{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-41","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":41,"title":"שער יג פרק ו מ\"ק","hebrewTitle":"שער יג פרק ו מ\"ק","segments":[{"index":1,"he":"שער יג פרק ו מ\"ק\nאמנם מציאת ז' תקוני גולגלתא דא\"א הנזכר בספ\"ד הם כך. גלגלתא א' טלא דבדולחא ב' \nקרומא אוירא ג' עמר נקא ד' רעוא דרעוין ה' פקיחא עלאה ו' תרין נוקבין דפרדשקא והוא \nחוטמא ז' והנה כבר נתבאר במ\"א כי סוד ההוא רדל\"א מתלבש בא\"א וכל דבר שהוא גבוה \nמחבירו מתלבש בחבירו להאיר בו ולהחיותו. והנה דע כי סוד ההוא רדל\"א הוא מתלבש בכתר \nוחכמה דא\"א שהוא כללות הב' רישין כנ\"ל ותחלה נבאר איך הוא מתפשט בב' רישין אלו \nואמנם כבר ידעת כי לעולם כשהגבוה מחבירו מתלבש בתחתון כנ\"ל הנה אין כח בתחתון לסבול \nאורו רק מז\"ת שבו לבד כי ז\"ת דרדל\"א שהם מחסד עד מלכות שבו הם מתלבשין בב' רישין \nתתאין דא\"א ומאירין בו. כיצד דע כי חסד שברישא עלאה הוא מתפשט ומאיר בגלגלתא וגבורה \nבמוחא כי אלו הם סוד הב' רישין תתאין כנ\"ל ובזה תבין איך הכתר רחמים גמורים אך \nהחכמה יש בה דינים רק שהם נכפין במקום הזה ואתכפיין תמן וזהו מ\"ש החייט בס' מנחת \n"},{"index":2,"he":"יהודה כי חכמה הוא דין והבן זה מאד. וזהו מאמר הזוהר קכ\"ח מוחא דשקיט ויתיב ושכיך \nכחמר טב על דורדייא כי הוא סוד יין על שמריו רק שהם נכפין כאן והת\"ת הוא מתלבש בהאי \nקרומא דאוירא שהוא תיקון הג' שהוא סוד רקיע המבדיל בין מים למים והוא נתון בין \nגלגלתא ומוחא שהם ח\"ג והקרום בנתיים והוא סוד ת\"ת המבדיל בין ח\"ג ומכריע בנתיים \nונ\"ה יש בהם ב' בחי' א' הוא סוד היותן סתומים שהם סוד תרין ביעין דדכורא והרמז להם \nהם ב' אזנים דעתיקא ולהיותן ב' ביעי שהם סתומים לכן לא נזכר אזנים כלל בעתיקא לא \nבאד\"ר ולא באדר\"ז ולהיות שלעולם נצח כלול בחסד והוד בגבורה לכן נ\"ה אלו רמוזים \nבגלגלתא ומוחא וטמירי תמן ולהיות שלעולם נ\"ה הם סוד הדינין כולם כנזכר פ' צו בסוד \nוערבי נחל ולכן מתפשטין מהם השערות שהם סוד הדינין כנודע ולכן סודם הם אור חוזר הוא \nממטה למעלה כי יוצאין מנ\"ה ולמעלה על הגלגלתא ומשם יוצאין. ולהיות ששרשם מן האזנים \n"},{"index":3,"he":"שהם נ\"ה לכן צריך לבער שערי מעל אודנין והבן זה כדי שלא יהיה להם כח וחוזק גדול \nואמנם בחי' אלו הם למעלה מן היסוד כי אלו ב' אזנים ויסוד דנוקבא ודכורא דעתיק שניהם \nבמצח כמ\"ש כי כמו שבמצח דז\"א הוא יסוד דאו\"א כן במצח דא\"א הוא סוד היסוד דרדל\"א לכן \nנ\"ה (ר\"ל אלו הב' ביעי שהם נ\"ה הסתומים) אלו מתגלין במצח כי הם יריקו השפע ליסוד \nולכן יש במצח סוד