{"id":"kabala-bd11e1351be2-1-59","bookId":"kabala-bd11e1351be2","part":1,"torah":59,"title":"פרק רביעי:","hebrewTitle":"פרק רביעי:","segments":[{"index":1,"he":"פרק רביעי: \n(בפ\"ז יתבארו ח' נתיבות אחרים) נתיב הט' נקרא שכל טהור. מפני שע\"י הנתיב הזה יש כח \nהת\"ת להחיות השש קצוות ולכוללם בעצמו וליחדם כענין שכתוב לך ה' הגדולה וכו' והשם \nההוא רמז בתפארת לאמן הפי'. ואין שאלה איך ימנה שני פעמים, כי כן לו ב' בחינות, \nבחינה כוללת כל הו' קצוות והיינו שנקרא שמים שהוא כולל כל האצילות [הקצוות], ובחינת \nעצמו והוא נקרא רקיע וזהו ויקרא אלקים לרקיע שמים, כמו שבארנו בשער א' פ\"ב בשם \nרשב\"י יעו\"ש. וכל ענייני הרקיעים האלה בפי' פירשם הרשב\"י ע\"ה בתיקונים. ונקרא מטהר \nכי הוא מטהרם מחלודת העברות. ועז\"נ ויגולו רחמיך על מדותיך כי הוא המקבל רוב רחמים \nמכ\"ע: \nנתיב הי' נקרא שכל מצוחצח. ע\"י הנתיב הזה יתקבץ כל השפע אל הת\"ת והוא מתעלה (לקבלו) \nעד הבינה ומשם הוא נכלל עם הספי' כלם ואינו משפיע אל המלכות כדפי' בשער ערכי \nהכנויים בערך הוי. וכן פי' הפסוק ע\"ד הרשב\"י ע\"ה ויאמר אלקים יקוו המים, ר\"ל יקוו \n"},{"index":2,"he":"המים שהוא השפע, מתחת השמים פי' המלכות שהיא תחת הת\"ת הנקרא שמים, וענין יקוו פי' \nיתעלה ויתקבץ השפע ממנה, אל מקו\"ם שהוא התפארת. וכן עולה שם בן ד' מקום. כיצד י\"פ \nי' הם מאה, ה' פעמים ה' הם כ\"ה, ו\"פ ו' הם ל\"ו, ה\"פ ה' הם כ\"ה, עולה הכל קפ\"ו כמנין \nמקום. ונקרא אחד ביחוד עשר ספי'. כיצד, כתר א', ח' שמונה ספירות, ד' מלכות. וכלם \nנכללות בו ביחד. וענין ההסתלקות השפע מהמלכות בתוקף הדין הנתיב הזה הנקרא מצוחצח \nשפירושו דין כמו שפי' בשער הצחצחות. או ירצה מצוחצח כולל כל המדות והצחצחות בערך \nהסתלקות כדפי' שם. והנה הנתיב הזה נעשה פרגוד ומחיצה לעכב השפע בסבת תוקף דינו \nוהשפע מתעלה והיבשה נראית ונעשית למעלה מקוה מים לבלתי ירד השפע ח\"ו ונמצא תוקף \nהדין והעולם אבד והחרב נוקמת נקם ברית התורה ח\"ו עד ישקיף וירא ה' משמים: \nנתיב הי\"א נקרא שכל מתנוצץ. והוא התנוצצות הת\"ת אל המלכות ע\"י יניקתו חלב האם. ומה \n"},{"index":3,"he":"שהיתה יבשה בסוד חמימות ויובש האש והדין נעשה אר\"ץ לשון רצון. וזהו פי' הפסוק ויקרא \nאלקים ליבשה ארץ וגו' ולמקוה המים קרא ימים, פי' לת\"ת שהוא מקוה המים קרא ויחדו \nוהשפיעו אל הימים התחתונים שבמלכות. וכל התיקון והרצוי הזה הוא ע\"י התשובה והיינו \nע\"י הנתיב הי\"ב כאשר נבאר. ושר הפנים היא המלכות כי היא שר פני הספי' כי כלם מאירות \nבה וכל הטוב והרחמים האלו הם ע\"י השפע ששופע הנתיב הזה ממעון קדשו. והוא פותח \nהצנורות ומעלה התפארת לקבל רחמים פשוטים ויתפשטו בכל הספי' והנה שני הנתיבות האלה \nהפכנום הי\"א לי' והי' לי\"א כדי לישבם עם סדר הפסוקים ודברי הרשב\"י ע\"ה בנתיבות \nכדפי': \nנתיב הי\"ב נקרא שכל בהיר וכו'. ונקרא כן, כי מרוב