{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-38","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":38,"title":"שער יב פרק ב מ\"ת","hebrewTitle":"שער יב פרק ב מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער יב פרק ב מ\"ת\nותחלת כל צריך שטרם שנבאר הספיקות האלו נבאר תחלה ענין אלו הנקבות שיש בעולם \nהאצילות הן בע\"י הן בא\"א וכו' והענין הוא כי הנה הודעתיך לעיל שיש בחי' עתיק ונוקבא \nוא\"א ונוקבא ואו\"א וזו\"ן. אמנם יש חילוק בענין הנקבות הנ\"ל והוא כי הנה הנקבה היא \nדינין והוא מבחי' בירור המלכים ואיך יצדק שם נקבה בעתיק וא\"א שהם תכלית הרחמים \nכנזכר בב' האדרות ועוד כי הנה היות בחי' זכר ונקבה מורה על מיעוט ופירוד ואין אחדות \nגמור כמו בהיות הזכר לבדו. והנה מצינו ראינו בהרבה מקומות בזוהר ובאד\"ר דקמ\"א ע\"ב \nבהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוק' מה שאין כך בעתיקא וכן בהרבה מקומות \nמצינו שלא התחיל בחי' זכר ונקבה אלא מאו\"א ולמטה כנזכר באדר\"ז דר\"ץ ע\"א האי חכמתא \nאתפשט ואשתכח דו\"נ שהוא חכמה אב בינה אם ובגינייהו כולא אתקיים בדו\"נ וכו' א\"כ איך \nאנו אומרים שאפי' בעתיק וא\"א יש בחי' נוקבא והנה מצינו היפך זה בהרבה מקומות ובפרט \n"},{"index":2,"he":"בס\"ה פ' בראשית דב\"ך ע\"ב דעילת כל העילות אמר האי קרא ראו עתה כי אני אני הוא ואין \nאלהים עמדי וגו' דאית אחד בשתוף כגון דו\"נ ואתמר בהון כי אחד קראתיו אבל איהו חד \nולא בחושבן ולא בשתוף ובג\"כ אמר ואין אלקים עמדי שהיא בחי' הנוקבא הנקרא אלהים שהיא \nדין. והנה ליישב המאמרים אלו צריך שתדע כי בודאי שבכל הי\"ס יש דכר ונוקבא אלא שיש \nחילוק במציאותן איך הם וביאור הענין הוא כי הנה זו\"ן אשר בהם עיקר המיתה כי [הרי] \nבהם היו ענין ז' המלכים שמתו ולכן יש בהם בחי' זכר ונקבה בפרצופים נפרדין א' מחבירו \nומה שתמצא לפעמים שהם מחוברין אינן אלא בהיותן אב\"א כי אז אחוריהם דבוקים יחד וכותל \nא' משמש לשניהן וצריך נסירה באחור להפרידם. ואמנם או\"א אשר היה בהם ביטול ולא היה \nבהם מיתה בפועל כמו שהיה בזו\"נ כנ\"ל. לכן היה בהם ג\"כ בחי' זכר ונקבה כל א' בפ\"ע \nפי' בבחי' ב' פרצופים כדמיון זו\"ן אבל נתוסף בהם חיבור עצום והוא שהם דבוקים יחד \n"},{"index":3,"he":"פב\"פ תמיד בכותל א' בלבד משמשת לשניהן ואין ביניהן פירוד כלל לא כמו זו\"ן שבהיותן \nאב\"א מתחברים ובהיותן פב\"פ נפרדין. וזהו הטעם