{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-104","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":104,"title":"שער לט דרוש ב","hebrewTitle":"שער לט דרוש ב","segments":[{"index":1,"he":"שער לט דרוש ב\nבתחלה אודיעך דרך קיצור כי כל בחי' מ\"נ ששנבררו מן הז' מלכים ועולין עד הנוקבא \nעליונה אינם ראוין להצטייר לעשות מהם בחי' וולד עד פעם ב'. וביאור הענין הוא כך כי \nהנה נתבאר אצלינו כי מ\"ן דאו\"א הם זו\"ן שהם הבנים הראשונים שלהם גם נתבאר אצלינו כי \nכל תפלותינו וכוונתינו הם לברר ולהעלות הניצוצין של ז' מלכים שמתו שהם רפ\"ח ניצוצין \nוע\"י תפלתינו אנו מעלין הנצוצין האלו עד יסוד נוקבא דז\"א בבחי' מ\"נ ונמתקין ונתקנים \nשם כי יורדין מ\"ד במקום ההוא שעלו מ\"נ ומב' בחי' אלו נעשה צורת הולד גם נתבאר בדרוש \nא' כי אין בנ יכולת לברר כל הרפ\"ח ניצוצין בפעם א' כי אם היה כן כבר בא המשיח והיה \nמתקיים בלע המות לנצח כנ\"ל. אמנם בכל תפלה ותפלה כפי כוונת האומרה וכפי זכות הזמן \nאשר אז נאמרה התפלה ההיא כך מתבררין שיעור קצוב מהרפ\"ח ניצוצין עד שנמצא כי קודם \nשיבא משיח יכלו ויוגמרו כל הרפ\"ח ניצוצין להתתקן. ודע כי זולת מה שאנו אומרים שהמ\"ן \n"},{"index":2,"he":"אשר בז' מלכים הם בחי' הנשמות הנה גם העולמות העליונים הובררו משם כנזכר בע\"ה בדרוש \nג' וכמ\"ש בדרוש א'. אמנם אחר שנגמר להתברר מחלק זו\"ן עצמן אז מה שנשאר להתברר הם \nבחי' של הנשמות היוצאין מעולם אצילות כנודע והבן זה מאד: \nוהנה הזווג הראשון שהיה בעת בריאת העולם היה ע\"י נס בבחירתו יתברך וברצונו הפשוט \nכמ\"ש בזוהר פעמים רבות כד סליק ברעותיה למברי עלמא כו' וצריך להבין על מה בכל פעם \nשמדבר בבריאת העולם או בתחלת אצילות מדבר בלשון זה כד סליק ברעותיה. אך הענין הוא \nבא' מב' פנים והם ענין א' והוא כי א\"א לאו\"א שיזדוגו אם לא ע\"י מ\"ן שהם הזו\"ן שהם \nהבנים ראשונים שלהם כי זהו ענין ואדם אין לעבוד את האדמה כי אין עבודה וזריעת האדמה \nשהיא נקבה העליונה נעשית אלא ע\"י האדם המעלה מ\"ן וא\"כ בפעם ראשון שנברא העולם לא \nהיה אפשר להבראות כי הרי עדיין לא היו זו\"נ נבררין ועולין בבחי' מ\"ן וא\"כ גם הזווג \nעליון לברא את העולם לא היה יכול להזדווג לכן עלה ברצונו הפשוט ובבחירתו ית' שאפי' \n"},{"index":3,"he":"בלתי העלאת מ\"נ נזדווגו והאציל את עולמו אמנם אחר שכבר נולדו זו\"ן אז משם ואילך אי \nעוד שום זווג למעלה רק ע\"י העלאת מ\"ן. גם פי' כד סליק ברעותיה כו' הוא