הדינין כנודע כי כ\"ד בתי דינין במצח ז\"א מיסוד דאמא אשר שם רק \nשבכאן בעתיקא הם נכפין ולכן מצח ונצח כולא חד באתוון רצופים כנ\"ל כי הלא נ\"ה הם \nגלוים ביסוד. ואמנם ב' הבחי' שבב' (פרקין תתאין) דנ\"ה שהם סוד הירכים שהם תחת היסוד \nהם ב' עינים והיסוד מקומו במצח ולכן תמצא כי כמו שהחסד הוא גנוז ונחית בפומא דאמא \nגם חסד עלאה דרדל\"א נחית הכא במצחא ששם הוא היסוד ושם מתגלה כח האי טורנא נאה בסימא \nונקרא רצון כי נמשך מן החסד דרדל\"א וז\"ש באדר\"ז מצחא דמתגליא בע\"ק רצון עיקרי דהא \n"},{"index":4,"he":"האי רדל\"א פשיט חד טורנא נאה כו' ואמנם המלכות מקורה בחוטם וז\"ס ותהלתי אחטום לך כי \nלעולם תהלה במלכות רק שהיא המלכות דרדל\"א. הרי ביארתי לך אך ז\"ת דרדל\"א הם גנוזים \nבא\"א בסוד ז' תקוני דגלגלתא הנזכר בריש ספ\"ד שהם ג\"ט קע\"ר פ\"ח א' גלגלתא ושם חסד ב' \nטלא דבדולחא והוא מוחא ושם גבורה הג' קרומא דאוירא ושם הת\"ת הד' עמר נקא ושם נ\"ה \nהה' רעוא דרעוין והוא המצח ושם הוא יסוד הו' אשגחא פקיחא והם ב' בחי' ירכים נ\"ה כי \nעמר נקא סוד אודנין (ר\"ל אלו ב' ביעי שהם נ\"ה) ואלו ב' ירכין סוד עיינין הז' ב' \nנוקבא דפרדשקי ושם המל'. אמנם סוד הדעת דרדל\"א הוא גנוז מאד ולכן הוא בסוד הפה דע\"ק \nהנזכר בזוהר דעת גניז בפומא אך ג\"ר שלו הם בסוד אור המקיף כי אינן יכולין להתלבש \nכנ\"ל. בינה דעתיק לא נתלבשה כלל אמנם נמשכת הארה ממנה מבחוץ עד מצח דא\"א גם ברישא \nדא\"א הוא דעת דידיה ובתוכו יסוד דעתיק וגם יוצא הארה מיסוד הנ\"ל ובוקע ויוצא לחוץ \n"},{"index":5,"he":"ופוגע באור בינה דעתיק אשר בחוץ ומכים זה בזה וזה שבפנים יוצא לחוץ וזה שבחוץ נכנס \nלפנים ואז הארה ההיא נמשכת עד למטה עד מצחא דאו\"א מבחוץ ומאיר במוחין דילהון ומשם \nנמשכין עד מצחא דז\"א ומתכפיין הדינין והגבורות ששם מכח עטרא דגבורה ששם בדעת תוך \nמצח דז\"א ומתבסמין ומשם נמשכת עוד הארה ההיא עד עיינין דז\"א ואז יכול להגביה עיניו \nולהסתכל במצח דא\"א ויורד לו משם אור גדול אח\"כ. והנה ברדת כל אלו האורות מבינה \nדעתיק כנ\"ל בהכרח הוא שאור החכמה דעתיק תהיה נעלמת בתוך הארת הבינה ומאירה גם היא \nעד למטה במצחא ע\"ד הנ\"ל כי יש שם חכמה דז\"א ומקבל הארה הנ\"ל. ודע כי כבר בארתי לך \nכי כללות רדל\"א אחזי נהוריה בהאי אוירא שבין גלגלתא ומ\"ס וסוד האי אוירא הוא סוד \nהנזכר בס\"ה בכ\"מ יהי אור יהי אויר כי יצאה י' מאויר ואשתאר אור לכן הקרום מפסיק בין \nהאי אוירא למ\"ס כדי שיוכל לסובלו. והנה כל ז\"ת אלו בגלגלתא דא\"א בז' דיליה והנה כל \n"},{"index":6,"he":"ז' אלו דגלגלתא הם נמשכין מצד הגולגלת ש\nהוא הכתר שהוא