{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-107","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":107,"title":"שער לט דרוש י","hebrewTitle":"שער לט דרוש י","segments":[{"index":1,"he":"שער לט דרוש י\nהנה בביאור ק\"ש שעל המטה יתבאר שעיקר כוונת אותו ק\"ש אינו אלא לעשות כלי ולא לבחי' \nזווג ממש ושם נתבאר ענין כלי זה מה ענינו ונעתיק קצתו כאן דע שכל זווג וזווג שיש \nבין באמא בין בנוקבא דז\"א צריך תחלה לזווגם לעשות בה בחי' כלי ואח\"כ זווג ב' להתעבר \nולהוליד ממש בחי' נשמות וטעם הדבר הוא כמו שכתבנו שכאשר אבא נזדווג עם אמא ביאה \nראשונה בעת בריאת העולם. הנה השפיע בה אות הרוח כנזכר בסבא דמשפטים דשביק בה בעלה \nלעשותה כלי כדי שתהיה ראויה להתעבר ולקבל טפת הזכר בתוכה והנה זה הרוחא שנותן בה \nבביאה ראשונה הוא נמשך מן הדעת דאבא אשר הוא ששם ע\"ב פנימי במילוי יודי\"ן כנודע \nוהנה זה הרוח דדעת דאבא נמשך מהדעת העליון החופף על או\"א והוא מזל הי\"ג דדיקנא \nדעתיקא כנודע כי או\"א במזלא אתכלילן וזה נמשך בו ג\"כ ממזל ח' העליון ממנו אשר בארנו \nלך שיש בו ג' הויות דע\"ב דיודי\"ן והנה ראשית כל אלו ההמשכות הוא מדעת העליון דעתיק \n"},{"index":2,"he":"יומין הנקרא רדל\"א אשר הדעת ההוא גנוז בין גולגלתא ומוחא דא\"א והוא בחי' ההוא אוירא \nדיתיב על קרומא דמוחא דא\"א והנה נמשך עד דעת דאבא ממדרגה למדרגה ומדעת דאבא נמשך עד \nיסוד שבו הנק' נתיב לא ידעו עיט ומשם יצא ונכנס ביסוד אמא בביאה ראשונה ונמצא דההוא \nרוחא דנפקי מיסוד אבא הוא הנקרא אוירא דכיא וכמ\"ש בע\"ה. והנה ההוא רוחא הוא כלול \nמג' שמות דע\"ב דמילוי יודי\"ן והם גימטריא רי\"ו ואלו הג' שמות שנותן בה בביאה ראשונה \nשעולין רי\"ו הם בחי' הכלי אשר בה אח\"כ בזווג הב' נותן בה שם א' דע\"ב שהוא ע\"ב תיבות \nהכוללים רי\"ו אותיות כנודע ואז הוא טפה זרעיית ממש להוליד וע\"כ בחי' רי\"ו גימ' \nגבורה שהיא נקבה וע\"ב הוא גימ' חסד שהוא הזכר כנזכר פ' בשלח ונתבאר בדרוש ה' משער \nזה ע\"ש. [הגהה - צמח וסי' זכר חסדו]. ונודע כי חסד גנוז בפומא דאמה נמצא כי זה \nהיסוד דאבא הוא נמשך מהחסד וראיה לזה כי הנה שם ע\"ב דיודי\"ן לעולם הוא בחסד וכן הוא \n"},{"index":3,"he":"גימ' חסד כנ\"ל וא\"כ היותם ג\"פ ע\"ב שהם רי\"ו הענין הוא כי זרוע ימין הנקרא חסד יש בו \nג' פרקין חסד חסדים כנזכר פרשה ויחי ואלו הג\"פ הם מתגלין בפומא דאמה ונותן אל האמא \nוע\"י נעשית כלי וז\"ש בזוהר כי החסד מכונן למטרוניתא נמצא כי בחי' הכלי הזה אשר \nהנחיל אבא לאמא הנקרא אוירא דכיא כי הם סוד ה\"ח וה\"ג ששביסוד אמא נקרא (אשא) אשא \nדכיא והנה מאלו הב' בחי' שיש ביסוד אמא נעשית גולגלתא דז\"א כנזכר באדרא כי נפיק \nגולגלתא חד תקיפא כו' ומהם נעשה בחי' מוח הדעת דז\"א ונמצא כי