{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-89","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":89,"title":"שער לג פרק ג מ\"ת","hebrewTitle":"שער לג פרק ג מ\"ת","segments":[{"index":1,"he":"שער לג פרק ג מ\"ת\nואלו הם זמנים אשר מתגלה גם שליש העליון ושמעתי פ\"א ממורי זלה\"ה שלא די ששלישש \nעליון מתגלה אז אלא אף גם ב\"ח אחרים של ח\"ג מתגלים נמצא כי כל הה\"ח מגולין ופ\"א \nשמעתי דרך סתם שמתגלה גם שליש עליון דת\"ת ולא הזכיר גילוי ב\"ח הראשונים ששל ח\"ג \nוהמשכיל יבין מעצמו כפי אשר נבאר. הנה ג' זמנים הנזכר הם אלו אר' מהם הוא ע\"י \nדורמיטא הנזכר לרז\"ל בסוד ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם שהוא ג\"כ בסוד מ\"ש אצלינו \nבכוונת ק\"ש שעל המטה וחזרת התפלה של שחרית בקול רם שאז מתגלין גם החסדים שבחג\"ת \nדז\"א ועי\"כ נגדלין יעקב ורחל ועולין עד שם למעלה נגד חג\"ת דז\"א ושם נתבאר טעם הדבר \nשהנה סבת כסוי החסדים ההם הוא בזמן שהאם העליונה יורדת ורובצת על האפרוחים למטה \nועי\"כ היסוד שלה הוא למטה והם מתכסים בתוכה. אמנם כשאינה רובצת על שניהם רק על הבת \nלבדה להגדילה בסוד ויבן ה' אלקים את הצלע אז אינה רובצת רק זקופה ועומדת כדרכה ואז \n"},{"index":2,"he":"היסוד שלה נתון באמצע בין ב' פרקין קדמאין דנ\"ה שבה אשר הם בחי' חו\"ב דז\"א והיסוד \nבסוד הדעת דז\"א. אמנם בב\"פ האמצעים דנ\"ה שבה אשר הם בחי' חו\"ג דז\"א אין באמצעם יסוד \nשל אמא מגיע עד שם. ונמצא כי כל החסדים של ת\"ת דז\"א הם מגולים בלי כסוי יסוד אמא \nוהרי הם בחי' א' של גלוי חסדים שבחג\"ת דז\"א והוא כאשר אינה רובצת רק על הנקבה לבדה \nלהגדילה כנ\"ל. וזמן הב' הוא בסוד תוספת שבת כמבואר אצלינו שאז עולים ג\"ת נה\"י דז\"א \nלמעלה ממקומם בחג\"ת דז\"א ואז בסבת רבוי האורות אשר שם נבקע כלי היסוד דאמא ואז \nמתגלין החסדים דחג\"ת דז\"א ג\"כ. וזמן הג' הוא בחי' מצות מילה ופריעה וזהו הענין סוד \nמצות מילה ופריעה דע כי במצוה זו יש ב' דברים הא' הוא כריתת הערלה אשר שם אשר אז יש \nאונאה פחות משתות כנ\"ל ואח\"כ על ידי הפריעה יש אונאה יתר על שתות ומתגלה גם השליש \nהעליון של חסד דת\"ת וזה פרט ביאורם. הנה נתבאר בזוהר ויקהל דר\"ג ענין הקליפות ואיך \n"},{"index":3,"he":"יש קליפה דקה הנקרא קליפת נוגה כעין חשמל מתוך האש כדין איקרי חשמ\"ל ח\"ש ואתגלי מ\"ל \nמהו מ\"ל כדאמרינן מל יהושע וכו' ואע\"פ שאין כאן ביאורו נאמר בקיצור ענינו. כי הנה \nבתחלה טרם שיתפשטו החסדים בז\"א בו\"ק הנה אז הערלה שהוא קלי' נוגה חופפת ונאחזת שם \nביסוד שלו