{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-84","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":84,"title":"שער לא פרק ד מ\"ק","hebrewTitle":"שער לא פרק ד מ\"ק","segments":[{"index":1,"he":"שער לא פרק ד מ\"ק\nענין הלב של אדם דז\"א מה ענינו. דע כי הלא נודע כי לב מבין ונודע שהוא סוד בינה \nובמ\"א מצינו שהוא הת\"ת ובמ\"א מצינו שהוא במלכות והכל א' אמנם תחלת ענינו כי הלא \nנודע שכל האברים ראשים וחשובים הם בסוד הי\"ס כנודע. אך הלב לא מצינו לו שום כינוי \nבשום ספירה כנודע כי הראש הם ג\"ר והזרועות והגוף הם ג' אמצעיות והרגלים והיסוד הם \nג\"ת ואמנם מצינו שהלב בו חיות האדם תלוי. והענין כי הנה הנה\"י דאבא מתלבשים תוך \nנה\"י אמא וכולם מתלבשים תוך ז\"א ואמנם עד מקום החזה עד שם כל האורות סתומים הם ושם \nבחזה מתגלין כנודע ואמנם ההפגעה והארה הראשונה שיוצאים אלו האורות בכח במרוצה מתוך \nהיסוד דאמא אשר תחלה היו שם צרים ונוגשים ודחוקים ועתה שיוצאים בהפגעה ראשונה \nמאירין באור נמרץ וגדול מאד שם תירף בצאתן ועושין שם רושם גדול מאד ושם נרשמים \nהאורות דאו\"א כולם כאחד אור נפלא וחזק מאד וקרוב אל מעלת האור שהניחו במוחין אך \n"},{"index":2,"he":"ודאי שהוא יותר קטן ממנו במעלה וזאת הארה נקרא לב האדם לכן המוח האדם הוא עיקר האדם \nוהלב שני לו כנודע. נמצא כי קיבוץ אותן האורות במקום יציאתן הראשונה שהוא בחזה אותו \nהקיבוץ המתרשם שם נעשה בחי' הלב ואין בו איברים ועצמות כי אינו רק דבר רוחני מאד \nכמו המוחין וז\"ס הלב אמנם קריאתו בשם זה הוא כפי חשבון האורות המתקבצין שם והם \nהארות דאו\"א שהם ל\"ב אורות. ונלע\"ד לומר שהם ח' מוחין של או\"א ח' הויות שהם ל\"ב \nאותיות אך מה שקבלתי בזה הוא כי הלא עיקר האורות הם מן הב' יסודות לבד כי נ\"ה הם \nבב' הצדדין ואינם במקום הלב וגם כי הם לעולם סתומים אך הב' יסודות הם המתגלין \nוהמאירין. והנה נודע כי מה שמאיר הוא החיצוניות והאחורים שלהם כי הפנימיים היא \nבפנים ואינו מאיר לחוץ אלא האחוריים העומדים מבחוץ כלפי גופא דז\"א כנודע והוא פשוט. \nוהנה האחוריים של אבא הם קפ\"ד והאחוריים של אמא הם קס\"ו והנה בב' אחוריים יש ל\"ב \n"},{"index":3,"he":"אותיות באותיות המילוי לבדם כזה ו\"ד וד\"י ודיי\"ו ודייו\"י. הב' ו\"ד וד\"י ודיא\"ו \nודיאו\"י וזהו סוד לב (י\"ו אותיות של ע\"ב וי\"ו אותיות של ס\"ג רק אותיות דאחוריים): \n \nשער לא פרק ה מ\"ת\nוהנה נתבאר ענין הז\"א בעצמו ועתה נבאר דרך כללות ג' פרצופים האחרים שהם רחל נוקבא \nדז\"א הנקרא ישראל ויעקב ולאה כי ג' אלו נאחזין