שאמרו בהרבה מקומות בס\"ה פ' אחרי דס\"א \nובאדר\"ז דר\"צ אבל או\"א לא מפסיק רעותא דתרוייהו לעלמין כחדא נפקין כחדא שריין לא \nאפסוק דא מן דא ולכן זווגייהו תדיר דלא פסיק. ואמנם א\"א שהוא מבחי' הכתר של הנקודות \nלא היה בו אפילו ביטול וכנ\"ל ואמנם הוא מן ה' אחרונות של הכתר דב\"ן כנ\"ל. ונודע כי \nבנה\"י של הכתר דנקודים היה קצת ביטול כאשר ירדו להעשות (כלים) מוחין לאו\"א ולכן גם \nבו היה בחי' זו\"ן אלא שנתוסף להם תיקון וחיבור נוסף והוא ששניהן היו פרצוף אחד הזכר \nונקבה שבו באופן זה כי בחי' שם מ\"ה שבו נתון בכל צד ימין ובחי' שם ב\"ן שבו היה בצד \nשמאלי שבו ושניהם דבוקים יחד בבחי' פרצוף א' וזהו ענין מ\"ש בזוהר שהכתר הוא זכר \nלחוד בלי נוקבא ר\"ל בלי נוקבא נפרדת ממנו ומה שאנו אומרים שיש זכר ונוקבא הוא היות \n"},{"index":4,"he":"נמצאים בו ב' בחי' אלו של מ\"ה וב\"ן בימינו ובשמאלו אשר הם בחי' זכר ונקבה בכ\"מ אבל \nלא שיש בו זו\"ן נפרדין בב' פרצופים והבן זה מאד. ובזה תבין איך או\"א מלבישין לא\"א \nזה לימינו וזה לשמאלו כי כן הדבר בא\"א עצמו צד ימין שבו הוא מ\"ה דכורא וצד שמאל הוא \nב\"ן נוקבא ואמנם בע\"י שהוא מבחי' ה\"ר של כתר של הנקודים ששם לא היה שום ביטול כלל \nמעולם לכן בחי' זכר ונקבה שבו שהם מ\"ה וב\"ן נתערבו יחד לגמרי ושניהן מעורבים יחד \nזב\"ז בימין בפ\"ע וכן בשמאלו ואינם כמו א\"א וז\"ש באד\"ר דקכ\"ט ע\"א לית שמאל' בהאי \nעתיקא סתימאה כולא ימינא והענין כי בא\"א הזכר בימין והנקבה בשמאל אבל בע\"י צד ימין \nשבו כלול ממ\"ה וב\"ן וכן בצד שמאל א\"כ שוין הם ואין הפרש בין ימינו לשמאלו. אמנם \nבחי' הנקבה והזכר שבו הוא באופן אחר והוא שהם ב' בחי' פנים ואחור פי' כי בין צד \nימינו ובין צד שמאלו יש בו בחי' מ\"ה מצד פנים ובחי' ב\"ן מצד אחור ובזה הוא חיבור \n"},{"index":5,"he":"נפלא גדול מאד. ובזה תבין כי לא תמצא שיש בעתיק פנים ואחור כו שיש בכל השאר ממנו \nולמטה והענין כי העתיק מצד א' יש לו מ\"ה ומצד השני יש ב\"ן והוא באופן זה כי ודאי \nשבשם מ\"ה יש פנים ואחור וכן בשם ב\"ן יש פנים ואחור והם דבוקים אחור דמ\"ה באחור דב\"ן \nוהפנים דמ\"ה מצד זה ופנים דב\"ן מצד זה ונמצא שמצד זה ניכרים ונראין פני מ\"ה ומצד זה \nפני ב\"ן והאחוריים דשניהם דמ\"ה וב\"ן מכוסים זה לזה מבפנים תוך ב' בחי' פנים א\"כ אין \nמתגלה בעתיק בחי' אחור כלל ולכן כולו נקרא פנים אבל א\"א אשר שם מ\"ה עומד לבדו \nלימינו