{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-125","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":125,"title":"שער מד פרק ז","hebrewTitle":"שער מד פרק ז","segments":[{"index":1,"he":"שער מד פרק ז\nבענין המקיפין דז\"א דאצי' מקיפי כתר שלו הם שיטה א' של שמות יש בו ב' שמות המקיפים \nדחסד ונצח שלו משולבין זה בזה זה מתחיל מראשו לסופו וזה מסופו לראשו כיצד תחלה הוא \nאלף מקיף אהיה דחסד ב' לו הוא ה\"י שהוא אחרונה שבמקיף הנצח ועד\"ז כל השאר ושיטה הב' \nהוא שילוב מקיפי גבורה והוד שלו יחד ע\"ד הנ\"ל והנה השיטה הראשונה הוא אלף ראשונה של \nחסד ואח\"כ ה\"י אחרונה של נצח נמצא כי בסוף השיטה א' אם תלך מסוף לראש ג\"כ תלך עד\"ז \nאלף דנצח וה\"י דהחסד וכעד\"ז בשטה הב' מקיפי חו\"ג ונ\"ה דז\"א הם כך ההי\"ן דנ\"ה הם \nמלאים ה\"י ה\"א ר\"ל דיודי\"ן דאלפין אבל מילוי ההי\"ן שבח\"ג הם ביודי\"ן וההי\"ן ה\"י ה\"ה \nשהוא יותר גרוע והטעם לפי שנ\"ה הם שבילי הזרע דנחית מן חכמה לכן הם במילוי יודי\"ן \nאלפין משא\"כ בח\"ג: \nהמקיפים דנוק' הם אלו דע כי מקיפים שלה הם שם אהי\"ה (חוץ ממקיפי הדעת שבה כמ\"ש) \nולכן כל הספירה שהם סוד הדין יש בהם אות הה' ראשונה של אהי\"ה במילוי ההי\"ן וה' שניה \n"},{"index":2,"he":"במילי אלפין כי ה\"א דמילוי אלפין הוא רחמים וה\"ה במילוי ההי\"ן הוא דין ולפי שהוא \nדין מוקדם מילוי ה\"ה למילוי הא' לכן בספי' המלכות שבה שהוא דין מילוי ה\"ה ראשונה \nבההי\"ן והב' אלפין וכן בספי' הוד שבה אבל ביסוד ונצח שבה שהם רחמים אז מילוי ה\"א \nראשונה באלפין והב' בההי\"ן כי רחמים גוברין והת\"ת שבה כליל נ\"ה לכן מקיף שלה כולל \nב' מלואים דנ\"ה זה כלול בזה משולבים יחד אבל לעולם מתחיל מילוי תחלה מצד הנצח לפי \nשהוא נוטה לצד חסד שהוא רחמים לכן תחלה הוא אלף אלף ה\"א מצד הנצח ואח\"כ אלף אלף הה \nמצד הוד וכן עד תשלום הילוי שבו וכעד\"ז בח\"ג שבה כי החסד רחמים גוברין ובגבורה הדין \nגובר לכן בגבורה מילוי ההי\"ן קודם לאלפין ובחסד מילוי אלפין קודם לההי\"ן ושניהן \nבסוד הרבוע הפשוט והמלא מצטרפין ושניהן יחד אבל בדעת שבה צריך לידע כי תחלה לא היה \nלה שם בבחי' הפנימיות אלא ב' בח' לבד שהם ק\"ל קד\"ם (נ\"ב ע\"ב ק\"ל קד\"ם עלה למעלה \n"},{"index":3,"he":"במקום כתר דידה) ואז היה לה או\"מ מצד אהי\"ה כזה א\"א אלף א\"א ה\"ה אל\"ף ה\"ה א\"א ה\"ה \nי\"י אלף ה\"ה יו\"ד א\"א ה\"ה י\"י ה\"ה אל\"ף ה\"ה יו\"ד ה\"ה ואחר ביאה ראשונה של הז\"א הניח \nבה אותו הרוח הנזכר בסבא דמשפטים דשביק בה בעלה בזווגא קדמאה אז ניתוסף בה שם \nהפנימי של ההוי\"ה דההי\"ן העולה ב\"ן והוא סוד בנימין וכמ\"ש בע\"ה ואז חזר