{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-22","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":22,"title":"שער ה פרק ו","hebrewTitle":"שער ה פרק ו","segments":[{"index":1,"he":"שער ה פרק ו\nהכלל העולה כי כ\"ב אתוון הם רמ\"ח איברים של הגוף וה' דמנצפ\"ך הוא הדם ששורה בו הנפש \nשהם תגין ועיקר ישיבתה בלב. ורוח הוא נקודות וגם הם נקבות כנ\"ל כי הם אור חוזר \nוהטעמים הם הנשמה זכר. והל\"ב נתיבות הוא כללות הגוף והנפש. וי' אמירן הם י\"ס דרוח. \nוהנה נקודות הם ט' לפי שכבר ידעת כי ז\"א אינו רק ט\"ס כמנין א\"ח והמלכות אין בה \nנקודה כי היא בחינת נפש לבד לפי שכבר ידעת כי הזעיר אנפין אין לו רק ט\"ס ובין כולם \nהוא אחד. ואמנם הטעמים צריכין לחלק לי' חלקים וכן האותיות אף על פי שהם כ\"ב נחלקים \nלי' ספירות כי הכתר של רוח נקודות יש לה אות א' כלי שלה וכן בכל שאר י\"ס דרוח כי \nכ\"א יש לה אותיות ידועות שהוא הגוף וכלים שלהם ויש ספי' שיש לה אות א' ויש ספי' שיש \nלה ב' אותיות וכנזכר פ' אחרי דע\"ח ע\"ב וז\"ל אר\"ש לר\"א ת\"ח הנהו כ\"ב אתוון כולהו \nמתפרשן בהנהו י' אמירן כו' וע\"ש ושם נאמר כי הא אוליפנא לן כל אינון אתוון דרשימין \n"},{"index":2,"he":"וידעין בכל כתרא וכתרא ואנו לא זכינו בהן אמנם ממוצא דבר נוכל להבינם מס\"י ומזוהר \nשיר השירים כמ\"ש בע\"ה: \nוהנה נאמר בס\"י כי אמש הם באופן זה כי ג\"ר הם ג' קוים של ש' כי ראש נברא מאש וא' \nכוללת ג' אמצעיות חג\"ת כי גוייה נבראת מרוח והם ח\"ג ב' יודין דא'. ו' מן א' דא ת\"ת \nבאמצעיתא. כנזכר בס\"ה בכמה מקומות. מ' פתוחה ביסוד בכללות ג\"ת כי בטן נברא ממים כו' \nואותיות בג\"ד כפר\"ת הם (בז' אותיות דג\"ר כי הם) בז' נקבי הראש ב' אזן ימין חכמה. ג' \nאזן שמאל בינה. ד\"כ עיינין נ\"ה. פ' ר' חוטם ת\"ת דעת. ת' פה מלכות. שבראש. י\"ב \nפשוטים ה' בחסד ז' בגבורה (נ\"א ו' בגבורה) ב' ידים. וכעד\"ז כל הי\"ב פשוטים בו\"ק \nהגוף. ודע כי הרוח שהם י\"ס אינם כסדר הכלים כי החסד של הרוח הוא בכלי הגבו' וגבורת \nהרוח הוא בכלי החסד וז\"ס התכללות שמאלא בימינא וימינא בשמאלא הנזכר בזוהר ובתיקונים \nע\"ש וכן בפ' ויקרא דנ\"ד ובסוף שיר השירים בסוד הנקודות בפ' יהי רקיע בתוך המים \n"},{"index":3,"he":"וזכור זה היטב. נמצא כי הם ב' בחי' א' ד' רוחות דרום צפון מזרח מערב. בחי' ב' היא \nד' יסודות ארמ\"ע והם בחי' רוח וגוף דרום חם ויבש ובו מים קרים לחים וכן כולם ע\"ז \nהסדר גם דע כיון שכללות ז\"א אינו רק ו\"ק בחי' גופא אלא שבבחי' רוח נשלם לי' לכן גם \nהאותיות אינם רק בו\"ק. לכן אות א' מתחיל בחסד כנזכר בתרומה דקנ\"ט גם בזוהר שיר \nהשירים גבי הביאני המלך חדריו באדרא תניינא וז\"ל כ\"ב אתוון מתפשטים ושריין לאתנהרא \nמרישא דנהורא קדמאה וכו' כי כבר ידעת כי רישא דמלכא בחו\"ג אתתקן וכו' פ' משפטים \nדקכ\"ב נמצא כי כל הכ\"ב אתוון הם בי\"ס ועצמותם אינם רק ו\"ק נמצא כי האותיות הם נפש \nואז זו\"ן הם שמות אלהים לכן הם ד\"ו פרצופים נדבקין יחד אלא שזה אחור וזה קדם אך בבא \nהויות שהם רוח והם סוד המוחין דז\"א כידוע אז נגדל הז\"א ואז נעשו בן י\"ס גמורות אף \nבבחי' הכלים ואז ננסרת הנקבה ממנו ולקחה הדין של אלהים והזכר הויות ואז נקרא הוי\"ה \n"},{"index":4,"he":"אלהים שמא שלים והבן ולכן ננסרת ממנו כי הויות דוחין אלהים וניתנין לנקבה ומה שאנו \nאומרים תמיד חיצוניות העולמות הם הכלים האלו הגוף ונפש ופנימי' העולמות הם י\"ס דרוח \nשהם מלגאו בארח (נ\"א באורות) אצילות כנזכר די\"ז כי הנשמות של אדם באים מזה האדם \nדאצילות שם מ\"ה מלגאו הנק' י\"ס דרוח ומלאכים מן החיצוניות שהם הגוף ונפש וזה הגוף \nשל אלהים יורד לפעמים בבי\"ע ושם מתקשטת ומתלבשת באותן הלבושי' להתנאות בהם בפני \nבעלה לומר ראה גידולים שגדלתי ולהיות כי אור הנקודות הם אור החוזר לכן עולה תמיד \nבסוד זרקא: \n \n"},{"index":5,"he":"שער ה פרק ז\nוזהו כת\"י הרב ז\"ל ומזכיר בו דרוש דלעיל: \nאמ\"ש בג\"ד כפר\"ת: \nהנה נודע מן הכתוב לעיל כי אמ\"ש הם ג\"ר שהם יסודות אל ז\"ת ובג\"ד כפר\"ת הם ז\"ת יען \nשיש בהם דין ורחמים שהם אור ישר ואור חוזר שהם בחי' עצמן רחמים ובחי' מלכות שבכל \nאחד וא' הוא דין לכן הם כפולות וי\"ב פשוטות הם ספי' ת\"ת לבד שהוא א' מז' כפולות \nעצמן נחלקת לי\"ב חלקים שהם י\"ב פשוטות. והיותם י\"ב הוא כי כל ז\"ת נשרשים בגוף שהוא \nהת\"ת והז' כפולות עם ת\"ת בעצמו יהיה י\"ד אך הז\"ת זולת ת\"ת בהיותן כפול הם י\"ב נמצא \nכי הת\"ת בעצמו הוא מב' בחי' שהוא אות (א') ר' מבג\"ד כפר\"ת והיא כפולה. עוד יש בו \nי\"ב שרשים של ו\"ת שהם כפולות והם י\"ב ונכללין בת\"ת ואלו י\"ב פשוטות נקרא י\"ב גבולי \nאלכסונים בס\"י כי מאחר שהם עצמן בחי' ו\"ת כפולות אשר בת\"ת נשרשים א\"כ צריכין להיות \nמצויירין שם בציור גבולי אלכסוני' כי חלק א' גבול א' שבו יהיה נוטה באלכסון נגד \n"},{"index":6,"he":"ספי' החסד וחלק גבול הב' יהיה עומד ונוטה נוכח ספי' הגבורה ועד\"ז כולם כדי שאלו י\"ב \nחלקי הת\"ת יהיו נוטים פניהם נגד הו\"ס שהם שרשים לאלו י\"ב חלקי' שבת\"ת לינק מהם כי \nהרי בחי' חסד שבת\"ת צריך שיהיה בקו ימין הת\"ת בראשית הקו ויהיה נחלק לב' חלקים \nכפולים דגש ורפה ובסוף קו הימין דת\"ת יהיה בו ב' חלקים דנצח וכיוצא בזה בשאר. ודע \nכי גם ביסוד יש בו שנים עשר