{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-111","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":111,"title":"שער מ דרוש ג","hebrewTitle":"שער מ דרוש ג","segments":[{"index":1,"he":"שער מ דרוש ג\nענין פנימיות וחיצוניות אפשר כי הג' בחי' כלים ואורות וניצוצין שיש בכל כלי מהם הכל \nנעשים ביחד כיצד כי יש למעלה זווג דחיצוניות להוציא חיצוניות עיבור א' וכן יש זווג \nעליון ממנו בפנימיות להוציא פנימיות דעיבור א' וכעד\"ז ב' בחי' ביניקה וב' אחרות \nבעיבור מוחין דגדלות האמנם ענין חיצוניות ופנימיות אפשר שיש ב' פירושים א' הוא \nשנאמר כי נודע שיש מוחין בעיבור ויניקה וגדלות. ואמנם נדבר בעיבור ראשון כי אז \nמהכלים נעשה ג' חללי דגלגלתא עצמן שהם עצמות הראש ומהניצוצות נעשה קרומין הנקרא \nאלהים דקטנות והבן זה מאד ומהאורות נעששו המוחין עצמן שבתוך הקרומות והם בשר זך מאד \nואלו הן הויות ממש ולא אלהים והנה מוחין אלו מתלבשין תוך נה\"י דחיצוניו' אמא ובתוכם \nמתלבש הנפש שלו דבחי' אור ממש של י\"ס דכלים ראשונים דחיצוניות ואח\"כ ביניה נגדלים \nכל ג' בחי' שהם עצמות של ג' חללי גלגלתא עמה שהם הכלים וגם נגדלים הקרומים שהם \n"},{"index":2,"he":"אלהים דיניקה [הגהה - צמח ר\"ל חוץ מאותן דעיבור], וגם נגדלים המוחין עצמן שהם מבשר \nהזך שהם הויות ואורות ושם בתוכם מתלבשים נה\"י אמצעית דאמא ובתוכם מתלבש הרוח בבחי' \nאור גמור אל י\"ס כלים אמצעית של ז\"א. והנה עד עתה בחי' הנפש והרוח הם בחי' ז\"א עצמו \nאמנם בעיבור ג' דגדלות אז נגדלים ג\"כ כל הג' בחי' עצמן שהם העצם בג' חללי דגולגלתא \nשהם הכלים וגם נגדלים הקרומות דבחי' אלקים וגם נגדלים המוחין עצמן של בשר זך שהם \nהויות מהאורות והם מתלבשים תוך נה\"י פנימיות דאמא ובתוכם מתלבש נשמת ז\"א של אור \nנשמה אל י\"ס כלים פנימית דז\"א ויען כי הנשמה היא אמא ע\"כ אלו המוחין דגדלות הנקרא \nנשמה הם נמשכים מאורות או\"א עצמן הנקראים נשמה אבל בנפש ורוח הן דז\"א עצמו. ונמצא \nכי ג' בחי' דהויות המוחין עצמן של בשר זך דעיבור ויניקה ומוחין אשר בתוכם מתלבשין \nאורות דנר\"ן דז\"א אלו ג' בחי' המוחין הם פנימיות דז\"א שהם הויות אך שאר ב' בחי' שהם \n"},{"index":3,"he":"גולגלתא וקרומות הם אלהים חיצוניות. או אפשר כי ג' בחי' אלו הכלים דז\"א הם \nחיצוניותו וג' מיני לבושי נה\"י דאמא הם פנימית דז\"א כי נעשה גוף דז\"א ממש אלא שהוא \nפנימיות ובתוך אלו הפנימיות יש נר\"ן ועיין במ\"א שכתבנו איך התבונה כל אחוריים הם \nאלקים מחצי ולמטה המתלבש בז\"א וא\"כ אפשר כי אלהים עצמן דקרומות דז\"א הם נה\"י דאמא. \nענין פנימיות וחיצניות נתבאר במ\"א כי כל בחי' מהם כוללת או\"פ ואו\"מ מלבד הכלים \nובמ\"א עיין היטב ותראה איך הז' הויות