{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-127","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":127,"title":"דרוש היכלות מ\"ת:","hebrewTitle":"דרוש היכלות מ\"ת:","segments":[{"index":1,"he":"דרוש היכלות מ\"ת: \nדע כי ז' היכלות דבריאה אין המלכות דבריאה בכללן כי המלכות נקודה בכתר דיצירה בהק\"ק \nוכן הוא בשאר עולמות והנה ההיכל הא' הוא היכל לבנת הספיר והוא ביסוד דבריאה וז\"ש \nותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כי רגליו הם נ\"ה ותחתיהן הוא היסוד וז\"ש פרשה בראשית \nדמ\"ה ע\"א יוסף הצדיק נטל היכל לבנת הספיר ואף על גב דכתיב ותחת רגליו בגין יקרא \nדמלכא פי' כי היסוד הוא ענין שצריך להיותו מכוסה ונעלם ולכן בגין יקרא דמלכא לא \nפרסמו בשמא רק ברמז ביאר את מקומו שהוא נתון תחת רגליו כנ\"ל. והנה היסוד הוא זכר \nונקבה לפי (שיש בחי' עטרה שבו כי) אין בחי' העטרה בחי' מלכות עצמה רק כללות מל' \nהזכר שיהיה כלול מי\"ס כי המלכות האמיתית היא רחל אשת יעקב ואיננה העטרה שביסוד \nואמנם מבשרי אחזה אלוה לכן נקרא לבנת הספיר לבנת עטרה נוקבה הספיר יסוד זכר. למעלה \nממנו היכל עצם השמים הוד. למעלה ממנו היכל נוגה נצח. למעלה ממנו היכל זכות גבורה. \n"},{"index":2,"he":"למעלה ממנו היכל אהבה חסד. למעלה ממנו היכל רצון ת\"ת למעלה ממנו היכל ק\"ק והוא הג\"ר \nשהם א\"א ואו\"א דבריאה וזהו קדש חד קדשים תרין וכבר הודעתיך כמה פעמים כי ז' היכלות \nדבריאה הנרמזין ביוצר אור דשחרית כנזכר פ' פקודי הנה הם ז' היכלות דז\"א דבריאה שהם \nכוללין י\"ס דז\"א עצמו כנ\"ל כי לבנת הספיר כלול מן ב' היכלות לבנת הספיר כי לבנת \nהספיר אינו כולל יסוד ומלכות כמו שחשבו רבים אמנם אינו רק היכל יסוד יען הוא מכריע \nבין נ\"ה כלול דין ורחמים לכן הוא מורכב מב' שמות לבנת הספיר והיכל ק\"ק כלול מג' \nהיכלין הרי הם י' היכלות שהם י\"ס דז\"א דבריאה רק שהם נכללין בז' היכלות בלבד ואלו \nהם ז' דיוצר דשחרית הנזכר בפרשה פקודי בזהר וכנגדן יש ז' היכלות דנוקבא דז\"א והם \nדיוצר דערבית והרי הן ז' היכלין דכורין וז' נוקבין. ועוד יש בבריאה ז' היכלין עלאין \nדאבא דבריאה שהם דכורין והן היכלין דיוצר דשחרית דשבת. וז' היכלין דנוקבא דאמא \n"},{"index":3,"he":"דבריאה דערבית דשבת והם באופן זה כי כולן כפולים הם בסוד ז' וז' מוצקות ועוד ז' \nהיכלין עלאין דא\"א דבריאה הכוללין י\"ס כי כבר גם בבריאה ידעת כי יש ה' פרצופים א\"א \nואו\"א וזו\"נ. עוד צריך לדעת כי ז' היכלין של כל א' וא' מהן הם כפולים ומכופלים כי \nהנה