{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-42","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":42,"title":"שער יג פרק ט","hebrewTitle":"שער יג פרק ט","segments":[{"index":1,"he":"שער יג פרק ט\nאמנם פי' י\"ג מדות בסוד י\"ג ת\"ד דא\"א נבאר מקום הי\"ג תיקונים היכן הם בדיקנא ואמנם \nנמנה תחלה התיבות איך הם י\"ג א' מי אל כמוך ב' נושא עון ג' ועובר על פשע ד' לשארית \nנחלתו ה' לא החזיק לעד אפו ו' כי חפץ חסד הוא ז' ישוב ירחמנו ח' יכבוש עונותינו ט' \nותשליך במצולות ים כל חטאתם י' תתן אמת ליעקב י\"א חסד לאברהם י\"ב אשר נשבעת \nלאבותינו י\"ג מימי קדם. ואמנם הי\"ג מדות אלו דמיכה הם השפע הפנימיות הנמשכין ממ\"ס \nבתוך שערות הזקן והם הנקראים שבחא דעתיקא אך שערות הזקן עצמו שהם הצינורות וכלים \nומעברים שיריק המשחתא קדישא בהם הם י\"ג מדות שנזכרו בתורה בפרשה כי תשא והם כמו \n[נ\"א נמי] י\"ג דז\"א כי כבר ידעת שאין בז\"א רק ט' והם של פ' שלח לך וכשמאירין בו י\"ג \nאלו אז נקרא בשמם והם ע\"ז הסדר אל א' רחום ב' וחנון ג' ארך ד' אפים ה' לפי שארך \nאפים מורה על ב' מדות יחד ולזה לא אמר ארך אף אלא אפים ורב חסד ו' ואמת ז' נוצר חסד \n"},{"index":2,"he":"ח' לאלפים ט' נושא עון י' ופשע י\"א וחטאה י\"ב ונקה י\"ג. ועתה נבארם בפנים האדם עצמו \nאיך הם י\"ג תיקונים ואמנם תחת שני פאתי הראש הם מתחילין ב' רישין דדיקנא והם קצרים \nולא רחבים והם כנגד האזן וזהו תיקון א' נקרא אל ואח\"כ תיקון הב' והוא שורות השערות \nהגדלים בשפה עליונה על הפה לאורך וזהו רחום ג' וחנון הוא אותו ארחא שכנגד האמצעית \nהחוטם ד' ארך הוא שורת שערות שתחת שפה התחתונה ה' אפים הוא ארחא תניינא המפסיק \nבאמצע הזקן והוא מכוון נגד ארחא קדמאה שתחת החוטם ו' ורב חסד הוא תחת תיקון קדמאה \nדא\"ל והוא סיום שיעור אותן השערות הקצרות של שער הזקן והוא במקום שהתחיל להתרחב מעט \nשהוא מקום התחלת עצם הלחיים עצמו שהוא יוצא כמין זוית תחת האזן ומשם ולמטה הוא רחב \nיותר משל מעלה וזהו נקרא ורב חסד וזה נמשך עד המקום שכנגד הפה ז' ואמת הם ב' הפנים \nהחלקים מן השער תרין תפוחין קדישין ח' נוצר חסד והוא נקרא מזלא קדישא והוא הזקן \n"},{"index":3,"he":"מכנגד הפה ולמטה שהוא כללות הזקן בכללותן בחיבור א' כי מה שלמעלה מזה הוא נחלק לב' \nכי ב' תפוחין וחוטמא מפסיקין בנתיים ואמנם מכנגד הפה ולמטה הוא עובי הזקן והתחברותן \nיחד ואמנם הוא מאד עבה והם שערות ע\"ג שערות ואלו נחלקין לב' כיצד צד הזקן מכנגד \nמעלה שהוא מקום הזקן המגולה הוא תיקון א' וצד הזקן המכוסה שהוא כנגד הגרון הוא \nתיקון ב' נמצא כי אנו מחלקין עביות הזקן כי צד