{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-130","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":130,"title":"שער מז פרק ו","hebrewTitle":"שער מז פרק ו","segments":[{"index":1,"he":"שער מז פרק ו\nועתה נבאר סדר ג' עולמות בי\"ע בשמותם ובמעשיהן דע כי מצאתי להר\"ר גדליה הלוי ז\"ל כי \nהג\"ר של הו\"ק דא\"א דבריאה שהם חג\"ת כנ\"ל אשר נשארו מגולין בלי התלבשות הנה אלו הג' \nהם בסוד מסך. ופי' הדברים הם כך כי הלא ביארנו כי בכל עולם מג' עולמות אלו יש להן \nמסך א' ואמנם המסך שבין אצילות לבריאה כאשר עברו בתוכו דמות כל האורות דאצילות \nלעשות כנגדן י\"ס דבריאה הנה אלו לא בקעו אותו מסך ועברו בו רק עבר בו אור שלהם דרך \nהמסך ההוא ונקו כל הי\"ס של הבריאה והנה גם ג\"ר דא\"א דבריאה שהם חג\"ת כנ\"ל הם ג\"כ \nעוברים דרך המסך ואינם בוקעים המסך רק הם אור המתמעט עובר קצתו דרך המסך אבל אותה \nהנקודה דמלכות דאצילות הנ\"ל שירדה להתלבשת בג\"ר אלו דא\"א הם אור עצמו של המלכות \nדאצילות ע\"כ היא משברת ובוקעת את המסך עצמו ויורדת ומתלבשת בג\"ר דא\"א והנה סוד \nנקודה זו עניינה היא כי הלא נודע איך היו ב' המאורות באצילותן בקומתן נבראו שוין זה \n"},{"index":2,"he":"לזה וכאשר קטרגה הלבנה ונתמעטה פי' שמה שהיתה בסוד פרצוף שלם נתמעטה ועמדה בסוד \nנקודה קטנה כלולה מי\"ס והט נקדות אחרות פרחו ממנה כנודע ששרשה מתחלה אינו רק נקודה \nאחד ואח\"כ באו בתוספת ע\"י ז\"א תשעה נקודות אחרות כי לכן נקרא אספקלריא דלית לה \nמגרמה כלום לכן חזר ז\"א ונטלם ונשארה בסוד נקודה קטנה ואז לא יכלה לעמוד אצלו מרוב \nקטנותה ואז ירדה במקום זה בראש הבריאה ואמנם זה היה בזמן מיעוט הלבנה בבריאת העולם \nאבל אחר שכבר נתקנה וחזרה למקומה אב\"א וברא לאדה\"ר והוא החזירה פב\"פ כבתחלה ואח\"כ \nע\"י חטאם של התחתונים חזרה ונתמעטה וירדה כי זה כל סוד תפלתינו לתקנה בעת תפלתינו \nואח\"כ חוזרת כבראושנה כי אין בנ כח יותר מזה והנה כל דבר שבקדושה עושה רושם במקומו \nאע\"פ שנסתלק משם ותמיד נשארה בחי' נקודה זו בראש הבריאה אמנם בזמן אשר המיעוט שלה \nע\"י פגם תחתונים אז הט' נקודות אחרות שמסתלקות ממנה אינן חוזרות אל ז\"א אל מקורם \n"},{"index":3,"he":"ממקום שבאו אבל יורדות בעונותיהו עד הקליפה בסוד שכינה בגלות ואין להאריך בזה. \nונחזור לענין כי נקודה זו היתה תחלה זנב לאריות בסוף האצילות כי חוה זנב לאדם היתה \nואח\"כ ירדה ומעטה עצמה בסוד נקודתה והיתה ראש לשועלים ראש לבריאה ממש וכן היתה בכל \nעולם ועולם כי נקודה מלכות דיצירה ירדה בראש עשיה וכן דבריאה בראש יצירה וכן היה \nג\"כ בראש אצילות בסוד כולם בחכמה עשית כי אור א\"ס נתלבש בחכמה עליונה שלמעלה \nמאצילות וירדה אותה החכמה עצמה ושברה המסך שע\"ג אצילות וירדה מציאות עצמה ונתלבשת \nבאצילות וע\"י מקבל אצילות אור א\"ס וז\"ס כולם בחכמה עשית הנזכר בעולם אצילות כנ\"ל. \nואמנם כל זה הבחי' שהיתה בכל העולמות הכל היה לתועלת העולמות כדי לקשר זה בזה וזה \nבזה כדי שיוכלו לקבל הארה זה מזה וזה מזה ע\"י היות סיום האצילות תחלת רישא דבריאה \nממש וכן בשאר העולמות וז\"ס יום השבת כי אז נתוסף קדושה בעולמות ואז היכל העליון ק\"ק \n"},{"index":4,"he":"דבריאה חוזר לעלות אל האצילות ונעשה אצילות גמור ממש לטעם הנ\"ל וכיוצא בזה