בחי' גבולי אלכסונים אלו כי כל הז\"ת צריך שיהיו נרשמים \nבו בסוד אלה תולדות יעקב יוסף וז\"ס וקרא זה אל זה י\"ב בי\"ב דת\"ת ודיסוד ואלו הי\"ב \nגבולי אלכסון דיסוד הם בחי' י\"ב מזלות עצמן ובחי' ז' ככבי לכת הם הז\"ת מפאת עצמן \nולא מבחי' התכללותן ביסוד וענין היותם י\"ב פשוטות הוא שהרי הם בחי' ז\"ת הרומזים \nבת\"ת או ביסוד בהיותם כפולות ולכן עלו בחשבון י\"ב וע\"כ הם י\"ב פשוטות כי ו' כפולות \nהם י\"ב פשוטות וע\"כ הי\"ב אינם כפולות רק פשוטות לבד: \nהכלל העולה כי י\"ס יש בהם י' אותיות אות א' בכל ספי' על סדר זה והם י' אותיות הנזכר \n"},{"index":7,"he":"אמ\"ש בג\"ד כפר\"ת א' הוא כתר שהוא א' והוא אות א' מן אל\"ף בי\"ת ות' במלכות שהיא \nאחרונה וכן ת' היא אחרונה בא\"ב נמצא כי ד' שהוא בת\"ת ובת\"ת זה יש בו י\"ב אותיות \nפשוטות שהם בחי' ז' אותיות בג\"ד כפ\"רת כפולות ועתה הם י\"ב פשוטות וז\"ס מ\"ש בפ' \nפקודי בהיכל רצון שהוא כולל שית היכלין אחרנין בגווה שהם ו' כפולה ונעשין י\"ב בסוד \nו\"ו כי ת\"ת נק' ו' כנ\"ל בענין ז' כפולות וי\"ב פשוטות. והנה האותיות הם כחות אצילות \nועצמות הספי' וסוד המלכות והצירופים (נ\"א כח אצולים מעצמות הספי' וסוד המלות \nוהצירופים) שבס\"י. הענין הוא שכל הכחות לא יפעלו אלא בסוד חזרתן וצירופם אל מקוריהם \nואז יושפע עליהם שפע רב וחזק לשיוכלו הם לפעול פעולתן בחוזק. וז\"ס המליך אות פלוני \nהנזכר בס\"י כי יחדה וקשרה אל שרשה ואז הוציא פעולה אחת ממנה וי' אותיות הנ\"ל כוללת \nכל הכ\"ב והם אמ\"ש בג\"ד כפר\"ת כנזכר בסוד י\"ס כסדרן מלמעלה למטה (נ\"א מלמטה למעלה) \n"},{"index":8,"he":"י\"ב פשוטות הם י\"ב גבולין וסוד אמ\"ש וי\"ה הם ג\"ר וטעם הקדמת א' באמ\"ש כי גם (כי) כל \nהדברים מורכבים מאש מים ורוח עכ\"ז עיקר הכל הוא ע\"י הרוח שהוא אות א' לכן בזכר וי\"ה \nרוח מים אש כי הרוח עולה על הכל ואחריו מ' מים שהוא חסד ואחריו ש' אש שהוא דין וזהו \nאמ\"ש. והנקבה בהפך ממש כי בא ממטה למעלה והוא אש\"ם וה\"י וכשהמליך אות מ' תחלה זכר \nמא\"ש וא' קודם אל ש' יו\"ה והנקבה מש\"א יה\"ו וכשהמליך ש' בזכר שמ\"א כי להיות שעיקרו \nש' שהוא דין הקדים ש' אל מ' הי\"ו. אמנם להיות כי המים רחמים גמורים מן הרוח שהוא \nממוזג לכן הקדים מ' אל א'. אך הנקבה שא\"מ הו\"י: \n \n"},{"index":9,"he":"שער ו פרק א מ\"ת\nהשער הששי שער העקודים ויתחלק לח' פרקים: \nאח\"כ באו הטעמים התחתונים שמתחת האותיות והם בחי' אורות היוצאים דרך הפה של א\"ק משם \nולחוץ והנה בכאן נתחברו האורות חיבור גמור כי הרי הם יוצאים דרך צינור א' לבד. \nוהטעם כי כל מה שהאורות מתרחקים ומתפשטין למטה כך יש יכולת להשיגם