{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-58","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":58,"title":"פרק שלישי:","hebrewTitle":"פרק שלישי:","segments":[{"index":1,"he":"פרק שלישי: \nכל הנתיבות האלה נקראים שכליים. והכונה כי ההשכלה הוא בחכמה. וזהו שאנו אומרים \nבתפלה דעה בינה והשכל שהם דעת ותבונה וחכמה ממטה למעלה. ולפי שאלו הנתיבות נמשכים \nמחכמה לכן נקראים על שם מקורם שכליים כי כל השכלה היא בחכמה כמו שנבאר בשער ערכי \nהכנוים בערך משכיל: \nנתיב הא' נקרא שכל מופלא. פי' רבי יוסף מלשון (דברים טז ח) כי יפלא כתרגומו ארי \nיתכסי. ופי' שכל נעלם ונסתר ואינו מושג לזולתו כמו עלות העלות. ואמר שכל הנתיבות \nכלם כלולים בו בדרך כלל, וזה טעם פל\"א אל\"ף כמו שצורת הא' כולל כל האותיות כן הנתיב \nהזה כולל כל הנתיבות כלם, ונקרא קדמון כי הוא קודם לכל הנמצאות. והרשב\"י ע\"ה \nבתיקונים (תקונא ל' דע\"ג ע\"ב) וז\"ל נתיב קדמאה עליה אתמר נתיב לא ידעו עיט ולא \nשזפתו עין איה. מאי עין איה, אלא מאינון מלאכים דאמרינן איה מקום כבודו להעריצו. כד \nאיהי בהאי נתיב לית לון ידיעא בה דאיהי סתימא מחיוון דמרכבתא עכ\"ל. והכונה כי כאשר \n"},{"index":2,"he":"תעלה האבן הראשה אל בית אביה בסוד החכמ' אל הנתיב הזה, אז היא הסתלקות שפעם והעלם \nשכינתא מהם מכל וכל עד ששואלים איה מקום כבודו להעריצו. שהיא השכינה הנקרא כבו\"ד על \nשם הל\"ב. ומטעם הזה נקרא נתיב הזה מופלא לרוב העלמו כנדרש. עוד נקרא מופלא, פי' \nמוכתר בכתר הנקרא מופלא ומכוסה. ובזה הנתיב הנעלם הוא בחינת יחוד החכמה בכתר ולפיכך \nנק' מופלא. ואין ספק שהנתיב הזה הוא עצם החכמה בעצמה. ר\"ל עצמותה של חכמה משא\"כ \nבשאר הנתיבות שהם ענפים המתפשטים מחכמה. ולכן הנתיב הזה הוא כולל כל הנתיבות והוא \nנקודה שכלם שואבים ממנה מפני שהוא עילה לכל הנתיבות. ולכן הוא סבת קיומם. וע\"י \nהנתיב הזה הוא יחוד החכמה עם הבינה ולא יחוד אלא זווג ממש. וכן בארו בזהר פ' אחרי \n(דס\"א ע\"ב) וז\"ל ת\"ח כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. האי נהרא אתפשט בסטרוי \nבשעתא דאזדווג עמיה בזווגא שלים האי עדן זווגא בההוא נתיב דלא אתידע לעילא ותתא. \n"},{"index":3,"he":"כמה דכתיב נתיב לא ידעו עיט וכו' עכ\"ל. והעתקנוהו בארוכה בשער ח' פי\"ז. ולעניננו \nמתבאר מתוכו היות יחוד העדן שהוא חכמה עם הנהר שהוא בינה ע\"י הנתיב הנעלם. ואין \nלהקשות ממה שפי' בשער הנז' שייחוד החכמה והבינה ע\"י הדעת. מפני שהדעת והנתיב הזה \nהכל ענין אחד, כי הדעת עיקר המשכתו היא מבחינת החכמה עם הכתר שהוא הנתיב הנזכר \nכדפי' בשער ג' פ\"ח שאמר שם בענין המוח השלישי הנמשך מלמעלה לרישא דזעיר אנפין \nיעו\"ש. וכן אפשר לומר כי בעלות הדעת אל הבחינה הזו שהוא הנתיב הזה הוא מייחד אותם. \nוע\"י הנתיב הזה היה אצילת כל האצילות שהוא נכלל בשם בן ד' יהו\"ה שהם חכמ\"ה בינ\"ה \nת\"ת מלכו\"ת. וכן נרמז בפסוק בראשית אשר הרמז בו חכמה מכתר בכתר ברא אלקים זו בינה, \nאת השמים זו היא