סביב וזהו ונוגה לו סביב ושרשה הוא מן הצינור השמאלי שביסוד שהוא משפיע \nהמותרות ושופכן לחוץ להיות מזון לחיצונים ולקלי' כמבואר בכת\"י מורי זלל\"ה בענין \nמאמר בני חת ועפרון החתי וע\"ש. וקליפת נוגה הנשרשת בצינור הנ\"ל נאחזת שם וסובבת את \nהיסוד הקדוש ונקרא ערלה ובהיות ערלה זו חופפת עלהיסוד אין החסדים יורדין עד היסוד \nכדי שלא ינקו הקלי' מהם ולא יתאחזו באורות הגדולים ההם וע\"כ לא די שהם לא ירדו עד \nהיסוד אלא אפי' בכ\"מ המגולה למעלה שהוא בב\"ש תחתונים בת\"ת ונ\"ה דז\"א אשר משם ולמטה \nהוא מקום מגולה כנ\"ל כיון שאין שם מחיצות כלי היסוד דאמא לכן אינם יורדין ונופלין \n"},{"index":4,"he":"עד היסוד כנודע וע\"כ הם נשארים למעלה בשרשם בדעת דז\"א ואינם מתפשטים למטה כי נאחזת \nביסוד שלו ואח\"כ כאשר נימול כורתים הערלה ההוא ומסתלקת משם קליפת נוגה הנ\"ל ואז \nיורדין החסדים הנ\"ל ומתפשטים במקומם שהוא בת\"ת ובנ\"ה דז\"א ונודע כי כל חסד מהם הוא \nהוי\"ה א' כנ\"ל. והנה הוי\"ה גימטריא כ\"ו והנה ב' הויות של ב' חסדים אשר בנ\"ה הם \nגימטריא ב\"ן וב\"ש התחתונים של החסד דת\"ת הרי הם ח\"י נקודות כי הח' עליונות הם \nמכוסים בשליש העליון כנ\"ל א\"כ בהצטרף ח\"י עם ב\"ן של נ\"ה יהיה ע' אורות מגולים שהם \nגימטריא מ\"ל מן חשמל ואז הוא בחי' אונאה פחות משתות וקיים המקח כנ\"ל והוא בזמן קיום \nמצות מילה בכריתות הערלה כנ\"ל שאז מתגלים ע' אורות החסדים המגולים שהם גימטריא מ\"ל \nמן חשמל הנזכר בזוהר פרשה ויקהל דכד אתעבר קליפת נוגה אקרי מ\"ל. וכאשר הערלה קלי' \nנוגה נאחזת שם מחמת עונות ויונקת שם מאלו ע' אורות המגולים איקרי ח\"ש מ\"ל שמיהרה \n"},{"index":5,"he":"הקליפה לקבל מן האור מ\"ל הנ\"ל. ונחזור לענין כי הנה על ידי המילה שהוא כריתת ערלה \nעדיין הע' אורות הנ\"ל המגולין לא נתפשטו רק בב\"ש תחתונים דת\"ת ובנ\"ה אבל עדיין לא \nנתפשטו ביסוד עצמו דז\"א וזהו ענין ד' אותיות מילה פירוש מ\"ל י\"ה. כי מ\"ל הם ע' \nאורות המגולין וי\"ה הם בחי' שליש עליון המכוסה ולמטה בסוד פריעה נבאר למה נקרא י\"ה \nוצריך המוהל לכוין לזה בכריתת הערלה שעי\"ז יתגלו מ\"ל אורות הנ\"ל במקומם עד הוד ע\"ד \nהנ\"ל ויכוין באומרו על המילה שהוא מ\"ל י\"ה כמ\"ש ענין י\"ה למטה בענין הפריעה שהוא \nג\"כ פרע י\"ה. ועתה נבאר מצות ברכת היין כמשארז\"ל שמילה טעונה כוס ואע\"פ שהיין בא \nלאחר הפריעה עכ\"ז נבארו תחלה כדי שיובן היטב עם הנ\"ל כי הנה אלו הע' האורות שהם \nגימטריא מ\"ל אלו מגלין תחלה ויורדין ביסוד ואחר ירידתן ממתמתקים הגבורות אשר שם \nואח\"כ פ\"ב מתגלה גם שליש