יותר נעלם \nוהוא כי הנה אין הזכר העליון נתעורר לזווג רק עד אחר שהנוקבא עליונה תתקשט ותכין \nעצמה לזווג ותמצא חן בעיניו ואז הוא מתעורר להזדווג עמה שאל\"כ הנה הוא עסוק תמיד \nלמעלה לקבל שפע ולינק מאמו ואינו רוצה לתת מהשפעתו לזולתו עד אשר הכלה העליונה תעדה \nכליה ותקשט עצמה ואז יזדווג עמה ומשפיע בה ונודע כי קשוטי כלה העליונה הם הנשמות \nהצדיקים העולין בה בבחי' מ\"נ והם גורמין לזווג עליון. ואמנם בפעם א' ובזווג א' \nנתעורר הזכר מעצמו בלתי התעוררות הנקבה ועלה בו רצון ותאוה להזדווג אפילו שלא היה \nעדיין בחי' מ\"נ וע\"כ הזווג הזה הוא נעלם מאד ולא היה בבחי' זווג יסוד דיליה ביסוד \nדילה כי לא היה עדיין אז נקבה נבראת בעולם וא\"כ עם מי יהיה הזווג בעת שנברא העולם \n"},{"index":4,"he":"לכן הזווג ראשון ההוא היה ברצון העליון מחשבה מוחא עלאה בסוד הרצון העליון שכולא \nדכורא ואין שם היכר נקבה והבן זה. ואח\"כ מאז ואילך תמיד היה הזווג ע\"י זו\"ן. ונחזור \nלבאר עתה הקדמה ראשונה שכל מ\"ן צריכין להתתקן ב\"פ והענין כי הנה גם זו\"ן נתברר \nמבחי' רפ\"ח ניצוצין כנ\"ל וקודם שהובררו זו\"ן אז היה הזווג עליון שלא ע\"י מ\"ן אח\"כ \nבפעם ב' היו זו\"ן בבחי' מ\"נ לאו\"א ואז התחילו קצת ניצוצין של נשמות לעלות בבחי' מ\"נ \nלאו\"א ונתחברו עם זו\"ן אשר שם בבחי' מ\"ן כנ\"ל כי אחר שהובררו חלקי זו\"ן אז מה שנשאר \nבאותן רפ\"ח ניצוצין הם בחי' נשמות כנ\"ל ולכן כיון שהוברר זו\"ן התחילו גם הנשמות \nלהתברר ולעלות ועלו גם הם למעלה עם זו\"ן ונתחברו עמהם לעלות גם הם בבחי' מ\"ן והנה \nאז בפעם ב' שהוא זווג ב' כנ\"ל לא נצטייר ממה שנתברר ן הנשמות כנ\"ל ולא נעשה מהם \nצורת ולד כלל כי עדיין אינם ראויין להתתקן כי באותה שעה עלו מן הקלי' אבל הם עומדין \n"},{"index":5,"he":"שם עד הזווג אחר ששיהיו אחר הזווג זה הנ\"ל ואז עולין מ\"ן אחרים כנודע כי בכל זווג \nעולין מ\"ן חדשים ואז אותן המ\"ן ראשונים הם עתה מצטיירין ונתקנין כי כבר נשתהו תוך \nהנוקבא אותו הזמן וכבר נתקנו והמ\"ן חדשים משתהין שם בלתי ציור עד שיבא זווג אחר ואז \nאלו שנשתהו נצטיירו לגמרי והמ\"ן חדשים מתעכבין שם עד זווג אחר וכעד\"ז נמשך מבריאת \nעולם עד ימות המשיח. כלל העולה שאין שום בחי' מ\"ן שאין עולה פ\"א בבחי' מ\"נ ואחר כך \nבזווג ב' שלאחריו הם נתקנים ומצטיירין ונעשו נשמה מתוקנת ואז יורדת ומתלבשת בגוף \nבעוה\"ז: \n \n"},{"index":6,"he":"שער לט דרוש ג\nדע כי בעת מיתת המלכים כאשר ירדו למטה היו בהם כל