בו ויוצאין ממנו באופן זה אשר נבאר. \nדע כי מצד המוחין שנתפשטו בז\"א אע\"פ שצריכין לו לעצמו עכ\"ז יוצאין מהם הארות לחוץ \nכי למעלה במקום המוחין עצמו אשר שם כל בחי' ריבוי האורות ההם אז האירו האורות לחוץ \nדרך אחורי הז\"א ויוצאה פרצוף לאה באחורי ז\"א למעלה מן הראש ועד החזה דז\"א ויוצאה \nמבחי' הארת המוחין דמצד אמא שהיא נקבה כמוה שאין לה רק מסך א' לבד לבקוע ולצאת \nולסיב המסך ההוא לאה כולה דינין כמ\"ש בע\"ה. אבל דרך הפנים של ז\"א אין יוצאת שם \nבחינת שום פרצוף כי הזכרים יוצאין מצד מוחין דאבא ומצד פנים והנקבות יוצאין ממוחין \n"},{"index":4,"he":"דאמא ומאחור ז\"א. ולהיות שהוחין דמצד אבא בהיותן מתפשטין עד החזה דז\"א הם מכוסים \nבב' כסוים כיסוי נה\"י דאו\"א לכן אין בהם כח לבקוע ולעבור שני המסכים ולהאיר לחוץ \nדרך הפנים דז\"א מהחזה ולמעלה כי אם מהחזה ולמטה. ועוד ט\"א כי אם היה פרצוף יעקב \nיוצא נגד פניו דז\"א למעלה היו פני ז\"א מתכסים ולא היה מאיר וכתיב באור פני מלך חיים \nכי ע\"י האורות (פניו) פנים מתמתקים הדינין כנודע ומתבטל כח החיצונים. ואמנם מהחזה \nולמטה כאשר מתפשטין המוחין משם ולמטה אז המוחין שמצד אבא אין להם רק כסוי א' לבד \nשכבר נגמר כסוי כלי היסוד דאמא בחזה לכן יש להם יכולת לבקוע ולהאיר מחוץ אל הז\"א \nולהוציא פרצוף יעקב שהוא מהארת מוחין דאבא מהחזה ולמטה מכנגד פני ז\"א ומבחי' החסדים \nהמגולים לגמרי בלי שום מסך ומהדעת של צד אמא יצאה רחל נוקבא דז\"א עקרת הבית העיקרית \nהארה גמורה מהחזה ולמטה מצד אחור דז\"א עד סיום רגליו דז\"א ממש משא\"כ בלאה העוברת \n"},{"index":5,"he":"דרך מסך כנ\"ל שאינה רק הארה בעלמא וכולה דינין. הכלל העולה כי לאה היא למעלה מן \nהחזה דז\"א באחוריו ויוצאת מן מוחין דאמא ורחל נוקבא דז\"א תחת לאה מהחזה ולמטה \nבאחוריו גם כן (וגם היא יוצאת) ממוחין דאמא ויעקב בעלה דלאה יוצא מהחזה ולמטה דרך \nפנים דז\"א ויוצא מן מוח דאבא. והנה מתבאר למה הזכר יוצא דרך פנים דז\"א והנקבה דרך \nאחור כי זה מצד אבא ואלו מצד אמא ולעולם הזכר בערך הנקבה הוא פנים והיא אחור בסוד \nאחור וקדם צרתני. והנה בהיות או\"א קודם התיקון אב\"א עכ\"ז היה אבא בבחי' פנים בערך \nהנקבה שהיא אחוריו ולכן אורות דאבא יוצאין לצד פנים דאמא לצד אחור. גם נתבאר הטעם \nלמה הזכר א' והנקבות ב' כי הזכר יוצא מן מוחין דאבא אין לו גילוי רק מהחזה ולמטה \nאבל המוחין דאמא שאף למעלה אין להם אלא כסוי א' לכן יצאו מהם ב' נקבות א' למעלה וא' \nלמטה. גם דע כי אחורי יעקב (הוא כ) נגד פנים דז\"א ופני לאה כנגד אחור דז\"א ואחור \n"},{"index":6,"he":"דרחל נגד אחור דז\"א ולמטה נתבארו טעמיהם ונבאר ענין ז\"א עצמו שאמרנו לעיל שנקרא \nישראל וישורון. והענין כי הז\"א הוא פרצוף א' שלם מראשו ועד רגליו בלבד אמנם חציו \nהעליון שהוא מן הראש ועד החזה נקרא ישראל וחצי תחתון שהוא מהחזה ולמטה נקרא ישורון \nוטעם שמות אלו הנה נודע מ\"ש התיקונים כי ישראל הוא שי\"ר א\"ל שיר משמאלא אל מימינא \nפי' כי הנקבה לאה (נ\"א כי כח הנקבה) היא בחי' דינין נקרא שיר והיא משמאל באחור \nוהז\"א רחמים נקרא א\"ל והוא בימינא בפנים גם נקרא כן לפי שיש בו ב' בחי' מוחין א' \nמצד אמא נקרא שי\"ר וא' מצד אבא נקרא א\"ל אבל מהחזה ולמטה נקרא ישורון מלשון שורה \nכמאחז\"ל אין שורה פותה מג' שנאמר ישור על אנשים וגו' והם יעקב מצד הפנים ורחל מצד \nהאחור וז\"א באמצע הרי שורה של ג' ואין זה אלא מהחזה ולמטה ולכן בחי' זו נקרא \nישורון. וז\"ס ישראל אשר בך אתפאר כי ישראל אשר הוא ז\"א בו יתפארו ויסתעפו כמה פארות \n"},{"index":7,"he":"וענפים יוצאין ממנו שהוא פרצוף לאה ורחל ויעקב ודור המדבר וענין המטות כמ\"ש בע\"ה. \nומלת אתפאר הוא לשון פארות ולשון מסעף פארה במערצה ר\"ל ענפים: \n \nשער לב פרק א מ\"ת\nשער הארת המוחין זו\"ן ובו ט' פרקים: \nאחר שנתבאר ענין ישראל ורחל ויעקב ולאה נבאר עוד עניינם וגם הארות רבות אחרות \nשיוצאות מז\"א לחוץ והם בחי' ב' המטות מטה האלהים ומטה משה ודור המדבר מה עניינם. \nוענין יעקב ועשו. וענין הערב רב שנתערבו בדור המדבר. וענין ג' מתנות באר ומן וענני \nכבוד. וענין המרגלים ויהושע וכלב. וענין ג' נקודות הנזכר פרשה תצוה בזוהר שהם ישוב \nוחורבה וג\"ע הארץ. וענין אפרים בן יוסף ופעור וסלע: \nוהנה כבר נתבאר לך ענין ב' מיני מוחין שיש אל ז\"א מן אבא ומן אמא מתלבשין תוך נה\"י \nדאמא ותוך נה\"י דאבא ונה\"י דאבא מלובשין תוך נה\"י דאמא ונה\"י דאמא תוך ז\"א עצמו. גם \nנתבאר אצלינו כי יסו דאמא נשלם בחזה דז\"א לכן עד שם היו מוחין דאבא מכוסים תוך \n"},{"index":8,"he":"הנה\"י דאמא ומשם ולמטה מתגלה יסוד אבא ולסבה זו יצאו שם חוץ לז\"א ב' פרצופים כי \nמיסוד אמא ר\"ל מאורותיה הגולין שנתגלו מן החזה ולמטה יצאה רחל מאחוריו שיעור מקום \nזה ומלפניו יצא פרצוף יעקב ג\"כ כשיעור מקום זה אלא שהוא מן היסוד של אבא שנתגלה עתה \nמן החזה ולמטה ומסתיים עד שיעור פי יסוד דז\"א שוה בשוה. ואמנם יש שינוי א' ביניהם \nוהוא כי רחל היא דבוקה עם ז\"א אב\"א ממש בכותל א' בין שניהן עד שצריך נסירה להפרידן \nולהחזירן פב\"פ אבל יעקב אע\"פ שעומד בפני ז\"א מחציו ולמטה אינו דבוק עמו ממש ויש \nאויר פנוי ביניהם