{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-4","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":4,"title":"הקדמת מוהרח\"ו זיע\"א על שער ההקדמות","hebrewTitle":"הקדמת מוהרח\"ו זיע\"א על שער ההקדמות","segments":[{"index":1,"he":"הקדמת מוהרח\"ו זיע\"א על שער ההקדמות\nהקדמת מוהרח\"ו זיע\"א על שער ההקדמות: \nאמר הצעיר מעיר. הדל באלפי חיים ויטאל בן לא\"א הרב יוסף וויטאל זלה\"ה בהיותי בן \nשלשים לכח תשש כחי ישבתי משתומם. ומחשבותי תמהים. כי עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא \nנושענו. רפואה לא עלתה למחלתינו. אין מזור לבשרנו. ולא עלתה ארוכה למכתינו לחרבן \nבית מקדשינו. הנחרב זה היום אלף ות\"ק וד' שנים אוי לנו כי פנה היום יום אחד של \nהקב\"ה שהוא אלף שנים וגם נטו צללי ערב שהם ת\"ק וד' שנים יותר מחצי היום הב'. וכלו \nכל הקצין ועדיין בן דוד לא בא. ונודע את אשר ארז\"ל כל דור שלא נבנה בה\"מ בימיו כאלו \nנחרב בימיו. ואתנה את פני לחקור ולדעת מה זה וע\"מ נתארך קיצינו וגלותינו. ומדוע לא \nבא בן ישי. ומצאתי און לי ואנינה בקרבי ולבי דוי. ממאמר א' הובא בס' התיקונים תיקון \nל' דף ע\"ז ע\"ב. וז\"ל תנינא כתב ורוח אלהי\"ם מרחפת וגו' מאי ורוח אלא בודאי בזמנא \n"},{"index":2,"he":"דשכינתא נחתת בגלותא האי רוח נשיב על אינון דמתעסקי באורייתא בגין שכינתא דאשתכחת \nבינייהו והאי רוח אתעביד קלא וימא הכי אינון דמיכין דשינתא בחוריהון סתימין עינין \nאטימי לבא קומו ואתערו לגבי שכינתא דאית לכון לבא בלא סכלתנו למינדע ביה ואיהו \nבינייכו ורזא דמלה קול אומר קרא. כגון קרא נא היש עונך וגו' והיא אומרה מה אקרא כל \nהבשר חציר. כלא אינון כבעירה דאכלי חציר. וכל חסדו כציץ השדה כל חסד דעבדי לגרמייהו \nהוא דעבדי. ובההוא זמנא מ\"כ ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב דא איהו רוחו של \nמשיח. ווי לון מאן דגרמי דיוזיל ליה מן עלמא. ולא יתוב לעלמא דאילין אינון דעבדי \nלאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה וגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו יו\"ד \nמינה ואשתארת בי\"ת יבשה ווי לון דגרמי עניותא וחרבא ובזה והרג ואבדן בעלמא. והאי \nרוח דאסתלק דאיהו רוחו של משיח כמה דאתמר ואיהו רוה\"ק. ואיהו רוח חו\"ב. רוח עצה \n"},{"index":3,"he":"וגבורה. רוח דעת ויראת ה'. פיקודא תנינא ויאמר אלהים יהי אור. ובג\"ד אמר הקב\"ה \nהשבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ כו' דאיהו רחימו \nבלא פרס ולא ע\"מ לקבל פרס. ויראה ואהבה ע\"מ לק\"פ איהי שפחה ותחת שלש רגזה ארץ וגו'. \nתחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה עכ\"ל: \nוהנה מ\"ש בתחילת דבריו ואפי' כל אינון דמשתדלי באורייתא כל חסד דעבדי לגרמייהו וכו' \nעם היות שפשטו מבואר ובפרט בזמנינו זה בעו\"ה אשר התורה נעשית קרדום לחתוך בה אצל \nקצת בעלי תורה אשר עסקם בתורה