מנוקדות בסגול ושבא וחולם כו' שהם נר\"ן של ז\"ת \nדז\"א כנזכר שם. והנה גם הם בז\"ת דיצירה תוך הכלים שלהם שהם ז' שמות דאנא בכח הוא שם \nב\"ן מ\"ב וממשיכין אותו עד ז\"ת דעשיה להאיר להם שיוכלו לעלות למעלה ממקומם בתוספת \nקבלת שבת של בחי' חיצוניות העולמות והלואי שהחיצוניות עליון יאיר להפנימי תחתון \nומכ\"ש שנאמר שיהיו שוין ומכ\"ש ק\"ו בן בנו של ק\"ו אם נאמר שהפנימיות עליון יאיר \n"},{"index":4,"he":"לחיצוניות תחתון א\"כ בהכרח הוא כי כל אלו הויות בסגו\"ל ושב\"א כו' הם גם כן נר\"ן \nבחיצוניות העולמות בלי ספק. גם נתבאר שם כי נכנסין בז\"א ג\"פ תתאין דל' דצלם דמוחין \nשהם בחי' המקיפים נמצא כי בחי' חיצוניות העולמות דכל אבי\"ע יש בהם עי\"מ ומקיפים \nדצלם וכלים ונשמות דנר\"ן דהויות סגו\"ל שבא חולם וקמץ כו' ט' הויות הנודעות וכעד\"ז \nהוא בפנימיות העולמות נמצא כל הדרושים שיש בחיצוניות ישנם גם כן שוה בשוה בפנימיות \nוגם בחי' אחור ופנים ובחי' אלהים והוי\"ה הכל הם בין בחיצוניות בין בפנימיות בכל \nהדברים כולם ואין הפרש רק זה לבדו כדי להבין היכן אנו מדברים אם בפנימיות אם \nבחיצוניות והוא שכל בחי' מעשה הוא בחיצוניות וכל בחי' דבור ותפלה הוא בפנימיות ואין \nהפרש אחר עוד ולכן אל תטריח עצמך יותר כלל. ודע כי אע\"פ שתראה כתוב בספרינו בחי' \nחיצוניות ופנימיות אל תטעה בהם כי לפעמים רובן של מקומות אינם מדברים רק בחיצוניות \n"},{"index":5,"he":"לבד או בפנימיות לבד כי הכל שוה כנ\"ל אלא שלפעמים קורא פנימיות אל כלי ג' הפנימי \nמכולם ולפעמים קורא פנימיות זה אל נר\"ן שבתוך הכלים שהם בחי' או\"פ כנודע אמנם כל זה \nהחיצוניות ופנימית מדבר בחיצוניות העולמות בלבד או בפנימיות בלבד זולת המקומות \nשנתבאר בפירוש חיצוניות העולמות ופנימיות נשמות העלמות וזכור כלל זה. והנה תבין \nמכמה דרושים כי חיצוניות העליון גדול מאד מפנימיות התחתון וכשעולה התחתון בעליון \nהנה הפנימיות של התחתון נעשה חיצוניות אל חיצון העליון וחצוניות העליון נשאר בחי' \nפנימי אל החיצוניות שהוא בחי' פנימי התחתון וא\"כ עם זה הדרוש נוכל לבאר טעם עליות \nהעולמות בתפלת החול ובשבת מתערבין חיצוניות עם הפנימיות ע\"ד הנ\"ל ונעשה הכל חיבור \nא' אך אין נראה כך בשאר מקומות בספרינו כמו בקבלת שבת ובתפלת ר\"ה וכיוצא אלא שכל \nחיצוניות בפ\"ע והפנימיות בפ\"ע. גם אמר במ\"א כי כל בחי' המעשה הם לתיקון החיצוניות \n"},{"index":6,"he":"והפנימיות הכל במקומן עצמ\nם אך הדבור הוא להעלותן מעולם אל עולם וחיצוניות עליון יחזיר פנימיות אל פנימיות \nתחתון שעולה להלבישו בסוד חיצוניות אליו וכל זה בסוד התפלה בחול אמנם בקבלת שבת \nאע\"פ שאמרו כי אינו רק בחיצוניות העולמות בלבד הנה במ\"א כתוב בהיפך כי הוא כולל