בהירותו ישפיע בהירות במלכות. \nויסתכלו בה הנביאים להשיג המדרגות העליונות הנראים בה. ומשם ישכילו ויבינו על מה \nאבדה הארץ וישיבו העם מדרכם הרעה. וע\"י הנתיב הזה מתקבלים בתשובה כענין (יחזקאל א \n"},{"index":4,"he":"ח) וידי אדם מתחת כנפיהם. וכן ימינו פשוטה לקבל שבים. וזהו וירא אלקים כי טוב. שם \nטוב הזה, הוא להשלים חסרון הטובה שביום שני מפני תוקף גבורותו, וילחלח יובש הארץ. \nוקרוב לענין זה נתבאר בתיקונים תקון מ\"ג (דפ\"ב.) וז\"ל. ויאמר אלקים תדשא הארץ כו'. \nאמר רבי אלעזר אבא והא קרא ליה יבשה מאן תדשא הארץ. א\"ל ברי הכא אוליף תיובתא לבני \nעלמא. דאם בר נש יחזור בתיובתא נחית לה נביעו דאסתלק, ומה דהוה יבשה קרא לה ארץ. \nונהר דהוה חרב ויבש, קרא ליה מקוה המים וימים, הה\"ד ויקרא אלקים ליבשה ארץ ולמקוה \nהמים קרא ימים. בההוא זמנא דאתקרי ארץ, מה כתיב ביה, ויאמר אלקים תדשא הארץ עכ\"ל \nלענייננו. הנה מהמאמר זה הוא הכרח אל סדר הנתיבות, עשירי וי\"א וי\"ב, ואין בהם \nפקפוק. והמלכות נקרא חזחזית כי שם גי החזיון: \nנתיב הי\"ג נקרא שכל מנהיג האחדות וכו'. אחרי שע\"י הנתיב הנק' שכל מתנוצץ הוא הי\"א \nיושפעו הרחמים ותתעבר הנקבה. ועוד צריך כח מהנתיב הזה הנקרא מנהיג האחדות שהיא \n"},{"index":5,"he":"המלכות כי היא המייחדת כל הספירות כדפי'. וע\"י הנתיב הזה תוציא הדברים הדקים \nוהרוחניים והנשמות אשר בה אל הפועל. ובכחו משלמת המלכות כל הדברים שהוא המצמיח דשא \nמארץ. והיינו דכתיב ויאמר אלקים תדשא הארץ שהיא המלכות. דשא שהוא הויות הכחות אשר \nבה. עשב וגו' הת\"ת נקרא כן, כאשר נבאר בשער ערכי הכנויים. עץ פרי יסוד. וע\"י הנתיב \nהזה, הוא ותוצא הארץ כו': \nנתיב הי\"ד נקרא שכל מאיר. והוא הנתיב אשר על ידה נתהוה החשמל שהוא חומר הנושא צורות \n(הנאמרות) [והמראות]. ובו נטבעו הצורות כלם מכח המלכות אל מציאות יותר מתגלה והם \nחיות המרכבה. וכן אחז\"ל (חגיגה דף י\"ג) מאי חשמל חיות אש ממללות, והם תחת הכסא ובם \nיתבארו הסודות ויתגלו המראות. וזהו וירא אלקים כי טוב ופי' הוראת הדברים והארתם \nמלשון (שמות ל ז) בהטיבו את הנרות: \nהנתיב הט\"ו נקרא שכל מעמיד וכו'. הכונה שהשכינה נקראת ערפל מצד יניקתה מן השמאל \nשהוא תוקף הדין. וכן פי' הרשב\"י ע\"ה וכאשר נבאר בשער ערכי הכנויים. והוא נקרא עצם \n"},{"index":6,"he":"הבריאה כי היא סבת הבריאה ובעצמותה נבראו הנבראים. ועל ידי הנתיב הזה תכנס היא אל \nיניקתה מן הדין. והנבראים בתוקף הדין הם נאספים. ומטעם זה בא בפסוק ויאמר אלקים יהי \nמארות חסר ו', להורות על המארה והמהומה והמגערת והאסכרה בתינוקות כאמרם ז\"ל. והבדל \nהיום והלילה כי היא חסרת האור. והיא מרה כענייה נבדלת מבעלה. וזה סבת המועדים, כי \nבזמן שהשמחה הווה יהיה על ידה. וכאשר תחסר האור, יהיה חול ולילה וחסרון לבנה עד \nשירחם ה' ויחזור עטרה ליושנה: \nנתיב הט\"ז נקרא שכל נצחי וכו'. הענין כי כמו שחסרון הלבנה