הדעת שלה \nלהיות בסוד זכר ואז קנתה וניתוסף בה אור המקיף שלה בסוד הזכר בסוד הרבוע של \nיאהדונה\"י ואותו אור המקיף הראשון עלה למעלה בכתר שלה ונתחבר עמו רבוע א' מסוד הנצח \nשבה ואז היה בכתר שלה ד' ריבועים ב' פשוטים וב' מלאים וארבעתן כלולים זה תוך זה \nואור המקיף לבינה שלה הוא שם מ\"ב הנקרא אהיה אשר אהיה כמ\"ש בזהר בכת\"י כי הוא רבוע \nפשוט מב' שמות אהיה כלולים זה בזה (ופה הוא מקום שם של מ\"ב של אהי\"ה הנזכר בזהר \nובתקונים וזה עצמו הוא ג\"כ בחכמה שלה אלא שהוא במילוי) והנה כנגד שם זה אמר הכתוב \n"},{"index":4,"he":"למשה אהיה אשר אהי\"ה ואח\"כ אמר כה תאמר לבנ\"י אהיה כו' כי אלו השמות של אהיה הם \nבאור המקיף של בינה דנוקבא הנקרא כה וזהו כה תאמר וגם שם של מ\"ב זה הוא בחכמה שלה \nאלא שהוא במילוי מספר האורות המקיפים לזו\"ן הם כ\"א כי הנה י\"ט פעמים אהי\"ה יש בזו\"ן \nבי\"ט ספירות שלהם בסוד נר\"ן ונשמה לנשמה (לכל י\"ס דז\"א) וא' או\"מ לכל י\"ס דז\"א וא' \nאו\"מ לכל הספי' דנוקבא דז\"א הרי כ\"א אהי\"ה והוא סוד ששם אהי\"ה במספר הרבוע שהוא כ\"א \nפ' כ\"א שעולה גימטריא אמת וזהו חותם אמת כי זו\"ן נקרא אמת והנה אותיות חותם הם \nאותיות חומת כי הנה סוד אמת הנ\"ל הוא חותם שהוא אותיות חומת או\"מ אל זו\"ן והבן זה. \nאמנם יש עוד או\"מ אחר המקיף את שניהם שהוא שורש הכל ואינו במספר ונבאר ענין המקיפין \nוהפנימים במספר י\"ס דבי\"ע כל צירוף שם אלקים שיש בבי\"ע הם ק\"ך כי הרי מתחיל מזו\"ן \nדבריאה הרי ך' ואח\"כ ביצירה יש נ' ך' דאו\"א וי' דא\"א וי' דז\"א וי' דנוקבא ואחר כך \n"},{"index":5,"he":"נ' צרופים אחרים בעשיה ע\"ד הנ\"ל שהם י' בא\"א וך' באו\"א וי' בז\"א וי' דנוקבא הרי הכל \nהם ק\"ך צרופים שיש בשם אלהים. ואמנם בזה תבין כי לסבתם נק' ז\"א אלהים כנזכר באד\"ר \nובאד\"ז ובס\"ד ואלו הק\"ך הם סוד והיו ימיו ק\"ך שנה הנזכר בס\"ד ובאד\"ר ואלו הק\"ך \nצרופים הם התפשטות אלקים מצד הקדושה ואח\"כ מכאן ואילך הם אלקים אחרים. גם דע כי הנה \nנת\"ל כי שם של אהי\"ה סוד נשמה של מקיפין דזו\"ן דאצילות והנה אם תמנה מחוץ לפנים הוא \nאהיה ואם תמנה מפנים לחוץ הוא היהא והרי הם ב' צרופים הראשון והאחרון מי\"ב צרופים \nשיש בשם אהיה לכן השאר י' צרופים דאהי\"ה לבדם הם בחינת מקיפי ז\"א דבריאה. גם דע כי \nהנה נתבאר במ\"א כי סוד הכסא הוא סוד ג' אורות המתנוצצים ונחתמים בכח\"ב והם מתעלמים \nתוך ג\"ר דא\"א דבריאה ובג\"ר דאבא ובג\"ר דאמא ובג\"ר דז\"א ובג\"ר דנוקבא והנה בבריאה \nזו\"ן אין מתגלין שלשתן רק חו\"ב לבד לכן ב' צרופים ראשנים דשם הוי\"ה הם רמוזים בחו\"ב \n"},{"index":6,"he":"דז\"א כי הכתר שבו אינו ניכר ונגלה