בב' \nהבחי' של פנימיות וחיצוניות ע\"ד עליית העולמות בתפלת החול כנ\"ל אלא שבתפלת שבת הוא \nיותר עליון להמשיך אור בעולמות עצמן עיין לקמן פי' הדברים אלו היטב כי הם צריכין \nעיון מה ענין קדושה יתירה בתפלת שבת. ואפשר לתרץ בהיפך הנ\"ל כי אמת הוא שהוא כדרך \nתפלת החול אמנם כיון שכל התיקון אינו רק אל החיצוניות שיחזור פנימיות אך הפנימיות \nלא הרויח להיות פנימיות אחר גדול ממנו אלא שחזר להיות חיצוניות אל הפנימיות אחר \nגדול ממנו עם היות שהיה לו מעלה יותר מבראשונה עם כל זה לא הרויח (לחזור) פנימיות \nגם כן כמו החיצוניות שחזר להיות פנימיות ממש וע\"כ כל התיקון יכונה לחיצוניות בלבד \n"},{"index":7,"he":"ולא לפנימיות. ויש תירוץ אחר כפי הנראה ממ\"א והוא כי כל זה לא קאי רק למלכות לבדה \nכי היא הנקרא שדה תפוחין וע\"כ בסוד קבל שבת שהוא בשדה אז היא מקבלת מוחין ממש מנה\"י \nדז\"א בבחינת חיצוניות ואח\"כ בעמידה דויכולו אז המלכות מקבלת מוחין מנה\" דז\"א דבחי' \nפנימיות. ואפשר שיובן כי סדר עליות התפלות בחול הוא כי פנימיות המלכות עלתה תחלה \nוהלבישה לחיצוניות נה\"י דז\"א כי כן הוא הסדר בחול אבל בקבלת שבת עולה החיצוניות \nדמלכות ומלביש לחיצוניות נה\"י דז\"א ובעמידה דויכולו פנימית המלכות הלבישה אל \nהפנימיות עצמו נה\"י דז\"א ונעשה נה\"י דז\"א מוחין אליה ונמצא אם כן כי חיצונותיה קבלה \nמוחין מחיצוניות נה\"י דז\"א ומלבישם ועד\"ז יש ריוח יתירה כי תחלה היו התכללות \nהעולמות פנימיות תחתון ביצוניות עליון ועתה בשבת נכללו שוה בשוה חיצוניות תחתון \nלחיצוניות עליון ופנימיות תחתון לפנימיות עליון. וזהו פירוש מ\"ש לעיל שצ\"ע מה ענין \n"},{"index":8,"he":"קדושה יתירה שנעשית בליל שבת ממה שהיה בבלת שבת והענין כשקבלה מוחין דפנימים נה\"י \nדז\"א והפנים של הפנימיות הנ\"ל אז עומדת עם יעקב פב\"פ בנה\"י דפנימיות דז\"א ומזדווג \nבליל שבת דוגמת תפלת שחרית דחול כנודע. וצ\"ע גדול כי במ\"א כתב היפך מכל הנ\"ל שאומר \nשכל עליית התפלה אפי' בשבתות אין עלייה והתכללותם רק בפנימית העולמות ולא בחיצונית \nעד ימות המשיח דוקא ואפשר כי הנה כל סוד תפלת החול אינו רק עליית הפנימיות התחתון \nלהלביש החיצוניות העליון אך החיצוניות נשאר לעולם במקומו ממש אלא שבתחלה היה יונק \nמן העצמות ע\"י אמצעית שהוא הפנימי הא' ועתה כל החיצוניות הראשון חזר להיות פנימיות \nויונק מן העצמות ע\"י עצמו ואמנם אינו עולה כלל למעלה ממקומו וכן בקבלת שבת אין \nעלייה רק אל הפנימיות לבד אך החיצוניות כולה נשאר במקומו ואינו מרויח בחי' עלייה \nכלל רק שמלביש את העצמות כנזכר במ\"א כי הכלים לבדם הם העולין אך העצמות נשאר \n"},{"index":9,"he":"במקומו. ובזה תבין שאין היפך כללכ כי האמת הוא שכל הריוח בקבלת