{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-66","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":66,"title":"שער כה דרוש א מ\"ב","hebrewTitle":"שער כה דרוש א מ\"ב","segments":[{"index":1,"he":"שער כה דרוש א מ\"ב\nהשער התשיעי שער דרושי הצלם ובו ח' דרושים: \nכבר נתבאר לעיל כי המוחין דעיבור דז\"א היה מזווג או\"א בכלים החיצונים והמוחין שלו \nאז נמשכו מהאורות הנקרא נפש אשר להם ומוחין דיניקה הם מכלים האמצעים ומהאורות הנקרא \nרוח. ועתה בגדלות חוזרין או\"א להזדווג בבחי' כלים פנימים שלהם עם האורות אשר שם \nהנקרא נשמה ומולידין מוחין דגדלות דז\"א והם נשמה אליו ג\"כ ונקרא צלם נשמת ז\"א ואלו \nהם המוחין האמיתים הנמשכין מפנימית או\"א אחר שנתבאר כל פרטי בחי' צלם (עניינה וענין \nכל בחי' הצלם) דז\"א דעיבור יניקה ומוחין. עוד צריך לפרש ענין מוחין דז\"א וזה הדרוש \nהוא עיקר להבין ענין דתבונה מה ענינה וענין כל בחי' הצלם דז\"א וזה שורש לכל הדרושים \nהנה מוחין אלו הם נמשכים מבחי' טפה שנותן אבא באמא בעת זווגם זה בזה ומבשרי אחזה \nאלוה כי כמו שמטיפת זכר נוצר ולד שלם בכל איבריו כן טפה זו אע\"פ שאנו קורין אותה \n"},{"index":2,"he":"מוחין דז\"א. עכ\"ז הם פרצוף א' שלם שם במקומם שהוא בראש ז\"א גם יש בחי' ב' כי הם ג\"כ \nמתפשטים אח\"כ בכל איברי הגוף דזו\"ן כי הרי טפה זו כלולה מזווג זכר ונקבה הוא כמ\"ש \nלכן היא כלולה משניהן ומתפשטין בז\"א ונוקבא כמ\"ש. והנה מוחין אלו יש להם ג' בחי' \nכמ\"ש וכללותן נקרא צלם והוא הצלם ההולך עם האדם תמיד כנז' בזוהר כמה פעמים והנה \nנתבאר כי ג' בחי' הם באמא וכנגדן באבא ונבאר אותן דאמא ומשם יתבאר של אבא כי הנה הם \nבתחלה בינה העליונה והוא עד החזה [שלה] ותבונה היא מהחזה ולמטה ואלו השנים נקרא מ\"ם \nואח\"כ הוא התבונה גם היא נחלקת לב' והם תבונה ראשונה עד החזה שלה (בבחי' בינה \nותבונה ראשונה) ותבונה ב' מהחזה של התבונה הזו למטה ונקרא תבונה ב' אשר נקרא שלישית \nבערך בינה ראשונה והם ג' בינה ותבונה ותבונה דתבונה וזה התבונה השנייה שהיא השלישית \nכנ\"ל היא הנעשית צלם ומוחין אל ז\"א כמ\"ש והנה בעת זווגם להוציא טפת צלם המוחין האלו \n"},{"index":3,"he":"הם נעשין כולם פרצוף א' ונמצא תבונה ראשונה שהיא הב' מהחזה ולמטה של כל הפרצוף \nבהיותו שלם ובתבונה זו היא בית הרחם של כללות הפרצוף ושם מקום העיבור דצלם דמוחין \n[דז\"א] כנ\"ל. ואמנם עיקר זו הטפה של הצלם נוצר מן