תמיד כמו כותרת מקיף אל המוח אך המ\"ס הוא נגלה ומתפשט בסוד דיקנא \nדעתיקא ולכן דע כי ב' רישין אלו שהם גלגלתא ומוחא כ\"א מתפשט אל י\"ג כי הם י' והם \nי\"ג. והענין הוא כי מ\"ס מתפשט בי\"ג ת\"ד כמ\"ש והגולגלת מתפשט בי\"ג ג\"כ כי כל רישא \nצריך שיהיה כלול מי\"ג והנה כבר ידעת כי ב' אזנים ב' עינים ב' נוקבי דפרדשקי בעתיקא \nכולן נחשבין לא' לבד וסדר הי\"ג דגלגלתא שבהם מאירין ז\"ת דעתיק סדרן כך כי כתר \nגולגלתא חו\"ב ב' אזנים דעת מוחא (מצחא) ח\"ג ב' עינים ת\"ת החוטם קו המישור נ\"ה ב' \nשפוון יסוד לשון מלכות פה וב' לחיים הם תרין תפוחין הרי לך י\"ג כלולים בגולגלת. \nוהנה כ\"א מן הפרצופים בין א\"א בין או\"א בין זו\"נ כולם יש בהם י\"ג כי אחר שכבר ידעת \nשאין העליון מתלבש בתחתון רק ז\"ת שבו וצריך שיהיה בתחתון סוד ג' אחרים לקבל מג\"ר \nאיזה צד הארה ולכן הם הולכים כולם על סדר י\"ג י\"ג. ודע כי הנה מעתיק נמשכו נר\"ן \n"},{"index":7,"he":"לא\"א ולכן נאצלו ונתלבשו ז\"ת בו כנ\"ל כי ה' אחרונה נקרא נפש ו' רוח אמנם הנשמה הוא \nמג\"ר ומרוב אורם אינה יכולה להתלבש בא\"א כי אם נשארה למעלה בסוד מקיף לכן הוצרך \nלהתלבש דעת שלו בא\"א בסוד הנשמה וז\"ס שרמזתי לך אוירא יתיב על האי קרומא דחפיא על \nמוחא כי הוא סוד הדעת המתגלה שם ועכ\"ז היה שם מכוסה מאד והוצרך להתגלות יותר בפומא \nכנ\"ל ועכ\"ז הוא סתום עדיין דביה אבהתנא עתידין למלבש [נ\"א להתלבשה בה] ודע כי כבר \nבארנו כי אותו קרומא דאוירא הוא סוד ת\"ת [דע\"י והנה ת\"ת] נקרא וי\"ו וכבר ידעת \nבתיקונים שכל נימין ושערות הם סוד ווי\"ן גם ידעת כי הווי\"ן הם לעולם סוד נ\"ה הנקרא \nווי העמודים כי נ\"ה הם סוד ווי\"ן היוצאים מת\"ת ו' הגדולה. והנה בזה תבין איך י\"ג \nנימין דשערי נפקי מקרומא דאוירא שהוא הת\"ת והם נ\"ה עצמן שהם רמז אל אינון עמר נקא \nדתליין בשיקולא וז\"ס אלה המלכים לפני מלוך מלך וגו' כי הלא מלוך מלך לבני ישראל הוא \n"},{"index":8,"he":"סוד התקון כנודע שהנה ע\"י שערות מתעבה האור ויש כח במלכים הנ\"ל לקבלו והבן וראה כי \nעמר נקא הוא התיקון הד' מז' דגלגלתא הנזכר בריש ספ\"ד והם סוד הנקרא בני ישראל שהם \nנ\"ה וזהו לפני מלוך א' מלך ב' לבני ג' ישראל ד' כי כשבא תיקון ד' שהוא בני ישראל \nשהם השערות היה כח לקבל האור ע\"י השערות וסוד ווי\"ן אלו בארנו באד\"ר ד' קכ\"ח תאנא \nבגלגלתא דרישא תלייא אף אלפין רבוא רבבן ע\"ש: \n \n"},{"index":9,"he":"שער יג פרק ז\nוהנה כבר נתבאר כי ז\"ת דעתיק הנה הם מתגלין בז' דגלגלתא דא\"א והוא סוד הנזכר בזוהר \nעתיק יומין פי' שאין מתגלה רק בחי' יומין שהם ז' ימי בראשית ז\"ת דיליה