{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-20","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":20,"title":"שער ד פרק ד","hebrewTitle":"שער ד פרק ד","segments":[{"index":1,"he":"שער ד פרק ד\nאמנם כל נ\"ח זה הוא בסוד התבונה שהוא סוד אזן כנ\"ל. והענין שכבר ידעת שלעולם יש \nבחי' פנימיות וחיצו' שהנה ה' זו שירדה מס\"ג הוא מהחזה ולמטה דתבונה עצמה וכאשר \nנתפשטה וירדה למטה הנה חצי עליון דתבונה בכמות ולא באיכות כנ\"ל ירדה במקום שהיתה \nחצי תחתון של תבונה והחצי תחתון של בינה עצמה ירדה במקום אשר (היתה) מתחלת התבונה \nשהוא חצי עליון דתבונה וחצי עליון דבינה ירדה במקום חצי תחתון של בינה עצמה הרי כי \nהכל ירדו למטה. נמצא שכל כללות שם ס\"ג שהיתה תחלה בבינה ותבונה עתה ימצא הכל במקום \nשהיתה מתחלת ראש התבונה שהוא מחצי בינה ולמטה לפי שעתה בינה ותבונה הכל נמשך במקום \nשהזה ונמצא שכל זה יקרא תבונה וצריך שימצא בה' זו עתה כל שם ס\"ג שהוא נ\"ח כמנין \nאז\"ן זה וה' שירדה בחוטם הרי ס\"ג: \nאמנם נבאר עתה איך הם נ\"ח במספרם. דע כי כשאנו אומרים שה' נתפשטה למטה בחוטם, אינו \nרק בחי' חיצוניות שלה כמבואר אצלינו בסוד עליית התפילות. והנה נשאר למעלה פנימיות \n"},{"index":2,"he":"ה' זו. וחיצוניות ופנימיות הב' ההי\"ן האחרים שביארנו. כי סוד התבונה הוא ג' ההי\"ן \nשהם ה\"י אחרונה דשם ס\"ג וחשבון ה\"י זו היא ג' ההי\"ן. והנה חיצוניות ה' ג' ירדה בז\"א \nונעשה פנימיות אליו, ופנימיות ה' זו נשארה למעל' ונשארו גם ב' ההי\"ן אחרו' בסוד \nחצוניו' ופנימיו'. והנה זו הפנימיות שנשאר מן ה' זו שירדה צריך שתחזור להיות \nחיצוניות על חיצוניות של ב' ההי\"ן העליונות אחרות שנשארו, ועתה נגדלת ה' זו שיעור \nב' ההי\"ן כדי להלביש אל ב' ההי\"ן העליונים. נמצא כי ההי\"ן אלו נעשו ד' ההי\"ן, ב' \nבתוך ב' הרי עשרים. נשאר עתה פנימיות ב' ההי\"ן העליונה הנ\"ל והם נעשו חיצוניות \nלחיצוניות אותיות וא\"ו העליונה כנ\"ל כי הכל הולך אחר ההתחלה שכיון שירדה תחלה \nהחיצוניות דאות ה' בז\"א. עתה כל המדרגות צריכין לילך אחריה ולעשות התלבשות אחר חדש, \nוהנה חיצוניות אות וא\"ו נעשה פנימיות לפנימיות ב' ההי\"ן, וא\"כ צריך שיוגדלו הב' \n"},{"index":3,"he":"ההי\"ן אלו שהם מספרם י' שיהיו במספר י\"ג כמנין וא\"ו להלביש אותם הרי י\"ג וי\"ג כ\"ו, \nוכ' הראשונים הרי מ\"ו, נשארו עתה פנימיות וא\"ו זו מגולה. והנה אעפ\"י שמן אות ו' \nולמעלה נקרא הכל בינה כנ\"ל. עכ\"ז כיון דחיצוני' וא\"ו ירדה להתלבש בב' ההי\"ן שהם של \nתבונה, ובסיבה זו נשארה אות וא\"ו פנימיות לבדה מגולה (נ\"א אותיות פנימיות לבדן \nמגולין) לכן