חו\"ב העליונים בהיותן מלובשים \nונכללין בחכמה ותבונה הב' והנה צלם זו נוצר שם ברחם תבונה זו הב' שהיא תבונה הא' \nכנ\"ל ובעת הלידה יוצא צלם זו מהרחם שלה ומתלבש תוך תבונה השנייה שהיא הג' ושם נקראת \nצלם דז\"א כמ\"ש בע\"ה. ונבאר תחלה אלו המוחין עצמן ואח\"כ נבאר בחי' העושה אותם צלם. \nוהנה המוחין הם ג' בחי' חב\"ד והדעת נחלק לב' שהם חו\"ג והרי הם ד' מוחין חו\"ב חו\"ג. \nואמנם שרשם הם נמשכים כך חו\"ב הם נמשכין ממוחין או\"א עצמן שהם חכמה ממוח אב והיא \nמבינה שלו ובינה ממוח האם והיא מבינה שלה כמבואר בדרוש הציצית. ואמנם הדעת הנקרא \nחו\"ג ב' חצאי הדעת הם היו תחלה התרין כתפין דא\"א ומשם נמשכו אל ב' העטרות היסודות \n"},{"index":4,"he":"דאו\"א שהם גבורות דאבא ודאמא ומשם נמשכו להיות תרין עטרין בדעת דז\"א כנזכר באד\"ר \nואדר\"ז. ואמנם הב' מוחין עצמן שהם חו\"ב אלו נמשכין מתרין מוחין ממוחא דאו\"א ממש \nומשם נמשכין אל ב' יסודותיהם חכמה ביסוד אבא בינה ביסוד אמא וב' עטרין שהיו תחלה ב' \nכתפין דא\"א נמשכו בב' עטרות דיסודות הנ\"ל דאו\"א החסדים בעטרת יסוד אבא וגבורות \nבעטרת יסוד אמא נמצא כי ב' מוחין הנקראו חו\"ב דז\"א הם בב' היסודות דאו\"א אשר בחי' \nהיסוד הם לעולם זכרים בין באבא בין באמא וב' עטרין דדעת הם בב' העטרות של היסודות \nשלהם ששתיהן נקבות. ומזה תבין למה הדעת נקרא תרין עטרין באדר\"ז כי הם בחי' ב' \nהעטרות של יסודות שלהם ובזה תבין פסוק ברכות לראש צדיק הנזכר בזוהר פרשה ויצא קס\"ב \nוהענין כי תרין עטרין אלו ברדתן פה למטה בב' עטרות דאו\"א שמקומם הם בין תרין ירכין \n(ובירכין) ולכן נקרא ברכות לשון ברכיים ואלו ברכיים. והברכות הם בראש צדיק כי צדיק \n"},{"index":5,"he":"יסוד וראש צדיק עטרה שבו הנקרא ראש יסוד ושם מקומם. גם בזה תבין איך אח\"כ בעת הזווג \nנותן ז\"א בנוקבא את הה\"ג ואח\"כ הה\"ח כי כולם בחי' מלכות הם. ונבאר עתה איך אלו \nמוחין נקרא צלם ונעשין בחי' צלם והענין כי הנה נת\"ל כי יצאו מרחם של תבונה הא' שהיא \nהב' ומתלבשים בתבונה הב' שהיא הג'. ואמנם התלבשות זה נחלק לכמה בחי' כי הנה תחלה \nקודם יציאת המוחין האלו היה ז\"א איש בעל ו\"ק והיה לו אז צלם א' אל הו\"ק ועל אותו \nצלם נאמר אך בצלם יתהלך איש כי עדיין ז\"א נקרא איש ולא אדם ועתה בבוא לו המוחין \nהאלה הנקרא צלם כנ\"ל נקרא צלם אדם כי כבר הוא נקרא אדם שלם ועל צלם זה נאמר ויברא \nאלהים את האדם בצלמו וכן כי בצלם אלהים עשה את האדם כי