ולקבלם לכן אין \nחשש אם נתחברו המקיפים עם הפנימים יחד והנה כיון שכבר נתחברו האורות המקיפים \nופנימים יחד לכן מכאן התחיל להתהוות בחי' כלים אלא שהם זכים בתכלית הזכות כמ\"ש \nלפיכך עדיין לא נתגלה כאן רק בחי' כלי א' לבד אבל האורות הם נחלקים לי' ואלו האורות \nנקראו עקודים. ופי' הענין כי הנה כתיב וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן \nעקודים נקודים וברודים וגם כתיב כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך ובפ' זה רמוז כל \nבחי' אלו שאנו מדברים בכאן כי לבן הוא סוד לובן העליון אשר הוא קודם כל האצילות הזה \nוהוא (היה) העושה כל אלו הבחי' שהם עקודים נקודים ברודים לצורך האצילות שיאציל \n"},{"index":10,"he":"אחריהם אשר הוא נקרא בשם יעקב והתחיל בעקודים כי הם האור היוצאים מפה דא\"ק אשר בהם \nהתחיל גילוי הויות הכלים להיות י' אורות פנימים ומקיפים מקושרים ומחוברים יחד בתוך \nכלי א' אשה לסבה זו נקרא עקודים מלשון ויעקד את יצחק ר\"ל ויקשור וכמ\"ש בע\"ה אבל \nהאורות עליונים של אזנים וחוטם לא נתבארו בפ' כיון שעדיין לא נתגלו בהם הויות הכלי \nואח\"כ נבאר בע\"ה נקודים וברודים. והנה בהתחברות האורות פנימים עם האורות מקיפים \nמחוברים תוך הפה לכן בצאתם יחד חוץ לפה קשורים יחד הם מכים זה בזה ומבטשים זה בזה \nומהכאת שלהם אתייליד הויות בחי' כלים לכן נקרא המקום הזה פה כי פה גימ' ס\"ג וכ\"ב \nאתוון. והנה בחי' אותיות הם הכלים כנודע לכן נרמז בפה שם ס\"ג ועוד כ\"ב אותיות לרמוז \nעל מ\"ש שנתחדש במקום הזה ענין גילוי הויות הכלים שנתגלה בכאן ע\"י הכ\"ב אותיות: \nוהנה מן הפה הזה יצאו י\"ס פנימים וי' מקיפים ונמשכין מנגד הפנים עד נגד הטבור של זה \n"},{"index":11,"he":"הא\"ק וזה עיקר האור אבל ג\"כ מאיר דרך צדדים לכל סביבות זה האדם ע\"ד הנ\"ל באורות אזן \nחוטם. והנה באזן וחוטם לא היה רק ב' בחי' של אור והם פנימי ומקיף אבל כאן בפה נכפלו \nהבחינת והיו ב' שהן ד' כי הנה הם היו בחי' אורות וכלים והאורות נכפלו לב' בסוד \nפנימי ומקיף והכלים ג\"כ פנימי וחיצון ואלו ד' בחי' הם בחי' גילוי אותם ד' אלפין \nהנ\"ל שהיו בחוטם כי האור עבר ונמשך דרך פנימיות האדם הזה ויצא דרך הפה. והנה הב' \nאלפי\"ן שציורם יו\"י הם אור פנים ואור מקיף והב' אלפי\"ן שציורם יו\"ד הם ב' בחי' הכלי \nפנימי וחיצוניות ואלו הד' בחי' הם עצמן בחי' ב' אזנים וב' נקבי החוטם שנתגלו כאן \nבפה כי מן אזן ימין נמשך האור ויוצא דרך הפה בסוד או\"מ ומן החוטם ימין נמשך ויצא \nדרך הפה או\"פ (וב' אלפים שציורם יו\"ד הם בחי' הכלי פנימי וחיצון) ומנקב חוטם שמאל \nנמשך ונעשה פנימיות הכלי ומן אור אזן שמאל