{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-82","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":82,"title":"שער ל דרוש ד מ\"ב","hebrewTitle":"שער ל דרוש ד מ\"ב","segments":[{"index":1,"he":"שער ל דרוש ד מ\"ב\nאח\"כ נעשה לו פרצוף אחר ג' מחב\"ד דז\"א ע\"ד הנ\"ל בכל חלקיו ונקרא פרצוף פנימי המתלבש \nתוך פרצוף אמצעי בחג\"ת דז\"א והרי נשלם עתה ז\"א שלם בכל חלקיו שהם ג' גופות זה תוך \nזה וראושן נקרא פרצוף דאחור ונקרא נה\"י לבד כי כל ספירות הפרטיות כלולות מנה\"י לבד \nאשר ע\"כ זה פרצוף גבוה שליש הקומה. ופרצוף הב' נקרא חג\"ת נקרא אמצעי כי כל ספירות \nהפרטות נכללין מחג\"ת נה\"י וזה גובה שליש האמצעי של קומת ז\"א יותר מראשון. ופרצוף \nהג' נקרא פנימי ונקרא חב\"ד יען כל ספירות הפרטות כלולות מט\"ס חב\"ד חג\"ת נה\"י וע\"כ \nהוא גדול הקומה שליש יותר וכל ג' אלו הם ג' לבושין ושלשתן יחד נקרא גוף שלם גמור אל \nהז\"א וזה גבוה מזה וזה גבוה מזה הכל ביחד הוא פרצוף א' ובתוכם נר\"ן. ועתה בדרך \nכללות כל הפרצוף האחור נקרא עיבור דנה\"י וכל פרצוף האמצעי נקרא פרצוף האמצעי דחג\"ת \nדיניקה וכל פרצוף הפנימי נקרא פרצוף דמוחין וכשנשלם זה אז ראוי לזווג יען כי בכל \n"},{"index":2,"he":"ספירות מעשר ספירות פרטיות לא היו כוללים בחי' חב\"ד כנ\"ל רק זה הפרצוף הג' הנעשה \nמחב\"ד דז\"א שבכל ספירה וספירות פרטיות מהל' ספירות אשר בשלשתן היא כלולה מחב\"ד חג\"ת \nנה\"י ע\"כ אלו הם וחין ממש משא\"כ באחרים והבן זה היטב. נמצא כי הגרון של כללות \nהפרצוף שם הוא מתחיל כתר של פרצוף האמצעי ומלביש את הגרון הזה של פרצוף הפנימי כי \nכל בחי' ז\"א עתה הם ע\"ש זה הפרצוף הפנימי הגבוה מכולם וחצי תחתון של ת\"ת דכללות \nהפרצוף דז\"א שהוא עתה פרצוף הפנימי כנ\"ל שם הוא מתחיל כתר דפרצוף הא' להלביש פרצוף \nהב' והב' מלביש לג' דפנימי. ובזה תבין ענין הנשמה השורה במוח שהוא בפרצוף הפנימי \nלמעלה בחב\"ד שלו ומשם מתפשט בכל הז\"א והרוח של זה הנשמה מלובשת תוך הלבוש האמצעי \nהנקראת לב כי משם התחלת פרצוף ב' הנקרא רוח ושניהן יורדין מלובשים זה תוך זה עד \nמקום ראש הפרצוף החיצון שהוא מן הכבד ולמטה ושם הנפש ממש ושם באותו נפש נמצא נפש \n"},{"index":3,"he":"שבנשמה מלובשת בנפש הרוח ונפש הרוח מלובשת בכל ג' חלקי הנפש ממש והבן זה מאד. ונבאר \nעתה מה שהיה בעת מיתת המלכים קודם העיבור כי היה אז ז\"א מבחי' ו\"ק לבד של זה הפרצוף \nהראשון שכל עצמו אינו רק נה\"י לבד ונמצא שהוא חג\"ת נה\"י של פרצוף דאחור ונמצא שהם \nו\"ק אבל אינם רק נה\"י לבד ובזה לא יחלקו הדרושים הכתובים אצלינו. וע\"י