ז\"א נקרא אדם וצלם זה נקרא \nצלם אדם. ודע כי כללות כל בחי' צלם הזה כמ\"ש בעז\"ה הוא שם א' הנקרא הוי\"ה כי המוחין \nדגדלות נקרא הוי\"ה ותבין זה וג' אותיות ראשונות שהם יה\"ו נקרא צלם ג' אותיות וה' \n"},{"index":6,"he":"אחרונה נקרא דמות וז\"ס נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וכללות צלם ודמות הוא אדם שלם הכולל \nזו\"ן שהם אותיות יה\"ו עם ה' אחרונה.\nונבאר ג' אותיות צלם איך הם ג' אותיות יה\"ו ותחלה נתחיל מן ם' דצלם כי הנה הוא ממטה \nלמעלה והמ' שבו הוא בחי' עליונה מכולם וכנגדו י' של יה\"ו והוא חכמה והנה הם' של צלם \nכלולה מד' מוחין חו\"ב חו\"ג כל א' כלול מי' הרי ם'. ואמנם אלו מוחין יוצאין מרחם \nתבונה ראשונה שהיא הב' ונתלבשו בו\"ס של תבונה הב' שהיא הג' כנ\"ל והם כחב\"ד ח\"ג \nדתבונה זו שהוא עד החזה שבבחי' עצמה וכבר ידעת כי כפי סדר התחלקות התבונה הוא ג\"כ \nהתחלקות החכמה וממילא יובנו. נמצא כי ג\"כ יש בחי' מוחין אחרים שנתלבשו בחכמה הג' של \nהחכמה בו\"ס ראשונות שבה שהוא עד החזה שבה. נמצא כי ב' צלמים זכר ונקבה זו בחי' חיה \nוזו בחי' נשמה וצלם אבא נעשית נשמה אל צלם דאמא ומתלבש בתוכו ונעלם שם לכן תמיד אין \nאנו מדברים אלא בצלם דאמא וממנו יתבאר צלם אבא וזכור ואל תשכח. והנה נודע כי או\"א \n"},{"index":7,"he":"הם הוי\"ה ואהי\"ה ביודי\"ן והוי\"ה נעלם תוך אהי\"ה כנ\"ל לכן צלם גימטריא אהי\"ה דיודי\"ן \nכי הוי\"ה נעלם בתוכו ואינו נגלה וניכר רק אהי\"ה דיודי\"ן שהוא גימטריא צלם כי כבר \nנת\"ל כי צלם זה מזווג חו\"ב עלאין הנקרא הוי\"ה ואהי\"ה דיודי\"ן ומשם נמשך לכן נקרא על \nשמו עם שמתלבשין אח\"כ בתבונה הג' שאינו כך שמה רק שם ס\"ג כמ\"ש. והנה בזה הבחי' \nהמתלבשת בו\"ס ראשונות דתבונה הג' יש כללות כל הבחי' (שלמטה ממנה) ע\"ד שיתבאר שהם ג' \nאותיות צלם ולכן בחי' זו לבדה נקרא צלם כי בה נכללו כולם עם שאינם רק ם' של צלם \nכנ\"ל ונמצא היות בחי' ם' זו כמו או\"מ ממקומו אל כל הז\"א עד רגליו. ואמנם אינו יורד \nממש שם אמנם נשאר שם למעלה בבחי' או\"מ לכל הז\"א וכבר ידעת כי כל או\"מ הוא אהי\"ה \nדיודי\"ן לכן צלם בגימטריא אהי\"ה כנ\"ל. נמצא כי הצלם זה יש בו כללות כל הבחי' \nהתחתונה שהוא צ\"ל מצלם וכמ\"ש בע\"ה. ודע כי ד' מוחין אלו שבזה הצלם הם סוד ד' יודי\"ן \n"},{"index":8,"he":"שיש בשם הוי\"ה במילוי יודי\"ן דאבא כי משם נמשכו והם מ' של צלם גם זה המ' של צלם אשר \nנקרא צלם גמור לפי שגם בחי' התחתונים נכללין בה הנה בחי' זו נקרא אויר כי עדיין לא \nנכנסו תוך גופא דז\"א ממש רק עומדין בסוד או\"מ כנ\"ל ונקרא אויר וגם הסבה כי הנה ידעת \nכי החו\"ב וחסד כל א' כולל ע\"ב והגבורה כולל כולם שהם רי\"ו כנ\"ל בסוד ויעבור ע\"ב \nרי\"ו והטעם כי הגבורה הוא לצורך המלכות ה' אחרונה של שם וצריך לכלול בה כל הבחי' של \nג' אותיות יה\"ו שעליה שהם חכמה בינה חסד שכל א' כלול מע\"ב והוא כללות ג\"פ ע\"ב \nונעשים רי\"ו והטעם כי גם היא כוללת י\"ס דוגמת הזכר וכמו שהזכר יש לו ג\"פ ע\"ב כן \nתהיה בנוקבא ולכן בחי' זו נקרא אויר בגימטריא רי\"ו ע\"ה והוא ע\"ש היות אויר זה כולל \nג\"פ ע\"ב חב\"ח זכרים שהם רי\"ו וגם בגבורה יש רי\"ו א' כנזכר ולכן בחי' זו נקרא אויר \nונמצא כי בחי' זו היא י' ראשונה של הוי\"ה הכולל כל התפשטות המוחין ונקרא חכמה והוא \n"},{"index":9,"he":"ם של צלם והוא אויר והוא מ' (ו\"ס) ראשונות דתבונה הג' ונקרא צלם כי ב' אותיות צ\"ל \nנמצאים בו ונכללין שרשם פה במ'. אח\"כ בחי' הב' היא ה' ראשונה של הוי\"ה הכולל \nהתפשטות המוחין כנ\"ל ונקרא בינה והוא ל' דצלם אמנם גם זו כוללות בה גם בחי' ג' \nשלמטה ממנו הוא צ' דצלם נקרא צ\"ל ולא חסר ממנו רק מ' דצלם כי היא עליונה ממנו ונקרא \nצ\"ל. אך עיקרה ל' דצלם לבד והענין כי אחר בחי' א' חוזרין הד' מוחין הראשונים \nשנתלבשו בו' ספי' ראשונים של תבונה הג' ויורדין עוד ירידה ב' והתפשטות ב' ומתלבשין \nבנה\"י דתבונה הג' כל א' כלול מי' הם ל' דצלם נמצא כי תחלה היו ד' מוחין עצמם ניכרין \nלכן נקרא מ' דצלם אך פה נעלם מציאותן ואין ניכרים רק המלבושים שהם נה\"י דתבונה הנ\"ל \nוהנה\"י ההם נקרא ל' דצלם ובחי' המוחין נעלם ומכוסה תוך ל' זו. ונודע כי אהי\"ה \n(דיודי\"ן) הוא בבינה העליונה כי תבונה נקרא שם ס\"ג ולכן צ\"ל זה עם ב' אותיותיו \n"},{"index":10,"he":"גימטריא מילוי דאהי\"ה דאלפין וגימטריא בצל שדי וחסר ממנו אהי\"ה עצמו ולא נשאר בו רק \nמלואו כנ\"ל כי שם אהי\"ה בעצמו הוא בבינה ולא בתבונה נמצא כי למעלה בבחי' הא' שהיתה \nנקרא ע\"ש מוחין עצמה נקרא מ' דצלם ע\"ש המוחין עצמן לכן היה מ' דצלם רומז אל ד' \nיודי\"ן של הוי\"ה דיודי\"ן כנ\"ל אך בבחי' זו הב' שנקרא ל' דצלם ע\"ש נה\"י דתבונה עצמה \nוהנה התבונה אינה רק שם ס\"ג כנ\"ל ולכן נעלם ממנו אפי' אהי\"ה עצמו ולא נשאר ממנו רק \nהמילוי דאלפין שהוא גימטריא צ\"ל וגם שרשו אינו רק ל' לבדה של צלם שהוא רומז אל ס\"ג \nתבונה