כמ\"ש לקמן בע\"ה. וטעם הדבר בקיצור הוא לפי שרחל היא נוקבא עיקרית \nדז\"א והנה היא אספקלריא דלית בה (נהורא) מגרמה כלום כנודע ואינה נתקנה אלא ע\"י ז\"א \nבעלה ולולי שתחלה היתה עצם מעצמיו ובשר מבשרו בתכלית הדיבוק וקישור לא היה חושש \nאח\"כ לתקנה ולהאיר לה כל הצורך אבל ביעקב לא הוצרך ענין זה דלא שייך ביה האי טעמא. \n"},{"index":9,"he":"ושורש ביאור ענין זה כי הנה אבא עיקר הארתו הוא ליעקב כמ\"ש אצלינו על פסוק ויקם \nעדות ביעקב כי היסוד דאבא אשר בתוכו הדעת של זעיר אנפין הנקרא עדות הנה הוא ליעקב \nוע\"ש. ואמנם מה שמאיר בז\"א הוא דרך העברה בעלמא ולכן אין יעקב צריך להדבק עם ז\"א \nבכותל ומחיצה אחד בלבד בין שניהם אלא ברחוק וז\"ס מרחוק ה' נראה לי וביארו בזוהר \nבהרבה מקומות כי מרחוק הוא חכמה כמ\"ש פרשה בהעלתך ובפרשה שמות על פסוק ותתצב אחותו \nמרחוק כי כל אורות אבא הם מרחוק ולא מקרוב אמנם האורות אמא הם לז\"א ורחל ביחד כי \nהחסדים ניתנין לז\"א וגבורות לנוקבא ושניהם יחד דבוקים ביסוד אמא לכן גם זו\"ן \nשמקבלין הארתם דבוקים יחד ובפרט על מ\"ש במ\"א כי בעת היותם דבוקים אב\"א מן הגבורות \nדאמא לבדם נעשה להם כותל אחד לשניהם חציו לז\"א בעוביו של כותל וחצי עובי הכותל \nלנוקבא כי הם כולם בחי' גבורות לבדם אבל בעת הנסירה להחזירם פב\"פ כתיב ויסגור בשר \n"},{"index":10,"he":"תחתינה וביארו באדרא דקמ\"ב ובאתרהא שקיע רחמי וחסד פירוש נעשה הכותל שלו מן החסדים \nכותל שלם לעצמו וגם לה כותל שלם לעצמה מן הגבורות שגם חצי הכותל שלו של הגבורות \nננסרו ונפלו וניתנו אליה כנזכר בסוד השופר ובמ\"א ובביאור ברכת אבות של ר\"ה ע\"ש. \nובזה נבא אל כוונתינו בענין שאר האורות היוצאין מן הז\"א כנ\"ל כי הנה להיות יסוד \nדאבא המוציא את יעקב הוא ברחוק מן ז\"א ואינם מתדבקים יחד עם היותן בחי' פנים דז\"א \nנגד אחוריו של יעקב ורחוקים זה מזה א\"כ מוכרח הוא שבאמצע שניהם באותו אויר וחלל \nשביניהם יאירו שם הארה כל שהוא ואחר כך יאירו גם ביעקב עיקר הארה האמיתית כי הארה \nבצאתה מז\"א מוכרח הוא שתכף בצאתה מאירה שם בסמוך ממש אל הז\"א ואפילו אם אח\"כ תתרחק \nותאיר ביעקב לא מפני זה תתבטל אותה הארה ראשונה אם כן מוכרח הוא שיש בחינת הארה א' \nמפסקת בין פני ז\"א אל אחורי יעקב. ובזה תבין טעם אחר אל מ\"ש לעיל טעם למה מהאורות \n"},{"index":11,"he":"אמא יוצאות ב' נשים לאה ורחל באחורי ז\"א ומאורות אבא אינו יוצא רק פרצוף א' של יעקב \nלבדו בפני ז\"א וזהו ט\"א והוא אמיתי ועיקרי כי הנה באמת הוא שגם אורות של אבא \nמוציאין לחוץ ב' פרצופים דרך פנים כמו