הבחי' שהם אבי\"ע והנה בחלק עשייה \nעצמה יש ד' בחי' והם כסדרן ממטה למעלה דומם צומח חי מדבר והענין כי בוודאי שאפילו \nבדומם שהוא עפר והאבנים וכיוצא בהם הוא מוכרח שיהיה בהם חיות רוחניות ומזל ושוטר \nעליו מלמעלה דאל\"כ לא היתה עפר מוציאה דשאים וזרעים אם לא היה בהם חיות אמנם מדרגות \nחיות דצומח הוא למעלה מהם כי אנו רואין שהוא צומח וגדל כבני אדם ובוודאי כי חיות \nאשר בתוכו גורם לו גידול הזה. וחיות הבעל חי למעלה מהם שיש בהם נפש יותר בבירור \nוכמ\"ש ורוח הבהמה היורדת למטה בארץ וחיות האדם המדבר הוא למעלה מהם ואין לך שום \nנברא בעולמות כולם שאין בהם מן בירור המלכים הנ\"ל והכל נכלל בהן ומכל הבחי' הנ\"ל יש \nבקלי' מן מיתת המלכים. והנה מן כל הבחי' הנ\"ל הם נבררין ויוצאין מתוך הקלי' ואמנם \nהיותר מעולה שבהם הובררה באצילות והגרוע ממנו הובררו בבריאה והגרוע מחמנו ביצירה \n"},{"index":7,"he":"והגרוע ממנו בעשיה ובעשיה עצמה יש ד' בחי' הנ\"ל כי המובחר שבו הוא האדם והגרוע ממנו \nהוא בעל חי והגרוע ממנו הוא הצומח והגרוע ממנו הוא הדומם והגרוע מכולם הוא הנקרא \nזוהמא דהתוכא דדהבא וזה לא הועיל כלום ונקרא קלי' הוא כי לא יוכלו להתברר והם דינין \nקשים וחזקים עד מאד שהם הקלי' ממש. והנה מוכרח הוא שיש בתוך אלו הקליפות קצת ניצוצי \nקדושה קטנים עד מאד שהם בחי' י\"א סמני קטורת כמ\"ש במקומו נמצא כי מכל אלו הבחי' \nהנ\"ל יש בקלי' וצריך האדם במעשיו לתקנם ולבררם ולהעלותן ממדרגה למדרגה וכאשר יושלמו \nלהתברר כל אלו הי\"א סמני הקטורת אז בלע המות לנצח כנזכר בדרוש א' והנה ענין הבירור \nהוא להעלותו בתחלה בבחי' הא' ואחר כך למדרגה אחרת גדולה ממנו ועד\"ז כלן המדרגות \nוכמ\"ש בסוד כוונת אכילה כי יכול האדם לחזור את הדומם חלק מחלק האדם עצמו והם מבררים \nומתקנים כל הדברים שיש בהם פסולת וקלי' והם מתקנים מבחי' הדומם עד בחי' האדם מדבר \n"},{"index":8,"he":"ממש ואח\"כ אם יזכה במעשיו יותר יעלה הכל במדרגת מלאך באופן שיתברר הכל בירור אחר \nבירור עד שיעלה מעלה אחר מעלה למדרגה גבוה מאד. והנה כשנולד אדם וחוה והוא היה \nמבורר בו בחי' הנשמות וכאשר קרא שמות לכל הבע\"ח נתבררו גם הם אמנם הצומח ודומם היה \nצריך לתקנם אח\"כ ע\"י עבודת האדמה והאכילה וכאשר חטאו חזרו בחי' הנשמות ובחי' הב\"ח \nלרדת ולהתערב עם הקלי'. והנה כ\"ז נתבאר באורך בדרוש כוונת אכילה ובדרוש העגל \nוהגלגולים ע\"ש ושם יתבאר כי הנה כל בירורי הפסולת מתוכם הוא ע\"י המחשבה וכמ\"ש בפ' \nפקודי ובירר פסולת