{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-131","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":131,"title":"שער מח פרק ב","hebrewTitle":"שער מח פרק ב","segments":[{"index":1,"he":"שער מח פרק ב\nענין הקלי' של ד' עולמות אבי\"ע ונבנה דרוש זה על מאמר אחד בזוהר פרשה ויחי דרי\"ז \nוזה לשונו תנא עלמא חדא אשתמודע לעילא כד נפקי תרין צפרין כו' ולהבין מאמר זה צריך \nלהקדים כמה הקדמות הנה כמו שיש ד' עולמות אבי\"ע בקדושה כן יש ד' עולמות הטומאה והנה \nבעולם האצילות אין הקלי' כ\"א נגד זו\"ן לבד נגד האחוריים שלהם ויש שם זו\"ן אל הקלי' \nאך לא יש למעלה כנגד או\"א ובעולם הבריאה יש קלי' אפי' נגד אמא של בריאה ובאחוריים \nשלה ובאחוריים דזו\"ן דבריאה וביצירה יש קלי' נגד אחוריים דאו\"א ודזו\"ן אשר שם \nובעולם עשיה יש קלי' נגד אחוריים של כל ה' פרצופים שהם א\"א ואו\"א וזו\"ן דעשיה וכבר \nנתבאר בדרושים הקודמים שבכל ד' עולמות אבי\"ע דקדושה יש בו ה' פרצופים וכל פרצוף \nופרצוף יש בו ז' היכלות שבהם י\"ס דפרצוף ההוא (ועתה נדבר בהיכלי זו\"ן) והנה כבר \nביארנו שם בדרושים הקודמים כי היכלות הם ז' בז' והם ז' היכלות דדכורא וז' היכלי \n"},{"index":2,"he":"דנוקבא והנה כמו שהנוקבא היא כנגד החזה של הזכר גם ההיכלות הם עד\"ז שהיכלות של \nהנוקבא הם מתחילין מהחזה של הזכר משם ולמטה עד סיום רגליו וענין זה הוא בכל ד' \nעולמות אבי\"ע והנה ג\"כ ההיכלות דקלי' אשר באבי\"ע הם עד\"ז היכלין ז' בהיכלין ז' והנה \nכפי זה היה נראה שז' היכלות דז\"א דקליפה יהיה נגד ז' היכלות דז\"א דקדושה וכן בשאר \nהעולמות אמנם אין הדבר כן והטעם כי בכל ג\"ר אין הקליפה נוגעת שם וא\"כ נמצא כי כל ז' \nהיכלי דמסאבותא דקליפה דז\"א שיעורן הם נגד ו' היכלין תתאין דז\"א דקדושה אמנם נגד \nהיכל ז' העליון שהוא בחי' ג\"ר דז\"א אין כנגדו שום קליפה כלל וכן הענין בכל ההיכלות \nדקלי' שבכל ד' עולמות אבל צריך שתדע כי אע\"פ שקליפות דבריאה אינן יכולין לעלות עד \nג\"ר דבבריאה עכ\"ז ההיכלות דקליפה דאצילות הם יכולין לשלוט ולהאיר ממקומן העליון \nועד\"ז הוא בשאר עולמות ודע כי כמו שבכל הפרצופים דקדושה יש בהם בחינות המוחין כנודע \n"},{"index":3,"he":"כן יש אל כל הפרצופים דקליפות כולם לזכרים ולנקבות אבל יש שינוי בזה כי הנה הזכר \nדקליפה וגם הנקבה אין בהם רק תרין מוחין לבד והזכר של הקדושה יש לו ג' מוחין חב\"ד \nוהנוקבא של הקדושה יש לה ב' מוחין חו\"ב לבד כי נשים דעתן קלה וזה נרמז בסבא דמשפטים \nדק\"ג וז\"ל אל אחר אסתרס ולא עביד פירין פי' הדבר כמש\"ה ממני פריך נמצא כי הפירות \nהנעשין מזווג העליון דזו\"ן דקדושה הם נשמתין