{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-143","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":143,"title":"פרק שביעי:","hebrewTitle":"פרק שביעי:","segments":[{"index":1,"he":"פרק שביעי: \nבאות ד' אמר בספר התמונה כי היא נרמזת בחסד וכן היא רביעית במספר הפשוט. ואמר כי \nהיא צורה פשוטה שאין לה חיבור עם זולתה והיא מבטת לתפארת שהוא הו\"או. ולא אמר שהיא \nמבטת לה' מפני שבה\"א ג\"כ הדל\"ת ועי\"ז מבטת לוא\"ו. ונמצא לפי זה רוחניות האות מקבלת \nמהחסד ומרחמים שהוא הת\"ת. ואמר כי נקרא דל\"ת מלשון ודלת ראשך כארגמן (שה\"ש ז ו) \nשפי' ענין הבדלה מלשון יחידות. כמו חלק הראש המובדלת מחברתה וכן האות הזאת יחידה \nבצורתה שאינה מצטרפת בצורה אחרת ואמר כי ממשלתה בשעת ככב. ויש מי שפי' כי הד' פי' \nשל ג' דהיינו כמו שפי' למעלה בגימ\"ל שבראשו יש לה ד' עוקצים וכו' אלא שזאת הפוכה. \nלרמוז אל הרשעים המהפכים הדברים העליונים ומבלבלים יצועי אביהם ולכן נהפך להם מות \nמחיים ח\"ו אבל הג' שהוא גמול הצדיקים הם יושבים ועטרותיהם בראשיהם כדפי' לעיל באות \nגימ\"ל. ויש מי שפי' ד' רומזת לעטרת שעומדת בדלת של המלך כעניה. ויש מי שפי' בענין \n"},{"index":2,"he":"אחר וז\"ל ד' יש לה ב' צדדים צד נטוי וצד סמוך והיא דפוס להשלים חומר היסודות דבוקה \nבאמצע הג' וחלון שלה יש בו ממשות להכיל מכל צדדיה מלמטה ולא מלמעלה ועכ\"ז נקרא מהות \nהיצירה. ולכן ע\"פ הזהר השכינה נקראת דלת ונקרא כן כשהיא דלה במסכנות וקוצה של הדלת \nרומז ליסוד המחברה עם התפארת בסוד כי כל בשמים ובארץ (דה\"א כט). וזה נתבאר בר\"מ \nובמקומות רבים. גם היא תרמוז בבינ\"ה כי כן באר הרשב\"י ע\"ה (בזהר משפטים דף קכ\"ג \nע\"ב) וז\"ל ה' ד' הות מדאתחבר דכורא עמה אתעברת מחד בן ואקרי ה' עכ\"ל, והעתקנוהו \nבשער השמות בפ\"א. והנה אמר כי הבינה שהיא ה' עיקרה דלת ומציאות הדלת היינו עוקצה \nשהיא חכמה ופשיט נהרא מכאן ומכאן דהיינו התפשטות הבינה מן הימין שהוא החסד ומן \nהשמאל שהיא הגבורה. נמצאת אומר שמציאות הד' גם בבינה בסוד התפשטותה בחסד וגבורה, \nוכבר הארכנו בזה כל הצורך בשער הנזכר. ולשון דלת בבינה לא תהיה לשון דלות, אלא לשון \n"},{"index":3,"he":"דלו עיני למרום (ישעיה לח יד). וכן לשון משנה (פאה פ\"ד) בדלית ובדקל, שהוא לשון \nגובה: \n \nשער כז פרק ח\nפרק שמיני: \nבאות ה' פי' בספר התמונה כי עקרה בגבורה. אמנם היא ג\"כ במלכות כנודע בענין שם בן \nד'. ואמר כי הוא רמז שמדת הדין יכול לפעול בקש\"ה ורפ\"ה. ואמר כי כל זה בכח