מגו מחשבה והוא ע\"י חכמה וע\"י הבינה אשר בחכמה עצמה בסוד הבן \nבחכמה וחכם בבינה נמצא שהכל הוא בחכמה וע\"ש ענין זה: \n \n"},{"index":9,"he":"שער לט דרוש ד\nונחזור לענין ראשון כי הנה בדוגמת מ\"ש בענין ד' עולמות אבי\"ע בכללות כן הדבר בכל \nעולם ועולם ונתחיל בעולם אצילות ונאמר כי הנה היותר משובח מכל בירורי האצילות \nשהוברר מז' מלכים כנ\"ל הנה אז הוברר ועלה בעתיק והגרוע ממנו בא\"א והגרוע באו\"א \nוהגרוע בזו\"ן וכעד\"ז בי\"ס עצמן שיש בכל פרצוף ופרצוף וכעד\"ז בפרטי פרטים והדברים \nמובנים. וצריך שתדע כי בעת שהתחיל בירור האצילות אז עדיין לא הוברר הבריאה כלל \nוכעד\"ז בשאר העולמות וכן באצילות עצמו בעת שהוברר עתיק עדיין כל מה שלמטה ממנו לא \nהוברר כלל וכן כיוצא בזה בכל פרטי הפרטים ואין להאריך. נמצא כללות כל הדברים כי כל \nד' עולמות אבי\"ע וכל הפרטים שבהם הם בירור אלו הז' מלכים. וענין זה הוא שורש לכל \nהידיעה הזאת של חכמת האמת וזכור זה. וכבר ביארנו בדרוש א' וב' כי א\"א לברר שום \nניצוצין אלא ע\"י זווג העליון כי אותן הניצוצין עולין מלמטה מן מקום אשר נפלו שם \n"},{"index":10,"he":"ונכנסות בבטן הנוקבא העליונה ומשתהות שם זמן ימי עיבור ואז מתמתקים שם ונעשין שם \nבחי' פרצוף. והנה בזווג העליון שהיה כדי לברר א\"א אין אנו רשאין לדבר כי מה שלמעלה \nמאו\"א נאמר בו אחד קראתיו בלא שותפא דתנינא בזוהר בראשית כ\"ב ואין זווג ניכר שם כי \nהנוקבא ראשונה שהיתה באצילות היא אמא עלאה ומאו\"א והלאה אנו מתחילין להזכיר בחי' \nזווג לכן עתה נבאר זווג או\"א כדי לברר בירורין חלקי זו\"ן. והענין כי אחרי אשר \nהובררו חלקי או\"א לגמרי אז הוצרכו הם להזדווג כדי לברר ברורי חלקי זו\"נ ואז עלו שם \nבירורי זו\"נ דאצילות בבטן אמא עלאה ונצטיירו שם בזמן ימי עיבור ויצאו מתוקנים אבל \nדע כי לא נתבררו שם בבטן אמא רק חלקי זו\"נ דאצילות ולא יותר. ואח\"כ עד\"ז נתבררו \nחלקי ראש הבריאה אשר שם ע\"י נוקבא דז\"א בבטן שלה. ודע כי לפי שא\"א להזכיר בחי' זווג \nרק מאו\"א ולמטה לכן אנו כוללים הג\"ר דבריאה לומר שהובררו יחד בבטן נוקבא דאצילות \n"},{"index":11,"he":"אמנם המשכיל יבין הדבר מעצמו ואח\"כ באו\"א דבריאה הובררו זו\"נ דבריאה וכן כיוצא בזה \nעד סוף חלקי עשיה ואין להאריך. הטעם שאין כח באו\"א לברור כל מה שלמטה אלא זו\"ן \nבלבד, הוא כי הנה כל הניצוצין אינם שוין ויש בהם מדרגות חלוקות לאין קץ כנ\"ל בראש \nהדרוש לכן כל מה שהוא מבחי' זו\"נ של אצילות בלבד יכול להתברר