העיבור נגדל \nשנעשה בו פרצוף שלם דאחור גם החב\"ד שלו אמנם כל עצמן אינם רק הנה\"י יען כי כל י\"ס \nשבנצח וי\"ס שבהוד וי\"ס שביסוד אינם אלא כללות נה\"י בכל ספירה וספירה מהם והרי הוא \nפרצוף שלם בזמן העיבור ואינם רק נה\"י לבד וביניקה פרצוף שלם כלול מחג\"ת ונה\"י ג\"כ \nכנ\"ל: \n \n"},{"index":4,"he":"שער ל דרוש ה מ\"ב\nדרוש עי\"מ. דע כי ז\"א היה בעת העיבור בבחי' נה\"י לבד כי פחות מזה אינו נקרא פרצוף \nכי אם הוא ספירה א' אינו נקרא פרצוף ואם הם ב' ספירות א\"א כי צריכין ג' קוין ימין \nושמאל ואמצע המכריע וע\"כ יש בו ג\"ס אשר ארכן אינם רק גובה ספירה א' אלא שברוחב יש \nבו ג\"ס והוא כי ג\"פ של הנצח הם משמשין לו אז בבחי' חח\"ן קו ימין וג\"פ של הוד היה לו \nאז בבחי' בג\"ה קו שמאלו וב\"פ דיסוד הוא דעת ות\"ת והעטרה היתה יסוד והרי נשלמו ג' \nקוין בג\"ס ובין שלשתן הם י\"ס דזמן העיבור וזה הקשר של ג\"ס אלו הוא התיקון שנעשה ע\"י \nהעיבור ואלו הם עשיה שבז\"א פרצוף שלם ואינם רק נה\"י ואמנם היה לו בחי' ראש שהם \nשיעור ב\"ש ת\"ת של היניקה וענין זה מפורש בדרוש תפילין בענין טעם שהקטן פטור \nמתפילין. והנה המלכות והנוקבא של הפרצוף הזה היא שוה בשוה אליו אחר שהיא גדולה בסוד \nאב\"א כנודע ואלו הב' שוין בקומתן ונקרא יעקב ורחל. אח\"כ בזמן היניקה באים לו ג' \n"},{"index":5,"he":"אמצעית הנקרא חג\"ת והם אז בזמן יניקה מתפשטין ונכנסין בתוך הפרצוף (הב') הא' \nומתלבשין בתוכו ע\"ד הבינה המתפשטת תוך הז\"א כך אלו ויש בהם ג\"כ פרצוף שלם של י\"ס \nע\"ד הנזכר בנה\"י כי ג\"פ דחסד הם ג\"ס חח\"ן ימנית וג\"פ גבורה בג\"ה שמאלית וג\"פ ת\"ת הם \nדת\"י קו האמצעי. ואמנם קומת הפרצוף הזה היא גדולה מקומת פרצוף הנה\"י והכתר של \nהפרצוף הא' מתחיל להלביש לזה הפרצוף הב' מן החזה שלו ולמטה ונשאר ב\"ש הת\"ת של \nהפרצוף זה מלובשים תוך כתר של פרצוף א' ונצח של פרצוף ב' שהוא פ\"ת של חסד הוא ארוך \nבכל קו ימיני דפרצוף א' וכעד\"ז בהוד ויסוד. נמצא כי ג\"פ תתאין דחג\"ת שהם נקרא בו \nבחי' נה\"י הם כשיעור קומת פרצוף הראשון וזה הפרצוף הב' הפנימי נקרא יניקה ונקרא \nבחי' ו\"ק כי הרי כל שיעור פרצוף א' הוא כשיעור נה\"י של זה הפרצוף ועודף עליו בחי' \nחג\"ת של כללות כל הז\"א בשלימותו כמ\"ש אבל בארך הפרצוף הב' בעצמו יש מגולה כל ו\"ס \n"},{"index":6,"he":"הראשונות וגם בפרצוף הזה הנקרא יניקה והוא יצירה דז\"א והוא חג\"ת דז\"א יש בו ראש א' \nוהוא כנגד ב\"ש תחתונים של הדעת דגדלות כמ\"ש בע\"ה. וגם בפרצוף הב' הזה דיניקה יש \nנוקבא שוה בשוה בקומתו מתחלת מסוף השליש ראשון של הדעת דגדלות הנקרא