שאורות אמא מוציאין ב' דרך אחור דז\"א אלא ששם \nבאחור יצאו א' למעלה עד החזה וא' למטה מהחזה אבל כאן שניהם יצאו למטה מהחזה והטעם \nהוא כנ\"ל כי אין ראוי שיהיה פני ז\"א מכוסים בלתי מאירין דכתיב באור פני מלך חיים \nוע\"ש לכן שניהם יצאו למטה מהחזה. וגם לטעם אחר הנ\"ל כי להיות אורות אבא מהחזה \nולמעלה סתומים בב' כסוים לא הוציאו שם שום בחי' אורות כלל אלא למטה מהחזה שנפסק \nיסוד דאמא ואין להם רק מסך א' לבד שהוא יסוד דאבא עצמו. ואע\"פ שיש כאן עדיין מסך א' \nעכ\"ז יש בו כח להוציא כאן ב' פרצופים ביחד לפי שגם אורות דאימא המגולין כאן בלי שום \nמסך כלל סייעו את האורות דאבא ונתנו בהם כח להוציא ב' פרצופים יחד כאן למטה אבל \n"},{"index":12,"he":"אורות דאמא בהיותן למעלה מן החזה אע\"פ שגם שם לא היה להם רק מסך א' לבד לא יכלה \nלהוציא ב' פרצופים שם למעלה רק לאה לבד. והטעם לפי שאין שם אורות אחרים מגולים \nלגמרי שיאירו בהם כמו שיש למטה אורות דאמא הגולים לגמרי המוסיפים כח באורות אבא \nלהוציא ב' פרצופים במקום א' למטה. והנה זאת הארה שאמרנו שמפסקת בין פני ז\"א אל \nאחורי יעקב הוא בחי' לאה אשת יעקב כי כמו שיש לאה אחת באחור זעיר אנפין כך יש לאה \nאחרת באחורי יעקב ומבחי' לאה זו יצאו כל דור המדבר שיצאו ממצרים. ושלא נחליף \nבדברינו בין לאה ללאה לכן מכאן והלאה נכנה ללאה זו השניה שבאחור יעקב דור המדבר \nלסבה הנ\"ל ובכ\"מ שנזכיר דור המדבר הוא ענין לאה זו הב' וכבר זכרנו לעיל ובארנו ש\nם קצת טעמים ע\"ש אמנם דור המדבר הזה אחוריה הם נגד פני הז\"א ופניה נגד אחורי יעקב \nכי כמש\"ל כי לאה פניה כלפי אחורי ז\"א כן דור המדבר פניה כלפי אחורי יעקב: \nואמנם ענין יציאת פרצוף של דור המדבר אין כאן מקומו אלא שאנו בארנו ענין כוונת \n"},{"index":13,"he":"תפילין של יעקב והקשר שלהם ותפלה ש\"י שהיא רחל אשת ישראל וקשר שלה ע\"ש כי שם נתבאר \nבאורך. אך הענין בתכלית הקיצור הוא זה כי הנה אחורי רישא דז\"א יש חד קוצא דשערי \nונמשך דרך האחור ומסתיים עד החזה כנגדו מן האחור כנ\"ל ושם הוא מכה בגופא דז\"א עצמו \nבאחוריו מב' הצדדין ונכנס הארה זו בתוכו בכח ההכאה ובוקעת ויוצאת מגופא דז\"א דרך \nפנים שלו ומשם מכה באחורי רישא דיעקב ונמשכת עד מצחו ופניו ושם נעשין בחי' תפילין \nש\"ר של יעקב ומכח ההכאה גדולה חזר האור לאחוריו ומוציא קשר תפלה ש\"ר של יעקב הנ\"ל \nוהוא נקרא בחי' דור המדבר כי כן לאה היא סוד קשר תפילין ש\"ר של תפילין דז\"א ואחר כך \nעוד חוזר האור לאחור ונכנסת תוך גופא דז\"א ויוצא ממנו דרך האחור ושם יוצא עד מצח \nהפנים של רחל נוקבא דז\"א