עדיין כ\"ז נקרא בסוד תבונה ואז נעשה פנימיות של וא\"ו זו, חיצו' למעלה, \nויוורדין ב' חלקים מן י' חלקים של י' דמלוי ה\"י ראשונה של בינה, ויורד הפנימיות \nוהחיצוניות (נ\"א החיצוניות) שלהם ונעשה פנימיות לי\"ג אלו. כיצד הנה ג' מי\"ג אלו של \nהוא\"ו הג' עליונים מהם עולים ונעשו חיצוניות אל פנימיות ב' חלקי י' היורדין למטה \nלהתלבש. ושאר הי' של הוא\"ו הלבישו לחיצוניות בחי' ב' חלקי י' זו היורדין למטה. כי \nכך הוא שיעור ב' העליונות כג' חלקים של וא\"ו הפנימיות, ונשאר עתה חיצוניות הב' \n"},{"index":4,"he":"חלקים של י' בי' חלקים (ג' עליונים כי' חלקים) של וא\"ו הפנימים, וכל הי' נעשו כולם \nחיצוניות אל הב' חלקים, הרי הם י\"ב ועם המ\"ו ראשונים נעשה נ\"ח. וכ\"ז הוא מכלל \nהתבונה כנ\"ל כי כל הורדת וא\"ו הוא לצורך ההי\"ן לכן גם פנימיות וא\"ו הנעשה חיצוניות \nאל ב' חלקים [עליונים] גם הם יקראו תבונה ע\"ד הנ\"ל, הרי מבואר איך כללות זה הוא נ\"ח \nבמספר אז\"ן ועם ה' תתאה שנתלבשה בחוטמא הרי ס\"ג בתבונה לבדה. והטעם שאלו הב' חלקים \nעליונים של היו\"ד החיצו' היו פנימים אל כל הי' של הוא\"ו, הטעם הוא כי הלא כל מה \nשהיו שיעורם להלביש (נ\"א לא) היו רק ב' לבד כמותם ונמצא שמה שנתוספו הוא ח' אחרים \nלהשלים מנין י' של הוא\"ו הנשארת כי כל דבר עליון הוא גדול ככל מה שלמטה ממנו והנה \nמה שנתגדל בתוס' שלמטה ממנו היה ח' חלקים לכן גם היו\"ד (נ\"א) היא הוסיפה (נ\"א הם \nהוסיפו) כמו כולם יחד ח' חלקים של תוס', שהנה למטה פנימיות ה' תתאה גדלה ונעשה ב' \n"},{"index":5,"he":"ההי\"ן הרי תוס' ה'. ואח\"כ פנימיות ב' ההי\"ן גדלו ונעשו י\"ג כמו הו' הרי שגדלו ג' \nחלקים. וה' ראשונים הרי ח'. וכנגדם היה כח בכאן להוסיף ח' אחרים. ואל תקשה למה גם \nהוא\"ו שהיא למעלה מן ההי\"ן למה לא הגדילה והוסיפה בב' ההי\"ן ה' חלקים אחרים כמו \nשהגדילו הב' ההי\"ן בה' תתאה כי התשובה מבוארת כי לא היה צורך רק אלו הג' לבד כדי \nשיעשו י\"ג כמנין וא\"ו ולא הוצרכו להגדיל יותר ואולם אלו הח' חלקים עליונים הם סוד \nא\"ז. מאז\"ן. והענין כי הנה ב' חלקים עליונים של וא\"ו המלבישים לב' חלקי יו\"ד הנה הם \nב' כנגד ב' אך התוס' הם ח' והנה אלו הב' כאשר תמשיך אורם בח' אלו הנה החלק העליון \nממשיך עד הז' והחלק הב' ממשיך עד הח' כי להיותו למטה מן הראשון יש לו כח עוד להמשיך \nחלק א' יותר ממה שמתפשט העליון נמצא כי ז' חלקים הראשונים של התוס' הם כלולים מאור \n(ראשון של ל\"ג) ב' חלקים העליונים אך חלק הח' אינו נמשך רק מן חלק הב' המתפשט עד שם \n"},{"index":6,"he":"לכן אלו הח' נחלקים לב' חלקים והם א\"ז מאז\"ן והם ממטה למעלה כי א' פחותה מן