{"id":"kabala-a9460fdaceb6-1-97","bookId":"kabala-a9460fdaceb6","part":1,"torah":97,"title":"שער לו פרק א מ\"ב","hebrewTitle":"שער לו פרק א מ\"ב","segments":[{"index":1,"he":"שער לו פרק א מ\"ב\nהשער השלישי שער מיעוט הירח ויתחלק לד' פרקים: \nמיעוט הירח מאי ניהו דאמר לה לכי ומעטי את עצמך היינו דכולהו מלכיות דידה דהוי בכל \nהט\"ס כולהו הפילו ונחתו לתתא בהדה מה דליתא הכי בכל ספיראן, דכולהו איתך להו \nחולקייהו בספיראן דלעילא (בר) מנייהו דהא כתר כלול מכולהו וכן חכמה וכן כולם אבל \nמל' אתנטלית מכולהו וכולהו הוי ט' בלבד דכל מה דהוי מינה לעילא בהדייהו נחית לתתא \nבהדה ואיהי שלימו דכולהו דבר מינה הוי כלהו ט\"ס וכולא דילה נחית לתתא ומשו\"ה הוי \nאור חוזר דלית לה מדילה כלום ובעית להדרא ולסלקא לעילא והיינו דלית לה מגרמא כלם \nולא קאמר דלית בה, ואלו כולא לתתא ומשו\"ה בעינן לסלקה לה לעילא דלהדרו לאתרייהו \nכולהו מלכיות דידה ואיהו בהדייהו וז\"ס רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. ענין \nחטא אדה\"ר ומה גרם באבי\"ע הקדוש בענין הגדלות והמעטת פרצוף זו\"ן ובענין היותם פב\"פ \nאו אב\"א בכל בחי'. ואמנם מה שגרם בענין כל העולמות ומדרגותן ועלייתן וירידתן כבר \n"},{"index":2,"he":"נתבאר בדרוש אחר. ונבאר עתה מה שגרם באבי\"ע וקליפות ובזה יתבאר ג\"כ מיעוט הירח \nוענין הגלות המר והנמהר הזה וגם ענין חרבן בית א' ושני וגלות מצרים וגם כל הבחי' \nשהיו בעת הבריאה: \nמ\"ק ענין עיבור זו\"ן דע כי בעת עיבור זו\"ן באמא עלאה אז היה ז\"א בבחי' ו\"ק לבד \nונקבה בבחי' נקודה א' כלולה מי' שהוא בחי' מלכות שבה בלבד ואז ע\"י העיבור ויניקה \nומוחין נתגדל בחי' ז\"א עד שנשלם לי\"ס כנודע. ואמנם גידול המלכות אינה אלא ע\"ש \nאמצעית ז\"א עצמו כי אמא עלאה כשאר גדלה אותו נתנה בו כח עוד גידול להמלכות. ואח\"כ \nיצאה בחי' גידול זה של המלכות לחוץ באמצעית ת\"ת ואז נגדלת המלכות גם כן עד תכלית \nהגידול שבה שהוא עד שתשלם גם היא לי\"ס שלימות שבה וא\"כ מוכרח הא שכל זמן שעדיין לא \nנתגדל המלכות שאותן הט\"ס עליונים שחסרים מנוקבא יהיו כלולין בז\"א בט\"ס שבו כנודע \nשאין בו רק עד היסוד ונוקבא משלימתו לי' ואז הם י\"ט ספירות ט' שלו וי' שלה ונקרא \n"},{"index":3,"he":"עשירית כיון שהיא עשירית אליו ונשלם הוא בי\"ס עמה וגם היא יש בה י\"ס. ואמנם טרם \nהתגלות בה ט\"ס העליונות שלה היו כולן נכללין בט\"ס שלו נמצא כי בכל ספי' וספי' מן \nהט\"ס דז\"א יש בה בחי' ספי' א' של נוקבא אך היא אינה רק חלק העששירית שבה בלבד שהוא \nספירות המלכות שבה. והנה גידול המלכות אינה בפעם א' רק