהן \nכנודע וכמבואר אצלינו כי יש בחי' יסוד שם למעלה בחזה דז\"א אשר בו מזדווג עם לאה \nוא\"כ מוכרח הוא שיהיה בו ב' שמות מ\"ה דאלפי\"ן נגד ב' בחי' אלו הנ\"ל וכנ\"ל בפסוק \nהודיעני ה' קצי. והנה בב' שמות של מ\"ה הנ\"ל יש בהן ו' אלפי\"ן וז\"ס שית אלפי שנין \nהוי עלמא. עוד יש לפרש כי הז\"א שם מ\"ה דאלפי\"ן ואחוריים שיש בו שהוא יו\"ד יו\"ד ה\"א \nכו' יש בו ו' אלפין. עוד יש לפרש על לאה ורחל אשר כל א' נקרא עולם כנזכר בזוהר ויצא \nעל פסוק מן העולם ועד העולם וכל עולם ממנו ו' אלפי\"ן והענין כי נודע כי הנקבות הם \n"},{"index":14,"he":"אחוריים של הזכר וזכור כלל זה. נמצא כי שם מ\"ה הוא פשוט בלי רבוע בז\"א ובנקבע יהיה \nרבוע אחוריים של מ\"ה אשר בו שיתא אלפי כנ\"ל נמצא כי לאה הוא שם מ\"ה דאחוריים דז\"א \nובה ו' אלפי\"ן וכן באחוריים דמ\"ה דרחל: \n[הגהה - נ\"ל פי' הגמ' הקב\"ה שט בח\"י אלפי\"ן עלמין בכל יום]: \nאמנם אמרו וחד חרוב פי' כי שם של ע\"ב דיודי\"ן יש בו ד' יודי\"ן אבל בשם מ\"ה אין בו \nרק י' אחד ראשונה וכנגד אות י' אחד שבשם מ\"ה דאלפי\"ן שאין במלואה אות אל\"ף כשאר הג' \nאותיות הוי\"ה שבכ\"א יש בו אלף לכן נגד זה אמר וחד חרוב לכן לאלף שביעי אין קיום אבל \nהוא חרוב כי אין לו על מה שיסמוך בעה\"ז שהוא אחוריים דמ\"ה כנ\"ל שאין בו רק ו' \nאלפי\"ן. ונחזור לבאר ענין ב\"פ מ\"ה שיש בב' בחי' בז\"א כי מ\"ה א' מתחלק כך ג' אותיות \nיה\"ו הם בחב\"ד שבו וה' תחתונה בשליש עליון דת\"ת עד החזה שעד שם בחי' אורות מכוסים \nכנודע ומהחזה ולמטה שהאורות מגולין הם בחי' אחרת לכ יש בו שם מ\"ה ב' כסדר הזה יה\"ו \n"},{"index":15,"he":"בנצח הוד יסוד וה' אחרונה בעטרת יסוד ז\"א. והנה כאשר תחבר ב\"פ מ\"ה אשר בזז\"א יהיה \nגימטריא צ' והוא בחי' צ' דצלם דז\"א המתפשט בכל כללות פרצוף ז\"א בפנימיותו כמ\"ש \nבדרוש הצלם. ובזה יתבאר ענין פסוק הנאמר ביעקב ואנכי איש חלק ר\"ל שנחלק לב' חלקים \nשל מ\"ה א' עד החזה דז\"א וא' מהחזה ולמטה אשר בהם מאחוריו ב' נוקבא לאה ורחל. גם ז\"ש \nבמשה וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים וארז\"ל מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים \nכי אלקים זה הוא בסוד הבינה כנודע שגם היא נק' אלהי\"ם והנה\"י שבה נתפשטו ונתלבו תוך \nז\"א והיסוד שבה נגמר עד החזה כנודע. לכן מחציו של מעלה של ז\"א אשר כנגדו יוצאת לאה \nמבחי' דאמא נקרא ז\"א אלקים ג\"כ ומחציו ולמטה שיוצאת רחל הנקרא אשה נקרא הוא איש \nבסוד לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת הנדרש ברחל והנה משה הוא בחי' ז\"א כנודע \nושתוף ב' בחי' נקרא איש האלקים: \n \n"},{"index":16,"he":"שער לט פרק א מ\"ב\nהשער הששי שער מ\"נ ומ\"ד ובו י\"ד דרושים וכל הדרושים כולו הוא מ\"ב: \n"}]}