האמת שמן היסוד דאו\"א \nנעשה הדעת דז\"א אמנם להיות שגם האי אוירא דכיא הוא רוחא דגניז ביסוד אמא לכן אנו \nאומרים כי מנה\"י דאמא נעשה ג' מוחין דז\"א ואין אנו מזכירים את אבא לפי שהאי אוירא \nדכיא הוא בכלל אמא כי היא לוקחתו כנ\"ל נמצא כי אחר ביאה ראשונה דבריאת העולם אתא \nמפתחא דכליל שית כנזכר בספר הזוהר פ' תרומה דקע\"ז ע\"א והוא ז\"א הכולל ו\"ק כנודע \n"},{"index":4,"he":"וסתים פתחא דאמא כי נה\"י שלה נעשו מוחין ברישא דיליה נמצא כי מקורה גנוז וסתים תוך \nרישא דז\"א ואז אותו הכלי הנקרא אוירא דכיא כנ\"ל לקחו הז\"א ואז חזרה אמא להיות סתומה \nכבתחלה בבחי' בתולה כיון שהז\"א סותם פתח שלה כנ\"ל וא\"כ בזווג ב' הוצרך אבא להנחיל \nבה פעם אחרת כלי אחר מחדש ואח\"כ נזדווג באמא מחדש והנה כך דרכו תמיד עמה כי אחר \nשהז\"א סותם פתחה תמיד נמצא כי אמא לעולם היא בתולה והוא סוד אסתר ירקרקת היתה כי \nסוד בינה קו ירוק כנזכר בתקונים והיתה נקרא אילת השחר על שרחמה צר ובכל שעה היתה \nכבתולה. והנה אותו הרוח דיהיב בה בכל זמנא אינו לבטלה כי הנה הוא נמשך בז\"א ונמשך \nממנו אל הנוקבא שלו לעשותבה כלי גם היא וניתנה לה מיסוד שלו ליסוד שלה לעשותה כלי \nוטעם הדבר כי לעולם בחי' המלכות דעשייה אצל החצונים צריכה היא להיות בתולה ואיש לא \nידעה מפני החצונים ובפרט בלילה שאז תרעין דילה סתומים והיא בתולה ממש בפרט אחר \n"},{"index":5,"he":"החורבן והגלות. והנה כאשר ז\"א מנחיל בה בחי' הכלי הנ\"ל אין בה כלל שם מילוי דיודי\"ן \nכמו אותו דבינה כי הוא מתחלק וחציו לקח הז\"א לעצמו לדעת שבו וחציו ניתן ביסוד שבה \nוב' רוחין אלו החצאין הם מילוי ההי\"ן כי ב' ההי\"ן הם יו\"ד א' נמצא כי נחלק לחצאין \nממש א' בז\"א וא' בנוקבא כנ\"ל בדרוש ד', וע\"ש. [הגהה - ונלע\"ד דא\"כ ג' ב\"ן שהם נגד \nג' ע\"ב שהם רי\"ו וזה אשר נתבאר בנפילת אפיים שיש שם ג\"פ ב\"ן המעלין מ\"ן והבן זה: \nוהנה נתבאר כי תחלת כל זווג בין באמא בין בנוקבא דז\"א צריך תחלה לעשותה כלי ואח\"כ \nיחוד ב' לזווגם להתעבר ולהוליד. והענין הוא כי כל לילה כשאנו אומרים ברכת המיפיל אז \nההוא רוחא שבגווה חוזר ומסתלק ונדבק במקורו בז\"א ואין הנקבה מאירה מצדו אלא מצד \nהבינה שהיא הבונה את הצלע עד שננסר בבוקר אז ויביאה אל האדם בשים שלום ונמצא כי \nהמלכות חזרה להיות בתולה לכן צריך לעשותה כלי בחצי הלילה לה וגם לבינה עלאה כי אז \n"},{"index":6,"he":"מזדווגים או\"א בסוד ביאה ראששונה לעשותה כלי דאמא. ואחר כך מזווג זה נמשך זווג אל \nהזו\"ן דביאה ראשונה ג\"כ אחר חצות לעשותה כלי ואח\"כ ביום בק\"ש דשמע ישראל הוא הזווג \nממש להוליד באו\"א ובשים ששלום הוא הזווג ממש לזו\"ן להוליד נמצא כי זווג חצות לאו\"א \nולזו\"ן הם להכינם שיהיו מוכנים לצורך זווג היום וכעד\"ז תמיד כל יום ויום לטעם