והם ג' יודי\"ן שבס\"ג שהם גימטריא ל' דצלם והם ג' יודי\"ן אלו ג\"ס נה\"י דתבונה \nכי הם הנגלין לא המוחין עצמן. גם בחי' זו נקרא אור כי (הבחינות) ראשונות נקרא אויר \nועתה חסר ממנו י' דאויר כנ\"ל כי בחי' ראשונה הוא י' דהוי\"ה מ' דצלם וזהו הב' נקרא \nה' כנ\"ל והוא אור דאשתאר מאויר. גם נקרא מגדל הפורח באויר (כי גם בחי' זו כמו אור \n"},{"index":11,"he":"מקיף אל ז\"א ובחי' נה\"י דתבונה הנקרא מגדל הפורח באויר) כי גם בחי' זו נקרא אויר \nכנלע\"ד ועי' בדרושים אחרים והוא בחי'\nהל' בעצמו והנה הוא תלוי ונאחז בבחי' ראשונה הנקרא אויר וזהו מגדל הפורח באויר כי \nכבר ידעת כי אות ל' נקרא מגדל הפורח באויר כמ\"ש בזוהר פ' יתרו והוא בחי' ל' זו דצלם \nשהוא נה\"י של תבונה הג' והבן זה ונמצאת בחי' זו ב' שהוא ה' ראשונה של הוי\"ה הכולל \nהתפשטות המוחין ונקרא בינה והוא ל' דצלם והוא אור הוא נה\"י דתבונה ג' ונקרא צ\"ל כי \nגם בחי' ג' הנקרא צ' נכלל בה וגם נקרא ל' ע\"ש ג' יודי\"ן שיש בשם אהי\"ה באמא במילוי \nיודי\"ן כי הצלם שהיא בחי' א' נקרא ם' ע\"ש ד' יודי\"ן דהוי\"ה דע\"ב יען נגלו המוחין \nעצמן אך כאן שנתגלו נה\"י דתבונה ונעלמים המוחין לכן נקרא ל' ע\"ש ג' יודי\"ן דאהי\"ה \nדיודי\"ן דאמא וכנ\"ל אח\"כ בחי' ג' הוא ו' של הוי\"ה הכוללת התפשטות המוחין כנ\"ל \nובבחי' זו נקרא ז\"א ו' של הוי\"ה והבן זה וו' זו שהוא בחי' הג' נקרא דעת ופה נשלמו \n"},{"index":12,"he":"ג' אותיות יה\"ו של הוי\"ה הכוללת התפשטות מוחין כנ\"ל ונודע כי יה\"ו הם חב\"ד והבן זה. \nועתה הוא בחי' צ' של צלם לבדה והיא בחי' ג' של ז\"א שנתפשטו המוחין התפשטות ג' \nונכנסו תוך ז\"א עצמו בסוד מוחין פנימים ולא מקיפים. ואמנם היותה עתה נקרא צ' של צלם \nכי הנה ד' מוחין אלו בהתלבשותן תוך נה\"י דתבונה ג' נעשין ג' לבד כי החו\"ג נעשין דעת \nא' ואלו הג' מוחין בהיותן מלובשים תוך נה\"י דתבונה ירדו ונתלבשו תוך ז\"א כמ\"ש ותחלה \nנכנסין בגלגלתא ואח\"כ מתפשטין בכל גופו כמ\"ש בדרושים אחרים לקמן בע\"ה. ונודע כי \nהז\"א הוא ט\"ס ולא יותר וכל אחד כלול מי' והם צ' לכן המוחין אלו המתפשטין בכל ז\"א \nנקרא צ' דצלם. והנה עתה בזו הבחי' הג' נתקנו ג' מוחין תוך גלגלתא דז\"א בסוד חב\"ד \nוכבר נת\"ל כי ג' בי' הנ\"ל הם ג' אותיות צלם והם חב\"ד מ' חכמה ל' בינה צ' דעת והנה \nתחלה באה החכמה ואח\"כ הדעת ואחר כך הבינה שהם ג' אותיות שבצלם הזכר א\"כ יהיה הסדר \n"},{"index":13,"he":"מצ\"ל