בזמנים הרבה נתקנת ונתגדלת \nמעט מעט כנ\"ל. ונבאר עתה באורך כללותן אע\"פ שיש פרטים הרבה הנה תכלית המיעוט אשר בה \nאינה פחות מנקודה א' כלולה מי' שהיא נקודה מלכות האחרונה שבה כנ\"ל ותכלית גידול שלה \nהוא שיהיה בה כל הי\"ס שלה ותהיה עם ז\"א פב\"פ שוה לגמרי וישתמשו ב' מלכים בכתר א' \nשהוא מה שקטרגה הירח כנודע. והענין הוא כי נודע כי מת\"ת של אמא נעשה כתר לז\"א וכאשר \nגם היא תעלה עד שם ויהיה כתרה בת\"ת של אמא כמוהו יהיה כתריהן שוין ויהיו שניהן א' \nכי שניהן יהיו בחי' ת\"ת דאמא שהוא ספירה א' ואז לא תצטרך היא לקבל הארתה ע\"י ז\"א \n"},{"index":4,"he":"אלא יהיו שניהן מקבלין הארתן מאמא כל אחד ע\"י עצמו ולא יצטרכו זה לזה ויהיו זו\"ן \nשוין במציאותן כדמיון או\"א כנזכר באדרא או\"א כחדא נפקין וכחדא שריין וזהו תכלית \nהגידול שה ואז כל העולמות בתכלית התיקון. ואמנם בין זה לזה יש בחי' רבות ובין כולם \nהם ד' בחי' וזה סדרן ממטה למעלה. א' תכלית המיעוט הנ\"ל שתהיה היא נקודה כלולה מי' \nוהיא בחי' המלכות שבה ואז אין לה פרצוף ואז היא עומדת למטה מהיסוד שלו. ב' היותה \nפרצוף גמור בי\"ס אלא ששיעור קומתה הוא באחור ז\"א מחזה ולמטה אבל עדיין האורות שלה \nשיש בה' ראשונות של ז\"א כח\"ב ח\"ג לא האירו בד\"ת שבו לכן לא נמשכו בה ולא האירו בה \nוהבן זה עם הנ\"ל. ג' בהיותה מקבלת אורות שלה מן ה\"ר של ז\"א ואז נגדלת כמוהו אלא \nשעדיין כל זה בחי' אורות אב\"א והרי הם ג' בחי' בבחי' אחור והטעם שאין ד' בחי' באחור \nהוא ג\"כ מפני שאין הכתר ניכר כ\"א בפנים ולזה ג' בחי' באחור. עוד יש ד' בחינות בבחי' \n"},{"index":5,"he":"פב\"פ והם אלו. א' שתהיה היא פרצוף שלם פב\"פ אלא ששיעור קומתה הוא מחזה ולמטה דז\"א \nועדיין אורות שלה דבחי' פנים שיש בה\"ר של ז\"א לא נמשכו להאיר בה. והנה בחי' ראשונה \nשהוא שתהיה ג\"כ בחי' נקודה א' כלולה מי' כנגד היסוד פב\"פ אין כאן מקום ביאורו \nונתבאר במ\"א בפי' תפלת השחר בברכת אבות. הב' הוא הה\"ר של ז\"א האירו בה מלמעלה אבל \nעדיין היא מהחזה ולמטה ואז הוא יורד בנצח שלו והיא עולה בהוד שלו בבחי' שם בוכ\"ו \nוהוא כופף קומתו ומזדווג שם עמה. הג' שתהיה גדולה כמוהו שיעור קומתו פב\"פ ותקבל \nהאורות של ה\"ר שם בהיותה היא למעלה עמהם. ואמנם עדיין היא אינה מקבלת אורותיה אלא \nבאמצעית ז\"א והכתר שלו יהיה גדול מכתרה כי הוא יותר גדול וגבוה למעלה מכתרה נמצא \nשהמלכות שבה אין לה בן זוג כנגדה בזכר כי היא למטה מן היסוד שלו לכן היא צריכה לו \nשהמלכות שבה היא למטה מכל שיעור קומתו ואז צריכה היא לקבל ע\"י ואז המלכות שלה אין \n"},{"index":6,"he":"לה בן