{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-31","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":31,"title":"פרק שלישי:","hebrewTitle":"פרק שלישי:","segments":[{"index":1,"he":"פרק שלישי: \nאחר שנתעסקנו בפרקים הקודמים בענין כללות הספי' ועניינם אל ההנהגה. עוד נוסיף ביאור \nבמהות המושג בהם אל המקובלים קבלה איש מפי איש עד מרע\"ה מפי הגבורה. הספירה האחד \nהוא הנאצל הא' והוא כ\"ע אשר בערך הנאצלים אשר למטה ממנו אין בו חוסר כלל ולא גירעון \nכלל אלא הוא רחמים פשוטים מבלי תערובות דין כלל. א\"כ איך אפשר להיותה כלולה מיו\"ד \nכי הכללות מורה שיש בה צד גבורה שהוא דין ואנו אומרים שהיא פשוטה מבלי תערובת דין \nכלל. ואפשר לזה להשיב על כמה פנים. הראשון הוא כי לא יוכרח שיהיה כלול מהגבורה \nבבחינת הדין אבל יהיה כלול מהגבורה בבחי' העושר אשר תחת יד הגבורה. כמו שאחז\"ל (ב\"ב \nדף כ\"ה ע\"ב) הרוצה להעשיר יצפין. ועניינו כנגד הגבורה אשר שם הזהב. וכן עניינים \nכאלה אשר הם רחמים והם מפעולת הגבורה. כמו הגשמים שהם מצד הגבורה והם רחרים לעולם. \nוכן היות האדם גבור כובש את יצרו אותה הגבורה יהי' מצד הרחמים הגמורים אשר לא נמסר \n"},{"index":2,"he":"ביד יצרו בכח הגבורה שהגבירו על שונאו. וכן ביארו בתקונים (בתז\"ח דף קי\"ד ע\"ב) וז\"ל \nבירחא חמשאה יהיב ביה תוקפא דגבורה לאתגברא על יצר הרע מסטרא דשמאלא דלא שליט ביה \nוכו' ע\"ש. ועם היות כי זה נדרש שם לענין אחר, עכ\"ז יצא לנו מתוך דבריו כי היות האדם \nמתגבר על יצרו הוא מצד הגבורה. ועוד יש להם פעולות אחרות כאלה וכאלה טובות ונעימות. \nומצד בחינת הגבורה בפעולות האלה הכתר נכלל ממנה. וכאשר תתעורר הגבורה הנה ישפיע \nהכתר בצד הגבורה אשר לו, ואפי' אם תשפיע פעולת הרחמים כמו שפע העושר או התגברות \nלמטה הנה מכ\"ע השפע ההוא יגביר הגבורה באופן שיהיה בה חוזק ואמיץ כח לפעול. ואע\"פ \nשזה הענין יהיה אל הכתר במקרה כי עיקר השפעתו לרחמים היתה, עכ\"ז בגבורה מצא מין את \nמינו ונתעוררה על ידו הגבורה לפעול. עוד אפשר להשיב ע\"ד אחרת כי אמת הוא שהכתר אינו \nפועל אלא רחמים זהו כחו הגם שהוא נכלל מהגבורה עכ\"ז יש בו כח לבטל הגבורה ההיא \n"},{"index":3,"he":"ולהכניעה אל הרחמים ולא מפני זה יוכחש היותה כלולה מעשר. כאשר הענין בהיסודות שלא \nמפני היות הגשם ההוא מורה על החום בלבד או על הקור בלבד נחייב שהוא פשוט ואינו \nמורכב מארבע יסודות כלל. אלא נאמר שהוא מורכב מד' יסודות ומפני תגבורות יסוד המים \nשבו לא יפעלו בו שאר היסודות ויתראה בו הקור לבד. וכן הענין כאשר יתראה בו החום \nסבתו תגבורת האש כמו שפי' הרמב\"ם ע\"ה בלשונו שהעתקנו בפ' הקודם. ועד\"ז בספירת הכתר \nאעפ\"י שיהיה בו כח הגבורה לא