תפארת, ואת הארץ זו היא מלכות. עוד אמר והוא אור מושכל קדמון. פי' \nאור מורכב מב' בחינות של ב' ספירות שהם כתר וחכמה, ולכן נקרא מושכל מצד החכמה כדפי' \n"},{"index":4,"he":"לעיל וקדמון מצד הכתר שהוא הנקרא קדמון. והוא כבוד ראשון פי' כל הנקרא כבוד הוא מצד \nכללות הל\"ב כדפי' לכן הנתיב הזה מפני שהוא כולל כל הנתיבות נקרא כבוד. אמנם הוא \nהראשון והסבה לכל הבא בשם כבוד כי ממנו מקור הל\"ב כדפי'. ויש חילוק בין כבוד ול\"ב \nכאשר יתבאר בשער ערכי הכנויים בערך כבוד ובערך לב: \nנתיב הב' (בזהר) [בתקונים הנ\"ל] פי' הרשב\"י בנתיב זה וז\"ל נתיב תניינא ורוח אלקים \nמרחפת על פני המים. מאי ורוח, אלא בזמנא דשכינתא בגלותא, האי רוח נשיב על אלין \nדמתעסקין באורייתא בגין שכינתא דאשתכחת בינייהו. והאי רוח אתעביד קלא וכו' עכ\"ל. \nכוונתו לומר כי הרוח הזה הוא המשפיע על השכינה והמאיר אותה ומלחלח אותה ממימי החסד \nוע\"י כך מושפעים בעלי תורה שהשכינה שרויה ביניהם. וע\"כ קראו לנתיב הזה שכל מזהיר \nשפירושו מזהיר השכינה מזוהר החכמה. ורבי יוסף אמר כי מטעם שהנתיב הא' נקרא אי\"ן \nואין להויה ולבריאה התגלות בו אלא מנתיב השני שהוא י\"ש, לכן נקרא הנתיב הזה כתר \n"},{"index":5,"he":"הבריאה. ונראה שנקרא כן, מטעם שבנתיב הראשון ענין האצילות כדפי' למעלה, והנתיב הזה \nלהאיר המלכות כדפי' ויתבאר, לכן נקרא כתר הבריאה כי המלכות היא כתר לבריאה והיא ראש \nלכל הנבראים. כי כל עצם הבריאה לא נבראת אלא ממנה, כמו שיתבאר בשער אבי\"ע. וזהר \nאחדות השוה. כמו שפי' שהוא זוהר אל המלכות הנקרא אחדות השוה, מפני שהיא משוה המדות \nומייחדם וקושר אותם. ויש אומרים אחדות השוה כ\"ע, כי הוא אחד שוה מכל צדדיו והוא \nהאחד שאין במה שלמעלה ממנו אפי' מנין האחד כדפי' בשערים הקודמים. והנתיב הזה השני \nהוא זוהר הנמשך ממנו והמתנשא לכל לראש. אם בכתר פירושו שהכתר שהוא אור האמיתי השוה \nוהזהר הזה נמשך ממנו והוא לכל לראש כמבואר. אם במלכות ג\"כ יתבאר שעליה נאמר לך ה' \nהממלכה והמתנשא לכל לראש. ופי' כי ע\"י נתיב הזה מתנשא על כל לראש. מפני שהנתיב הזה \nהוא יש מאין. ועל ידי הנתיב הזה הוא השבתת הקליפות והכנעתם והעברת גילולים מן הארץ. \n"},{"index":6,"he":"וזה ביאר הכתוב באמרו והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך. הם ג' קליפות קשות שהם כנגד ג' \nגווני הקשת, כאשר נבאר בשער התמורות פ\"ו. ואמר שהארץ שהיא המלכות היתה מתלבשת \nבקליפות האלה. אלא שהנתיב השני שהוא רוח אלקים הוא מרחף על פני המים מימי החסד \nלהיות חוט של חסד משוך על אסתר להעביר ירקרוקת הדין מעל פניה ועל ידה מתבערים \nהקליפות. אלו הן קצור דברי הרשב\"י ע\"ה בתיקונים הנ\"ל. וקרא הרשב\"י ע\"ה הנתיב הזה \nרוח הקודש מפני שהמלכות מצד החכמה נקרא רוח הקדש כאשר יתבאר בשער ערכי הכנויים. \nוהוא ע\"י הנתיב הזה הנמשך מחכמה עליה. וכן אמר שם כי הנתיב הזה הוא רוח ה' הנמשך על \nמשיח רוח חו\"ב רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה': \nנתיב הג' נקרא שכל מקודש. כבר