ע\"מ לק\"פ והספקות יתירות וגם להיותם מכלל ראשי \nישיבות. ודיני סנהדראות להיות שמם וריחם נודף בכל הארץ ודומים במעשיהם לאנשי דור \nהפלגה הבונים. מגדל וראשו בשמים ועיקר סיבת מעשיהם היא מ\"ש אח\"כ הכתוב ונעשה לנו \nשם. ככתוב בס' הזוהר בפרשת בראשית דף כ\"ה ע\"ב וז\"ל על פסוק אלה תולדות השמים והארץ. \nשחמשה מונים יש בערב רב ומן הג' מינים מהם הוא הנקרא כת גבורים דעלייהו אתמר המה \n"},{"index":4,"he":"הגבורים אשר מעולם אנשי השם ואינון מסטרא דאילין דאיתמר בהון הבה נבנה לנו עיר \nומגדל וגו' ונעשה לנו שם בבנין בתי כנסיות וב\"מ ושוין בהון ס\"ת ועטרה על רישיה ולא \nלשמה אלא למעבד לון וכו' והנה על הכת הזאת אמרו בגמרא כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח \nלו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם: \nואמנם האנשים האלה מראים תימה וענוה באמרם כי כל עסקם בתורה הוא לשמה: \nוהנה החכם הגדול התנא ר\"מ ע\"ה העיד עליהם שלא כך הוא באומרו לשון כללות כל העוסק \nבתורה לשמה זוכה לדברי הרבה וכו' ומגלים לו רזי תורה ונעשה כנהר שאינו פוסק והולך \nוכמעיין המתגבר מאליו בלתי הצטרכו לטרוח ולעיין בה ולהוציא טיפין טיפין של מימי \nהתורה מן הסלע הנה זה יורה שאינו עוסק בתורה לשמה כהלכתה ומי זה האיש אשר לא יזלו \nעיניו דמעות בראותו המשנה הזאת ורואה חסרונו ופחיתותו: \nהאמנם אע\"פ שלכאורה אפשר לפרש לשון המאמר על אופן זה [הגהה - אפשר כוונתו על לקנטר \n"},{"index":5,"he":"כמ\"ש התוס' פסחים נ' ע\"ב אב\"ן ח\"ן. ובע\"ח כת\"י של החסיד בעל יוש\"ה גרס אפשר לפרש \nכו' על ע\"ה ולא על ת\"ח כו']. עכ\"ז דבר קשה מאד מאד לומר וכי בשופטני עסקינן ולא \nבכללות כל התלמידי חכמים העוסקים בתורה והראיה ע\"ז אומרו דרך כללות ואפי' כל אינון \nדמשתדלי באורייתא כל חסד דעבדי לגרמייהו עבדי ואין לומר דמלת כל היא יתירה ומשבשתא \nשהרי מקרא דורש וכל חסדו כציץ השדה שלא נאמר וחסדו אלא וכל חסדו לרמוז כי כל הת\"ח \nהעוסקים בתורה הנקראת תורת חסד על לשונה הם דומים בחסד ההוא אל ציץ השדה משום \nדלגרמייהו עבדי אבל ביאור לשון הנז\"ל יובן ראשיתו מאחריתו באומרו ויראה ואהבה ע\"מ \nלקב\"פ איהי שפחה ותחת שלש רגזה ארץ: \nוהענין יובן במ\"ש בס\"ה בפרשת בראשית דף כ\"ז ע\"ב. ובג\"ד אמר קב\"ה לא טוב היות האדם \nלבדו אעשה לו עזר כנגדו דא משנה איתתא דההוא נער ואיהו שפחה דשכינתא ואי זכו ישראל \nאיהי עזר לון בגלותא מסטרא דהיתר טהור כשר ואי לא איהי כנגדו מסטרא דטמא פסול אסור \n"},{"index":6,"he":"וכו' דלית יחודא עד דערב רב יתמחון מן עלמא ובג\"ד אתקבר משה לבר מארעא קדישא \nוקבורתא דיליה איהי משנה דשלטא על מטרוניתא דאיהי קבלה למשה ומלכא ומטרוניתא מתפרשא \nמבעלה ובג\"ד תחת שלש רגזה ארץ תחת עבד כי ימלוך דא עבדה ידיעה ושפחה דא משנה ונבל \nכי ישבע לחם דא ערב רב: \nהנה מבואר כי תורתינו הק' כלולה ונמצאת בכל ד' עולמות אבי\"ע ובהיותה