זוג ונתעלה עד היסוד שבה עצמה ונכללין יחד שם בסוד הכללות כנודע אצלינו ואז \nתוכל לקבל מן היסוד של ז\"א. ונמצא כי בבחי' זו יש בה פרצוף ט\"ס שבה עליונות לבד כי \nהעשירית שבה נכללת ביסוד שבה ואז ג\"כ הכתר שלו גבוה מכתרה. הד' שתהיה גם היא משמשת \nבכתר א' כמותו ומקבלת אורותיה מאמא עצמה שלא ע\"י ז\"א דמיון או\"א ותהיה שלימה בכל \nי\"ס וזהו תכלית הגידול שלה: \n \n"},{"index":7,"he":"שער לו פרק ב\nועתה נבאר ג' בחי' אלו איך היו מתחלת בריאת העולם עד עתה. הנה בזמן העיבור היתה היא \nעדיין בבחי' נקודה א' כלולה מי' והיתה למטה מאחורי היסוד דז\"א וכאשר נברא העולם של \nאצילות ונולדו זו\"ן התחילה היא להתגדל עד יום ד' לו' ימי בראשית ואז נגדלה כל ג' \nבחי' הנ\"ל שיש בבחי' אחור באחור והוא עד שתהיה בחי' פרצוף גמור בי\"ס באחור באחורי \nהחזה ושם היה שיעור קומתה משם ולמטה וגם האורות של ה' ספירות ראשונות דז\"א היו \nמאירין בה מלמעלה למטה אב\"א וכאשר הירח קטרגה אז נתמעטה מן שיעור הנ\"ל וחזרה להיות \nכבתחלה בבחינת המיעוט יותר גדול שאפשר להיות והוא שהי' ספירות שלה חזרו ונתעלו \nונסתלקו בשרשיהן בט\"ס של ז\"א כי משם יצאו כנ\"ל ולא נשאר רק המלכות שבה שהיא נקודה \nא' כלולה מי' תחת אחורי היסוד של ז\"א. וזהו ענין לכי ומעטי את עצמך שנסתלקו ט\"ס שלה \nהעליונים ועלו בז\"א והיא נשארת נקודה מעוטה וירדה תחת אחורי היסוד וענין מיעוט הירח \n"},{"index":8,"he":"היה ביום ד'. אח\"כ ביום ו' חזרה להתגדל בבחי' הג' הנ\"ל היותה פרצוף שלם בבחי' אחור \nבאחור נגד החזה דז\"א ואז יש בה ה' אורות של ה\"ס ראשונות דז\"א שהם בחי' ה' ימים \nראשונים דימי בראשית כולם האירו ביום ו' שהוא הת\"ת שבו ואז ניבנית המלכות ונגלית שם \nוה\"ר מאירין בה מרחוק ואז ביום ו' נזדווגו זו\"ן בבחי' אב\"א ונברא אדה\"ר בבחי' זו \nלבדו ואלו לא חטא אדם הראשון היה מעורר מ\"נ באותו שבת הראשון ועל ידי זה היו \nמזדווגין זו\"נ פנים בפנים בבחי' יותר עליונה שבכולם שישתמשו שניהן בכתר אחד ופנים \nבפנים אשר אין הגדלה גדולה מזה ותהיה היא מקבלת מאמא עלאה שלא על ידו. והנה כאשר \nחטא אדם הראשון יום ו' חזרה למטה תחת היסוד באחוריו ונשארה שם בבחי' נקודה לבד כלול \nמי' ואז אותן הט\"ס עליונים שבה לא חזרו לעלות ולהסתלק ולהתעלם בזעיר אנפין עצמו כמו \nבעת מיעוט הירח ביום ד'. אמנם כיון שהיה מפני חטא לכן כל אלו הט\"ס ירדו למטה \n"},{"index":9,"he":"בקליפות כמ\"ש בע\"ה והרי היא בתכלית המיעוט האחרון שבכולם ואז היא ילדה קין והבל ע\"י \nזווג זו\"ן כנזכר אצלינו בדרוש קין והבל וחטא אדה\"ר ע\"ש איך היו למעלה בשעה זו ואח\"כ \nכשבא יום שבת ראשון חזרה הנוקבא להתתקן בכל הו' בחי' הנ\"ל ונגמרה בחי' הו' והוא \nשחזרה עמו פב\"פ בכל שיעור קומתו זולת בחינת הכתר לבד שהיה גדול מכתרה אחר שהיא בחי' \nיותר עליונה מכולם וגבוה ממנה ולכן היתה עדיין צריכה לקבל מאמא על ידו ואז לא היו \nמשתמשין בכתר אחד שהיא הבחי' היותר עליונה מכולם כנ\"ל. ואח\"כ ביום ראשון דחל חזרה \nלבחי' הב' והיתה פרצוף שלם מי\"ס באחורי החזה דז\"א ועדיין ג\"כ לא היו מאירין בה ה' \nראשונות דז\"א. והנה ענין זה נמשך מבריאת אדה\"ר עד שיצאו ישראל ממצרים כי בכל יום \nשבת חוזרת עמו פב\"פ שוה בשוה בבחינת ו' הנ\"ל ובימי החול היתה חוזרת אחור באחור \nפרצוף שלם בבחינת ב' הנ\"ל וה\"ר דז\"א לא היו מאירין בה וזה נמשך עד צאת ישראל ממצרים \n"},{"index":10,"he":"בליל פסח. אמנם אע\"פ שבחינה זאת היתה כך יש בו קצת שינוי בהמשך זמן הנ\"ל והוא כמ\"ש \nרז\"ל שאדה\"ר סילק את השכינה לרקיע ראשון ודור אנוש כו' עד שהעלוה למעלה מז' רקיעים \nעד שבא אברהם ויצחק ויעקב לוי קהת ועמרם ומשה והורידוה למטה מז' רקיעים כבתחלה. \nוהענין הוא כי כבר נתבאר כי בשבת ראשון חזרו פב\"פ ועדיין כתרו גדול מכתרה וגבוה \nממנה נמצא כי המלכות שבה למטה מכל בחינת ז\"א ואין לה מקום יניקה כנגד הזכר כנ\"ל \nוע\"כ צריך שתתעלה המלכות ביסוד שבה ואז יהיה מקום יניקה גם אל המלכות שבה וא\"כ נמצא \nששבעה רקיעים התחתונים שבה כבר עלתה בימי אדה\"ר רקיע ראשון מלמטה למעלה שהיא בחי' \nהמלכות שבה ועלתה אל יסוד שבה. ונמצא שאין לה עתה פרצוף רק מט\"ס עליונות שבה בלבד \nוזה היה בכל השבתות וגם בחול כאשר היתה חוזרת עמו אב\"א מהחזה ולמטה לא היה לה רק \nפרצוף מט\"ס עליונים שבה נכלין כשיעור קומה ד' תחתונות שבו כי המלכות שבה שהוא רקיע \n"},{"index":11,"he":"א' נסתלקה משם ועלתה ביסוד. וכן עשו כל הז' דורות עד שהעלוה למעלה מז' רקיעים \nתחתונים שבה ואז נכללין כל הז\"ת שלה בג\"ר שבה ואותן ג\"ר שבה היה עומדין נגד ג\"פ \nעילאין דנה\"י דז\"א ונאחזות בהם אב\"א וכל הז\"ת שבה נכללין שם ונשארו כל שארית נה\"י \nדז\"א מגולין בלתי לבוש ומשתלשלין למטה מן שיעור קומת הנוקבא ואז היתה עולם מתנהג \nע\"י ז\"א. וז\"ש באנשי סדום וה' המטיר על סדום מאת ה' מן השמים כי עיקר ההנהגה מן \nהשמים שהוא ז\"א. אמנם להיות כי גם נוקבא היתה כלולה בג\"פ עליונים דנה\"י דז\"א לכן \nנזכרת בכללות עמו כמ\"ש וה' המטיר וגו' הוא וב\"ד. וזהו ענין מ\"ש בזוהר דינין דדכורא \nתקיפין ברישא ונייחין בסיפא כי כל דיני הז\"א הם בנה\"י שלו וכאשר הם מתפשטין בנוקבא \nונעשין בה מוחין אז נייחין שם בסופם שחזרו להיות