הבינה, \nואמת כי על ידיה יתרפה הדין או יתחזק כמו שפי' למעלה ולכן תרמוז ג\"כ בבינה. וצורתה \nי\"ד ומצינו י\"ד לטובה כמו בי\"ד רמה, את הי\"ד הגדולה (שמות יד). היד ה' תקצר (במדבר \nיא כג). וי\"ד לדין וגם יד ה' היתה בם (דברים ב טו). וכן יש ידות הרבה כמו שבארנו \nבשער ערכי הכנויים. הקיצור הצורה הרוחניות של אות זה מקבלת עיקרה מגבורה אבל מקבלת \nגם מבינ\"ה ועל ידה יתרפה הדין ותעשה רפה למטה בקבלתה ממנה. ובשעת לבנה ממשלתה כי על \nכן היא נרמזת במלכות כח הלבנה. ויש מי שפי' כי אות ה' היא המלכות והד' שלה מורה על \nחצי גורן עגולה ובאמצע החצי גורן שהם ע' סנהדרין האב ב\"ד עומד והוא הוא\"ו קטנה שתחת \n"},{"index":4,"he":"הדלת. והכל נרמז במלכות כי היא מוצא הדין והיא הירח העומדת כחצי גורן כירח והנקודה \nבאמצע מלואו. עוד פי' באופן אחר כי הדלת רמז למלכות והוא\"ו קטנה רמז למטטרון בנה של \nהשכינה והוא יונק מבין שדי אמו. וזה צודק קצת לפי מה שכתבנו בענין פי' הה' בשער \nהשמות בשם בן ד'. עוד אמר ענין נכון כי הה\"א היא השכינה עומדת על ד' חיות המרכבה \nוהם א\"ב ג\"ד ויפה הוא. ויש מי שפי' בענין אחר ז\"ל ה' נצבת בדוגמתה פתוחה כדי לקבל \nשפע מכל צד ופתוחה כנגדה לפניה כי להיות שיונקות כל האותיות ממנה כדרך השפע שהיא \nיונקת. והיא סתומה מלמעלה כדי שלא יתפשט השפע לצאת חוץ ממנה. וכן כבר בארנו בשער שם \nבן ד' ובשער השערים כי מציאות הה' היא בשני מקומות שהם בינה ומלכות ובשתיהן על דרך \nא' כי מציאות צורת הה\"א ג' יסו\"ד. והם בבינה מפני שנאצלו על ידה. ובמלכות מפני \nשמשפיעים בה והיא מתקשטת על ידם בסוד הזיווג כדפי' בשער סדר האצילות. והנה המלכות \n"},{"index":5,"he":"היא דלה בהיותה יונקת משתי הקצוות מן הימין ומן השמאל. ואז הנחש מבקש לינק. עד \nשמקבלת מן האמצע ומצטיירת בעלה בה דהיינו ו' בין שיהיה ו' של ת\"ת ממש או ו' של יסוד \nאז היא מלאה כל טוב והיינו ה' עשויה כלי: \n \nשער כז פרק ט\nפרק תשיעי: \nבאות ו' אמר בספר התמונה שהיא בת\"ת ומפורסם הוא ואמר כי היא פשוטה לרמוז כי הוא \nעמוד לעולם. ואפשר לומר הטעם כי קודם ברא הקב\"ה העולם בדין וכשראה שאין העולם \nמתקיים שתף עמו רחמים הרי שהרחמים הם סבת קיום העולם ולכן הרחמים עמוד סומך העולם. \nואמר כי פניו הפוכים מן הה\"א לרמוז כי הה\"א הוא דין שאין בו רחמים. וכן אפשר לומר \nהטעם כי הוא מטה כלפי חסד ומחזיר פניו מן הדין. או אפשר כי הוא מביט לזיי\"ן שלפניה \nשהוא משפיע בה כאשר נבאר. ואמר כי הוא משגיח מעלה כנגד הכתר לקבל ומשגיח מטה