הז' וכן \nהז' מן הנו\"ן בערך (נ\"א בבחינת) אחר כמ\"ש כי הנו\"ן הוא עיקר (עיין תחלת פרק הבא) \nשהם כ\"ה כ\"ה דיחודא דשמע ישראל. והנה כבר כתבנו איך כל זה הוא מכלל התבונה ולכן \nצריך שימצא בה עתה סוד שם ס\"ג שהוא נ\"ח עם ה' אחרונה ס\"ג. אמנם ג' עליונים של וא\"ו \nמהפנימיות שלו אשר נעשו חיצו' אל הפנימיות ב' חלקים שירדו למטה בג' של הוא\"ו כנ\"ל \nאינם מכלל התבונה כיון ששרשם מן וא\"ו שאינה מן התבונה וגם נכנסו ביו\"ד דמלוי ה\"י \nדבינה עצמה ולכן אינו מצטרף עם הס\"ג. אמנם עכ\"ז יש בחי' א' והוא כי עכ\"ז חיצוניות \nשל וא\"ו זו נתלבשה בב' ההי\"ן של התבונה כנ\"ל לכן הם עדיין בכלל התבונה בבחי' א' \nוהוא כי ג' חלקים אלו ה\nנעשה חיצוניות לפנימיות ב' חלקי העליונים של הי' הנה הם במספר ה' חלקים והם סוד ה' \nאחרת דוגמת ה' תתאה המתלבש בז\"א וה' זו אינה לא מבינה ולא מתבונה ונשארת בסוד מקיף \n"},{"index":7,"he":"אל כל התבונה שהם נ\"ח וה' תתאה מכולם הרי ס\"ג והרי עתה הם ה' לעילא וה' לתתא נ\"ח \nבאמצעיתא ואם תחבר נ\"ח עם ה' תתאה יהיה ס\"ג וכן אם תחבר ה' עילאה עם נ\"ח יהיו ג\"כ \nס\"ג וז\"ס אלה תולדות נ\"ח נ\"ח ודרשו רז\"ל נייחא בעלאין נייחא בתתאין. והוא מ\"ש בענין \nזה כי בהתחברות נ\"ח למעלה בה' עלאה יהיה ס\"ג ובה' תתאה ס\"ג והכלל בעצמו שורש ס\"ג \nהרי ג' מיני ס\"ג ובפ' בתרא נבאר עניינם: \n \n"},{"index":8,"he":"שער ד פרק ה\nוהנה לעיל פירשנו כסדרן והוא ממטה למעלה אז\"ן וכבר ביארנו טעם של א\"ז מאז\"ן ועתה \nנבאר ן' מאז\"ן איך הוא עיקרית מכל. והנה הלא כאשר נמנה עיקר כל אלו אינם רק כ\"ה \nוהוא כי ה' אחרונה כבר ירדה למטה ולא נשאר בה רק ב' ההי\"ן למעלה ואותיות וא\"ו הרי \nכ\"ג וב' חלקים מן י' דה\"י עילאה שירדה תוך וא\"ו הרי כ\"ה הוא כ\"ה אתוון דק\"ש לכן שמע \nהם לשון שמיעה להורות שכולם תלויים באזן לכן הקורא את שמע צריך להשמיע לאזניו כי \nמשם מציאותה. אמנם כ\"ה אלו מוכרח שיהיה בהם פנימיות וחיצו' שהם ן' וז\"ס ויפן כ\"ה \nוכ\"ה והם ב' יחודים שמע ובשכמל\"ו של ק\"ש כנודע והנה אלו הם הנו\"ן פשוטה של אזן שהוא \nעיקרית וח' אחרים הם דרך תוס' וגם הם נחלקים לב' שהם א\"ז מאזן. ואמנם כבר ידעת כי \nהבינה היא י' [נ\"א היא ד\"ו] ספירות וכ\"א כלולה מי' הרי ק' סוד אותיות מ\"ס שהם בבינה \nותבונה סוד ק' בגימט' אמנם כאשר תחבר כל החלקים אלו יהיה ק' כיצד ה' לתתא ונ\"ח \n"},{"index":9,"he":"באמצע וה' עלאה הרי ס\"ח. ואמנם נשאר למעלה בסוד הבינה חשבון ל\"ג כי הורדנו מן יו\"ד \nשל ה' עלאה ב' חלקים ממנו לפנימיות ג' הנשארים מן הוא\"ו ונעשה ה' עלאה כנ\"ל ונשאר \nלמעלה בבינה יו\"ד ה\"י