ובכ\"מ פי' \nעתיק יומין הם ז\"ת המתגלין בז' דגלגלתא ובערך שהוא מתלבש בא\"א כתיב ביה ושער רישיה \nכעמר נקא ואע\"פ שאין זו ראשו ממש רק שמתגלה בכאן. ודע כי אע\"פ שכל אלו הם שערות \nבסוד שורש הדנין עכ\"ז הנה הם יותר רחמים מרחמי ז\"א ולכן מאלו השערות נמשך השפעה \nלז\"א ואינן מגיעין רק עד רישא דז\"א ולא יותר ושאר כללות הז\"א הוא חלק וז\"ס ואנכי \nאיש חלק כמ\"ש בסוד שק ואפר (ז\"א מאירין בו כמה מיני אורות במוחין דיליה א הוא \nשמתפשטת הארה מהחסד העליון שמתלבש בכתר דא\"א ומשם מתפשטת עד מזל הי\"ג דאריך ומשם \nמתפשט עוד הארה ההיא עד הדעת שבין או\"א ומיחד אותן ואז בכח הזה נעשה מוחין דז\"א \nהמתלבשין בנה\"י אמא ב' הארה נמשכת ממ\"ס דא\"א ויורדת דרך שערות דרישא ודרך שערות \n"},{"index":10,"he":"דדיקנא דא\"א ג\"כ ונמשכין עד דיקנא דז\"א ומאירין במוחין דיליה ג' הארה יוצאת מיסוד \nדעתיק אשר תוכו (מ\"ס פנימים) מוחא דדעת דא\"א ובוקע מצח דא\"א ויוצא הארה עד מצחא \nדז\"א ומאיר במצחא דיליה בפנים של המוחין בתוך מצחא דיליה ואז מתבטלין כל הדינין \nשבמצח (נ\"א שבמוחין) דז\"א). והנה לעיל נתבאר כי החוורתא מתחלקים לי\"ג ארחין והד' \nלבדה שהם אחורי הראש הם נמשכין עם י\"ג נימין דשערי דרישא הנמשכין אחורי הראש עד \nרישא דז\"א ומשם יורד השפע לרישא דז\"א הנה א\"כ כי או\"א מושפעים מסוד מזלא דע\"ק כי הם \nנמשכין ממ\"ס חכמה דכתר והז\"א מושפע יותר מלמעלה מכתר דא\"א שמשם נמשכין י\"ג חוורתא \nומפאת בחי' זו הוא יותר מעולה הז\"א לפעמים מאו\"א אך להיות כי אין יורד לו השפע רק \nדרך או\"א בבחי' זו הם גדולים ממנו. וז\"ס הנרמז באדר\"ז רצ\"ב או\"א מהאי מוחא נפקי ז\"א \nבעתיקא תליא ואחיד והבן זה ע\"ד מ\"ש כי ז\"א יונק מכתר א\"א ואו\"א ממוחא דע\"ק ע\"י המזל \n"},{"index":11,"he":"היורד משם. והואיל ואתא לידן נבאר מ\"ש תליא ואחיד דע כי כבר נתבאר כי חצי ת\"ת דא\"א \nונה\"י שלו הם מתלבשין בז\"א וז\"ש בעתיקא אחיד ותליא כי הוא אחיד שם ממש בנה\"י אך \nבערך אלו י\"ג תקוני חוורתא כנז' ע\"ז אמר תלייא כי בהם נתלה ז\"א ולא אחיד ובערך ב' \nבחי' אלו אמר אחיד ותליא (גם זה בעצמו הוא באו\"א כי הם תליין בעתיקא קדישא במזלא \nקדישא הנמשך ממ\"ס והם ג\"כ אחוזים בבינה חג\"ת דא\"א) נמצא כי א\"א מתלבש בכל אצילות \nכולו אך ראשו אינו מתלבש כי אין העליון מתלבש בתחתון אם לא בז\"ת כי הג\"ר נשארים \nבסוד מקיף וז\"ס הנרמז באדר\"ז ודאי בהאי עתיקא לא אתגלייא אלא רישא בלחודוי. והנה \nנראה דקשה לזה מ\"ש באדר\"ז דק\"ל ע\"ב כי דיקנא תלייא עד טבורא דלבא (דא\"א) דנראה שיש \nלו קומת הגוף אך זה תבין מ\"ש לא