{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-26","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":26,"title":"שער ז פרק ב","hebrewTitle":"שער ז פרק ב","segments":[{"index":1,"he":"שער ז פרק ב\nאמנם מציאות מטי ולא מטי צריך לבאר היטב מה ענינו ונאמר כי תחלה מתחיל האור לבא \nבכתר וכל הט' אורות כלולים בו ואח\"כ חזר להיות בחי' לא מטי (נ\"א בחי' מול\"מ) שחזר \nויצא משם אור המגיע אל הכתר אך הט' אורות אחרים היו נשארים בכתר כי יש כח בכתר \nלסובלם ואז בעת אשר לא מטי בכתר האור אליו אז ממשיך כתר אל החכמה פב\"פ כנ\"ל את הט' \nאורות ונתנם בחכמה ואז החכמה הפכה פניה אחר שקבלה הט' אורות ומאירה לבינה פב\"פ הארה \nלבדה אבל אינה נותנת לה עדיין את הח' (נ\"א את הז') אורות. אח\"כ חזר אור הכתר להיות \nמטי בכתר ואז אור החכמה חזר להתעלם בכתר מחמת החשק שיש לה להתחבר עם הכתר ואז כלי \nחכמה הפך פניו אל הכתר ונתן לו את האור שלו אך אור הבינה שהוא [שהיה] בחכמה אינה \nעולה עמו בכתר מחמת חשק הבנים שהיא אמם. וכבר ביארנו כי אין מציאות חזרת פנים ואחור \nרק בבחי' כלים אבל באורות עצמן לא יצדק בהם פנים ואחור רק התפשטות והסתלקות. ואמנם \n"},{"index":2,"he":"אחרי הפכו כלי של חכמה פניו נגד הכתר ועלה שם האור שלו הנה אח\"כ חזר והפך פניו למטה \nנגד הבינה ונתן לה את הח' (נ\"א הז') אורות. ודע כי כל נתינת אורות הוא לעולם בבחי' \nפב\"פ. ואמנם הבינה לא הפכה פניה להאיר למטה בחסד כי לא היה כח בחסד ובו\"ק לקבל אור \nגדול כזה פב\"פ רק אבא כי הלא יש כאן אור של הו\"ק ועוד אור הבינה שהיא יותר גדולה \nמכולם יחד. אך תחלה כאשר לא היו עדיין אורות בבינה רק שנתנה לחכמה אז הפכה חכמה \nפניה והאירה אל הבינה הארה לבד (נ\"א יחד וזהו) פב\"פ משא\"כ בחסד לפי שיש בבינה כח \nלקבל האורות ההם לפי שז' אורות תחתונים היו בטלים לגבי האור שלה וגם האור שלה ודאי \nשתוכל לקבל והאור של החכמה אף על פי שאור שלו גדול מהאור שלה עכ\"ז כבר ידעת כי אבא \nואמא כחדא שריין וכחדא נפקין ויכולה היא לקבל אור החכמה מה שאין כן בחסד כי יש הפרש \nגדול בינו לאור בינה ואינו יכול לקבלו פב\"פ: \nונחזור אל הענין כי כאשר חזר להיות לא מטי בכתר הנה אז הוא מטי בחכמה ויורד אור של \n"},{"index":3,"he":"חכמה בה ואז כבר הז' בנים שיש בבינה הם גדולים ואינם צריכין לאמם ואז בינה עולה \nלחכמה מחמת חשק שיש לה להדבק עמה וזה נקרא לא מטי באור הבינה ואז כלי הבינה הפכה \nפניה למטה ויורדין הז' אורות שבה וניתנין כולם אל חסד פב\"פ. ואח\"כ חוזר להיות מטי \nהאור בכתר ואז אור חו\"ב