ושאר הי' צרופים הם י' בחי' פנימים דז\"א דבריאה \nוכן ב' צרופים ראשונים מהי\"ב צרופים ראשונים של אדנ\"י הם שם בחו\"ב דיליה ושאר י' \nצרופין הנשארין מן הי\"ב צרופים הם בי\"ס אמצעית שבו וכיוצא בזה בנוקבא דבריאה כי ב' \nצרופים ראשונים של י\"ב צרופים של אהי\"ה הם בחו\"ב דילה בסוד הכסא ושאר הי' צרופים הם \nי' בחי' פנימים של נוקבא דז\"א דבריאה וכן ב' צרופים הראשונים מי\"ב צרופים אחרונים \nשל אדנ\"י הם בחו\"ב דילה בסוד הכסא ושאר י' צרופים הם י' בחי' אמצעיות דנוקבא \nדבריאה: \nמ\"ב מצאתי בכת\"י של מורי זלה\"ה יהוה כסדרן בזווג חו\"ב תו\"מ. יההו כשעולה מל' \nלא\"ב\"י' ומתחברת ה' עם י' ונשארו ה\"ו כסדרן בינה ע\"ג ת\"ת. יוהה כשעולה ת\"ת לגבי אבא \nונתחבר ו' עם י' ונשארה בינה על מלכות. היוה כשיורד חכמה אל ת\"ת נשארה בינה למעלה \nמהי' (נ\"א כשיורד חכמה בבינה ונעלם בה להשפיע בו\"ה תו\"מ. הויה כשחכמה נעלם בת\"ת \n"},{"index":7,"he":"להשפיע בו נמצא שהיה תחת הו' ובתוכו (נ\"א כששנעלם במלכות נמצא י' על ה' (נ\"א כשנעלם \nבת\"ת להשפיע ביסוד למלכות אז הי' תחת ו' הוהי כשחכמה נעלמת עם בתה או להשפיע בה' או \nבתחתונים ההיו כשהמלכות עולה לבינה וחכמה יורד לת\"ת היהו כשחכמה יורד לבינה ומלכות \nעולה שם ועולה ומתחברת עמו (נ\"א כשחכמה יורד בת\"ת ומתחברת עם המלכות שם בת\"ת ההוי \nכשהמלכות עולה לבינה וחכמה יורד בת\"ת ונעלם בו להשפיע בו או בתחתונים ממנו והיה \nכשמתחברים חו\"ב ויורדין למלכות בה' תתאה שהם תחתיה ויהה כשחכמה יורד בת\"ת ונעלם בו \nוהבינה יורדת למטה ונעלמת בה וההי כשיורד חכמה להשפיע בתחתונים ויורדת בינה בת\"ת \nונעלמת בו (נ\"א כשיורד בינה ג\"כ במלכות והחכמה תחת הבינה להשפיע לתחתונים ועיין \nבתקונים ל\"א ותמצא כי צירוף יוהה בחכמה כי י' עם ו' ב' זכרים לימין ה\"ה אמא וברתא \nלשמאלא וצירוף יההו בבינה כי להיותו שמאלי לכ אבא וברתא ואמא עם ברא. מזה תבין סוד \n"},{"index":8,"he":"תפלין דעלמא דאתי עטרת צדיקים שהם הויות להדדי (ע\"כ מצאתי בכת\"י מורי ז\"ל): \nמ\"ת הנה שם יה\"ו שהוא בו' צרופים שהוא בז\"א דיצירה הוא קכ\"ו ומקרו הוא שם אדנ\"י \nברבועו כזה א' אד אדנ אדני שגם הוא גימטריא קכ\"ו שם שדי בו' צרופיו הנה השי\"ן עולה \nאלף ות\"ת וב' אותיות ד\"י ו\"פ של ו' צרופים גימטריא פ\"ד גימ' חנוך והסוד הוא כי זה \nענין ציצית דמטטרו\"ן שר הפנים העולה אלף לכן אמרז\"ל הזהיר במצות ציצית משמשין לו \n(לעת\"ל ב') אלף ות\"ת עבדים כי הלובש ציצית דמטטרו\"ן הוא בסוד עבד לכן ישמשוהו עבדים \nשם יוד הי וו הי גימטריא רל\"ו והוא שיעור קומתו של יוצר בראשית והוא רל\"ו אלפים \nרבבות פרסאות כנין גדול אדונינו ורב כח