אתגלייא ולא אמר ולא הוי כי יש לו קומת כל הגוף \nואינו נגלה רק הראש לבד כי אין דרך להלביש הראש רק הגוף והנה מתחלת הגרון עד טבורא \n"},{"index":12,"he":"דלבא דא\"א שם מציאת או\"א כי עד שם מלבישין אותו ומשם ולמטה מלבישו ז\"א וז\"ס הת\"ת \nשנקרא לב והבן זה ומטבורא דלבא שהוא חצי ת\"ת שלו מתחיל משם סוד רישא דז\"א ובתוך \nהז\"א מתלבש א\"א מטבורו עד סיום יסוד שבו לכן אמרו בעתיקא לא אתגליא אלא רישא \nבלחודוי. ונחזור לענין כי ז\"ת דעתיק אף על פי שאמרנו שהם מתלבשין בז' דגלגלתא דא\"א \nעכ\"ז בהכרח הוא שיתפשטו בכל קומת א\"א ועיקר מה שהם ברישא דא\"א אינם אלא ב' שהם חסד \nוגבורה חסד ברישא בגלגלתא גבורה במוחא כי גלגלתא ומוחא הם תרין רישין תתאין והם \nשרשים לכל מציאת רישא אבל שאר המתגלין בז' דרישא אינם רק הארה בעלמא אך עיקר \nהתלבשותם למטה בשאר שיעור קומה דא\"א כיצד ת\"ת בבינה דא\"א שהוא גולגלתא דאו\"א נ\"ה \nבח\"ג דא\"א שהם מוחין לאו\"א ואח\"כ מהיסוד מתפשט הארה בת\"ת ונה\"י דא\"א כי כבר ידעת כי \nלעולם כל נה\"י הם באים מסוד תוספת ואינם עיקרין לכן הם באים תמיד בדרך הוספה ולא \n"},{"index":13,"he":"שורש ועיקר לכן מסוד יסוד עתיק מתפשטין נה\"י דא\"א וכן הענין בכל נה\"י דאצילות. ואם \nתדקדק תמצא כי תמיד ת\"ת נעשה ממנו הכתר שהוא גלגלתא כי ת\"ת דעתיק תמן גלגלתא דאו\"א \nשהוא סוד בינה דא\"א ומת\"ת [נ\"א וכן ת\"ת] דא\"א נעשה כתר וגלגלתא דז\"א וכן מת\"ת דז\"א \nנעשה כתר וגלגלתא דנוקבא. גם דע כי סוד ת\"ת דא\"א נחלק לב' חצאין חציו למציאת או\"א \nלצורך גופם וחציו לכתר ז\"א הרי כי או\"א וז\"א הם ב' מלכים משתמשין בכתר א' גם ת\"ת \nדז\"א נחלק לב' חציו לגוף דז\"א ע\"ד הנ\"ל וחציו לכתר דנוקבא וגם הוא סוד א\"א לב' \nמלכים להשתמש בכתר א' ולעולם כל הת\"ת נחלק לחצאין אך החילוק הוא כי סוד ת\"ת דע\"י \nהגנוז בבינה מתחלק בשוה זה בצד זה לאו\"א כחדא אך ת\"ת דא\"א נחלק לב' חצאין זה למעלה \nמזה א' לו לעצמו וחציו הב' למטה בז\"א וכן ת\"ת דז\"א (לכתר דנוקבא) נחלק לב' חצאין \nחציו לעצמו וחציו לנוקבא זעג\"ז ובדרוש או\"א יתבאר זה באורך. ואמנם הארת העתיק הוא \n"},{"index":14,"he":"מתגלה בב' רישין תתאין דא\"א כחדא אף על פי שמהראוי היה שיהיה הא' מתגלה בב' וה\nב' בג' הטעם כי הנה מציאת אלו הב' רישין מתגלין אח\"כ באו\"א ואו\"א כחדא נפקי וכחדא \nשריין לכן גם אלו הב' רישין יהיו כחדא והראשון (מתלבש בשוה בהון ג\"כ) ולכן תמצא כי \nהחסד שבו מתגלה בגלגלתא והגבורה מתגלה במוחא ואז נכלל חסד בגבורה וגבורה בחסד גם \nאנו מוצאין כי היסוד מתגלה במצח שהוא סוד רישא תניינא ומשם מתגלה בדיקנא