בחי' מוחין. אמנם כאשר הוא בבחי' \nהנ\"ל שנכלין ז\"ת שבה בג\"ר שבה בריש נה\"י שלו אז הם דינין תקיפין בסופם וע\"כ וה' \n"},{"index":12,"he":"המטיר גפרית ואש שהם דינין תקיפין מן השמים לפי שאז\nהז\"א אינו רחמים אלא דין ואם הוא נקרא רחמים הוא כאשר נה\"י שלו נעשין מוחין ברישא \nדנוקבא. וזהו נמי ענין הוצאת חמה מנרתקה הנזכר בדרז\"ל ובתיקונים שה הוי\"ה אדנ\"י \nכנזכר בתיקון כ\"א דנ\"ח והענין כי חמה הוא ז\"א ונרתקו הוא נוקבא שמלבשת נה\"י שבו שהם \nדינין תקיפין הנקרא חמה בתוך נרתקה (שהיא רישא) דנוקבא ונחלש כוחם ובצאת חמה מנרתקה \nכנ\"ל שורפת העולם כולו בדינים הקשים וכבר נת\"ל כי אין דבר זה אלא בימי החול אבל \nבשבתות היה פב\"פ ע\"ד הנ\"ל. וזה נמשך עד שבא אברהם והורידה רקיע א' והוא בחינת החסד \nאשר בה שנתפשט למטה כנודע כי אברהם איש חסד וכן עשו השאר עד משה ואז נתפשטה גם \nהמלכות שבה ונתפשטו ט\"ס שבה בבחינת אב\"א למטה מהחזה ועדיין אין האור ה\"ר שבו מאירין \nבה וכ\"ז בימי החול כנ\"ל. וטעם הדבר היה לפי שכל הנשמות שבאותן הדורות שהיו מבחי' \nישראל היו מעורבים בדור הפלגה ובדור סדום ובדור מצרים והיה הטוב מעורב ברע וכמ\"ש \n"},{"index":13,"he":"בדרוש בפ\"ע בע\"ה וע\"כ לא יכלו הצדיקים ההם להמשיך אור הה\"ר למטה שיאירו בה וכמ\"ש \nבע\"ה בענין גלות מצרים. וזהו טעם ד' מאות שנה של גלות מצרים היה גלות ההוא בחינת \nהסתלקות הה\"ר דז\"א מד' תחתונים שבו אשר שם קומת המלכות [הגהה - נל\"ח ז\"ס וחמושים \nעלו בני ישראל מארץ מצרים כי בעלייתם ממצרים חזרו הה\"ר כ\"א כלול מי' שהוא נ' וק\"ל]. \nוכנגד ד' אלו שחסר מהם אור הנ\"ל נמשך הגלות ת' שנה. אח\"כ בהגיע תור גאולת מצרים \nבעשרה לחודש לקחו הפסח להורות כי אז היתה פרצוף שלם בסוד אב\"א בי\"ס ולכן לקחו \nמבעשור ואח\"כ המתינו עד ה' ימים והאירו בה עוד ה\"ר שבו ואז היה ליל פסח בט\"ו לחודש. \nוז\"ס מ\"ש בזוהר אמור דקי\"ב על בט\"ו לחודש כי כדין קיימא סיהרא באשלמותא ה' על י' \nפי' בהיותה בסוד אחור הוא בחי' י\"ס ושיעור קומתה אינה רק ד\"ס תחתונות דז\"א וה\"ר \nדז\"א גבוהין עליהן וכאשר היא נגדלת עמו למעלה לוקחת מקומם ונמצא שהיא עתה בחי' ה' \n"},{"index":14,"he":"על י' וזהו בליל פסח שהוא בט\"ו לחודש כי אז חזרה פב\"פ עמו בבחי' ו' הנ\"ל ולכן אנו \nאומרים בלילה ההוא הלל (כי הנוקבא הנקרא אדנ\"י שהיא גימטריא הלל נגמרת קומתה) גמור \nותיכף ירדה כבתחילה לכן אין הלל גמור בז' ימי הפסח. אח\"כ מאז ואילך עד שבנה שלמה \nבית ראששון היתה בכל ימי שבתות פב\"פ בבחי' ו' כנ\"ל ובכל ו' ימי החול היתה אב\"א \nבבחי' ג' הנ\"ל שהיתה בפרצוף שלם