ונעשה שם בחי' תפילין ש\"ר רחל הנקרא תפלה ש\"י דז\"א והבן זה \nכי בערך רחל נקרא תש\"ר ובערך ז\"א נקרא תש\"י כי היא ניתנת בזרוע שמאלי כנזכר אצלינו \n"},{"index":14,"he":"בביאור כוונת תפילין ש\"י. נמצא כי דור המדבר הזאת היא לאה אשת יעקב בסוד ויעקב איש \nתם כי כבר בארנו במקום אחר כי לאה נקראת תם לפי שהיא בחי' קשר תפלה ש\"ר דז\"א ולוקחת \nהארה ד' אלפין מד' אהי\"ה שיש בנצח הוד יסוד דאמא אשר בהם מלובשים מוחין דז\"א מצד \nאמא כנ\"ל לעשות מוחין שבה וד' אלפין הם גימטריא מד\"ת כנזכר על ומדת ימי מה היא \nוכאשר תסיר הד' אלפין עצמם הפשוטים ששרשם בז\"א ישארו בה כמנין ת\"ם כן הענין כאן \nביעקב לכן נאמר כאן ויעקב איש תם בעלה בת\"ם כנזכר בזוהר שלח לך קס\"ג ובכמה מקומות \nנמצא כי פרצוף הזה הנקרא דור המדבר אינו נגמר תיקונו עד אחר כמה וכמה בחי' הארות. \nהארה הא' הוא בתחלה כאשר יצא הארת יסוד דאבא דרך הפנים מחוץ לז\"א להוציא את יעקב \nואז קודם שיאיר ליעקב האיר במקום הזה הנקרא דור המדבר כנ\"ל כי תכף ביוצאו משם מאיר \nסמוך אל ז\"א ואח\"כ מתרחק יותר ומאיר ביעקב עצמו. ואמנם עיקר הארה זו היתה ליעקב כי \n"},{"index":15,"he":"זה כוונת האור להוציאו לחוץ אלא שדרך העברה בעלמא האיר במקום דור המדבר כנ\"ל. ואח\"כ \nבעת הכאת קוצא דשערי באחורי גופא נגד החזה באחור ז\"א כדי להוציא תפילין ש\"ר יעקב \nכנ\"ל גם הארה זו קודם שתגיע אל יעקב פוגע בזה המקום הנקרא דור המדבר וגם זה הארה \nבעלמא ודרך העברה כי עירה ליעקב וכבר בארנו בענין כוונת תפלה של יעקב כי כשעוברת \nהכאת קוצא דשערי דז\"א תוך גופא דז\"א עצמו הוא שואב ולוקח עמו מן האורות הפנימים \nדז\"א והם מנצח הוד יסוד דאבא גם מנה\"י דאמא מן פרקין אמצעים שלהם המלובשים בחג\"ת \nדז\"א ואז מוציאין הארה זו לחוץ אל יעקב נמצא כי ביעקב יש קצת אורות נה\"י דאמא וזכור \nזה היטב. ואמנם כשאותה ההכאה של האורות כנ\"ל חוזרין לאחור עד רישא דרחל כנ\"ל אז \nלוקחת הארה ג\"כ מן המוחין דיעקב ומוליך עמו הארה ממשית אל דור המדבר באחוריו (ואינה \nנגמרת עד אחר הכאה קוצא דשערי) ואז נגמרת ונעשית קשר של תפילין ואז כתוב עליה ויעקב \n"},{"index":16,"he":"איש תם כנ\"ל. באופן שאין דור המדבר נגמרת עד אחר הכאת קוצא דשערי דז\"א ואל תתמה איך \nהיא יותר קרובה אל ז\"א ויעקב מרוחק מן ז\"א כי הנה היא עומדת שם באחור יעקב טפלה \nאליו ולוקח הארותיה מצד אחוריו של יעקב בסוד אור החוזר ועושה אותה בסוד קשר של \nתפילין כנ\"ל ואין זו מעלה אלא גירעון. ובזה יובן ענין דור המדבר כי הם בני יעקב \nואנו רואין כי הם קרובים אל