הפנים מצד זה ואחור מצד זה וכן בשמאלו פנים דב\"ן מצד זה והאחוריים מצד זה \nנמצא שב' הפנים של מ\"ה וב\"ן הם מצד א' וב' אחוריים של מ\"ה וב\"ן מצד האחר ולכן יצדק \nבו בחי' פנים ואחור ואמנם מה שאנו אומרים לפעמים גם בעתיק בחי' פנים ואחור הכוונה \nעל ב' בחי' של מ\"ה ושל ב\"ן כי בחי' ב\"ן ואפי' הפנים שלו יקרא אחור בערך המ\"ה העומד\n"},{"index":6,"he":"בצד אחר ונמצא כי הפנים דמ\"ה שמצד זה נקרא פנים ובחי' הפנים דב\"ן העומדים מצד א' \nנקרא אחור בערך שם מ\"ה: \n \nשער יב פרק ג מ\"ת\nונחזור עתה לבאר ענין הספיקות הנ\"ל שאמרנו שיש בע\"י בבחי' מה שלוקח לעצמו מחלק בחי' \nב\"ן שהם הנקודות שהם בחי' המלכים. הנה נתבאר שאין לך שום אור שאין בו ב' בחי' פנימי \nומקיף ונמצא כי בשם ב\"ן יש פנימי ומקיף וכן בשם מ\"ה. והנה צריך שנציע לך הצעה א' \nוהוא כי הנה הע\"י הוא כל כתר דמ\"ה ויש בו עשר ספירות כנודע ואלו הי\"ס שבכתר הזה \nמתחלקים ומתפשטים ונעשים פרצוף שלם שנקרא עתיק יומין דכורא וכאשר הוא היה מברר \nמבחי' שם ב\"ן שהם המלכים כנ\"ל אשר יש בהם י\"ס הנה הוא מברר חלק א' ומחברו מבחי' כתר \nדב\"ן אל הכתר דכתר דמ\"ה ואח\"כ מברר עוד חלק א' מן החכמה דכתר דשם ב\"ן ומחברו עם \nהחכמה שבכתר דמ\"ה וכן כולם עד שיברור חלק העשירי משם ב\"ן ומחברו עם המלכות דכתר \nדמ\"ה ואז יושלם בחי' פרצוף ע\"י והספק שיש בזה הוא לידע איזה חלקים הוא מברר ומחברם \n"},{"index":7,"he":"ברישא דיליה ואיזה חלקים מברר ומחברם בגופה והנה כבר הוא פשוט אצלינו כי בחי' הכתר \nדעתיק נעשה מן הכתר דכתר דמ\"ה ומן בירור ה\"ר דכתר ב\"ן ואין כאן עוד שום בירור אחר \nאלא זה אבל הספק הוא מה שנבאר עתה והוא כי יש כאן ב' בחי' ובבחי' האחת יש בה ב' \nספיקות ובבחי' ב' יש בה ספק א' הבחי' הא' אם נאמר שאור המקיף דשם ב\"ן לסבת רוב \nגדלותו לא הוצרך לו שיתקנהו שם דמ\"ה כי אור מקיף גדול ומעולה מן הפנימי כנודע ולכן \nהוא נשאר למעלה בשרשו ולא יצא להתחבר עם שם מ\"ה כנודע אלא הפנימי דב\"ן בלבד הוא \nשהוצרך לחזור ולצאת לתיקון. והוא אשר נתחבר עם שם מ\"ה והבחי' הב' הוא אם נאמר שאור \nהמקיף ואו\"פ של ב\"ן הוצרכו לבא להתתקן ולהתחבר בשם מ\"ה. והנה כפי הבחינה א' יש בה \nב' ספיקות אלו והם אם נאמר שכיון שלא בא רק הפנימי דב\"ן לבד גם משם מ\"ה לא בא רק \nהפנימי ואז הפנימי דב\"ן אשר שרשו הוא נקודות דס\"ג כנ\"ל נעשה בחי' מקיף של או\"פ דמ\"ה \n"},{"index":8,"he":"כי