זה כתבתי מעת ששמעתי ואח\"כ עיינתי בו כי שם \nהנ\"ל ברבוע הפשוט והמלא הם גימטריא ע\"ב קס\"ד כזה י יה יהו יהוה יוד יוד הי יוד הי ו \nיוד הי וו הי גימטריא רל\"ו והוא בחי' נששות המקיפין. ודע כי הנה כל א' מי\"ס חוץ \n"},{"index":9,"he":"מכתר וחו\"ב ותו\"מ אין בשום אחד מהם היכר פרצוף וחילוק איברים פרטים כמו שיש באלו \nהה' בלבד עם היות שהם כלולים כל א' מי' כנודע. והמשל בזה הוא כמו זרוע אדם אשר בו \nנכלל כל איברי הגוף ובו כח כולם ועכ\"ז אינם ניכרים בו גילוי גמור אלא הם נסתרים \nונעלמים בו ואמנם הגובר וניכר בו הוא סוד חסד לבד ועד\"ז בשאר הספי' אמנם בה' ספירו' \nהנ\"ל יש בכל א' מהם פרצוף גמור וכל פרטי איברים כולן נגלין בכל א' מהם ונבאר עתה \nענין הדעת כי הנה ודאי שבכל ה' פרצופים שיש בעולם אצילות בכל א' מהם יש בו בחי' מוח \nהאמצעי הנקרא דעת ואמנם בביאור דעת של הכתר שהוא א\"א אין אנו עסוקים בו עתה משום \nדשם הם תלויין לבד אבל למטה באלו הארבעה אינון הכלים ממש ונרמזין בד' אותיות הוי\"ה \nכנזכר באד\"ר. והנה דע כי קודם שנאצל האדם העליון שהוא תו\"מ נעשה הזווג דחו\"ב אב\"א \nלכן אירע הענין ההוא של מלכים קדמאין שמתו כנודע והטעם לפי שהוא בסוד הדין שהוא \n"},{"index":10,"he":"ענין אב\"א אמנם אין לנו עסק עתה בביאור ענין אב\"א של חו\"ב קודם שנברא העולם ואמנם \nאחר שנברא העולם לעולם הם פב\"פ אבל זו\"ן הם לזמנין פב\"פ וזמנין הם אב\"א והנה בימי \nהחול הדעת החיצון של המלכות שהוא סוד אב\"א הוא שם מ\"ה כזה יוד יוד הא יוד הא ואו \nיוד הא ואו הא העולה ק\"ל והדעת הפנימי של החול הוא סוד הוי\"ה דמילוי ההי\"ן כזה יו\"ד \nה\"ה ו\"ו ה\"ה גימטריא ב\"ן וזהו פב\"פ בחול אבל בשבת הדעת החיצון של החול יורד למטה \nלהאיר בתחתונים וכמ\"ש בע\"ה. נמצא כי שם ב\"ן הנ\"ל שהוא נקרא פנימי בימי הול עתה בשבת \nנקרא חיצון ואז מתגלה בה דעת פנימי אחר יותר גדול והוא שם ס\"ג כזה יו\"ד ה\"י וא\"ו \nה\"י והנה נתבאר ג' חלקי מציאת הדעת של המלכות ואמנם הת\"ת הנקרא ז\"א בימי החול אז \nהדעת החצון שלו הוא שם ב\"ן הנ\"ל והפנימי הוא שם ס\"ג הנ\"ל ובשבת החיצון שם ס\"ג \nופנימי שם ע\"ב כזה יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י והרי נתבאר הג' חלקי הדעת של ז\"א ג\"כ אמנם \n"},{"index":11,"he":"חו\"ב הנקרא או\"א אין בהם בחי' אב\"א אחר שנברא העולם כי לעולם הם פב\"פ ולכן אין בהם \nרק ב' מיני בחי' דעת לכל א' מהן פנימי וחיצון לבד בין בחול בין בשבת כי שם לעולם \nהוא שבת והנה דעת חיצון של בינה הוא שם אהי\"ה דמילוי אלפין והפנימי אהי\"ה דמילוי \nיודי\"ן והחיצון של חכמה הוא חיצון של ז\"א עצמו שבשבת הוא שם ס\"ג ופנימי של