לאה וזה פרצוף \nנקרא ישורון. והנה כאשר נעריך ב' פרצופים אלו של עיבור ויניקה זה תוך זה נמצא שעתה \nנגדל קומת ז\"א כפל מבראשונה בבחי' היותן שניהן פרצוף א' (מלובשים זה תוך זה) ע\"ד \nשנתבאר בב' פרצופי בינה ותבונה הנעשין פרצוף א' לבד וכן הוא ממש כאן נמצא כי לא \nנשתנה פרצוף עשייה דז\"א כלל ממה שהיה בראשונה אלא שעתה נכנס בו פרצוף זה הב' בתוכו \nשהוא יותר גדול ממנו וכללות שניהם הוא פרצוף גדול. אח\"כ בזמן הגדלות באים לו ג\"ס \nחב\"ד ואלו הם ג\"כ י\"ס שלימות כי החכמה יש לה ג\"פ והוא בבחי' חח\"ן קו ימין וכן ב' \nקוין הנ\"ל ואלו נקרא מוחין דגדלות ופרצוף הב' הוא מתחיל להלבישו מהחזה של זה הפרצוף \n"},{"index":7,"he":"הג' המתלבש בתוכו והנה\"י של זה הפרצוף הג' גם הוא גדול ככל קומת זה הפרצוף הב' כולו \nוהרי עתה נמצא שהם ג' פרצופים כ\"א כלול מי\"ס והם זה תוך זה ואינם שוין כי הפרצוף \nהקטן והחיצון שבכולם הוא מתחיל מהחזה של זה הפרצוף הב' האמצעי עד סופו ובערך הפרצוף \nהג' הפנימי והגבוה מכולן הוא מתחיל מסוף שליש אמצעי של יסוד שבו. ופרצוף הב' האמצעי \nמתחיל להלביש פרצוף הג' הפנימי והגבוה מכולם מהחזה שלו ועד סופו. נצא כי כל המגולה \nמן הפרצוף הפנימי למעלה נקרא ראש שהם חב\"ד של ז\"א הכולל וכל המגולה מן הפרצוף \nהאמצעי למעלה נקרא חג\"ת דז\"א הכולל וכל המגולה מפרצוף א' החיצון שכולו מגולה נקרא \nנה\"י דז\"א הכולל. ואלו ג' נקרא בי\"ע דז\"א וכללות ג' פרצופים אלו זה תוך זה נקרא ז\"א \nוגם לזה הפרצוף הפנימי מכולם יש נוקבא א' אב\"א שוה בשוה עמו והזווג שלהם אינו אלא \nנשיקין כי אין בהם מגולה רק ג\"ר וכשהם רוצין להזדווג בבחי' יסוד שלהם אינו אלא ע\"י \n"},{"index":8,"he":"זווג יסוד התחתון שבכולם דבחינת עיבור ע\"ד שנתבאר בפרצוף בינה ותבונה כשנכללין יחד: \n\n \nשער ל דרוש ו מ\"ב\nאח\"כ יש בחי' ד' והוא פרצוף ד' והוא חכמה (כתר) דז\"א והוא גדול מכולם ופרצוף הפנימי \nהג' הגבוה מלביש לזה מן הת\"ת שלו ולמטה ע\"ד האחרים והרי הם ד' פרצופים כל א' כלול \nמי\"ס והם אבי\"ע וכולם ביחד נק' ז\"א ובכל פרצוף מהם יש בו זכר ונקבה שוים בקומתן \nמחוברים יחד ועליהן מלובש פרצוף א' כלול מזו\"ן. נמצא כי ע\"ד שביארנו בכללות האצילות \nכולו שיש א\"א ואו\"א וזו\"ן וכל א' כלול מי\"ס אלא שזה מתלבש תוך זה ונשאר קצתו עליון \nחגולה בכל פרצוף ופרצוף ולכן בא\"א אע\"פ שיש בו י\"ס אין אנו מונין בו רק הכתר שבו כי \nהוא המגולה שבו וכעד\"ז בכל השאר כן הענין בכל פרצוף ופרצוף מכל הה' פרצופים כ\"א \nנחלק לה' פרצופים זה תוך זה והבן מאד וכל פרצוף כלול מג\"ס ברוחב נה\"י חג\"ת חב\"ד \nוכו' והכתר אע\"פ שהוא ספירה אחד בה כלול כל הד' מוחין דחב\"ד כנודע ובתוך כל פרצוף \n"},{"index":9,"he":"דאבי\"ע דז\"א מתלבש בו פרצוף א' דבינה כי גם יש בה אבי\"ע והעשייה דבינה הנה\"י שלה הם \nגדולים ככל קומת ז\"א דעשייה ומתלבש בכל קומת הנה\"י והיצירה דבינה והוא נה\"י דחג\"ת \nשלה מתלבשת בפרצוף ב' שהם חג\"ת דז\"א וכעד\"ז כולם ובזה תמצא כי כל ג\"ס שבכל פרטי \nהאצילות הם פרצוף א' גמור בכ\"מ שיהיה וכן עולה מג' לג' עד א\"ס ועי\"כ הם כלולים מי\"ס \nכי הנה\"י מתלבשין בתוכן סוף חג\"ת וסוף (וסופי סופי) החב\"ד וכעד\"ז כולם. ובזה תבין \nהיטב מפורש איך גדל ז\"א מעט מעט ואינו משתנה כלל רק שנכנסין בו פרצופים זה תוך זה \nועי\"כ נראה כאלו גדל כללות ז\"א. אך בפרטות כל פרצוף ופרצוף שבו אינו משתנה מכמו \nשהיה וא\"כ נמצא כי המקום שהיה ראש פרצוף העשייה שם הוא עתה יסוד דגדלות ומה שהי' \nמקום ראש היניקה הוא עתה תחת הגרון דכללות דגדלות נמצא שהגרון הוא בחי' ראש היניקה \nמבחוץ ולכן יש סביבותיו שערות ויש לו גרון דגדלות בפנים וכן ראש העיבור הוא עתה \n"},{"index":10,"he":"במקום יסוד דגדלות שבתוך ת\"ת דיניקה שבתוך הראש דעיבור והוא מ\"ש כי בכניסת המוחין \nדגדלות נדחין מוחין דקטנות לגמרי לגרן והבן זה היטב והם חיצוניות כי הם שמות אלהים. \nובזה תבין כמה מיני פרצופים יש ברחל או עד החזה או עד הדעת או עד הכתר והם פרצופים \nגמורים זה תוך זה וכולם רחל בהכללם בפרצוף א' וכל פרצוף מתחיל מהחזה שבפרצוף הפנימי \nאליו בין בפרטות בין בכללות כי כל כתר שבכל פרצוף דז\"א הוא בחי' ת\"ת שבבינה כי נה\"י \nדנה\"י דבינה הם הנקרא עשייה דבינה חציה לבד מן החזה ולמטה והוא נקרא צ' דצלם והוא \nבכל פרצוף דז\"א הנקרא נה\"י דכללות דז\"א וחצי עליון נשארה עליו בסוד מקיף כתר ול\"ם \nדצלם כנודע וכל קומת נה\"י דעשייה שהוא נה\"י דנה\"י דבינה הוא גבוה כשיעור עשייה דז\"א \nומתלבשת בו וכל יצירה דבינה שהיא נה\"י דחג\"ת דבינה הוא גבוה ככל יצירה דזעיר אנפין \nומתלבשת בו הבריאה דבינה שהוא נה\"י דחב\"ד (דבינה הוא גבוה ככל בריאה דז\"א ומלבשת \n"},{"index":11,"he":"אותה ובריאה) דבינה הוא מן החזה שלה ולמטה הוא תוך הגדלות דז\"א כולו וחצי העליון \nדבינה עצמה הוא כתר ול\"ם דצל\"ם דגדלות דז\"א נשאר על ראש ז\"א דגדלות וכשמתלבשין כל \nה' פרצופין דז\"א זה תוך זה אז הוא נשלם לגמרי פרצוף גמור כלול מכולם ע\"ד האצילות \nכולו בכללו שהוא פרצוף א' כולל ה' פרצופים והבן זה מאד איך הכלל והפרט שוין לגמרי. \nגם שכל ה' פרצופי רחל המתלבשין זה תוך זה נקרא רחל פרצוף שלם שוה אל הז\"א ב' מלכים \nמשתמשין בכתר