יפעל דינה כמקרה היסודות שפי'. עוד נוכל לתרץ ע\"ד אחרת \nוהוא יותר קרוב אל האמת ועיקר. והענין מפורסם הוא שבא\"ס הפשוט הוכרח בו היות שם \nמציאות ע\"ס כאשר נבאר בשער הצחצחות. ועתה למה לא יקשה עלינו שנמצא לפי\"ז האלוה \nהפשוט מורכב מהרכבה גדולה כזאת מע\"ס שמכללם הגבורה כח הדין והגדולה כח החסד. והאמת \nשאין הרכבה גדולה מזו. ואין כן חק האמונה העקריות הקבועה בלב המאמינים. שעיקר \n"},{"index":4,"he":"האמונה להאמין שהא\"ס הוא אחד פשוט תכלית הפשיטות בלי שום הרכבה. א\"ו תשובת שאלה זו \nבצדה כי ח\"ו אין כונתינו באמרנו שמציאות הספי' בא\"ס שיהיה מציאותם למעלה כדרך \nשמציאותם למטה. אלא למעלה הם פשוטות תכלית הפשיטות ומתייחדות בעצם השרשים תכלית \nהיחוד והם דקות רוחניות תכלית הדקות עד שלא יתיחס בהן רבוי ושנוי ודין ורחמים \nונאריך הדבור בהם בשער הצחצחות. ועתה אחר שהכתר הוא הנאצל הראשון אין בינו ובין \nהמאציל כ\"א שזה עילה וזה עלול ממנו. ולפי השיעור שחוייבנו להפליג בענין הספירות \nשבא\"ס. על דרך ההוא חוייבנו להפליג בענין הספירות שבכתר, כי כפי רדתם מאת פניו כן \nיתגלו הדברים והפעולות וכפי קרבתם אל מקורם כן יתעלמו ויסתתרו. ולכן אע\"פ שהכתר \nכלול מעשר אין הכונה שיהיו העשר פועלות דין ורחמים כפעולתם במקומם אלא הם מקורות \nנעלמים. ועד\"ז היא מציאות אצילות הדין להשואלים מהיכן יצא הדין כמו שנבאר בשער זה \n"},{"index":5,"he":"בפי'. זהו הנמסר אל שכל האנושי להשיב בשאלה. אמנם הקבלה הכרחנו היות הכתר תכלית \nהרחמים כדכתיב (דניאל ז ט) ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חוור. ואין שפעו אלא רחמים \nפשוטים ואיהו יתיב על כורסייא דשביבין דנור לאכפייא לון וכן פי' הרשב\"י ע\"ה באדרא \n(דנשא קכ\"ח ע\"ב). אמנם הדין נפעל בהסתר פניו ח\"ו והסתלקות שפעו מן הספירות אז הדין \nיפעל מעצמו, כי התעוררות קו הדין יתגבר על קו הרחמים, וגבורה שבכל מדה ומדה תתגבר \nועל ידה תפעל הדין. אמנם גבורה שבכתר היא להפך להכניע הדין והיא מצחא דמלכא כי \nבהתגלות מצח הרצון הדינין מתבטלין כדפי' הרשב\"י באדרא (שם דף קכ\"ט.) ונבאר שם ב\"ה \nבס' אור יקר. אמנם ימשך מזה קושיא עצומה כי נמצא פעולות הדין נפעל ע\"י ט' ספירות \nלבד וזה אין ראוי. ונשיב כי הסתלקות והסתר פני הכתר מן המדות כדי שתפעל הדין זה \nנקרא שתוף שמשתתף הכתר אל הדין. וכן פי' הרשב\"י שם באדרא. והיינו פי' המאמר שפי' ר' \n"},{"index":6,"he":"מנחם רקאנטי כמו שהעתקנו בשער עצמות וכלים בפ\"ב וה' המטיר על סדום וכו'. וכן ענין \nמשל העליות שפי' שם בפ\"ד. ואין דוחק באמרנו כי סלוק והסתר פניו נקרא שתוף אל הדין, \nשהרי מוכרחים אנו לומר קרוב אל ענין זה אל הא\"ס שאם היה מתפשט בכל הספי' לא היה דין \nכלל, וא\"א לומר שאין הדין נפעל על ידו, שא\"כ נמצא אין העונש על ידו ח\"ו וזהו סילוק \nההשגחה. אמנם הסתר פניו וסילוק השגחתו מספירותיו הוא שיתופו אל הדין. ויש להקשות \nשא\"כ שהוא מסלק השגחתו ועצמותו מן המדות א\"כ נמצא שיש פעולות לספירות זולתו שהרי הם \nפועלת דין בהסתלק השגחתו. לכן נשיב שודאי יש בחינות שונות אל השגחתו בספירות. הנה \nבהיות הענין רחמים גמורים ושמים זכו לפניו הוא מתגלה במדותיו גלוי עצמי עד שכולם \nמתיחדות תכלית היחוד. אמנם בהיות השמים לובשים קדרות מסתלק השגחתו מן הספירות ולא \nמכל וכל אלא הוא מגלה האור בהם ע\"י אמצעי ע\"י הבינה בשש קצוות מצד הגבורה והשפע \n"},{"index":7,"he":"וההשגחה מועטת עד שהדין נפעל. וזהו סוד (ירמיה לא ב) מרחוק ה' נראה לי, וכן (תהלים \nי יא) למה ה' תעמוד ברחוק, שאין האור מתגלה כראוי והיינו תעלים לעתות בצרה, וזהו \nסבת הדין והווייתו לפי האמת. ותיקונו [הוא ע\"י התשובה] בסוד גלוי ההשגחה והארת האין \nסוף ע\"י הכתר בספירות. וזהו סוד השפע והרחמים הנשפעים שעל ידו הדין יתוקן ועינים \nרוחצות בחלב כאשר יתבאר בע\"ה בפ\"ה. עוד במציאות ספירה זו עם היותה נעלמת תכלית \nההעלם עד שמרוב התעלמותה נקרא החכמה ראשית ההתגלות כמו שבארנו בשער אם הא\"ס הוא \nהכתר פ\"ג. עכ\"ז גלו לנו חכמינו וזקנינו שקבלו מנביאינו היות בספירה זו תר\"ך עמודי \nאור כמנין כת\"ר. והמגלה הראשון אל העניין הזה הוא רבי נחוניא בן הקנה בתפלתו הנחמדה \nוז\"ל שם אקראך בשש מאות ועשרים עמודי אור שהם ראש מילולך, שהם תיקון לרום מעלתך, \nומהם יתמשך החיות בכל הספירות, ועומדים זה בצד זה כנשמה בתוך הגוף, והם מלאים \n"},{"index":8,"he":"מבפנים ומבחוץ ובחיצון, יהו\"ה יהו\"ה יהו\"ה, והם נחקקים כדמות זכר ונקיבה, ומתהפכים \nלתפארת וממלכה בצירוף רום קומתם, ואין לדקותם תכלית, והן חלקים שאינם מתחלקים כלל, \nומתנשאים במאמר ומכלל וחשבון, יוצא מעיין השלהבת שהוא עד אין חקר ואין מספר, מאורה \nהמתעלמת בתוספת החשך המסותרת, והיא המציאות הידוע לכל המשכילים, בי\"ג מיני תמורה, \nשהם גלוים ונעלמים מונחים על הכתר ממש, מצפ\"ץ מצפ\"ץ ת\"ך גספ\"י פסטפ\"ט תג\"ל תומ\"י \nפג\"ש סח\"ק פתי\"א טה\"ג סח\"ק כתכומ\"י טב\"ת זפ\"ט פוב\"ז פסנת\"ץ פטד\"ץ עכ\"ל. ופיר' אקראך \nבשש מאות ועשרים פי' קריאה מלשון השפעה כענין (תהלים מב ח) תהום אל תהום קורא לקול \nצנוריך. וכמו (ישעיה ו ג) וקרא זה אל זה ואמר, ות\"י ומקבלין דין מדין. והנה אקראך \nוכו' ירצה אשפיע שפעתך בשש מאות וכו', שהם ראש מילולך פי' תחילת ההתגלות אל הא\"ס \nואעפ\"י שאינן מושגים אלינו. ולפי שהדיבור הוא משל אל הגלוי מפני שלמעלה בא\"ס לרוב \n"},{"index":9,"he":"ההעלמו הדיבור אסור בו לכן אמר כי תר\"ך