בעולם האצילות \nאז נקראה קבלה כי שם היא מופשטת מכל הלבושים הנקרא פשט מלשון פשטתי אם כתנתי שהוא \nבחי' המלבושים החיצוני שהוא ע\"ג עור אדם המתפשט מעליו לפעמים וזהו עיקר מלת פשט: \nואמנם בעולם האצי' אשר שם הקב\"ה יושב ועוסק בתורה כנזכר במדרז\"ל וגם בדברי המתרגם \nעל פ' דודי צח ואדום וכמש\"ה ואהיה אצלו אמון וגו' הנדרש לרז\"ל על בריאת העולם שהיה \nהקב\"ה מביט בתורה ובורא עולמות ואין ספק כי לא כמעשה אדה\"ר ולא כמעשה דבני חרי \nוכמעשה אתונו דבלעם וכיוצא בהם בהיותם כפשוטם היה משתעשע בהם הקב\"ה אלפים שנה קודם \n"},{"index":7,"he":"שנברא העולם ובורא בהם עולמות: \nאמנם שעשועות של הקב\"ה בתורה והיותו בורא בה את העולמו היתה בהיותו עוסק בתורה \nבבחי' הנשמה הפנימית שבה הנקרא רזי תורה הנקרא מעשה מרכבה היא חכמת הקבלה כנודע אל \nהיודעים וטעם הדבר הוא להיותו עולם האצילות העליון מאד טוב ולא רע דלא יכיל להתערבא \nעמיה קליפה ועליה אתמר וכבודי לאחר לא אתן כנזכר בספר התיקונין ד' ס\"ו תיקון י\"ח \nוכן בסה\"ז בפ' בראשית דכ\"ח ע\"א ע\"ש ולכן גם התורה אשר שם איננה רק מופשטת מכל לבושי \nהגופנים משא\"כ למטה בעולם היצירה עולם דמטטרו\"ן הנק' עבד טוב והוא הנקרא עץ הדעת \nטוב מסטרא ומסטרא דסמאל שהוא קליפין דיליה נקרא עבד רע כי התורה אשר שם הם שית סד\"מ \nהנקראים שפחה כנ\"ל וכנזכר בפרשת בראשית שם דף כ\"ז ע\"א ולכן נקראת משנה לפי ששם יש \nשינויים הפוכים טוב מסטרא דעבד טוב היתר כשר טהור רע מסטרא דעבד רע איסור טמא פסול. \nגם הוא מלשון כי מרדכי היהודי משנה למלך שהיה שפחה הנקרא עבד מלך מלך גם נקרא מלשון \n"},{"index":8,"he":"שינה כנזכר בפרשת פינחס דף רמ\"ד ע\"ב קם זמנא תנינא ואמר מארי מתניתין נשמתין ורוחין \nונפשין דילכון אתערו כען ואעברו שינתא מניכון דאיהו ודאי משנה אורח פשט דהאי עלמא \nואנא לא אתערנא בכו אלא ברזין עילאין דעלמא דאתי דאתון בהון לא ינום ולא ישן. וזה \nיובן במ\"ש יותר למעלה שם ורבנן דמתניתין ואמוראי כל תלמודא דלהון על רזין דאורייתא \nסדרו ליה ונמצא כי המשנה והש\"ס הם הנקרא גופי תורה: \nוהנה דבריהם כחלום בלי פתרון ורזיה וסתריה הפנימים הנקרא נשמת התורה הם הם פתרון \nהחלום הנפתר בהקיץ בסוד אני ישנה ולבי ער וכמ\"ש חכמים ז\"ל במחשכים הושיבני כמתי \nעולם זה תלמוד בבלי אשר איננו מאיר אלא ע\"י ס\"ה הם הם רזי תורה וסתריה אשר עליהם \nנאמר ותורה אור ואין ספק כי כמו שהיצר נקראת עבד ושפחה בערך האצי' ונקרא קליפין \nולבושין דחול כנזכר בהקדמת ספר התיקונין ד\"ג ע\"ב וז\"ל וביומי דחול לביש עשר כתות \nדמלאכיא דמשמשי לי\"ס דבריאה וא\"כ אין לתמוה כי התורה אשר שם שהיא המשנה תהיה נקרא \n"},{"index":9,"he":"שפחה וקליפין דתורה דאצילות וז\"ס כל הבשר חציר הנ\"ל במאמר הראשון כי כמו שהחטה שהיא \nבגימטריא כמנין כ\"ב אותיות התורה הגנוזה תוך כמה קליפין ולבושין שהם הסובין והמורסן \nוהתבן והקש והעשב הנקרא חציר כן