לעולם שם ס\"ג גדול משם מ\"ה בבחי' א' כנ\"ל. ונמצא כי שם ב\"ן הפנימי נעשה מקיף אל \nפנימי דמ\"ה ואם הענין כך נמצא שיש עתה או\"מ א' ואו\"פ א' לבד. והוא כי הכתר דכתר \nדמ\"ה נעשה או\"פ בכתר דעתיק ואו\"פ של ה\"ר דכתר דב\"ן נעשה אליו או\"מ. או אם נאמר \nבאופן אחר והוא שמשם ב\"ן ודאי לא הוצרך לבא רק הפנימי לבד אבל שם מ\"ה בא או\"מ ואו\"פ \nואז נעשה הפנימי דב\"ן ג\"כ בחי' מקיף. ונמצא ב' מקיפים א' דמ\"ה וא' דב\"ן ופנימי א' \nלבד דמ\"ה. הבחי' הב' אם נאמר כי משם ב\"ן באו שניהם או\"מ ואו\"פ וכן משם מ\"ה באו \nשניהם או\"מ ואו\"פ ונמצאו ב' מקיפים דמ\"ה וב\"ן וב' פנימים דמ\"ה וב\"ן והרי נתבארו \nהספקות שיש בכתר דכתר דעתיק ואיך אין הספיקות בו רק באורות לבד. עוד יש ספיקות \nבחו\"ב דעתיק והספיקות האלו תלויין כפי הספיקות שיש למעלה בכתר דעתיק אלא שכאן יש \nספק בין בענין האורות ובין בענין הכלים והענין הוא כי גם כאן נודע לנו שיש בהם חו\"ב \n"},{"index":9,"he":"של כתר דמ\"ה ואמנם בבחי' דב\"ן ג\"כ נודע לנו כי לקח העתיק ג' ראשונות דחכמה דב\"ן \nוד\"ר דבינה דב\"ן ופשוט הוא כי אפי' בחי' הכתרים שיש בחו\"ב דב\"ן א\"א שיעלו בכתר \nדעתיק כלל כי הרי כתבנו לעיל שלא נעשה הכתר דעתיק אלא מכתר דכתר דמ\"ה ומה\"ר דכתר \nדב\"ן. והטעם כי הרי כל בחי' עתיק כולו מראשו ועד רגליו הכל נקרא בחי' כתר בערך חו\"ב \nוא\"כ איך הכתרים של חו\"ב יעלו בכתר שבו א\"כ מוכרח הוא ופשוט שאין עולין בכתר דעתיק \nאלא ודאי שהם משם ולמטה. ובזה הוא הספק אם ב' הכתרים של חו\"ב דב\"ן עולין בחו\"ב \nדעתיק או נאמר שאע\"פ שהם כתרים עכ\"ז הם בחי' חו\"ב הגרועים מבחי' עתיק וא\"כ איך יעלו \nבחו\"ב שלו וא\"כ לא עלו רק בגופא דיליה לבד וספק הזה בין בבחי' הכלים בין בבחי' \nהאורות ויש בב' בחי' אלו כמה פרטי שאלות כמ\"ש למטה בע\"ה. אמנם בחו\"ב דחכמה דב\"ן \nובחו\"ב וחסד דבינה דב\"ן באלו פשוט הוא שאינן יכולים לעלות למעלה ברישא דעתיק בחו\"ב \n"},{"index":10,"he":"דיליה ודאי הוא שנשארו בגופיה דיליה. עוד יש ספק בענין ז\"ת דעתיק אשר הוא פשוט \nשלקחו להם ז\"ת דכתר דמ\"ה והספיקות הוא אם לוקח משם ב\"ן בחי' ז' כתרים שיש בז\"ת דב\"ן \nאו לאו כי שאר הבחי' שלהם אפי' חו\"ב שבהם פשוט הוא כיון שכל כללות הז' מלכים \nהתחתונים דב\"ן אינם רק בחי' גופא כנודע. א\"כ נמנע הוא מלעלות אפילו בגופא דעתיק אבל \nהספק בז' הכתרים שבז\"ת דב\"ן אם נאמר שכיון