ולעלות עד אמא דאצילות \nאבל כל מה שהוא למטה ממדריגת זו\"נ אינו יכול לעלות גם הוא למעלה מזו\"ן עד אמא שהרי \nהוא מדרגה פחותה מזו\"נ ואם היה בו כח לעלות עד אמא היה גם הוא נכלל בכלל זו\"נ. \nבאופן שאינו מתברר שום מדרגה אלא במדרגה א' שלמעלה ממנו בלבד והדברים מובנים \nומבוארים. [הגהה - צמח נ\"ב כי כן היה בנפילת הניצוצות שהרי הניצוצות דע\"ב בכלי דע\"ב \nכנודע]: \nאמנם צריך שתדע ענין א' והוא כי גם קודם שהוברר זו\"ן וודאי הוא שלא היו נמנעים או\"א \nמלהזדווג שהרי זווגם הוא תדירי תמידי ולא פסיק לעלמין כנודע. אמנם לפי שעיקר סבת \n"},{"index":12,"he":"הזווג אינו (אלא) לברר בירורין לכן לא היה צריך להזדווג בבחינת זווג התחתון דיסוד \nדיליה ביסוד דילה הנקרא זווג גופניות תחתון אבל היו מזדווגין זווג רוחני עליון והוא \nהנקרא נשיקין כמבואר אצלינו בדרוש זווג עליון דנשיקין וזווג תחתון דיסוד ועיין \nבדרוש ד' נשיקין אמנם זווג תחתון גופני כדי לבררם לא היה אז צריכין אליו עד שיתחילו \nלהתברר זו\"ן אז הוצרכו או\"א להזדווג זווג תחתון גופני כדי לבררם בבטן אמא עלאה כנ\"ל \nואז נזדווגו פעם ראשון כדי להוציא זו\"ן ולברן בבחי' ג' כלילין בג' ואח\"כ נולד ויונק \nמשדי אמו. אח\"כ חזרו או\"א להזדווג זווג ב' כדי לתת להם מוחין שהם בחינת הגדלות \nכנודע והיו שם ג\"כ בבחי' עיבור ב' בבטן אמא עלאה כדי להתברר כי אין עיבור אלא ע\"י \nזווג הקודם לו וע\"י ב' זווגים אל נגמר תיקון זו\"נ ונגמרו להתברר לכן לא הוצרכו עוד \nאו\"א להזדווג בבחי' זוג תחתון אבל יש עוד בחי' ג' זווג לאו\"א והוא אחר זווג ב' \n"},{"index":13,"he":"דגדלות דזו\"נ והוא לצורך חיות ומזון לזו\"ן ולכל שאר העולמות והרי ג' מיני זווגים יש \nבאו\"א ולא יותר, השנים הם לצורך זו\"ן בעצמם לתקנן הם עצמן ומציאותן, והג' הוא לצורך \nמזון וחיות לזו\"נ ולכל שאר העולמות, ואלו הג' זווגים הם בבחי' זווג תחתון הגופני של \nיסוד דיליה דאבא ביסוד דאמא. והנה בכל זווג וזווג מאלו הג' הנ\"ל היו בהם ב' זווגים \nעליונים של נשיקין רוחניים שאין לך שום זווג גופני תחתון שלא יקדמו לו ב' זווגין \nרוחניים דנשיקין, והוא שקודם שיזדווגו בבחי' זווג תחתון מקדימין הנשיקין כדי לפייס \nהזכר לנקבה ולעורר ביניהן תאוה ואח\"כ בא זווג התחתון, ובעת זווג התחתון ממש אז ג\"כ \nיש בהם נשיקין, נמצא ב' הזווגים עליון ותחתון נעשין אז ביחד והרי עתה יש ששה זווגים \nנשיקין בו' זווגים התחתונים ועוד יש בחי' נשיקין הראשונים כנ\"ל כאשר עדיין לא \nהובררו זו\"נ וכיון שלא היה אז בחי' זווג תחתון לא היה זווג הנשיקין כפול ב\"פ רק פ\"א \n"},{"index":14,"he":"לבד הרי נמצא באו\"א ז' מיני נשיקין וג' זווגים תחתונים. ודע שכל י' זווגים הנ\"ל שהם \nג' תחתונים וז' רוחניים דנשיקין יוצאין ב' בחי' נשמות תחתונות ונשמות המלאכים. ובזה \nיתבאר מ\"ש בתחלת פרשה משפטים דצ\"ד ע\"ב זכה יתיר יהבין ליה נפש מסטרא כו' זכה יתיר \nיהבין ליה רוח כו' פי' כי נפש האדם כול בחי' רבות כי יש בה יחידה מצד א\"א וחיה מצד \nאבא ונשמה מצד אמא ורוח מצד ז\"א ונפש מצד נוקבא וכ\"ז מן האצילות וכנגדו בבריאה \nוכנגדו ביצירה וכנגדו בעשייה והדברים תמוהים איך יתכן זה והלא האדם הוא תחתון מהם \nוהוא נברא מזו\"ן ואיך אפשר שיקח בחי' עליונות שלא השיגו אליהם זו\"נ כי איך יקח האדם \nיחידה חיה נשמה מכח\"ב אשר הם גבוהים מזו\"ן ואפי' בחי' הרוח שמצד ז\"א או נפש מצד \nנוקבא דאצילות לא היה לו ליקח. אך זה הענין יובן במ\"ש ר' פנחס בהקדמת זוהר בראשית \nדי\"ב ע\"ב שאין נשמה בעולם שאין יוצאין עמה תרין עופין ר\"ל מלאכים ורשב\"י אומר \n"},{"index":15,"he":"שיוצאין עמה ה' עופין והנה כיוצא בזה כאשר יצאו זו\"נ מאו\"א יוצאין כמה בחי' עופין \nשהם בחי' נשמת אדם ונשמת מלאכים ולא די בזה אלא מזווג ראשון שבז' זווגים דנשיקין \nשעדיין לא נבררו זו\"ן ועדיין לא היה שום זווג תחתון בבחי' יסוד ביסוד דאו\"א גם אז \nמזווג עליון ההוא יצאו נשמת מלאכים העליונים כמ\"ש ועיין בדרוש ד' נשיקין כי צ\"ע. \nונבאר טעם אל הנ\"ל שאיך יתכן דבר זה אך הענין הוא שאע\"פ שבאותו זווג העליון דאו\"א \nיוצאין משם נשמת בני אדם ונשמות מלאכים הוא רומז למה שיהיה אח\"כ שעדיין אינן ראויות \nואינן נשלמות עד שיזדווגו זו\"נ דאצילות ואז הם יוצאין מזווג ההוא נמצא ששרשם הוא \nבאו\"א מזווגם עצמן אך אינם נשלמים ונגמרים עד אחר זווג זו\"ן ובזה נתרצה שאלה הנ\"ל. \nועתה צריך לתת טעם למה נשמת בני אדם צריכין להתלבש בגוף ונשמת מלאכים א\"צ להתלבש \nבגוף כמו נשמת בני אדם והענין עם הנ\"ל שהרי נשמת מלאכים אינם באים רק מזווג עליון \n"},{"index":16,"he":"רוחני הנקרא נשיקין וע\"כ א\"צ להתלבש בגוף אמנם נשמת בני אדם הם באים מהזווג תחתון \nהגופני ולכן צריך להתלבש בגוף בעולם הזה. והענין הדבר שנשמת המלאכים הבאים מבחי' \nדזווג הנשיקין לפי שהוא זווג גמור רוחני עליון אין בו צורך לגוף אבל נשמת ב\"א לא \nהספיק זווג עליון רוחני להוציאם וצריך לצאת ע\"י זווג תחתון גופני והוצרכו להתלבש \nבגוף