העליון דת\"ת ויהיה ע\"ח אורות שגם הח' אורות היתרות ההם שהם \n"},{"index":6,"he":"מבחי' שליש העליון יורד\nין אח\"כ עד יסוד וממתקים חלק מן הגבורות כמ\"ש. והנה אחר שעל ידי כריתת הערלה נתגלו \nע' אורות כמנין מ\"ל הנה אח\"כ ע\"י ברכת היין ירדו אלו הע' אורות הנ\"ל שלא נתגלו רק \nבמקומן ועתה ע\"י ברכת היין יורדין עד היסוד דז\"א ואז ממתקין הגבורות אשר שם ומאירין \nבהם ולא בכולן כי אם בג' גבורות פחות שליש כמספר עצמן ע' לע'. והנה היין הם סוד \nהגבורות שאינם נמתקין רק במספר ע' אורות לבד והם כמנין יי\"ן להורות שהיין הם \nגימטריא ע' אורות הגבורות הנמתקים ע\"י ע' אורות החסדים היורדות עתה ביסוד ונמצא \nשתכוין שהיין הם בגטריא ע' אורות החסדי' המגולין שיורדין עתה ביסוד וגם תכוין שהם \nממתיקין את ע' אורות הגבורות שהם עצמן סוד היין כנודע. וביאור הענין כי הנה כאשר \nאלו הע' החסדים יורדין ביסוד וממתיקין הע' גבורות בהכרח הוא שמתערבין יחד ויש \nבחסדים בחי' קצת מן הגבורות המתחברות עמהן ולכן ברדתם שם נקראו גם הם בחי' יין שהוא \n"},{"index":7,"he":"גבורה כי אינן נמשכין רק ע\"י ברכת היין שהוא גימטריא ע'. ואמנם ע' גבורות הם בחי' \nהכוס של יין כי כוס גימטריא אלקים שהם ה' אותיות כנגד ה\"ג כנודע אבל היין הם ע' \nחסדים עצמן שנתערבו בגבורות והמתיקום כנ\"ל. והרי נתבאר ענין המילה שהוא כריתת ערלה \nכי אז נתגלו ע' אורות דחסדים במקומן ונתבאר ענין כוס היין שהוא ענין ירידת הע' \nחסדים ביסוד וממתקים את ע' גבורות וב' בחי' אלו עדיין אינם רק בחי' ע' אורות שהם ג' \nחסדים פחות שליש וימתקו ג' גבורות פחות שליש אשר כ\"ז נקרא אונאה פחות משתות כנ\"ל. \nועתה נבאר מצות פריעה שהוא אונאה יותר משתות כי עתה יתגלה גם שליש עליון המכוסה \nויהיו ג' חסדים גמורים דת\"ת נ\"ה מגולין ומיתקו ג\"כ את ג' גבורות שלימות שביסוד והנה \nפריעה ר\"ל גילוי כי ע\"י הסרת עור ערלה ההוא המכסה וסובב אבר הקדוש נפרע ונתגלה שליש \nעליון המכוסה שבת\"ת ואז נגמרין להתגלות ג' חסדים שלמים אבל בהיות הערלה סובבת על \n"},{"index":8,"he":"היסוד אין השליש העליון הנ\"ל רוצה להתגלות כדי שלא יהיה אחיזת הקליפות בהם יותר \nמדאי כנ\"ל. ואמנם בחינת המילה שהוא כריתת הערלה אע\"פ שהיא גורמת גם כן גילוי החסדים \nע' כנ\"ל שהם ג' פחות שליש וגם גורמת גלוי היסוד עצמו עכ\"ז אינו נקרא בשם פריעה לפי \nשדרך אותן החסדים להיות תמיד בגילוי כי אין להם מסך יסוד הבינה ואינו נזכר רק בשם \nמילה שהוא לשון כריתת הערלה אבל ש\"ע שהוא תמיד מכוסה ביסוד דאמא נקרא פריעה וגילוי \nגור מחדש משא\"כ בראשונה. והנה