ורוחין ונפשין דישראל והענין כי בחי' \nנפשות באים מן הנוקבא עצמה אמנם בחי' נשמות ורוחות באים מן צד הזכר המזדווג עם \nהנוקבא ואמנם הטפה הנמשכת ע\"י הזווג הוא ממוח הדעת כי הוא המכריע והמחבר התרין \nמוחין חו\"ב של הזכר ואי אפשר לשום זווג אם לא ע\"י הדעת לכן נקרא הזווג בלשון דעת \nכמ\"ש וידע אלקנה את חנה אשתו והאדם ידע את חוה אשתו ואיש לא ידעה וכמוהו רבים והטעם \nכי אם אין דעת אין זווג כלל. ואמנם שם בקלי' אפילו הזכר אין בו דעת רק ב' מוחין לבד \n"},{"index":4,"he":"אבל מוח הג' הנקרא דעת אין בהן וכיון שכן הוא א\"כ אין בו בחי' זווג והרי הוא דומה \nלסריס שאינו עושה פירות ונודע כי אל אחר הוא הזכר שבקלי' כנזכר בזוהר במקומות רבים \nובפ' פקודי דרמ\"ג על לא יהיה בך אל זר וז\"ש כאן אל אחר אסתרס ולא עביד פירין כי \nבנוקבא לא שייך לישנא דסירוס אלא צינון כמשארז\"ל על התנינים הגדולים נמצא כי ישראל \nיש להן נר\"ן מהקדושה נפש מן המלכות עצמה ור\"ן מן הזכר שיש בו בחי' הדעת אמנם עכו\"ם \nאין בהם רק בחי' נפש לבד מצד הנוקבא של הקליפות אך ר\"נ הבאים מן הזכר אין בהם לפי \nשהזכר דקלי' אסתרס שאין בו מוח הנקרא דעת כדי להמשיך ע\"י זווגו עם הנוקבא בחי' ר\"נ \nאשר ז\"ס אל אחר אסתרס ולא עביד פירי שהם הר\"נ של הזכר אבל הנפשין הם פירי הנוקבא יש \nלעכו\"ם נפש מהנוק' דקליפה וזש\"ה גם בלא דעת נפש לא טוב כי הנפשות של האומות הבאים \nמהקליפות הנקרא רע ולא טוב הם נעשין בלא דעת לכן אין בהם רוחין ונשמתין ג\"כ. גם ז\"ס \n"},{"index":5,"he":"מה שאמרו רז\"ל מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו כי הנה מי שאין בו דעת הוא נמשך \nמהקלי' שאין בו דעת והמרחם עליו גורם שיתפשטו הרחמים העליונים ג\"כ בקליפות אשר גם \nבהם אין דעת אמנם דע כי כל אלו הבחי' של המוחין דקליפות הם נזכרים בשמותם בספר אדם \nישר דף א' במקומותן והוא כי תרין מוחין דז\"א דקליפה שבאצילות הם נקראו שנים אנשים \nמרגלים הנזכר בס\"ד קע\"ח בפ' ויראו בני האלקים את בנות האדם וגם נזכר בפ' אחרי מות \nדף ס' ענין תרין בנין דינקין בכל יומא דאתקרון מאללי ארעא ולהותן תרין מוחין דקליפה \nדז\"א דאצילות נקרא שני אנשים מרגלים וב' מוחין דנוקבא דקלי' דאצילות נקרא שתי צפרים \nאשר להם קרא הזוהר בפ' ויחי תרין צפרין כנ\"ל ונבארם למטה בע\"ה כי צפור הוא לשון \nנקבה כמ\"ש כל צפור טהורה תאכלו ולא אמר צפור טהור וכן במצורע ושלח את הצפור החיה \nלשון נקבה וזהו ג\"כ מ\"ש בזוהר בראשית דקס\"ב ע\"ב בסוד אשר שם צפרים יקננו ובפ' וללבן \n"},{"index":6,"he":"שתי בנות כו' והענין הוא כי כנגדו יש\nבקלי' במקום לבן שתי בנות שהם נקרא תרי צפרים