א' אמנם כל זכר ונקבה שבכל פרצוף ופרצוף שבזו\"ן הם שוין יחד אלא \nשהנוקבא תחלתה נקודה אחת ואח\"כ נגדלת יותר כשיעור ג\"ס נה\"י ואח\"כ ע\"י פרצוף הב' \nהפנימי דיניקה שלה הנכנס בה היא נגדלת עד הדעת וכעד\"ז ככל הנ\"ל בז\"א: \n \n"},{"index":12,"he":"שער ל דרוש ז מ\"ב\nמן דרוש כ\"א אזכרות של תפילין נראה כי בסוד העיבור וגם קודם עיבור ראשון לא היה בו \nאפי' י' ספירות שלימות דבחי' עשייה שבו שהם נה\"י וב\"ש ת\"ת שבו רק ו\"ק דעשיה שבו \nבלבד והיה הראש ההוא שלו אז מבחי' ו\"ק דעשיה ואפילו אותן הו\"ק היו ג' כלילין בג' \nואחר כך הגדילו ובאו לו ג\"ר דעשיה שבו וכן היה ביניקה מתחלה באים ו\"ק דיצירה שבו \nהנקרא חג\"ת וב\"ש הדעת ואח\"כ הגדילו ובאו לו ג\"ר דיצירה שבו כי לעולם אין הז\"א מתחיל \nאלא בבחי' ו\"ק ולא יותר. וראיה לזה מק\"ש שהוא הגדלות דג\"ר דבריאה שבו ואז תחלה באים \nו\"ק בזמן ק\"ש ואחר כך באים ג\"ר שלהם בעמידה. ובזה תבין ענין שאלה עמוקה מאד איך \nתחלה בעיבור היה מו\"ק וא\"כ מה הגדיל ביניקה ואין לומר שנתוסף בו התפשטות שמתחלה היה \nג' כליל בג' שהרי גם קודם העיבור היה כך בלתי ג' גו ג' והנה בפעם אחרת מ\"כ שבעיבור \nהיה ג' לבד דעשיה ולא ו\"ק אך הענין שהיו ו\"ק לבד של העשיה שבו והגדיל ונעשו בו ג' \n"},{"index":13,"he":"מוחין דעיבור ואז נשלמו בו י\"ס דעשייה וכן ביניקה וכן בגדלות באופן כי לעולם בחי' \nהמוחין שבו אפי' בעשייה הם אצלו בסוד תוספת כי שרששו מתחלה לא היה רק ו\"ק דעשייה \nנמצא כי בעשייה יש עשיה יצירה בריאה ולהות ז\"א בחי' ו\"ק בכ\"מ היה מוכרח שיהיה בו \nתחלה היצירה דעשיה ופחות מזה א\"א ע\"כ הוא לוקח לעולם כל ו\"ק ביחד והג\"ר ביחד בין \nבעשיה בין ביצירה בין בבריאה וכן ביצירה יש בי\"ע ולוקח תחלה עשיה ויצירה דיצירה \nואחר כך בריאה דיצירה וכן בבריאה לוקח עשייה ויצירה דבריאה ביחד ואח\"כ ג\"ר שהם \nבריאה דבריאה ואחר שנשלם בכולם אז כל בחי' עשייה נקרא עשייה לבד וגם נקרא נה\"י שבו \nוכל יצירה נקרא חג\"ת וכל בריאה נקרא חב\"ד וזהו כללות הענין. ועד\"ז ממש היה המלכות \nאלא שנחלקה באופן אחר כי כיון ששרשה הוא ספירה עשירית לכן תחלה לוקחת המלכות דעשייה \nלבד ואח\"כ ביחד כל ט\"ס העליונים דעשייה בפעם אחרת בסוד תוספת וכן ביצירה שבה וכן \n"},{"index":14,"he":"בבריאה שבה וז\"ס שז\"א נקרא ו' נקודות והיא נקרא נקודה קטנה א' ולא אמרו שהוא ו\"ס \nוהיא ספירה א' כי הספירה דעשייה הם קטנות בתכלית ונקרא נקודה בערך הספירה כי אינה \nנקרא ספירה רק בהיותה כלולה מכל אבי\"ע ובהיותם בחי' עשייה לבד נקרא נקודה. והבן זה \nמאד מאד ענין נקודה בכ\"מ מה ענינה