{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-126","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":126,"title":"שער מה פרק ב מ\"ת","hebrewTitle":"שער מה פרק ב מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער מה פרק ב מ\"ת\nהנה עד עתה דברנו בכללות עולם האצילות ועתה נדבר בפרטיות כי הנה גם בי\"ס פרטיות של \nא\"א עצמו יש בהן כל הנ\"ל ממש כי תחלה נכנס בכתר שבו בי' או\"פ ואו\"מ ומן או\"פ יצא \nאור חוזר דרך השערות ומהיסוד דכתר דא\"א יוצא מן או\"פ אל חו\"ב שבו הכל ע\"ד הנ\"ל ממש \nבכללות י\"ס הכוללות כל עולם האצילות וא\"צ להאריך בו כי הכל מובן מאליו בכל פרטי \nהאצילות. ואמנם צריכים אנו להודיעך כי יש חילוק בין ג' ראששונות של האצילות ובין \nז\"ת של האצי' וכעד\"ז ג\"כ יש חילוק בין ג\"ר של א\"א ובין ז\"ת שבו וכן באבא וכן באמא \nובז\"א ובנוקבא דז\"א כמו שכבר הקדמתי שכל שיש בכללות יש בפרטות ג\"כ ממש וא\"צ להאריך \nבזה. והענין הוא כי ג\"ר א\"צ זו לזו כי אותו אור המקיף החוזר ממטה למעלה בכתר או \nבחו\"ב אינו מקיף אלא לכתר לבדו או לחכמה לבדו או לבינה לבדה אבל המקיף העליון של \nכתר דרך אור ישר מלמעלה למטה הוא כולל כל האצילות שממנו ולמטה כיצד מקיף של כתר הוא \n"},{"index":2,"he":"מקיף מן כתר עד סוף כל האצילות ומקיף דחכמה הוא מקיף מחכמה עד סוף אצילות וכן מקיף \nדבינה מקיף ממנה ולמטה עד סוף אצילות וכל זה הוא מקיף של אור הישר אבל מקיף של אור \nהחוזר ממטה למעלה אינו מקיף רק אל מי שממנו יוצא וחוזר לעלות כיצד הרי המקיף החוזר \nאל שערות הכתר מקיף אל כתר לבדו ושל חכמה לחכמה ושל בינה לבינה אמנם בז\"ת לא יש \nמקיף לכ\"א לבדו ר\"ל שאין אור נכנס בחסד וממנו נעשה מקיף ממנו ולמטה עד סוף כל \nאצילות ומפנימיותו יוצא אור אל הגבורה ונחלק לב' לאו\"פ ולאו\"מ וכן מגבורה אל ת\"ת \nוכיוצא בזה. והנה אין הדבר כן אמנם מהבינה יצא אור א' ונחלק לב' חציו נשאר בסוד \nאו\"מ ישר לכולו וחציו נכנס בסוד או\"פ בתוך כל הו\"ק יחד ואח\"כ מיסוד דז\"א יוצא אור \nונחלק חציו לאו\"פ לנוקבא וחציו לאו\"מ ישר שלה וצריך לתת טעם ובו יתבאר מצות ראשית \nהגז הניתן לכהן. ותחלה נבאר סוד אלפא ביתא דא\"ט ב\"ח ג\"ז ד\"ו כו' כי הלא הוא מדבר \n"},{"index":3,"he":"בסוד המקיפין הנ\"ל כי הנה א\"ט הוא בכתר ורומז כי הכתר הוא אות א' דא\"ט לרמוז כי לו \nלבדו יש לו מקיף א' בפ\"ע והט' אשר תחתיו הם נפרדין ממנו ואינם בכלל המקיף הנ\"ל אשר \nלו וזהו ענין א\"ט א' לבד וט' לבדה