{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-24","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":24,"title":"שער ו פרק ו מ\"ת","hebrewTitle":"שער ו פרק ו מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער ו פרק ו מ\"ת\nהנה בעולם העקודים בעת ירידת האורות של הי\"ס שבו למטה היה אור נמשך להם מן המאציל \nבבחי' אור ישר ואח\"כ בחזרתן לעלות למעלה הנה נמשך להם האור בבחי' אור חוזר. וצריכים \nאנו להודיעך עתה בהקדמה אחרת כוללת כל העולמות (נ\"א כלולה בכל המקום) והוא בענין \nחזרת האורות אל המאציל כי זולת מה שביארנו במ\"א כי אע\"פ שהם עולין ומסתלקין הנה הם \nממשיכין מלמעל' למטה מן המאציל בחי' אור הנקרא אור חוזר עוד יש בחי' אחרת גדולה ורב \nהתועלת והוא כי לעולם אפילו כשמסתלקין אינם מסתלקין לגמרי בכל בחינותיהן עצמן \nועולין אמנם מניחין מכחן ומבחי' עצמן קצת הארה למטה במקום אשר עמדו שם בראשונה וזה \nהארה אינה נעקרת משם לעולם ועד אף גם בעת עלותן למעלה הארה הזאת נקרא רשימו בסוד \nשמני כחותם על לבך הנזכר סוף פ' משפטים בסבא דקי\"ד ע\"א. והטעם הוא כי האורות \nהעליונים הם לאורות התחתונים בבחי' האב על הבנים אשר חשקו תמיד להשפיע בהם כמבואר \n"},{"index":2,"he":"אצלינו בכבוד אב ואם כי ניצוץ א' מהאב נמשך אל הבן ואינו זז ממנו לעולם וכן הענין \nבכאן בי\"ס כי העליונים מניחין במקום הא' קצת הארה הנקרא רשימו כדי שמשם יומשך הארה \nלתחתונים ונמצא כי בהעלות הכתר ובהסתלקותו מניח רשימו אחד במקומו בכלי ההוא שלו כדי \nלהאיר ממנו לחכמה אשר תחתיו אחר שהוא עצמו יעלה ויסתלק (נ\"א אחרי שיעלה ויסתלק) \nואחר שהוא עלה ונסתלק אז נמשכת הארה אל אור החכמה מאותו הרשימו שהניח הכתר בכלי שלו \nואע\"פ שאח\"כ יתעלה ויסתלק ג\"כ אור חכמה אל המאציל אע\"פ כן אותו רשימו שנשאר בכלי של \nכתר אינו זז ממנו אף אחר שעלה החכמה אל המאציל. וכן אח\"כ כשעלה החכמה למאציל מניח \nרשימו בכלי שלו להאיר ממנו לבינה אחר הסתלק עצמו ואף גם אחר עלות בינה למאציל אין \nרשימו של חכמה מסתלק מכלי החכמה ועד\"ז כולם עד היסוד אבל אור המלכות כאשר מסתלקת \nאינה מנחת רשימו בכלי שלה לפי שאין שום ספירה תחתיה לקבל הימנה ואע\"פ שעתיד להיות \n"},{"index":3,"he":"עולם אחר (נ\"א שיש עולמות אחרות) תחתיה מקבלים מינה אינה היא מסוג שלהם. ואין לה \nדביקות עמהם כמו שיש דביקות אל הי\"ס דבכל עולם ועולם בפ\"ע נמצא כי כל אותן הספי' הם \nמניחין רשימו במקומן ובכלי שלהן כאשר רוצין להסתלק ולעלות. אמנם אור המלכות אינו \nמניח רשימו בכלי שלה רק מן הרשימו שמשאיר אור היסוד בכלי שלו משם נמשך הארה אל כלי \nשל המלכות אחר הסתלקות האור שלה וזה סבה אחרת למה נקרא מלכות עניה דלית לה מגרמה \nכלום וגם נקרא אספקלריא דלא נהרא והטעם הוא כי הכלי שלה בהעלותה והסתלק האור ממנה \nלא נהרא כלום כי לא נשאר בה שום אור