להשפיע \nלמלכות כנודע. ואמר כי ממשלתה בשעת חמה כי כן הוא מכונה שנאמר כי שמש ומגן ה' אלדים \n"},{"index":6,"he":"(תהלים פד יב). ויש מי שפירש בענין אחר וז\"ל וא\"ו היא עומדת בזאת הצורה לרשום בה \nצורת הטבע ולמצוא בה דוגמא נסתרת ונכרת בזו הצורה נקרא חומר קדמון ולכן אמת שהמקום \nהמיוחד לה הוא הת\"ת. אמנם הרמז אליו בהיותו קשור וכלול משש קצוות שהם גדולה גבורה \nת\"ת נצח הוד יסוד. ולרמוז על יופיו בכללות הזה נקרא ו' שעולה שש. והיא ארוכה שהוא \nהנהר המשקה בדרך העלם בסוד הדעת לשאר כל נטיעות הגן כאשר נתבאר בשערים הקודמים. \nוכמעט שאז נקרא נשמת הת\"ת כאשר רמזנו שם. וכאשר הוא\"ו בת\"ת תקרא וא\"ו עילאה או ו' \nסתם אמנם לפעמים היסוד נקרא וא\"ו זעירא או וא\"ו תתאה להיות כי הוא ג\"כ כלול מו' \nקצוות כת\"ת עצמו כי כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף דגוף וברית חשבינן חד כמבואר \nבדברי הרשב\"י ע\"ה במקומות רבים. אמנם יש וא\"ו אחרת והיא בראש הכת\"ר בארנוהו בשער \nהמכריעין בסופו. ולפעמים תסובינה הואוי\"ן ג\"כ על גדולה גבורה ת\"ת ג' ואוי\"ן והיינו \n"},{"index":7,"he":"ויס\"ע ויב\"א וי\"ט ג' ואוי\"ן. וכן נצח הוד יסוד כאשר בארנו בשער המציאיות. ואלה דברי \nר' משה דילאו\"ן ז\"ל בספר השם בווי העמודים. ווי העמודים בסוד וא\"ו של בי\"ה שמ\"ו \nשהוא מטה משה שש ספירות וכו' ואין וא\"ו בלא שני ווי\"ן והוא רמז ליסוד הנאחז בו: \n \nשער כז פרק י\n"},{"index":8,"he":"פרק עשירי: \nבאות ז פי' בספר התמונה כי צורתה בנצח והיא רמז לכלי זיין לנצח בדין. וכן היא מדתו \nשל משה ובה היה נוצח במלחמת עמלק כי היה מרים ידו ואז וגבר ישראל והוא הרמת יד ימין \nשהוא נצח על השמאל שהוא הו\"ד ואז גובר כח הרחמים וכן בנשיאות כפים צריך להגביה \nהימין על השמאל וכאשר ירים האדם ידו יראה כזיי\"ן בפשיטות אצבעותיו והוא נרמז בנצח \nששם הנצחון ע\"י הזיי\"ן. ואמר כי ממשלתה בשעת החמה מטעם שגובר עליו כח הרחמים ע\"י \nהת\"ת ולכן מושל בשעת ממשלת חמה שהוא ככ\"ב הת\"ת. הקצור רוחניות האות הזה רומז בצד \nהנצח לבד. ויש מי שפירש כי הזיין הוא יסוד והא סוד הברית והוא סוד שבת וכמו ששבת \nעטרה על ששת ימי המעשה כן בזיי\"ן עטרה על הוא\"ו והעטרה הזאת היא עטרה שבברית. וכמו \nשהשבת נותן מזון לכל שאר ימי השבוע כן האות הזה נק' זיי\"ן על שם המזון הנשפע ממנו \nוהוא הברית הנמשך מהת\"ת שהוא הגוף הנרמז בוא\"ו והזי\"ן ברית והחי\"ת נקבה העומדת לקבל \n"},{"index":9,"he":"ופוסקת את רגליה לקבל שפע הזכר. ויש