{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-136","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":136,"title":"שער נ פרק ג","hebrewTitle":"שער נ פרק ג","segments":[{"index":1,"he":"שער נ פרק ג\nונבאר עתה ענין ב' המלאכים הנקרא יצ\"ט ויצה\"ר כי הנה במ\"א נראה כי יצ\"ט ויצה\"ר הם \nהשומרים את אדם ומיעצים אותו לטובה כנזכר פרשת וישלח ע\"ש ובמ\"א אמר שהיצ\"ט הוא מלאך \nוהיצה\"ר הוא שד אך הענין דע כי חטא האדם בעץ הדעת כאשר נתבאר אצלינו כי עה\"ד הוא \nסוד הדעת הכולל חו\"ג אשר בקדושה שניהן טובים וכשהחצונים יונקים אז יכול להיות טו\"ר \nכמ\"ש. והענין כי תחלה היו החסדים קודמין להתפשט בגופא דז\"א קודם הגבורות אך ע\"י חטא \nאדה\"ר ירד הדעת למטה בין תרין כתפין ובהיותו שם ירדו הגבורות תחילה כמבואר בדרוש \nחטא אדה\"ר וע\"ש כי ביארנו שם איך הגבורות נמתקין ע\"י החסדים וכיון שהגבו' ירדו תחלה \nלא נמתקו ע\"י החסדים והרי פגם א' וגם פגם ב' כי לכן הגברות מתפשטות תחלה בגופא דז\"א \nואין שם עדיין התפשטות חסדים והחצונים נאחזין בהם גם פגם ג' בחסדים עצמן המגולין \nשהחצונים נאחזין בהם אמנם כל אחיזת החצונים אינן אלא בגבורות כי הרי הם שמרי הגבורה \n"},{"index":2,"he":"אך אחיזתן בחסדים הוא דבר מועט מאד והנה כשחטא אדם בעה\"ד שהיא מוח ג' דז\"א הכולל \nחו\"ג וגרם בו ג' פגמים הנ\"ל נתאחזו בהן החיצונים ואותן קלי' דנוגה נתאחזו בהן \nהחיצונים ולקחו אותן האורות ואז קלי' נוגה נעשית עץ הדעת טו\"ר לפי שהחסדים לעולם \nנשארין טוב ואין שם שדים אלא בחי' מלאכים ממש דממנין על צבא השמים כנזכר בתקונים \nס\"ו אך בודאי שיש בהם רע כל שהוא לא מפאת עצמו רק מפאת רע הגבורות הנאחזות בהן \nואמנם הגבורות נדבקים בהם הרע של החצונים וחזרו להיות שדים הדומין למלאכים כמארז\"ל \nמפאת ב' אותיות ש\"ד משדי אך יען שחסר מהם י' נקרא שד וכל תוקף השמרים והקלי' נדבקו \nונתאחזו בהן והיו רובם קלי' ומעוטם מוח ולכן נעשו רע ואז נקרא רע ואז נקרא קליפת \nנוגה עץ הדעת טו\"ר בחינת חו\"ג וכשאדם נולד הנה אותו הנפש שלו צריכה לברר אותן \nהניצוצין המגיעין לחלקו שנפלו ממנה ע\"י חטא אדה\"ר בקלי' נגה אשר זה כונת לידת האדם \n"},{"index":3,"he":"בעה\"ז והבן זה והנה ע\"י המצות מבררת אותן החלקים שנפגמו ונפלו שם אמנם כבר ידעת \nשאין הנפש בא באדם ערומה רק בחד דיוקנא הנקרא צלם דקאים תמן בעת יצירת האדם כנזכר \nפרשה אמור דק\"ד ע\"ב. והענין כי אב ואם המביאין אותו הנפש הן בזכותן יוציאו אותו \nהנפש מלמעלה כי כפי הזכיות והמצות האיש והאשה ימשיכו נפש לולד ההוא המתיחס אל אותן \nהמצות שנעשין אז ג\"כ שהם דומים אל שורש נשמתן וגרמו ג\"כ במעשיהן לברר