הם ראש מילולך פי' ראשית הדברים הנאצלים \nהנכנסים בדיבור. או ירצה אקראך בשש וכו' ר\"ל אקראך ואכנה אותך בשם תר\"ך עמודי אור \nכי ידוע שבאין סוף אין שם שיגבלהו כמו שביארנו בשער אם הא\"ס הוא הכתר פ\"א בס\"ד. \nוהנה שם הא\"ס הוא האצילות כלו בכלל כמו שהשם מורה על הענין המכונה בשם ההוא כן \nהאצילות כלו מורה על הא\"ס. וכמו שהשם הוא כמו בית אחיזה על הנדבר כאלו נאמר שאין \nמציאות לדבר על פלוני אם לא שנכנה לו שם פלוני וע\"י השם ההוא יהיה לנו מקום לדבר \nבדבר ההוא, כן בהא\"ס אין מקום לדבר בו אם לא מצד בחינת האצילות וגלויו והוא מקום \nבית אחיזה לו. לכן אמר שהם ראש מילולך הוא מקום התחלה וראש הדיבור בהאין סוף שמשם \nולמעלה אין מקום אל הדיבור ותחילת הדיבור הוא מתר\"ך מכת\"ר ולמטה. שהם תיקון לרום \nמעלתך. פי' כבר נתבאר באדרא דנזיר והעתקנו לשונו בשער סדר האצילות פ\"ד שהאצילות הוא \n"},{"index":10,"he":"תיקון אל המאציל מאחר שאין השכלה במאציל אלא ע\"י הנאצל א\"כ תיקונו הוא האצילות \nוגלויו הוא יופיו אחר שחפצו בגילוי הגילוי לו ליופי ולמעלה. או ירצה שהם תיקון פי' \nהעמודים האלה הם יופי וקשוט ותיקון הכתר שהוא רום מעלת האין סוף לפי הנגלה אלינו. \nומהם יתמשך החיות פי' מן העמודים האלה נמשך האור והשפע שהוא חיות הספירות כלם, כי \nאור הא\"ס הוא המחיה והמזון לכל הנאצלים, והנאצלים נהנין מזיו ואור המאציל כמו \nשביארנו בשער סדר עמידתן פ\"ח. ולפי הנראה היות העמודים האלה צנורות ומקורות לספירות \nששואבין אור מהא\"ס. ועומדין זה בצד זה כנשמה בתוך הגוף. פי' הנה העמודים האלה בכתר \nהם כסדר זה שהם זה בצד זה והם זה בתוך זה כנשמה בתוך הגוף כן נמצאים בעניני סדרם \nזבת\"ז. נמצאו זה בצד זה ונמצאו שהם כנשמה בתוך הגוף זה בתוך זה כסדר הספירות שפי' \nבשער סדר עמידתן בפ' ד' ובפ\"ז. ואמר זבצ\"ז כי בערך הספירות זה בצד זה הם כאשר נראה \n"},{"index":11,"he":"כי הנקודה האמצעיות הם ספירות (ע' בעסיס רמונים) נמצאו שהם זה בצד זה. ולפי האמת \nכאשר נראה להעריכם בעצמם הם זה בתוך זה כמו הנשמה בתוך הגוף שזה עילה לזה וזה עלול \nמזה כערך הספי' בעצמם שהם נבדלות מה שבין עילה ועלול כן הבדל ערך העמודים האלה. והם \nמלאים מבפנים ומבחוץ ובחיצון פי' כי כל עמוד ועמוד יש בו ג' מיני שפע שהם מבפנים \nומבחוץ ובחיצון. פי' הם מלאים מבפנים דהיינו עצם העמוד ובחינת עצמו, ומבחוץ הוא \nבחי' עילתו דהיינו אור המקובל אליו מלמעלה, ובחיצון הוא בערך בחינתו המשפעת. והם \nעתה שלשה בחינות, האחד בחינתו העצמי שהוא מהות העמוד בעצמו, והשני בחינתו מצד קבלתו \nשהוא לפי האמת מבחוץ של עצמותו עם היותו משובח מעצמותו, השלישי בחיצון שהוא בחינתו \nבערך מה שמשפיע אל זולתו והוא לפי האמת נקרא