שפי' בענין אחר זיין עומדת בזו הצורה כדי לתקן \nההשוואה וחלוק לגולם הנאצל והנעשה מן החומר. ויש מי שפי' ז' רומזת למדת הגבורה \nשלוקח כלי זיין להלחם ברשעים ולכן זיין מפורסם בדברי הרשב\"י ע\"ה בתיקונים בענין \nהאות הזה הוא היות צורתה רמז אל ו' וי'. והנה היא מתפרשת על ב' דברים כי המלכות \nבעלותה אל מקומה הא' אל בית אביה כנעוריה הלא תעלה דרך מדרגות הסולם ובעלותה בראש \nצדיק אז היא עטרה בראש כל צדיק. והכונה כי לבוש הצדיקים בעולם הבא הוא מצד המלכות \nוזהו ותלבש אסתר מלכות (אסתר ה א) כי ראתה עולמה בחייה. אמנם זהו מצד מלכות שהוא \nבהיותה למטה מולכת בעה\"ז אבל בעלותה למעלה מצד הבינה כי ע\"י שהיא האם תעלה אל בית \nאביה היא עטרה בראש צדיק יסוד עולם וזהו עוה\"ב אין בו לא אכילה וכו' אלא צדיקים \nיושבים ועטרותי' בראשיהם כי עולם הבא היא הבינה כאשר נתבאר בערכו. וזהו ומרדכי יצא \n"},{"index":10,"he":"מלפני המלך (שם ח טו) שהיא הבינה בלבוש מלכות מצד המלכות כמבואר ועטרת זהב גדולה \nמצד עטרה בראש כל צדיק וצדיק. וזהו שראה עולמו בחייו. ובזה יובן למה לא נתנה עטרה \nלאסתר אלא כתר מלכו\"ת. ומפני שעטרה בראש הצדיק נמצא י' על ו' והוא ז' ע\"כ הוא יום \nהז' ואין זה מקום ביאורו. וזאת הזי\"ן זעירא כי לא נתפרסם שמה. ועוד יש עטרה בראש \nס\"ת והיא נקרא בלשון הרשב\"י ע\"ה (בתקונא י' דף כ\"ג.) תג\"א דס\"ת וזהו בעלותה דרך \nהמדרגות עד החכמה למעלה וזהו עטרת בעלה ואז היא י' על ו' והיא זיי\"ן ואל הזיינין \nהאלה הם רמז התגין וזהו שג\"כ הוא תפארת יום הז'. ולפעמים תתיישב היו\"ד הזאת בראש ג' \nאבות ויעשו ג' זיונין כענין ש' וכן בנצח הוד יסוד. וכל זה שבלי הלקט משדה הרשב\"י \nעליו השלום: \n \n"},{"index":11,"he":"שער כז פרק יא\nפרק אחד עשר: \nבאות ח פירש בספר התמונה שהוא בהוד שהיא שמינית ממעלה למטה ואמר שרומז גם כן בבינה \nממטה למעלה ושתיהן דין כנודע. ואמר כי לפי שהיא בהוד מדתו של אהרן הכהן היו לו ח' \nבגדים כנודע. וכן אהרן היה איש חסד כאמרו (דברים לג) תומיך ואוריך לאיש חסידך לרמוז \nשהיא ג\"כ מקבלת מהבינה שהיא על החסד אבל עיקרה בהוד. ואמר שצורת אות זה כוללת [ב' \nאותיות] שהם ד\"ו לרמוז שהיא מקבלת ג\"כ שפע מחסד שהיא ד' כדפי'. והכל עשר לרמוז שהכל \nנכלל במלכות שהיא עשירית. ואמר שלשון חי\"ת מלשון (עובדיה א ט) וחתו גבוריך תימן \nלרמוז אל דין ההוד כי הוא העיקר. ואמר כי ממשלתה בשעת לבנה מטעם כי הלבנה היא (כתר) \n[כח] במלכות וזה נכלל הכל בי' כדפי'. ודבריו סמוכים בדברי הרשב\"י