שהם בחי' הכתרים יוכלו לעלות בגופא דעתיק \nולהתחבר ג\"כ עם חו\"ב דחכמה דב\"ן ועם חו\"ב וחסד דבינה דב\"ן אשר אלו נשארו בגופא \nדעתיק בודאי כנ\"ל. או אם נאמר שז' כתרים אלו לא יעלו כלל בעתיק אפילו בגופיה דיליה \nכלל ואלו הספיקות הם הן באורות הן בכלים ע\"ד הנ\"ל. והבן וראה עתה טעם אל כל הנ\"ל \nוהוא כי בשם מ\"ה כיון שלוקח העתיק ממנו כל ספירת הכתר שלימה (נ\"א של שם מ\"ה) אשר יש \nבה י\"ס כנודע. לכן הספיק לו לדוכרא דיליה. אמנם הנוקבא דיליה הנעשה משם ב\"ן ואינו \n"},{"index":11,"he":"לוקח משם ב\"ן רק חצי הספי' דכתר דב\"ן שהם ה\"ר שבה לבד א\"כ מוכרח הוא שיקח ממקומות \nאחרים לתשלום תמורות ה\"ת שחסרו בו מכתר\nדב\"ן ולכן יקח ג\"ר דחכמה דב\"ן וד\"ר דבינה דב\"ן והז' כתרים דז\"ת דב\"ן וכל אלו הלואי \nיספיקו לשיעור תמורה ה\"ת דכתר דב\"ן שחסר ממנו כנ\"ל וכל הספיקות (אחרונים) יהיו \nבענין בחי' ב\"ן שהם ה\"ר כתר דב\"ן וג\"ר דחכמה דב\"ן וד\"ר דבינה דב\"ן והכתר שבכל אחד \nמז\"ת דב\"ן ובאלו הבחי' הם הספיקות איך יתחלקו במציאות י\"ס נוקבא דעתיק והמשכיל יבין \nכי עצמו מספר הבחי' של החלוקים שאפשר להיות בזה: \n \n"},{"index":12,"he":"שער יב פרק ד מ\"ת\nואחר שבארנו הספיקות דרך כללות צריך שנבאר דרך פרטי ותחלה צריך שתדע כי הספיקות \nהנופלין בענין של האורות הוא אם יש או\"פ או או\"מ ואם יש אור דאחור או אור דפנים \nוהספיקות הנופלין בענין הכלים הוא אם יש בחי' אחור לבד או בחי' פנים לבד או שניהן \nיחד גם צריך שתדע כי בחי' הכלים תלוין כפי בחי' האורות כי אם האורות רבים גם הכלים \nצריכין שיהיו גדולים כי כל עיקר התיקון הוא גדלות הכלי והעשותו בבחי' פרצוף כדי \nשיתמעט האור ויתרחב הכלי ויכול לסובלו. והנה מבחי' ב\"ן לא לקח עתיק כלים רק מה\"ר \nדכתר דב\"ן וזה ודאי לא יספיקו להיותן כלים לי\"ס שבו ולכן כמו שלקח אורות אחרים משאר \nספי' שם ב\"ן כך צריך שיקח כלים משאר ספי' של ב\"ן. גם צריך שתדע הקדמה א' והוא כי \nא\"א להיו' בחי' הכלים אלא ע\"י הכאת האור מקיף באו\"פ ומשם נעשה בחי' כלי מתולדת הכאה \nההיא וזכור זה. ונתחיל לבאר הספיקות שיש בג\"ר הנקרא רישא דעתיק הנה כבר נתבאר \n"},{"index":13,"he":"שהספיקות נתחלקו בשני בחי' הבחי' א' הוא אם לא בא רק או\"פ לבד של שם ב\"ן ונעשה או\"מ \nאל אור פנימי דמ\"ה והנה בבחי' זו יש ב' חלוקות אם נאמר שאו\"פ דכתר דב\"ן הוא לבדו \nנעשה מקיף אל כח\"ב שבכתר דמ\"ה אשר הוא