וכעד\"ז אותיות ב\"ח הם בחכמה כי החכמה שהוא ב' יש \nלו מקיף א' לבדו ושאר הח' ספירות שתחתיו הם נפרדין ממנו וזהו ב\"ח. גז הוא בבינה כי \nבינה שהיא ג' נפרדת מן הז' אשר המה תחתיה וזהו גז. אמנם הז\"ת כולם קשורים ביחד זו \nבזו ואין החסד נפרד מז\"ת במקיף בפ\"ע אמנם הראשון של חסד הוא המקיף את הז' ביחד בלי \nפירוד ומקשר אותם יחד ונמצא כי המקיף של חסד שהוא ראשון מז\"ת מקיף לכולם ביחד וכולם \nנכללין בו וז\"ס ראשית הג\"ז הניתן לכהן כי מן ג' שהוא בינה יוצא או\"מ א' אל כל הז\"ת \nוזה אותיות ג\"ז כ\"ז ניתן לכהן שהוא החסד כדי שיקיף את כל הז' היוצאין מן הג' אשר \nזהו ביאור אותיות ג\"ז יהיו כולן נכללין בחסד שהוא הכהן: \n"},{"index":4,"he":" \nשער מה פרק ג מ\"ת\nענין או\"פ ואו\"מ דע כי הנה כל אצילות כולו יש בו בחי' כח הא\"ס בפנים לו וחוצה לו \nבסוד מקיף והנה כבר נתבאר כי הנה או\"פ הזה הוא מוגבל ומצומצם ומתעלם בתוך פנימיות \nהספי' משא\"כ באו\"מ כי אינו נגבל ונקצב במדה וזה יורה מעלת המקיף על הפנימי עם היותן \nשניהן נמשכין מן הא\"ס והנה ה' בחי' הם באצילות והם ה' פרצופים א\"א ואו\"א וזו\"ן והם \nמתחלקים בבחי' פנימים ומקיפים עם שהכל הוא מן הא\"ס ולכן נבאר סדרן. דע כי ט' ספירות \nדא\"א הם נשמה לכל אצילות והוא מתלבש תוך פנימיות כולם ואמנם ז\"ס או\"פ של אצילות \nובודאי לא יהיה שוה אחור ג\"ר שבו לחג\"ת שבו וכן כיוצא בזה בשאר וז\"ס ההפרש שיש בסוד \nהאצילות והנה נתבאר אצלינו כי רישא דא\"א שהם הג\"ר שבו לא נתלבשו כלל אמנם נשארים \nבגלוי והנה בחי' או\"מ שלו הוא סובב וחופף עליו ברחוק אבל אין בו הגבלה רק שהוא \nבהרחבה גדולה אלא שהוא בריחוק מועט ואין לנו רשות לדבר בנסתרות ואתה המעיין תבין \n"},{"index":5,"he":"מעצמך איך יש או\"מ ואו\"פ אל ג\"ר דעתיק ואו\"מ אינו מושג ומתפשט למטה מאותן ג' אמנם \nהפנימים של אלו הג' הם אשר יצאו ממנו אח\"כ ונעשים בחי' או\"מ למטה לז\"ת שלו כי אע\"פ \nשלמעלה הוא מוגבל במדה הנה כאן אין מדה זו יכולה לקבלו ולהגבילו ונשאר לה בסוד או\"מ \nלז\"ת אותו או\"פ של הג\"ר אמנם או\"פ שבו הוא נכנס בו דרך קו יושר ונמשך מן סיום או\"פ \nהעליון ממנו אמנם איננו הוא עצמו כי הוא נשאר מבחוץ לאו\"מ ואו\"פ של אלו הז' הוא \nמקיף אל ג\"ר דא\"א וג\"ר דא\"א האו\"פ שבו הוא או\"מ אל הז' שבו והפנימי שבו הוא מסיום \nאו\"פ העליון כנודע וכן עד סיום האצילות והנה נודע כי או\"א הם מלבישים לחג\"ת דא\"א \nוחג\"ת דא\"א הם מלובשים תוך או\"א וא\"כ או\"פ של ג\"ר שבו אשר נעשו בחינת או\"מ אל ז\"ת \nשבו הוא מוכרח שיקיף את או\"א אשר הם לבוש לחג\"ת דא\"א: \n[הגהה - ענין המקיף נלע\"ד כי האורות העליונים אח\"פ יצאו בראש כלולים בכל ה' בחי' \nנרנח\"י וה' מקיפים אבל הנקודות וכל האצילות באו נפש תחלה לבד דיושר ואח\"כ שאר \n"},{"index":6,"he":"המדרגות וע\"כ אין שם רק ב' מקיפים לבד נגד חיה יחידה אלא שצ\"ע שאין זה סדר המדרגות \nאלא ממטה למעלה והיה לו להיות ב' מקיפים החיצונים דג\"ר ולא מן העליונים ע\"ד נר\"ן \nהפנימי' שמתחילין ממטה למעלה ולא עוד אלא שגם ב' מקיפי' עצמן כתוב שיצאו גם הם ממטה \nלמעלה תחילה חיה ואח\"כ יחידה וצ\"ע]: \nואמנם הושם עליהם בחי' שערות שבדיקנא דא\"א החופפים עליהם ומכסים אותם מצד פנים \nובחי' שערות הראש דא\"א אשר הם תלויין מאחוריו מכסים אותם מצד האחוריים ועי\"כ נמצא \nשיש הפסק בינם לבין או\"מ ועי\"כ כולין לקבל הארתו ואו\"פ של או\"א אשר הם חג\"ת עצמם \nדא\"א הוא עושה מקיף אל ז\"ת של או\"א ואמנם סוד או\"פ הזה של ז\"ת דאו\"א נחלק לב' חצאין \nכי חציין שהם ג' ספירות וחצי הם בחי' או\"מ לז\"א עד חציו בטיבורא דלבא והג' ספירות \nוחצי אחרות הם מקיפים גם את הנוקבא דזעיר אנפין העומדת מטיבורא דז\"א ולמטה כנודע \nוהנה גם הנ\"ה דאריך אנפין אשר הוא או\"פ דזעיר אנפין נחלק לב' חציו לזעיר אנפין \n"},{"index":7,"he":"וחציו הב' לנוקבא דז\"א אשר היא עומדת מחציו דז\"א ולמטה. והנה נתבאר איך כל הבחי' \nשבו הולכים מג' שבו לז' שבו בכל בחי' אצילות אבל דע כי הג\"ר שבכל בחי' ובחי' האור \nשלהן הוא שוה בהשוואה א' וכן אור הז\"ת שבכל בחי' ובחי' אור שלהן שוה ואין חילוק אחר \nרק שהאור הוא יותר בהחרקה אל הבחינה הב' יותר מן הא' ואל הג' יותר מן הב' וכן על \nדרך זה בכל הבחי' אמנם האור בבחינת עצמו הוא שוה בהשוואה אחת: \n \n"},{"index":8,"he":"שער מה פרק ד\nדע כי א\"ס הוא מתפשט בכל אצילות עד בחי' המלכות אמנם פשוט הוא כי הבחי' של אור \nהמתפשט בא\"א היא גדולה מן האור המתפשט באו\"א וכן עד\"ז כיוצא בזה בשאר הבחי' והנה \nכמו שיש חיות ואור נמשך בפנימיות אצילות כך צריך שיהיה חיות אחר אור המקיף כולו \nמסביבותיו ופשוט הוא כי או\"מ גדול מאו\"פ לפי שאין לו שיעור ומדה מוגבלת לרוב קדושתו \nואינו יכול להתצמצם אבל הפנים מתפשט בכולם ואמנם הסדר כך הוא כי הנה הא\"ס ממשיך \nאורו בא\"א בבחי' פנימית ובבחי' מקיף עליו ואו\"פ של א\"א נעשה ממנו או\"מ לאו\"א כי \nפשוט הוא שאו\"פ דא\"א הוא גדול מעלתו מן או\"מ דאו\"א