י\"ס מהחזה ולמטה וגם אור ה\"ר דז\"א האירו בה תמיד. \nוזהו טעם זכירת יציאת מצרים כי היתה גאולה גדולה מבחינת היותה בתחילה בימי הגלות \nבבחי' ב' לבד והוא פרצוף י\"ס באחור מהחזה ולמטה בלי הארות ה\"ר שלו בה משא\"כ בחורבן \nבית ראשון כמ\"ש בע\"ה. ואח\"כ כאשר נבנה בית ראשון ע\"י שלמה נתוסף עוד בה בחי' אחרת \nוהיא כי בין בשבת בין בחול לעולם היתה עמו פב\"פ בחי' ו' אמנם הבחינת ז' שהוא היות \nב' מלכים משתמשין בכתר אחד כנ\"ל לא היתה כך לעולם עד לע\"ל ואלו היה כן בבית ראשון \n"},{"index":15,"he":"לא היתה אומה ולשון שולטת בנו כלל עוד. ואמנם עוד נתוסף עתה בבית א' הארה גדולה \nוהוא זה הענין כמ\"ש במ\"א כי הז\"א היה ו\"ק חג\"ת נה\"י ואח\"כ עלו חג\"ת ונעשו חב\"ד \nונה\"י נעשו חג\"ת והוצרכו הבינה להתפשט בו ולעשות נה\"י חדששים. נמצא כי יש בז\"א הוד \nראשון והוד אחרון והוד הראשון נעשה אח\"כ בו גבורות ונודע כי הבינה בז\"א אתפשט עד \nהוד שבו. ואמנם קודם בית א' היתה הבינה בו עד הוד ראשון שהיה אח\"כ בחי' גבורה נמצא \nכי התפשטות בינה תוך ז\"א לא היתה כי אם בה\"ר שהם חב\"ד ח\"ג וכתר אינו נמנה מפני \nשהכתר ודעת הכל א' כנודע. גם ת\"ת דז\"א לא נתפשטה בו הבינה כי נ\"ה דאמא ארוכים \nמתפשטין הרבה בב' קוין ימין ושמאל אך היסוד שלה שהוא בקו האמצעי מסתיים בדעת שלו \nואז ה\"ר לבד היתה הבינה מתפשטת אך אחר בנין בית א' נתפשט בינה עד הוד ב' דז\"א והם \nעתה ז\"ס שמתפשטת בהם הבינה תוך ז\"א. ואח\"כ כשגרמו העונות נחרב בית ראשון ובעת חורבן \n"},{"index":16,"he":"עצמה ירדה המלכות אחורי היסוד דז\"א אמנם ט\"ס העליונים שבה לא ירדו לקליפות כמו שהיה \nבחטאו של אדה\"ר אמנם עלו למעלה בתוך ז\"א בשרשיהן כנ\"ל בענין מיעוט הירח ואלולי \nשנתמעט המיעוט זה הגדול לא היה יכולת אל הקליפות ולאה\"ע להרחיב בהמ\"ק אך אמנם חזרו \nט\"ס עליונים להתעלם למעלה בז\"א לא שלטו בהם הקליפות. אמנם תכף אחר החרבן חזרה \nהנוקבא להתתקן בבחי' ג' ונעשה פרצוף של י\"ס אב\"א מהחזה ולמטה ואף כי גם אז היו \nמאירין בה ה\"ר של ז\"א וכל זה בחול כי בשבת היתה פב\"פ בבחי' ו' נמצא כי בעת חרבן בית \nראשון באותו גלות של ע' שנה דבבל היתה הנוק' ממש כמו שהיתה ביציאת מצרים ודור \nהמדבר. וזש\"ה המדבר הייתי לישראל וגו' ומה שהיה אז בחינת גאולת מצרים נחשב עתה \nלגלות לפי שבתחילה בגלות מצרים היתה גלות גמור שאפי' בהיותה אב\"א בימי החול לא היו \nאור ה\"ר שלו מאירין בה ולכן כאשר נתוסף הארת ה\"ר נחשב לגאולה אבל עתה שבזמן בית \n"},{"index":17,"he":"ראשון אפילו בימי החול היו פב\"פ וקומתן שוה ואח\"כ כשחזר\nלבחי' ג' דאב\"א