כנ\"ל והנה בג' עולמות של בי\"ע כל בחי' \nמוחין אשר בקלי' אשר שם בין באו\"א בין בזו\"נ כולם נקרא בלשון שתים נשים זונות בפרשה \nאחרי מות ד\"ס וטעם הדבר לפי שבי\"ע הם עולמות של הנוקבא לכן נקרא בלשון נשים זונות \nאפי' הזכרים שבהם. וצריך שתדע עתה מה ענין אלו המוחין דקליפות דזו\"נ דאצילות הנקרא \nשני אנשים מרגלים ודנוקבא שתי צפרים וענין זה שמעתי ממורי זלה\"ה ב\"פ ויש בהם שינוי \nואיני יודע על איזה מהם אסמוך אולי איזה מהם טעות אצלי שטעיתי בהבנת הענין או אפשר \nששניהן כאחד טובים ולכן אכתוב שניהן. הנה תחלה שמעתי דבר זה דע כי ז\"א דאצילות \nדקדושה יש לו ב' נשים הנקרא לאה ורחל לאה הוא במקום הדעת דז\"א ורחל במקום הת\"ת דז\"א \nוכן הענין בז\"א דג' עולמות בי\"ע וכן ג\"כ בקלי' יש בז\"א דטומאה ב' נשים אלו בכל \nאבי\"ע והנה נתבאר בזוהר נשא דקל\"ב ענין תלת עלמין דנפקי מההוא תקונא קדמאה דבדיקנא \n"},{"index":7,"he":"הנקרא א\"ל ושם בארנו ענינם איך אחר שג' עולמות אלו נתהוו שם בההוא תקונא עוד ירדו \nלמטה באצילות עצמו בג' עולמות כי עולם העליון ירד בבינה דאצילות ועולם הב' ירד בת\"ת \nדאצילות ועולם הג' ירד במלכות דאצילות ואח\"כ חזרו משם לירד עוד ג' בחי' למטה בג' \nעולמות בי\"ע כי הם נגד בינה ת\"ת ומלכות. והנה דע כי לאה ורחל הם ב' נשים דז\"א הם \nבבחי' פנימיות כי אע\"פ שלפעמים הם אב\"א הוא לסיבת טעמים נודעים אצלינו במ\"א אמנם הם \nנשים פנימים ואמנם בבחי' האחוריים נעשה ג\"כ דוגמת הנ\"ל ויצאו מבחינות דינין של \nהאחור אותן הג' עולמות הנ\"ל והעולם העליון הוא אחורי בינה דאצילות ועולם הב' הוא \nאחורי דז\"א דאצילות ועולם הג' הוא אחורי מל' דאצילות. והנה עולם הא' הוציא את זלפה \nשפחת לאה כי היא אחורי לאה ונודע כי לאה היא בחי' בינה ועולם הב' הוציא מאחורי ז\"א \nשל בחינת הדעת ובחי' הת\"ת שלו שנים אנשים מרגלים הנזכר בפרשה אחרי מות והעולם הג' \n"},{"index":8,"he":"הוציא מאחורי רחל בלהה שפחתה ואמנם מאלו הב' עולמות נתפשטו מהן מוחין אל הקליפה אבל \nמן העולם הא' שהוא זלפה שפחת לאה שהוא בחינת בינה יצא ממנו צפור אחד שהוא מוח א' של \nהחכמה של הנוקבא דקליפה ומעולם הג' שהוא בלהה שפחת רחל יצא ממנו צפור ב' שהוא מוח \nב' בינה דנוקבא דקליפה ואלו (הם) ב' צפרים הנ\"ל יען שכנגד ג\"ר לא יש בחי' קליפה \nואמנם דע (כי זה) הצפור הא' שיצא מהעולם הא' הוא זלפה שפחת לאה לא נשאר למעלה \nבמקומו כנגד זלפה אמנם ירד למטה נגד בלהה ושם נתחברו יחד תרין צפרין של זלפה ושל \nבלהה ונעשו ב' מוחין חו\"ב דנוקבא דקליפה אשר שם נגד בלהה שפחת רחל וצפור עליון הוא \nחכמה שבה וצפור התחתון הוא בינה שבה אבל עולם הב' שהוא