בארנו בשני הנתיבות הקודמים כי האחד מהם הוא שכל \nמופלא נדמה למאציל, והב' שכל מזהיר דומה אל הכתר, כמבואר בשני הנתיבות הקודמים. וזה \nהג' דומה אל החכמה ולכן נקרא שכל מקודש כי כל קדש הוא בחכמה. כי סדר הנתיבות י' \n"},{"index":7,"he":"ראשונים כנגד י\"ס. וכ\"ב כנגד כ\"ב אותיות כאשר נבאר. ומפני שכל אחד מהספירה שלמטה \nהיא מראה למה שלמעלה הימנה, לכן הנתיב הראשון מודיע גדולת המאציל ולכן בו ענין \nהאצילות כמבואר, והנתיב השני מודיע כח הכתר, והג' מודיע כח החכמה. וכן על זה הסדר \nעד תומם. עוד אמר והוא יסוד החכמה הקדומה להורות על הנדרש. כי הנתיב הראשון היא \nהבחינה המתייחדת עם הכתר שהוא בכתר. והנתיב השני בחינת עצמותה מודיע ומראה גדולת \nהכתר. והג' בחינתה המשפיע כנגד בינה, מודיע עצמות ופנימיות ויסוד החכמה. עוד אמר \nהנקרא אמונה אומן. פירוש אמונה נקרא הבינה והיא אמונה ומגודלת מהחכמה. והחכמה אומן \nומגדל שלה. או אפשר שיתיחס אמונה במלכות שגם היא אמונה ומגודלת מהחכמה, כאשר נבאר \nבשער המציאות. ובדברי הרשב\"י (שם) ויאמר אלקים יהי אור. יהי אויר, אור י'. וכד האי \nנקודה אתעטפת בהאי אור ואתעבידת אויר, מהכא אתמשכו כל ההויות עכ\"ל. ופי' כי בריאת \n"},{"index":8,"he":"העולם היה ע\"י החכמה ומקרא מלא הוא (תהלים קד) כלם בחכמה עשית. אמנם הכל היה ע\"י \nהבינה כמבואר בפרק הקודם. והענין שהיתה החכמה מתלבשת בבינה. ועל ידי הבינה היו \nההויות נמשכות והם ה' אורות בפסוק זה הרמז אל הבינה שהיא ה' ראשונה של שם. וכן ביאר \nהרשב\"י בדרוש הזה שם. ולבישת ועטיפת החכמה בבינה, ירמוז אויר שהוא י' שהיא חכמה \nמתעטפת באור שהוא הבינה. ומטעם שהכתר מתייחד עמהם ומאיר בהם בשעת יחודם והוא כולל \nאת שתיהם יחד לכן ירמוז בו אויר. ונקרא ג\"כ מגדל הפורח באויר שהוא פורח ושוחה על \nשתיהם. עם היות שג\"כ יתיחס שם זה אל הבינה, מפני שהתפארת ג\"כ נקרא אויר כאשר נבאר \nבשער ערכי הכנויים. והכונה כי ע\"י הנתיב הזה ימשכו ההויות בעת יחוד הבינה והחכמה: \nנתיב הד' נקרא שכל קבוע וכו'. ופי' ר' יוסף ז\"ל כל הכחות בו הם נתאצלו ממנו בדקות \nהאצילות. כדרך שצורת הבנין בדקות ציורו במחשבת הבנאי והצורה הדקה ההיא הוא סבת \n"},{"index":9,"he":"הבנין, כן הדבר בנתיב זה דקות האצילות אשר בו הוא סבת המשכת האצילות המתגלה בכח \nהמאציל הקדמון. פי' כי הנתיב הזה בכח הנתיב הראשון הנקרא קדמון. וכבר נתבאר שהנתיב \nהזה הוא מגלה מה שבתוך הבינה. והנה בבינה הם הספי' בדקות ר\"ל ו' קצוות. ובכתוב וירא \nאלקים את האור. הנה האור הזה הוא תפארת. כי שני המאורות הקודמים, הם גדולה וגבורה. \nואמר שהנתיב הזה הראה ותקן טעם האור הזה שהוא הכולל ו' קצוות כנודע. ועם זה הנתיב \nהיה נגנז האור לצדיקים לעתיד לבא, ונודע כי אור הצדיק הוא התפארת ונגנז לעתיד לבא \nשהוא הבינה. כל זה הוראה גמורה על כונתינו: \nנתיב הה' נקרא שכל נשרש. הכונה שהנתיב הזה שרשי המלכות קבועים בו מפני שעקר המלכות \nהוא מהחכמה כי שם ביתה ושם שרשיה ומשם מציאותה הנרמז ביו\"ד כאשר יתבאר בשער \nהמציאות. ולפיכך תחלת לקיחתה מן האדם במציאות הצלע הוא מן הנתיב הזה. והנה לפי דרך \nהנתיבות הנתיב הזה מגלה מה שבחסד. ונודע כי ע\"י החסד היתה ענין לקיחת הצלע כמו שפי' \n"},{"index":10,"he":"הרשב\"י ע\"ה ונבאר אותה בשער המיעוט פ\"ד. ונקרא נשרש מפני ששרשי המלכות לקיחתה היתה \nממנו כמבואר. והמלכות היא נקרא אחדות השוה כדפי' לעיל בנתיב ב'. ונקרא נשרש לשון \nנפעל מפני שהוא פעול משרשי המלכות והוא המיוחד בעצם הבינה. וכבר נתבאר כי הנתיב \nהקודם הוא מגלה כח הבינה, והנתיב הזה מגלה כח החסד. הנה נמצא מיוחד בעצם הבינה \nביחוד החסד עם הבינה. ובזולת זה הנתיב הזה רמז במלכות והנתיב הקודם רומז בתפארת. \nא\"כ נמצאו מיוחדים שניהם ביחוד תפארת ומלכות. ובכתוב ויבדל אלקים בין האור ובין \nהחשך, כי האור הוא תפארת והחשך היא מלכות, ובו היתה הבדלתם כדפי'. ולהרשב\"י בו דרך \nאחרת. הנתיב הזה מבדיל בין האור החסד, והחשך אשר בגבורה. כי מצד החשך [שבגבורה] אין \nהכרעה כלל אלא נבדל מן הקדושה כדפי' בשער הגוונים פ\"ג. והוא המבדיל בין טומאה לטהרה \nבכל מקום ומקרא מלא הוא ויבדל אלקים בין וכו', בין האור דימינא לחשך דרשיעייא. ואין \n"},{"index":11,"he":"ספק שענין זה הוא בכח התפארת והמלכות, כי בפירוש פי' הרשב\"י בתיקונים (בתז\"ח דף \nקט\"ז ע\"ב) כי כמו דעמודא דאמצעיתא מייחד בקצוות הקדושה כן מבדיל בין החיצונים. והנה \nהיחוד בימין והקדושה הוא ע\"י תפארת והמלכות כדפי' בשער ט' פ\"ג, א\"כ נמצא שניהם \nמבדילים בין האור דהיינו הקדושה ובין השמאלי החצוני ובזה יצדק דברינו עם דברי \nהרשב\"י ע\"ה וע' פנים לתורה: \nהנתיב הו' שכל נבדל. ואית דגרסי שפע נבדל, ופי' שהוא המשפיע לכל המדרגות רבוי זה \nהשפע המתרבה בו. ובפסוק ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה וכו'. ואין החשך הזה \nכחשך הנזכר לעיל כי יש חשך טמא וחשך טהור. ופי' הענין הזה בשער הגוונים. וכן פי' \nהרשב\"י ע\"ה בתיקו' (תקונא ל') וז\"ל ואית חשך מסטרא דדכיו כו' הה\"ד גם חשך לא יחשיך \nממך כו', וחשך איהו נוקבא דמקבל מנהורא דאיהו אור דכר כגוונא דסיהרא דמקבלא משמשא. \nותרווייהו אינון אספקלריא דנהרא ואספקלריא דלא נהרא. ואית חשך דסט\"א דאית בה הבדלה \n"},{"index":12,"he":"ולאו חבורא עכ\"ל. הורה בפירוש שהם שני מיני חשך אחד טמא ואחד טהור אחד טמא הוא אשר \nנאמר בו הבדלה. וכפל באמרו דאית בה הבדלה ולאו חבורא מפני שכבר נמצא בקדושה עצמה \nהבדלה בענין המיעוט אבל הוא הבדלה שיש אחריה חיבור ויחוד. אבל הטומאה והקליפה אין \nבה חיבור לעולם. וחשך הטהרה נקרא לילה והוא המלכות שנקרא מדת הלילה והיא מקבלת \nמהיום. ומה גם שנקרא לילה שפי' ליל ה' שהיא מקושטת אל היחוד כמו שפי' בשער סדר \nהאצילות פ\"ב. ושיעור הכ' ויקרא אלקים לאור יום הוא הת\"ת שהוא אור, וקראו ותקנו יום \nדהיינו בחינתו להשפיע בלילה. ולחשך קרא לילה כלומר למלכות שהיא חשוכה תיקנה וקישטה \nבבחינתה הנקרא לילה כדי שתוכל להתיחד מדת יום במדת לילה ומדת לילה במדת יום. והנה \nהיום והלילה הם ארבע