שהם חכמה דעת בינה והוא הנקרא ביחזקאל יפה ענף וחורש מצ\"ל שהוא ז\"א הנקרא ארז \nהלבנון כנודע ונמצא היות בחי' זו צ' ע\"ש ט\"ס דז\"א עצמו שבהם מתלבשין המוחין הנ\"ל \nדוגמת בחי' הב' הנק' ל' ע\"ש נה\"י דתבונה הג' שבהם מתלבשין המוחין ואע\"פ שגם פה ג\"כ \nמתלבשת תוך נה\"י דתבונה עכ\"ז כיון שגם נה\"י דתבונה מתלבשין תוך ט\"ס דז\"א והם נגלים \nלכן נקרא צ' ע\"ש הט\"ס דז\"א שהם הנגלות. והנה נת\"ל כי בחי' ראשונה הוא ם' נגד ד' \nיודי\"ן דהוי\"ה דיודי\"ן ובחי' ב' ל' דצלם שהוא נגד ג' יודי\"ן דאהי\"ה דיודי\"ן כי צלם \nזה הוא בחי' אלו מאו\"א הנקרא הוי\"ה ואהי\"ה דיודי\"ן כנ\"ל נמשכו ולכן אלו ב' שמות \nנרמזין בכל ג' בחי' הצלם. והנה האותיות הנשארות מב' שמות הוי\"ה אהי\"ה דיודי\"ן הם ד' \nווי\"ן וד' ההי\"ן וב' דלתי\"ן וא' ל' פ' ונקח עתה ההי\"ן והווי\"ן כי הם האותיות השרשית \nהנמצאין בהוי\"ה ואהי\"ה הפשוטין בלי מילוי ונעשה ההי\"ן כל א' ג' קוין ווי\"ן נמצא ד' \n"},{"index":14,"he":"ווי\"ן וד' ההי\"ן הם י\"ו וווי\"ן תניח ו' א' למ\"ש בע\"ה ונשארו ט\"ו ווי\"ן והם גיטריא \nצ' דצלם הרי כי צ' דצלם נקרא ע\"ש הווי\"ן וההי\"ן שבב' שמות הוי\"ה אהי\"ה הנ\"ל נשארו \nשאר האותיות שהם ו' אחד וב' דלתי\"ן וא' ול' ופ' ותחלה נקדים לך הקדמה א' והוא זאת: \nדתבונה זו וצ' בג\"ת דתבונה והוא צ': \nנל\"ח כי ג' אלו הם צלם שהם חיה נשמה רוח של ז\"א והבן זה: \nדע כי ב' דעות הם אחד הוא דעת העליון המכריע בין חו\"ב עלאין שהם המוחין עצמם הזכרים \nכנ\"ל והב' נקרא דעת תחתון והם סוד כללות הב' עטרין שהם ב' מלכיות דאו\"א כנ\"ל והנה \nזה דעת העליון הוא נעשה מאלו ו' אותיות הנשארין שהם ו' אחת וב' דלתי\"ן וא' ול' ופ' \nכי הדלתי\"ן יען אינם שרשיות ונמצאו בשמות פשוטים לכן לא נחלקו בציור ווי\"ן כמו \nההי\"ן. והנה מספר ו' אותיות הנ\"ל גימטריא קכ\"ו והם ג\"פ מ\"ב ואלו הג\"פ מ\"ב הם בחי' \nדעת עליון המכריע בין חו\"ב מוחין עלאין וזה הדעת שביארנו בברכת אבות במלת ואלהי \n"},{"index":15,"he":"יעקב כי כבר ביארנו כי אותה ו' הנוספת הוא סוד דעת עליון הזה לכן נקרא ואלהי \nגימטריא מ\"ב. ואמנם היות ג\"פ מ\"ב כי מ\"ב ראשון בחב\"ד דז\"א ומ\"ב ב' בחג\"ת דז\"א ומ\"ב \nג' בנה\"י דז\"א גם טעם ג' למה נקרא צ' כי עתה ז\"א נקרא מלך שהוא גימטריא צ' משא\"כ \nקודם היות לו מוחין. והבן אימתי נקרא מלך והוא בהיות לו מוחין הנקרא צ' וכבר \nהודעתיך בפסוק ה' מלך