אע\"פ שאור הה\"ר מאירין בה נחשב לגלות גמור אמנם הגירעון שהיתה עתה \nבגלות בבל הוא כי אותן הארות שהיו מאירין ז\"ס עליונים שבהם נתפשטה בינה בז\"א כנ\"ל \nבימי בהמ\"ק ראשון וכולם היו מאירין בה בבחינת פב\"פ כנ\"ל הנה אלו האורות ירדו כולם \nונמשכו אל הקליפות בעו\"ה אך לא ט\"ס ראשנים עצמם שבה כנ\"ל שעלו בז\"א אך אלו הז' \nהאורות ירדו בקליפות והיא חזרה אב\"א כנ\"ל בימי החול. וזהו ענין גלות בבל ע' שנה נגד \nז' אורות אלו שהיא בחי' ז' כל א' כלול מי' לכן נקרא גלות בבל שהוא גימטריא ד\"ל \nכנודע כי מלכות נבנית ע\"י בוכ\"ו חילוף אהי\"ה שהוא גימטריא ד\"ל ואז שיעור קומת המל' \nהיא אורך היריעה שלשים באמה ורוחב ארבע באמה כמנין ד\"ל ועתה נתמעטה בניינה וקומתה \nהראשון שהוא גימטריא ד\"ל. אח\"כ בבית שני עלתה בימי השבת פב\"פ בבחי' ו' אך בימי החול \nעלתה פב\"פ של בחינת הה' שהיתה פרצוף בי\"ס שלימות ושיעור קומתה מהחזה שלו ולמטה פב\"פ \n"},{"index":18,"he":"והיו ה\"ר שלו מאירין בה מרחוק אמנם לא עלתה היא כנגדן ממש כמו שהיתה בבית א' בימי \nהחול. וזה הענין שחסר ה' דברים בבית שני ואלו הם אורים ותומים וכו' וזהו ענין מ\"ש \nבזוהר פרשת שמות כי בית ראשון לקבל ה' עילאה ובית ני לקבל ה' תתאה. והענין הוא שכבר \nבארנו שבבית ראשון היו פב\"פ עד למעלה בחינת ו' והיו ה\"ר מאירין בה ואז נקרא סיהרא \nבאששלמותא במלוי הלבנה בט\"ו לחודש בסוד חמשה עשר ה' על י' כנ\"ל. נמצא כי בהיותן שם \nלמעלה נקרא גם היא ה' עלאה אך בבית שנה שהיתה בימי החול פב\"פ בד' תחתונות שבו והיא \nחמישית להם אז נקרא ה' תתאה. ועוד ט\"א עם הנ\"ל כי בבית ראשון אמא עלאה הנק' ה' עלאה \nנתפשטה עד הוד ב' דז\"א ואמנם המלכות היתה יונקת ממנה כי שם מקום המלכות אך בבית שני \nלא נתפשטה הבינה רק עד הוד ראשון דז\"א בלבד שהוא בחינת גבורה של עתה כנ\"ל. נמצא כי \nהמלכות עתה בחול בבית ב' אע\"פ שהוא פב\"פ היא מחזה ולמטה ואינה יונקת מה' עילאה לכן \n"},{"index":19,"he":"נקרא ה' תתאה לפי שאינה יונקת מה\"ר וששמור הקדמה זו על ענין בינה המתפשטת עד הוד א' \nאימתי הוא ואימתי מתפשטת עד הוד ב' והנה אח\"כ בחורבן בית ב' היתה המיעוט היותר מועט \nשבכל הזמנים והוא דומה ממש אל זמן חטא אדה\"ר והוא כמו שהיתה בבחינה ראשונה של \nאצילות אב\"א שהיתה בבחינת נקודה כלולה מי' שהיא המלכות שבה בלבד אב\"א תחת היסוד שלו \nונתוסף בה פגם שאותן הט\"ס שלה ירדו למטה בין הקליפות ואז סמכין אתאבידו שהם נה\"י \nז\"א הסומכים אותה. וז\"ס השליך משמים ארץ וגו' כי ת\"ת ישראל שהוא ז\"א הששליך את \nהמלכות הנקרא ארץ שהיתה תחלה בת\"ת שבו הנקרא