{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-87","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":87,"title":"שער לב פרק ז מ\"ת","hebrewTitle":"שער לב פרק ז מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער לב פרק ז מ\"ת\nונבאר ענין הפסוק של אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה כי הוא מדבר בענין \nתיקוני רחל מתחלת תיקונה עד סיומה והוא להביאה פב\"פ עם ז\"א הנקרא ישראל ונודע כי \nכאשר חוזרת פב\"פ מתמעטת בסוד נקודה אחת קטנה תחת היסוד דז\"א ואח\"כ נגדלת מעט מעט עד \nשהיא עולה עמו להיות פב\"פ עד למעלה וזהו ענין עלי באר ענו לה כי עתה בהיותה פב\"פ \nנקרא באר כנ\"ל והיא עולה עמו עלייה אחר עלייה ממטה למעלה עד שחוזרת עמו פב\"פ. עוד \nיש לפרש פירוש ב' בזה הפסוק ויתבאר למטה. ונבאר פסוק אחר באר חפרוה שרים וגו' ובאור \nבאר חפרוה שרים יובן במה שנודע כי הנה הנוק' של ז\"א הנקראת רחל בהיותה אב\"א עמו הנה \nהראש שלה היה מחצי ת\"ת תחתון שלו נמצא כי סיום ת\"ת של ז\"א שהוא פי האמה שלו ממנו \nנעשה פי הנקבה אשר הוא בסיום ראש שלה וכאשר אח\"כ חזרו להיותה פב\"פ ועלתה כל שיעור \nקומת ז\"א נמצא כי מה שבהיותה אב\"א היה ראש שלה נתהווה עתה בחי' ת\"ת שלה ואותו הבחי' \n"},{"index":2,"he":"שהיה תחלה מקום הפה העליון שלה חזר עתה להיות בחי' פי היסוד ורחם שלה נמצא יסוד שלה \nמכוון נגד יסוד שלו. וזה סוד היות בחינת התשמיש נקרא בלשון אכילה בכמה מקומות בתורה \nוכן לשון דיבור בפה במסכת כתובות פ\"א במשנה ראוה מדברת עם אחד אמרו לו מה טיבו של \nאיש זה וכו' ואמרו בגמ' מאי מדברת נבעלה וכן בכתובות פרק אע\"פ במשנה ואוכלת עמו \nמליל שבת מאי ואוכלת תשמיש וכו' ובתורה נקרא לשון אכילה בפה כמו שאמר אכלו רעים \nשהוא זווג עליון דאו\"א כנזכר זוהר פרשת ויקרא וכן כתיב כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה \nפיה וגו' ופירוש הפסוק יובן כמ\"ש אצלינו על מה שאמר בזוהר באדרא יתיב על כורסיא \nדשביבין לאכפייא לון וכו' כי הוא סוד משארז\"ל בא נחש על חוה פי' הענין כי יש שמות \nאלקים של קדושה ומשתלשלין למטה עד הקליפות אלקים אחרים בסוד מלך אלקים על גוים \nכנזכר בסבא דמשפטים וכאשר העון גורם הקליפות נכללין זה בזה ואלו באלו עד שאותן בחי' \n"},{"index":3,"he":"של שמות אלקים עליונים דקדושה נכנסים בנקודת ציון שבה בסוד הגבורות אשר שם ביסוד \nשלה וענין התכללות הזה של השמות אלקים הנ\"ל ביחד נקרא בחינת ביאת נחש על חוה כי מה \nשתחלה בעת רצון היה הזווג עמה בבחי' היסוד והנתיב העליון הנקרא פלא כנודע הנה עתה \nהיא מקבלת מהנתיב האחר החיצון של אלהים הנקרא ג\"כ פלא הנרמז בר\"ת