הנ\"ל. \nואמנם בכל זווג וזווג דאו\"א עולין זו\"ן שם בסוד מ\"נ וג\"כ אנו מעלין נשמתינו עם זו\"נ \nלמעלה וזה ע\"י מסירת עצמינו להריגה על קדושת השם ואז יורד ונמשך מאבא באמא הכלי \nהנ\"ל שהוא בי' רי\"ו ואז נעשית כלי בחצי הלילה ואח\"כ נמשך זווג התחתון דזו\"נ ואז \nנמשך סוד רי\"ו תחתון אל המלכות ותחלה ג' מוחין דחב\"ד דז\"א הם מאירין בגלגלתא דנוקבא \nאח\"כ אנו מפקידין נששמותינו שם בסוד מ\"נ דרך פקדון לבד כי הוא לילה ואח\"כ נותן הז\"א \nבה סוד רי\"ו תחתון והוא שם ב\"ן דההי\"ן ברבוע ובמילוי שהוא גימטריא ע\"ב קד\"ם כנודע \n"},{"index":7,"he":"והוא גימטריא רי\"ו וזהם הכלי של הנקבה תתאה. ואחר כך בב' זווגים של היום שהם שמע \nלאו\"א ושים שלום לזו\"ן אז הם זווגים גמורים להתעבר ולהוליד וזה נעשה בכל יום ויום. \nגם שם נתבאר בענין אפקיד רוחי כי ב' ידים דבינה שהם ה' אצבעות ימנית וה' אצבעות \nשמאלית שהם מנין ה' אותיות מנצפ\"ך כפולות הם נעשים בחי' כלי של המלכות להיות לה \nבתוכה מ\"ה ואלו נמשכין משם בוכ\"ו שבבינה שהוא חילוף שם אהי\"ה כי גם הוא גימ' יד\"ך \nואלו הב' ידים דבינה נעשו במלכות כלי בית קיבול להיות המ\"נ בין יד שמאלית ליד \nהימנית והם זו ע\"ג זו ובתוכם המ\"נ: \nעוד מ\"כ מכת\"י הרח\"ו זלה\"ה ויש קצת שינוי לשון: \nונבאר עתה ענין מ\"נ מביאה ראשונה והוא כי החסד אית ביה ג' פרקין דזרוע ימין וחסד \nגימטריא ע\"ב וג' ע\"ב הם גימטריא רי\"ו וזה הרי\"ו נותן אבא לאמא בזווג ראשון לעשותה \nכלי ונקרא אוירא דכיא שהוא הה\"ח אך המ\"נ שבה הם ה\"ג בתוך כלי זה ואח\"כ הע\"ב עצמו \n"},{"index":8,"he":"הוא טפת המ\"ד שבו. והנה זה נמשך מדעת אבא שהוא ע\"ב דיודי\"ן וכן הרי\"ו נמשך ממנו \nואמנם גם זה הדעת דאבא הוא נמשך מדעת עליון שהוא במזל י\"ג דדיקנא הנשפע ממזל ח' שיש \nבו ג' שמות ע\"ב דיודי\"ן ושלשתן עם רי\"ו וגם שם נמשך מדעת עליון דעתיק יומין הגנוז \nבגלגלתא דיליה והוא נקרא אוירא דכיא דבין קרומא למוחא כנזכר שם. והנה מהדעת דאבא \nנמשך דרך היסוד שבו הנקרא נתיב לא ידעו עיט ואתגניז ביסוד אמא ובצאתו משם מיסוד אבא \nנקרא אוירא דכיא והוא ג' שמות דיודי\"ן ועולין רי\"ו ונעשית בה כלי ולכ רי\"ו הוא \nנקבה. והנה נודע כי החסד מתגלה בפומה דאמה לכן הוא הוי\"ה דע\"ב שהוא גימטריא חסד והם \nג' פרקים ג\"כ ע\"ב וז\"ס של החסד דמלכא המכונן לטרוניתא כנזכר בזוהר אחרי מות דע\"ב כי \nהוא עושה אותה כלי וכלי זה הוא חסד אוירא דכיא נחלק לה\"ח ואשא דכיא הם ה\"ג שביסוד \nשלה והם המ\"נ עצמן. והנה כלי זה ניתן אליה בביאה ראשונה שנזדווג עמה בבריאת העולם \n"},{"index":9,"he":"בתחלת האצילות ואז נעשית כלי וכבר יש בה חלק מן החסדים עצמן אז יכולה לקבל טפת \nהחסדים עצמן שהם טפת הזרעית של מ\"ד ואז ראויה לעיבור והבן היטב טעם כלי