פנימי ואם כך הוא ודאי שמספיקין אורות אלו \nלכל הראש דעתיק כי אע\"פ שכבר (נ\"א כי כבר) יש בו כח\"ב דכתר דמ\"ה בראש הזה עכ\"ז (נ\"א \nובזה) יספיק לו כי הרי בחי' מקיף שלו אינו אלא בחי' פנימית הכתר דב\"ן כנ\"ל וא\"כ \n(כדי שלא יהיה) לא היה (נ\"א לא יהיה) או\"פ גדול מן האור המקיף וכפי זה לא הוצרכו ב' \nהאורות של הב' הכתרים דחו\"ב דב\"ן לעלות בכאן אבל בחי' האחוריים של הכלים שלהם הם \nעלו בחו\"ב דכתר דמ\"ה לפי שאין כאן בחו\"ב דמ\"ה שום כלי כלל שכאשר לא יש או\"פ ואו\"מ \nלהכות זה בזה אינו נולד ומתהווה בחי' כלי כלל וכאן אע\"פ שיש בחי' מקיף דב\"ן ופנימי \nדמ\"ה עכ\"ז מקיף הזה אינו בחי' או\"מ אלא או\"פ שנעשה מקיף לפנימי דמ\"ה ואינו יכול \n"},{"index":14,"he":"להוציא כלי ממ\"ה ולכן הוצרכו לעלות אותן האחוריים של כלי הכתר דחו\"ב דב\"ן אבל \nהאורות שלהם לא עלו לטעם הנ\"ל. והנה הסימן של ספק זה הוא אא\"ג פי' א' מקיף וא' או\"פ \nוג' כלים שהם כלי דכתר דב\"ן וב' כלים של חו\"ב דב\"ן. ספק הב' והוא אם נאמר שג\"כ היה \nמקיף דמ\"ה ונמצא עתה שיש או\"פ א' דמ\"ה וב' מקיפים א' הוא מקיף דמ\"ה עוד אור פנימי \nדב\"ן אשר נעשה מקיף אל מקיף דמ\"ה וכפי זה צריך שישתווה או\"פ עם או\"מ והוא שיעלו ב' \nאורות של ב' כתרים דחו\"ב דב\"ן למעלה בחו\"ב דעתיק וזה אינו אלא האורות של בחי' \nאחוריים לבד ועי\"ז יהיה או\"פ מרובה ג\"כ כמו מקיף וכן בחי' אחוריים של הכלים של ב' \nהאורות הנ\"ל בב' הכתרים דחו\"ב דב\"ן יעלו עם חלק האורות שלהם שגם הם בבחי' אחוריים \nוסי' של ספק זה הוא בג\"ד פי' ב' מקיפים וג' פנימים וד' כלים שהם כלי דה\"ר דכתר דב\"ן \nוכלי כתר דמ\"ה לפי שכבר יש למ\"ה או\"מ ואו\"פ אשר על ידו מתייליד הכלי הנ\"ל וב' כלים \n"},{"index":15,"he":"דאחוריים כנ\"ל. וצריך לידע ענין א' והוא כי באלו הספיקות הנ\"ל יש ג' בחי' בעניין \nעליית אורות חו\"ב דב\"ן בעתיק כנ\"ל. הא' הוא אם עלו האורות של בחי' פנים לבד והנה אז \nהם מתערבים עם חו\"ב דכתר דמ\"ה עצמו כיון שגם הם בחי' פנים אמנם אם אינן עולין רק \nבחי' אחוריים שלהם אז א\"א שיתערבו עם חו\"ב דכתר דמ\"ה עצמו כיון שאינם בחי' פנים \nאמנם האורות דמ\"ה יהיו בחי' פנים ואלו האחוריים העולין יהיו בחי' אחוריים אל הפנים \nהנ\"ל דמ\"ה ואם הוא בחי' ג' שעולין שניהן בבחי' הפנים (נ\"א הפנימים) ובבחי' האחוריים \nואז הפנים מתערבים עם אורות דמ\"ה ואחוריים נשארים בבחי' אחור להם