גימ' ל\"ה וכאשר תסיר ב' חלקים מהם נשארו ל\"ג. ל\"ג וס\"ח הרי \nק\"א הרי שכל בחי' אלו הם ק' עם הכולל. ואמנם כמו שביארנו שיש ס\"ג א' למעלה בכללות \nהבינה ותבונה וכנגדה הוא בתבונה לבדה לפי שבה נתפשט אח\"כ כל מציאות הבינה כנ\"ל הנה \nגם בתבו' צריך שיהיו כל הק' ברכאן כנ\"ל עד\"ז והוא שכבר ביארנו סוד הנ\"ח מה עניינם \nוהנה הה' המתפשטת בז\"א הוא מ\"ב ונ\"ח הרי ק': \nועתה נבאר איך ה' זו מתפשטת למ\"ב והוא כי כבר הודעתיך כי צורת ה' לפעמים בצורה זו \nה' שהם ג' קוים נה\"י. וה' בכל א' שצורתה ד\"י הרי ג\"פ י\"ד גימטריא מ\"ב וגם סוד הענין \nהוא מ\"ב אתוון שיש בשם ס\"ג שהוא פשוט ומלא ומלא דמלא כזה יהו\"ה, יו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י, \nיו\"ד וא\"ו דל\"ת, ה\"י יו\"ד, וא\"ו אל\"ף וא\"ו, ה\"י יו\"ד וכל שם ס\"ג נרמז בה' זו לבדה \n"},{"index":10,"he":"הרי שהוא מ\"ב אתוון ועם הנ\"ח הרי ק' גם יש סוד אחר בענין ה' הנעשה צורת ד\"י והוא כי \nכאן היה סוד שאמר לעולמו די והוא כי הלא שד\"י שהוא יסוד דבינה הוא מתפשט בז\"א עד \nהחזה שלו לבד ושם הוא שאמר לעולמו די לכן ה' זו צורת די. וגם טעם אחר כי נגד נה\"י \nדבינה יצאה לאה עד החזה לבדו וזהו טעם שאמר לעולמו די ע\"י יסוד דבינה שנפסק שם. \nונחזור עתה לבאר ל\"ג הנשאר משם ס\"ג דבינה ודע כי אלף צורתה ל\"ב כזה א' י\"ו למעלה \nי\"ו למטה כמבואר אצלינו בסוד ל\"ב שיניים וכללותם הרי ל\"ג. נמצא כי בינה הוא ל\"ג \nוהוא אלף וז\"ס משרז\"ל אלף בינה. והנה אלף במלואה אל\"ף למ\"ד פ\"א גימ' רס\"ו וכשמחלקים \nלג' חלקים יהיה פ\"ט פ\"ט פ\"ט והנה פ\"ט עולה ס\"ג עם השם עצמו העולה כ\"ו גימ' פ\"ט הרי \nכי ברס\"ו שהוא אל\"ף במילוי מילואו יש ג' שמות ס\"ג וג' שמות הוי\"ה והנה נגד ג' מיני \nס\"ג אלו הם ג' מיני ס\"ג שיש למטה בתבונה בסוד ב\"פ נ\"ח וה' כנ\"ל. וכן בכללות הם ס\"ג \n"},{"index":11,"he":"הרי ג' ס\"ג. והנה ידעת כי ג' שמות הוי\"ה הם ג' אלפין כי אות א' צורתה כ\"ו כזה יוי \nא' הרי שברס\"ו הנ\"ל יש ג' ס\"ג וג' אלפין וכבר אמרנו כי כל אלף גימ' ל\"ג וג\"פ ל\"ג \nלל\"ג גימ' ק' (ע\"ה) הוא סוד הק' בבינה עליונה כמו הק' שביארנו בתבונה. ואמנם ק' זו \nעם רס\"ו הנ\"ל הם שס\"ו וזה שס\"ה מנין ימות החמה, וכבר הודעתיך כי אל\"ף הוא בינה וגם \nידעת כי בינה היא אז\"ן גם ידעת מ\"ש בספר הבהיר כי אז\"ן צורת אל\"ף והוא מובן עם \nהנ\"ל. ואמרנו איך מן הל\"ג הזה נמשכו ג' אלפין שהוא ק'. וק' זה הוא שורשו מאדנ\"י \nהעליון אשר בכאן והם סוד מאה אדנים אשר ידעת ביאורם שהוא אדנ\"י גי' ס\"ה ועם מילוי \nהמלוי שלו שהן ל\"ד אותיות הן צ\"ט כמנין