קצת ניצוצים \nמקלי' נוגה שיעשה לבוש אל הנפש ההוא והנה אז הנפש ההוא עדיין הוא מבחינת עיבור שאז \nאין בו דעת כנודע אמנם לבוש ההא הוא משאר בחי' ובחי' זו נתקן על ידי מה שביררו הם \nאב ואם בכח מעשיהן ואח\"כ כשנולד נכנס בו תכף יצה\"ר והוא סוד הגבורות הנקרא רע כנ\"ל \nיען כי רובם רע וכל הרע אינו נאחז אלא בהן ואז נכנסים בו המוחין דיניקה שהם אלהים \nכנודע והחו\"ג אשר שם כי כבר אז יש דעת דבחי' יניקה והנה כולם יש בהם אחיזת החצונים \n"},{"index":4,"he":"כי גם החסדים הם אלהים וגבורות ואז כולם נקראין יצה\"ר. גם סבה אחרת למה נכנס היצה\"ר \nתחלה הוא עם הנזכר בפגם ב' של אדה\"ר כי כיון שהדעת ירד בהתרחבות אז הגבורות \nירדותחלה והבן זה לכן הקדים היצה\"ר ונאחז בהן לכן אז נמול הילד להסיר ממנו הרע שהוא \nהערלה דקטנות דיניקה שאז יש לו דעת שיורד עד היסוד והבן זה למה המילה היא ע\"י האדם \nולא תחלה כי בעיבור אין דעת ואין יניקה לחצונים שם והנה כמו שבז\"א גמר המוחין \nדגדלות הוא בי\"ג שנים כן הקטן אין נגמרים ליכנס בו המוחין דגדלות דחסדים עד י\"ג \nשנים ואז היצר הטוב שהם המלאכים שבקלי' נוגה שהיו תחלה שבוים ועבדים שם יצאו לחירות \nלכן עדיין פטורין מהמצות אך כשנגמר היצה\"ט ליכנס ולהתברר שהם החסדים אז בכחם יכול \nלברר שאר חלקיו ע\"י היצה\"ט וזה בכח המצות. העולה מזה כי יצר טוב ויצה\"ר שניהן הם \nמלאכים בחי' חו\"ג של חלק אותו הנפש כנ\"ל כי המוחין הם כלים והנפש הוא עצמות ולכן \n"},{"index":5,"he":"הנפש הוא מתלבשת באלו שני המלאכים שהם המוחין חו\"ג. [הגהה - שחו\"ג הם בחינת כלים \nהנכנסים תיכף]. אך העצמות שהם הנפש דגדלות אינה נכנסת כולה תכף בפ\"א אלא כפי השנים \nוהמצות והנה אחר שנכנסו המוחין שהם הכלי יכולה הנפש ליכנס כי א\"א להכנס העצמות שהוא \nהנפש קודם הכלי וז\"ס בזוהר משפטים צ\"ח וק' דבההוא יומא דזכי לתליסר שנין נקרא בן \nלכ\"י לפי שהוא בחינת נפש. גם בזה תבין ענין האדם שאפשר שכל ימיו לא יזכה להשלים \nנפשו לפי שלא עשה מצות לברר הלבוש שהוא בנוגה ואין הנפש יכולה ליכנס בו ואפשר לומר \nכי בהכנס היצה\"ר שהם הגבורות נכנס בחי' הנפש של הגבורות וכשנכנס היצ\"ט נכנס בחי' \nהנפש של החסדים ואז נשלם. גם תבין למה נקרא זה יצ\"ט וזה יצה\"ר והענין כי אותו קליפת \nנוגה מדעתה ומרצונה עושה אותן מלבושין לנפש כדי לצוד את הנפש לחלקה ליהנות ממנה \nוז\"ס כתנות עור משכא דחויא והיא נהנית שמתלבש הנפש טהורה שם ואמנם הנשמות הקדשות \n"},{"index":6,"he":"שכבר נטהרו נעשה להם לבוש\nין מכתנות אור אך אותן הנשמות שלא נטהרו לגמרי תכף בצאתן נעשה להם מלבוש גוף מכתנות \nעור וגם מזווג זכר ונקבה שבקליפת נוגה כנזכר פרשת ויקהל רי\"ט