בסוד הרצון \nכנזכר באדר\"ז דרפ\"ט גם כבר ידעת כי סוד הוד זקן [נ\"א הוא זקן דא\"א] הנזכר באדרא גם \nדדיקנא (כי גם בו נכלל ההוא כי הדיקנא) אינו אלא בבחי' יסוד לכן הנשים [והסריס] אין \nלהם זקן הרי דב' רישין אלו כלולין זה בזה: \nונלע\"ד חיים שזו דמיון אור המצח שיצא מא\"ק המחיה הנקודים עוד יש בחי' הארת פה דא\"א \nשיוצאין מפיו הבלים ומקיפין בסוד או\"מ לז\"ת דא\"א [נ\"א דז\"א] וגם זה נלעד\"ח שהוא \nדמיון פה דא\"ק המוציא העקודים: \n"},{"index":15,"he":" \nשער יג פרק ח\nועתה נבאר מציאות דיקנא דא\"א מה הוא הנה נודע כי א\"א מלביש לעתיק כנ\"ל וכבר ביארנו \nכי בא\"א יש גלגלתא והוא סוד הכתר דא\"א ובגווה חד מוחא לחוד דלא אתפליג לג' מוחין \nכמו בז\"א רק חד לחוד והאי מוחא הוא סוד חכמה דא\"א ונקרא מ\"ס אמנם שינוי זה יש בא\"א \nיותר מבשאר פרצופים כי בגלגלתא שלו יש כתר וחכמה אבל בינה ודעת אין בגלגלתא שלו \nואמנם בינה דא\"א הוא סוד הגרון דא\"א ותמן נחתת ולא קיימא ברישא ומכאן תבין איך בינה \nנקרא גרון ונקרא כתר ונקרא שופר כי הלא בגרון דא\"א נעשה כתר לאו\"א נמצא כי ג\"ר דא\"א \nיתבי דא על דא כתר ותחתיו חכמה ותחתיו בינה ואינם בסוד קוין כתר למעלה וחו\"ב למטה \nמב' צדדי הכתר ועיקר התיקון הזה הוא להיות קוין כנ\"ל בכמה מקומות. וטעם שינוי זה \nדא\"א היה כי כבר הודעתיך סוד המלכים שמתו הם סוד הנקודות ואח\"כ נתקנו ואמנם [ברישא] \nעתיק לא היה בו שום בחי' מלכים שמתו כמבואר אצלינו אך מאריך אנפין ולמטה היה בו \n"},{"index":16,"he":"בירור ז' מלכים לכן א\"א המלביש ומקבל אור דע\"י עצמו לא היה כח אל הבינה שבו לקבל \nאורו ולכן ירדה בגרון כי ממקום רחוק תוכל לקבל הארה והטעם לפי שבינה דינין מתערין \nמינה לכן אין בה כח לקבל החלק של אור דעתיק כמו החכמה לכן החכמה נשארה במקומה \nוהבינה ירדה בגרון ואמנם בשאר פרצופים כגון או\"א וזו\"ן כולם מקבלים אור דעתיק ע\"י \nלבוש א\"א ויש בה יכולת להשיגו ואין צורך להבינה שלהם לירד ולהתרחק ואמנם אחר שירדה \nהבינה בגרון ירד הדעת ונתלבש בו\"ק דא\"א עצמם והיה רוחניות אליהם ואין לו מקום מקובץ \nכי אם בין תרין כתפוי דא\"א הוא עומד כנזכר במ\"א. ונחזור לענין כי ברישא דא\"א יש כתר \nוחכמה לבד והנה כל זה הוא בבחי' הכללות אבל כבר ידעת כי כל מדה ומדה מנהון כלולה \nמי' וא\"כ כתר וחכמה יש בכ\"א י\"ס והנה כל שיעור הראש שהוא עד המצח שהוא מקום השערות \nשם יש כללות י\"ס מן הכתר וי\"ס מן החכמה וכן למטה מן המצח עד הגרון ששם הבינה יש ג\"כ \n"},{"index":17,"he":"כללות י\"ס מן הכתר וי\"ס מן חכמה וכל זה בבחי' פנימית והנה ג\"כ בבחי' או\"מ יש י' \nמקיפים