ז\"א יותר מיעקב אביהם. אבל הענין כי ודאי הוא שלא היו \nדור גדול כדור המדבר אמנם הם טפלים אליו לסבה הנ\"ל כי הם יושבים באחוריו ויונקים \nמדרך ערפו כנ\"ל ועוד כי מלבד טעם זה הנה יעקב אביהם תחלה ירש מקום שלו החיצון ההוא \nואחר כך ע\"י מעשיו נתעלה מדרגה אחר מדרגה עד שנעשה מרכבה לפני ולפנים אל הז\"א עצמו \nאשר ז\"ס לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל והבן זה. ודע כי כל נשמת אנשי דור המדבר \nכולם היו באים מזו הנוקבא הנקרא דור המדבר על שמם כנ\"ל והיא אשת יעקב. והענין הזה \n"},{"index":17,"he":"הוא כי כבר נתבאר אצלינו בענין בחי' שיש בנוקבא דז\"א שהיא רחל אשת ישראל ואמרנו כי \nאחר שחטא אדה\"ר לא חזרו עוד פב\"פ עד בנין בהמ\"ק של שלמה אבל בזמן דור המדבר היו \nאב\"א והנה בודאי היא שזווג עליון לא נפסק אפי' בזמן דור המדבר אמנם הענין הוא דע כי \nודאי שזו\"ן היו אב\"א בהיותן במדבר ולא היה בהם זווג כנזכר בזוהר פרשה תרומה אמנם \nהזווג שהיה עשה אז בזמן דור המדבר היה בחי' יעקב ונוקבא הנקרא דור המדבר כנ\"ל וכל \nהנשמות של דור המדבר כולם היו נמשכות מזוג זה ולכן נקרא על שמם. ומזה תבין מ\"ש \nבזוהר בהעלותך כי הדור ההוא כולם נכלין במשה כמ\"ש שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי \nבקרבו. והטעם לפי שכולן יוצאין מהארת יסוד אבא שבתוך ז\"א אשר הוא נקרא בחי' משה \nכמבואר אצלינו שמשה הוא מיסוד אבא ולהיות שיעקב ונוקבא הנ\"ל שניהם נעשו מהארת יסוד \nאבא\nלכן הנשמות הבאות מזווג ההוא כולם נכללין במשה כי ממנו תוצאות כולם. וזה שארז\"ל על \n"},{"index":18,"he":"פסוק כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו שקול משה כנגד כל ישראל כי כולם ניצוצין \nשלו. גם ז\"ס שנקרא הדור ההוא בדברי הימים ובמלכים דרדע שפירש דור דעה לפי שיצאו \nמהדעת של הז\"א שבתוך היסוד דאבא שהוא בחי' משה ע\"ה והוא נקרא דעת עליון. והנה בספר \nהזוהר אמרו כי כל אנשי דור המדבר הם מסטרא דיובלא והנה יובלא היא אמא ולא אבא ואם \nתדקדק תבין כי דברי הזוהר נכוחים למבין כי לא אמר מיובלא אלא מסטרא דיובלא ר\"ל \nמהצדדים דיובל כי הנה אין בינה עצמה נקרא יובל אלא היסוד שלה לבד וז\"ס על יובל ישלח \nשרשיו שהוא הנהר העליון יסוד דאמא ושמו יובל. והנה יסוד אבא מלובש בתוכו ומוקף \nמבפנים מכל צדדיו הנתון ביסוד אמא גם עניינו הוא כי אחר שנפסק יסוד דאמא בחזה דז\"א \nשם בקצתו התחתון יוצא ומתגלה יסוד דאבא וז\"ש מסטרא דיובלא ר\"ל מיסוד דאבא היוצא \nמקצה התחתון של יובלא שהוא יסוד אמא. עוד ביאור אחר והוא כי אף על פי שאמרנו שהם \n"},{"index":19,"he":"מיסוד אבא בהכרח הוא שבעת שיוצאין אורות אלו מתוך יסוד אבא מתערבין הם עם האורות של \nהחסדים דאמא המגולין העומדין סביבות יסוד דאבא כנודע ואז יוצאין לחוץ מעורבין אלו \nבאלו וגם הם בכלל דור המדבר אבל אינם מכל בחי' אמא רק מצד א' לבד שהוא בחי' פנים כי \nהנה כשנבקע יסוד אבא להאיר ביעקב הוא יוצא דרך הפנים של ז\"א ואז פוגע בחסדים דאמא \nאותן שהם בצד הפנים לבד ושם מתערבין קצת נצוצין של החסדים ההם עם האורות היוצאין \nמיסוד אבא ויוצאין ביחד לחוץ להאיר ביעקב וז\"ס שהם מסטרא דיובלא כי גם בהם יש צד \nאחד וסטרא חדא מיובלא והוא צד הפנים כנ\"ל ועיין לקמן. גם ביאור אחר והוא כי הנה \nהחסדים המגולין דאמא הם סובבין ומקיפין את יסוד דאבא מהחזה ולמטה ולהיות הארתן \nמגולה גורמים להרבות אורו ואז נבקע כל היסוד ויוצא האור לחוץ וזה סוד ונפיק מסטרא \nדיובלא כי מכח היובלא המאירה בהם לכן הם יוצאין לחוץ כנ\"ל. גם נלע\"ד ששמעתי פי' אחר \n"},{"index":20,"he":"ממורי זלה\"ה והוא כי דור המדבר הזה נקרא לאה אשת יעקב כנ\"ל ואע\"פ שזאת הלאה היא מן \nיסוד אבא עכ\"ז לפי בחי' לאה היא מסטרא דיובלא לכן אמר בלשון זה. והנה עם זה המאמר \nיובן הטעם למה נקרא יעקב לשון בקיעה כי יעקב אותיות יבקע. וגם יובן ענין יעקב יעקב \nפסיק טעמא כנזכר באדרא קל\"ח. גם יובן ענין פסוק ויהי אך יצא יצא יעקב ב' יציאות. \nוהענין כי בחי' יעקב אינו יוצא אלא ע\"י ב' בקיעות א' מסך (נ\"א בקיעת) יסוד אבא עצמו \nואח\"כ האורות בוקעים בקיעה שנית והוא כלי הגוף דז\"א עצמו ואלו הם ב\"פ יעקב וגם זהו \nענין ב' יציאות הנ\"ל הנזכר בפרשה. גם יש פי' אחר כי הנה בהכרח הוא כאשר נבקע יסוד \nאבא יוצאין האורות תוך גופא דז\"א מבפנים חוץ ליסוד אבא ואח\"כ כשבוקעים גוף ז\"א עצמו \nיוצא יעקב ב' מחוץ לז\"א והרי הם ב' יציאות וב' יעקב. והנה כאשר יעקב אבינו התחתון \nשבזה העולם התחיל לתקן מעשיו ועלה מדרגה אחר מדרגה ותחלה השיג להיות מרכבה לזה יעקב \n"},{"index":21,"he":"החיצון שהוא קדמאה בערך יעקב אבינו כי הוא היותר תחתון וקרוב אליו ואז לא הוי שלים \nואח\"כ עלה ונעשה מרכבה ליעקב פנימי שבתוך ז\"א שהוא בתרא בבחי' ממטה למעלה ואז הוא \nשלים אבל בערך יציאות שלו למעלה הפנימי הוא קדמאה והחיצון הוא בתראה וגם בזה נתבאר \nענין ב\"פ יעקב וב\"פ יציאה. עוד יש פי' ג' כי גם אחר צאתו מחוץ אל הז\"א האורות שלו \nעושין ב' מסעות הא' הוא בסוד דור המדבר שהוא קדמאה ליציאה לאו שלים ואח\"כ נוסע \nועושה יעקב בעלה בתראה האמיתי שהוא שלים וגם בזה יובן ענין ב' יעקב וב' יציאות: \n \n"}]}