אפי' בבחי' רשימו ואפי' חיות הכלי ההוא אינו \nמבחי' אור שלה רק מבחי' הרשימו שנשאר בכלי יסוד כנ\"ל ומשם מחיה ומאיר בכלי המלכות \nוזה אומרו דלית לה מגרמה כלום: \nהנה נתבאר לנו ע\"י ב' הקדמות אלו איך הכלים של הספי' אף בעת חזרת אורותיהן \nוהסתלקותם אל המאציל עכ\"ז יש בהם ב' מיני אורות א' הנקרא אור חוזר והוא דין והב' \n"},{"index":4,"he":"הוא אור הנשאר בכלי הנקרא רשימו אשר הוא אור ישר והוא רחמים כי הרי (נ\"א גם) הוא \nנשאר שם מבחי' האורות אשר יצאו למטה בבחי' אור ישר. ונמצא כי בעוה\"ז של העקודים \nאע\"פ שעדיין בעת הזאת לא נגמרה מלאכת הכלים עכ\"ז בחינותיהן ומציאותן שמהם נתהוו \n(נ\"א נתהווה) שהוא אור העב (נ\"א שהיא כלי מחובר עם אור) המחובר עם האור הזך כנ\"ל \nבמקומו כבר היה שם ובחזרת האור הזך למעלה נשאר אור העב למטה שהוא בחי' הכלים עצמן \nושם בזה האור העב שהוא הכלים שם הניחו האורות הזכים ב' בחי' (נ\"א ושם הניחו האורות \nמהם) הנ\"ל א' אור ישר רשימו וב' אור חוזר. וכבר ביארנו במ\"א כי בהעלות האורות למעלה \nניתוסף בהם איזה בחי' ובעלות אור הכתר במאציל ניתוסף באור המלכות או\"מ התחתון שהיא \nבחי' חיה וניתוסף באור הז\"א ג\"כ בחי' אור א' יותר על מה שהיה לו בתחילה טרם חזרת \nעליית האורות והוא יחידה פנימית ובאור בינה ניתוסף חיה ובאור חכמה ניתוסף נשמה. \n"},{"index":5,"he":"אח\"כ עלתה אור החכמה במאציל וחזרו אורות שאר הספי' שתחתיה לנסוע נסיעה ב' עד שנמצא \nאור של בינה במקום כתר. ואור המלכות במקום הוד, ועתה ניתוסף באור המלכות מקיף עליון \nשל יחידה, ובאור ז\"א מקיף תחתון של חיה, ובאור בינה יחידה פנימית, ועתה המלכות כבר \nנשלמה בכל בחינותיה. ואח\"כ אור הבינה עלתה במאציל ואז עלה אור החסד דז\"א במקום כתר \nואור המלכות במקום נצח ואז ניתוסף בז\"א לבדו או\"מ העליון של יחידה ועתה כבר נשלם גם \nהוא בכל בחי' ומכאן ואילך בעלות שאר אורות התחתונים לא היתה עוד תוספות לז\"א ולא \nלנוקבא כי כבר נשלמו כנ\"ל כי מעולם העקודים ואילך לא יצאו רק ב' מקיפים עליונים לבד \nשהם מקיף של חיה ומקיף של יחידה. ודע כי זה שאמרנו כי בחזרת כל אור ואור להתעלות \nבמאציל היה ניתוסף הארה ושלימות גמור באורות שתחתיו אין הדבר הזה (נ\"א אין זה מדבר) \nבהיותן עולין ומסתלקים כי אדרבא אז היה חסרון אור בכל האורות שתחתיו. לפי שכיון \n"},{"index":6,"he":"שאורות ראשונים הפכו פניהם לעלות ולידבק במאציל אין רצונם להאיר למטה וגם המאציל \nאינו מאיר באורות תחתונים כי באמת אורות עליונים בהיותם מסתלקים הם מפסיקים בין \nהמאציל אליהם כי העליונים אינם רוצים לקבל הארה לתת לתחתונים בעודם חשקים ותאבים \nלעלות להדבק במאציל ואדרבא יש חסרון באורות התחתונים ממה שהיה להם בראשונה אמנם \nתוס' אורות הנ\"ל אינם אלא לאחר שנגמר האור העליון להתעלות בשורשו: \nונבאר סדר ענין זה איך הוא כי הנה כאשר התחיל