שניהם עולין שם מחמת חשק שיש להם ואז נמצא שיש הרחק גדול \nבין הבנים לבין אור הג\"ר כי יש ביניהם ב' מרחקים בינה וחכמה שאין בהם (נ\"א ביניהם) \nאור לכן אור החסד עולה אז לבינה ונקרא לא מטי בחסד ואז הופך כלי החסד את פניו ונותן \nהו' אורות למטה בגבורה. אח\"כ חזר להיות לא מטי בכתר ואז הוא מטי בחכמה אז הבינה היה \nראוי להיות נשארת שם בחכמה כבתחלה אך מחמת אור החסד אשר במקומה לכן יורדת להיות שם \nעמו וזהו כי חפץ חסד הוא וכבר ידעת כי בינה נקרא הו\"א וכאשר ירדה הבינה במקומה אז \nהחסד א\"צ אליה ויורד למקומה ונקרא מטי בחסד ואז עולה אור הגבורה בחסד וזה נקרא לא \n"},{"index":4,"he":"מטי בגבורה ואז הופכת כלי הגבורה פניה למטה ונותנת הה' אורות למטה בת\"ת וזה נקרא \nמטי בת\"ת. אח\"כ חזר להיות מטי בכתר ואז לא הוי מטי בחו\"ב כי ב' עולין שם ביחד לכתר \nואז הוי לא מטי בחסד כי הוא עולה למקום הבינה כאשר בתחלה מפני ב' מרחקים שביניהם \nכנ\"ל ואז הוי מטי בגבורה ואז לא הוי מטי בת\"ת כי אור הת\"ת עולה בגבורה מחמת החשק \nואז כלי הת\"ת הופך פניו ונותן הד' אורות בנצח וזה נקרא מטי בנצח. אח\"כ חוזר להיות \nלא מטי בכתר ואז הוי מטי בחכמה גם בבינה הוי מטי מחמת חסד אשר שם כנ\"ל כי חפץ חסד \nהוא ואז הוי ג\"כ מטי בחסד כי אז החסד יורד למקומו ואז הוי לא מטי בגבורה כי הגבורה \nעלה עם החסד ואז הוי מטי בת\"ת ויורד אור בת\"ת ואז הוי לא מטי בנצח כי אור הנצח עולה \nעם הת\"ת ואז הוי מטי בהוד כי אז הופך כלי הנצח פניו ונותן הג' אורות להוד ואז ההוד \nהופך פניו אל היסוד ומאיר בו [נ\"א בחכמה]. וכן הענין בכל הו\"ק כי כאשר האורות נתנין \n"},{"index":5,"he":"בהם הם הופכים פניהם ומאירים למטה כי דוקא הבינה היא שלא הפכה פניה לחסד כי אין כח \nבחסד לקבל אור הבינה אך הו\"ק הם בעצמם יש להם יכולת לקבל אחד את האור חבירו זה מזה \nכי כל הו\"ק הם שוין. אח\"כ חזר להיות מטי בכתר ואז לא מטי בחו\"ב כי שניהן עולין שם \nגם בחסד לא מטי כי עלה לבינה והוי מטי בגבורה ואז הוי לא מטי בת\"ת ואז הוי מטי בנצח \nולא מטי בהוד ואז הפך ההוד פניו ונותן הב' אורות ליסוד ואז הוי מטי ביסוד ואז היסוד \nהפך פניו ומאיר למלכות כנ\"ל בכל הו\"ק. אח\"כ חזר להיות לא מטי בכתר ואז הוי מטי \nבחו\"ב וחסד ואז הוי לא מטי בגבורה ומטי בת\"ת ולא מטי בנצח ומטי בהוד ולא מטי ביסוד \nכי עלה בהוד ואז הופך פניו ונותן אור למלכות למטה במקומה ואז הוי מטי במלכות: \nוהרי עתה נשלם בחי' הראשונות שהיא מציאות התפשטות והנה הגיעו כל י' אורות עד המלכות \nועתה הבחי' הב' היא פשוטה כי עתה חזר