אבל בחי' הכתר \nדב\"ן ודאי הוא שמתערב עם כתר דמ\"ה והנה ג' בחי' אלו הנ\"ל כבר נתבאר א' מהם בזה הספק \nהב'. וב' בחי' האחרונים יתבאר בשאר הספיקות הבחי' הב' יש בה ג' ספיקות והוא אם נאמר \nשבאו או\"פ ואו\"מ שניהן דב\"ן ג\"כ ואלו הן ג' ספיקות א' אם נאמר שיש ב' אורות מקיפים \n"},{"index":16,"he":"א' דמ\"ה וא' דב\"ן וב' או\"פ א' דמ\"ה וא' דב\"ן וכפ\"ז אינו צריך שיעלו האורות של ב' \nכתרים דחו\"ב דב\"ן שהרי האורות פנימים הם כ\"כ רבים כמו המקיפים אמנם בחי' כלים הוא \nשצריך שיעלו והטעם לפי שאין כח בכלי דמ\"ה לקבל או\"פ דס\"ג כי אם יהיה כל אור ואור \nבכלי שלו ניחא אבל עתה הכלי דמ\"ה מקבל אור דמ\"ה ואור דב\"ן וכן הכלי דב\"ן מקבל שניהן \nואין יכולת בכלי של מ\"ה לקבל או\"פ של ב\"ן שהוא ס\"ג ולכך צריך שיתגדל הכלי זה ע\"י \nהכלים של כתרים של חו\"ב דב\"ן וא\"כ צריך שכל בחי' כלים דפנים דאחור יעלו למעלה אבל \nהאורות שלהם ישארו (נ\"א נשארו) למטה בגופא דעתיק כי אין צורך בהם לעלות שם בראשו \nכנ\"ל וסי' הוא בב\"ו פי' ב' אורות מקיפים וב' פנימים וו' כלים שהם כלים דב\"ן ודמ\"ה \nוב' פנים וב' אחוריים דב' כלים דב' כתרים דחו\"ב דב\"ן. הספק הב' הוא סי' בד\"ד פי' כי \nאולי לא הוצרך שיעלו למעלה רק הפנים של הכלים דב' הכתרים דחו\"ב דב\"ן והסימן בד\"ד \n"},{"index":17,"he":"פי' ב' מקיפים ד' פנימים א' דמ\"ה\nוא' דב\"ן וב' או\"פ דב' כתרים דחו\"ב דב\"ן וד' כלים ב' דמ\"ה ודב\"ן וב' בחי' הפנים של \nהכלים דב' כתרים (דחו\"ב) הנ\"ל. וא\"ת למה למעלה בספק א' [כפי] שאמרנו שעלו (נ\"א \nשאולי) הכלים של פנים ואחוריים ואמרנו (נ\"א אמרנו) שלא עלו האורות שלהם כלל וכאן \nאמרו שעלו (נ\"א וכאן בספק הב' שאמרנו שאולי עלו) הפנים של הכלים ואמרנו שגם האורות \nשלהם דפנים עלו עמהן. והענין כי בספק א' כיון שעלו בחי' הפנים ואחוריים של הכלים אי \nאפשר שיעלו האורות מחציתן למעלה וישארו מחציתן למטה כי הנה לעלות כולם אין כח בכלי \nדרישא דעתיק לסבול בו כ\"כ אורות ולכן לא עלה שום אור אמנם כאשר עולים הפנים של \nהכלים לבד כנזכר בספק זה אז אפשר שיעלו אורותיהם עמהם ויוכל הראש דעתיק לסובלם כי \nמועטים הם וכעד\"ז בספק הג' שנכתוב עתה והוא אם עלו האחוריים של הכלים אפשר שגם \nאורותיהן עלו עמהן כי מועטים הם משא\"כ אם עלו הפנים והאחור של הכלים שאז אם יעלו כל \n"},{"index":18,"he":"אורותיהן עמהם יחד לא יוכל הראש לסובלם ואם נאמר שיעלו