{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-112","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":112,"title":"שער מ דרוש ו","hebrewTitle":"שער מ דרוש ו","segments":[{"index":1,"he":"שער מ דרוש ו\nוהנה בעת צאת המלכים יצאו הג\"ר שהם א\"א ואו\"א שלימים בי\"ס אך היה מבחינת שם ב\"ן לבד \nשהוא בחינת נפש עם הג' כלים שלו לכל אחד אך לא היו מתוקנים בבחינת פרצוף כיון שלא \nבא עדיין שם מ\"ה שהוא הרוח והז\"א יצא בבחינת ו\"ק לבד דב\"ן עמות וכלים בלי תיקון \nפרצוף והנוקבא יצאה בחינת ספירה אחת לבד עצמות וככלים משם ב\"ן. ובעת התיקון עתיק \nוא\"א ואו\"א נתוסף בהם שם מ\"ה עצמות וכלים ועי\"כ נתוסף תיקון בשם ב\"ן שלהם שנעשה \nפרצוף וז\"א נתוסף בו בשם ב\"ן ג\"ר עצמות וכלים ומשם מ\"ה כל הי\"ס עצמות וכלים ונוקבא \nנתוסף בה ט\"ס משם ב\"ן עצמות וכלים ומשם מ\"ה י\"ס עצמות וכלים. ובזה תבין איך בכל \nפרצוף מה' פרצופים יש בחי' מ\"ה וב\"ן בין בזכרים בין בנקבות והם בחי' נפש ורוח של \nאותו פרצוף. גם נמצא כי בעת הפגם מסתלקין מז\"א ג\"ר דב\"ן הנקרא גדלות וגם כל הי\"ס \nדמ\"ה שלו, ומנוקבא מסתלקין ט\"ר דב\"ן וי\"ס דמ\"ה ונמצא הוא הגוף של הנפש ואחר שהשלים \n"},{"index":2,"he":"הגוף והנפש דב\"ן אח\"כ חוזר לקנות גוף ב' שיש אל הרוח משם מ\"ה עם הרוח שלו והם סוד \nאותיות ונקודות ונמצא כי האותיות הם גוף והם נפש. ובזה לא יחלקו מאמרי הזוהר \nותיקונים דאותיות והנקודות הם גוף ורוח והאותיות הם באים מבינה והנקודות מחכמה. \nאח\"כ נעשה גוף ג' אל הנשמה שהם טעמים ואפשר לומר כי הטעמים אחר שהם למעלה מאד אינם \nצריכין גוף להם נמצא שבכל פרצוף יש חצוניות והוא כלי הנפש עם הנפש ופנימיות והוא \nכלי הרוח עם הרוח. ובזה אפשר להבין כי הג' כלים שבכל ספירה הם כנגד ג' גופים של \nנר\"ן אך ממ\"א נראה כי כל ג' כלים הם בחיצוניות וכנגדן בפנימיות ועיין שם. ואפשר שיש \nכנזכר בתקונים שהם י\"ס דאחוריים, וי\"ס פנים. וי\"ס לפני ולפנים. ונמצא כי הם ג' \nגופים כל אחד כלול מג' כלים דמ\"ה וב\"ן, והם ג' כלים כנגד נר\"ן, והנה שם ב\"ן כללות \nכי י\"ס דנפש וגופות, ושם מ\"ה כללות כל י\"ס דרוח וגופות, והנה י\"ס דרוח הם מ\"ש \n"},{"index":3,"he":"בהקדמה שנית בתיקונים שהוא שם מ\"ה מלגאו והוא הכולל ויש בו י' אותיות י' הויות בט' \nנקודות הנז' בתקונים בתקון ע' שהם מתחלקין לנר\"ן והכל בחי' רוח, וכנגדו ס\"ג הנשמה. \nוע\"ב נשמה לנשמה, וז\"ס דעת ות\"ת