{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-115","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":115,"title":"קטע 115","hebrewTitle":"קטע 115","segments":[{"index":1,"he":"מזמור בתיבה זו פי' רשב\"י ע\"ה שני פי' האחד על המלכות והשני על החסד. ואפשר שהמלכות \nנקראת כן מצד החסד כי חוט של חסד משוך עליה וכן פי' הוא במ\"א. ובזהר פ' תרומה (דף \nק\"מ.) מזמור דא רוחא דקודשא אמאי אקרי הכי בגין דאיהי משבחת תדיר למלכא עלאה דכלא \nעכ\"ל. ופי' כי מזמור הוא המלכות הנקראת רוח הקדש והיא משבחת לעולם לבינה לעלות אליה \nולהיות' שוה לה כדמוכח בזהר שה\"ש בפסוק ראשון. ואפשר כי השבח הזה על ידי החסד: \nמזרח רבו בו הפי'. יש מי שפי' בחכמה וכן פי' בזהר. ובפ' ויצא פי' שנקרא כן הבינה. \nויש מקומות בזהר שפי' שהוא בתפארת. וכל זה עניינו אחד כמו שנבאר בע\"ה. והמוסכם בזהר \nבפ' במדבר (דף ק\"כ.) כי מזרח הוא בחכמה. וכבר בארנו בשער מהות והנהגה פ\"ד כי מזרח \nהוא בחכמה ובת\"ת. כי הת\"ת מאיר מכח המזרח שהוא חכמה ושם הארכנו. וכן מזרח בבינה \nיתיישב. והטעם כי זריחת השמש שהוא הת\"ת אורו הוא מצד החכמה והבינה ולכן בסוד הזריחה \n"},{"index":2,"he":"שהוא אור השמש המבהיק יצדק מזרח בחכמה והבינה מאחר שהם אור וזריחת החמה: \nמחזה פי' בזוהר פ' לך (ד\"צא.) כי המלכות לבדה בלי הצטרף שום ספי' אל הנבואה נקראת \nבמחזה. והארכנו בערך חוזה: \nמחצית השקל נודע כי עשרים גרה השקל שהוא שעור שני יודי\"ן ו' תפארת באמצע. ולכן נקרא \nמחצית השקל להראות שהוא באמצע השני יודין שהוא שקל. וסימנך א יו\"ד בראש יו\"ד בסוף \nו' באמצע כן פי' הרשב\"י ע\"ה והעתקנו לשונו ופי' בשער י' ולא ט'. וברעיא מהימנא במ\"א \n(תרומה דף קנ\"ח.) פי' כי גם המלכות בעלותה אל התפארת בסוד וא\"ו שורק נקראת מחצית \nהשקל: \nמחשבה מלת מחשבה פי' במקומות רבים. האין סוף נקרא מחשבה. וכ\"ע וחכמה ובינה. ומלכות \nנקראת מחשבה ג\"כ. וכלם פי' הרשב\"י ע\"ה. וז\"ל בתקונים (תקונא י\"ט ד\"מ.) א\"ל ר' אלעזר \nאבא והא כמה מחשבות אינון שכינתא תתאה אתקריאת מחשבה וחכמה עלאה אתקרי מחשבה כו', \nולעילא מכלהו מחשבה דלית לעילא מינה והיא סתימא דכל סתימין עלאה דכל עלאין עכ\"ל, \n"},{"index":3,"he":"הורה בפי' שהמלכות נקראת מחשבה וכן חכמה וכן כ\"ע וכן א\"ס. ובבינה נתבאר בר\"מ (פנחס \nדף רכ\"ט ע\"ב) וז\"ל ישראל עלה במחשבה הרהור חכמה לחכימא ברמיזא חכמה עלה במחשבה \nדאיהי בינה מחשבה והרהור כלא חד. חכמה דלא אשתמודע אלא בבינה ובינה בל\"ב ובג\"ד \nמחשבה בל\"ב הרהור בלב עכ\"ל. הנה בפי' אמר כי הרהור שאינו כ\"כ כמו מחשבה נרמז בחכמה \nומחשבה נרמזת בבינה שהוא יותר מתגלה מהרהור. ועתה נבאר הטעם לאלו הכנויים. ור' משה \nפי' בספר השם כי מחשבה בכ\"ע ובחכמה וז\"ל בכ\"ע מחשבה אבל לא השגה כלל מצדה ומחשבה \nקודמת לכל חכמה ובינה בהכרח ואין לחשוב בה כלל. וגם החכמה תקרא מחשבה