הכתר לעלות בראשית כל שאר האורות \nולהתעלם בשורשו ובמאצילו אז בעודו עולה ומסתלק גם יחידה פנימית שניתן למלכות בעת \nירידת הכתר היתה עתה מסתלקת ממנה וכן בחי' חיה פנימית שבז\"א שנמשכת לו בעת ירידת \nהכתר היתה עתה מסתלקת ממנו ומן הבינה מסתלק הנשמה ומן החכמה הרוח. ואמנם עדיין \nנשארו בכולם רשימו של אותן האורות שהוא רשימו דנשמה ורשימו דרוח וכיוצא בזה כי אף \nעל פי שנסתלקו האורות לא היתה כוונתן להסתלק לגמרי לעולם לכן רושם האורות שהיו באלו \n"},{"index":7,"he":"אורות תחתונים נשאר במקומן כי אפי' בהסתלקותן בהכרח מאירין קצת הארה בתחתונים דאל\"כ \nיתבטלו לגמרי כמ\"ש בע\"ה ואחר אשר הושלם אור הכתר להסתלק ולהתעלם במאציל לגמרי אז כל \nהאורות שתחתיו חוזרים להאיר כבראשונה ממש וגם ניתוסף בהם אורות הנוספות כנ\"ל. וטעם \nהדבר הוא כי הנה כאשר נשלם הכתר להתעלם במאציל גם שאר אורות עלו במדריגה א' יותר \nממה שהיה להם בתחלה וכולן עלו זא\"ז עד שנמצאת אור המלכות במקום שהיה בו בתחלה אור \nהיסוד והיא יותר קרובה מדריגה א' אל המאציל ממה שהיה בתחלה והיא מקבלת עתה מן \nהמאציל כל מה שהיה בה בתחלה והיא יחידה פנימית ועוד אור הנוספת שהוא מקיף התחתון \nדבחי' חיה כנ\"ל וכן היה הענין בז\"א ובחו\"ב שכולם חזרו לקבל הארה א' עם תוספות \nהאורות. וכן כאשר גם אור החכמה היה מסתלק לעלות אל מקום אור הכתר אז מסתלק מאור \n(נ\"א מתוך) המלכות מה שקבלה ע\"י אור החכמה וכן מכל שאר האורות והוא בחי' חיה פנימית \n"},{"index":8,"he":"מן המלכות וכעד\"ז בשאר אורות ז\"א ובינה ולא נשאר בהם רק בחי' רשימו בלבד כנ\"ל וכאשר \nנגמרה עליית אור של חכמה במקום כתר אז חזר בחי' האור כבראשונה להאיר להם כל הבחי' \nשהיו בתחלה ועוד אורות נוספים כנ\"ל. ואח\"כ כאשר התחיל אור החכמה להסתלק עוד מן מקום \nהכתר לעלות אל המאציל אז חזרו כל האורות התחתונים לגרוע כל האורות שהיו נמשכין להם \nעל ידי אור החכמה ולא נשאר בהם רק הרשימו לבד וכאשר נגמר להתעלם במאציל אז חזרו בהם \nכל האורות ועוד הארה נוספת לפי שגם הם נתקרבו אל המאציל יותר מבראשונה. וכעד\"ז היה \nבעליית שאר אורות תחתונים כי כשהיה אור העליון עולה היה אור התחתונים גורע ואחר גמר \nהסתלקות העליונים היו חוזרים כל האורות התחתונים כבראשונה וגם בתוס' אור כנ\"ל. אלא \nשיש הפרש ביניהם והוא כי בעת הסתלקות אור הכתר לא היה רק הסתלקות אור א' לבד שעלה \nונסתלק במאציל וע\"כ לא נמצאו בו רק ב' בחי' אחד בעת הסתלקותו שאז נגרע (נ\"א נגמר) \n"},{"index":9,"he":"אור התחתונים והב' אחר גמר הסתלקותו במאציל (אז חזרו האורו' כנ\"ל ל\"ג) כי אז חזר \nהאור אל האורות שתחתיו. אבל בחכמה היו ב' בחי' הסתלקות א' בהסתלקותו עד מקום הכתר \nוהב' בהסתלקו במאציל ובכ\"א מב' הסתלקות אלו היה לה ב' בחי' שהוא גירעון ותוס' האור. \nוכעד\"ז היה בבינה ג' מיני הסתלקות ויוכפלו לו'. וכעד\"ז