ועשרים שעות י\"ב י\"ב ז\"ה מקבל מז\"ה י\"ב מי\"ב. והיינו שלעתים \nמתגדלת הלילה ולעתים מתגדל היום כי לפעמים גובר הזכר ולפעמים גוברת הנקבה וזהו \n"},{"index":13,"he":"(ישעיה ו) וקרא ז\"ה אל ז\"ה, ות\"י ומקבלין דין מדין. ונמצא שתיקון המדות האלה \nוקישוטם הוא ע\"י נתיב הזה. ולכן נקרא נבדל להיות שפעו לתקן התפארת והמלכות הנבדלים \nזה מזה. ונודע כי ביחוד התפארת והמלכות וקבולם מקבלים כל הספירות, ולכן הנתיב הזה \nהוא המשפיע השפע ההוא על כל הבריכות המתאחדות בעצמו פי' המתיחדות על ידם דהיינו \nהספירות שהם מתייחדות ע\"י התפארת והמלכות: \nנתיב הז' נקרא שכל נסתר. לא יתייחס שם נסתר אלא לענין היה גלוי ואח\"כ נסתר. ר\"ל \nהדבר שפעמים יתגלה ופעמים יסתר נקרא נסתר, והדבר שלא יתגלה כלל לא יקרא נסתר אלא \nנעלם או נפלא וכיוצא בו, וברור הוא. והנתיב הזה יקרא נסתר שלפעמים יתגלה להשפיע אל \nהשכליים והכחות המתאחדות בשרשיהם אשר במלכות והיא הנקראת אמונה כמבואר לעיל בנתיב \nג' ויתבאר בשער ערכי הכינויים. ובפסוק ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל \nבין מים למים. והנה הרקיע הזה הוא מט\"ט שהוא שליח הת\"ת ועל ידו יחוד התפארת והמלכות \n"},{"index":14,"he":"בו' ימי החול כאשר יתבאר בשער אבי\"ע פ\"ו ז' ח'. והוא מבדיל בין מים טהורים ובין מים \nזרים מפני שרגליה [שהוא מט\"ט] יורדות מות (משלי ה ה) כנודע, ויתבאר בשער התמורות \nפ\"ו. ולכך ההבדל הוא ע\"י הנתיב הזה כי הוא המגדירו לפני פריצי חיות: \nנתיב הח' נקרא שכל שלם. כדי להבין ענין הנתיב הזה צריך להקדים כי הת\"ת והיסוד הם \nמושפעים מהבינה ושניהם עלייתם שמה. המשל כמו אבר ההולדה שהוא יונק הכח מדרך חוט \nהשדרה. ובדרך נעלם תהיה עלייתו עד המוח. וכל זה להורות כי יהיה תמים על ראשו אל \nהטבעת האחת שהיא הבינה. והעד על זה שני קני הזרוע שהם זה למעלה מזה וכאשר יכפול אדם \nזרועו ימצא ב' הקנים מתייחדים אל הטבעת האחת שהוא הפרק העליון להורות ששני הווי\"ם \nראשם אל הבינה. וכן ביאר הרשב\"י ע\"ה כל זה בתיקונים שם. וכן ביאר הזוהר (בפ' בלק דף \nר\"ד ע\"ש) שת\"ת ויסוד ומלכות אצילותם מהבינה. ונמצא לפ\"ז שאין האדם יכול לעמוד על \n"},{"index":15,"he":"עצם אצילות היסוד כי אם בבינה שהיא חדרי הגדולה שאין חדרים אלא בבינה והיא על \nהגדולה וחדריה הם שם ובעלותו אל חדרי הגדולה שם בעצם יבינו בשרש היסוד ושם יראה \nשהנתיב הזה משפיע עליו ומקיימו. וזהו ויעש אלקים את הרקיע, שהוא הצדיק שהוא רקיע \nמבדיל בין מים זכרים ובין מים נקבות כי אלו עליו ואלו תחתיו. וזהו תחלת המיעוט ביום \nב' שבו נבראו המאורות ועכ\"ז לא נתלו עד יום ד'. ובענין הזה שביארנו יתפשרו דברי \nהרשב\"י ע\"ה ודברי המפרשים יחד. ונקרא שלם שהוא משלים ומכין היסוד הנקרא שלום והיסוד \nהוא תכונת הקדמות שאין אדם יכול לעמוד עליו במציאותו כי אם בחדרי הגדולה שהם בבינה \nשאותם החדרים הם נאצלים מעצמות קיום היסוד שהוא הנתיב הזה שהוא המאצילו והמקיימו. \nעד הנה פי' ח' נתיבות בפ\"א: \n \nשער יב פרק ד\n"}]}