חיצון מפני שיוצא חוצה ממדרגתו \nומפנימתו שהוא בחי' עצמותו. והנה ג' בחינות האלה הם הא' בערך העילה אשר לו והשני \n"},{"index":12,"he":"בערך עצמו שהוא העלול מן העליון ממנו והשלישי בערך עלולו אשר למטה ממנו. והיינו \nמבפנים שהוא בחינת עצמו ומבחוץ בחי' עילתו ובחיצון בחינת העלול ממנו והם ג' מיני \nשפע. והאור השופע על כאו\"א מהעמודים ידו\"ה ידו\"ה ידו\"ה. פי' כבר נודע כי שם בן ד' \nכולל כל הע\"ס ויתבאר בשער שם בן ד'. וידוע כי כל עמוד ועמוד הוא כלול מע\"ס לפי שאין \nענף וענף בספיר' שלא יהיה כלול מי' ולכן אחר שהם שלשה בחינות בכל עמוד ועמוד נמצא \nשהם שלשה פעמים י\"ס כי כל בחינה כלולה מעשר והן שלשה שמות שם בן ד' שהם ידו\"ה ידו\"ה \nידו\"ה. והם נחקקים כדמות זכר ונקבה פי' כי שמות האלה הם חקיקתן וציורן דהיינו \nאצילותן בדמות זכר ונקבה. והענין כי הבחינה שהיא בערך מה שמקבלת דהיינו הבחי' הנקרא \nלעיל מבחוץ היא בחינת זכר משפיע אל בחי' עצמותו הנקרא לעיל מבפנים. א\"כ נמצאו ב' \nשמות העליון זכר והשני נקבה משפיע ומושפע. וכן בחינת עצמו הוא זכר משפיע אל בחינתו \n"},{"index":13,"he":"המושפעת שהיא המכונה לעיל בחיצון. ולכן נמצא ג' שמות ג' בחינות ענינם וחקיקתן כדמות \nזכר ונקבה. ומתהפכים לת\"ת וממלכה וכו'. פי' כי הבחינה הראשונה שהיא המכונה בחוץ \nלמעלה והבחינה השנייה שהיא המכונה בפנים אמרנו שהם זכרים והאחרונה שהיא בחיצון היא \nנקבה, אמר שהם מתהפכין לת\"ת וממלכה דהיינו זכר ונקבה כי הבחינה האחרונה החצונה של \nהעמוד הזה היא משפעת בראשונה שהיא החוץ על עמוד התחתונה נמצאו שנתהפכו הבחינות כי \nמה שהוא זכר נתהפך אל נקבה ומה שהיה נקבה נתהפך לזכר כי הבחינה האחרונה הוא זכר אל \nהראשונה של העמוד אשר תחתיו שהיא מקבלת ממנו. בצירוף רום קומתם ואין לדקותם תכלית \nפי' ההתהפכות והוא כאשר יצטרפו כלם כסדר רום קומתם שהם זה על זה נמצא הבחינה \nהאחרונה של העליון מהם הוא זכר אל הבחינה הראשונה של השני אשר למטה ממנה וזהו כאשר \nנעריכם בערך צירופם יחד ובערך רום קומתם זה על גב זה כמבואר. ואין לדקותם תכלית פי' \n"},{"index":14,"he":"אעפ\"י שאמרנו בהם כל אלו החלקים אין הכונה ח\"ו על שיש בהם גשם המתחלק כלל ועיקר כי \nאדרבה הם דקים ורוחניות תכלית הרוחניות מפני קורבתם אל מקורם שאין לדקותם תכלית, \nואעפ\"י שנשפוט בהם חילוקים ובחינות לא שהם חלקים מתחלקים ח\"ו אלא הם חלקים שאינם \nמתחלקים אלא בערך עלה ועלול כדרך שהפלגנו בספירות. וראוי להפליג יותר ויותר בענין \nהעמודים מפני שהן חלקים ובחינות של ספירה אחת, ועוד מפני שהם בספירה הזאת שהיא דקה \nורוחניות נאצל ראשון מיוחד במאציל כנודע. ועוד לנו פי' בלשון הזה ויתבאר בפ\"ה בעזרת \nהצור: \n \nשער ח פרק ד\n"}]}