ג' ל\"ג הנ\"ל ועם כללותם הרי ק'. והנה ידעת \nסוד אדנ\"י שמעה כו' כי השמיעה באז\"ן והיא בינה לכן ר\"ת ש' מעה ס' לחה ה' קשיבה שס\"ה \nכמנין הנ\"ל שהם ימות החמה ששורשם בבינה לכן מתחילין משמיעה וגם ביארנו איך שייך שם \n"},{"index":12,"he":"אדנ\"י בכאן ולכן עיקר אמירה זו ביוה\"כ הרומז על הבינה. גם בזה תבין איך כל סוד \nהבינה הם קולות הנשמעים באז\"ן ואלו הם מ\"ש בסוד ה' עינוים דיוה\"כ שאז אין מלכות \nות\"ת נזונים אלא מסוד קולות לא מסוד אכילה ושתיה. גם תבין כי הלא התבונה היא ה' \nאחרונה של בינה ותבין בזה מש\"כ בתקו' מל' נפש תבונה כי תבונה היא בחי' מל' ובחי' \nנפש של הבינה. גם תבין בתבונה עניינה שהם בן ובת אך בבינה לא נרמז רק הבן לבד והוא \nכי בבינה עצמה עדיין לא יש חשבון אדנ\"י רק חשבון של שם הוי\"ה אך בהתחברותה עם \nהתבונה אז שם הוי\"ה אדנ\"י הוא בן ובת והוא כי ל\"ג דבינה עם נ\"ח דתבונה הם צ\"א כמנין \nהוי\"ה אדנ\"י. גם תבין כאן ענין ש\"ע נהורין דא\"א כי הלא ביארנו כי יש באזן זה ג' \nמיני ס\"ג שהם ה' עליונה ונ\"ח הרי ס\"ג א' וה' תתאה ונ\"ח הרי ס\"ג ב' וכל כללותם הם \nס\"ג הרי ג\"פ ס\"ג בימין וכן ג' מיני ס\"ג באזן שמאלית הרי ו\"פ ס\"ג גימ' שע\"ח נהורין \n"},{"index":13,"he":"ש\"ע נהורין הנמשכין אל הפנים עם ח' אותיות של ב' הויות דחוורתי דברישא דחוורתי מצד \nפני הראש הנמשכין אל הפנים. גם תבין ענין שם מ\"ה דאלפי\"ן שהוא בחוטם דז\"א כי שם מ\"ה \nהוא בז\"א וגם החוטם גי' ס\"ג נגד ה' תתאה דאתלבשת כאן ונעשה ס\"ג כנ\"ל והוא ג\"כ ענין \nגימ' אז\"ן שהוא נ\"ח הנמשך עם ה' זו ונעשית ס\"ג כמנין חוטם: \n \n"},{"index":14,"he":"שער ה פרק א מ\"ת\nהשער החמישי שער טנת\"א ויתחלק לז' פרקים: \nונבאר עתה עניינם דע כי אין מציאות ציור קומת אדם בעולם שלא היה בו כללות ד' בחי' \nאשר כוללים כל האצילות וכל העולמות כולם ואלו הם ע\"ב כזה יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י. ס\"ג \nיו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י. מ\"ה יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א. ב\"ן יו\"ד ה\"ה ו\"ו ה\"ה. והנה אלו הד' \nהויו\"ת הנחלקים לד' מלואין האלו הם ד' בחי' אלו הטעמים שם ע\"ב. הנקודות שם ס\"ג. \nהתגין שם מ\"ה. האותיות שם ב\"ן. וכל אחד מאלו הד' הויו\"ת כלול מכולם ויש בכל הוי\"ה \nמהם בחי' טנת\"א. והנה בחינת קרקפתא של זה הא\"ק שהוא ראש עד בחי' מקום האזנים שלו \nנקרא בחי' שם ע\"ב והוא סוד הטעמים שבו כנ\"ל עם היות שגם בבחי' זו לבדה כלולה טנת\"א \nאלא שאין לנו רשות לדבר בזה. והנה אע\"פ שאנו מכנים וקוראים כאן כנויים אלו כגון אדם \nראש