כמו שיש ו' היכלין מתתא לעילא עד היכל הרצון דיוצר שחרית דחול שהם דז\"א. עוד יש \nבהיכל רצון עצמו שהוא ת\"ת דז\"א יש בו ג\"כ ו' היכלין אחרים בתוכו וז\"ס ו\"ו כפולה וכן \nבהיכל ק\"ק שהם כח\"ב שלו יש שם כללות כל אלו ג\"כ ויש שם היכל אהבה א' יותר עליון \nנמצא כי יש היכל אהבה תחתון והיכל אהבה עליון. עוד דע כי כמו שנתבאר שיש בהיכל רצון \nשית היכלות אחרים כלולין בו כן יש בהיכל ק\"ק שהוא עליון מכולם ז' היכלין וזה ענינם: \n\n"},{"index":4,"he":"מ\"ב ד' רגלין דבריאה הם כחב\"ד ונקרא כסא וו\"ק דבריא' הם ו' מעלות לכסא והמלכות \nדבריאה נקרא כסא דין וכן כסא כבוד דבריאה הם ג' אורות המתנוצצין מכח\"ב דאצי' \nומתלבשין בג\"ר שבכל פרצוף ופרצוף מה' פרצופים דבריאה שהם כח\"ב דא\"א דבריאה וכח\"ב \nדאבא דבריאה וכח\"ב דאמא דבריאה וכח\"ב דז\"א דבריאה וכח\"ב דנוקבא דבריאה ויש הפרש \nבאלו כי א\"א ואו\"א דבריאה הם מתגלים כל הג' אורות הנקרא כסא כנ\"ל בג\"ר שלהם אך בג\"ר \nדז\"א דבריאה אין אור הכתר (וחכמה) דכסא מתגלייא בהם (נ\"א בו בג\"ר שלו) רק או\"ר \nהחו\"ב (נ\"א אור הבינה) לבד של הכסא מתגלים בג\"ר דז\"א דבריאה וכן הענין בנוקבא דז\"א \nדבריאה וכבר כתבנו שמותיהן כנ\"ל. ונלע\"ד שאלו הג' אורות הנקרא כסא כנ\"ל שנתנוצצו \nמכח\"ב דאצילות הן עצמן ירדו עד תנה\"י דנוק' דאצילות ונתלבשו שם ואח\"כ אלו הג' עם \nבחי' לבושיהן שהם נה\"י דנוקבא דאצילות ירדו ונעשו מוחין בסוד נשמה ממש לבריאה לכל \n"},{"index":5,"he":"ה' פרצופים כנזכר במ\"א. הנוקבא ברדתה בבריאה נקרא כסא והיא שם אדנ\"י ועם י\"ב אותיות \nהמילוי וד' פשוטות כמנין כסא. וענין ג' בחי' אלו הם מספר ד' אותיות ומספר אותיות \nהמילוי ומספר שם עצמו והוא שג' בחי' אלו ירדו בבריאה בסוד כסא גם יש בחי' אחרת והוא \nב' מוחין דילה י\"ה גימטריא ט\"ו ואדנ\"י ס\"ה עם הכולל כמנין כסא: \n \n"},{"index":6,"he":"שער מו פרק ה מ\"ת\nודע כי כל עולם ועולם מד' עולמות אבי\"ע הוא סוד עשר ויש בו גם כל בחינת י\"ג עם נה\"י \nשלמעלה שמתלבשת בו והנה עולם הבריאה הוא עשר ספירות ויש בו סוד ו' דרגין דכורסייא \nוהם סוד ו' היכלין שיש מן לבנת הספיר עד היכל הרצון וד' רגלין דכורסייא הם בהיכל \nק\"ק ואלו הד' רגלים הם ההיכל הז' עצמו והרי הם י'. ובזה תבין מ\"ש פרשה בא בזוהר כי \nשית דרגין לכורסייא וד' רגלין אית ליה לכורסייא וכולא איהו כורסייא ודברים אלו צ\"ע \nכי אם הדרגין והרגלין הם י' א\"כ מה הוא הכורסייא עצמו אמנם סוד הענין הוא כי אלו \nהז' הכלין בחי' שית דרגין וד' רגלין הם