מחציתן ג\"כ אי אפשר כנודע \nולכן נשארו כולם למטה. ספק הג' הוא ג\"כ שסימנו בד\"ד והוא ע\"ד הנ\"ל אלא שיש שינוי \nאחר והוא במקום שנסתפק לנו בספק הב' הנ\"ל אם עלו הפני של הכלים דב' הכתרים דחו\"ב \nדב\"ן הנה עתה נסתפק לנו אם לא עלו אלא האחוריים לבד כלים שלהם ואורות כנ\"ל והנה הרי \nנתבאר כל הספקות. ועתה צריך שנבאר מ\"ש למעלה והוא כי כאשר אנו מסתפקים ואומרים \nשאפשר שעלו בחי' האחוריים דב' כתרים דחו\"ב דב\"ן אל תטעה לומר כי בחי' הפנים שלהם \nנשארו למטה בגופא דעתיק כי דבר זה א\"א שהאחוריים יעלו למעלה ברישא והפנים שהם יותר \nמעולים יהיו למטה בגופא. ואמנם צ\"ל שבחי' הפנים נשארו במקומם שהוא באו\"א לצורך עצמן \nוא\"ת עדיין קשה הדבר לומר שהאחוריים יעלו ברישא דעתיק ופנים באו\"א הלא או\"א גרועים \nמגופא דעתיק וי\"ל לזה תשובה ובכללה יתורץ תמיהות אחרות שיש כאן בספיקות האלו הנה \n"},{"index":19,"he":"נת\"ל כי יש בחי' שהפנים מעולים מהאחוריים ויש בחי' שהאחוריים מעולים מן הפנים כי \nבערך שאור הפנים הוא המחברם לחזור פב\"פ נמצא כי אור הפנים גדול ובערך שהאור של \nהאחוריים הם בונין כל פרצוף העיקרי אבל אור הפנים אינו רק להחזירו פב\"פ לכן אור \nהאחוריים גדול מאור הפנים והנה כיון שיש ב' בחי' אלו נכריע ונאמר כי ודאי הוא כאשר \nאלו ב' בחי' פנים ואחוריים באים ביחד אז ודאי שאור הפנים מעולה לפי שהוא בא בסוד \nתוספת על היות לו כבר אור האחור וזה נתרבה ונתוסף עליו ומחזירם פב\"פ ולכן אמרנו \nבספק ב' שאפשר לומר שאור הפנים עלו למעלה בראש ואור האחוריים נשאר למטה בגופא דיליה \nאבל בספק הג' שלא בא בעתיק רק בחי' האחור לבד אז אין לומר שגם בחי' הפנים יבואו \nויהיו למטה בגופא דעתיק דא\"כ (נ\"א יאיר בגופא דעתיק א\"כ) הרי הם מחוברים ואיך יהיו \nהפנים למטה והאחור למעלה לכן נשאר הפנים באו\"א ואור האחור יעלה בעתיק שכיון שאינן \n"},{"index":20,"he":"מחובררים יחד בפרצוף א' ודאי הוא שאור האחור גדול מאור הפנים כי אם אור הפנים לא \nנתוסף על האחור אלא שיהיה לבדו הנה גרוע וקטן מאור האחור לכן נשאר לאו\"א: \nמ\"ק ולי הכותב נשאר לי ספק והוא שכבר למדנו שמן הכתר של ס\"ג אינו לוקח העתיק רק ה\"ר \nכנ\"ל ולי יש ספק אם נאמר שכולם נתערבו עם כתר שבכתר דמ\"ה לבדו או אם נאמר שאלו הה' \nאורות כיון שהם בחי' פרצוף אחד אח\"כ גדלו ונכפלו ונעשו פרצוף אחד מי\"ס ואז היו הי' \nספירות אלו נגד י\"ס דכתר של מ\"ה ע\"כ: \n \n"}]}