מלת פריעה ר\"ל פרע י\"ה כי שליש עליון נקרא י\"ה לפי \nשהנה נתבאר שהם ח' נקודות חסדים הסתומים שם ואלו מתגלים ע\"י הפריעה וע\"י יורדין \nלמטה ג\"כ בסוד וממתקין ג\"כ כנגדן בשיעורם ח' נקודות אחרות ששל שליש הגבורות כנ\"ל \nונשלמו להמתיק ג' גבורות שלימים. והנה ח' חסדים וח' גבורות גימ' י\"ה עם הכולל והנה \nענין פריעה פר\"ע י\"ה כי ט\"ז אורות נפרעין ונתגלו עתה ע\"י הפריעה כי ע\"י נתוספו עתה \n"},{"index":9,"he":"ב' הארות ביסוד א' הוא הארת שליש עליון של חסד דת\"ת הב' הוא ירידת ע' חסדים המגולין \nשהם ב\"ש חסד דת\"ת וחסדים דנ\"ה הרי ע'. וא\"ת בענין הפריעה נרמזו ח' אורות דחסדים וח' \nאורות דגבורות שהם ט\"ז כנ\"ל. ובענין מילה לא נזכרו רק ע' אורות החסדים כנ\"ל ולא \nנזכרו ע' דגבורות כי הע' דגבורות הם בסוד היין והם ב' בחי' יין ומילה כנ\"ל ולא \nנרמזו ע' אורות דגבורות ג\"כ אבל הענין הוא כי בע' חסדים ראשונים צריך ב' בחי' א' \nלהוריד החסדים משרשם מן הדעת עד מקומם שהוא בת\"ת ובנ\"ה ובחי' זו נעשית ע\"י מילה \nכנ\"ל. ואחר כך צריך בחי' ב' להורידן משם עד היסוד וזה ע\"י היין הנ\"ל אמנם בשליש \nהעליון המכוסה כבר ירד מן הדעת עד המקום שלו ולכן א\"צ עתה רק להורידו עד היסוד והנה \nכאשר יורד ביסוד מתחבר תכף עם שליש הגבורה ואין צריך בחי' אחרת אחריה לכן נכללין \nיחד בסוד הפריעה אבל בענין החסדים האחרים אינן מתחברים עם הגבורות רק בבחי' הב' לבד \n"},{"index":10,"he":"ולכן לא נרמז במילה. והנה יעדנו למעלה לבאר מלת מילה מה ענינה וזה ביאורה כי הנה \nדוגמת מה שנתבאר במלת פריעה שהוא פר\"ע י\"ה כן ענין מילה מ\"ל י\"ה פירוש כי ע' חסדים \nהם גימטריא מ\"ל שהם ב\"ח נ\"ה וב\"ש ת\"ת לבדם וח' אורות השליש העליון הוא י\"ה של מילה \nלהיותו מחובר עם ח' אורות הגבורה כנ\"ל ושניהן גימטריא י\"ה. ובזה תבין משארז\"ל מל \nולא פרע כאלו לא מל כי ב' אותיות מ\"ל של מילה הם ע' אורות התחתונים המגולין ע\"י \nכריתת הערלה הנקרא מילה. ואמנם ב' אותיות י\"ה של מילה שהם ח' אורות העליונים \nהסתומים עדיין לא נגלו עד מעשה הפריעה כנ\"ל נמצא כי כאשר מל ולא פרע עדיין המילה \nעצמה לא נגמרה כי ב' אותיות י\"ה מן מילה לא נתגלו עדיין עד הפריעה כי הרי ב' בחי' \nנרמזו במילה שהם מ\"ל י\"ה. וטעם לזה הוא שאע\"פ שב' אותיות י\"ה אינן נגלין עד הפריעה \nעכ\"ז עיקר גילוי הוא מחמת המילה כי אם לא ימול לא היה שליש ההוא יורד במקומו אלא \n"},{"index":11,"he":"היה\nנשאר גם הוא בדעת כנ\"ל נמצא כי בחי' המילה גורם בחי' הא' שהוא ירידת השליש העליון \nלמטה בשליש העליון של הת\"ת