כו' בגי' מנצפ\"ך שהם כוונת מנצפ\"ך כנודע כי מלך גימטריא צ' \nדמנצפ\"ך והענין כי אלו המוחין שהם זו הצ' הנעשים מט\"ו ווי\"ן הנ\"ל הנה הם נמשכין \nממ\"נ דבינה שהם מנצפ\"ך כנודע נמצא כי צ' של צלם הוא ג\"כ גימטריא מי\"ם ול' דצלם נקרא \nאור ומ' דצלם נקרא אויר כנ\"ל ומאלו המים הם ה' אותיות מנצפ\"ך דבינה שהם ה\"פ מי\"ם \nשבפסוק יהי רקיע. ונבאר ענין ג' מוחין אלו הנקראים צ' איך נעשו ל\"ב נתיבות ונ' \nשערים כנודע. והנה ב' בחי' יש לאלו המוחין א' בגולגלתא עצמה במקומה ושם הוא כללות \n"},{"index":16,"he":"ט' כי הנה הם ג' מוחין והם חב\"ד מתלבשין תוך ג' שהם נה\"י דתבונה הג' ומתלבשין תוך \nחג\"ת דז\"א אשר נעשו אח\"כ בחי' ג' חללי דגולגלתא כמבואר אצלינו הרי ט' בחי' והם חב\"ד \nחג\"ת נה\"י וכל אלו הט' הם בגולגלתא ואח\"כ מתפשטין בכל הט\"ס דז\"א הרי ט' בחי' אחרות \nוכבר נודע כי כל התחתונים נשרשו ונכללו בחכמה כי ז\"ס כולם בחכמה עשית. ולכן צריך \nשבחכמה יהיו נכללות כל ח' בחינות שתחתיה וגם כל א' מהם תהיה כלולה מכל ד' מוחין \nוהנה ד\"פ ח' הם ל\"ב נתיבות חכמה ועד\"ז צרי שגם במוח הב' הנקרא בינה יוכללו בו כל \nהז' שתחתיה וכל א' מהז' כלולה מהג' מוחין התחתונים כי כבר נכללו במוח הראשון בחכמה \nכנ\"ל. והנה ז\"פ ג' הם כ\"א כמנין אהי\"ה ולכן אהי\"ה בבינה ולהיות להם ב' בחי' כנ\"ל \nשהם בחי' גולגלתא ובחי' ט\"ס דז\"א כולו לכן נכפלו ויהיה ב' שמות אהי\"ה גימ' מ\"ב ויש \nבהם ח' אותיות הרי ן' שערי בינה. גם הטעם כי הנה הז' הכלולים במוח בינה כאשר \n"},{"index":17,"he":"מתפשטים למטה בז\"ת דז\"א כנ\"ל צריך שכל א' מהז' יהיה כלול מז' עצמן הרי מ\"ט שערים כי \nשער הנ' נשאר למעלה בגולגלתא. אך בחי' התפשטותן למטה אינם רק מ\"ט לא נ' כמו למעלה \nוזהו ההפרש שיש בבחינותן למעלה בגלגלתא שהם נ' לבחי' למטה שאינה רק מ\"ט כי שער הנ' \nנשאר למעלה. ונחזור לעיל כי זו הבחי' הג' הוא ו' דהוי\"ה הכולל התפשטות המוחין ונקרא \nדעת והוא צ' דצלם ונקרא מים שהם גימטריא צ' והוא תוך גולגלתא ותוך ט\"ס דז\"א מלבד \nהיות גם כן התלבשות נה\"י דתבונה בתוכם כנ\"ל והרי בזה נגמר בחי' הצלם כולו שהוא הזכר \nועתה נבאר דמות שהיא בנוקבא. הנה נוקבא זו היא לאה היוצאת מאחורי המוחין נגד הדעת \nכנ\"ל וז\"ס וצדיק יסוד עולם כי צ' הוא בחי' הג' דצלם והוא ז\"א ו' של השם כנ\"ל והצד\"י \nנקרא צדיק כנודע ומאלו המוחין הנקרא צד\"י וצדיק משם נתייסד העולם שהוא לאה כנודע