שהיא עשייה של הבחי' ההוא אך לשון ספירה הוא \nבהיותה שלימה בכל חלקי אבי\"ע שבה והבן היטב ג' חלוקות אלו נקודה וספירה ופרצוף כי \nנקודה היא עשייה שבספירה וספירה הוא בחי' הספירה שלימה מאבי\"ע שבה ופרצוף הוא קשר \nי\"ס וכל ספירה מהם שלימה מאבי\"ע וזכור מאד מאד כלל זה. גם דע כי כל בחי' אלו הם \nבסוד אור דאחור וכנגדן יש אורות דפב\"פ וזהו ענין כ\"א אזכרות דתפילין כי הז\"א היה בו \nאז בעיבור א' ז\"ת דנצח ז\"א וז\"ת דהוד ז\"א וז\"ת דיסוד ז\"א וכל אלו בחי' עשייה והם \nכ\"א אזכרות ואלו לא נסתלקו מז\"א אח\"כ אלא אדרבה נתוסף בו יותר ומתלבשת יצירה תוך \n"},{"index":15,"he":"עשייה ובריאה תוך יצירה והכל יחד נקרא ז\"א וע\"כ הוא מוכרח שכל הבחי' יהיו רשומין \nבתפילין שהם כ\"א אזכרות דבחי' מקיפין דמוחין דז\"א דעיבור ונתוספו בו אח\"כ ג\"ר דנצח \nוג\"ר דהוד וג\"ר דיסוד והמקיפים שלהם שהם ב\"ש דת\"ת כתר דג\"ת ואח\"כ ביניקה נכנסו בו \nז\"ת של חסד וז\"ת של גבורה וז\"ת דת\"ת אח\"כ נתוספו בו המוחין שהם ג\"ר דחג\"ת ואח\"כ \nהמקיפים שלהם שהם ב\"ש הדעת כתר דג' אמצעית וכן במגדלות בסוד הבריאה ז\"ת דחכמה וז\"ת \nדבינה וז\"ת דדעת בק\"ש ואח\"כ ג\"ר דחב\"ד בעמידה ואח\"כ המקיפים שהם כתר של ג\"ר וזהו \nהכתר של ג\"ר הוא הנקרא כתר אמיתי דז\"א ונקרא כתר דכללות כל הז\"א ואינו כתר דפרטות: \n \n"},{"index":16,"he":"שער לא פרק א מ\"ת\nשער פרצופי זו\"ן ויתחלק לה' פרקים: \nועתה צריך לבאר ענין זו\"ן מי הם ואחר כך נבאר בחי' עיבור ב' שלהם לצורך המוחין \nדגדלות גם יתבאר ענין ד' בחי' שמצינו והם ישראל ויעקב רחל ולאה מה ענינם. הנה נודע \nכי ישראל ויעקב הם בחי' ז\"א ורחל ולאה הם בחי' הנקבות שלהם אבל בהכרח הוא שהם בחי' \nחלוקות זה מזה והענין הוא כי הנה ז\"א הנזכר בזוהר בכל חיבורינו הוא הנקרא ישראל \nוהוא בחי' ו\"ס של כללות י\"ס דאצילות שהם מחסד עד יסוד כנודע ונוקבא דז\"א היא המלכות \nהעשירית שבי\"ס דכללות עולם אצילות כולו ג\"כ והיא הנקרא רחל כי לכן נקרא רחל עקרת \nהבית כנודע באופן כי זו\"ן הם הנקרא ישראל ורחל. ואמנם יעקב ולאה הם הבחי' של המלכים \nוהכלים של או\"א מבחי' אחוריים שלהם שנפלו במקום נוקבא דז\"א דרחל דאצילות ונשארו שם \nולא למטה בבריאה, ולמטה בע\"ה נבאר כי אע\"פ שז\"א הוא פרצוף אחד שלם ונקרא ישראל עכ\"ז \nגם הוא נחלק לב' בחי' כי עד החזה נקרא ישראל ומשם ולמטה עד רגליו נקרא ישורן וכמ\"ש \n"},{"index":17,"he":"ויהי בישורן מלך וב' בחי' אלו שהם ישראל וישורן הם נקרא ז\"א ולמטה יתבאר בע\"ה. \nונתחיל לבאר ענין זו\"ן שהם ישראל ורחל ואחר כך נבאר יעקב ולאה ובתחלה