אזנים וכיוצא אינו רק לשכך האזן לשיובנו הדברים לכן אנו מכנים כנויים אלו במקום \nגבוה כזה אמנם עיקר כנויים אלו הם מעולם האצילות ולמטה שהוא מן א\"א דאצילות ולמטה \n"},{"index":15,"he":"כי משם ואילך יש בחי' פרצוף אבל מא\"א ולמעלה אין שם בחי' פרצוף כלל רק לשכך האזן \nאנו מכנים כנויים אלו. והנה מבחי' האזנים ולמטה נתחיל לבאר בקיצור נמרץ דע כי \nמהאזנים ולמטה מתחיל שם ס\"ג שבו וכבר נתבאר כי גם הוא כלול מטנת\"א ונודע כי לעולם \nהטעמים והנקודות נחלקים לג' חלקים כי יש בחי' טעמים ונקודות למעלה ע\"ג האותיות וכן \nיש למטה מן האותיות וכן יש באמצעית האות והנה או\"פ שבזה הא\"ק יצא לחוץ דרך הנקבים \nהנ\"ל והנה ההבל היוצא מן הראש יוצאים דרך נקבי שערות וכבר אמרנו לעיל שאין אנו \nרשאין לדבר ולהתעסק בו ולכן נתחיל לדבר מן הבל היוצא מבחי' האזנים ולמטה (ההבל \nהיוצא מהם) שהוא בחי' ס\"ג. ונאמר כי הנה דרך נקבי אזנים שבו יוצא אור מפנימיות הא\"ק \nהזה ופשוט הוא שבצאתו לחוץ מתעבה קצת נמצא כי אור שנשאר בפנימיות א\"ק גדול מזה האור \nהיוצא לחוץ ממנו אבל ודאי שזה האור היוצא הוא יותר גדול מבחי' כלים והגוף של א\"ק \n"},{"index":16,"he":"הזה וזה פשוט. והנה כאשר יצא האור דרך נקבי האזנים ימנית ושמאלית נתפשטו האורות \nהאלו מבחוץ ממקום האזנים עד מקום שבולת הזקן ונמשך בהתפשטותו מנגד התפשטות שער הזקן \nהצומח בלחיים בצדדי הפנים וכנגדו נתפשט ונמשך אור הזה עד שמגיע למטה בשבולת הזקן \nושם מתחברים האורו' היוצאים מב' נקבי האזנים אמנם לא נתחברו בחבור גמור אבל נשאר \nביניהם חלל מעט. ודע כי האור הזה אינו דבוק ונוגע בפנים עצמם אבל חופף וסוכך עליהם \nולא נתפשט האור הזה לא לאחורי הפנים ולא בכל הפנים רק בצדדי הפנים לבד כנ\"ל. ובזה \nתבין הקדמה א' והוא כי בבחי' הראש אין אנו מזכירין לעולם בחי' אחור ובחי' פנים לפי \nשבמקום שאין שם נקבים וחלונות אז יוצא האור שוה מכל צדדיו ומאיר בשוה. אמנם כשמתחיל \nבחי' הנקבים כגון מהאזנים ולמטה אז יש בחי' פנים ואחור כי המצח נקרא פנים והעורף \nנקרא אחור לפי שכל הנקבי' הם ממשיכי' האור לחוץ דרך הפנים ומה שאין בו נקבים יקרא \n"},{"index":17,"he":"אחור אבל עכ\"ז מן הארת האור הזה מתפשט ומאיר בכל סביבות א\"ק הזה אבל עיקר האור אינו \nרק מה שכנגד האזן כנגד דרך הפנים עד שבולת הזקן. והנה בזה האור יש בחי' י\"ס שלימות \nבאופן זה. כי מאזן ימין נמשכת י\"ס מבחי' או\"מ ומאזן שמאל י\"ס מבחי' או\"פ וב' בחינות \nאלו הם י\"ס שלימות. והנה אזן גימטריא נ\"ח שהוא שם ס\"ג חסר ה' אחרונה כי מכאן מתחיל \nהשם ס\"ג כנ\"ל וענין זה יתבאר בע\"ה. והנה האורות אלו הם בחי' טעמים של שם ס\"ג \nעליונים אשר הם למעלה על האותיות כנ\"ל. והנה עדיין באלו האורות לא נתגלה בהם בחי' \nכלי כלל וכלל. גם דע כי י\"ס אלו יצאו מקושרים בתכלית התקשרות ולא ניכר מהן רק שכולן \nבחי' ה' אחת כי אות ה' כשתחבר עם אזן גימטריא ס\"ג ומציאת ה' זו היא בחי' הי\"ס \nשנכללין בה' ושרשם המה ה' פרצופים א\"א או\"א זו\"ן ועדיין לא ניכר בהם בחי' י' רק \nהיותם בחי' ה' פרצופים האלו לבד ואפילו אלו הה' לא היו ניכרות ונפרדות זו מזו אלא \n"},{"index":18,"he":"כולם היו קשורים באות שהיא ה' כי צורת ה' זו היא צורת ד\"ו גימטריא י' להורות על \nהיותם י\"ס כלולים בה' הנ\"ל ועדיין כולם נקרא אות ה' לבד ואלו הי\"ס באו מרוחקים או\"פ \nמן או\"מ שלו הרחק גדול והטעם לפי שאם היו קרובים יותר לא היו יכולים לקבל האור כלל \nולהיות כי בא או\"פ ואו\"מ מרוחק זה מזה לכן לא היה בהם מציאת כלי כלל כמ\"ש למטה \nבבחינת הפה: \nמ\"ב ודע כי ד' בחי' כוללים כל ד' עולמות והם ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן והם עצמם נקראו טנת\"א \nוכל אחד כולל ארבעתן. ע\"ב יש בו ע\"ב וטעמים. ס\"ג ונקודות. מ\"ה ותגין. ב\"ן ואותיות. \nוכולם נקרא ע\"ב טעמים. וכן בס\"ג. וכן במ\"ה. וכן בב\"ן. גם דע כי ע\"ב הוא כתר וטעמים. \nס\"ג הוא חכמה ונקודות. מ\"ה הוא בינה ותגין. וב\"ן ז\"ת ואותיות. והנה מתחלה היה בא\"ק \nכך, ג\"ר שבו שהם ע\"ב כתר. ס\"ג חו\"ב. וזה הס\"ג היה מחציו ולמטה שהם הנקודות שבו. \nמלובש מטיבור ולמטה דא\"ק תוך מ\"ה וב\"ן דא\"ק וכ\"ז הוא פנימיות א\"ק עצמו אורות וכלים. \n"},{"index":19,"he":"ואח\"כ הוציא בחי' החיצוניות להלבישו ותחלה הוציא אורות מן ע\"ב הכולל הפנימי שהוא \nהשערות של הכתר מקיפים ראשו מבחוץ עד המצח ועד האזנים כנודע. ואח\"כ הוציא שערו' \nהזקן הנמשכין מן ס\"ג (עצמו) הכולל הנקרא נקודים שמהם נעשו כללות ג' מוחין שבו \nונמשכין תחלה סוד הטעמים דס\"ג שהוא אח\"פ עד טיבורו. ואח\"כ לא הוציא שאר בחי' לחוץ \nיען כי הם מלובשים תוך מ\"ה וב\"ן כנ\"ל כדרך אורות ע\"ב הכולל שלא נתגלה ממנו רק \nהשערות הנמשכים מע\"ב של ע\"ב הכולל ושאר חלקם טמיר תוך ס\"ג הכולל. והנה רצה להוציא \nגם מן מ\"ה וב\"ן שלו הפנימים חיצוניותם לחוץ ואז עלו כל בחי' ס\"ג הפנימים הטמונים \nתוך מ\"ה וב\"ן הפנימים ועלו עמהם מ\"ה וב\"ן הפנימי' ואז אלו מ\"ה וב\"ן הם מ\"ן שלהם אל \nהטעמים עצמן דס\"ג שאינם מלובשין תוך מ\"ה וב\"ן והם בערך או\"א אל ישסו\"ת כי כמו \nשלצורך עיבור זו\"ן מזדווגין או\"א עלאין וישסו\"ת נכללין עמהם כן הכא הטעמים דס\"ג \n"},{"index":20,"he":"מזדווגים עם כל ע\"ב ומכ\"ש שנקודים תגין ואותיות דס\"ג מתחברים עמהם