בשאר כל \nהעולמות ואין להאריך. וא\"ת והרי יש עתה מקום שאלה דא\"כ למה אנו אומרים שנקודה זו \nהוא ראש הבריאה ומשם מתחלת בריאה כי הלא אי עולם הבריאה מתחיל רק מן או\"א דבריאה כי \nרישא דבריאה היא אצילות ממש ועד שם הוא אצילות ולמה נאמר שנכנס בגדר עולם הבריאה \nוכן בשאר עולמות. והתשובה בזה כי ודאי עם היות שבודאי הוא כמו שאמרנו שנקודה זו הוא \nאור אצילות ממש שבקע ושיבר המסך וירדה עכ\"ז זהו בערך הבריאה אבל אותה נקודה עצמה \nודאי שכבר אין לה ערך עם אצילות כי אחר שידעת הפרש גדול שיש בין א\"א לאבא ומאבא \nלאמא ומאמא לז\"א ואיך מתמעט האור מזה לזה לאין קץ באצילות עצמו א\"כ גם יש שינוי \nגדול מז\"א לנוקבא אפי' בהיותה שלימה בפרצופה כי הלא היא סיום כל העולמות וכל \nהאצילות עצמו וא\"כ כאשר תתמעט מפרצופה ותשאר בסוד נקודה לבד ואח\"כ תצטרך לבקוע מסך \n"},{"index":5,"he":"הבריאה כדי לירד ובכח בקיעה ההיא ודאי שמתמעטת יותר ואח\"כ בהכנסם בבריאה מתמעטת \nיותר וא\"כ אחר כל אלו המיעוטים אל יקשה בעיניך אם תוכל להיותה כאן ראש הבריאה ממש \nכי בודאי אינה היא כאשר היתה למעלה בתחלה ונבאר סדר ג' מעלות ג' עולמות אלו דבי\"ע: \nעולם הבריאה יש בה עצמות וכלים והנה בענין הכלים דבריאה נחלקין עד\"ז כי הכלים דאו\"א \nדבריאה הם סוד שמות אכתריאל יה יהוה צבאות וכמו שידעת שהשמות אלו הם סוד כסא עצמו \nוגם ידעת כי ג\"ר דבריאה הם כסא עצמו ואלו הם סוד גופא ממש דאו\"א דבריאה גופא דז\"א \nדבריאה נקרא מטטרו\"ן גופא דנוקבא דז\"א דבריאה נקרא סנדלפו\"ן והרי ביארנו בחי' הכלים \nדבריאה והנה עצמות בריאה נחלק לג' בחי' נר\"ן והנה הנפש של בריאה כולה נמשך ע\"י הכאת \nי' כלים דאצילות במסך הבריאה ומהם נתנוצצו י' ניצוצות ואורות דרך המסך ונתהוו נפש \nלי' כלים של הבריאה כי כלים דאצילות מעולים מן נפש דבריאה כי האור שלהם העובר דרך \n"},{"index":6,"he":"מסך מספיק לעשות נפש אל הבריאה ורוח של בריאה נמשך ע\"י הכאת של בינה דאצילות \nהחיצוניות שלה במסך הבריאה ומהי\"ס שלה נעשה רוח לכל הי\"ס דבריאה ונשמות הבריאה \nנמשכת מהכאה פנימית דבינה דאצילות במסך וי\"ס שלה נעשה נשמה לי\"ס דבריאה וכנגד רוח \nונשמה אלו נאמר אמא מקננא בכורסייא אמנם רישא דא\"א דבריאה שהוא סוד אותה נקודה \nדאצילות שירדה הנה זאת לא נתהוית ע\"י מסך כי להיותה נקודה נוקבא דאצילות ממש שברה \nובקעה המסך לגמרי וירדה בבריאה ברישא דא\"א דבריאה ואפילו חיצוניות שלה בקעה המסך \nלהיותה אצילות עצמה ולא הארה כשאר י\"ס דאצילות לכ היה בה כח לשבור ולבקוע המסך \nולירד באופן זה כי הכלי ועצמות שלה ירדה לבריאה ומהם נתהוו רישא המגולה דא\"א \nדבריאה: \nעולם היצירה כבר ביארנו כי ו\"ס מקננא במט\"ט והענין כי מן ז\"א דאצילות מן פנימיות \nאחר שנתלבש ונמשך וירד למטה עד המסך שבין אצילות לבריאה מרוב האור שלה בקע ושבר \n"},{"index":7,"he":"המסך ההוא וירד עד מסך הב' שבין בריאה ליצירה ומחמת התפשטות האור עד שם נחלש ולא \nבקע ושיבר אותו רק הכה בו לבד וע\"י הכאתו שם במסך הב' נתנוצץ אורו למטה ביצירה \nוממנו ומפנימיותו היה סוד רישא דא\"א דיצירה רישא מגולה ע\"ד הנ\"ל ברישא דא\"א דבריאה \nשהיתה ממלכות דאצילות אמנם מן החצוניות הז\"א הנ\"ל נתנצצו ע\"ד הנ\"ל בעצמותו \nופנימיותו ממש וירד ועשה כל בחי' הכלים של כל יצירה