לכן או\"פ דא\"א נעשה או\"מ לאו\"א \nואור פנימי דאו\"א נעשה מקיף לז\"א ואו\"פ דז\"א נעשה מקיף לנוקבא דז\"א שהיא נק' מלכות \nבכל מקום: \n \n"},{"index":9,"he":"שער מו פרק א מ\"ת\nהשער הששי שער כסא הכבוד ובו ו' פרקים: \nדרוש מעוט הירח ודרוש הכסא ובו יתבאר מאמר ר\"מ בפ' בא דמ\"ג וז\"ל ולבתר עביד משמשין \nלאילין מאנין כורסייא בד' סמכין ושית דרגין לכורסייא הא עשרה וכולא איהו כורסייא \nע\"כ. והדברים תמוהים כי אם מספר רגלי הכסא הם ד' ודרגין דיליה הם ו' הרי י\"ס א\"כ \nמהו הכסא עצמו אבל הענין הוא דע כי כל עולם ועולם מאבי\"ע הוא בחי' י' ויש בו בחי' \nי\"ג ג\"כ והנה בריאה יש בה י\"ס והם הנקרא שית דרגין לכורסייא שהם ו' היכלות שיש \nמלבנת הספיר עד היכל הרצון וד' רגלין דכורסיא הם בהיכל ק\"ק ואלו הד' רגלין הם ההיכל \nז' דבריאה והנה היכל זה כולל ד' היכלין כחב\"ד דבריאה ואלו הן ד' רגלין דכורסייא. \nואמנם אע\"פ שהם ד' רגלין אינן נחשבין במנין רק במספר ג' היכלין שהם כח\"ב לפי שהדעת \nשהוא הד' אינו עולה במנין כי הוא נעלם מאד בין חו\"ב ונודע כי אמא מקננא בכורסייא \nבג' ספיראן דבריאה והם ג' אורות שירדו מאמא מקננא בג' ספיראן והם נשמה דבריאה הנקרא \n"},{"index":10,"he":"כסא הכבוד ואלו הג' אורות שהם הכסא נקרא ק\"ק קודש חד קדשים תרי הא תלת והם מתלבשים \nבהיכל הז' העליון הכולל ד' הילכין שהם ד' רגלים שהם ד' מוחי הבריאה ולכן נקרא היכל \nזה היכל ק\"ק ר\"ל היכל שבו מתלבשים ג' אורות הכסא הנקרא ק\"ק והרי עתה נשלם מ\"ש למעלה \nכי עולם הבריאה הוא בחי' עשר והוא בחי' י\"ג שהם י\"ס ועוד ג' אורות הנקרא כסא \nהמתלבשין בו. והנה ענין כסא זה הוא כי הנה אמרו בתיקונים דאמא מקננא בג' ספירן \nעילאין דבריאה וכבר נודע כי מתנה\"י דז\"א נתהוה אור ד' מוחין של הנקבה עליונה אשר \nבאצילות וכל הי\"ס שבה ולעולם שיעור קומתה בד\"ס תנה\"י דז\"א לבד כי לכך היא נקרא ד' \nכנודע לכן גם ממנה נתהוה אור א' כלול מד' אורות ונתהוה מתנה\"י שהם ד' אורות האלו \nואלו הם יורדין ומתלבשים בהיכל העליון הז' בד' היכלות אשר בו כנ\"ל. ואל תאמר כי \nתנה\"י עצמן דמלכות דאצילות הם עצמן נעשים מוחין למטה רק מאירין ד' אורות הנ\"ל והם \n"},{"index":11,"he":"היורדי למטה בהיכל הנ\"ל והם הנקרא כסא והם נשמת הבריאה המתלבשים בכחב\"ד דבריאה \nהנקרא ד' היכלין שבהיכל הז' העליון הנ\"ל ומזה תבין כי כל העולמות הם כסדר א' כי כמו \nשתנה\"י דבינה הם מוחין דז\"א כן תנה\"י דז\"א הם מוחין דנוקבא וכן תנה\"י דמלכות