צריך שנבאר \nענין ז\"א ענין המוחין הבאים לו בעיבור הב' שהם בחי' ג\"ר שבו. הנה בעיבור הב' של \nהז\"א שלצורך המוחין שלו נזדווגו או\"א ואבא הוליד מן מוח שלו טפה דדכורא והם כללות \nחו\"ב וה\"ח וה\"ג מבחי' הדעת שלו גם אמא נתנה בחי' טפת מ\"נ שלה והם חו\"ב וה\"ח וה\"ג \nשהם הדעת שלה כנודע ואחר היותן בסוד העיבור ילדה אותם התבונה בסוד לידה ויצאו דרך \nהיסוד שלה וכבר נת\"ל כי אלו המוחין של ז\"א הנ\"ל נתלבשו תחלה בתוך נה\"י של התבונה \nואח\"כ נתלבשו כולם יחד ונתפשטו תוך ז\"א. וזה ענינו כי נתבאר באדרא האזינו דרצ\"ה \nדאבא טמיר וגניז יתיר מאמא וע\"כ גם הנה\"י דאבא נתלבשו תוך נה\"י דתבונה באופן זה כי \nמוח של חכמה דז\"א שנמשך מן אבא נתלבש בנצח של אבא ומוח של בינה דז\"א שנמשך מן אבא \n"},{"index":18,"he":"נתלבש תוך הוד של אבא והמוח של הדעת דזעיר אנפין שנמשך לו מדעת דאבא והוא כלול מן \nה\"ח מבחינת מוח חכמה דאבא וה\"ג ממוח בינה דאבא. והנה דעת הזה הוא שנתלבש תוך יסוד \nדאבא וכעד\"ז נתלבשו ג' מוחין שנמשכו לז\"א מצד אמא שהם חב\"ד דאמא ונתלבשו בנה\"י דאמא \nואחר כל התלבשות זה שנתלבשו בנה\"י דאבא אחר היות בתוכם המוחין דמצד אבא נתלבשו נה\"י \nדאבא תוך נה\"י דאמא ונמצא א\"כ כי חב\"ד דז\"א דמצד אבא יש עליהם ב' כסוים וב' מסכים \nשהם הכלים דנה\"י דאבא וכלים דנה\"י דאמא. אבל חב\"ד דז\"א דמצד אמא אין עליהם רק כסוי \nומסך א' בלבד שהם כלים דנה\"י דאמא נמצא חכמה דז\"א דמצד אבא וחכמה דמצד אמא שניהן \nבצד ימין בראש ז\"א מכוונים זה תוך זה ובינה דז\"א דמצד או\"א שניהם בצד שמאל בראש ז\"א \nמכוונים זה תוך זה וב' דעות דז\"א דמצד או\"א ג\"כ מכוונים זה תוך זה. והנה מוח דעת של \nז\"א דמצד אבא הוא המכריע הב' הכרעות א' בין חו\"ב שמצד אבא וא' בין חו\"ב שמצד אמא אף \n"},{"index":19,"he":"על פי שהוא נתון תוך כלי יסוד אבא והם נתונים תוך ב' כלים דנ\"ה דאמא כנ\"ל וא\"כ נמצא \nשיש בדעת הזה ד' בחי' כלולו' בו בחי' חו\"ב שלקח מצד חו\"ב דמצד אבא ובחי' חו\"ב שלוקח \nמצד חו\"ב דמצד אמא, ואלו הד' נעשין בחי' ד' מוחין וארבעתן נקרא דעת והם בחי' חו\"ב \nששלוקח מצד אבא נעשה בדעת הזה חו\"ב שבו ובחי' חו\"ב שלקח מצד אמא נעשה בדעת הזה חו\"ג \nבערך חו\"ב שבו שמצד אבא. נמצא כי הדעת הזה דז\"א שביסוד אבא יש בו כללות ד' מוחין \nוהם חו\"ב חו\"ג וכולם הם ג' מוחין כנודע כי ה\"ח וה\"ג שניהן נקרא דעת א' א\"כ יש בו ג' \nמוחין חב\"ד בפרטות ושלשתן נקרא דעת דרך כלל וזה סוד אל דעות ה' כי הזעיר אנפין יש \nבו ב' דעות א' מיסוד דאבא וא' מיסוד אמא והרי נתבאר ענין המוחין בעצמן: \n \n"}]}