חכמה הוא \nפנימי של ז\"א דבשבת הוא שם הוי\"ה ע\"ב דיודי\"ן והענין יובן בסד מה שמו ומה שם בנו כי \nתדע כי כולם שוין כח הבן מכח האב הוא כנודע. ודע כי זה שכתוב בזוהר פ' בראשית כל \nיומי שתא אקרי אל והשתא אקרי כבוד אל פי' כי הנה כל השנה אין להמלכות אלא שם אל אבל \nהשתא יש לה דעת פנימי כנודע שהוא שם ס\"ג שהוא גימטריא כבוד אל והדעת הזה אין לה אלא \nבעת הזווג שהוא ביום השבת או ביום השבועות שהוא דוגמת שבת כנודע שלכן אינו אלא יום \nא' ואינו חג ז' ימים כמו חג המצות או חג הסוכות. והנה דע כי סוד ב\"ן דמילוי ההי\"ן \n"},{"index":12,"he":"אשר הוא סוד דעת הפנימי של המל' בימי החול כנ\"ל הנה הוא מתחלק בניקודו כפי הימים \nפי' ביום ראשון בשבוע תהיה נקודתו כפי יניקתו ויניקתו כפי נקדותו פי' כי ביום א' \nיו\"ד בחולם ה' בסגול והו' בקמץ ה' בסגול אמנם אין בו רק ד' נקודות בד' אותיות \nהפשוטות ולא באותיות המילוי (כזה יו\"ד ה\"ה ו\"ו ה\"א) וכן בכל הז' ימים זולת יום ג' \nויום ו' כנזכר למטה וכבר ידעת כי כפי מקור יניקתו כן הניקוד המשל בזה כי י' בחולם \nמורה כי י' שהוא החכמה שבה יניקתה אז מן ת\"ת שהוא חולם ה' בסגול מורה כי בינה שבה \nיונקת מן חסד וכן בשאר הנקודים ושמור כלל זה בידך לכל מיני נקודות שבעולם. ביום ב' \nי' בחולם ה' בשבא ו' בצירי ה' בשבא כזה יהוה. יום ג' נגד הת\"ת י' חולם ה' ראשונה \nבחולם והב' בסגול ו' ראשונה בחולם והב' בסגול ה' ראשונה בחולם והב' בסגול כזה יוד \nהה וו הה. וסוד הענין הוא כי כל ז' ימים חוץ מיום ג' ויום ו' שהמה סוד ת\"ת ויסוד \n"},{"index":13,"he":"אין ניקוד באותיות הכפולות פי' ה' השניה של ה' ראשונה או ו' שניה של ו\"ו אמנם ת\"ת \nויסוד מנוקדים אפי' באות\nיות הכפולות. יום ד' י' חולם ה' ראשונה לבד בחירק וה' הב' אין בה ניקוד כלל כנ\"ל ו' \nראשונה בפתח ה' ראשונה בחיריק כזה יהוה. יום ה' י' בחולם ה' שורק הנקרא קמץ שפתים \nו' שבא ה' קיבוץ כזה יהוה. יום ו' י' חולם ה' ראשונה בשורק והב' בשבא ו' ראשונה \nבשורק והב' בשבא ה' ראשונה בשורק והב' בשבא כזה יוד הה וו הה יום ז' בניקוד צבאות \nיהוה כיצד יו\"ד שבא ה' קמץ ו' חולם ושאר האותיות אין בהם ניקוד. ודע כי א\"א להתלבש \nאור הא\"ס בשום א' מי\"ס אם לא ע\"י שיתלבש תחלה אור החכמה בהם וז\"ס כולם בחכמה עשית \nועד\"ז אין א' מהו\"ק יכול להתלבש בו אור הא\"ס אם לא שיתלבש בה תחלה אור החסד וז\"ס \nיומם יצוה ה' חסדו שפי' בזוהר כי החסד נק' יומם ר\"ל יומא דכולהו שכולל כל הו' ימים \nדהיינו כל הו\"ק והבן זה: \n \n"},{"index":14,"he":"שער מה פרק א מ\"ת\nהשער החמישי שער המקיפין ובו ד' פרקים: \nענין המקיפין של האצילות דע כי ראשונה יצא מן א\"ס