עד תשלום חזרת כל י' אורות \nבשרשם שהוא המאציל והוא (נ\"א והנה) בחי' הפה דא\"ק כמ\"ש כי הוא (ענין) השורש שלהם. \nוזהו (נ\"א והנה) שינוי א' שיש בעולם העקודים משא\"כ בעולם אצילות כי בעולם האצילו' \nהיו או\"א יותר שלמים מזו\"ן שאינם כ\"כ שלמים בבחי' עצמן כמ\"ש במקומו בע\"ה אבל בעולם \nהעקודים זו\"ן נתקנו יותר מאו\"א ונשלמו בחינותן יותר מהם והוא כי זו\"ן היו פב\"פ \nואו\"א היו אב\"א כי הנה נודע כי טפת זווג של הזכר היא נמשכת מן המוחין שבו והוא נשמה \nלנשמה. והנה קודם שחזרו כל ספי' וספי' אפי' כתר העליון לעלות במאציל כבר היו לזו\"ן \n"},{"index":10,"he":"כדי צורכם אל הזווג שיוכלו להזדווג כי הנה ז\"א כבר היה לו בחי' חיה כנ\"ל שהוא חכמה \nשבו גם המלכות כבר היתה בה עוד יתרון אחר שהיתה בה בחי' יחידה וע\"י כן היו יכולין \nלהיות מאז פב\"פ ואע\"פ שהיה יתרון למלכות מן הז\"א אין בה חשש ולא עוד אלא שאפי' קודם \nשזו\"ן עצמם יעלו אל המאציל כבר היו זו\"ן שלימים בכל בחי' הראוי להם המצטרכים להם \nשהם ה' בחי' פנימים וב' מקיף דיחידה וחיה ומכ\"ש שהיה להם כל מה שצריכים להם שיוכלו \nלחזור פב\"פ שהם מבחי' חיה ולמטה כנ\"ל. אמנם או\"א אפי' שכבר אור הכתר חזר לעלות \nבמאציל לא היה באבא בחי' חכמה שבו שהוא חיה (נ\"א נמצא) ומכ\"ש שלא היו שלימין בכל \nבחי' המצטרכים להם שהם ה' פנימי' וב' מקיפים כי לאבא אחר תכלית שלימותו היה לו רק \nג' מהם נר\"ן פנימים ולאימא היו ד' פנימים וחסר ממנה בחי' יחידה הפנימים וב' מקיפים \nוכיון שעדיין אבא לא היה לו בחי' חיה להוציא טפת המוחין לזווג לכן נשארו אב\"א. ואם \n"},{"index":11,"he":"תשאל ותאמר מאחר שזו\"ן היו אורותיהן שלמין בכל בחינותם למה עלו אח\"כ אל המאציל ללא \nצורך. והענין הוא שכל חיותם ושלימותם הוא נמשך להם מאו\"א כנודע. וכיון שנתרחקו מהם \nאו\"א ועלו למעלה עלו גם הם אחריהם כי החשק במקבלים לרדוף ולהדבק במאצילם ורוצים \nלהתקרב ולקבל מהם ולא רצו להפרד מן או\"א שעלו למעלה כדי שלא ישארו רחוקים מהם. עוד \nטע\nם אחר כנ\"ל כי סיבת חזרת האורות האלו במאצילם היו כדי שבעודם מסתלקים יוכלו הכלים \nלהתעבות (נ\"א להעשות) ולגמור מלאכתם וע\"כ גם אורות זו\"ן גם הם עלו לצורך בנין \nכליהם: \n \n"},{"index":12,"he":"שער ו פרק ז מ\"ת\nוצריך עתה לבאר מה הארה היתה נמשכת אל האורות התחתונים בעת עליית אורות העליונים \nמהם כמו שהתחלנו לבאר למעלה ענין זה. וכדי לבאר ענין זה יתבאר לך כלל גדול שיצטרך \nלך בכל שאר מקומות והוא ענין אור ישר ואור חוזר מתתא לעילא כנזכר בתיקונים ובזהר \nבמקומות רבים. דע כי אין ספק כי לעולם השגחת השפעת המאציל בנאצלים אינה נפסקת אפי' \nרגע א' ואף גם בהיות פגם בתחתונים שאז (נ\"א נמצא ניצוצי) האורות העליונים מחזירין \nפניהם מן התחתונים ומסתלקין מהם ועולין למעלה עכ\"ז השגחת הארה עליונה המוכרחת \nלהחיות