מלבד ומלגאו, יעקב ומשה, זה מחיצוניו וזה מפנימיות. \nודע כי הגוף החצון דז\"א נקרא ת\"ת כלול משית סטרין ויעקב, והגוף הפנימי של ז\"א נקרא \nדעת ת\"ת מלגאו דאתי בשית סטרין והוא סוד משה וישראל, ולכן אין הדעת בכלל י\"ס כי הוא \nהת\"ת אלא שהוא הפנימיות ושמור כלל זה בידך היטב. וכנסת ישראל הוא גוף הפנימי ומלכות \nגוף חיצון, וזווג ב' הגופות הפנימית נקרא נשיקין רוחא ברוחא והבן זה וכן הוא באו\"א \nבזווג הפנימיות נקרא נשיקין והפנימי דאבא נקרא מזלא שם ע\"ב והפנימי דז\"א הוא שם מ\"ה \nשקיא דאילנא ובערך החיצון יקרא הפנימי נשיקין רוחא ברוחא כי שם מ\"ה הוא רוח כנ\"ל: \nוהנה כבר ידעת כי גופא דמ\"ה פנימי וגופא דב\"ן חצון וכעד\"ז באורות כי אורות דמ\"ה \n"},{"index":4,"he":"פנימיות ואורות דב\"ן מקיפים נמצא כי נר\"ן פנימיות דמ\"ה הם אורות לג' כלים הפנימיות \nוהמקיפים הם אורות לג' כלים חצוניות משם ב\"ן. והנה ידעת ענין ג' כלים וענין האורות \nממ\"ה ומב\"ן והנה זו\"ן כל אחד מי\"ס גמורות וכשננסרים נכנס בהם גוף הפנימי דשם מ\"ה \nוחוזרים פב\"פ ונמצא כי ב' בחי' לבד שהם מ\"ה וב\"ן הם מוחין והבן זה מאד. והנה העיבור \nוהיניקה ומוחין דנעשה אחר הנסירה בחזרת פב\"פ בברכת אבות בברכת מגן אברהם הוא החסד \nשם מ\"ה שנכנס עתה לז\"א והבן זה כי הם מוחין חדשים דבחי' פב\"פ. אך ממ\"א נראה כי \nחצוניות יש בה אורות פנימיים ומקיפים וכן הפנימיות או\"פ ואור מקיף ושם מ\"ה הוא \nהחסדים וז\"ס אתי חסד ופריש גרעון. והנה נודע כי שם ב\"ן הוא הגבורה ואחוריים ובזה \nתבין כי החצוניות הנחלק לג' כלים הוא עיקר הנקרא גוף ובכל בחי' מהם יש מוחין כנ\"ל \nוהם מלובשין תוך ג' בחי' נה\"י דאמא של חצוניות שלה ג\"כ דהיינו בתבונה וכן עד\"ז ג' \n"},{"index":5,"he":"בחי' לפנימיות והמוחין שלהם נכנסים אח\"כ מלובשים תוך ג' בחי' דפנימיות נה\"י דאמא \nג\"כ ג' בחי' פנימיות הם תוך ג' בחי' החיצוניות והחצוניות נקרא גוף והפנימיות נקרא \nקול וכבר ידעת כי המלכים נבראו מקולות היוצאין מפה ז\"א והם מזווג נשיקין רוחא ברוחא \nשהוא פנימיות ז\"א הנקרא קולות ופנימיות נוקבא הוא הנקרא דברו והבן זה וכשאין בה רק \nחצוניות שהיא עומדת אב\"א נקרא יונת אלם. והנה ידעת מהיכן קול ודבור לאדם שהוא הגוף \nהפנימי שבו מתלבש נר\"ן ובמות האדם מסתלק הגוף הפנימי עם נר\"ן ונשאר גוף החיצון אלם. \nודע כי בעליית ז\"א בסוד מ\"ן עולים פנימיותו עם המוחין של החצוניות כי כל זה הוא \nתוספת והסבה כי