ע\"ה כמו שבארנו \nבשער נ' שערים שהוד עולה למנין נ' שהם ה' פעמים ו\"ד עולה הכל נ' שעד הוד מתפשטים \nחמשים שערים וכלם מתגלים ע\"י המלכות כדפי' שם וכלל דבריו כי הצורה הרוחניות של האות \n"},{"index":12,"he":"הזה מקבלת מבינה וחסד ומת\"ת ומהוד. ויש מי שפי' כי החי\"ת רמז לשכינה הפתוחה למטה \nכדרך האשה שהיא סתומה מג' רוחות ופתוחה מרוח רביעי לקבל שפע בעלה. ועוד היא אכסדרה \nשבה משכן הנשמות. ולה שני צלעות, צלע ימין כנגד עדה מצלת וצלע שמאל כנגד עדה שופטת \nוגוף השכינה על שניהם ורוח רביעי פתוח לקבל לכל הרוצה ללמד זכות יבא וילמד והצדיק \nנתון בין שתי הכתות להצדיק ולהרשיע. ועוד ג' צדדין רמז לג' אבות זרוע ימין לצד ימין \nוזרוע שמאל לצד שמאל וגוף שהוא הת\"ת עליהם והיינו ג' ווי\"ן ויסע ויבא ויט כדפי'. \nויש מי שפי' בענין אחר וז\"ל כי ח' רומז לגבורה מלשון (בראשית לה ה) ויהי חתת אלדים \nשהיא פחד. ויש מי שפי' בענין אחר וז\"ל ח' נקראת כך ע\"ש שהיא דפוס לסבת' הגולם גולם \nרוחני וגולם גופני דמות החי\"ת שהוא צורה לכל הדברים שהם בעלי חיים הטבעיים וע\"כ נק' \nבלשון חיים. ורמז האות הזה פי' הרשב\"י ע\"ה (בזהר פנחס רנ\"ז.) במלת אחד כי החית נרמז \n"},{"index":13,"he":"בשמונה ספי' מהחכמה ולמטה עד היסוד. וז\"ל אחד א\"ח כליל ט' ספיראן דאינון א' אין \nכתר. ח' תמניא ספיראן מחכמה עד יסוד ד' מלכות וכו'. ובמקומות אחרים פי' כי הבינה \nנקראת ח' מפני שהיא שמינית ממטה למעלה וז\"ל בינה דאיהי תמינאה מי' ספי' מתתא לעילא \nע\"כ. ואפשר ליישב ולומר כי כשהבינה כוללת הח' ממטה למעלה אז תקרא חית. ואפשר חי\"ת \nמפני שהיא השפעת החיות לכל הספי' מן החכמה שהיא מקור החיות השופעת בה. ובזה נתיישבו \nונתפשרו דברי הרשב\"י ע\"ה. פרק שנים עשר באות ט' פי' בעל ס' התמונה כי האות זה ביסוד \nשהוא ט' ואמר שהמדה הזאת היא ז' למספר הימים ואם היא תשיעית למספר הספירות. והטעם \nהוא כדפי' בשער ערכי הכנויים בערך ימים. ואמר שנקרא שבת לשון מנוחה ולשון השבתה \nובטול וחרבה. ונקרא כל, לשון חמדה ולשון כלייה. ולכן לטובים טובה ולרשעי' טי\"ת \nמלשון וטאטאתיה במטאטא השמד (ישעיה יד). ומטעם זה ממשלת האות הרוחניות הזאת בככב \n"},{"index":14,"he":"שבתי. ויש מי שפי' כי הטי\"ת מורה בציורה כי בהתחבק התפארת עם המלכות בזרועותיו \nהקדושים נשארה המלכות מעוברת מכמה נשמות וכמה מלאכים ועניינים אחרים. והנה צורתה \nמורה על חבוק הזרועות וקוצה הפנימי מורה על העובר היושב במעי אמו כדפי'. ולכן \nהמעוברת יולדת לט' חדשים כמנין טי\"ת. ובראש