ע\"ב ע\"ש היטב בענין \nהפסוק לפתח חטאת רובץ ושם תבין כי הלבוש והגוף ההוא נקרא יצה\"ר שעליו נאמר לפתח \nחטאת רובץ נמצא כי הלבוש הנעשה לנפש מצד הגבורות אשר בקלי' נוגה הם היצה\"ר כי עדיין \nלא נזדככו והם עדיין מלאים קליפות וסיגים ונקרא שד אך בבא היצ\"ט שהוא לבוש החסדים \nתכף בצאתן מקלי' נוגה הם נקרא יצ\"ט כי כבר נתרחקו מן הרע ואין הרע שולט בהם כי הם \nחסדים ואז דוגמת חסדים הממתקין הגבורות כנודע יען הם זכר ונקבה כן יצ\"ט אחר הכנסו \nממתיק את היצה\"ר ויכול לאחזרא ליה משד למלאך כנזכר פ' תצא דרע\"ז ואז שניהן נקראים \nמלאכים השומרים את האדם כי אך הגבורה טהורה היא אלא שנעשית שד ובהסיר ממנו הרע שבה \nחוזר למלאך טוב והבן סוד זה היטב הרמוז פרשת וארא דכ\"ו ע\"ב על בכל לבבך דא יצ\"ט \n"},{"index":7,"he":"ויצה\"ר דא ימינו ודא שמאלא כו' הרי מבואר כי הם החו\"ג הנקרא ימינא ושמאלא והרי מובן \nבביאור איך היצה\"ר יכול להיות טוב גמור כמו יצ\"ט ממש: \n[הגה\"ה דהיינו שנתרחקו החסדים שהם יצ\"ט י\"ג שנים מיצה\"ר שנכנס תכף כשנולד ואע\"פ \nדאדה\"ר גרם שיכנסו גבורות תחלה ואח\"כ חסדים ולא היה ביניהן י\"ג שנים כמנהג העולם \nעכ\"ז כיון שהקדימו הגבורות נמשך ממנו לכל הבאים אחריו אל י\"ג שנים בין יצ\"ט ליצה\"ר \nנגד י\"ג אותיות דמלוי אלהים שהוא דין כנודע]: \nגם תבין כי ז\"ס קין והבל יצ\"ט ויצה\"ר כנזכר בתקון ס\"ט כי קין הם הגבורות לכן נקרא \nיצה\"ר שכל זוהמת נחש בקין אתתקפה שהוא הגבורות משא\"כ בהבל שהוא החסדים והוא סוד \nיעקב ועשו וכל הגרים הבאים מעשו היו מהגבורות ארץ אדום שכן עשו נקרא אדום והבן זה. \nגם בזה תבין ענין הגלות שהוא אלף יומין דחול הנזכר פ' פקודי דרכ\"ו ע\"ב והענין כי הם \nה\"ח כל אחד כלול מק' הרי ת\"ק כמנין כת\"ף ימין וה\"ג כמנין כתף שמאל הרי אלף ובהיותן \n"},{"index":8,"he":"בעץ הדעת נקרא אלף יומין דחול יען כי שם הוא טו\"ר שהם בר ותבן וכשמנקין התבן נשאר \nחולין ואם לאו הם טבל טב לא טוב רע והגלות הוא היות אלו האלף נתונים שם תוך הרע אשר \nשם ולהות כי גלוי החו\"ג תוך ז\"א הוא מהחזה ולמטה אשר שם נה\"י הנקרא ווי עמודים לכן \nאלו הם דוגמת הקדושה ואת האלף ושבע מאות וגו' והבן זה כי אין אחיזת עה\"ד אלא במקום \nהגלוי וז\"ס כל היום דוה אלף שנין: \n \n"},{"index":9,"he":"שער נ פרק ד\nגם בזה תבין רמ\"ח מצות עשה ושס\"ה מל\"ת כי רמ\"ח מצות עשה הם החסדים והוא סוד הליחות \nשרשיות שבאדם המשקה לכל הגוף כנזכר בס' רפואות ואלו הם המתחלקים להשקות כל רמ\"ח \nאיברים ממשים שהם בשר גידין ועצמות ואע\"פ שהם נחלקין בסדר משנת טהרות אין כן סדר \nהתחלקות החסדים בכל י\"ס כו שידעת סדר התחלקות החסדים בכל י\"ס כי