הם \nמוחין דבריאה והבן זה וכבר נתבאר שאין תנה\"י עצמן נעשים מוחין למטה בבריאה רק \nהאורות שלהם כנ\"ל: \n \n"},{"index":12,"he":"שער מו פרק ב\nואחר שנתבאר ענין הכסא שהוא אותן הד' אורות נבאר עתה ענין מיעוט הירח והוא כי הנה \nבתחלה היתה הנוקבא במקומה למעלה באחורי ז\"א מהחזה ולמטה שהם ד\"ס תנה\"י דז\"א ובעת \nמיעוט הירח נטרדה ממקומה העליון שבאצילות וירדה למטה בהיכל ק\"ק דבריאה וכל שיעור \nקומה שלה וכל כללותיה בכל י\"ס שלה הם מתלבשין תוך אותן ד' אורות שנתהוו מתנה\"י שלה \nכנ\"ל הנקרא כסא נצא כי מה שהיתה תחלה למעלה מקומה בד\"ס תנה\"י דז\"א כנ\"ל היא עתה \nכלולה תוך כסא הזה שגם היא בחי' ד' אורות והכסא הזה מתלבש בכל ד' היכלות הנכללים \nבהיכל ק\"ק וא\"כ שיעור קומת המלכות היא בכל ג\"ר שבהיכל שביעי העליון הזה דבריאה וזהו \nענין שבעה ושבעה מוצקים לא כתיב אלא מוצקות והוא הנזכר בזוהר פ' בראשית לאתחברא \nשביעאה בשביעאה והם הנקרא ז' ימים וז' ימים והענין כי כל אלו הי\"ד הם נוקבין כי הם \nז' דמלכות דאצילות וז' דהיכל ק\"ק שהם ד' היכלין שהם כללות כל היכל הז' וג' אורות \n"},{"index":13,"he":"המתלבשים בתוכה הרי ז' והז' שבמלכות שכחתי עניינם אמנם במ\"ש שמיעוט הירח גרם ירידת \nמלכות דאצילות בהיכל ק\"ק דבריאה כן יהיה ג\"כ בשאר עולמות כי המלכות דבריאה ירדה \nבהיכל ק\"ק דיצירה ומלכות דיצירה ירדה בהיכל ק\"ק דעשיה וכנזכר אצלינו כי זה הוא הסדר \nלעולם שהמלכות של זה יהיה בכתר של זה כי כל זה הענין הוא מיעוט הירח וירידתה למטה. \nאמנם יש שינוי א' בין העולמות והוא כי המלכות דאצילות כל כללותה בכל י\"ס שבה \nמתלבשים בכסא הנ\"ל המלובש תוך ראש דבריאה כנ\"ל אמנם בשאר עולמות אינו כן אמנם חלק \nהי' דמלכות דבריאה לבד מתלבש בהיכל הז' העליון דיצירה וכן חלק הי' דמלכות דיצירה \nהיא לבד מתלבש בהיכל עליון הז' דעשיה וא\"כ נמצא כי בד' עולמות אבי\"ע יש בכל עולם \nמהן ב' מציאות כאשר הם עולין ונכללין תחתון בעליון בעולם שלמעלה הימנו והוא מציאות \nא' והוא בחי' ו' היכלין תחתונים שבכל עולם מהם כי אלו הם נכללין זה בזה למעלה דרך \n"},{"index":14,"he":"כללות לבד כנזכר אצלינו בענין הקדישים. ומציאות הב' שהוא היכל ז' דק\"ק אינו כך אמנם \nהוא נכלל למעלה והוא חוזר ממש כמציאותו של עולם העליון שלמעלה ממנו. המשל בזה כי \nמבריאה נעשה אצילות ומיצירה בריאה אמנם נבאר עתה ענין ז' היכלין דבריאה מה ענינם \nותחלה צריך שתבין מ\"ש בזוהר פ' בראשית וז\"ל בההוא זמנא מתפתחין ז' היכלין