בצד השמאל י' להראות שמשם מהיו\"ד משך \nהנהר והשפע סביב סביב. ואמר עוד שהאות הזה רמז למדת חכמה תשיעי' ממטה למעלה ומקבלת \nמהכתר כי החכמה שני לו ולכן ארז\"ל (במנחות דף ל\"ד) ט\"ט בכתפי שתים ובו נתעבר כל \nהעולם וממנו יצא כדכתיב (תהלים קד) כלם בחכמה עשית לכן היא בצורת יו\"ד בראשה \nומעוברת בהוייות העולם שנתהוו ממנה כדפי'. ויש מי שפי' ט' רומז לגבורה מלשון \nוטאטאתיה במטאטא השמד שהוא לשון כלייה שהוא מכלת הכל בדין. ויש מי שפי' בענין אחר \nוז\"ש טי\"ת היא כפופה מלפניה וזקופה מכל צדדיה וממנה מתאצלים כל הדברים שהם לבוש \nהשכל והמדעי ר\"ל הנסתר שהם נסתרים בתוכה. ובענין האות הזה בארו בזהר (תרומה דף \n"},{"index":15,"he":"קנ\"א) ענין גדול שהיא מקור החיים וזו היא סבה שיש מקום ידוע בעולם שאין מתים אנשים \nבתוכו כמבואר גם מתוך דברי רז\"ל (סוטה דף מ\"ו ע\"ב) והטעם מפני שעל אוירו תלויה אות \nט' מצירוף אותיות שבהם נברא העולם. ובשיר השירים (בז\"ח דף פ\"ג ע\"א וע\"ב) ביאר \nהרשב\"י ע\"ה הפסוק (קהלת ט יד) עיר קטנה במציאות היו\"ד שאז אין מי שישכיל בה שהיא \nנעלמת וקטנה אל השגת בני אדם ולכן ואנשים בה מעט ולכן היא אומרת (שה\"ש א) אל תראוני \nשאני שחרחרת. פי' לא תחשבו כי תשיגוני שאני נעלמת. ובא אליה מלך גדול וגו' ובנה \nעליה מצודים גדולים היינו מציאות בנין הצלע בנין שור מקף סחור לקרתא. וזהו כי הבינה \nמציאותה ל כמו שנתבאר וכאשר יקיף סביב למלכות מהל' נעשית ט' כזה. ומצאתי אומרים כי \nט' היא במלכות בסוד מציאות אור הבינה המקשטת אותה. ואין ספק כי מציאות הט' היא \nנבחרת ממציאות הה' והוא סוד (זכריה ב ט) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב: \n"},{"index":16,"he":" \nשער כז פרק יג\nפרק שלושה עשר: \nבאות י' פי' בספר התמונה כי היא המלכות מדה עשירית והיא מכוונת כנגד החכמה הנקרא \nיו\"ד כמותה. ופי' כי טעם היו\"ד כי אפילו בה אין דמיון וצורה אלא כיו\"ד קטנה נקודה \nפשוטה מצורה ודמיון כדכתיב (ישעיה מ יח) ואל מי תדמיון אל. והיא אות ברית כנודע. \nולשון יו\"ד מלשון (תהלים קז) יודו לה' חסדו כי היא מקום ההודאה וההלול כמפורסם \nמדוד. וממשלתה בשעת לבנה כי היא מדתה כנודע ואמר כי עד כאן כלל הספי' כסדרן [מא' \nועד י' רומז לי\"ס כסדרן] ומכאן ואילך כפי אשר נבאר הם שלא על הסדר. ויש מי שפי' \nהיו\"ד רמוזים בה ד' ספי' כתר חכמה בינה חסד ובארתים למעלה. ואמר שקוצה העליון שהוא \nהכתר משפיע שפע לשתי קצוות שהם לשני צדדים זה לימין וזה לשמאל שהם חכמה ובינה ולמטה \nמהם החסד המשפיע לכל חוט השדרה שהוא הוא\"ו ומשם (מושתקה) [מושקה] כל גוף האצילות \nואמר שזה פי' יו\"ד במלואה שהוא י' הראש המשפיע. והו' גוף התפארת וברית קדש. והד' ב' \n"},{"index":17,"he":"רגלין וב' דרועין והכל נכלל במלת יוד. ועוד פי' עשר ספירות י', שש קצוות ו', ארבע \nרגלי המרכבה ד'. אשר אין מספר לגדודיו ע\"כ. ויש מי שפי' י' רומז לחכמה שנקרא י' \nשהוא גולם בלא צורה. ויש מי שפי' בענין אחר וז\"ל י' היא צורה רוחניות מקבלת שפע \nוברכה ונעשית השוואה לכלם וכלם יונקות ממנה והיא קובצת כלם ונעשית כמו דמות צורה \nזקופה דוממת ויושבת בראש ונעשית ראש לכלן והיא עם כלן וחוץ לכלן והאותיות האחרות הם \nנסתרות בהיפוך תכליתן עד השי\"ן שהוא קשר של תפילין כי כך אמר שכ\"ב אותיות והשוואתם \nוהכנתם ואותיות הפוכות משתנות בהם כלם הם וא\"ו קשורות זו בזו לגמור פועל ולהכין \nמעשה וזהו קשר של תפילין ר\"ל שכלן הן דבקות בכח השי\"ן ומכח התי\"ו ונעשית אלף ראש \nלכלן והיו\"ד כלל כלן והכל מורה על קומתו של הקב\"ה וז\"ש (שמות לג כג) וראית את אחורי \nופני לא יראו תרגומו ותחזי ית דבתראי. כלומר תשיג מה שידבק בי ויתחבר אלי הכל ברואי \n"},{"index":18,"he":"גמור (אבל מה שהיה קודם סבת מציאותי לא תוכל להשיג כדי שלא תאמר עלי כאשר (על) כל \nהאחרים עד שנאמר פ' יצא ממקום פ' ופלוני ממקום פלוני היה ונמצא יחודי חול. ומקום \nהקדושה בלוע כמו החרב הבלוע בתוך נרתיקו עכ\"ל). ולנו כבר נתבאר במה שקדם שהיו\"ד היא \nבחכמה וכן לפי המציאות פעמים במלכות ובזרות פעמים היא בבינה. עוד פי' הרשב\"י ע\"ה כי \nביו\"ד ג' קוצים וז\"ל בתקונים (תקונא ה' דף י\"ח.) יו\"ד בכל אתר קוצא דיליה לעילא \nוגיו דילה באמצעיתא וסופא דילה לתתא כללא דאתוון גופא לתרווייהו וקוצא דילה לתתא \nברזא דנקודי עכ\"ל. וכוונתו שג' ראשונות נכללות ביו\"ד שהם טעמים בכתר ונקודות בחכמה \nואותיות בבינה וזה מבואר ויתבאר בשער הזה ובשער הנקודות ובשער הטעמים בעזר הצור \nוישועתו. והם סוד ג' מוחות הנרמזים בחכמה שהם ג' יודי\"ן שבשם בן ד' במלוי יו\"ד ה\"י \nוא\"ו ה\"י. וע\"ז נאמר (ישעיה מד ו) אני ראשון בסוד קוצא דלעילא יו\"ד קדמאה ואני \n"},{"index":19,"he":"אחרון בסוד קוצא דלתתא יו\"ד תליתאה. ומבלעדי אין אלהים בסוד האמצע קוצא מציעאה יו\"ד \nתניינא. וכל זה נרמז בסוד היו\"ד והיינו ממש סוד אלף קוצא לעילא וכו'. עוד רומזת הי' \nי\"ג מדות של רחמים שבתוך הכתר המתגלים באמצעות החכמה והיינו י' כללותה עשר וג' \nיודין הרי הם י\"ג מכילין דרחמי: \n \n"}]}