נמשך ונעשה חיצוניות הכלי ואלו הד' בחי' \n"},{"index":12,"he":"נכנסו בפה כי הנה בפה יש בחי' הבל ובחי' דבור והנה ההבל הוא בחי' אור והדבור הוא \nבחי' הכלי. והנה יש הבל ודבור העליון בלחי העליון סוד גיכ\"ק שהוא בחכמה והבל ודיבור \nתחתון בלחי תחתון סוד אחה\"ע שהוא בבינה ונמצא כי הבל עליון הוא או\"מ והתחתון הוא \nפנימי ודבור עליון כלי חיצון (ר\"ל פנימיות הכלי וחיצוניות הכלי) ודבור תחתון כלי \nפנימי והאורות שהם ההבלים הם בימין הפה והדברים שהם הכלים הם בשמאל הפה: \n \n"},{"index":13,"he":"שער ו פרק ב מ\"ת\nהנה אותן הד' אלפין שציירנו לעיל בחוטם הם נכנסין בפה ונעשים שם ד' הבלים והנה ד\"פ \nהבל גימ' קמ\"ח כי ע\"י השינים שבתוך הפה נטחנים אותן הד' הבלים ונעשים קמח ונגמרת \nפעולתן ואל יקשה בעיניך מ\"ש לעיל כי מן אור אזן שמאל הנכנס בפה נעשה ממנו חיצוניות \nהכלי ומן נקב חוטם שמאל נעשה פנימיות הכלי ועם היות כי אור מקיף גדול ומעולה מאור \nפנימי עם כל זה פנימיות הכלי גדול מחיצוניות הכלי כנראה בחוש העין מה שאין כן בחינת \nהאורות כי אור הגדול שלא יוכל הכלי להגביל ולקבל בתוכו מאיר מבחוץ בסוד אור מקיף \nואור המועט נשאר בפנים משא\"כ בכלים וא\"כ איך מבחי' אזן שהוא עליון יהיה חיצוניות \nהכלי ומן החוטם שהוא יותר תחתון יהיה פנימיות הכלי. התשובה בזה דע כי האור כולו הוא \nשוה בהשוואה א' וכאשר רצה לכנוס ולהיות מוגבל תוך הכלי אז האור ההוא שאינו יכול \nלישא' בכלי נשאר מבחוץ בבחי' מקיף ואו\"פ הוא מאיר מבפנים בכלי ועובר האור עד חצי \n"},{"index":14,"he":"עובי דופני הכלי מצד פנימיותו ואור המקיף הוא מאיר מבחוץ לכלי ועובר עד חצי עובי \nדופני הכלי מצד חיצוניותו וע\"י ב' אורות אלו מאיר הכלי ומזדכך. והנה אנו צריכין \nשחצי הכלי שבחוץ יאיר מחמת אור המקיף והנה או\"מ גדול מאד ולא היה עובר הארתו להיות \nנבלע ומאיר תוך הדופן של הכלי כי יש הרחק והפרש והבדל גדול ביניהם ולכן הוצרך \nשפנימיות הכלי הגרוע ישתווה עם או\"פ הגרוע ויאיר זה בזה וכן חיצוניות הכלי המעולה \nיאיר בו או\"מ המעולה דאל\"כ היה נשאר חיצוניות הכלי בלי הארה. גם יש סיבה אחרת היא \nקרובה אל סיבה הראשונה ממש והוא כי הנה אוה\"מ חשקו ורצונו הוא להתחבר עם או\"פ ולכן \nאם חצי הדופן של הכלי מצדו החיצון לא היה זך יותר לא היה עובר בו אור המקיף והיה \nאו\"פ חסר מלקבל בו אוה\"מ אמנם בהיות חצי הכלי של הדופן החיצון זך אז יש יכולת באור \nהמקיף לעבור עד חצי עובי הפנימי של הדופן ואז מאיר זה בזה אע\"פ שחציו הפנימי של \n"},{"index":15,"he":"הדופן לא יהיה זך אין בזה חשש כי האור פנימי עובר (נ\"א עבה) ומאיר בו עד חצי עוביו \nהפנימי