המשנה אצל סודות התורה נקרא חציר וזה נרמז בס\"ה פ' \nכי תצא בר\"מ דרע\"ה ע\"ב אצל רבנן ווי לאינון דאכלין תבן דאורייתא ולא ידעי בסתרי \nאורייתא אלא קלין וחמורין דאורייתא קלין אינון תבן דאורייתא וחמורין אינון חטה \nדאורייתא ח\"ט ה' אלנא דטוב ורע וכו' ואלו באתי להרחיב דרוש זה לא יספיקו מאה \nקונטרסין בלי ספק בלי שום גוזמא האמנם החכם עיניו בראשו כי דברי אמת אני אומר ואל \nיתמה האדם בראותו ס' הזוהר איך קורא אל המשנה שפחה וקליפין כי עסק המשנה כפי פשטיה \nאין ספק שהם לבושין וקליפין חצונים בתכלית אצל סודות התורה הנגנזים ונרמזים \nבפנימיותה כי כל פשטיה הם בעה\"ז בדברים חומרים תחתונים: \nאמנם הם קליפין טובים למאכל כקליפת קנה הבושם ולכן בהיותם מביני פשטי המשנה כהלכתא \n"},{"index":10,"he":"בלתי טעות נקרא עץ הדעת טוב אבל כאשר ח\"ו שונים בה ומטמאים את הטהור ומכשירין את \nהפסול ומתירין את האיסור אז נהפכת לעץ הדעת רע ומר להם: \nונחזור עתה למאמרינו הראשון ולבאר מ\"ש ואפי' כל אינון דעסקי באורייתא כל חסד דעבדי \nוכו' ואמר עוד שם כי המשנה היא שפחה משום דאיהי ע\"מ לקבל פרס פי' כי הנה כל מדותיו \nיתברך הם מדה כנגד מדה ולכן העוסקים בפשטיה הגופניים הטובים עליהם נאמר בשמאלה עושר \nוכבוד הוא הפרס הנתון להם בעה\"ז כי כן עסקם בתורה הוא בבחי' היותם בעה\"ז בדיני \nאיסור והיתר טומאה וטהרה וכו' והם כנגד העבד העובד את רבו שבודאי ע\"מ לקבל פרס וכל \nחסד דעבדי וכו' כעבדים ושפחות המשמשים את רבם ע\"מ לקבל פרס. אמנם העוסקים ברזי \nהתורה שהם בחי' התורה כפי מה שעוסקים בה בעה\"ב עליהם נאמר אורך ימים בימינה לעולם \nשכולו ארוך כבן הנכנס לפני ולפנים ומשמש לפני אביו שלא על מנת לקבל פרס ונודע כי \nת\"ת דאצילות נקרא בן ומטטרו\"ן דיצירה נקרא עבד ועליהם אנו מתפללים ביום ר\"ה אם \n"},{"index":11,"he":"כבנים אם כעבדים. והנה במ' קהלת אמרו רז\"ל על פסוק כי אם שנים הרבה ישמח וכו' וז\"ל \nכי אם שנים הרבה וכו' תורה שאדם למד הבל היא לפני תורתו של משיח ואם כך נאמר על \nתורתו של משיח שהיא בהיותם בגוף ונפש כמ\"ש ז\"ל אין בין העז\"ה לימות המשיח אלא שעבוד \nמלכיות בלבד והוא בטול מלכות הרשעה קליפה החיצונה הנקרא יצה\"ר כמו שדרשו רז\"ל על \nפסוק וגר זאב עם כבש וכו' וסמיך ליה ומלאה הארץ דעה את ה' ולכן תורת העה\"ז המתלבשת \nבקליפין לסבת היות היצה\"ר הנקרא קליפה מצויה בעולם היא הבל לפני תורתו של משיח \nשנתפשט קצת מלבושיה וקליפותיה מאחר שגם בני אדם נתפשטו מקליפת היצה\"ר וק\"ו בן בנו \nשל ק\"ו בהיותינו למעלה בעה\"ב עולם הנשמות נפשטות מכל מיני לבוש כלל כי עסק התורה \nאשר להם איננו רק בנשמת התורה וסודותיה הפנימיים: \nואמנם אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד כי \nכבר אמרו רבינו ז\"ל אל יכנס אדם לפרדס אא\"כ מלא כריסו בבשר ויין והרי זה דומה לנשמה \n"},{"index":12,"he":"בלתי גוף שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן \nבמצות התורה בתרי\"ג מצות וכן בהפך בהיותו עוסק בחכמת המשנה והתלמוד בבלי ולא יתן \nחלק גם אל סודות התורה וסתריה כי הרי זה דומה לגוף היושב בחושך בלתי נשמת אדם נר ה' \nהמאירה בתוכה באופן שהגוף יבש בלתי שואף ממקור חיים אשר זהו ענין אומרו במ\"א ההוא \nהנ\"ל וז\"ל דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה וכו' \nבאופן כי הת\"ח העוסקים בתורה לשמה ולא לשמו לעשות לו שם צריך שיעסוק בתחילה בחכמת \nהמקרא והמשנה והתלמוד כפי מה שיוכל שכלו לסבול ואח\"כ יעסוק לדעת את קונו בחכמת האמת \nוכמו שציוה דהע\"ה את שלמה בנו דע את אלהי אביך ועבדהו. ואם האיש הזה יהיה כבד וקשה \nבענין העיון בתלמוד מוטב לו שיניח את ידו ממנו אחר שבחן מזלו בחכמה זאת ויעסוק \nבחכמת האמת וז\"ש כל ת\"ח שאינו רואה סימן יפה בתלמוד בחמשה שנים שוב אינו רואה. \n"},{"index":13,"he":"ואמנם כל האיש שהוא קל לעיון מחויב לתת חלק שעה או ב' שעות ביום בעיון ההלכה ולכוין \nולתרץ הקו' הנופלת בפשט ההלכה ויכון כי אין הקליפה הרעה מצד הנחש סמאל עבד רע נאחזת \nאלא בקלי' הטובה היא משנה מטטרון עולם היצירה הנקרא עבד ושפחה דמטרוניתא אבל לא \nבמטרוניתא שהיא המוח הפנימי חכמת האמת ונקרא עץ החיים ועליו אתמר אני ה' הוא שמי \nבסוד כל התורה היא שמותיו של הקב\"ה. וכבודי לאחר לא אתן דלא יכיל לאתערבא עמה קליפה \nאלא בעץ הדעת טוב ורע משנה טמא וטהור אסור ומותר כשר ופסול. ויכון בעיונו להסיר \nהקליפה הרעה שהיא הגורמת קושיות שלא יבין האדם תרוצים ויסלקנה מע\"ג עץ הדעת טוב ורע \nהיא המשנה שפחה דמטרוניתא ואח\"כ יכוין לקשט המטרוניתא עצמה שהיא חכמת הקבלה ודי בזה \nכי אין מקום ביאורו של ענין זה: \nאמר עוד במ' הנ\"ל ובג\"ד השבעתי אתכם בנות ירושלים וכו' פירוש הדברים כי הנה היתה \nהשבועה הגדולה לאלהי\"ם שלא יעוררו את הגאולה עד שאותה האהבה תהיה בחפץ ורצון טווב \n"},{"index":14,"he":"כמ\"ש עד שתחפץ כבן העובד את אביו ועיין בכל פלטרין דיליה ובכל גניזין דיליה ולא \nכעבד העובד במשנה ולוקח השפחה ע\"מ לקבל פרס וכבר אמרו רז\"ל כי זמן השבועה היא עד \nאלף שנים כמ\"ש ז\"ל בברייתא דר' ישמעאל בפרקי היכלות ע\"פ דניאל וז\"ל ואתיהבון בידיה \nעד עידן ועידנין ופלג עידן ואיך הראהו הקב\"ה ליעקב אבינו שר עולם והוא שרו של בבל \nע' עוקין וכו' ע\"ש. וכן בזהר פרשת וירא ד' קי\"ז ע\"א וז\"ל אמר ר' יוסי כל דא אריכו \nזמנא יתיר מכמה דאוקמיה חבריא דאיהו יומא חד גלותא דכנסת ישראל ולא יתיר דכתיב \nנתנני שוממה כל היום דוה. עוד מאמר אחר כתוב בפ' בראשית דף כ\"ו וכ\"ז ע\"ב וע\"א ומשם \nיפרד והיה לארבעה ראשים אילין אינון ארבעה שנכנסו לפרד\"ס. חד עאל בפישון פי שונה \nהלכות תנינא עאל בגיחון ודא איהו רמ\"ז. תליתאה עאל בחדקל לשנא חדא וקלילא לדר\"ש. \nרביעאה עאל בפרת דאיהו סוד מוחא דביה פריה ורביה. בן עזאי ובן זומא ואלישע אחר עאלו \n"},{"index":15,"he":"בקליפין