ואמרה לא פעלתי \nאון לרמוז שהיא אומרת שלא קבלה שפע מפעולת הפלא החצונים ההוא אשר בו נכללו הקליפות \nהנקרא און רק מן הנתיב העליון הקדוש שהוא כולו פנים אשר אין הקליפות נכנסין שם ח\"ו \nוהרי הוא נתבאר איך הזווגים הוא נקרא דבור ובלשון אכילה והסבה הוא לטעם הנ\"ל כי הפה \nשלה הראשון בהיותם אב\"א נעשה לה עתה בהיותם פב\"פ פה תחתון בית הרחם ממש ונודע כי \nבית הרחם שלה הוא עמוק דוגמת הבאר הנעשה ע\"י חפירה ואינו בולט כמו יסוד הזכר. וענין \nחפירת הבאר הזאת נרמז באברהם ויצחק שחפרו הבארות ההם ודי בזה וכמו שאמר בזוהר וילך \n"},{"index":4,"he":"דף רפ\"ו וז\"ל עלי באר ענו לה סק לאתרך להתחברא בבעלך באר חפרוה שרים דאולידו לה \nאו\"א לעילא כרוה נדיבי העם אלין אבהן וכו'. ופי' הענין כי חפירת הבאר הזאת לעשות לה \nבית הרחם נעשית ע\"י שרים שהם או\"א בסוד ויבן ה' אלקים את הצלע ויביאה אל האדם דא \nאו\"א שגדלוה והעלוה שוה בשוה בכל קומת ז\"א פב\"פ אשר עי\"כ נעשה פה הראשון שלה בחינת \nהיסוד כנ\"ל וז\"ש באר חפרוה שרים אלין אינון או\"א. ואמנם הם לא עשו רק בחי' חפירת \nהמקום ההוא בלבד ואח\"כ כרוה נדיבי העם הוא בחי' נתינת בה המ\"ן בתוך הבאר ההוא אשר \nבחינת ענין זה נקרא כרייה. והנה בחינת נתינת המ\"ן אלו ביסוד שלה הם ע\"י החו\"ג של \nאימא שהם ב' הידים שלה שבהם ה' אצבעות שהם ה\"ג מנצפ\"ך כפולות אשר אלו ירדו למטה \nונעשה בחי' מ\"נ ביסוד נוקבא דז\"א. וז\"ס הפסוק והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעה \nוארבע הידות וגו' וענין אלו ידות נתבאר אצלינו בדרוש היחודים ושם תמצא יחוד אחד שכל \n"},{"index":5,"he":"אותן השות נעשה בסוד י\"ד י\"ד ע\"ש. גם תעיין בדרוש מאמר ג' רישין אתגלפן בריש אדר\"ז \nושם יובן ענין זה. ואמנם סוד הענין הוא זה הנה ענין ב' זרועות דא\"א נעשה בחי' מוחין \nדאו\"א גם בחי' תרין עטרין גנזין דיהבי או\"א לבתר לז\"א בסוד דעת שלו כנודע אבל סוד \nה' אצבעות שיש בכל יד מהם אין שם מקומן. והנה ב' ידות דא\"א תרווייהו שקילי כחדא \nונקרא יד א' בלבד ע\"ד כל שאר בחי' של א\"א שנאמר עליהם באדרא דקכ\"ח דבעתיקא לית \nשמאלא דהאי עתיקא כולא ימינא ועד\"ז כתיב הנה עין ה' אל יריאיו ולא כתיב עיני לשון \nרבים. ואמנם או\"א כל א' מהם יש לו ב' ידים ונמצאו עתה כי בא\"א ובאו\"א יש ה' ידות \nוהנה יד הה' שהיא אותה של א\"א הכלולה מב' ידות אלא שנקרא יד כנ\"ל עליה נאמר ונתתם \nחמישית לפרעה שהיא אמא עלאה הנקרא פרעה דתמן אתגלין ואתפרעין כל נהורין כזכר בזוהר. \nוהענין (הוא) כי יד דא\"א ירדה למטה ברחם יסוד אמא והנה ימין כלולה בשמאל ושמאל \n"},{"index":6,"he":"בימין וכמו שה'\nאצבעות יד שמאלי