כו' ותחלה \nצריך שתדע כי יש ז' היכלות באצילות והם אלו ההיכלות הנזכר כאן באומרו בהאי זמנא \nאתפתחין ז' היכלין ויש ס' היכלין בבריאה והם אותם הנזכר פ' פקודי ויש ס' היכלות \nביצירה והם אותן ההיכלות הנזכר בפרקי מרכבה בספר היכלות דר\"י כי שם היתה השגתן \nועלייתם של העולים בפרדס והנה גם בקליפה יש ענין ז' היכלות דמסאבותא הנזכר פ' פקודי \nוהם בבריאה ואותן ז' מדורין הנזכר פ' בראשית הם היכלי הקליפות דיצירה כי ביצירה \nמדורין ובבריאה היכלין ואמנם צריך שתדע. כי נתבאר בדרוש הקודם כי בכל עולם יש ה' \n"},{"index":15,"he":"פרצופים והנה בכל פרצוף יש בו ז' היכלין חלוקים זה מזה הכוללים י\"ס וכולם נקראים ז' \nהיכלין כוללים כל העולם ההוא עד\"ז מ\"ש בפרטות כמ\"ש בע\"ה והנה בבריאה יש בה כל אלו \nהבחי' ז' דאבא וז' דאמא ז' דז\"א וז' דנוקבא וכולם בסוד שבעה ושבעה מוצקות והנה הז' \nהיכלות הנזכר פ' פקודי הם דז\"א דבריאה כוללין י\"ס שבו כמ\"ש והם ז' היכלות ברכת יוצר \nדשחרית כנזכר פרשה פקודי והז' היכלות של ערבית הם ז' היכלין דנוקבא דבריאה הכוללים \nי\"ס שבה וז' היכלין דיוצר דשבת ז' היכלין דאו\"א שאינן נפתחים אלא בשבת כמבואר \nאצלינו ביוצר דשבת: \n \n"},{"index":16,"he":"שער מו פרק ג\nדע כי ז' היכלות אלו דבריאה כפולים ומכופלים הם וכמ\"ש קצת בהיכל ק\"ק שבו בהיכל רצון \nשבו והנה ז' היכלות אלו הם י' ספירות דז\"א רק שהם נכללין ז' בז' והם באופן זה כי \nהיכל התחתון נקרא לבנת הספיר כולל יסוד ומלכות והיכל הב' עצם השמים הוד והיכל ג' \nהיכל נוגה נצח. והד' היכל זכות גבורה והה' היכל אהבה חסד. והו' היכל רצון ת\"ת. \nוהיכל הז' ק\"ק כולל כח\"ב כנ\"ל ושם נתבאר כי גם יש בו דעת אלא שאינו עולה ונזכר בשם \nלרוב העלמו בין חו\"ב והרי הם ז' היכלין כוללים י\"ס זכר דבריאה. אמנם דע כי היכל ל\"ה \nדז\"א דבריאה איננו היכל המלכות כי הרי נת\"ל (בפ\"ב) כי המלכות דבריאה נקודה בכתר \nהיכל ק\"ק דיצירה וכן בשאר עולמות אבל הענין הוא כי האמת הוא שאינו רק בחי' יסוד לבד \nולא כאשר חשבו קצת מקובלים מחכמי דורינו שהיא כוללת יסוד ומלכות (בסוד מיעוט הירח) \n(אבל אינו רק יסוד לבד) והראי' לזה ממה שהקשינו עתה כי המל' לעול' יורד' בעולם \n"},{"index":17,"he":"שלמטה הימנו בסוד מיעוט הירח ועוד כי הנה בזוהר עצמו נתבאר ענין זה שאינו רק יסוד \nלבד כי אמרו שם יוסף הצדיק נטל היכל דספיר כו' ואע\"ג דכתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת \nהספיר כי הנה הרגלים הם נ\"ה ולהיות