העליון הנגלה לעינים תיקון א' ומה \nשהוא כנגד הגרון הם השערות שתחת אלו הראשונים והם מתכסים באלו הם תיקון ב' והנה אלו \nב' תיקונים נקרא מזלא והם ב' מזלות ופי' מזלא מלשון תזל כטל אמרתי שהוא משך השערות \nבאורך מלמעלה למטה ואין בכל הי\"ג תיקונים האלו שיהיה נקרא כך אלא אלו השנים העליון \nנקרא נוצר תיקון הח' והתחתון נקרא ונקה תיקון י\"ג ושניהן כל אחד נקרא מזלא ואמנם \nאלו השערות הם ארוכות עד הטבור שלו. ט' הוא לאלפים כי בין אלו השערות הארוכות \n"},{"index":4,"he":"מובלעים קצת קטנים וזהו לאלפים י' נושא עון אחר כל ב' מזלות אלו יש שערות קטנים \nסמוכות לגרון והם למעלה ממנו מעט ואינן מובלעים במזלא הנ\"ל רק ניכרין לבדם וחפיין \nאגרונא. י\"א ופשע הוא היות אלו השערות קטנות שוין בארכם ולא נפקי דא מן דא י\"ב \nוחטאה הוא הפה עצמו להיות פנוי משערות י\"ג ונקה הוא המזל הב' ונקרא תיקון י\"ג. \nואמנם ב' מזלות האלו שוכבים זה ע\"ז והם דכורא ונוקבא ואבא יונק מן הח' ואמא יונקת \nמן הי\"ג הרי ביארנו י\"ג ת\"ד: \n \n"},{"index":5,"he":"שער יג פרק י\nועתה נבאר שמות הספי' בי\"ג ת\"ד והוא כי הלא ח' ת\"ד קדמאין הם ח' ספי' דחכמה והם \nממלכות עד הבינה כי הכתר וחכמה של מ\"ס לא נתגלו כלל כי לא היה יכולת בתחתונים לקבל \nהארתן אף על פי שיתגלו למטה וסדר מקומם וסדרן כך א\"ל מלכות רחום יסוד וחנון הוד ארך \nנצח אפים ת\"ת ורב חסד גבורה ואמת חסד נוצר חסד בינה הרי ח' תקונים דחכמה כי ב' \nהראשונים לא נתגלו כלל וה' תקונים [אחרים] (עלאין) הם ה' קצוות הכתר כיצד לאלפים \nהוד נושא עון נצח ופשע ת\"ת וחטאה גבורה ונקה חסד הרי נשלמו י\"ג ת\"ד. אמנם ג\"ר דכתר \nלא יכלו להתגלות אך בחכמה הב' הראשונים בלבד לא יוכלו להתגלות אך הבינה שלה נתגלית \nכי חכמה מציאותה למטה מכתר ואין בינה שלה מאירה כמו בינה דכתר ויש יכולת בתחתונים \nלקבל הארתה אמנם המלכות דכתר לא נתגלית כי בא\"א אין מציאות נוקבא ניכרת ובפרט בכתר \nשבו אך בחכמה שבו שהוא סוד נוקבא דיליה כנזכר אצלינו יש יכולת להתגלות המלכות שבה \n"},{"index":6,"he":"והיסוד דכתר נתגלה בבינה דחכמה שהוא נוקבא דיליה בתיקון הח' וז\"ס נוצר חסד נוצר היא \nהבינה דחכמה וחסד הוא היסוד שבכתר ושניהן נקראו תיקון א'. והטעם כי שם למעלה אין \nפירוד בין דכורא שהוא הכתר ונוקבא שהיא חכמה בשום פנים לכן יסוד דכתר לעולם הוא \nדבוק בג\"ר דחכמה ולפי שאינו ניכר בהם רק הבינה לבד לכן אנו מחברים אותו עם הבינה \nואמנם מקום אורות הפנימים הם מכוונים ממש מבפנים נגד המקיפים האלו ואין הפרש אלא \nשאלו הם מתתא לעילא ואלו הם מעילא לתתא כנ\"ל לכן ראוי לכוין ג\"כ באו\"פ שכנגד אלו \nואכתוב