דא\"א הם ה\"ג כ ה' אצבעות יד ימין הם ה\"ג והם סוד ה' אותיות מנצפ\"ך \nשהם כפולות ואלו נתהו שם ברחם יסוד אמא ומהם נעשה הכלי של יסוד דאמא להעלות מ\"נ \nשבהם אמנם ד' הידות האחרים של או\"א יהיה לכם. והנה ע\"ד שביארנו פסוק זה למעלה באמא \nיפורש ג\"כ למטה בנוקבא דז\"א כי הנה ה' ידות הם והם יד א' של אמא כלולה משתי ידות \nכאחד ונעשה כלי מ\"ן של רחל נוקבא דז\"א ע\"ד הנ\"ל ועוד יש ד' ידות אחרות שהם ב' הידים \nדז\"א וב' ידים נוקבא ועליהם נאמר וארבע הידות יהיה לכם וגו'. והנה העולה מזה כי אלו \nהידים כולם הם בחינת הגבורות וכאשר הדין מתגבר אז רואה דם בהם וז\"ס ידיכם דמים מלאו \nוהיותן שתי דמים הוא כמ\"ש אצלינו בפסוק שופך דם האדם באדם והוא כי בז\"א יש הוי\"ה \nבאלפי\"ן גימטריא מ\"ה ואות א' שבמילוי וא\"ו הוא בחי' אהי\"ה ברבוע כזה א' א\"ה אה\"י \nאהי\"ה שהוא גימטריא ד\"ם נמצא כי בהסתלק א' זו של מילוי וא\"ו ועולה למעלה בבינה אז \n"},{"index":7,"he":"שם מ\"ה נשאר מ\"ד וא' זו ג\"כ מ\"ד כנ\"ל הרי הם ב\"פ ד\"ם וזהו ג\"כ ענין פסוק שמרני מידי \nפ\"ח יקשו לי כי ב' ידים הנ\"ל הם יקשו פ\"ח לי שהן ב\"פ ד\"ם העולין גי' פ\"ח כנ\"ל. \nונחזור לענין כי הנה בחי' הבאר שהיא רחל היא בחי' נקודת ציון בית הרחם שבה ששם ה\"ג \nמנצפ\"ך שהם סוד הדין הנקרא חשך הרמוז בר\"ת באר חפרוה שרים כרוה שהוא בחשך ואלו נעשו \nע\"י ב' הידים חו\"ג דאמא ועליהם נאמר כרוה נדיבי העם אילן אינון אבהן. והנה אחר \nשנתקן כל תיקון זה ביסוד שלה כנ\"ל שהוא ענין החפירה והכרייה כנ\"ל אח\"כ נכנסין בה \nג\"ר שהם המוחין שלה הנעשין מבחינת נה\"י דז\"א כנודע ואלו נרמז באמרו במחוקק דא יסוד \nבמשענותם דא נ\"ה ואז ראויה להזדווג עמו פב\"פ וז\"ס תחלה עלי באר ענו לה כלומר סק \nלאתרך לאתחברא בבעלך פי' שזה הפסוק נאמר על מל' הנקרא רחל הנקרא באר ואומרים לה אתה \nהנקרא באר עלי ר\"ל העלי מ\"נ שלך למעלה בהזדווגך עם בעלך כי הרי נתקן היסוד שבך כמ\"ש \n"},{"index":8,"he":"באר חפרוה שרים וא\"כ עלי באר ענו לה הואיל והיא באר חפרוה שרים. והנה בחי'היסוד \nדאבא עצמו כבר נתבאר לעיל בחינותיו איך הם בג' גילגולי משה שהוא ר\"ת משה שת הבל \nוע\"ש והובא בדרוש תאומות יתירות וע\"ש. גם בחי' משה ואהרן שהם ביסוד דאמא נתבאר \nבדרוש משה ואהרן וחטא נדב ואביהוא ע\"ש: \n"},{"index":9,"he":"פרק ח מ\"ת: \nעוד נבאר עתה בחינות אחרות שיש ביסוד זה דאבא שבתוך הז\"א והנה הם הנקרא ארון וכפורת \nוזר זהב אשר עליו. והנה נתבאר אצלינו כי יסוד אבא המתלבש תוך ז\"א נקרא תורה שבכתב \nאשר ז\"ס שארז\"ל נובלת חכמה שלמעלה תורה פירוש כי אבא הנקרא חכמה מה שנובל ממנו \nויורד למטה הוא