זה כי הוא \nבחי' הרי\"ו דהיינו שהם ג' ע\"ב מן ס\"ג עמ\"ב דע\"ב דהיינו מה' ראשונה ולמטה שכולכם \nבחי' נוקבא הם והגברות והנקבות שבחסדים עצמן שע\"י תוכל לקבל החסדים העליונים שהם \nהע\"ב דכורין והוא שם ע\"ב א' הכולל כל ה\"ג הנקרא רי\"ו ושניהן יחד נקרא עיבור ע\"ב \nרי\"ו ולהרות כי אין עיבור בעולם אם לא ע\"י שניהם. וז\"ס פרח מטה אהרן לבית לוי כי \nאהרן הוא חסד ע\"ב ולוי הוא גבורות רי\"ו ושניהן פרח שהם רפ\"ח ניצוצין ומחיבור שניהן \nנעשין הנשמות כנודע כי כל הנשמות יוצאות מלובשות במקצת מההוא רוחא דשדי בגוה הרי\"ו \nהנ\"ל. והבן זה מה ענין לבוש הנשמה הנעשה מההוא רוחא דשדי בגוה והוא גם מהחסד בסוד \nאלוה אלא שהוא מהרי\"ו ואולי לכן אלוה הוא מ\"ב שהוא ג\"כ גבורה עיין בזוהר משפטים. \n"},{"index":10,"he":"והנה מאלו הע\"ב רי\"ו נעשין המוחין דז\"א ונמצא כי נתחברו אוירא דכיא ואשא דכיא הנזכר \nביסוד אמא ומהם נתקנה גולגלתא דז\"א כנזכר באדרא ומכח ב' אלו נעשים דעת דז\"א וכבר \nידעת כי דעת דז\"א נעשית מיסוד אבא ומיסוד דאמא והוא ענין זה שאמרנו והבן זה. ולהיות \nכי זה האוירא אחר שהנחילו אבא לאמא נקרא זשלה וזה שאנו אומרים כי נה\"י דאמא הם \nמוחין דז\"א ואין אנו מונין את אבא כי גם האוירא שיצא ממנו כבר נחשב שהיא מאמא עצמה \nונמצא כי זווג ראשון דבריאת עולם דאו\"א היה כפול ותחלה עשאה כלי ואחר כך נותן בה \nטפת ע\"ב דכורין וכל זה נקרא ביאה ראשונה ואז נעששו בה מוחין דז\"א כנ\"ל ואז מתלבשין \nבסוד הצלם ונכנסין ברישא דז\"א שהיה תחלה בחי' ו\"ק דיניקה ונקרא אז מפתח דכליל שית \nבספרא דצניעותא דקע\"ז ואז סותם מקום המעיין דאמא כי היסוד שבה נעלם וגניז בדעת שלו \nוסותם פתחה דוגמת מנעול הסותם הפתח. גם ענין סתימת הפתח הוא באופן אחר כי אז ניתן \n"},{"index":11,"he":"כלי זה לז\"א עצמו והנה אמא לא נעשית כלי ופתחא לקבל טפת הזרע אלא בכח כלי הזה כנ\"ל \nוקודם היתה בתולה שרחמה סתום וכאשר נתנה לה בדעת דז\"א חזרה אמא להסתם פתחה ואין בה \nכלי הראוי לעיבור וחוזרת להיות בתולה כבראשונה. וז\"ס אסתר שנקראת אילת השחר שרחמה \nצר כאילה בכל ביאה ודומה כבתולה וכל זה הוא בבינה כי לכן אסתר ירקרקת היתה מצד קו \nירוק המקיף הנזכר בתקונים דמ\"ט והנה כאשר חוזרת אמא להזדווג פעם אחר עם אבא להמשיך \nמוחין אחרים חדשים לז\"א כנודע צריך לעשות בה תמיד ב' ביאות ביחד בזווג א' לכלי וא' \nלטפת הזרע וכן הענין בכל הזווגים דאו\"א להמשיך מוחין דז\"א הוא ע\"י ב' ביאות יחד \nכנ\"ל כי לעולם חוזרת רחמה להיות צר ובכל שעה כבתולה וזה דרכה תמיד והנה אחר שניתן \nכלי זה במוחין דז\"א אז הז\"א חוזר ונותנו למלכות בביאה ראשונה ג\"כ ועושה אותה כלי \nודע כי ענין עשיית כלי זה הוא כי גם ניתנין לה אז בחי' המוחין עלאין בג\"ר והם \n"},{"index":12,"he":"מתפשטין