בג\"ר ששיש מוחין \nאין צורך כ\"כ להם ולכן הם מתחלקות באופן אחר והם על סדר ק\"ש מ\"ב ברישא ע\"ב בגופא נ' \nבבטן מטבורא ולמטה ע\"ב בירכין ותבינהו ממ\"ש בענין אונאה איך החסדים מתחלקים \nלשלישים. ובזה תבין איך יתיישב מ\"ש בתקונים על מנין רמ\"ח אתוון דבק\"ש עם הרמ\"ח דמס' \nטהרות כי זה באברים וזה בחסדים ושס\"ה ל\"ת הוא הדם המתפשט בשס\"ה גידין והם ה\"ג כי גם \nהם מתחלקין אלא שהוא שס\"ה. ודע כי כ\"ז הוא בגופא דז\"א כי כבר ידעת כי יורש שניהן \nחו\"ג ולכן חייב בעשה ול\"ת אך אשה עיקרה מהגבורות לכן יש לה ל\"ת אך מהחסדים אין לה \n"},{"index":10,"he":"רק הארה לבד מז\"א ואינן באים לה תמיד רק כפי הזמן שהיא אצלו לכן אינה חייבת במ\"ע \nשהז\"ג. גם תבין ענין י\"ה עם שמי שס\"ה ו\"ה עם זכרי רמ\"ח כי הנה רמ\"ח חסדים כמנין \nאברהם עיקרם מהחזה ולמטה אלא שאח\"כ חוזרין בסוד אור חוזר ומקיף סביב המוחין ולא \nבפנים ומהחזה ולמטה הם ב' אותיות ו\"ה ת\"ת ומלכות מאחוריו לכן זכרי עם ו\"ה הם רמ\"ח. \nגם תבין כי זכרי הוא שם אדנ\"י כי שם ביתה אך הגבורות נשארין למעלה במוחין אשר שם \nהוא י\"ה שהם המוחין דז\"א ואינן מתפשטות עד שיתפשטו החסדים תחלה אז נעשה שמי עם י\"ה \nשס\"ה נמצא א\"כ כי כל המ\"ע הם לתקן היצה\"ט שהוא מהחסדים כנ\"ל וזהו סור מרע ועשה טוב \nכי הטוב נעשה ונשלם ע\"י רמ\"ח מ\"ע שהם רמ\"ח אך היצה\"ר אינ נתק רק ע\"י הסרת הרע הנדבק \nבו כנודע אשר זהו ענין שס\"ה ל\"ת וזה סור מרע והבן זה היטב. [הגהה - מצות ל\"ת בנוק' \nהנק' אדנ\"י ומ\"ע בזכר הנקרא הוי\"ה והם נרמזין בסור מרע ועשה טוב כי מר\"ע ועשה טו\"ב \n"},{"index":11,"he":"גימטריא שס\"ה אדנ\"י רמ\"ח הוי\"ה וכבר נתבאר כי הגבורות נקרא רע מפני שהם דינין קשים \nודינא דמלכותא דינא וק\"ל]: \nובזה תבין כי כפי חלק הניצוץ של נפש האדם כי יש מ\"ע פרטיות והם לחלק היצ\"ט ומצות \nל\"ת פרטיות לחלק היצה\"ר ועד שהאדם לא יתקן אותן פרטיות אין נפשו מתוקנת. ובזה תבין \nמ\"ש בתקונים ס\"ו אלו שדין מסטרא דשמאלא ואילין מלאכין מסטרא דימינא ואין הכונה כי \nהם יושבין מימין ומשמאל עץ הדעת אך הענין כי החו\"ג הם מתפשטין בכל בחי' עץ הדעת \nומהחסדים נעשו מלאכים ומהגבורות נעשו שדין אך נאחזין הם בכל בחינת עץ הדעת כולו. \nובזה תבין ענין לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו כי הלב יש לו ב' חללים ומן א' מהם \nיוצא רוח החיות של האדם והב' הוא מלוכלך בדם וגם הוא מתפשט בכל הגוף ומלאך היצה\"ט \nמתלבש בחלל ימין ומשם מתפשט בכל הגוף בפנים מלאך היצה\"ר הבא מגבורות בחלל השמאל \nומשם מתפשט לכל הגוף וז\"ש בתקונים ק\"א עץ הדעת מימינא חיי ומשמאלא מותא כי יצה\"ט \n"},{"index":12,"he":"שהוא מן החסד הנקרא ימין הוא גורם חיים לאדם כנ\"ל כי הוא דוגמת ליחות השרשים משקה \nאת האילן והיצה\"ר הוא החום הטבעי שבאדם המייבש את הליחות השרשים ואז מת האדם וזהו \nכאשר יעשה ויעבור על שס\"ה מל\"ת כי אז זה האש של הגבורות יתדבק בהם אש של גהינם הרע \nוימיתהו. ובזה תבין מ\"ש בתקונים ס\"ו כי ממראה מתניו ולמטה הוא רע כי הרי אין בחי' \nעץ הדעת אלא במקום גלוי וזהו אומרו וממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וממראה מתניו ולמטה \nהוא רע כי עץ הדעת חציו העליון טוב וחציו התחתון רע והנה האדם אם הוא זוכה אז הוא \nלוקח חצי העליון מלאך טוב עזר לא זכה לוקח כנגדו חלק התחתון רע שד וזהו הענין זכה \nעזר לא זכה כנגדו כי היצה\"ר הוא מהגבורות אם זכה נעשה עזר מלאך לא זכה שד כנגדו כי \nהוא גבו' בחי' נקבה אשה אך יש אשה אחרת מצד פנימית יצה\"ר דקדושה והוא ג\"כ מהגבורות \nאשר שם ונקרא ג\"כ יצה\"ט אע\"פ שהוא נוקבא ואחד נקרא עצם והב' נק' בר ואז נקרא ב' \n"},{"index":13,"he":"שפחות שפחה טבא ושפחה בישא כנז' בתקונים ס\"ה ותרין נשין הויין ליה כו' נמצא כי כל \nהרוצה להשלים את נפשו הוא תלוי כפי מה שיתברר מהלבוש הנוגה הראוי לו בחלקו אם בסור \nמרע בפרט אם בא לידו עבירה וניצול הימנה אז נתקן היצה\"ר ואם לאו ח\"ו עליו נאמר אל \nתאמר אשלמה רע אשלים לרע ואם עשה מצוה משלים היצר טוב בסוד בטח בה' ועשה טוב תיקן \nאת הטוב שהוא יצר הטוב ואם לאו ח\"ו עליו נאמר אין עושה טוב אין גם אחד ויש שתיקן \nהלבוש ההיא ואח\"כ חטא ותוהה על הראשונות ואז כשנתגלגל הוא או אחר משרשו בן גילו \nיתלבש בו בלא טורח ועמל בסוד יכין רשע וצדיק ילבש והוא סוד הרשע שחזר בתשובה גמורה \nותוהה על הראשונות בסוד כסוי חטא ופתע פתאום נתלבש בטוב אך הגר שאין לו שורש מתחלה \nהנה אברהם ושרה מתקן נפש לגרים ולפעמים גם לנשמות לוקחים אותן אם הם משרשם ועשו \nמעשה כיוצא בו: \n \n"},{"index":14,"he":"שער נ פרק ה\nונדבר בענין י' הרוגי מלוכה כי בפ' פקודי רנ\"ד ע\"ב דוד שאל שאלתא כו' נלע\"ד שצריך \nלהגיה הגהה זו כמו שתראה מדברינו והענין כי תחלה אמר ת\"ח בגין דר\"ע סליק לעילא כדקא \nיאות עאל בשלם ונפיק בשלם דוד שאל שאלתא כו' ולמעלה אמר בן עזאי נחית ביסודא דעפרא \nכו' אמר עתה כי לסבה זאת שאל דוד שאלתא זאת דהאי פסוק ממתים ידך ה' כו' ולא אתפריש \nתשובת שאלה זו והאלה היא זו כי מה שהיו ראוים למות בנשיקה מידך ה' איך נתחלפו \nהדברים והם ממתים מחלד מיד בני אדם באותן מיתות אכזריות. וא\"ת חלקם בחיים ור\"ע חלקו \nהוא בחיים העליונים שנכנס בשלום כו' לא כבן עזאי ובן זומא דחלקם נאחז במות כי זה \nהציץ ומת וזה הציץ ונפגע וגם אחר שנדבק