כנ\"ל ואלו י' הם נקרא בריאה ואמנם יש בחי' \nג' אורות שיורדים מן אמא עלאה היא מל' דאצילות דמקננא בג' ספיראן דבריאה שהם אותן \nג' אורות שהם נשמת הבריאה והם הנקרא כסא ואלו הג' אורות נקרא ק\"ק והם מתעלמין \nומתלבשין בהיכל הז' העליון הכולל ד' רגלין דכורסייא ולכן נקרא היכל הז' העליון ק\"ק \n"},{"index":7,"he":"ר\"ל היכל שמתעלמים בתוכו ג' אורות עליונים הנקרא ק\"ק ונמצא בחי' הבריאה הם י\"ס ועוד \nיש ג' אורות עליונים שהם נה\"י הנקרא כסא שהם נשמה להם והרי הם י\"ג בין כולם. והנה \nהיכל הז' הזה הכולל ד' היכלות הם כחב\"ד של הבריאה ובאלו הד' מתלבשין ג' אורות הנ\"ל \nהנקרא כסא והנה הם נמשכים מן המלכות העליונה דאצילות ולפי שהיא בחי' ד' להיות שיעור \nקומתה ד' ספירות שהם תנה\"י לכן מתאצל מן שיעור קומתה אור א' וגם הוא בסוד ארבעה \nונגנזין בד' היכלות דבריאה שבהיכל הז' העליון. והנה בזה תבין כי כמו שהוחין דז\"א \nדאצילות הם תנה\"י של הבינה וכן המוחין דמלכות שהיא נוקבא הם תנה\"י דז\"א וגם ד' \nמוחין דבריאה הם תנה\"י דמלכות והבן איך כל העולמות הם בסדר א' והבן זה מאד. אמנם \nאע\"פ שהם ד' היכלות אינן נמנין אלא לג' לפי שהד' שהוא דעת אינו לעולם במנין כי הוא \nנעלם מאד בין חו\"ב והנה כל מציאות הנ\"ל אינו שתנה\"י העליונים דמלכות דאצילות הם \n"},{"index":8,"he":"עצמן מוחין למטה בבריאה רק שהם מאירין שם כנ\"ל והרי איך מתנה\"י של ז\"א נתהוו אור ד' \nמוחין דנוקבא דז\"א העליונה שבאצילות וכל מציאות י\"ס שבה ולפי שלעולם הוא שיעור \nקומתה בד\"ס אלו ולכן גם ממנה נתהוו מתנה\"י שלה ד' אורות בהיכל ק\"ק דבריאה והם בחי' \nהכסא ונקרא נשמת הבריאה ואותן הד' אורות שהם מתנה\"י הם מאירי בד' היכלין הכלולים \nבהיכל ק\"ק הנ\"ל שהן ד' בחי' ד' מוחין דבריאה וו\"ק הבריאה הם בו' היכלין תחתונים מן \nהיכל הרצון עד היכל ל\"ה ואמנם היכל ל\"ה אינו רק יסוד לבד המכריע בין נ\"ה וזהו לבנת \nהספיר ולא כמו שחשבו רבים שהוא כולל יסוד ומלכות אמנם בחינת המלכות של הבריאה הוא \nבהיכל הז' העליון דיצירה כמ\"ש במ\"א כי תמיד זהו הסדר כי המלכות של זה הוא כתר לזה \nכי כ\"ז הוא סוד מיעוט הירח וירידתה למטה. אמנם יש הפרש א' והוא כי כל כללות מלכות \nדאצילות בכל י\"ס דילה הם מתלבשים בכסא שהוא בראש הבריאה באותן ד' אורות הנקרא כסא \n"},{"index":9,"he":"כנ\"ל אבל בשאר העולמות אינו כן כי אי כל המלכות מתלבשת רק חלק עשירית שבה לבד היא \nמתלבשת בהיכל הז' העליון של עולם שלמטה ממנו. ובזה תבין ענין ז' וז' מוצקות מוצקים \nלא כתיב אלא מוצקות