הנקרא גופא דיצירה מהי\"ס שלו \nאמנם אין הכלים של הבריאה ולא הנר\"ן של הבריאה יכולים להתנוצץ דרך מסך ב' זה דיצירה \nכי כבר עברו מסך א' שלהם ואינן יכולין לעבור מסך זה. והנה העצמות של יצירה הוא כי \nנשמת או\"א דיצירה הוא מהכאת מסך ושבירת ובקיעה אכתריא\"ל שלמעלה. והרוח דאו\"א מהכאת \nמטטרו\"ן שלמעלה. והנפש מהכאת סנדלפו\"ן ע\"ד הנ\"ל. נשמה דז\"א דיצירה הוא מטטרו\"ן \nוהרוח שלו הוא סנדלפו\"ן ונפש שלו הוא מיטטרו\"ן בתוס' יוד. נשמת נוקבא דז\"א דיצירה \n"},{"index":8,"he":"הוא סנדלפו\"ן. והרוח שלה הוא מיטטרו\"ן בי'. והנפש שלה ג\"כ סנדלפון. ואינה נשמה שלה \nעצמה רק כח אותו סנדלפו\"ן שהוא נשמת הנוקבא כ\"לם וממנו נמשך ז' וע\"ז התחתון נאמר \nוהנה אופן א' בארץ במתניתא תנא זה סנדלפון כו' ולהיותו נפש דמלכותנקרא ארץ לכן עליו \nנאמר והנה אופן א' בארץ: \nעולם העשיה סוד רישא דא\"א שבו המגולה הוא עצמו סנדלפו\"ן שהוא נפש דנוקבא דיצירה \nולהות שבשאר עולמות לא היה כן שהוא עצמו ישמש לתתא לכן עליו נאמר והנה אופן א' בארץ \nלהיותו רישא של העשיה והוא נקרא שר היע\"ר והוא גימטריא פ\"ר וגימטריא יע\"ר. נשמת \nאו\"א דעשיה הדרינא\"ל. רוח שלהם קמואל (נ\"א קומילאל) ונפש שלהם. מלכיאל. נשמת הז\"א \nדעשיה קמואל. והרוח מלכיאל. והנפש שלו צדקיאל. נשמת נוקבא דז\"א דעשיה הוא מלכיאל. \nוהרוח שלה צדקיאל. והנפש שלה עטריאל. טטרון מלך בעולם היצירה שמועאל למעלה ממנו \nבבריאה וז' שרים דבריאה נקרא שבעת הסריסים וז' דיצירה אינם נקראים סריסים כי הנהגתן \n"},{"index":9,"he":"בחול ובריאה בשבת כנודע שמועא\"ל הוא ענפיאל יהואל דע כי יש ביסוד אמא דעשיה השם \nיאהלו: \n[הגהה - מוהרח\"ו ז\"ל מזה נוכל ללמוד כי כל חי' נקודה שמעולם לעולם זכר הוא בהיותה \nבה בחי' נפש בלבד כנלע\"ד שם: \n \nשער מח פרק א\nהשער השמיני שער הקליפות ובו ד' פרקים: \nדע כי הקליפות בעולם אצילות אינם אחוזים אלא בזו\"ן לבד אבל מבינה ולמעלה אין להם \nאחיזה כלל אבל בג' עולמות בי\"ע יש אל הקלי' אשר שם אחיזה ויניקה אפילו מבינה ולמעלה \nשל אותו עולם. וסוד הענין דע כי הנה כל הקלי' לא נעשו אלא מן השמרים והברור של ז' \nמלכים שמתו כנודע והנה אותן ז' מלכים שמתו הם בחי' זו\"ן דאצילות לבד לפי שהמלכים של \nאו\"א לא מתו כנזכר אצלינו שנשארו למעלה במקום אצילות ולא ירדו לעולם הבריאה וע\"כ לא \nהיה בהם מיתה אבל הז' מלכים של הזו\"ן שירדו בבריאה ושם מתו אז נתעוררו ונתהוו הקלי' \nהנקרא מות והנה זו\"ן הם ב' אותיות אחרונים של הי\"ה והם ו\"ה שהם גימטריא י\"א לכן \n"},{"index":10,"he":"הקלי' הם י\"א ג\"כ בסוד י\"א סמני הקטורת כמבואר אצלינו בענין פטום הקטורת ובענין \nהקדיש של הודו והנה בזמן הגלות אז כבכול אין השם שלם לפי שזו\"ן שהם ב' אותיות ו\"ה \nאחרונים הם נפרדין מן או\"א שהם אותיות י\"ה ויורדין למטה ומהם נמשך הארה אל הקלי' \nיען ששרשם הם משם כנ\"ל והם מאירין בהם ומחיים אותן בסוד י\"א סמני הקטורת שהם חיות \nהקלי' ורוחניותן אשר נמשכו מב' אותיות ו\"ה כנ\"ל הן י\"א בחי' משם ו\"ה היורד שם וכאשר \nעולין זו\"ן למעלה עד עולם אצילות ומתחברים עם או\"א שהם י\"ה אז מסתלקין ועולין גם כן \nלמעלה י\"א סמני הקטורת שהם חיות הקלי' אשר נמשכו מן ו\"ה ואז הקלי' מתבטלים ואז השם \nעליון נעשה שלם: \n \n"}]}