כי אינה מושגת \nכי אם במחשבה ע\"כ בכתר ובחכמה מחשבה שבו תחלת המחשבה והתבוננות אבל במיעוט. ועל \nשתיהן נאמר (תהלים צב) מאד עמקו מחשבותיך שע\"י שחושבים בחכמה יבא לחשוב בכ\"ע ע\"י \nאומד עכ\"ל. והנ\"ל כבר בארנו בשער אבי\"ע מענין המדרגות זו למעלה מזו כן הדבר בענין \n"},{"index":4,"he":"המחשבה כי המלכות בערך התחתונים אשר למטה ממנה נקראת מחשבה כי היא דקה תכלית הדקות \nכמו המחשבה הדקה ולפי זה מכ\"ש שיצדק מחשבה לכל האצילות בכללו כמו שקראו המפרשים לכל \nהאצילות נקודה מחשביית להראות על הדקות. ואין בגשם יותר רק מהמחשבה להמשילו. בזולת \nשיחסהו נקודה מחשביית מפני שאין לה קצוות כלל. ולכן יצדק אמרנו בבינה מחשבה כלומר \nכי היא בערך השבע ספירות שלמטה ממנה מחשבה. והספי' התחתוני' הם פועל מתגלה בערכה \nשהיא המחשבה הדקה. והבנין הוא הבנין המתגלה בעצם בערך הבינה הנעלמת. וכן הבינה היא \nמגלה החכמה לכן נקרא מחשבה גסה והחכמה מחשבה דקה. וכ\"ע דקה משניהם כי זו דקה מזו \nוזו דקה מזו. וכל האצי' נקרא פועל בעצם אל המחשבה הרוחנית המאציל מלך מלכי המלכים. \nולעמוד היטב על תוכן הענין הזה צריך לעיין בשער אבי\"ע. ובזולת זה פירשתי ענין גדול \nבשער השמות: \nמחשוף הלבן פי' ה\"ר משה כי הכתר עליון נקרא כן מטעם שממנו מתגלה הלבן ומצהיל לכל \n"},{"index":5,"he":"הפנים. ובזהר פרשה ויצא (דף קס\"א ע\"ב) פי' כי הת\"ת בהיותו מגביר צד החסד על הדין \nנקרא מחשו\"ף הלבן. פי' מגלה הלבנינות ומגבירו על הדין: \nמטה היא המלכות ונקראת מט\"ה במציאותה למטה במקומה. ונקראת כן מפני שעליה הוא תשמיש \nאיש ואשתו תפארת ומלכות במציאות המתייחדת עם בעלה. והמטה הוא המציאות הנשאר במקומה \nועליה ארז\"ל (ברכות ד\"ה ע\"ב) הנותן מטתו בין צפון לדרום שהם החסד וגבורה שע\"י הוא \nהזווג, כדפי' בשערים הקודמים. והנה למטה הזאת שהיא לשלמה המלך שהשלום שלו יש לה \nששים גבורים שהן שתין פולסי דנורא שהם מכח הגבורה והם לשמור המטה שלא יקרב אליה \nפסול ח\"ו. והם מגבורי ישראל, הם שם מכח ישראל תפארת, שלמה מצד הגבורה (ע' אחרי דף \nס' ע\"א): \nמטה כלפי חסד הת\"ת נקרא כן מטעם כי הוא ו' כלול משש קצוות ואז נקרא מטה. ולהיות כי \nדרכו להכריע כלפי הרחמים והחסד נקרא מטה כלפי חסד. ולפעמים נקרא מטה כלפי הדין כפי \n"},{"index":6,"he":"מעשה בני אדם אם טוב ואם רע ח\"ו. ובתקונים (בתקוני ז\"ח דף קי\"ב ע\"ב) פי' כי הבינה \nנקרא מטה האלהים מצד הגבורה ופי' מטה הוא מ\"ט שערים וה' היא ה' ראשונה שבשם הוא שער \nהרחמים ונקרא אלדים מצד נטיית' אל הדין. נמצאנו אומרים כי בהיותה כליל' מנ' יום \nונוטה אל הדין נקרא מטה האלהים: \nמטרה פי' בתקונים (תקונא י\"ג דף כ\"ח.) כי המלכות נקרא מטרה שהיא מוכנת כמטרה לחץ \nדהיינו היסוד הזרע היורה כחץ. ופי' עוד שם שהיא נקראת מטרה בסוד בת עין שהיא מציאות \nהיו\"ד. ואפשר שהוא ג\"כ לשון נוטרה לשון שמירה. מפני שהיא סוגרה ומסוגרת