לת\"ת דז\"א. ואמנם ע\"י הפריעה לא נעשית רק בחי' הב' שהוא \nירידת השליש (עליון של הת\"ת) למטה ביסוד וענין בחי' זו טפילה אל הבחי' הא' ולכן \nבמילת מילה נכללו הע' חסדים המגולין במ\"ל של מילה וה\"ח עליונים בי\"ה של מילה והרי \nאיך ב' בחי' של פריעה ומילה רומזות במלת מילה לבדה וא\"כ כל זמן שלא פרע לא נגמרה \nהמילה והוי כאלו לא מל: \n \n"},{"index":12,"he":"שער לג פרק ד מ\"ת\nוהנה בזה תבין מה שכתב בזוהר ובאדרא על פסוק והוא יושב פתח האהל כחום היום אמרו שם \nאתגלייא חסד בפומא דאמה פי' כי אברהם הוא סוד החסדים כמבואר אצלינו והנה התינוק \nכשנולד נולד ערלתו עמו וחופפת על היסוד וכשנמול אתגלייא יו\"ד שהוא ראש פי האמה שלו \nשהיו\"ד הזו הוא בחי' החסדים העליונים הנקרא אברהם כנודע כי חסד הוא בגימטריא ע\"ב \nהוי\"ה במילוי יודי\"ן כי כל י' הוא בחסד וז\"ש באברהם אחר ששנימול וירא אליו ה' \nבאלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום כי אברהם שהוא חסד וצורת י' אתגלייא בפתח \nהאהל שהוא פי האמה שצורתה י' שהיא עטרה שביסוד. והענין הוא כנ\"ל כי ע\"י הפריעה \nנתגלו ט\"ז אורות ח' דחסדים וח' דגבורות ושניהם נצטיירו ביסוד עצמו כי היסוד עצמו \nהוא צורת ו' ארוכה ועטרה צורת י' ונגלית ע\"י הפריע' ואז נעשי' י' על ו' וזהו בחי' \nט\"ז אורו' כנ\"ל. והמשכיל יבין בסוד טעם היות המילה לח' ימים שהוא רמז לאצילות המלך \n"},{"index":13,"he":"הח' שהוא הדר הנזכר בכתבי מורי זלה\"ה במקומו עיין שם. גם בזה תבין ענין פסוק ביום \nהגמל את יצחק דדרז\"ל על המילה וחלקוהו התיבה לב' תיבות ואמרו ה\"ג מ\"ל שעשה משתה \nביום המילה. והענין הוא כי הגמ\"ל גימטריא ע\"ח שהם כל ג' חסדים שלימים מגולין וגם \nשליש המכוסה שבין כולם הם ע\"ח אורות המתגלין ביסוד ע\"י פעולת המילה (שהם מ\"ל) \nוכריתת הערלה שהם ג' חסדים ג' הויו\"ת פשוטות כ\"ו כ\"ו כ\"ו גימטריא הגמ\"ל ואלו מתגלין \nע\"י מילה שהם מ\"ל מן הגמ\"ל וע\"י נתגלו ע\"ח אורות כמנין כל תיבת הגמ\"ל וביאר הכתוב \nהיכן ניגלו ע\"ח אורות אלו ואמר שנתגלו ביסוד ונתחברו עם הגבורות אשר שם כנ\"ל הנקרא \nיצחק וזהו את יצחק כלומר עם יצחק ונמצא שהחסדים שהם ע\"ח כמנין הגמ\"ל נתחברו עם יצחק \nשהם הגבורות. ואם תדקדק היטב תבין איך בתחלה הגבורות לא היו רק מנין ק\"ל שהם ה' \nהויות ה\"ג ועתה כאשר ירדו הג' הויות ג' חסדים ומיתקו את ג' גבורות נמצאו ח' הויות \n"},{"index":14,"he":"שהם גימטריא יצחק שהוא גימטריא ד\"פ ב\"ן כמ\"ש בהגדה כנגד ד' בנים דברה תורה והוא \nחיבור ג' חסדים בג' גבורות והם ג\"פ ב\"ן ב\"ן ב\"ן