מן הכתר וי' מקיפים מן החכמה בראש וכן י' מקיפים מן הכתר וי' מקיפין מהחכמה \nיש ממקום המצח עד הגרון ועתה [אין] אנו עסוקין במקיפי הראש ונדבר במקיפי הפנים. הנה \nסוד י\"ג ת\"ד הם סוד מקיפי פנים ע\"ד שנבאר בע\"ה והענין כי אמת הוא שבבחי' או\"פ יש \nי\"ס מן הכתר וי\"ס מן החכמה אך בסוד מקיף לא יש רק י\"ג מקיפים מכתר וחכמה לבדם כי \nהשאר אינן יכולין להתגלות ואמנם עשר פנימים עומדין זה ע\"ג זה כסדרן כתר חכמה בינה \nכו' עד המלכות האחרונה ומחזיקים שיעור המקום המחזיק וסובל לי\"ג אורות מקיפין \nושיעורם שוה וז\"ס שערות הדיקנא שיוצאין האורות דרך נקבי השערות ומאירין בסוד מקיפים \nואמנם יש חילוק א' בין פנימים למקיפים והוא כי י\"ס הפנימיות דכתר הם זעג\"ז וכן י\"ס \nשל פנימיות החכמה הם ג\"כ כסדרן זעג\"ז אמנם המקיפים הם להיפך כי הם מתחילין ממטה \n"},{"index":18,"he":"למעלה מלכות בראש כל י\"ג ת\"ד והכתר בסופם וכן הי\"ס מקיפים של חכמה הם ע\"ז הדרך ג\"כ \nולא די בזה אלא שג\"כ כל הספי' מקיפים של חכמה הם עליונים מכל י\"ס מקיפים של הכתר \nנמצא כי האחרונה שבכולם שהוא מלכות דחכמה עומדת למעלה מכולם והגבוה ומעולה שבכולם \nשהוא כתר שבכתר עומד למטה מכולם והטעם כי להיותו אור מגולה מקיף לא היה כח בתחתונים \nלסבלו ולכן אורות העליונים לא נתגלו רק למטה ממדרגתן ולפיכך כתר שבכתר שהיא מדרגה \nעליונה יותר נתגלה במדרגה היותר תחתונה שבכולם וכן המלכות שבחכמה שהיא היותר קטנה \nשבכולם נתגלית למעלה מכולם כי יש כח בתחתונים לקבלה וכיוצא בזה בשאר הספירות. ומה \nשאני אומר שכתר שבכתר נתגלה במדרגה התחתונה לא דייקת למילתי שהרי אינם רק י\"ג ת\"ד \nלבד ואינם ך' אך הכוונה לומר כי המדרגה היותר עליונה שבכתר שהוא נקרא ונקה שהוא \nהחסד נתגלה במדרגה תחתונה כמ\"ש בע\"ה (כי אין תלוי בזה). גם דע כי אין גדר המקומות \n"},{"index":19,"he":"כמו שנראה בעניך לסדרם זעג\"ז ממש כי אין סדר המדרגות כפי היות המקום עליון או תחתון \nכי הלא יש מקום למטה ונקרא עליון ויש מקום למעלה ונקרא תחתון כי הלא המקום שתחת הפה \nהוא יותר תחתון מכולם ואמנם הוא מכלל מקומות העליונים להיות סמוך אל הפה ומקבל האור \nוההבל היוצא משם יותר מכמה מקומות העליונים להיותו סמוך לפה וכן הסמוך לעינים וכן \nהסמוך אל החוטם כי גם מהם יוצא הארה. וא\"ת מקום שתחת הפה היה ראוי לקראו תיקון \nראשון אך דע כי אין הדבר תלוי בזה רק ראוי להעריך המקום עצמו אם הוא עליון אם לאו \nוקרוב למקום ההבל ולפעמים יש מקומות עליונים שהם גבוהים ממקום ההבל ודבר זה תלוי \nבהערכה שהעריך המאציל יתברך המקומות בסדר י\"ג תיקוני דיקנא על דרך שנבאר: \n \n"}]}