בסוד י' \nבתוך ה': \nמטרוניתא הבריאה, היא הכסא שפי' בשער אבי\"ע, ונקרא מטרוניתא כי היא שומרת הגן. \nולפעמים המלכות דאצילות נקרא ג\"כ מטרוניתא שפי' גיברת, והבריאה אמה שפחה. והארכנו \nבשער אבי\"ע: \nמטטרון פי' ר' משה בספר השם כי המלכות נקרא מטטרון ובפי רוב המפרשים כן. ול\"נ כי \nהשכינה נקרא מיטטרון ביו\"ד דוקא ואז מורה על העלם השכינה בקן צפור כדפי' בשער אבי\"ע \n"},{"index":7,"he":"ומטטרון בלא יו\"ד הוא המלאך שליח השכינה כמו שג\"כ נקרא נער. ומה שאמרו ששמו כשם רבו \nהכונה שעולה שד\"י ועוד פי' שיש לו שבעים שמות כמו שיש ע' שמות להקב\"ה. ובאו מבוארים \nבקבלה מעשיית במקומות רבים ואין רצוננו להעתיקם שאין בידיעתם תועלת אל העיונים. ומה \nשאמר הכתוב (שמות כג כא) כי שמי בקרבו הכונה על השכינה הנעלמת בתוכו כענין \nמיטטרו\"ן: \nמי פי' הרשב\"י ע\"ה בזהר (בראשית ד\"א ע\"ב) כי שם זה בבינה ומורה על שהיא נעלמת שצודק \nבה לשון שאלה מי היא וכו' ונקראת מ\"י בהיותה כלולה מז' שמיטות בכללות שנת היובל \nהעולה כמנין מ\"י. ואל היותר בכנוי זה פי' בשער השמות. ור' משה פי' שלשון מ\"י נגזר \nמלשון מים. ואפשר שכוונתו מי בצירי עם היות תחלת דברו מי בחירק: \nמים לפי דעת הרשב\"י ע\"ה המים הם בחסד. אמנם הם בצד המתקרב אל הגבורה הוא מים ובארו \nהענין הזה בזהר פ' תרומה (דף קס\"ז.) בענין או\"ר מי\"ם רקי\"ע. ולזה נמצא שנזכרו המים \n"},{"index":8,"he":"ביום שני. ובענין מי\"ם עליונים ומי\"ם תחתונים רבו בו הפי'. יש מי שפי' כי חסד מי\"ם \nתחתונים וחכמה מים עליונים והרקיע המבדיל ביניהם היא הבינה. כן פי' ר' משה בערך מ\"י \nבספירות בינה. וז\"ל מן הבינה תוצאות מי\"ם התחתונים הוא. ועליונים הם מים העליונים \nהתלוים במאמר. והיא הרקיע המבדיל בין מים למים חכמה וחסד והפסוק מורה על זה כדרך \nהמאמרות היא הטפה שהוגלדה והם המים אשר מעל השמים. ואמרו רז\"ל מים עליונים זכרים \nמים תחתונים נקבות. ורוב המקובלים אמרו כי ה' ספירות הראשונות הם מים העליונים וה' \nתחתונים הם מים תחתונים. על דרך זה תפארת נצח הוד יסוד מלכות. ואינו מתישב יפה מכמה \nטעמים. והמדקדק בעומק הקבלה יבין מעצמו והרי הם שבעתים מכלל הבנין. וענני כבוד הם \nהמים התחתונים המתגברות ופותחות פיהם לקבל המים העליונים והם נקובות ככברה להריק על \nהארץ. ויש מי שאומר כי המלכות לבד היא המים התחתונים. ואין נראה כן כי אמר שארבעה \n"},{"index":9,"he":"חלקים הם זכרים והחמישי נקבה וכלל המים הם שבעה בפ' בראשית וה' פעמים מים בפ' יהי \nרקיע עכ\"ל של ר' משה במקום הנזכר. ולהוציא לאור הענין הנזכר רצוננו לבאר כל הדברים \nהאלה. ה' פעמים מים הם גדולה גבורה ת\"ת נצח הוד ה' אנפי הגדולה ולכן נקראו מים על \nשמה. ובחמשה נכלל כל הבנין כי יסוד ומלכות נכללים עם הת\"ת. ויש אומרים ז' פעמים מים \nעוד ב' פעמים הנזכר אח\"כ בפרשה והוא התפשטות הת\"ת שהוא היסוד והמלכות ומשלימים \nהמנין. ואמנם מים שעל הרקיע ומים שתחת הרקיע הוא ענין אחר והיינו דברי ר' עקיבא \nלתלמידיו כשתגיעו אצל אבני שיש וכו' והמאמר הזה פי' אותו הרשב\"י ע\"ה בתיקונין \n(תקונא מ' ד\"עח) וז\"ל קם סבא דסבין עתיקא דעתיקין ואמר ר' ר' מאי ניהו דאמר ר' \nעקיבא לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסכנו בעצמכם הה\"ד \nדובר שקרים לא יכון לנגד עיני והא כתיב יהיה רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים \n"},{"index":10,"he":"למים. ועוד מים עליונים ומים תחתונים אית תמן למה אמר אל תאמרו מים מים. א\"ל בוצינא \nקדישא סבא דסבין לך יאות לגלאה רזא דא דלית חברייא יכלין לקיימא ביה על בורייה. א\"ל \nסבא דסבין ר' ר' בוצינא קדישא בודאי אבני שיש טהור אינון י' י' דאינון חד י' עלאה \nמן א ותניינא י' תתאה מן א והכא לית טומאה אלא אבני שיש טהור ולית הפרשה בין מים \nלמים דכלא יחודא חדא דאלין אינון מסטרא דאלנא דחיי דאיהו ו' באמצעיתא דא דאתמר ביה \nולקח גם מעץ החיים וגו' אבל אילנא דעץ הדעת וכו' עכ\"ל לענייננו. ופי' כי ביאור דברי \nר' עקיבא הוא שלא יאמרו שני מיני מים הם שאינו אמת ונמצאו מפרידים. וזהו אל תאמרו \nמי\"ם מי\"ם, עניינו שלא יאמרו שני מיני מים שמא יסכנו מפני עון הפירוד. ולזה שאל \nהזקן שתי שאלות שהם אמת והא כתיב יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל וכו', הרי שהם שתי \nמיני מים ובהם הבדלה כנראה שמותר לומר שני מיני מים. כי קשה מזו אמרה תורה ויהי \n"},{"index":11,"he":"מבדיל בין מים למים הבדלה ממש. עוד הקשה הזקן כי לפי האמת יש שני מינים, מים שעל \nהשמים ומים שתחת השמים. וא\"כ למה אמר אל תאמרו מי\"ם מי\"ם שלא תסכנו וכו', אדרבא \nמותר לומר שני מיני מים דלא גרע מלישנא דקרא. ועוד המציאיות עצמו כדפי'. והרשב\"י \nע\"ה לא רצה לבאר הענין כדי שישמעו החברים הדברים מפי זקן הנעלם. ופי' הזקן אבני שיש \nאינון יו\"ד יו\"ד, ענינו כמו שפירש בשער המציאיות בענין יו\"ד בראש יו\"ד בסוף בסוד \nאני ראשון ואני אחרון. כי היו\"ד ראשונה הוא בחכמה והיו\"ד שניה היא במלכות בבחינת \nהחכמה בסוד אור המתהפך ממטה למעלה. ויו\"ד של מעל' הוא יו\"ד של שם בן ד'. ויו\"ד \nתחתונה הוא יו\"ד של אדנ\"י הבא ממטה למעלה. ואלו הם מים נקבות. ואלו הם מים זכרים. \nונקראים נקבות שהיא מקבלת מלמטה ממעשה המצות. וע\"י משפיע כלפי מעלה ומאיר האור \nומלביש האור הבא כענין היכל והאור הבא הוא מלך בהיכלו. ואלו הם מפתחות פנימיים \n"},{"index":12,"he":"ומפתחות חיצוניים. שהפנימי האור הבא יהוה ודאי שהוא אור הבא דרך קו הישר. והחצוני \nהוא מלבו' בסוד אור החוזר. וזהו ענין הנאמר בספיר' ממטה למעלה וממעלה למטה כמו \nשבארנו בשער ממטה למעלה. וזהו י' על הא' וי' למטה. וזהו סוד יאהדונה\"י שהוא י' בראש \nוי' בסוף כמבואר בשער הנזכר בארוכ'. ואלו הם שני יודי\"ן הנקרא אבני שיש טהור. ונקרא \nאבני, פירו' כל