ועוד ב\"ן ד' שהוא חיבור ב' גבורות \nשלא נמתקו. ואמנם לפי שהע' אורות נגלו תחלה ואח\"כ הח' אורות הסתומים בשליש העליון \nלכן חלקו רז\"ל תיבת הגמ\"ל לב' תיבות מ\"ל הם ע' אורות מגולין וה\"ג הם ח' אורות \nהסתומים ולהיותן עליונים נזכרו תחלה ה\"ג והע' תחתונים נזכרו באחרונה מ\"ל ועיין \nבדרוש אברהם ויצחק ויעקב ויוסף שם בארנו הפסוק פירוש אחר ע\"פ הקדמה זו: \n \n"},{"index":15,"he":"שער לג פרק ה מ\"ת\nגם בדרוש הנ\"ל יובן ענין מכירת יוסף שגנבוהו אחיו השבטים ומכרוהו למצרים גם ענין \nגנב וגזלן מהם ענינם הנה יוסף הוא בחי' היסוד דז\"א כנודע וסבת קריאתו כך הוא כנ\"ל \nכי יסוד הוא ו' והעטרה הוא י' והוא לסבת היות שם הארת הח' (חסדים) העליונים שבשליש \nהמכוסה וממתקת לח' אורות הגבורות ושניהן י\" מיוסף ושאר הארות התחתונים שהם ע' חסדים \nוע' גבורות הנמתקים עם החסדים הם ק\"ם כמנין ס\"ף מן יוס\"ף שהוא כמנין ג' חסדים וג' \nגבורות שהם ד' פעמים ב\"ן. והנה נחלקים י\"ו לבד שהם האורות הבאים ע\"י הפריעה לכן \nנרמזו בב' אותיות ראשונות יחד והס\"ף שהם אורות הבאים ע\"י מילה הם נרמזו באחרונה בב' \nאותיות אחרונות ס\"ף נמצא כי יוסף הוא בחי' הארת של החו\"ג שהם ו' הויו\"ת גימטריא \nיוסף. [נלעד\"ח אפשר שלזה אמרה רחל כאשר ילדה את יוסף שאמרו רז\"ל שנולד מהול יוסף ה' \nלי בן אחר ר\"ל כי כבר נמתקו ביוסף שהוא יסוד ג' גבורות שלמים עם ג' חסדים מגולים כי \n"},{"index":16,"he":"גם הש\"ע דת\"ת הוא מגולה ולא נשאר כ\"א ב' גבורות בלי מתוק שהם בן אחר שהוא מנין ב' \nהויו\"ת פשוטות של ב' הגבורות]. וכאשר גנבוהו אחיו כבר נודע כי ההפרש בין גנבה לגזלה \nהוא כי גניבה בהסתר וגזילה בגלוי ואע\"פ שהם גנבוהו כולו שהם כל ג' חסדים והגבורות \nיחד המכוסים והמגולים עכ\"ז לא גנבוהו רק השליש העליון בסתר לפי שעיקר הפגם של אחיזת \nהקליפות בחסדים הוא למעלה בשליש עליון המכוסה כי בחסדים התחתונים דרכם לאחוז בהם כי \nשם גזילה בגלוי לכן דרכם להתאחז שם כמבואר אצלינו בסוד חטא עץ הדעת טו\"ר ועיקר הפגם \nהגדול הוא באחיזה בשליש עליון המכוסה אשר זה נקרא גניבה בהסתר לכן אע\"פ שנגנבו ב' \nהבחינת שהם גניבה וגזילה עכ\"ז הכל נקרא בשם גניבה כמ\"ש כי גונב גנבתי מארץ העברים \nב' גניבות לפי שעיקר הפגם הוא במכוסה ואחר שגנבו ב' בחינות הנ\"ל מכרוהו למצרים הם \nהקליפות ואז חזר האבר הקדושש הנקרא יסוד להתלבש בערלה וז\"ס המכירה למצרים עון פלילי \n"},{"index":17,"he":"שהיה במכירת יוסף כנזכר בזהר דאפילו ברית קיימא בגו סטרא אחרא כי נאחזו הקליפות שהם \nהערלה ביסוד העליון ח\"ו: \n \n"}]}