שבת הוא אל חיצונית \nהעולמות והוא הנזכר שם שהוא בדרך תפלת חול כי אז אנו מתקנים את החיצוניות ומסרין את \nהקליפות מעליו בסוד יפנה ויטול ידיו כיוצא ודוגמתו הוא רחיצת פניו ידיו ורגליו \nבחמין בע\"ש ואח\"כ ע\"י קרבנות מתקנים חיצוניות עצמן לשיוכלו לקבל אור העצמות שלא ע\"י \nהאמצעי אלא הוא עצמו יהיה פנימיות וכן הענין דוגמתו קבלת שבת ע\"י המזמורים ולעולם \nכל הריוח הוא לחיצוניות שיתוקן ויזדכך ויהיה פנימי ויקבל הוא עצמו אור העצמות אמנם \nהריוח דתפלת ערבית דשבת ממש הוא ריוח יתירה כנזכר שם. והענין כי תחלה בקבלת שבת \nמקבל החיצוניות אור העצמות ההוא לבדו שבמקומם בחול אלא שאינו ע\"י אמצעי אמנם בליל \nשבת יורד אור גדול מעולמות עליונים אל תחתונים ומתגדל אור העצמות מאד יותר \nמבראשונה. אבל עדיין צ\"ע כי בבוקר בשבת שעולין יותר העולמות עד דיקנא דא\"א כנודע \n"},{"index":10,"he":"ואז בהכרח כי גם החיצוניות העולמות יעלו ממקומם וע\"ש וגם במעלת אדם הראשון קודם \nשחטא איך היו העולמות כי כן הוא עתה בשבת כנזכר במקומו ע\"ש: \n \nשער מ דרוש ד\nונחזור לענין הג' כלים הנ\"ל תחלה הוא הגוף והם כלים הממשיים והם ג' בחי' בשר גידין \nועצמות והם ג' כלים והחצון שבהם הוא הבשר והוא בחי' נה\"י לבד ובתוכם נעלמים חג\"ת \nוזה ענין תלת כלילן בתלת (ונקרא עיבור) וזה לפי שכל הו\"ק נקרא בחי' ו' ואינה נפרדת \nאך ג\"ר חב\"ד שהם אותיות י\"ה ואינם מכלל אות ו' אינם מוכרחים להיות שם והטעם שלא באו \nלמה שביארנו כדי שיסתלקו בעת החורבן והגלות אך עכ\"ז רושם שלהם שם בחג\"ת שבתוך נה\"י \nוזה הרושם נקרא מוחין דעיבור. ואח\"כ בלידה ויניקה מתפשטין ויוצאין וניכרין גם החג\"ת \nלמעלה מן הנה\"י ונעשה ו' שלימה בלי ראש והרושם של ג\"ר עדיין הם נעלמים תוך חג\"ת וזה \nהרושם נקרא מוחין דיניקה ואלו המוחין דעיבור ויניקה הם שמות אלקים כולם ואמנם אלו \n"},{"index":11,"he":"המוחין שהם רושם ג\"ר אינם ממש תוך חג\"ת דא\"כ כבר הם מחוברים יחד אמנם באים מלובשים \nתוך נה\"י אמא ובעיבור הם תוך חיצונית הכלי החצון דנה\"י דאמא ודיניקה תוך אמצעית \nנה\"י דאמא ונמצא אותו המלבושש דנה\"י אמא הוא המפסיק בין רושם ג\"ר דז\"א אל חג\"ת דז\"א \nועי\"ז אינם מחוברים לגמרי ויכולין להתפרד ולהסתלק למעלה או לירד למטה כמ\"ש בע\"ה. \nאח\"כ בגדלות אז באין ג\"ר דז\"א והם בחי' הויות לא בחי' אלקים וגם אלו מתלבשים תוך \nהכלים הפנימים בנה\"י אמא וגם זה כדי שיסתלקו כשירצו. ונמצא כי הו\"ק לעולם אינם \nמתלבשים אלו באלו כי כולם בחי' א' באות ו' וזה גדול כחבירו ואין לזה יתרון על זה אך \nהג\"ר שהם אותיות אחרות י\"ה מעולות מהו\"ק ואינם מתלבשים כולם רק הז\"ת הם מתלבשים תוך \nהו\"ק וג\"ר שלהם הם מגולים למעלה על הו\"ק