תורה שהוא (מן) היסוד שלו המתפשט תוך זעיר אנפין גם יעקב היוצא מן \nהארת היסוד הזה גם הוא נקרא תורה אין אנו עתה בביאורו. ונחזור לעניננו כי הנה בארנו \nבמקומו כי כאשר החסדים אשר ביסוד אמא יוצאין ומתגלין מחזה דזעיר אנפין ולמטה אינם \nיוצאין בלי לבוש אמנם הם לוקחין עמהם שורש שהוא מן היסוד דאמא עצמה ומתלבשין בו \nואינן יוצאין בלתי לבוש. והנה ענין לקיחת לבוש זה כך כי הנה פי היסוד דאמא אינו \nפתוח לגמרי כי אם יהיה פתוח לגמרי יצאו החסדים בגלוי גמור למטה ואפשר שיתאחזו בהם \nהחצונים וגם כן החסדים העליונים שלמעלה מהחזה הסתומים גם הם ירדו אחריהם ויפלו \n"},{"index":10,"he":"ויצאו לחוץ וע\"כ המאציל העליון המשיך בחי' הארות לבוש יסוד דאמא בפי יסוד עצמה שלה \nלבד ונעשה שם בחי' לבוש ומסך בפי יסוד ההוא אבל אינו סתום גמור רק הארת הלבוש היסוד \nשלה לבד. והטעם להיות שם סיום ספירה אחרונה שבאמא כנ\"ל ונמצא כי כאשר יוצאין החסדים \nהתחתונים משם ולחוץ לוקחין עמהם הארת הלבוש ההוא הנ\"ל ובזה אינו יורד עצמותן רק מה \nשיוכל לעבור דרך המסך ההוא בלבד ויורד מלובש עם הארת המסך ההוא ג\"כ ובכ\"מ שהוא הולך \nלבושו עמו ועכ\"ז נקרא חסדים מגולים לפי שאינו רק מסך ולבוש דק מאד. והנה ע\"י היותם \nמתלבשים בלבוש זה אין החיצונים נאחזין בהם להיותן מלובשים בלבוש זה דאמא כנודע שאין \nשם אחיזה אל החיצונים וכן ע\"י המסך הזה הנ\"ל אשר הושם וניתן בפי יסוד דאמא אין \nהחסדים העליונים יורדין ויוצאין דרך פיו ונשארין במקומם כי מה שיוצאין החסדים \nהתחתונים ונגלים אע\"פ שיש שם מסך אינו רק לסבת היותן למעלה צרים ודחוקים מאד לכן \n"},{"index":11,"he":"בוקעים ויוצאין דרך המסך אבל אחר שיצאו התחתונים נשארו העליונים מרווחים לכן א\"צ \nלהם בקוע המסך ולצאת. והנה ע\"ד שנתבאר בחסדים דאמא עצמה כן יהיה ביסוד עצמו דאבא כי \nכשיוצא לחוץ מן יסוד דאמא להיותו ארוך יותר והנה הוא מוכרח לבקוע פי מסך היסוד דאמא \nובצאתו גם הוא מתלבש במסך ההוא ויורד ומתפשט ולבושו עמו כי אין אבא מתגלה אלא מתוך \nהתלבשותו באמא. והנה עתה נבאר ענין ארון ולוחות מה ענינם הנה בחי' מה שיוצא מיסוד \nדאבא מתוך יסוד דאמא ומתפשט חוץ ממנה למטה זהו ב' בחי' ארון והתורה כי הוא מתפשט \nבאורך כדמות ארון וכן ארון גימטריא נז\"ר והוא גימטריא ע\"ב קפ\"ד שהם אחוריים פשוטים \nומלאים דהוי\"ה דיודי\"ן אשר ביסוד דאבא כנ\"ל בענין אהרן הכהן נמצא כי כלי יסוד עצמו \nשל אבא הוא הארון והאורות שבתוכו הם לוחות התורה ששבכתב והלבוש שלוקח מיסוד אמא \nכנ\"ל הוא הכפורת הפרוש על הארון. והנה הכפורת גימטריא תשי\"א והענין כי ג' הארות \n"},{"index":12,"he":"נה\"י דאמא המתלבשין במוחין