אור גדול ונחלק לב' חלקים א' יצא \nונכנס בסוד או\"פ ומה שלא היה יכול להכנס ולהצמצם מרוב גדלו נשאר בחוץ בסוד או\"מ \nכמבואר בדרוש א\"ק וזה האור המקיף הוא המקיף לכל האצילות כולו כי הלא גם הכתר שהוא \nעתיק וא\"א כנודע הם מתפשטים בכל האצילות כמבואר אצלינו והנה או\"מ זה הוא בסוד אור \nישר מלמעלה למטה ואמנם אור שנכנס בסוד או\"פ גם הוא אין יכולת בכתר לסבול את כולו \nולכן חלק א' ממנו נשאר עומד בפנים של הכתר וחלק א' ממנו יצא ממטה למעלה אחר שנכנס \nונתפשט בתוכו חוזר לעלות ויוצא דרך השערות ואלו הם סוד בחי' השערות אשר בראש שהם \nצינורות והמשכות של זה האור היוצא ובצאתו מן השערות בסופי קצוותיהן שהם סופי \nצנורותיהן אז הוא בחינת או\"מ עלה ממטה למעלה ונקרא אור חוזר הרי נתבאר ב' מיני \nאורות מקיפין א' אור ישר וא' אור חוזר אלא שהאור הישר הוא כולל לכל אצילות כולו \n"},{"index":15,"he":"ומקיף כולו אמנם אור המקיף החוזר הוא מקיף אל פרטי הכתר לבדו ולא אל שאר אצילות. \nואם תשאל א\"כ מאחר שסוף האור הזה לצאת אח\"כ בסוד או\"מ לפי שלא היה יכול הכתר לסובלו \nבתוכו כולו א\"כ מה טעם נכנס בתחלה והיה לו לישאר בסוד המקיף כמו הראשון ששלא נכנס \nכלל. והתשובה הוא כי אחר שכוונת המאציל היה לשיהיה בחי' ב' מקיפין א' בסוד מקיף לכל \nאצילות כולו אור ישר בבחי' יחידה ומקיף א' לכתר בבחי' אור חוזר סוד חיה שנכנס בפנים \nובחוץ וכבר נודע בדרוש א\"ק כי בכל הפרצופים שמטבור ולמטה דא\"ק א\"א להיות רק ב' \nמקיפים לבד לכן היה מוכרח תחלה לכנוס בבחי' או\"פ לפי שאם בתחלה היה נשאר בחוץ ולא \nהיה נכנס הנה היה אורו גדול מאד והיה מתפשט גם הוא עד סוף האצילות כולו כמו שעשה \nמקיף הראשון ועתה אשר נכנס בפנים ונתפשט ממעלה למטה ואח\"כ חוזר להתפשט ולעלות ממטה \nלמעלה ואחר כך חוזר ומתפשט מלמעלה למטה מבחוץ בסוד אור מקיף נמצא שעי\"כ נתמעט אורו \n"},{"index":16,"he":"ואינו מקיף רק אל הכתר לבדו וז\"ס המקור של מעין כי כפי גובה המקום ומוצא המקור שממנ \nיצאו המים תחלה כפי ערך גובה זה יכולין לעלות אע\"פ שירדו בעומק במאד מאד יכולין \nלעלות אל שיעור גבהו הראשון שממנו יצאו כנראה בחוש הטבע וכן היה הענין כאן כי אחר \nאשר האור הזה נכנס וחזר לעלות אין בו כח לעלות רק עד ראש הכתר בלבד אשר הוא נעשה \nמקום המקור של האור הזה וע\"כ אין יכול לעלות עד א\"ס משא\"כ אלו לא נכנס תחלה אור זה \nבכתר שאז אור זה יכול לעלות יותר ולהדבק במקורו הראשון שהוא הא\"ס והיה אורו רב והיה \nיכול להתפשט עד סוף אצילות ואח\"כ מן יסוד א\"א אשר כבר ידעת שהוא כלול מחו\"ג סוד שם \nמ\"ה ושם ס\"ג זה מימינו וזה משמאלו כמבואר בדרוש א\"ק ושניהן נתקבצו ביסוד הזה וכאשר \nיוצאין