סדרן. אל פנימי דבינה רחום פנימי דחסד חנון פנימי דגבורה ארך פנימי דת\"ת \nאפים פנימי דנצח ורב חסד פנימי דהוד ואמת פנימי דיסוד נוצר פנימי דמלכות כי בפנימית \nמתחילין מן בינה עד המלכות ובמקיפים מתחילין ממלכות עד הבינה. אח\"כ בה' אחרונות \nתכוין חסד שבמלת נוצר חסד הוא חסד פנימי ממש דכתר לאלפים פנימי דגבורה נושא עון \n"},{"index":7,"he":"פנימי דת\"ת ופשע פנימי דנצח וחטאה פנימי דהוד ונקה פנימי דיסוד הרי ג\"כ באלו \nהאחרונים התחיל בסוד הפנימי מחסד עד יסוד והמקיפים הם מיסוד עד החסד. ואמנם ב' \nהראשונים דחכמה וג\"ר דכתר הפנימים אין בהן מקיפים כנ\"ל ומקום אלו הם בה' מקומות \nאחרים שיש בפנים דא\"א ואין עתה זמן ביאורם. אך יש לי ספק אם הם מכוונים ממש נגד \nהמקיפים ח' מקיפים דחכמה עם ח' פנימים דחכמה עצמה וה' מקיפים דכתר עם ה' פנימים \nדכתר בעצמו וזהו הפי' יותר אמיתי כי בזה יבואו מכוונין ח' נגד ח' וה' נגד ה' ואין \nשום הפרש ביניהן רק שאלו הם מתתא לעילא ואלו הם מעילא לתתא ואם כך הוא הפי' נמצא כי \nאפי' בפנימים עומד החכמה למעלה מכתר והוא דחוק או אם נאמר שלעולם ודאי שהפנימים הם \nכתר על חכמה והמקיפים דכתר יבואו מכוונים נגד פנימי דחכמה ומקיפים דחכמה מכוונים \nנגד פנימי דכתר וקצתם נגד חכמה וצ\"ע. ואמנם הפי' הראשון יותר אמיתי כי מורי זלה\"ה \n"},{"index":8,"he":"אמר לי הסדר הא' הפנימי דחסד שבכתר נגד מקיף דיסוד שבכתר וכן כל שאר התיקונים וא\"כ \nמוכרח הוא שגם בפנימית יהיה חכמה למעלה מכתר זה ואמיתי קרוב אצלי יותר לודאי: \n \nשער יג פרק יא\nועתה נבאר ב' שמות י\"ג ת\"ד דהיינו יהו\"ה יהו\"ה שקודם להם בתורה דע כי כבר ביארנו כי \nבגלגלתא יש י\"ס עד המצח ואמנם הם כסדרן כתר לעילא ומלכות לתתא והנה הספי' האחרונה \nשהיא מלכות הוא סוד פאה שבראש כי בכ\"מ פאה היא מלכות והנה ברישא דא\"א פאה זאת היא \nהשם מצפ\"ץ והם ב' א' מימין וא' משמאל מימין נגד (ז\"א) או\"א ושמאל נגד (נוקבא) ז\"א \nכי גם בעתיקה יש ז\"א (ונוקבא) ואו\"א והנה כל אחד מאלו השמות כולל י\"ג ת\"ד באופן זה \nכי ד' תיקונים עלאין הם סוד ד' מוחין וז\"ס מ' דמצפ\"ץ וט' תקונים הנשארים הם צ' \nדמצפ\"ץ והטעם כי הד' ראשונים דת\"ד נכללין בכתר חכמה שבו כי אלו יש להם מעלה יתירה \nכי הם כוללים רישא דעתיק כנודע אח\"כ הט' נמנין מבינה ולמטה ואח\"כ להיות שעכ\"ז יש \n"},{"index":9,"he":"יתור לבינה משמונה שתחתיה לכן חזר למנות הח' בפ\"ע והם פ' דמצפ\"ץ ואח\"כ צ' אחרונה הם \nט' דז\"א הרי שבכל שם מאלו נכללין הי\"ג תיקונים. והנה אלו הב' שמות משתלשלין מפאת \nהראש כי הם גי' ש' והנה שם אלהים דיודין גי' ש' כזה אל\"ף למ\"ד ה\"י