להיות מטי בכתר ואז לא מטי בחו\"ב ובחסד ומטי \n"},{"index":6,"he":"בגבורה ולא מטי בת\"ת ומטי בנצח ולא מטי בהוד ומטי ביסוד ולא מטי במלכות ואח\"כ חוזר \nכמתחילה והרי עתה כמה בחי' הא' כי לעולם חשק אור התחתון להדבק בעליון וכאשר הוי מטי \nביסוד הוי לא מטי במלכות כי אז אור המלכות עולה שם ביסוד מחמת החשק וכן בכל שאר \nהספי' חוץ מן החסד עם הבינה כי כאשר הוי לא מטי בבינה אז הוי לא מטי בחסד מפני ב' \nמרחקים וכשהוא מטי בבינה אז הוי ג\"כ מטי בחסד כי אין שוה אור חסד לכל אור בינה אמנם \nאותו רגע לבד שיורד בינה במקומה אז מוצאת החסד במקומה וברגע יורד החסד למקומו וזה \nענין שהו\"ק הם בפ\"ע מדריגה א' ואינם יכולים להדבק בבינה שהיא מג\"ר. גם ענין מטי ולא \nמטי בג\"ר הוא בענין אחר כי כאשר הוא מטי בכתר אז עולין שניהן חו\"ב למעלה בכתר. \nולטעם זה נקרא ג\"ר חשובים כאחד וכשלא מטי בכתר אז הוי מטי בחכמה ומהראוי שתשאר שם \nהבינה ותהיה לא מטי בבינה רק משום כי חפץ חסד הוא כנ\"ל הוי מטי גם כן בבינה. גם דע \n"},{"index":7,"he":"כי שיעור הזמן אשר לא מטי האור בספי' הוא רגע אחד לבד וז\"ס כי רגע באפו כי הסתלקות \nהאור שהוא לא מטי היה מחמת זעם ואף מחמת התחתונים שאין בהם כח אך המשך בחינת מטי \nשהוא חזרת האור למטה להחיות העולמות אין בהם שיעור כי כפי מעשה תחתונים כך יהיה \nוזהו חיים ברצונו כפי הרצון שיהיה אז ר\"ל כפי מעשה בני אדם כך ימשך זמן החיים ההם. \nואמנם לעיל ביארנו כי הסתלקות הא' של האורות היה כדי לעשות כלי והנה כאשר חזרו \nהאורות לבא פ\"ב בהתפשטות ב' הנה היו חוזרים הכלים להתבטל כעת הראשון לכן הוצרך \nשישאר אור הראשון שבכולם שהוא אור הכתר למעלה ולא יכנוס בכלים אלו ולא באו רק ט' \nאורות לבדם על הסדר זה אור החכמה בכלי של הכתר ואור בינה בכלי של חכמה וכן עד\"ז עד \nשנמצא שאור מלכות נכנס בכלי יסוד ועתה אחר שלא חזר בכלי אותו אור הראשון הנוגע אליו \nאשר תחלה נסתלק ממנו אלא הגיע לו אור אחר זולתו קטן ממנו ע\"כ נשארו הכלים בבחי' \n"},{"index":8,"he":"כלים ולא חזרו להיות אורות כבראשונה. והנה כאשר התחילו האורות לכנוס בכלים אז נכנסו \nהט' אורות בכתר וזה נקרא מטי בכתר כנ\"ל ואחר כך נסתלק אור המגיע לכתר שהוא אור \nהחכמה וזה נקרא לא מטי כנ\"ל ואין להאריך בזה כי כבר הארכנו לעיל בחי' מטי ולא מטי \nדי ספוקו. ואמנם טעם למה עתה נכנסו כל הט' אורות יחד בכלי הכתר משא\"כ בהתפשטות א' \nכי נכנסו א' לא' כנ\"ל שנכנס אור המלכות בכלי של כתר ואח\"כ נדחה אור הזה למטה במקום \nהחכמה ואח\"כ נכנס אור היסוד בכתר וכעד\"ז עד שנכנסו כל י' אורות כשיעור הי' כלים \nהטעם הוא מובן עם הנ\"ל כי מתחלה שהיה אור הכתר עמהם וגם כולם היו מאירים מצדו לכן \nלא היה כח בשום כלי מהם לקבל בתוכו רק אור א' לבד אבל עתה שאור הכתר אינו נכנס עתה \nתוך הכלי והוא נשאר למעלה והופך אחוריו למטה כמ\"ש בע\"ה לכן עתה יש כח ליכנס כל \nהאורות ביחד תוך כלי א' כי כל הט' אורות הנכנסים עתה בכתר הם קטנים מן אור הכתר \n"},{"index":9,"he":"הראשון ויש כח לקבלם וכן כשנכנסו כל הח' אורות בתוך כלי של חכמה יש בה כח לקבלם כי \nכולם קטנים מאור החכמה (נ\"א הראשונה) ועד\"ז בכולם: \n \nשער ז פרק ג\nוהנה דע כי הלא קודם בחי' העקודים אלו יש למעלה מהם שרשי אלו הי' כתר חכמה בינה כו' \nעד המלכות ולמטה משורש מלכות זו שם הוא התחלת אור הכתר הנ\"ל פניו למעלה נגד השורש \nשלו ואחוריו למטה נגד כלי הכתר של בחי' העקודים. והנה כל החיות הצריך אל העקודים \nהאלו כולם נמשכין אליהם מהשרשים אלו העליונים ועוברים דרך אור הכתר הנ\"ל וכ\"ז בחי' \nחיות לבד אך לא בחי' שפע ממש רק כאשר יהיה אור הכתר לא מטי בכלי שלו כי אז יעלו \nויקבלו שפע גדול משרשיהם כמ\"ש בע\"ה: \nונחזור אל הענין כי הלא ביארנו לעיל כי כאשר האור מטי בכתר אז ניתנין ט' אורות בכלי \nשל כתר וכשחזר להיות לא מטי אז ניתנין ח' אורות אל החכמה וגם החכמה הופכת פניה למטה \nלבינה ומאירה בה אך אינה נותנם אל הבינה עד היות פ\"ב מטי בכתר. וצריך להבין א\"כ מה \n"},{"index":10,"he":"ענין הפיכת פב\"פ אלו להאיר אל הבינה כיון שעדיין אינו נותן הז' אורות בה. והענין כי \nהלא צריך שתבין כי אחר שבארנו שבאים עתה האורות מחולפים נמצא כי אור החכמה ניתן \nבכתר ואור הבינה ניתן בחכמה ואור החסד ניתן בבינה א\"כ קשה כי העולמות נהפכו כי \nבמקום דכורא נכנס הנוקבא ובמקום הנוקבא נכנס דכורא. והענין הוא כי ראוי שתדע שכאשר \nהיה הסתלקות הא' לעשות כלי לא היה החלק ההוא נעשה כלי ונגמר להקרא כלי עד התרחק \nממנו האור ג' מקומות פי' כי האור היה מתחיל להסתלק מחלק אשר אח\"כ יקרא מלכות ואז \nהיה מתחיל להתחשך ואחר שהיה מסתלק האור מן הכלי אשר אח\"כ יקרא בשם כלי יסוד אז היה \nהחלק הראשון מחשיך יותר עד שנמצא שכאשר היה האור הנוגע אל המלכות רחוק ממנו ג' \nמקומות שלימות שהוא כאשר נתעלה בחלק הנוגע אל הת\"ת אז נגמר הכלי דמלכות להעשות כלי \nכי כל פחות מג' כלבוד דמי עד שנמצא כי בהתרחק אור החסד אל (נ\"ל על) הכתר שהם ג' \n"},{"index":11,"he":"מרחקים אז נגמר הכלי של חסד לעשות כלי של חסד נמצא כי הכח\"ב (נ\"א החו\"ב) עדיין לא \nנעשו כלים לפי שעדיין לא נתרחק האור מהם ג' מדריגות שלמות