בקלי' אך ר\"ע שחלקו בחיים כנ\"ל הוא וחביריו \nאינון דאתקטלו בקטילו עלמא ממתים מחלד כיון דהוו צדיקין זכאין דלא חבו חובא הראוי \nלהם בגין דיתענשו ואמנם עכ\"ז תשובת שאלה זו רמוזה בפסוק זה וזש\"ה ממתים ידך ה' כו' \n"},{"index":15,"he":"והענין כנ\"ל כי גוף הפנימי של האדם אם הוא צדיק ונעשה בקדושה זוכה לההוא חלוקא \nדרבנן דיליה דהוא טוב ולא רע כמדרגת חשמ\"ל בסוד ויבא משה בתוך הענן ואתפרש מההוא \nגופא קדמאה כדכתיב של נעלך מעל רגלך שהוא גוף מקליפת נוגה עץ הדעת טו\"ר כנזכר בתקון \nב' אמנם אלו י' הרוגי מלוכה הם י' טפין דאזדריקו מצפרני יוסף כנזכר בתקון ס\"ח בדק\"ח \nוהענין כמ\"ש אצלינו כי אלו הי' טפין הם י' לבושי נשמותיהן ולא נשמותיהן ממש נמצא כי \nאותן לבושים הנקרא גופין דילהון חלוקא דרבנן הם טו\"ר ונודע כי עה\"ד הוא שיריים שלא \nנתבררו מאותן המלכים שהם סוד ש\"ך ניצוצין דאזדרקו ממחשבה עלאה רצה לומר כי טעם \nלמיתת המלכים היה משום שלא היה זכר ונקבה כנודע אצלינו ונמצא כי אותן המלכים הם \nשנמשכו מלעילא ממוח מחשבה עליונה בלי נוקבא כנודע מכמה דרושים וזה היה קודם התיקון \nקודם דאתתקן ע\"ק כעין זכר ונקבה כי לזה מתו. והנה אלו הבחי' הם טפת קרי הנק' \n"},{"index":16,"he":"ניצוצין והם ש\"ך וז\"ש וזריק לון לש\"ך עיבר והבן זה סוד נפלא כי כל הנשמות הקדושים \nשל י' הרוגי מלוכה נתלבשו בחלוקא דרבנן שהם גופותם ממש פנימית הנעשה מטפת קרי שהם \nסוד עץ הדעת טו\"ר נמצא כי נשמותיהן הם תכלית הקדושה והוא דוגמת אורות הכלים של \nהמלכים הנ\"ל. אך גופם חלוקא דרבנן הם מסט\"א דעץ הדעת שהם דוגמת הכלים של המלכים \nהנ\"ל וכמו שבכלים ההם היה שבירה וירדו למקום המות בסוד עץ הדעת כך אלו הגופים \nהוצרכו להריגה כדי לברר הסיגים שבהם ואחר שנתברר הסיגים שבהם ע\"י הריגה אז נתברר \nהטוב שבהם וחזרו לעלות למעלה ממקום שירדו שהיא המחשבה העליונה דוגמת הכלים של \nהמלכים שעלו שם בסוד מ\"ן להתתקן בפרצופי אצילות כנודע וז\"ס שתוק כך עלה במחשבה ר\"ל \nעי\"ז עלו במחשבה בסוד מ\"ן במחשבה עליונה בסוד מ\"ן במחשבה לתקן אותן הגופין דילהון \nשהיה בהן פסולת מסט\"א נמצא כי מפאת נשמתן היו צדיקים גמורים טוב ולא רע לכן לא שלט \n"},{"index":17,"he":"בהו ס\"א וז\"ש מתים ידך ה' אמנם מפאת גופם הנעשים מעה\"ד שלטה בהם סט\"א שהיא החלודה \nוהפסולת שע\"ג הזהב וז\"ס ממתים מחל\"ד ועי\"כ עלו ונתברו בבחי' מ\"ד ומ\"נ כנודע עד או\"א \nששניהן נקראים חיים וז\"ס חלקם בחיים: \n \nשער נ פרק ו\nדע כי כמו שבקדושה יש נשמות בני אדם שהם מפנימית העולמות ונשמות המלאכים חיצוניות \nהעולמות כנודע כן בעה\"ד טו\"ר שהוא קליפות נוגה מפנימותו יוצאין נשמת יצר הטוב ויצר \nהרע