וגם ז\"ס מ\"ש בזוהר לאכללא שביעאה בשביעאה גם נזכר בזוהר שנקרא \nשבעת ימים ושבעת ימים. והענין הוא כי הנה כל אלו הי\"ד הם נוקבין כי הם ז' דמלכות \nדאצילות וז' דבריאה כי הנה ד' היכלין כנ\"ל יש בהיכל ק\"ק של בריאה ועוד ג' אורות \nהנקרא כסא המתלבשים בהיכל הנ\"ל הם ז' דבריאה ועוד נשארו ז' ספירות עליונות דמלכות \nדאצילות שהם כחב\"ד חג\"ת זהו הנקרא אדם יושב על הכסא הרי ז' מתלבשות (בז' אלו) וז\"ס \nשבעה וז' מוצקות. וזהו ענין מיעוט הירח שנאמר בה לכי ומעטי את עצמך והענין כי תחלה \nהיתה המלכות עם ת\"ת למעלה במקומה מאחורי החזה שלו כנודע ושיעור כל קומתה מראשה ועד \nרגליה היתה שיעור נה\"י של הזכר עד סופם והנה כבר הודעתיך ובארנו איך מתנוצץ אור של \n"},{"index":10,"he":"כל הספירה בבריאה וביצירה ובעשיה אמנם הוא האור המתפשט מהם ולא הם עצמם האמנם בחי' \nהמל' שהיתה תחלה בנה\"י הנ\"ל הנה בעת מיעוט הירח ירדה היא עצמה בהיכל ק\"ק דבריאה ושם \nבאותו היכל נכללו בה כל חלקיה וכל שיעור קומה שלה שהוא שיעור נה\"י שלו הם עתה בהיכל \nזה הז' הנ\"ל אשר הוא כללות ג\"ר דבריאה ושם תופסת שיעור קומה ההוא של ג\"ר דבריאה \nתמורת ג\"ס נה\"י של הזכר שהיתה עמדת כנגדן כנ\"ל ומזה תקיש אל השאר כי גם מל' דבריאה \nיורדת בהיכל ק\"ק דיצירה כן מלכות דיצירה בהיכל ק\"ק דעשיה אלא שיש הפרש א' ביניהן \nבין מלכות דאצילות לשאר מלכיות דבי\"ע כי מלכות דאצי' כל חלקיה יורדין בבריאה אך מל' \nדבי\"ע אינן יורדין כל חלקיה רק חלק הי' לבד ודי בזה: \n \n"},{"index":11,"he":"שער מו פרק ו מ\"ת\nודע כי היכלי זו\"נ דבריאה הם נקראים ז' נערות אסתר לפי שהן נוקבין בערך אותן ז' \nהיכלין דאו\"א דבריאה אבל הם נקראים שבעת הסריסים המשרתים ונקרא דוכרין וזה שמעתי \nפ\"א. דע כי בבריאה יש בה כל הה' פרצופים כנודע ויש שם שבעה היכלין נגד תו\"מ והם \nשבעה דכורין וז' נוקבין והכל נקרא ז' היכלות דבריאה הנזכר בזוהר פ' פקודי והם סוד \nז' וז' מוצקות וכנגדן למעלה באו\"א דבריאה עצמו יש ז' היכלות זכרים ונקבות שבעה \nבשבעה והנה העליונים הם נפתחים ביום השבת בלבד ואלו הם ההיכלין הנזכר בזוהר פ' \nבראשית דכ\"ג ע\"ב בהאי זמנא מתפתחין שבעה היכלין היכל קדמאה היכל דאהבה היכלא תניינא \nהיכלא דיראה וכו' הנה אלו עליונים שהם מצד החו\"ב הם עלמא דדכורא ונקרא ז' סריסים \nהמשרתים את פני המלך ונקראו סריסים ע\"ש כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי כי \nאלו המסרסים את עצמן בימי החול ואינם נפתחין אלא ביום השבת והיכלות התחתונים דפ' \n"},{"index":12,"he":"פקודי