וכל פחות מג' כלבוד דמי \nולא היה עדיין נעשה כלי גמור בכל א' מאלו הג\"ר. אך עכ\"ז בודאי שיותר יקרא חלק בינה \nכלי גמור מב' הראשונים לפי שכבר הם ג' רחוקים ממנו אל האור שנסתלק והוא למעלה מן \nהכתר נמצא שיש הפרש בין בינה אל החכמה והכתר כמ\"ש בע\"ה. ובזה יתורץ קושיא א' והוא \nשהרי בעת הסתלקות אורות לעשות מציאות כלי היה אור הכתר מאיר בהם ואיך היו יכולים \nלהעשות כלים ועתה בעת התפשטות האור אשר לא היה אור הכתר מתפשט בהם כנ\"ל איך היו \nנקראו אורות. אך התשובה הוא כי לא נגמר לעשות כלי עד התרחק האור ממנו ג' בחי' \nגמורות אך כאשר יכנס בתוכם ממש אע\"פ שאין אור הכתר נכנס בהם עכ\"ז האור שבתוכם נקרא \nאור. וקושיא הנ\"ל שהקשינו תצדק היטב בג\"ר אשר עדיין אור הכתר קרוב אליהם איך הם \n"},{"index":12,"he":"נעשים כלים ואח\"כ בעת שיחזור האור ליכנס איך נקרא אורות ואדרבה אור שלהם מועט יותר \nמבתחלה כי באים אלו אורות חסרים מן אור הכתר. אשר היה מאיר בעת הסתלקות אך הענין כי \nלעולם סוד הסתלקות עושה כלי בהפיכתן פנים מהכלי והנה כאשר חזרו האורות ליכנס נכנס \nאור החכמה בכתר ואז אור הכתר שבתוכו שנשאר בעת הסתלקות כנ\"ל כי אין הכלי נגמר עד \nהתרחק ממנו האור ג' מדריגות וזה לא שייך בג\"ר כנ\"ל אז נכנס אור הכתר שנשאר שם תוך \nאור החכמה הנכנס עתה ומתלבשת בתוכה ונעשית נשמה אליה לפי שהוא אור הכתר ונעשה דכורא \nוהחכמה שסביבותיה נעשית נוקבא ואז אור המובחר יותר מתלבש תוך החכמה ומה שהחשיך מעט \nמחמת ריחוק האורות משם זה ישאר בחי' כלי לב' טעמים א' מחמת התרחקות אור משם וגרם לו \nגרמת חשך ועוד כי אפי' המובחר ממנו מסתלק ומתלבש תוך אור החכמה הנכנס שם ואז נגמר \n(נ\"א נגרע) אור הראשון הנשאר מן הכתר ונעשית כלי לכתר כי אור החכמה מפסיק ביניהן \n"},{"index":13,"he":"באופן כי אדרבה ביאת האורות בהתפשטותן עתה הוא הגורם בג\"ר אלו להעשות כלי ולא נעשו \nכלים בעת הסתלקותם כנ\"ל. ועוד טעם א' כי הלא כאשר אור בחי' הכתר נשאר למעלה כנ\"ל כי \nמעולם לא נכנס עוד תוך הכלים אלו רק נשאר בסוף הי' שרשים של האורות למעלה והפך \nאחוריו למטה לכן האורות עתה הם מועטים יותר מבתחלה ואפי' בעת הסתלקות וכעד\"ז בכלי \nהב' של חכמה שנכנס בתוכו אור הבינה ואז אור החכמה מתלבש בתוכו והאור הנשאר נחשך \nונעשה כלי מחמת התרחקו אע\"פ שאינו הרחק גמור והרי עתה יש זכר ונקבה ביחד בכתר וזכר \nונקבה בחכמה. נמצא כי מעולם כתר וחכמה אינם מתבטלים ממציאותם להעשות מזכרים נקבות \nכי הרי האורות שלהם עצמן נשארים במקומן אע\"פ שאינם גמורים כמו מתחלה ואדרבא שאר \nהאורות שבאו עתה