כי כבר ידעת כי כל א' מהג\"ר כלולה מי' אות \nי' בפ\"ע ואות ה' בפ\"ע והג\"ר שבכל א' מג\"ר נשארין מגולים והז\"ת שבכל א' היא המתלבשת \n"},{"index":12,"he":"תוך הו\"ק והרי עתה הז\"א גדול ונשלם בכל י\"ס ובהוי\"ה גמורה כוללת כל הפרצוף שלו \nהנחלק לה' בחי' שהם כח\"ב ו\"ק ומלכות. ונמצא כי הם כמה בחי' והם בעיבור הם ו\"ק \nמלובשים תלת בתלת ותוכה חיצוניות החיצון דנה\"י אמא ובתוכם מוחין דעיבור ואח\"כ \nביניקה נתפשטו ו\"ק ובתוכן חיצוניות אמצעי דנה\"י אמא ובתוכם מוחין דיניקה האמנם \nחיצוניות החיצון דנה\"י אמא עם המוחין דעיבור יורדין למטה בסדר המדרגות מעט מעט עד \nשורדין בבריאה ואח\"כ בגדלות הוא עד\"ז כי מוחין דיניקה עם חיצוניותיו אמצעית נה\"י \nדאמא יורדין בסדרי המדרגות עד למטה בבריאה והמוחין דגדלות עם פנימיות דנה\"י אמא \nנכנסים תוך ז\"א ואלו לבד הם הויות. ודע כי אינם נכנסין ביחד כי תחלה נכנסין הו\"ק של \nי\"ס דגדלות ואח\"כ הג\"ר שלהם ועד\"ז הוא ירידת מוחין דאלקים ביניקה כי כפי שיעור \nהנכנסים כך שיעור הוצאין והיורדין למטה והבן זה ועד\"ז יש גוף ב' יותר דק וזך והוא \n"},{"index":13,"he":"סוד הנק' באדם חלוקא דרבנן שהוא לבוש וגוף של העצמות שהם האורות וג\"כ יש בו ג' בחי' \nעד\"ז ממש והם עיבור ויניקה ומוחין וגוף זה הוא זך מאד והוא קרוב אל מדרגת הנפש וזה \nנעשה ע\"י המצות ובתוך זה הגוף מתלבשים נר\"ן שהם האורות נפש בעיבור רוח ביניקה נשמה \nבגדלות. נלע\"ד כי הפנימית שהוא זה הגוף הב' כולו הויות ג\"כ אלא שהויות גדלות \nהחיצוניות הם בסוד רבוע ואחוריים והויות הפנימיות הם היושר בלי רבוע גם אפשר שאלו \nבניקוד ואלו בלא ניקוד וצ\"ע והא' נאות כי הפרש של הניקו' הוא בחב\"ד ו\"ק כי מלכות \nבלי נקוד כנזכר במ\"א אך היושר והרבוע הוא בפנימית וחיצונית כנזכר בסדר מדרגות השמות \nוהנה אלו הב' גופים הם הא' נקרא חיצוניות הספירות כי ממנו נשמות המלאכים הב' הוא \nשממנו נשמות הצדיקים ונקרא פנימית הספירות אמנם נסתפקתי אימתי נכנסין וכפי הנ\"ל \nבענין ב' ימים דר\"ה נראה כי אחר גמר כל החיצונית נעשה הפנימיות ואפשר כי נעשה יום \n"},{"index":14,"he":"א' ויום ב' ביחד וצ\"ע. וענין היות הנפש מצד הבינה כי שם האותיות וגם שם הוא ב\"ן כי \nס\"ג נעשה ב\"ן כנודע ובינה אין בה נקודות לכן כל החיצוניות הוא בלי נקודה כי מבינה \nנמשכו אך הפנימיות הנמשך משם מ\"ה שהוא מחכמה לכן הוא אותות הויות בנקודות ובזה \nנתיישב הצ\"ע דלעיל. והנה נראה כי החיצוניות שם ב\"ן והפנימיות שם מ\"ה וכבר ידעת כי \nבערך א' החיצוניות גדול מהפנימיות לכן שם ב\"ן לעתיד יהיה גדול משם מ\"ה נמצא כי \nכללות כל החיצוניות שהוא ב\"ן נקרא נפש עם שיש לו ג\"כ כל פרטי נר\"ן וכל הפנימיות \nנקרא שם מ\"ה עם