הם המשמשין בימי החול ומזדווגים אז ואלו הם נוקבין כי הם בסוד המלכות עלמא \nדנוקבא ואלו נקראים ז' נערות אסתר הראויות לתת לה. ודע כי סוד אסתר הוא (סוד נוק' \nמלכות דאצילות כד נחית מבחי') נקודה מלכות דאצילות בסוד לכי ומעטי את עצמך והיא \nמסתתרת בראש הבריאה לכן נק' אסתר וז\"ס בזוהר כי תצא דרע\"ו ובג\"ד אסתר לישנא דסתרא \nכו' ודא באיתתא מאילנא אבל אם היא משכינתא לית לה שינוי הה\"ד אני ה' לא שניתי \nוכבודי לאחר לא אתן כנודע כי פסוק זה לא נאמר אלא באצילות כי בבריאה יכול לאתערבא \nעמיה קליפין כנזכר שם דרע\"ז ובתיקונים. ודע כי היכ לבנת הספיר שבכל עולם עולם מן ג' \nעולמות בי\"ע הם בסוד היסוד והוא כולל ימין ושמאל כנזכר בזוהר פ' בראשית דמ\"א ע\"ב \nבאותן היכלות אשר שם ופ' פקודי דר\"ז וזהו לבנת הספיר אמנם בחי' המל הוא למטה כיצד \nהנה מלכות דבריאה היא בהיכל ק\"ק דיצירה ומלכות דיצירה הוא בהיכל ק\"ק דעשיה אשר \n"},{"index":13,"he":"הענין הזה הוא סוד סמיכת גאולה לתפלה כמבואר אצלינו במקומו. ודע כי המלכות של \nאצילות היא עומדת בק\"ק דבריאה ועומדת ע\"ג ג' ראשונות של הבריאה וכן מלכות דבריאה \nהוא בהיכל ק\"ק דיצירה ועומדת ע\"ג ג' ראשונות דיצירה וכן מלכות דיצירה בק\"ק דעשיה \nע\"ג ג\"ר דעשיה. והנה שם יאהדונה\"י אשר בהיכל לבנת הספיר הנזכר פ' פקודי הנה הוא \nנמשך מן הדעת העליון שבאותו העולם כפי מה שהוא והוא יורד ומתגלה למטה ביסוד שהוא \nבחינת לבנת הספיר בסוד נשמת היכל זה בסוד הדעת שהוא נשמת ו' קצוות כנודע: \n \n"},{"index":14,"he":"שער מו פרק ז מ\"ת\nדע כי מטטרו\"ן גימטריא שד\"י שהוא ביסוד העליון הנקרא ח\"י ואלו הם סוד ט\"ט מן \nמטטרו\"ן ושאר אותיות הם רמו\"ן גימטריא נוריא\"ל וזה סוד והחיות רצוא ושוב פי' כי \nהחיולת הם ביצירה סוד רצוא ושוב כי רצוא גימ' נוריא\"ל שהוא סוד אותיות רמו\"ן של \nמטטרו\"ן ושוב גימטריא שד\"י שהוא כל שם של מטטרו\"ן והנה סנדלפו\"ן הוא בעולם העשיה \nשהוא כנגד מלכות שיש בה הה\"ג שהם ה' אותיות מנצפ\"ך והם גימטריא פ\"ר כמנין סנדלפו\"ן \nהנמשך מכחם ולכן נקרא שם זה המלאך שר היער כי הוא שר היונק מן היער שהם ה\"ג הנ\"ל \nדמנצפ\"ך שהם גימטריא יע\"ר פ\"ר. ענין שם מ\"ב שיש בכל עולם מן ג' עולמות אב\"י משא\"כ \nבעולם עשיה כנזכר בכת\"י בחסרון התקונים והנה אלו הם ששם מ\"ב דאצילות הוא ד' אותיות \nפשוטים דהוי\"ה וי' אותיות מילוי אלפין שהם ג' מ\"ה וכ\"ח אותיות מילוי דילוי דאלפין. \nשם מ\"ב דבריאה הם ב' שמות אהי\"ה יה\"ו וכן אהי\"ה אשר אהי\"ה שהוא גימטריא