התחתונים די ספוקם אינה נפסקת כלל כמ\"ש ע\"פ כי רגע באפו חיים ברצונו. ובודאי \nהוא שלא תהיה הארה זו הנמשכת מן המאציל המאיר בתחתונים בעת הסתלקות האורות למעלה \nדומה אל הארה הנמשכת בתחתונים בעת ירידת אורות העליונים למטה להאיר בתחתונים. ונמצא \nעתה ב' בחי' אורות נמשכין מן המאציל לתחתונים א' הוא בעת ירידת האורות למטה. והב' \n"},{"index":13,"he":"הוא בעת הסתלקות האורות למעלה זאת דרך עליה וזאת דרך ירידה. ואמנם (נ\"א כשרצון \nבעליונים) כאשר יש רצון ויש כח בתחתונים ושלימות לקבל אור העליון של המאציל אז \nהאורות העליונים חשקם וחפצם להאיר למטה ועי\"כ הופכים פניהם למטה להמקבלים לירד \nלהאיר בהם דרך פנים בפנים מאירים ואמנם כשאין שלימות בתחתונים והאורות מסתלקים הם \nהופכים (נ\"א והופכים) פנים אל המאציל אשר כוונתן לעלות שם ומחזירין את אחוריהן נגד \nהמקבלים התחתונים ואז אותו הארה שמאירה בתחתונים בעת ההיא באה דרך אחוריהם \nומאחוריהם מקבלים התחתונים הארה המוכרחת להם כדי חיותם ולא יותר: \nוהנה האור הנמשך דרך ירידה הוא אור ישר ורחמים ונק' אור פנים. ואור החוזר דרך עליה \nנק' אור חוזר ואור אחור ודין. והנה ב' בחי' אלו נמצאים בכל הי' ספירות. אמנם יש \nחילוק ביניהן בבחי' אור חוזר והוא זה כי הנה כאשר אור הכתר מסתלק ועולה והופך פניו \nלמעלה כנגד המאציל ואחוריו למטה כנגד החכמה הנה אז החכמה מקבלת אור חוזר ההוא הנמשך \n"},{"index":14,"he":"מן המאציל ע\"י אחור א' לבד שהיא אחור הכתר. אמנם בעלות החכמה גם היא אל המאציל וגם \nהיא תתהפך אז אחוריה למטה אל הבינה אז מקבלת הבינה אור החוזר הנמשך מהמאציל דרך ב' \nאחוריים שהם אחור הכתר ואחור החכמה. וכעד\"ז בכל הספירות עד שנמצא כי המל' תקבל אור \nהנמשך לה מן המאציל דרך ט' אחוריים. וכבר נתב\"ל כי אור האחוריים הם דינין א\"כ כל מה \nשנתרבו האחוריים יהיה האור הנמשך דין קשה ויותר חזק והרי זה חילוק א' בענין ריבוי \nאחוריים או מעוטן. והנה עוד יש חילוק אחר בענין איכות אחוריים בעצמן שאין כולן שוין \nשאין אחוריים של חסד דומין לאחוריים של גבורה כי האחוריים של גבורה הם דינין קשים \nעד מאד וכעד\"ז בכל ספי' בחי' הדנין אשר באחוריהם אינם שוין זה לזה. כי ספי' הת\"ת \nאשר מקבל האור דרך אחוריים של הגבורה יהיה אור ההוא דין קשה עד מאד יותר מאשר למעלה \nממנו. ונמצא כפי החילוקים שיתהוו באור החוזר ההוא הנמשך לו אם נמשך דרך אחוריים \n"},{"index":15,"he":"רבים או מועטים או אם יהיה דרך אחוריים ממותקים או קשים בערך ההוא יהיה אור החוזר \nההוא או דין קשה או דין רך או דין ממוצע וכיוצא בזה פרטים אחרים רבים מובנים מעצמן. \nוהנה כל העניינים האלו היו באלו הי\"ס בעולם העקודים (נ\"א הטעמי' האלו היה בערך ההוא \nבאלו בעולם העקודים) והנה כדי שנבין היטב בחי' אור ישר וחוזר פנים ואחור אבאר לך \nלמציאות זה בזו\"ן ומשם תקיש אל השאר: \n \n"}]}