אע\"פ שאינו זך יותר. וא\"ת כי עדיין יש להקשות ולומר שהרי בחוש הראיה אנו \nרואין שפנימיות הכלי זך יותר מחיצוניות. התשובה בזה הוא כך כי אע\"פ שאו\"פ קטן מאו\"מ \nעכ\"ז להיותו מוגבל תוך הכלי לכן הכלי מקבל הארה שלמה ממנו אבל אוה\"מ אע\"פ שהוא אור \nגדול עכ\"ז כיון שאינו דבוק ומצומצם עם הכלי אינו מאיר כ\"כ בחיצוניות הכלי כמו שמאיר \nהפנימי בפנימיות הכלי ובזה יבא הכל על נכון: \nמ\"ב דע כי אין לך שום בחי' פרצופים שבעולם שאין לו ה' חלקים נרנח\"י והם כפולים כי \nהם ה' בחי' פנימים וה' בחי' מקיפין. וכ\"א מאלו יש לו ב' בחי' א' אורות פנים וגדולים \nב' בחי' אורות אחוריים ומתמעטים. וכ\"ז הוא באורות, וכעד\"ז הם בכלים. כי יש בחי' \nכלים דפנים, ויש בחי' כלים דאחוריים (והכלים ג\"כ פנימי וחיצון). ודע כי כל הנ\"ל הוא \nהן בכללות העולמות הן בפרטותיהן בכל פרצופים בפ\"ע. ואמנם ענין הכללות גם הוא נחלק \n"},{"index":16,"he":"לכמה בחי' אם כללות כללי ואם כללות פרטי ועד\"ז מדרגות רבות פי' כי הנה היחידה לעולם \nאינה נכנסת בחשבון הפרצוף כי הוא נמנה אליו לבחינה עליונה ונפרדת ממנו יען הוא סוף \nהמדרגה עליונה וראש המדרגה התחתונה דוגמת מל' דאצילות שנעשית מל' אל אצילות ועתיק \nאל הבריאה והבן זה ולכן נמצא עתה ד' בחי' דרך כללות ונאמר כי הנה ע\"ב טעמים בכתר, \nוס\"ג נקודות בחכמה, ומ\"ה תגין בבינה, וב\"ן אותיות בת\"ת (נ\"א בז\"ת) וכבר ביארנו כי \nע\"ב הוא בכתר יש בו אריך ונוקבא, וכן ס\"ג בחכמה או\"א, וכן מ\"ה ישסו\"ת וכן ב\"ן זו\"ן, \nכי הם הבנים וישסו\"ת מ\"ה גימ' אד\"ם כי הם האבות של הבנים דב\"ן ועד\"ז פרטות כל א' \nמאלו יש לו ד' בחי' הנ\"ל. אמנם דע כי כ\"ז בהשלמתן אך להיות שהעולמות אינם לגמרי \nבשלימות עד שיושלם הבירור ותיקון של המלכים לכן אינם שלמים אמנם יש זמן שנשלמים \nהו\"ק אך לא לגמרי כנ\"ל: \nודע כי העולמות העליוני' כל מה שהם יותר תחתונים במדרגה זה מזה הם יותר מחוסרי \n"},{"index":17,"he":"השלימות זה מזה לכן תמצא עד עולם העקודים היו ה' בחי' או\"פ ומקיפים נגלים אלא \nשהשינוים ביניהם הוא כי באלו היו מתקרבים המקיפים עם הפנימים ובאלו יותר מתרחקים \nואמנם מעולם העקודים ולמטה עד סוף העולמו' היה חסרון א' שלא נתגלה להם (נ\"א בהם) \nבכל פרטיהם יותר מה' אורות פנימים וב' מקיפים שהם מקיף ליחידה ומקיף לחיה אך לשאר \nהג' פנימית לא יש להם בחי' מקיפים מבחי' נר\"ן רק מבחי' יחידה וחיה אשר מקיף כולם \nולא מפאת עצמן אמנם יש בהם שינוים וגירעונות עוד אחרות כפי סדר הפצופים והעולם אך \nהכלל שבהם כי אי אפשר להיות פחות (נ\"א יותר) מה' פנימים וב' מקיפים עליונים: \nודע כי כאשר לא יש בפרצוף