יו\"ד מ\"ם ואלהים \nזה בא\"א הוא ב\"ח מצפ\"ץ כי עליה אתמר ואין אלקים עמדי ואין בו אלא הוי\"ה ובמקום שיש \nאלקים בז\"א אז בא\"א מתחלף הוי\"ה במצפ\"ץ כי סוף סוף כל חלוף הוא דין ולהיות שאלקים \nיש לו י\"ג אותיות במלואו לכן הם י\"ג ת\"ד הנמשכין משם. וכבר ידעת כי מציאת הדיקנא \nכולו דנין ועל ידו אתכפין דינין דלתתא כי אין הדין נמתק אלא בשרשו והנה לפי שמציאות \nפאה זו היא מלכות והמלכות הוא דין ונקרא אלהים כנודע כי ג' אלהים הם א' בגבורה ב' \nבהוד ג' במלכות לכן המלכות של י\"ס דרישא עלאה הוא אלהים גימטריא פא\"ה רק שהוא במלוי \nיודין להיות בסוד ראש וזהו בז\"א אך בא\"א הפאה הוא שם מצפ\"ץ כנ\"ל והנה ב' פאות הם \n"},{"index":10,"he":"בב' צדדי הראש והם סוד שני המאורות הגדולים מצפ\"ץ מצפ\"ץ כנזכר זוהר בראשית דכ\"ב והם \nב' שמות קודם י\"ג מכילין דרחמי שהם ה' ה' אל רחום כו' ופי' הענין הוא כי ז\"א יצא \nממצפ\"ץ הימיני ונוקבא ממצפ\"ץ השמאלי ואלו הם שורש ב' המאורות הגדולים כי אין הפרש \nבין זה לזה וכ\"א יש לו הוי\"ה שלימה רק שזה ימין וזה שמאל והענין כי כבר נתבאר לעיל \nשבא\"א יש בו חו\"ג והם זו\"נ לכן מצד ימין דראש שמשם ה\"ח עטרא דדכורא יצא פאה א' \nשממנה יונק ז\"א כי הלא השערות מותרי מוחא אינון וה\"ג דשמאל יצאה פאה שמאלי שממנה \nיונקת נוקבא דיליה ואמנם מ\"ש בזוהר כי ב' שמהן קדמאין מנינין לי\"ג מכילין כו' הענין \nהוא כמ\"ש כי הלא תיקון ראשון שבדיקנא הוא א\"ל והוא מלכות ופאה בחינת מלכות נמצא שב' \nמלכיות סמוכים ודבוקים זה לזה כי במקום שמסתיימת מלכות שבראש שהיא פאת הראש משם \nמתחלת מלכות דדיקנא שהוא תיקון ראשון ואז יונקת זו התתאה מן העילאה כי מכח שערות \n"},{"index":11,"he":"הראש הנשארות בפאת הראש מהם יוצאין שערות הי\"ג ת\"ד כנ\"ל א\"כ נמצא כי כל הי\"ג מכילין \nיונקים מב' פאות הראש לכן בתחלתן אנו מזכירין ב' הויות אלו שהם סוד מצפ\"ץ מצפ\"ץ \nבחילוף ואח\"כ אנו מזכירין הי\"ג מדות. ואמנם כבר ביארנו כי אי לז\"א מציאת י\"ג ת\"ד רק \nט' לבד ואפי' כשאנו מזכירין י\"ג ת\"ד בז\"א אינו אלא שנכללין הארת י\"ג בט' דז\"א ויש \nבהם י\"ג הארות אך הי\"ג תקונים אינם אלא ט' לבד וא\"כ הי\"ג ת\"ד הם בא\"א שהם ממשיכין \nעד ט' דז\"א ולכן הם ב' שמות מצפ\"ץ מצפ\"ץ כי אם היו בז\"א לא היו אלא ב' אלקים דיודין \nכנ\"ל ואמנם מב' אלהים שבפאות הראש נמשכו ב' א\"ל לתיקון הא' והב' י\"ה י\"ה שבב' אלקים \nנמשכו לתיקון הו' וכנזכר באדרא בביאור מן המצר קראתי י\"ה ואמנם כבר ידעת כי בתיקון \nא' יש בו א\"ל קוצי דשערי ולכן נקרא א\"ל והוא נמשך מא\"ל דאלקים ואמנם בתיקון הו' \n(הא') הוא (במצר) במקצת (נ\"א הוא בסוד) הדיקנא יש שם י\"ה דאלקים י' בימין ה' \n"},{"index":12,"he":"(דאלקים) בשמאל וזהו מן המצר קראתי י\"ה ואח\"כ למטה במקום שמתחיל להתרחב הזקן שהוא \nבב' (שהוא נגד ב') תפוחין יש ג\"כ י\"ה הב' מאלקים הב' י' מימין ה' משמאל ואח\"כ מ' \nסתומה דאלקים הוא בפה שהוא כעין מ' סתומה והם ב' ממי\"ן כי שפתים הסוגרים הפה הוא \nכעין מ' סתום ואח\"כ השיניים הוא ג\"כ כמין חומה עגולה כעין ם' סתומה והם ב' ממי\"ן \nדשם אלקים וכך פי' הפסוק מן המצר קראתי י\"ה כי שם התחיל האל להתגלות ולכן היה \nכוונתו להמשיך גם שם י\"ה [הנשאר] מאלהים אך לא ענני [השם יה במצר כי אין שם מקומו] \nכ\"א במרחב י\"ה כי ירד במקום המרחב בתיקון ו' ולא נשאר במצר הרי נתבאר איך כל הדיקנא \nהוא סוד הדינין משם אלקים והטעם כי כל דיקנא הוא ממוחא והמ\"ס שם שרשי הדינין הכופין \nכל מה שלמטה מהם ולכן אמרו כי סוד דיקנא לאכפיא דינין: \nנל\"ח שאפשר שזהו כוונת רז\"ל באמרם אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא הנה \nדקדקו באמרם כמלא נימא שהוא פי' שער לרמז על מה שכתב כאן שהמלכות שבשערות הראש \n"},{"index":13,"he":"והמלכות שבשערות דיקנא הם סמוכים זה לזה ואינן נוגעין זה לתוך זה אפי' נימא א' כנ\"ל \nשער א' אלא ממש במקום שמסתיימין מלכות של שערות שם מתחיל מלכות של הדיקנא: \n \nשער יג פרק י\"ב מ\"ב\nועתה נבאר מציאות החוטם והפה דא\"א דע כי בפה דא\"א יש בו חיצוניות ופנימיות והפנימית \nהוא שם ס\"ג שהוא פנימית רוחא שבפה זה ובהתחברו בשם אהי\"ה בסוד זווג יהיה פה עם \nהכולל והם בחי' זכר ונקבה שבתוך י\"ס של הפה והם חיך זכר וגרון נקבה ואז יוצאין שאר \nהכ\"ב אותיות מזווג זה כי אחע\"ה הם מ\"ן דנוקבא שהוא בגרון גי' פ\"ד וגיכ\"ק אותיות \nהחיך מ\"ד ומתחברים יחד אחע\"ה וגיכ\"ק ואז יוצאין תחלה אותיות הלשון דטלנ\"ת שהוא בחי' \nהדעת הנקרא לשון אח\"כ יוצאין אותיות השיניים שהם זסשר\"ץ (והם ה\"ג מנצפ\"ך) אח\"כ \nיוצאין אותיות שפתיים שהוא יותר חיצוניות והם בומ\"ף ואלו הג' מוצאות של שיניים \nולשון ושפתיים הם ג' שמות יה\"ו ששלשתן גי' ס\"ג כמו השורש שממנו יצאו שהוא פנימית \n"},{"index":14,"he":"רוחא של הפה כנ\"ל והם במלוי יודין ואל\"ף ונשאר בחי' א' בתוך הפה והשאר יוצא לחוץ \nבסוד הבל היוצא מן הפה דא\"א והוא אור המקיף והרי נרמז השורש של הפה בפנים שהוא ס\"ג \nושם אהי\"ה ואח\"כ תולדות היוצאין והם ג' יה\"ו שהם ס\"ג וכ\"ב אותיות העולין ג\"כ פה \nועוד יש בחי' פה החיצוניות והוא אחוריים דמ\"ה העולין ק\"ל תסיר מהם מ\"ה נשאר פ\"ה \nוז\"ס מי שם פה לאד\"ם כי מאדם שהוא גי' מ\"ה וממלואו מרבועו נעשה פה ואז יוצאין