שיש לו גם כן כל הפרטים. נמצא כי יש אחוריים וכלים ועצמות דב\"ן \nוכלים ועצמות דפנימית דמ\"ה ולהיות כי הוא רוח וכולם הויות מנקודות כנ\"ל לכן אמרו \nבתקונים אותות נפש כי הוא שם ב\"ן ונקודות רוח שהוא שם מ\"ה. גם דע כי החיצוניות נקרא \nאב\"א ולהיות כולו שם ב\"ן שהיא נקבה לכן מדובקים אז יחד זו\"ן אב\"א ונמצא כי הב' \n"},{"index":15,"he":"פרושים הם אמת כי הם אב\"א דבוקים יחד וגם החיצוניות נקרא אב\"א זה גורם לזה שלהיות \nחיצוניות ודין גורם להיותם אב\"א דבוקים שלא יתאחזו בהם הקליפות כנודע וכשנכנסו בהם \nכלי פנימי\nות דמ\"ה אז חוזרים פב\"פ ונמצא שלפעמים בהיות שאין להם רק אחוריים לבד שהוא \nהחיצוניות יש זווג אב\"א. וא\"ת איך אפשר הלא הם דבוקים אב\"א מפחד הקליפות אך הענין \nהוא כי אז עולין עד או\"א ומלבישין אותן ונעשים להם או\"א בבחי' פנימית שלהם ואז \nנשלמים וחוזרים פב\"פ ומזדווגים אך בערך שאין הפנימיות שלהם נקראים זווג אב\"א והבן \nזה מאד: \n \n"},{"index":16,"he":"שער מ דרוש ה\nודע כי כל הפרצופים והספירות כולם כ\"א יש להם ב' גופים כנ\"ל שהם פנימיות וחיצוניות \nאך לפעמים העליון שבכולם החיצוניות בו נעשה פנימיות לתחתון ממנו אשר עלה למעלה \nומלבישו ואז א\"א לו להיות פנימיות לבד וגם הוא עולה למעלה ממקומו ומלביש לעליון \nשעליו החיצוניות שלו ואז החיצוניות עליון נעשה פנימיות בו ומפנימיות שלו נעשה \nחיצוניות כי בערך היות עתה במקום גבוה הפנימיות נראה כעין חיצוניות ונמצא כי בהתחיל \nהתחתון שבכל פרצופים לעלות מוכרח שכולם אשר עליו ישתנו ממדרגתן ולפעמים התחתון עולה \nג\"כ ב' בחי' כי לוקח גם פנימיות של העליון ואז הוא ממש כמוהו שלוקח חיצונותו \nופנימיות והתחתון שתחתיו עולה ולוקח מקומו וחיצוניותו ופנימיותו וכן עד\"ז כל \nהמדרגות ועד\"ז עולין מדרגות אחר מדרגות עד שנמצא שאפשר שעולם עשייה תעלה עד מקום \nמלכות דאצילות ושם תקח עולם עשייה חיצוניות ופנימיות המלכות דאצילות. והמלכות \n"},{"index":17,"he":"דאצילות תקח חיצונית ופנימיות דחכמה דאצילות והמשכיל יבין ויקיש מלתא למלתא ולפעמים \nעולה העצמות ונשארים הכלים וזהו בעת הפגם ואז הוא ירידה לכל פרצופים. נמצא כי \nחיצוניות ופנימיות עצמות הכתר יהיה עתה חיצוניות ופנימיות עצמות הז\"א אך בשבת הוא \nלהיפך בתוספת קדושה כי העצמות נשארין למטה והכלים עולין למעלה ע\"ד הנ\"ל והבן זה \nהיטב. נמצא כי כשעולה ז\"א בבינה כפי סדר לקיחתו בה כך היא לוקחת ממה שלמעלה ממנה כי \nכשקח הוא יצוניות שלה אז היא אינה יכולה לעמוד בלי חיצוניות ואז פנימיות של נה\"י \nשלה נעשים חיצוניות חג\"ת וחיצוניות חג\"ת שלה נעשה פנימיות לנה\"י וכעד\"ז עד שנמצא \nשחיצוניותיו של נה\"י דא\"א נעשה פנימית חב\"ד לז\"א: \n \n"}]}