מ\"ב ושם מ\"ב \n"},{"index":15,"he":"דיצירה הם שם מ\"ב הרמוז בר\"ת אנא בכח שהוא אבגית\"ץ כו'. (גם צריך שתדע כי ד' הויות \nהם א' הוי\"ה דע\"ב דיודין באצילות והוי\"ה דס\"ג בבריאה ודמ\"ה ביצירה ודב\"ן בעשיה והנה \nבכל הוי\"ה מן הג\"ר הנ\"ל דאב\"י יש בהם סוד מ\"ב אתוון כנ\"ל כי ד' אותיות הפשוטים וו' \nאותיות המילוי וכ\"ח אותיות דילוי המילוי הרי מ\"ב דהוי\"ה דע\"ב ודהוי\"ה דס\"ג ודהוי\"ה \nדמ\"ה אבל בהוי\"ה דב\"ן שהוא בעשיה אין בה מ\"ב אתוון) וצריך לבאר טעם הדבר והענין הוא \nכי הנה סוד מ\"ב הוא ג\"פ י\"ד וג\"פ י\"ד גימטריא מ\"ב והם סוד ג' ידים שהם י\"ד הגדולה \nמימינא יד החזקה משמאלא יד הרמה באמצעיתא כנזכר בתקוני והם סוד חג\"ת ובהם נכללין ד' \nתחתונים נהי\"ם כי הנה שם מ\"ב יש בו ז' שמות כנודע לפי שהוא בז\"ת אמנם שרשו אינו \nנקרא רק בחג\"ת לבד. והנה אדם דיצירה יש לו ג' ידים שהם סוד שם מ\"ב דאנא בכח כדי \nלאחוז עמהם את עולם העשיה להעלותן למעלה כמבואר אצלינו בסוד הקדישים ובתפלת השחר על \n"},{"index":16,"he":"אנא בכח הנאמר בעת הקרבנות. ואח\"כ אדם דבריאה גם הוא אוחז בג' ידיו שהוא שם מ\"ב שבו \nאת עולם היצירה ומעלהו לבריאה ואח\"כ אדם דאילות גם הוא אוחז בג' ידיו שהוא שם מ\"ב \nשבו את עולם הבריאה ומעלהו אותו אמנם העשיה שהוא עולם התחתון מכולם ואין עולם אחר \nלמטה ממנו כדי שיצטרך להעלותו עמו לכן אין בו בחי' הג' יסדים הנ\"ל ואין בו בחי' \nמ\"ב: \n \n"},{"index":17,"he":"שער מז פרק א\nהשער השביעי שער סדר אבי\"ע ובו ו' פרקים: \nדע כי כאשר עלה בחפץ הא\"ס להאציל ולברוא ולצור ולעשות עולמו כלול מד' עולמות אבי\"ע \nוראה כי לא היה כח בעולמות לקבל את האור הגדול של הא\"ס ולא די בתחתונים אלא אפי' \nבספי' עצמן אפי' של האצילות לא היה בהם כח לקבל אור עחליון כי ספירת חכמה לא היתה \nיכולה לקבל אור עליון אם לא ע\"י אמצעית ספי' כתר ועד\"ז כל השאר ולטעם זה הוצרכו כל \nאותן התקונים הנזכר אדר\"ז ובאד\"ר ומטעם זה הוצרך לעשות ד' עולמות אבי\"ע. והענין כי \nבכל העולמות יש בחי' עצמות וכלים ותחלת הכל נתפשט הא\"ס בסוד י\"ס דאצי' בסוד כלים כי \nהלא ענין התפשטות מורה התעבות האור יותר ממה ששהיה ונמצא כי י\"ס אלו הם י' כלים \nונעשו מצד התפשטות הא\"ס עצמו רק שנתעבה האור ונעשה כלים ע\"י התפשטות ואחר התפשטות \nהזה אשר ע\"י נעשים י' כלים אז נתלבש עצמות א\"ס בתוכם וז\"ס עצמות וכלים והנה כאשר \nהגיע התפשטות הנ\"ל עד המלכות דאצילות ראה המאציל העליון שאין כח בתחתונים לקבל האור \n"},{"index":18,"he":"ההוא