באחור ז\"א דאצילות כבר בארנו \nשהוציא מהדעת ומהת\"ת שלו אותן שנים אנשים מרגלים כי כן מן לאה ורחל שמקומם בדעת \nות\"ת יצאו אותן תרין צפרין בין שניהן כנ\"ל והנה אח\"ז נתפשטו גם כן אלו התלת עלמין \n"},{"index":9,"he":"בבי\"ע כנ\"ל כמבואר אצלינו באד\"ר דקל\"ב. אח\"כ שמעתי תשלום דרוש זה באופן אחר והוא זה \nכי מכל ג' עולמות אלו נתפשטו ג' בחי' נקבות וג' בחינות זכרים והוא כי הרי בארתי \nשמקומם הוא אחרי בינה ות\"ת ונוקבא של אצילות. והענין הוא זה כי עולם ראשון הוא נגד \nסוף בינה שהוא נה\"י שלה המתלבשים בחב\"ד דרישא דז\"א ומשם נתפשט הצפור הא' והעולם הב' \nהוציא מכנגד הסיום של ז\"א בנה\"י שלו שהם ראש רחל ומוחין שלה ומשם יצא הצפור הב' אשר \nתרין צפרין אלו נתחברו בקלי' זו שהיא כנגד רחל הזאת ועולם הג' מכנגד רגלי רחל בנה\"י \nשלה הוציא את לילית חוה ראשונה וכבר ידעת כל כל פעולתה הם יללות ותמיד היא מייללת \nולכן נקרא לילית והיא יושבת בבריאה בבחי' נוקבא דתהומא רבא הנזכר בכ\"מ בזוהר וזהו \nפי' כי הנה בכל הקלי' דג' עולמות בי\"ע יש תרין נוקבין העליונה היא בחי' הבינה שהוא \nבהיכל הז' העליון שלהם ויש אחרת למטה והיא בחינת מלכות שהוא בהיכל האחרון התחתון \n"},{"index":10,"he":"שלה ואמנם אלו הב' נקבות של הקלי' שהם בעשייה ויצירה וכן הנוקבא תחתונה של הבריאה \nנקרא נוקבא דתהומא סתם אבל נקבה עליונה שבהיכל עליון הז' דקלי' דבריאה היא לבדה \nנקרא נוקבא דתהומא רבא וזו היא הנקרא לילית ונקרא חוה ראשונה הרי בארנו ג' בחי' \nהנוקבא שבאצילות עולם הא' הוא סוד זלפה שפחת לאה שהיא נגד נהי\"ם דתבונה (דבינה) \nשהיא אצל הדעת דז\"א והעולם הב' הוא סוד בלהה שפחת רחל שהיא כנגד נהי\"ם דז\"א שהיא \nרחל ועולם הג' הוציא מן נהי\"ם דרחל עצמה את לילית חוה ראשונה כי הנה ג' אלו הם סוד \nבי\"ע מנהי\"ם דבריאה ומנהי\"ם דיצירה ומהי\"ם דעשיה וכל אלו הג' הם סוד אחורי הנוקבא \nוהב' ראשונים הם סוד מוחין אותן התרין צפרין ונתחברו יחד למטה במקום הצפור הב' כי \nאין מקום למעלה להיות קלי' נגד בינה והג' היא לילית חוה ראשונה שהוא בסיום מלכות \nרחל והוא בנוקבא דתה\"ר אמנם נגד ג' מציאות אלו של הנוקבא יצא ג\"כ מאחורי הזכר ג' \n"},{"index":11,"he":"אנשים הב' ראשונים הם שנ\nים אנשים מרגלים והג' הוא אדם קדמאה בעלה דלילית חוה ראשונה למטה בנוקבא דתה\"ר והוא \nחכמה דבריאה דקלי' והנה לפי שאור הנוקבא מועט הוא וגם הדינין שבה הם חלושים לכן \nאחורי הנוקבא היו יותר מבוסמין וממותקין יותר בסוד זלפה שפחת לאה ובלהה שפחת רחל אב \nאחורי הזכר הם דינין קשים והאור שלו גדול ואינן יכולין לקבלו ולכן לא נעשה מהם דבר \nאמנם ירדו