וטפלים להם ולכן \nאינם עולין בשם. דוגמא ישסו\"ת כנ\"ל ואז מולידין בחי' ב\"ן דחיצוני' ולבושם לחוץ הרי \nנולדה הנקבה עתה תחלה. ואמנם בחי' מ\"ה וב\"ן הפנימית של א\"ק חזרו לירד ולהתפשט בתוכו \nלמטה מהטיבור. אחר שנתגלה שם ההוא פרסה באמצע מבפנים ומשם היתה מאירה בחי' ב\"ן \nפנימית לב\"ן שיצא לחוץ הנקרא עולם הנקודות. נמצא כי י\"ס של עולם הנקודות היושב בחוץ \nמסבב לא\"ק מטיבורו ולמטה ויש לו ב' מיני אורות אחד מלמטה למעלה בפנימיות מן הטיבור \nעד העינים ומשם יוצא עיקר הארה לצורך הנקודים שהוא שם ב\"ן נוקבא אבל נעשה מאור חוזר \nכנ\"ל וגם יש לו אור ישר שהוא נוקב ועובר דרך העור מן הטיבור ולמטה ומאיר בנקודים \nדרך נקבי העור ודרך פי היסוד ודרך טבור ודרך נקב האחור. והנה עיקר הנקודים הם \nמאורות עינים, וכתר שבהם לוקח האורות והכלים מבחי' אזן הנכללת גם שם כנודע, וחו\"ב \n"},{"index":21,"he":"לוקחים מחוטם ופה ושיעור מועט מאזן, אך ז\"ת לוקחים מעט מחוטם ופה ואינם לוקחים כלל \nמאזן ומהארת היוצא דרך פי הטבור והאמה. הנה מהטבור לקח כתר. ומהיסוד לוקחים או\"א. \nוז\"ת עם ד' אחורים דאו\"א וישסו\"ת לוקחים מי' אצבעות הרגלים בסוד נעץ צפורניו בקרקע \nואח\"כ חזרו להזדווג ע\"ב הכולל עם טעמי' דס\"ג הכולל בסוד פנימיות. וכל שאר הבחי' \nטפלים להם ואז הולידו הזכר והוא שם מ\"ה ואז נתחברו מ\"ה וב\"ן ונעשה משניהן עולם \nאצילות באופן זה כי עתיק לוקח ה' ראשונות מטעמים דב\"ן. וג\"ר מנקודות דב\"ן. וד\"ר \nמתגין דב\"ן. וכתרים של אותיות דב\"ן. וא\"א לקח ה' אחרונות דטעמים דב\"ן. ואבא לקח ז\"ת \nדנקודות דב\"ן. ואמא ו\"ת דתגין דב\"ן. וז\"א ו\"ת (ו\"ת שהם אותיות דב\"ן) (נ\"א ז\"ת) \nדאותיות דב\"ן. ונוקבא עשירית אותיות דב\"ן (נ\"א העשירי דאותיות) ואמנם משם מ\"ה לקח \nעתיק טעמים דמ\"ה. וא\"א נקודות דמ\"ה. ואו\"א לקחו תגין דמ\"ה. וז\"א ו\"ת אותיות דמ\"ה. \n"},{"index":22,"he":"ונוקבא עשירית אותיות דמ\"ה: \nענין ה' בחי' נרנח\"י פנימי' והמקיפים הם ב' חיה ויחידה צריך לדעת כי גם בה' בחי' \nפנימית יש מקיף בכל א' כנפש נדב אביהוא ואליהו ז\"ל אבל אלו הב' מקיפים הם אחרים \nכוללים זולת ה' מקיפים שבפנימיות ואות לזה שבאלו המקיפים הפנימים יש יותר מה' שהוא \nמקיף ומקיף למקיף ומקיף לב' המקיפים כנזכר בפרשת ברכת כהנים (באד\"ר) א\"כ כל אלו \nזולת אותן הב' כוללים: \nבפנימיות א\"ק יש הויה אחת אשר א\"ק הוא לבוש אליה ומד' אותיותה יוצאים ד' הויות \nונגלים לחוץ של א\"ק והם הוי\"ה דע\"ב ס\"ג ב\"ן מ\"ה והם במצח אח\"פ ומה שקדם הוי\"ה דב\"ן, \nלהוי\"ה דמ\"ה הוא סוד תפילין דר\"ת והוא סוד נקבה תסובב גבר: \n \n"}]}