בחי' חיה פנימים שהוא בחי' הטעמים שנקרא מוחין כי כל \nהמוחין בסוד חכמה הוא שם ע\"ב א\"א להזדווג ועדיין שאר האורות שיש לו שהם נר\"ן פנימית \nנקרא אורות אחורים ואז עומדין אב\"א והטעם כי כאשר אין לו בחי' הנ\"ל עדיין הם דינין \n"},{"index":18,"he":"ונקראו נקודות שהוא ס\"ג שהוא הנשמה דינין ולכן כדי שלא יהיה בהם אחיזה אל החיצונים \nהם מוכרחים להיות אחוריים היותר חיצונים שהם בחי' אותיות ותגין שהם נפש ורוח להיות \nדבוקים יחד ואינם נגלין רק או\"פ שהם נשמה בינה, אך בבא חיה פנימי שהם המוחין אז אין \nהקליפות יכולין להתאחז כלל אפילו באחוריים כי אור החיה מאיר עד שם אך בעוד שאין בה \nאלא נשמה בינה, אמת הוא שאין כח בקלי' לאחוז בנשמה עצמה שהוא בפנים אך באחוריים \nשולטין לכך עומדין אז אב\"א ובבוא חיה אין יכולין אז לאחוז החצונים אפי' באחוריים \nמרוב האור שמאיר החיה באחוריים ונגדלים יותר ואז חוזרת פב\"פ ומזדווגים ביחד. וביאור \nהענין זה יותר הוא כי בעוד שאין בו אלא נשמה עדיין יש פחד מהחיצונים שלא יתאחזו \nבאורות האחוריים שהוא נפש לבד כיון שצריכין שמירה לכן צריכין להיות אב\"א, אך יש \nעדיין פחד שמא יכנסו החיצונים בין הדבקים בין אחור לאחור וינקו משם. ולכן בעוד \n"},{"index":19,"he":"שעדיין אין בהם רק בחי' נשמה לבד עשה המאציל סדר א' שגם אורות של הנקבה לא ימשכו רק \nע\"י הזכר ואז הזכר יקח ב' בחי' שלו ושלה ויצאו אורות ממנו אליה דרך נקב אל אחוריו \nושם תדבק ותקשרת עמו הנקבה לגמרי בכותל א' לבד ואין שם מקום פנוי בין הדבקים לכנוס \nשם זרים. והבן ותראה כי כן כיוצא בזה בהיות האדם התחתון בסוד נפש אז הוא דבוק ונאחז \nעם היצה\"ר שהוא הקליפות בסוד ונפש כי תחטא ובהיותו בסוד רוח אינו כ\"כ חוטא בסוד לב \nטהור ורוח נכון וגו' ובהיותו בסוד נשמה הוא רחוק מן החטא אך צריך שמירה מן האחוריים \nובהיות נשמה לנשמה אז אינו חוטא כלל ועיקר ודי בזה: \nונחזור לענין כי בהיות זו\"ן בסוד נפש לבד הוצרכו להיות שם בסוד עיבור במעי האם שלא \nיאחזו בהם זרים ואפי' שם עומדים אב\"א ובצאתם בזמן שבא להם הרוח בזמן היניקה ואז האם \nרובצת עליהם בסוד על גוזליו ירחף ועכ\"ז הם אב\"א ואח\"כ בגדלות בא להם הנשמה דגדלות \n"},{"index":20,"he":"והם מוחין מצד אמא ועדיין חסר להם המוחין מצד אבא שהוא חכמה הנקרא חיה להכנס בהם \nאבל עכ\"ז כבר הם פב\"פ ומזדווגים ועדיין הוא חסרון אמנם אח\"כ בבוא להם גם החיה \nויחידה ואח\"כ מקיף חיה ואח\"כ מקיף יחידה אז הם שלימים ואין זה אלא בעלותם בדיקנא \nדא\"א ודי בזה (נ\"א אח\"כ יבא להם גם החיה ויחידה פנימי ומקיף חיה ואח\"כ מקיף יחידה \nואז הם שלמים ואין זה וכו'): \n \n"}]}