צריך לבחינת מ\"ן שיעלו ג\"כ ג\"ר ממש ולא ו\"ק כמ\"ש במ\"א וג\"כ ג\"ר של \nהחצוניות נקרא מוחין והכל עולה בסוד מ\"ן ג\"ר דחצוניות וכל הפנימיות וכשחוזר לירד \nנכנסים תחלה הג\"ר דחיצוניות מלובשים בבחי' פנימיות דחיצוניות נה\"י דאמא ואח\"כ יורד \n"},{"index":6,"he":"כל ג' בחי' פנימיות דז\"א מלובשים תוך הג' בחי' פנימית נה\"י דאמא. ודע כי כשאנו \nאומרים שעלה ז\"א בחיצוניות נה\"י דאמא אינו בפעם א' רק תחלה בסוד עיבור בבחינת \nחיצוניות ואח\"כ ביניקה בבחי' אמצעיות ואח\"כ בגדלות בבחי' פנימיות ונמצא כי ג' בחינת \nפנימיות ג\"ר דז\"א הלבישו ג' בחינות דחיצוניות לג' תחתונות דנה\"י דאמא ואח\"כ חזר \nלעלות ומלביש ג' בחינות פנימיות ג\"ר דז\"א לג' בחי' פנימיות נה\"י דאמא ע\"י ג' בחינת \nעי\"מ והג' בחינות חיצוניות נה\"י דאמא ירדו להיותן מתלבשים לג' בחינות חיצוניות דג' \nאמצעיות דז\"א וכעד\"ז בכל עליות נמצרא כי אין עלייה דג\"ר דז\"א בג\"ת דאמא נעשה בפעם \nאחד כי צריך עיבור יניקה ומוחין לחיצוניות ועיבור יניקה ומוחין לפנימיות וכן בכל \nעליות שיש בכל הפרצופים הם עד\"ז ומעתה אל תתמה אם נתקנו התפלות באורך גדול כי כמה \nבחי' צריך עד שיעלו ג\"ר בג' אחרונות של העליון ממנו וכן בכל בחי': \n \n"},{"index":7,"he":"שער מ דרוש ז\nדרושי פרטי עולמות כולם ונקראים שער חיצוניות ופנימיות בתראה: \nענין אחור באחור ופב\"פ הוא זה. דע כי תחלה בעיבור לא היה ז\"א רק בחי' נפש לבד שבו \nוהוא המלכות שבו וששה קצוותיו וכשנולד בא לו הרוח ונשלם לו\"ק בימי היניקה ואמנם \nהנוקבא קודם זמן העיבור לא היה בה רק נקודת נפש שבנפש מלכות שבמלכות שבה ושיעורה \nעטרה שביסוד ז\"א שהוא מנפש שבו ואח\"כ בעיבור נתוסף בה ו\"ק הנפש ונקרא רוח שבנפש ואז \nגדלה כמדת היסוד עצמו דז\"א שהוא רוח שבו אך אינן ו\"ק שלמים כמוהו. אח\"כ ביניקה גדלה \nהיא הנשמה שבנפש וניכר ג' כלים שבה שהם כלי נפש כלי רוח כלי נשמה כנודע שאין עוד \nכלים רק ג' כלים אלו אך הם בחי' נפש בלבד באופן שנשלם בה בחי' י' מלכיות שבה הנקרא \nנפש גמורה וכולם אינם רק מדה אחת כמדת ת\"ת דז\"א ואז היה הז\"א ו\"ק גמורים והיא קצה \nא' גמורה אח\"כ גדל ז\"א י\"ס גמורים ובא לו נשמה ואז היא נגדלת בבחי' רוח בפעם א' כי \n"},{"index":8,"he":"אותו המדה של י' מלכיות הנ\"ל נעשו י\"ס כנודע מא\"ב דאטב\"ח והרי עתה הם אב\"א אך עדיין \nאין בה רק נפש ורוח כי הרי היא עדיין מן החזה ולמטה ששם הוא בחינת הרוח כי עד החזה \nעומדת היסוד דבינה הנקרא נשמה כנודע גם כי הרי אינה לוקחת מהבינה עצמה אלא מן הז\"א \nעצמו הנקרא רוח וגם שהיא למטה מהחזה כנ\"ל שאין שם בז\"א עצמו רק רוח ולכן לא הגיע \nאליה רק רוח שלה כי הנשמה שלה ניתנה למלכות של ז\"א (צד הב\"ן שבו) עצמו כנ\"ל. ואח\"כ \nיצאו המוחין וניתנו אליה עצמה ואז נגדלה היא כל האחור כי כבר יש בה נשמה כמוהו ודע \nוהבן מאד כי אז כל בחי' מלכות דז\"א עצמו שהוא ב\"ן שלו כנזכר במ\"א הוא דוגמת בינה \nעליונה והיא דוגמת תבונה וכל אחוריים שלו ננסרין וניתנין אליה ועי\"ז נשלמה כי היא \nדוגמת התבונה הנעשית פרצוף גמור בהתחברה עם הבינה. והנה הכלים הם ננסרין ונדבקין בה \nכיון שהנשמה נכנסת בה שהיא נשמת הכלים הננסרים שהוא ב\"ן דז\"א אורות וכלים והבן זה \n"},{"index":9,"he":"מאד. והנה עד עתה יש בז\"א ובנוקבא מוחין דנשמה ואז נק' כבר גדול כי בעוד שיש בו רוח \nנקרא זעיר ובלוקחו נשמה שבו נקרא גדול שהוא בן י\"ג שנים ולמעלה אך עדיין אינו אדם \nאוי לחופה עד י\"ח שנה ואז נכנסת בו נשמה לנשמה שהם מוחין דאבא כי אין זווג ראוי \nלהוליד אלא מן המוח שהוא חכמה הנקרא חיה כנ\"ל. ודע כי בהיותן אב\"א נזדווגו ועלו \nלמעלה בחיק או\"א וחזרו שם פב\"פ ואז נתן בה רוחא דשביק בה בביאה קדמאה והוא בחי' טפת \nזווג גמור בחסדים של נר\"ן מב\"ן ומ\"ה וס\"ג ע\"ב ע\"ב ע\"ב הרי גימטריא גבורה כי כל א' \nמאלו אינם ע\"ב ממש כנודע אלא בהתחברם ס\"ג עם י' אותיות ומ\"ה וכ\"ו ורבוע הוי\"ה דב\"ן \nשהוא ע\"ב דב\"ן וכשנכנסים המוחין דחיה שהוא בינה דאבא שהוא ראוים להוליד יכולין אפי' \nבהזדווגם למטה במקומם לחזור פב\"פ כנודע ואז נותן בה בזווג גמור טפת חסדים דע\"ב \nדיודי\"ן שהוא ע\"ב אמיתי כי היא לקחה כבר הגבורות דע\"ב ע\"י ז\"א ואמא פב\"פ אך לא \n"},{"index":10,"he":"בזווג גמור אך עתה נותן לה בזווג גמור החסדים דע\"ב ואלו הן נשמה אמיתית וזה נקרא \nזסווג גמור אך רי\"ו אב\"א נקרא זווג שאינו גמור כי אינה רק לעשותה כלי ונמצא כי אותו \nהרי\"ו הוא אותו רוחא דשדי בגווה שהם החסדים זכרים מבחי' נר\"ן אך טפת החיה אינה \nנשארת בה כי הוא כח זכר גמור לכן הרי\"ו הוא בנימין בן ימין כח זכר ונקרא בן אוני כח \nנוקבא כי היא מן הנשמה בינה נקבה אח\"כ חוזר לקחת נר\"ן וחיה יותר עליונים מאו\"א \nעלאין עצמן ולא מיש\"ס ותבונה וצריכין לחזור אל קטנות וגדלות ב' יותר עליונים והבן \nזה ואחר כך לוקח מאריך עצמו ואז נשלם לו בחינת יחידה והבן זה מאד: \n \n"}]}