ולתקן ע\"י מצות ומע\"ט שעושה הגוף בעצמו. וזהו שארז\"ל אין לך דבור ודבור שיצא \nמפי הקב\"ה שלא נעשה ממנו מלאך ואלו המלאכים נקראו קולות וזהו ענין וכל העם רואים את \nהקולות כנזכר בתקונים ע\"ש. וזכור ואל תשכח כי הנשמות בני אדם ונשמת המלאכים אע\"פ \nששניהם יוצאין מב' בחינת זווגים עליון ותחתון (דאו\"א) על כל זה אינן נתקנין ונגמרים\nאלא אח\"כ על ידי זווג זו\"ן שיש בו ג\"כ עליון ותחתון המלאכים מן העליון ונשמת ב\"א מן \nהתחתון שאל\"כ היתה מעלתן גדולה מזו\"נ וזה א\"א כנ\"ל. ודע כי יש נשמות מב\"א שבאים \n"},{"index":17,"he":"מבחי' זווג נשיקין ג\"כ כמ\"ש אלא שנשמת מלאכים הספיק להם זווג נשיקין לבד ולא הוצרכו \nלחזור ולצאת ע\"י זווג תחתון גופני אבל נשמת התחתונים אע\"פ שיוצאין מהנשיקין הצרך \nלחזור ע\"י זווג תחתון גופני הנ\"ל. גם צריך שתדע שאע\"פ שכל נשמות בני אדם יוצאין ע\"י \nזווג תחתון גופני ונשמת מלאכים מזווג רוחני עליון עכ\"ז יש זווג תחתון שהוא גדול \nמזווג הנשיקין והוא זווג ב' דעיבור דמוחין דזו\"נ שהוא גדול מכל ז' בחי' נשיקין ומכל \nג' זווגים הנ\"ל ונמצא שנשמות התחתונים היוצאין משם הם יותר גדולים מכל שאר בחי' \nנשות ומכל בחי' המלאכים. וכן דע שהנשיקין השניים שיש בכל זווג וזווג תחתון הוא יותר \nגדול מהנשיקין שיש טרם זווג הנ\"ל אמנם הנשיקין הראשונים מכולם שהיו קודם שנבררו \nזו\"נ אלו הם יותר גדולים מכל שאר הנשיקין כולם ומשם יצאו המלאכים הקדושים שאין שמם \nמשתנה לעולם ואלו הם קיימין תמיד כמארז\"ל על יוצר משרתים ואשר משרתיו ואלו הם \n"},{"index":18,"he":"המלאכים המעולים מכל שאר המלאכים אבל נשמת בני אדם שיצאו מזווג תחתון דעיבור דמוחין \nאלו הם יותר גדולים מכל ואפי' מאלו המלאכים המעולים הנ\"ל. והנה זווג תחתון דעיבור \nב' דמוחין הם יותר גדולים מכל הזוגים ומכל הנשיקים עצמם נמצא שהנשמות היוצאין \nמהנשיקין שניים של עיבור ב' דמוחין הם גדולין יותר מכל המלאכים אפילו אותן ראשונים \nהמעולין שבארנו. וכבר בארנו שהנשמות בני אדם חוזרין לצאת ע\"י זווג תחתון גופני ואז \nנשלמו אמנם נשמת המלאכים הספיק להם נשיקין בלבד וע\"כ נבאר עתה ענין זווג הנשיקין \nבעצמם מי הם בחי' מלאכים ומי הם בחי' נשמות בני אדם כי ג' זווגים התחתונים כולם הם \nנשמות בני אדם שהיו תחלה מזווג נשיקין והוצרכו לחזור גם בזווג תחתון כנ\"ל. גם נבאר \nסדרן ומעלתן זה על זה א' הוא נשיקין שניים דמוחין ב' נשיקין הראשונים קודם שהיה \nזווג תחתון קודם שנברר זו\"נ שמהם נבראים