דז\"א שלשתן מאירין ביסוד אמא שהוא אמצעי שבהם והנה הנצח \nשם י\"ה ביודי\"ן גימטריא ל\"ה ואח\"כ תכה אותו יו\"ד פ' ה\"י הרי ש' ול\"ה הרי של\"ה בנצח. \nובהוד יש בה י\"ד בההי\"ן גימטריא ל' ואח\"כ תכה אותו יו\"ד פ' ה\"ה ר' הרי ל' ור'. \nוביסוד יש י\"ה באלפי\"ן גימטריא כ\"ו ותכה יו\"ד פ' ה\"א גימטריא ק\"ך וכ\"ו הרי קמ\"ו \nביסוד ותחבר שלשתן שהם של\"ה ור\"ל וקמ\"ו גימטריא תשי\"א כמנין הכפורת. והנה זה הלבוש \nהוא עודף למעלה על המוחין לפי שהוא נתון בפי היסוד עצמו והוא גבוה מעט מן הארון \nובחי' זו נקרא זר זהב שעל הכפורת. ונלע\"ד ששמעתי ממורי זלה\"ה כי זר גימטריא אל\"ף \nלמ\"ד אהי\"ה וכבר הודעתיך כי שם אהי\"ה גימטריא כ\"א ועם י' אותיותיו מילוי הוא ל\"א \nכמנין א\"ל והרי איך שם א\"ל יוצא משם אהי\"ה ושניהם באמא לכן במלת ז\"ר נרמז ב' שמות \nהאלו א\"ל במילוי ואהי\"ה פשוט כנ\"ל: \n \n"},{"index":13,"he":"שער לב פרק ט מ\"ת\nונבאר בחי' אחרת שיש ביסוד של ז\"א הוא בחי' אפרים בן יוסף. הנה נודע כי ביסוד יש ב' \nעורות זעג\"ז וכשמוהלין כורתין הערלה והוא עור הראשון העליון והחצון ואז לא יש שם \nמחיצה מפסקת רק עור אחד לבד ואז מתגלה עטרת היסוד לבדה אבל היסוד עצמה עם האורות \nשבתוכה עדיין הם סתטומים ואין אורם יוצא לחוץ כי ב' עורות אשר עליו מונעין יציאתן \nלהאיר אבל בעטרת היסוד שנגלית כנ\"ל אז יכולין האורות שבתוכו לבקוע מחיצות העטרה \nעצמה ולהאיר לחוץ דרך צדדי דופני העטרה לפי שאין שם ב' מחיצות כמו שיש ביסוד עצמו \nוהנה הארה זו איננה הארה היוצאת מפי היסוד רק הארה זו דרך צדדי דופני כלי העטרה \nעצמה וזו ההארה היא בחי' אפרים בן יוסף כי היסוד עצמו דז\"א הוא יוסף ואפרים בנו הוא \nההארה היוצאת מדופני צדדי העטרה שבו ושכחתי מה ששמעתי ממורי זלה\"ה אם הוא מהארה \nהיוצאות מצדדי העטרה דרך פנים או אחור. והנה אפרים צרופו מ\"י אפ\"ר כי הנה הה\"ג \n"},{"index":14,"he":"מנצפ\"ך שהם גי' אפ\"ר עם כולל הנה הם נתונין בעטרא של היסוד הנקרא כ\"ל שהוא גימטריא \nמ\"י וזהו אפ\"ר מ\"י. והענין כמ\"ש אצלינו כי ביסוד עמו הנקרא כ\"ל יש בו כללות ה\"ח מצד \nאמא כ\"א כלול מי' הרי גימטריא מ\"י אבל הה\"ג שמצד אמא הם נתונים בעטרה של היסוד \nהנקרא כ\"ל כי משם נתונות ועוברות בדעת של רחל אשר כנגדה לפי ששם הם בגלוי לסבה הנ\"ל \nוכן יכולות לבקוע ולצאת דרך העטרה להנתן בדעת רחל וזכור טעם זה. והנה אותו ההארה \nהיוצאת מאלו הה\"ג ולחוץ הוא בחי' אפרים. גם הבנת תיבת אפרים מורה על פו\"ר וכמש\"ה \nואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי ונודע כי פריה ורביה הוא בהכנסת \nעטרה ודי בזה: \n \nשער לג פרק א מ\"ת\n"}]}