י' נקרא אבן מטעם כי היא מגולגלת כאבן. ונקרא שיש, מפני שהשיש הוא \nלבן והלבן מורה רחמים כעין המים. ולהיות שני יודין האלה רחמים כמו שהם מים בסוד מי \nהחסד כינה אותם בשם שיש כיון שהוכרח לקראם בשם אבן כדפי'. עוד נוכל לומר ע\"ד הצרוף \nכי החכמ' נקרא יש. וחכמה תתאה בהפך נקרא ש\"י. נמצאו הרכבת שניהם שיש ר\"ל י' חכמ' \nהיא המקור ושי\"ן הוא האצילות בענפיו דהיינו ג' אבות וג' נצחים ומלכות שהיא כללות. \nוכללות הוא הבינה ויו\"ד בראש שהוא המקור שממנה נאצלו שתים אלה. ומלכות נקרא ש\"י \n"},{"index":13,"he":"בסוד אור המתהפך. וכאשר יורכבו שתי מלות אלה המורות על שתי האורות יקרא ש\"י י\"ש \nושתי יודין יתיחדו ויהי' שי\"ש. וטעם אמרו טהור מפני שיש כמה מיני מים והאחד מהם מי \nנדה. ולכן נאמר בהם הבדלה ופרוד כמו שנבאר בע\"ה. ואלו המים שלש שיש הם טהור כלם \nטהרה ואצילות. י' י' דאינון חד י' עלאה מן א וכו', כבר פי' לעיל כי בשם יאהדונה\"י \nנכללים חכמה בראש וחכמ' בסוף וששה אותיות באמצע רמז אל וא\"ו ת\"ת בשש קצותיו. ועל \nהיותו נתון באמצע שניהם הם מתיחדים. פי' כי על ידו יכולה הבת לעלות אל בית אביה \nכנעוריה. ומפני זה אמר אל תאמרו ששני האבנים האלה הם נפרדים ונבדלים זו מזו ח\"ו. \nשאינו אמת. אלא אדרבא הרקיע הנתון באמצע שניהם שהוא ת\"ת הוא המייחדם ועל ידו יתחברו \nכי אין הבדלה אלא במקום הטומא' כדכתיב להבדיל בין הטמא ובין הטהור. אמנם במקום \nהטהור שהם אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים. וזהו מאמר הזקן והכא לית טומאה כו' \n"},{"index":14,"he":"דאלין אינון מסטרא דחיי וכו', המים האלה הם באצילות ולפיכך אין בהן הבדלה ועליהם \nנאמר המים שעל השמים ומים שתחת השמים ושמים הוא\"ו הנתון ביניהם ואדרבה הרקיע שהוא \nוא\"ו מייחדם. ובזה ניתרצה הקושיא אחת שהקשה. והקושיא השנית שהיא שאמר הכתוב ויהי \nמבדיל. זה נאמר בצד הגבור' בין צד הטהור ובין צד הטמא בין הזהב הטהור ובין סוגי \nהזהב ושם נזכר הבדלה בין מים טהורים זכים וברים, ובין מים טמאים עכורים מי המרים \nהמאררים. וזה כוון באמרו אבל אילנא דעץ הדעת טוב ורע שהוא המקום שבו טוב קדושה, ורע \nטומא' כאמרם ז\"ל במקום אחר טוב דא מטטרון, ורע דא סמאל שם הוא הבדל' בין מים למים. \nע\"כ ביאור המאמר ונתבארו מתוכו ענין מים עליונים ומים תחתונים: \nמים העליונים פי' ר' משה כי חסד הם מים עליונים ואע\"פ שיש עליונים מהם והם מימי \nהחכמה וכבר פי' למעלה בזה. עוד אמר כי החסד נקרא מים מרוח ואמר הוא כי כן כתב בס\"י. \n"},{"index":15,"he":"אמנם פירשתי המשנה ההיא בשער אם הא\"ס הוא הכתר. עוד אמר כי החסד נקרא מים קדושים \nוהם מים טהורים מצד החסד והם מים חיים. ובצד החיצון בקליפה מים טמאים מים זדונים \nמים רעים מי המרים המאררים מי המבול. והיא ההבדל' שנאמ' במים ויהי מבדיל בין מים \nלמים והם דם טוהר ודם נדה כדפי' לעיל. עוד אמר שנק' החסד מים זכים מפני