למטה בבחי' שנים אנשים מרגלים ואותו א\"ק הנ\"ל אמנם לא נשאר להם שורש \nבקדושה למעלה ואלו התרין אנשים מרגלים הם תרין מוחין דז\"א דקליפה דאצילות הרי נתבאר \nענין המוחין דז\"א ונוקבא דקלי' דאצילות מה עניינם. ונחזור עתה להשלים הקדמה המצטרכת \nלהבין מאמר הנ\"ל פרשה ויחי דע כי הנה נתבאר אצלינו כי יש בנוקבא דאצילות שני שדים \nלמטה בבית הרחם שלה ונקרא דדי בהמה ובערך זה המלכות נקרא בהמה ומהם יונקים כל \nהקלי'. [הגהה - צמח ומהם יונקים תחילה י\"ס דקליפת נוגה שהוא לפעמים קדושה כנודע]. \n"},{"index":12,"he":"ואמנם דע כי ביום אשר אז הוא תגבורת הזכר אז אותן התרין מוחין דז\"א דקליפה דאצילות \nהם עולים למעלה ביום ויונקים מן המלכות דאצילות דקדושה מדדי בהמה כנ\"ל אבל להיות כי \nביום אין הדינין מתגברים לכן הם יונקין בחשאי וזה סוד וישלח יהושע בן נון שנים \nאנשים מרגלים חרש ר\"ל בחשאי כי יהושע בן נון פני הלבנה היא סיהרא קדישא אבל תרין \nצפרין שהם תרין מוחין דנוקבא דז\"א דאצילות דקלי' אינן יכולין לינק ביום אלא בלילה \nלפי שאז דינין דנוקבא שולטין וכן הענין בבריאה כי הקלי' אשר שם יונקים מן המל' \nדבריאה דקדושה הזכר ביום והנוקבא בלילה וכן ביצירה וכן בעשיה. ואמנם כמו שבקדושה \nאינה עולה בלילה רק לאה גם אלו תרין צפרין העולין בלילה לינק הם אותן התרין מוחין \nשל אותו בחינה של לאה שיש בקלי'. גם דע כי הקלי' דאצי' ביום היא יואדת למטה בהיכל \nהז' העליון דבריעה ובלילה עולה לינק מן המלכות דאצילות כנ\"ל משא\"כ בשאר העולמות אלא \n"},{"index":13,"he":"באצילות לבד לפי שהוא נעלם מאד ועתה נבאר המאמר פרשה ויחי הנ\"ל ת\"ח עלמא חדא \nאשתמודע לעילא. [הגהה - צמח אף על פי שאמר אשתמודע לעילא עכ\"ז הוא עולם תחתון מהג' \nומדקאמר לעילא משמע שהוא אח\"כ למטה אבל אשתמודע שהוא לעילא אצל התרין עלאין וזהו \nעלמא חדא מן הג': \nפי' אותו עולם הג' מן הג' עלמין הנודעים שם באד\"ר כנ\"ל וזה העולם הג' הוא מתפשט עד \nעשיה אלא שעיקרו הוא לעילא במלכות דאצילות כנ\"ל וז\"ס אשתמודע לעילא וכד כרוזא נפיק \nכו' כבר ביארנו כי ביום הזכר יונק בחשאי אבל בלילה שהדינין מתגברים כרוזא נפיק בקול \nרם ליתן רשות אל הדינין לינק והרחמים נסתרים ומוצנעין והדינין שולטין ובאים \nומתגברין נפקין תרין צפרין זהו מ\"ש למעלה כי תרין צפרין נמשכו מזה העולם הג' וזה \nסוד נפקי תרי צפרין דאסתלקו מההוא עלמא ר\"ל כי אלו הצפרים נמשכו ונסתלקו מההוא עלמא \nוירדו למטה להעשות מוחין להנוקבא דקלי' דאצילות כנ\"ל וז\"ש דמדוריהון תחות אילנא \n"},{"index":14,"he":"דחיזו דחיי ומותא כו' פי' כי אחר שנסתלקו ונמשכו מההוא עלמא ירדו למטה להעשות מוחין \nלהנוקבא דקלי' דאצילות והענין הוא כי הנה בארנו לעיל כי כל הז' היכלי דקלי' דבריאה \nהם למטה מההיכל הז' העליון דקדושה דק\"ק דבריאה דקדושה. ודע כי ת\"ת ומלכות דאצילות \nנקרא אלנא דחיי ומותא חיי מצד הת\"ת ומותא מצד המלכות אמנם תו\"מ דבריאה נקרא חיזו \nדאילנא דחיי ודמותא כי עולם הבריאה הוא חותם ותמונה ומראה של עולם אצילות וכבר \nבארנו לעיל כי כ\"ז הוא בחינת לאה שהוא בהיכל ק\"ק דבריאה וכן של בחי' ז\"א הנקרא \nישראל כי תרין אלו עומדין שם בהיכל ק\"ק דבריאה ואלו הב' הם נקרא חיזו דאילנא דחיי \nומותא. והנה כיון שאותן תרין צפרין הם מן האצילות ממש אלא שהם ירדו למטה לדור \nולשכון בהיכלי דקלי' הבריאה כנ\"ל אשר כולם אינן עומדין רק למטה מהיכל ז' דקדושה \nהנקרא חיזו דאילנא דחיי ומותר לזה אמר דמדוריהון דאילין צפרין הוא למטה מהאי חיזו \n"},{"index":15,"he":"דאילנא דחיי ומותא נפקא חד צפרא פי' כי הצפור האחת הנקרא חכמה כנ\"ל שהוא הימין לכן \nהוא יונק מהדד הימין של המלכות דקדושה דאצילות אשר ברחם שלה כנ\"ל בסוד דדי בהמה \nוז\"ש לסטר דרומה והצפור הב' שהוא מוח בינה יונק מהדד השמאלי אשר לסטר צפונה. וחד \nצפרא כד נהיר יממא פירש כי הצפור הימיני שהוא וח חכמה זכר יש בה כח לעלות ולינק משם \nבעת דנהיר יממא כד אשתכח ההוא קדרותא דצפרא הנקרא אילת השחר אבל תיכף אחר יניקתו \nחוזר לירד למטה במקומו אבל הצפור השמאלי שהוא מוח בינה השמאלי אין בו כח לעלות ביום \nכלל אפי' בקדרותא דצפרא אך כד אשתחשך לילה לבד שהוא בחצות לילה הראשונה כי אז עולה \nהוא ומכ\"ש שצפור של חכמה עולה עמו כד כרוזא נפיק ויונקים שניהם מהב' דדין של מלכות \nדאצילות דקדושה. והנה אחר יניקתן הם רוצין לעלות יותר למעלה לפי שהמקום המכוון להם \nהוא כנגד כל זו\"ן דאצילות ועד שם היה להם מקום לעלות ואמנם כאשר היה זמן יניקתן לא \n"},{"index":16,"he":"עלו רק שיעור חצי גופם שלהם כי הנה הם עולין בין הרגלים דמלכות דקדושה ויונקים \nמהדדים התחתונים אשר במקום הרחם שלה כנ\"ל נמצא שאין עולה רק חצי גופם לבד בעת \nירידתן ושאר חצי גוף התחתון שהוא בחי' רגלים הם עומדים למטה בהיכל קלי' דבריאה לכן \nאחר יניקתן כל צרכם נתגברו כחם ואז הן רוצין להתגבר בכל כחם ולעלות בכל גופם למעלה \nבאצילות במקום הראוי להם שהוא כנגד כל מקום אורך ז\"א ונוקבא דקדושה וז\"ש לבתר \nאסתלקו רגלייהו ר\"ל לבתר דינקי ואז רוצין לעלות רגליהן למעלה ואז משתמטי רגלייהו \nבנוקבא דתה\"ר ר\"ל שהרגלים שלהם נלכדים ונשארין באותו מקום הנקרא נוקבא דתה\"ר שהוא \nבחי' הבינה שהוא בהיכל הז' העליון של הקלי' דבריאה כנ\"ל ואינם יכולין לעלות יותר \nלכך נשארים שם עד חצות לילה: \n \n"}]}