ממנו לחוץ דרך פי היסוד הנה הם מתחלקים אז החסדים שבימין ניתנים אל אבא אשר \nהוא מלביש לזרוע ימין א\"א כנודע והגבורה ניתנים לאמא שהיא בשמאל של א\"א שהוא הכתר \n"},{"index":17,"he":"ואע\"פ שכולם נתקבצו יחד ונתחברו ביסוד עכ\"ז כיון שהם באין מלמעלה נפרדין אלו בנצח \nוחסד ואלו בגבורה והוד דא\"א כנודע וע\"כ כאשר חוזרים לצאת דרך פי היסוד ולחוץ הם \nחוזרים ליפרד כמו שהיו תחלה ובזה תבין עכשיו ענין או\"א שאמרו באדר\"ז תרוייהו שקילי \nכחדא ושריין כחדא. והטעם הוא כי הנה מאור א' שניהן מאירין בשיווי א' ממש ואין חילוק \nביניהם אלא שאבא לקח אורות דחסדים מימין ואמא האורות של הגבורה מהשמאל. וז\"ש באדר\"ז \nאבא טמיר יתיר והנה אור הימין גם הוא נחלק לב' חלקים א' נכנס בפנימים בסוד או\"פ וא' \nנשאר בסוד או\"מ אליו וכן עד\"ז נחלק אור השמאל חלק א' נכנס בסוד או\"פ דאמא וחלק א' \nנשאר בחוץ בסוד או\"מ אליה אמנם לפי שאבא טמיר וגניז יתיר כנ\"ל לכך גם אור הימין של \nאבא שנכנס בו בסוד או\"פ יוצא אח\"כ דרך היסוד של אבא עצמו לחוץ וחציו נכנס בסוד או\"פ \nלאמא וחציו נשאר בסוד או\"מ לאמא והרי תבין עתה איך אמר כשם שהיא לוקחת מן הכתר שהוא \n"},{"index":18,"he":"א\"א כך היא לוקחת מן אבא עצמו וצריכה אליו והבן זה. וא\"ת א\"כ גדול אור אמא מאור אבא \nכי אמא לוקחת מן השמאל ומהימין ואבא לוקח דרך ימין לבד. אבל הענין הוא כי כבר ידעת \nכי תדיר אתכליל שמאלא בימינא וכאשר אנו אומרים ימינא כנ\"ל כ\"ש שהשמאל נכלל בו אלא \nשאינו עולה בשם לפי שהוא טפל אליו ואינו ניכר בו לכן אינו נזכר בו רק הימין לבד \nנמצא כי אבא שלוקח הימין כ\"ש הוא שהשמאל נכלל בו אלא שאינו ניכר שם אורו נמצא כי יש \nלו ימין ושמאל אך הנוקבא אין לה רק השמאל לבד ומן האור הימין אינה לוקחת רק מה \nשנשאר בלבד מן אבא וגם לפי שהיא לוקחת אותו מעורב באור אבא וכבר אינו נקרא בשם אור \nדא\"א אלא בשם אור אבא (נמצא אור אבא גדול מאור אמא) והנה יש לכתר מקיף א' כולל \nומקיף א' פרטי ולאבא יש לו אותו אור המקיף הכולל אשר בכתר כנ\"ל ועוד מקיף אחר שלו \nבלבד כנ\"ל וכן באמא הענין כן והנה לאמא יש או\"מ ואו\"פ יותר מן אבא לפי שגם היא לקחה \n"},{"index":19,"he":"מא\"א כמו שלקח אבא ו\nעוד לקחה ג\"כ מאבא כנ\"ל והנה מן או\"פ של אבא גם ממנו חוזר ויוצא בחי' או\"מ ממטה \nלמעלה אור חוזר בסוד השערות כמו בא\"א וכן הענין ג\"כ באמא וא\"צ להאריך בזה ואח\"כ \nמאו\"פ של אמא יצא דרך פי היסוד שלה אור אל כל הז\"ת ביחד ונחלק לב' חצאין חציו א' \nנכנס בסוד או\"פ שלהם ביחד וחציו בסוד או\"מ להם ואח\"כ מבחי' או\"פ שלהם חזר ויצא אור \nחוזר מקיף בסוד השערות הנ\"ל ע\"ד בא\"א ואו\"א: \n \n"}]}