כי \nהנוקבא נקרא תמיד עולם ומשם יצאה לאה בסוד קשר של תפלין והוא סוד ה' אחרונה של שם \n"},{"index":18,"he":"הוי\"ה הכולל התפשטות המוחין ובה נשלם שם הוי\"ה של צלם המוחין נמצא כי ג' אותיות \nצל\"ם הם ג' אותיות יה\"ו והם זכרים וה' אחרונה היא דמות והיא נקבה. והנה להיות כי צ' \nשל צלם הוא גם כן גימטריא מי\"ם יען נמשכו ממנצפ\"ך דבינה שהם ה\"פ מים שבפרשת בראשית \nכנ\"ל והם בחי' מ\"ן כנ\"ל לכן היה בהם כח להוציא לאה קשר של תפילין נוקבא וה\"פ מים \nשהם מנצפ\"ך הם גימטריא דמו\"ת לכן נקראת לאה דמו\"ת כי מן כח המים הרומזין באות צ' \nשהם גימטריא מי\"ם יצא מדמותם לאה גימטריא דמו\"ת שהם ה' מים. ודע כי אלו המים הובררו \nומהמים הזכים נעשה ד' קשר של תפלין והוא ד' של דמו\"ת ונשארו ג' אותיות מו\"ת מן דמות \nוהם עכירות פסולת של מים והם הקליפות וז\"ס מות הנרמז בפסק ותקח מפריו ותאכל הנזכר \nבחוה שגרמה המיתה והבן זה וזה נזכר במעשה דרב ספרא פרשה תרומה ופרשה בראשית על ותקח \nמפריו ותאכל והבן זה. והנה נת\"ל כי ל\"ם דצלם נעשו מבחי' יודי\"ן דהוי\"ה ואהי\"ה \n"},{"index":19,"he":"דיודי\"ן וצ' דצלם מט\"ו ווי\"ן שבהם כנ\"ל הרי כי כללות הצלם הוא יודי\"ן ווי\"ן ומן זה \nהצלם שהוא מיודי\"ן ווי\"ן נעשו דמות שהיא נוקבא וז\"ס שיורד על פי מדותיו ר\"ל דמות \nי\"ו דמות הנמשך מיודי\"ן ווי\"ן. והנה אמרנו לעיל כי משאר אותיות הששה נעשית דעת \nעליון שהם ג\"פ מ\"ב בחב\"ד ובחג\"ת ובנה\"י וא\nח\"כ מסופם נמשכו אל המלכות שהיא נוקבא ומהם נעשה כתר שבה כמ\"ש שבכתר שבה הוא שם \nאדנ\"י ברבוע גימטריא קכ\"ו כמנין ג' מ\"ב הנ\"ל. ונלע\"ד כי היא רחל העומדת תחת נה\"י כי \nלאה בחב\"ד למעלה גם נודע כי כתר רחל הוא אדנ\"י ברבוע גימטריא קכ\"ו: \nנל\"ח כי אלו הט\"ו ווי\"ן שהם גימטריא צ' וגימטריא מי\"ם שהוא הדעת כנ\"ל הנה הוא הדעת \nהתחתון ב' עטרין ב' מלכיות לכן ב' נקראים מים ונמצא כי צ' דצלם שהוא הדעת הנה כולו \nאינו רק דעת התחתון הנמשך מט\"ו ווי\"ן ודעת עליון נמשך משאר אותיות כנ\"ל והחו\"ב הם \nלם שבצלם הנ\"ל. והבן זה היטב כי כל אלו המוחין הנקראים צ' דצלם אינם רק בחי' פרטיות \n"},{"index":20,"he":"דעת התחתון בז\"א והם הנקראים מוחין פנימי רוח שבו יען הם מלכיות כי ג\"ר עצמן שהם \nכח\"ב דז\"א הם יחידה חיה נשמה דז\"א ונשארו בסוד מקיפים אליו וכללות הכל נקרא ז\"א \nוהבן מאד והנפש דז\"א הוא בחי' הו\"ק גופא דיליה ואז נקרא קטן: \n \n"}]}