נשמות המלאכים שאין למעלה מהם בכל המלאכים \n"},{"index":19,"he":"כנ\"ל ג' נשיקין שניים בעיבור ראשון דזו\"נ (ד) נשיקין ראשונים דעיבור ראשון (ה) \nנשיקין שניים דזווג חיות העולמות (ו) נשיקין ראשונים דמוחין ז' נשיקים ראשונין \nדזווג חיות העולמות והנה נתבאר סדר מעלתן אמנם הבחי' של אגד\"ה הם בחי' נשמות בני \nאדם ובחי' בו\"ז הם נשמות המלאכים. הרי נתבאר ענין סדר נשמות המלאכים שיצאו מזווג \nאו\"א וכעד\"ז יש בזווג ז\"א ורחל כל אלו הבחי' ממש שהרי גם זו\"נ הם בערך או\"א למה \nשלמטה מהם וכעד\"ז בזווג ישראל ולאה וכעד\"ז בזווג יעקב ורחל וכן עד\"ז בזווג יעקב \nולאה וכ\"ז באצילות ועד\"ז בבריאה וכן כולם ביצירה וכן כולם בעשיה. ובזה תבין כמה \nמיני נשמות וכמה מיני מלאכים שיש מדרגות לאין קץ משונים זה מזה. ועתה נבאר ענין \nהנשמות הנ\"ל שיש בהם ב' חלוקות והוא שהרי מצינו כמה מיני נשמות מזווג עולם עליון \nואת\"כ ירדו למטה ע\"י הפגם ויש שיורד מדרגה א' ויש שיורד ב' מדרגות וכיוצא בזה כמה \n"},{"index":20,"he":"מיני ירידות שיש אל הנשמות בסבת הפגם ונמצא שיש נשמות ששרשם מלמעלה אלא שלסבת הפגם \nירדו למטה ויצאו שם מלמטה ויש מי ששרשם בתחלה אינו אלא מאותו מקום אשר יצאו משם \nלעוה\"ז. והנה אין ב' בחי' אלו שוין שהרי הנשמה ששורשה באצילות ואח\"כ ע\"י הפגם ירדה \nבעשיה ויצאה מעשיה זו ודאי יכולה להתתקן בחיים חיותה ולעלות מדרגה אחר מדרגה עד \nשיבא בזווג דאצילות שמשם היה שרשה ויוכלל עד שם ולא יצטרך להתגלגל וסוד זה ענין \nנפילת אפים שחרית בחול שאז הוא יעקב ורחל שהיא נקבה העיקרית כנודע ואז עולה שם \nבזווג ההוא ויצא משם בריה חדשה עד שעולה עד שרשו אבל מי ששורש נשמתו מלמטה רק שרוצה \nלהעלות ע\"י מעשיו למעלה משרשו אשר משם היה זה אינו יכול לעלות ביום כנ\"ל אמנם בלילה \nעולה בסוד בידך אפקיד רוחי בסוד זווג יעקב ולאה ויוצא משם בריה חדשה בסוד חדשים \nלבקרים עד שעולה כפי מעשיו [נמצא שהצד השוה שבהם הוא שכל הנשמות יכולין לעלות \n"},{"index":21,"he":"ממדרגה למדרגה עד אין קץ אלא שהעליון הרוצה לחזור אל שרשו עולה ביום בנפילת אפים \nוהתחתון שרוצה לעלות למעלה ממדרגתו אינו אלא בלילה בפסוק בידך אפקיד רוחי וכל זה אם \nישים אליו לבו בכוונה אחר שיהיה לו מע\"ט ראויין שיוכל לעלות ועי\"ז לא יצטרך להתגלגל \nאחר מותו ויתוקן בחיים חיותו ואמנם החילוק שיש בזה אם היה נשמה חדשה אם לא זה נתבאר \nבדרוש אחר ע\"ש כי בו נתבאר ענין זה היטב שיש חילוקים גדולים בדבר זה: \n \n"}]}