שהם נגד מים \nעכורים ע\"ד שפי'. עוד החסד נקרא מים רבים מפני שיש מים מועטים והם מימי נצח שהוא \nחסד קטן בערך חסד. וכן המים של החסד הם מים מרובים ומימי הנצח הם מים מועטים. וגם \nנוכל לומר שנקראו מים מועטים החסדים התחתונים הנקראים חסדי דוד כדפי' בערכו. ור' \nמשה פי' כי מים מועטים הם בגבורה ואפשר בצד החסד שבו. ובזהר פ' טהרת מצורע (דף נ\"ד \nע\"ב) פי' כי הבינה נק' ג\"כ מים רבים והטעם כי היא נהר שאינו פוסק מימיו. וז\"ל ד\"א \nמים רבים דא הוא נהר עילאה דמני' נפקין נהורין לכל עיבר וכלהו נגדין ואתמשכן מיניה \n"},{"index":16,"he":"עכ\"ל הרי בפי' שהבינ' נקראת מים רבים בסוד בחינת' שהיא משפעת מימי הרחמים לכל \nהמקורות. עוד פי' בזהר פ' תרומה (דף קע\"א.) כי מי מנוחות הוא שפע הנשפע מן הבינה. \nעוד אמר ר' משה שחסד נקרא מי כיור והטעם מים הבאים מן הכיור העליון לקדש מהם אהרן \nובניו כהני ה' ידיהם ורגליהם לקיום העולמות. והכונה שהם מים נמשכים ממים עליונים \nשרש החסד שהיא חכמ' ואין זה הכיור כמו שביארנו בערכו. ועכ\"ז מי הכיור יהי' כפירושו. \nעוד אמר שהבינה נקראת מים נאמנים ולא פי' בו טעם ואפשר שנקרא כן מטעם שהוא נהר דלא \nפסקין מימוי ולפיכך הוא מקור נאמן שאינו פוסק: \nמילה היסוד נקרא מילה וכן מוסכם בפי כל המפרשים אמנם לא יקרא מילה אלא בקבלתו מתוקף \nהגבורה בהתעוררות היין המשמח. וכן בשם אלהים מיל\"ה בתוספות א' כמו שבארנו הענין הזה \nבשער השמות בפ\"ד. ואין תימה על הענין הזה כי עיקר ההתעוררות לאבד הקליפות הוא מצד \nהגבורה. וזה שאנו מתפללים יבושו ויחתו מגבורתם שאע\"פ שכח הקליפות ויניקתם הוא \n"},{"index":17,"he":"מהגבורה עכ\"ז יבושו ויחתו והמחיתה תהי' מצד גבורתם שהיא הגבורה שהיא המשפעת בהם שבה \nביעור הקליפות. וזהו אין ביעור חמץ אלא שרפה. ועם היות שדעת חכמים אף מפרר וזורה \nלרוח דהיינו בכח התפארת. או מטיל לים, בכח החסד. עכ\"ז אליבא דכ\"ע שרפה עדיפא שהוא \nכליון חרוץ והאצילים כרות יכרתון. ולכן המילה שהיא העברת הקליפות הוא ע\"י הגבורה: \nמכון פי' ר' משה במלה זו שני פי'. הא' בבינה וז\"ל מכון לכל העולמים כי כל העולמים \nמכון וכסא לשבתו והוא יושב על כלם והוא מכונם וזיום ומחברם עכ\"ל ואין אצלינו אלה \nהדברים עקר. ונ\"ל כי המלכות נק' מכון מפני שהיא מכון לכל האצילות והיא משכינו למטה. \nוכן בינה מכון לג' ראשונות ומשכינם למטה על שבעה בניה כמו שנבאר בערך שכינה: \nמכוסה נק' כ\"ע מטע' שהוא מופלא ומכוסה ואין בו תפיס' כלל מפני שהוא אי\"ן. ונוכל \nלומר שנקרא מכוסה כאשר נעלם תכלית ההעלם בעוד שלא נתפשט למטה: \nמכפלה פי' בזוהר פ' חיי (דף קכ\"ט.) כי המלכות נקר' מכפלה בערך שהיא כפולה. בחינתה \n"},{"index":18,"he":"עם הספירות ובחינתה עם המרכבות והעולמו' אשר תחתיה נמצאת כפולה. עוד פי' שם כי היא \nכפולה כי אין אות כפולה בשם כי אם היא שהיא אות ה' אחרונה ונמצאת לפי זה תקרא מכפלה \n"}]}