אותן \nהתולדות והבל של הפה כנ\"ל על דרך בחי' זאת של הפה החיצוניות והנה בחוטם דא\"א גם \nהפנימית שבו הוא ס\"ג כמנין חוטם והחיצונית הוא ג' שמות אהי\"ה שהוא גי' ס\"ג חוט\"ם \nואלו הג' אהי\"ה יוצאין מג' אלפין שיש במילוי מ\"ה דאלפין שהוא פ\"ה דא\"א כנ\"ל ומשם \nנמשכין למעלה ונעשה בחי' חיצונית דחוטם. והנה אלו הב' בחינות דחוטם ופה דא\"א יוצאין \nמהם בחי' הבלים ואורות מקיפין ונמשכין הארתן עד זו\"נ כמ\"ש בע\"ה ואורות דחוטם נמשכין \n"},{"index":15,"he":"עד הפה ושם מתלבשין תוך אורות הפה ונעשים אורות הפה בבחי' או\"מ אל האורות החוטם \nומלבישין אותן ואם תסתכל כל זה הוא בבחי' אורות אח\"פ דא\"ק היוצאין אל הנקודים שהוא \nדמיון זו\"נ ודי בזה ואמנם פנימית החוטם הוא ס\"ג כי ה' ראשונה בנוקבא דפרדשקא בצד \nימין כנזכר באדר\"ז והוא ה' על י' כסדר כל מ\"ן (ומתמן נשיב רוחא דחיי לז\"א וו\"ד הוא \nרוחא דגניז והה' הוא הנקב) ובצד שמאל היא ה' שניה (ונשיב מתמן רוחא דחיי לנוקבא) \nוהוא\"ו הוא הכותל המפסקת. ואמנם יו\"ד דס\"ג נחלק כי י' פשוטה רוחא דגניז בנקב ימין \nלז\"א ו\"ד דמילוי יו\"ד רוחא דגניז בנקב שמאלי לנוקבא והנה מאלו האורות נמשכין האורות \nעד זו\"נ וגם עד או\"א כדי לעוררם אל הזווג והענין כי הנה הוי\"ה אהי\"ה הם או\"א, \nובזו\"נ הם הוי\"ה אלהים והוי\"ה אדני, והנה יה\"ו הראשון דפנימית הפה נמשך עד אבא \nלהאיר בו כדי לעוררו אל הזווג ולאמא נמשך (יה\"ו (הב') הנזכר מפנימית הפה וגם יורד \n"},{"index":16,"he":"י' פשוט מבחי' חוטם שהוא ס\"ג דפנימית וגם) אהי\"ה הא' דחיצוניו' והם אותן ג' אלפין \nאשר שם בפה ואח\"כ אל הז\"א בבחי' הראשונה יורד יה\"ו הב' דפנימיות וגם יו\"ד (נ\"א ה') \nראשונה דס\"ג) פשוטה פנימיות דחוטם שבנקב ימין, ולנוקבא בבחי' ראשונה דאלהים יורד מן \nהחוטם לבד ו\"ד מילוי דס\"ג שבנקב שמאלי דחוטם פנימית וגם האהי\"ה הב' דחיצוניות דחוטם \nואח\"כ אל הז\"א בבחי' [דהוי\"ה] הב' יורד יה\"ו הג' דפנימית הפה וגם י' פשוטה הראשונה \nדס\"ג דפנימית דחוטם בנקב ימין ולנוקבא בבחי' הב' דאדני יורד מן החוטם בלבד וד' \nדמילוי יו\"ד דס\"ג דנקב שמאלי דחוטם בפנימית וגם יורד מאהי\"ה הג' דחיצוניות החוטם \n(בנקב ימין) (וצ\"ע איך אפשר שאמרנו שמג' אלפין שבפה דא\"א נעשין ג' אהי\"ה דחיצוניות \nדחוטם שלו והרי החוטם גבוה מן הפה ואפשר שהוא ע\"ד הנ\"ל שאות א' שבשם מ\"ה דאלפין \nבמלוי וא\"ו הוא בחי' אהי\"ה דאמא ויורדת שם להחיות ז\"א שהוא מ\"ה וכן הוא כאן אבל אין \n"},{"index":17,"he":"הכוונה ממש שאחר שירדו למטה בפה חזרו לעלות ונעשו חוטם אלא תחלה נעשו חוטם ואחר כך \nירדו בפה): \n \n"}]}