שמים ומשם השליכה אפי' למטה מהדום \nרגליו שהם נה\"י שבו ונפלה תחת היסוד שבו באחוריו. וזהו ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום \nכי בדור אנשי סדום היתה המלכות באחורי נה\"י דז\"א כנ\"ל בסוד וה' המטיר אך עתה נפלה \nבסוד נקודה לבד תחת היסוד וט\"ס שלה ירדו אל הקליפות מכ\"ש הארת ה\"ר דז\"א שנפלו בחרבן \n"},{"index":20,"he":"בית ראשון נמצא כי חטא אדה\"ר וחטא חורבן בית שני הכל א' אלא שחטא אדה\"ר תיקן ממש את \nהקליפות מה שמתחלה היו בלתי תיקון כמ\"ש בע\"ה אבל בעת החרבן בחטא ישראל כבר היו \nהקליפות מתוקנים ומה שגמרו הם הוא להחזיר ולהלביש בהם את הקדושה כנ\"ל. וז\"ס והמה \nכאדם עברו ברית וזהו הטעם שבימי המשיח לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה אתכם מארץ מצרים \nכי בגלות הזה גדול מאד מגלות מצרים הנ\"ל. והנה ענין התלבשות אלו הט\"ס שבה בקליפות \nהענין כמ\"ש במ\"א כי גם אלו הקליפות הם מבחינת אצילות בריאה יצירה הטמא וכל עולם \nועולם כלול מי\"ס המתחלקים לה' פרצופים והנה הנוקבא דזעיר אנפין דקליפה דאצילות היא \nלילי\"ת אשת סמא\"ל והיתה תחילה בבחי' נקודה כלול מי' תחת היסוד של סמא\"ל בעלה ועתה \nאלו הט\"ס נתלבשו בה ונעשין בה י\"ס שלימות. וזהו ענין ומלכותו בכל משלה שאמרו \nבתקונים שהוא אדם דעשיה שנתלבש בי' קליפות ואדם דעשיה הוא בחי' ט\"ס אלו דמלכות \n"},{"index":21,"he":"דאצילות דקדושה הנקרא עשייה שבאצילות ונתלבשה בנוקבא דקליפה שהוא כדוגמתה בעולם \nהטמא דאצילות. וזהו ענין אמלאה החרבה שארז\"ל לא נתמלאה צור אלא מחרבנה של ירושלים \nנוקבא דקדושה דאצילות. וזהו ענין במסכת חגיגה ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני \nגוה מפני גאוותן של ישראל שנטלה מהם ונתנה לאו\"ה והבן זה היטב. נמצא כי בהתלבש ט\"ס \nדמלכות בלילית דקליפה עיקר האבדה זו הוא לז\"א כי ממנו יצאו כנ\"ל וזהו מאמר בזוהר \nפרשה במדבר דף קי\"ט ע\"פ קולה כנחש ילך והבן ענין זה היטב והוא כי בחי' מה שנשארה \nבמלכות דאצילות הוא בחי' מלכות שבה הנקרא זנב בסוד שארז\"ל ויבן ה' אלהים את הצלע רב \nאמר זנב היתה וזה הזנב נשאר בה בלבד והט\"ס ראשונות שבה שהם רישא דילה ירדו בקלי' \nושכיבא לעפרא בסוד ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן. לכן ישראל שיניקתן מן המלכות \nאינם שולטין בגלות אלא שחה לעפר נפשם אך האומות שיניקתן מן הזנב הם השולטין כי אי \n"},{"index":22,"he":"הנהגה ושלטון עתה אלא בזנבא הנ\"ל ומשם מקבלין א\nו\"ה שהם ג\"כ בחי' זנבא שפע ושולטין בגלות זה וזהו סוד ג\"כ מ\"ש הכתוב כן משחת מאיש \nמראה והבן זה: \n \n"}]}