אם יתפשט יותר ואז כאשר נגמר הכלי הי' דאצילות נעשית שם מסך ופרגוד א' המפסיק \nבין האצילות לשאר העולמות שלמטה הימנו ואז הכה אור א\"ס יתברך המתפשט עד שם במסך \nההוא ואז בכח ההכאה של הירידה ופגע שם חזר לעלות בסוד אור חוזר למעלה למקומו ואז \nנגמר עולם האצילות בבחינת הכלים ואז חזר הא\"ס להתלבש בהן בסוד העצמות כנ\"ל לכ עד \nהמקום שמגיע אור הא\"ס ע\"ד הנ\"ל נקרא עולם האצילות כי האור עצמו הוא (דק) רק שהוא \nאחר התעבותו כנ\"ל. וענין התעבות אור הזה הוא כי הלא הרואה אור גדול מאד לא יוכל \nלסובלו אם לא ע\"י הרחקה או ע\"י מסך או ע\"י שתיהן והנה הכתר שבאצילות מאיר בו הא\"ס \nבלתי שום מסך ושום הרחקה כלל לכן הכתר נקרא א\"ס (פי' כתר דמ\"ה סוד עתיק) וחכמה מקבל \nע\"י כתר אך בינה קבלה אור הא\"ס ע\"י הרחקה כי עתה הא\"ס רחוק ממנה ויכולה לקבלו והז\"א \nאינו מקבל האור כ\"א דרך חלון ונקב צר אשר בתוך החלון ההוא עובר האור בלתי מסך כלל \n"},{"index":19,"he":"אלא שאין דרך רחב רק צר מאד אבל הוא קרוב כי מן הבינה אל הז\"א אינו רחוק אבל נוקבא \nדזעיר אנפין נמשך לה האור דרך נקב וחלון כמו הז\"א אך שהוא בהרחקה הרי הם ד' בחי' \nאשר בהם יובדלו פרטי האצילות מיניה וביה אבל כולם הם בלתי מסך כלל ועיקר לכן נקרא \nעולם האצי' כי האור הא\"ס עצמו נתפשט בכולו בלתי מסך ואמנם משם ולמטה אין א\"ס עצמו \nמתפשט רק הארה היוצאה ממנו דרך מסך והוא כי המסך ופרגוד המבדיל בין אצילות לבריאה \nכנ\"ל הנה מחמת אותו ההכאה של אור העליון המגיע עד שם כנ\"ל הכה בפרגוד ההוא ומכח \nאותם הי\"ס דאצילות שהגיע עד שם והכה שם באור שלהם הנה נתנוצצו מהם אורות ועברו דרך \nמסך ההוא ונעש למטה הי\"ס דבריאה מהתנוצצות י\"ס דאצילות שעליהן ע\"י המסך מכח י\"ס \nדכלים נעשו י\"ס דכלים אחרים ומכח י\"ס דעצמות נעשו י\"ס דעצמות אחרים דבריאה וכן בסוף \nהבריאה נעשה שם מסך אחר ומחמת הכאת י\"ס דבריאה בבחי' עצמות וכלים במסך נעשו י\"ס \n"},{"index":20,"he":"דיצירה וכן מיצירה לעשיה ע\"י מסך ההוא. ובזה תבין למה נקרא זה אצילות וזה בריאה וזה \nיצירה וזה עשיה כי יש מסך מבדיל בין זה לזה ואין זה דומה לזה כלל. אמנם החילוק שיש \nבין אצילות לג' עולמות הוא שאצי' האור הא\"ס נוקב ועובר בו עד סוף האצילות בלתי שום \nמסך כלל אך משם ולמטה יש מסך והבדל בין בריאה ליצירה בהיות לבריאה מסך ומבדיל א' \nוליצירה ב' מסכים ולעשיה ג' מסכים ואמנם בפרטות העולם עצמו כמו שיש ד' בחי' באצילות \nבפרטן כנז' לעיל כן יש אל ד' בחינות בבריאה עצמה וכן ביצירה עצמו: \n \n"}]}