נתוספים עליהם ונעשים נקבות עליהם (נ\"א אליהם) וכן הענין ג\"כ בבינה \nרק שיש בה הפרש והוא שנשאר בה אור הבינה מועט בעת הסתלקות כנ\"ל ועתה נכנס בה אור \n"},{"index":14,"he":"החסד והנה חסד בן הבינה כנודע ולא יתכן שיהיה הוא הזכר ואור הבינה עצמה נקבה אליו \nואם נאמר שאור הבינה יהיה זכר ואור החסד יהיה נקבה גם זה לא יתכן ולזה צריך אותו \nהפיכת פב\"פ שביארנו למעלה שהופכת חכמה פניה למטה בעת שניתנין אליה (נ\"א קודם \nשניתנין) הח' אורות ואז מזדווגים שם במקומן זכר ונקבה של חכמה ומוציאין ע\"י זווגם \nאור אחד הנקרא יו\"ד ואז ניתן למטה בהפיכת פניהם לבינה ואז אותו היו\"ד מתלבש תוך אור \nהבינה ע\"ד (נ\"א בדרך) האחרות ונעשה הי' זכר והבינה נוקבא ואח\"כ כאשר נתנו הז' אורות \nבכלי של בינה אז ניתן בה אור של החסד ונשאר בה אור החסד תמיד בבחי' מ\"ן (בס\"א כמן \nבצנצנת) ואע\"פ\nשאור זה של הבינה הוא מן האורות הראשונים שנשארו שם וזו היו\"ד שבא לתוכה מזווג \nדזו\"ן שבתוך החכמה הוא מחודש וא\"כ איך תעשה הבינה שהיא השורש נקבה אל זה אור המחודש \nשהוא מחכמה. והתשובה הוא שכבר בארנו שזה האור של הבינה אינו אור גדול אחר שיש ג' \n"},{"index":15,"he":"מרחקים בינו ובין האור כנ\"ל אע\"פ שאינם ג' מרחקים גמורים משא\"כ בחכמה שלמעלה ועוד \nכי אור הבינה הזו נשארה כאן בעת הסתלקות אשר לא היתה כוונתו להאיר אך הנוקבא (נ\"א \nאשר נשארה כאן בעת ההסתלקות לא היתה כוונתה להאיר רק הנוקבא) העליונה שבחכמה באתה \nבעת התפשטות שכוונתו להאיר. לכן הבן היוצאת מבין שניהן יכול להיות יותר פנימי מבינה \nזאת מכ\"ש מן החסד שבא עתה אע\"פ שבא גם הוא מבחי' של התפשטות אבל עכ\"ז הנה הוא ג' \nמדריגות למטה מהחכמה. כלל הדברים כי בכ\"ע יש שם י\"ה שהוא זו\"ן כתר וחכמה ובחכמה יש \nזו\"ן והוא שם י\"ה אחר והוא חו\"ב ובינה שם י\"ה אחר שהוא זו\"ן והוא החכמה (נ\"א י' מן \nחכמה) המתחדשת מן הזווג העליון שבזו\"ן שבחכמה י' ובינה היא נקבה אליו והיא אות ה' \nהרי שם י\"ה ג\"כ בכאן ועוד יש בה אור החסד שהוא בחינת בן גם כל א' מאלו ג\"ר נקרא אות \nיו\"ד במילוי כי הכתר יש בה זו\"ן י\"ו והכלי עצמו הוא ד' של היו\"ד גם חכמה יש בה יו\"ד \n"},{"index":16,"he":"שהוא י\"ו זו\"ן והד' הוא הכלי אך הבינה נק' יו\"ד בבחי' ג' אורו' שבה וסדרן יד\"ו והם \nחכמה. בינה. חסד. אך הכלי אינו נזכר עתה גם טעם אחר למה טפת י' מזווג חכמה הוא בעלה \nשל בינה הזו התחתונה לפי שכשמזדווג זו\"ן שבחכמה אינן מוציאין טפת ההיא מעצמותה רק \nמלמעלה שהוא מן הכתר לכן גדול כחו מאור בינה התחתונה: \n \n"}]}