בחי' יסוד מקום צנוע ומכוסה לא פרסמו הכתוב רק \nבדרך רמז ביאר מקומו שהוא תחת רגליו כי היסוד למטה מנ\"ה וזה היסוד הוא כמעשה לבנת \nהספיר נמצא כי פסוק זה נאמר בבריאה באלו היכלות. ואמנם היותו נקרא שם א' מצורף מב' \nשמות לבנת הספיר הוא לב' סבות הא' כי הנה היסוד מכריע בין נ\"ה והוא כלול משניהן \nולכן נקרא לבנת הספיר לבנת בחי' נצח וספיר בחי' הוד. והסבה הב' כי היסוד לעולם כלול \nמזכר ונקבה כנזכר בזוהר פ' לך לך בפסוק צדיק כתמר יפרח מה תמר לא סליק אלא זכר \nונקבה והנוקבא שבו בחי' העטרה של ראש היסוד כנודע כי אין העטרה בחי' מלכות עצמה כי \nהמל' אינה רק פרצוף בפ\"ע נקרא רחל אשת יעקב אמנם העטרה הוא בחי' כללות מלכות מי,ס \n"},{"index":18,"he":"דדכורא כנודע כי מבשרי אחזה אלוה ולסבה זו נקרא יסוד לבנת הספיר לבנת נגגד עטרת \nהיסוד נקבה וספיר יסוד עצמו וז\"ש לעיל כי היכל ל\"ה כולל ב' ספירות וסוד מלכות דז\"א \nהוא בי' עטרה שבו והנה היכל הו' נקרא היכל הרצון דז\"א דבריאה הוא היכל ששי ועכ\"ז \nנכללין בו ו' היכלין כנזכר בפרשה בראשית האי רוחא אתכליל בשית פי' כי יש מתתא לעילא \nו' היכלין שהם ל\"ה ועצם השמים נוגה זכות אהבה ורצון שהוא הששי עליון מכולם וז\"ש האי \nרוחא אתכליל בשית פי' כאשר אלו הה' היכלין תתאין מיניה עולין עד מקומו ונכללין בו \nאז האי רוחא אתכליל בהו והם עמו ו' היכלין וזהו אתכליל בשית ואמנם הוא עצו יש בו \nבחי' כל הו' היכלין תמיד בגויה והם השרשין של ו' היכלין תתאין וכנגד אלו אמר וקיימא \nבשית כי תמיד קאים בהו וקיימין ביה אבל תתאין אתכלילן ביה לבד אבל אינ מצד עצמותו \nוהנה ב' בחי' אלו סוד ו\"ו כפולה ב' ווין לרמז לזה. עוד יש בחי' אחרת אל ב' ווין \n"},{"index":19,"he":"הללו והוא מ\"ש בפסוק וקרא זה אל זה כי הת\"ת נקרא זה נגד י\"ב פרקין שיש בו והם כמנין \nז\"ה ומתחלקים לב' ווין גדולה וקטנה והנה ת\"ת ו' גדולה בבחי' ו\"ק נגד ו' פרקין דאית \nבב' זרועיו והיסוד גם כן ו' זעירא בבחי' ו\"ק כנגד ו' פרקין דאית בב' ירכין. וז\"ש פ' \nבראשית האי רוחא אתכליל בשית כי יש בהיכל רצון ו' היכלין כלולין בו כי לעולם יש \nבחי' זאת בת\"ת ויסוד ו' בכל חד וחד והנה היכל הז' העליון דבריאה כבר בארנו לעיל \nבריש דרוש זה כל ענינו שהוא כחב\"ד די\"ס דבריאה. אמנם דע כמו שבהיכל הרצון יש בו \nכללות הו' היכלין תתאין כנ\"ל כך בהיכל ק\"ק הזה יש בו כללות כל אלו ויש בו ג\"כ היכל \nאהבה אחר יותר עליון מכולם וכמ\"ש בברכת אבות במלת באהבה יעו\"ש: \n \nשער מו פרק ד\n"}]}