דאורייתא הוו לקאן בהון ר\"ע דעאל במוחא איתמר ביה נכנס בשולם ויצא בשלום \nא\"ר אלעזר אבא יומא חד הוינא בבי מדרשא וכו' בגין דאורייתא מתרין לוחין אילין הוה \nמשה נחית לון לישראל ולא זכו בהון ונפלו ואתברו ודא גרם אבודא דבית א' וב' ויהיב \nלון אחרנין מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דמתמן אתיהבת אורייתא באסור והיתר מימינא חיי \nומשמאלא מותא וכו' דא' ונהר יוצא מעדן בודאי לעילא כעץ החיים וכו' להשקות את הגן דא \nפרדס דמטטרו\"ן דתמן עאלו בן עזאי ובן זומא ואחר וקליפין דליה מסטרא דא טוב ומסטרא \nדא רע ודא איהו איסור והיתר פסול וכשר טומאה וטהרה וכו' כגוונא דא אמרו חבריא מארי \nמתני' וימררו את חייהם בעבודה קשה דא קושיא בחומר דא ק\"ו. ובלבנים דא לבון הלכה. \nובכל עבודה בשדה דא ברייתא. את כל עבודתם דא משנה. ואי תייבין בתיובתא מה כתיב \nויורהו ה' עץ דא עץ החיים וביה וימתקו המים ודא משיח דאתמר ביה ומטה האלהים בידי \n"},{"index":16,"he":"וכו' וכולא איהו בגלותא מחמת דיליה. הנה נתבאר במ\"א הזה כי עון אדה\"ר בעץ הדעת טוב \nורע הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה וזהו עצמו עון הערב רב האומרים \nלמשה דבר אתה עמנו ושמעה בעץ הדעת טוב ורע ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות בסתרי תורה \nכסברת הטועים קצת בני תורה אשר בזמנינו זה המוציאים שם רע על חכמת האמת חיי עולם \nואומרים שכל מי שמתעסק בה ימות בקצרות שנים ח\"ו ולכן נשברו הלוחות הראשונות מסטרא \nדעץ החיים ונתנו להם מסטרא דעץ הדעת טוב ורע משנה שפחה דמטרוניתא וגרם איבודא \nדחורבן בית א' וב' וגלות האחרון המר והארוך אשר אנו בעו\"ה עד דיתובון בני ישראל \nבתיובתא ובקשו את ה' אלהיהם להכירו וליודעו ברזי תורה וידעו את מי הם עובדים ומי \nהוא מלכם וכדין יזכו לעסוק בחכמת האמת כמש\"ה ויורהו ה' עץ וימתקו ע\"י המשיח וכמ\"ש \nבפרשת נשא בר\"מ ד' קכ\"ד ע\"ב וז\"ל ובגין דעתידים ישראל למיטעם מאילנא דחיי דאיהו האי \n"},{"index":17,"he":"ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא וכו' ואילנא דטוב ורע דאיהו איסור והיתר לא שליט על \nישראל יתיר וכו' כי אז יהיו כמלאכי עליון עוסקים בחכמת התורה דאצילות ולא בתורת \nמטטרו\"ן מלובשת במלבושים וספורים גשמיים. עוד אמרו בס\"ה תקון ששית וז\"ל וכמה בני \nנשא יתפרנסון לתתא מהאי חבורא דילך בדרא בתראה בסוף יומיא ובגיניה וקראתם דרור \nבארץ: \nעוד מ\"א א\"ל אליהו ז\"ל לרשב\"י וז\"ל ר' ר' כמה זכאה אנת דמהאי חבורא יתפרנסון כמה \nעילאי עד דיתגליא לתתא בסוף יומיא ובגיניה ושבתם איש אל אחוזתו וכו' הרי מבואר כי \nחטא זה החל להיות מאדה\"ר ועד עתה וכאשר נשוב בתשובה לעסוק מאהבה בחכמה הזאת יגאלו \nישראל בב\"א. שמוע שמעתי נאקת ירמיהו הנביא מתנודד ומתמרמר במר נפשו באומרו עד מתי \nאראה נס אשמעה קול שופר כי אויל עמי אותי לא ידעו וגו' ראיתי את הארץ והנה תוהו \n"}]}