ומחיצוניותיו יוצאין מלאכים ושדין דממונין על עובדי עלמא על כוכבייא ומזלייא \nנמצא כי אלו השדים שיש בעה\"ז הם חיצוניות השדים הנקרא יצה\"ר של בני אדם והבן זה \nוהנה ענין החשמ\"ל נראה מפ' יתרו דע\"ח ע\"א שהוא ת\"ת והענין הוא כי הנה נודע מהתקונים \nדע\"ב כי הוי\"ה בחסד ואדני בגבורה ובת\"ת מחוברים יאהדונה\"י שהוא עצמו כעין החשמ\"ל \nחיות אש והם ממללות שהם ב' שמות הנ\"ל והם אש בהיותן מעץ הדעת טו\"ר כנזכר בקון י' \nוהם ממללות יען הם תאומים דאית להון פה ולשון כנזכר שם יתרו והם ב' שמות הנ\"ל פה \n"},{"index":18,"he":"אדני לשון הוי\"ה והם תרין נהורין דנפיק מחשמל חיוור וסומק כנזכר שם ונודע כי הת\"ת \nנקרא שנה ולכן אלו נהורין נפקי מינייהו שס\"ה נהורין כימות שנה כנזכר שם ובהתחבר \nעמהם אות וא\"ו במלואה שהוא הת\"ת הרי הוא גימטריא חשמ\"ל ואף כי גם שנודע כי חשמ\"ל \nהוא לבוש החיצון דבינה כנפי הנשר החופפת על בניה הנה ירד מבחי' ו\"ק שלה ת\"ת שבה \nהנקרא חשמל ג\"כ כי ודאי כי מהז\"ק הוא שנעשה לבוש אל זו\"ן בניהם שהם ג\"כ מבחי' ז\"ק \nדאצילות וזה הלבוש דז\"ק דבינה מלביש לזו\"ן ומפסיק בינם לבין הקלי' נוגה וכעד\"ז בד' \nעולמות אבי\"ע ויצדק כי חשמל הוא לפנים מקליפת נוגה ושהוא ת\"ת ושהוא בינה והכל אמת \nוהבן זה. ואל תתמה אם לפעמים מזכיר שת\"ת הוא מקליפת נוגה ולפעמים מלכות ולפעמים \nאימא עילאה ולפעמים כסא. ודע לך שביום ע\"ש עולין הכלים של העולמות למעלה ממקומם \nומתלבשים באורות גבוהים ממה שהיה להם נמצא שכל בחי' ובחי' מכל הבחי' שבכל העולמות \n"},{"index":19,"he":"יש להם תוספת נפש בשבת כי הכלי שהוא גוף עולה ולוקח אורות שהם בחי' נפש יותר גבוהים \nממה שהיה להם בחול נמצא כי קליפת נוגה בשבת הטוב שבה הכלים שבה עולין אז למעלה \nולוקחין נפש א' יתירה במעלה ואז האדם שהוא כלול מיצ\"ט ומיצה\"ר שהם מקליפת נוגה גם \nלבוש נפשו שהוא בחי' יצ\"ט ויצה\"ר כ\"ל מתעלה ומתלבשת בה נפש אחרת יותר גבוהה מנפש \nהחול ועי\"ז כל החלקים קונין נפש יתירה עד שנמצא שאף לכתר יש נפש יתירה בעלייתו \nלמעלה ממקומו ולכן אינם באים בפ\"א תוספת נשמה ותוספת רוח ותוספת נפש כי צריך שתחלה \nתעלה אותו הספי' למעלה ממקומה ומשם ימשך לאדם תוספת והנה סדר עלייתן ממטה למעלה לכן \nבע\"ש בקבלת שבת אז קליפת נוגה לבדה מתעלית בנפש חדשה ואז יש לאדם תוס' נפש ואח\"כ \nבליל שבת עולה כל בחי' הנפש שהם נר\"ן שבה ובאים לאדם משם תוספת רוח ונשמה עד שנמצא \nכי כלי הכתר אינו זז לעלות ממקומו עד מוסף יען כי אז עולה ז\"א עד או\"א עד שאו\"א \n"},{"index":20,"he":"עולים בכתר לכן צריך אז הכתר לעלות ואז נמשך משם תוספת נשמה מפאת הכתר אל האדם \nבמוסף: \n \n"}]}