בכולה כנודע ואז גם יורדים הארת החסדים ההם הנקראים רי\"ו וכלי ביסוד שלה \nונעשין כלי שם באופן כי אין כלי זה ביסוד לבד אלא הם המוחין ממש בכל קומת אבא \nוהבינה ובכל קומת ז\"א וכל קומת נוקבא ומכללות הה\"ח הם נמשך גם ביסוד שלהם ואז \nהנקבות אמא ומלכות מקבלין מוחין אלו דרך בעליהם זו פב\"פ וזו אב\"א ונבנית גופם וניתן \nבה כללות החסדים של הרי\"ו בסוד אב\"א ואז נעשית כלי ואח\"כ חוזר אבא להמשיך מוחין \nעצמן פנימים של זווג ונכנס באמא בסוד מוחין ובסוד זווג גם כן ומשם נמשכין לזו\"ן \nבסוד פרצוף עצמו ואח\"כ בסוד זווג והבן זה מאד כאשר בארנו במקומו והבן במאד מאד כי \nהמוחין דז\"א יש בהם כמה בחי' באחור ופנים ובנסירה ול\nכן עכ\"פ צריך לעיין בענין זה של המוחין וכבר ידעת כי משם ס\"ג מ\"ה ב\"ן נעשו הרי\"ו \nואחר כך מע\"ב שהוא החסד נשלם רפ\"ח נמצא כי תחלה נמשכין לו מוחין מן ס\"ג מ\"ה ב\"ן \nואח\"כ מע\"ב שהוא חכמה ומשם טפת זרעיית ממש ע\"ב. ונחזור לענין כי הנה ז\"א נותן רי\"ו \n"},{"index":13,"he":"זה בסוד זווג אב\"א ר\"ל אחר שננסרו ועלו בחיק או\"א כנ\"ל ע\"ש מאד כי זה עיקר זווג \nאב\"א ואז נזדווגו ועושה אותה כלי נמצא כי אז לוקחת מוחין מבחי' רי\"ו והם נקראים \nמוחין דאב\"א שהם ס\"ג מ\"ה ב\"ן. והנלע\"ד כי בעיבור יש מוחין דב\"ן ולכן אין זווג כלל \nבעשייה וביניקה מוחין דמ\"ה ג\"כ ולכן יש זווג דו\"ק ובאב\"א מוחין ג\"כ דס\"ג והם רי\"ו \nגבורה ובפב\"פ מוחין דע\"ב ואז נשלמו ואז נקרא זווג גמור דנשמות כי עד עתה היו חסרים \nוכבר ידעת כי כלי החצון דמלכות מתלבש בעשייה ויורד שם ומוכרח שתהיה שם גם היא סתומה \nכאמה כן בתה בתולה ואיש לא ידעה מפחד החצונים שלא יתאחזו בה ותרעין דג\"ע סתימין \nכנזכר פרשה פנחס והבן זה. נמצא כי להיות עשייה ובפרט בלילה גם שהוא אחר חורבן אין \nפתח דילה פתוח להזדווג בבעלה והיא בתולה ואמנם כשעולה אב\"א באצילות אז ניתן לה כלי \nהנ\"ל והוא כי הנה אותו הרי\"ו שלקח מאמא בדעת שלו שהוא ד' יודי\"ן נחלק לב' ונעשית ב' \n"},{"index":14,"he":"שמות ב\"ן כי כל יו\"ד דמילוי נחלק לב' ההי\"ן ונשלם בו ב\"ן וב\"ן בה כנזכר ע\"ש מאד \nנמצא כי האי רוחא נחלק לב' רוחין חצי בדעת שלו וחצי בדעת שלה ונמשך עד היסוד שבה \nבסוד כלי ועיין מאד איך כל זה הרוחא הוא סד בחי' מוחין וברדת המל' בעשייה שהוא \nבלילה או בשאר היום אחר התפלה אז מסתלקים ממנה אותו הכלי ואותן המוחין ולכן נעשית \nבתולה ועולין בז\"א ושל ז\"א עולין באור מקיף כנזכר בסוד רשימו דתפלין ועיין לעיל איך \nהרי\"ו שיש בג' מוחין דז\"א הם ע\"ב קד\"ם כולם דב\"ן ונלע\"ד שאינו אלא בדעת לבדו כי משם \nטפת הזרע לעשות כלי ותשלום דרוש זה ע\"ש איך ע\"י החסד הנקרא מגן אברהם מכונן לו ולה \nבסוד אתי חסד ופריש גזעין וזהו פב\"פ: \n \n"}]}