הוא ביום ד' כן מלואה \nותקונה בו ביום. וכן פי' הרשב\"י ע\"ה בשה\"ש (בז\"ח דף פ\"ב) כי בתולה נשאת ליום ד', \nלהראות שבתולת ישראל קימתה ביום הרביעי. ובת קול מכרזת בפמליא של מעלה, (מיכה ז ח) \nאל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, קימה ביום נפילה. וכן בנתיב [בכתוב] הזה שני \nהמאורות, הוא נפילה מאור קטן, הוא קימה מאור גדול. ובמקום שנפל, בו יקום ע\"י הנתיב \n"},{"index":7,"he":"עצמו. וזהו אמרו עידון הכבוד שאין כבוד למטה ממנו. פי' כי הנתיב הזה סבת העדון כי \nהעידון תלוי במילוי הלבנה. והחסרון סבת הגהינם. ועדון הכבוד שאין וכו' הוא המלכות \nועידונה יהיה בסבת הנתיב עצמו. ונקרא נצחי מלשון נציחה כי ינצח צד הרחמים לשתעלה \nהרמתה כי שם ביתה ולא תרד עוד. והוא הנקרא ג\"ע פי' כי המלכות נקרא ג\"ע לחסידים \nוכו', והעדן האמיתי אינו אלא במלוי הלבנה. עד הנה פי' ח' נתיבות: \n \n"},{"index":8,"he":"שער יב פרק ה\nפרק חמישי: \nגם בפ\"ז יתבאר ח' נתיבות אחרות. ויש שרצו לומר שי\"ו נתיבות הם להנהגת העליונים וי\"ו \nהנשארים הם להנהגת התחתונים. ואין הדבר מתישב כלל לא בספי' ולא בנתיבות כי כלם \nבעליונים וכלם בתחתונים כדמוכח במעשה בראשית שמתבאר כלו באצילות וכן כלו ביצירה וכן \nכלו בעשיה ואין מקום לחלק: \nנתיב י\"ז נקרא שכל ההרגש. וכן הענין כי בג\"ע מתלבשות נשמות הצדיקים לבוש כדמות הגוף \nשהיו בעולם הזה. ויש מתלבשת בעלייתה, ויש מתעכב זמן מה עד התלבשה. הכל לפי זכות \nהנשמה ומעשיה. והלבוש ההוא, מתהוה מאור הגן שהיא המלכות. וכן נאמר (שם ה א) ומרדכי \nיצא מלפני המלך בלבוש מלכות. וכן (שם ה א) ותלבש אסתר מלכות. הכונה לרמוז שזכו \nלהתלבש בלבוש זך אשר הצדיקים מתלבשים בג\"ע וראו עולמם בחייהם. ואל זה רמז הש\"י למשה \n(שמות ג ה) של נעלך שהוא הפשט הגוף. והנה האויר שהצדיקים מתלבשים ממנו בג\"ע, הוא \nע\"י הנתיב הזה. ונקרא הרגש על שם שהוא המלביש לצדיקים דבר מורגש דמות הגוף. והוא \n"},{"index":9,"he":"נקרא יסוד התפארת. כי יסוד הת\"ת הוא (הבינה) [היסוד], והגן הוא המלכות, והעולם הבא \nהוא הבינה. והענין שריח הבינה מושפע למלכות, וממנה מתלבשות הנשמות, ועיקר ההשפעה \nהיא ע\"י היסוד, ושם מעמד הנשמות. וז\"ש ויתן אותם אלקים ברקיע השמים. ופי' רז\"ל כי \nפסוק זה נאמר על הצדיקים, וכן פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים שהצדיקים הם ביסוד שהוא רקיע \nהשמים. להאיר על הארץ, הכונה להשפיע למלכות. כי נשמת הצדיקים הם צנורות אל השפע \nכאשר נבאר בשער הנשמה פ\"ה. ולמשול ביום וכו', הצדיקים הם מושלים בשמש שהוא היום \nוהירח שהוא הלילה. כדמיון יהושע (י יב) שמש בגבעון דום וכו'. וכן פי' רז\"ל (בב\"ר \nפ\"ו). והכל בכח נתיב זה, שהוא הממשילם על הנבראים מכחו: \nנתיב י\"ח נקרא שכל בית השפע. פי' כי בהבטת העלולים כלם אל עילתם ימשך להם רוב שפע \nוברכה מן הנתיב הזה. וא\"כ יוכרח כי כל הדבקים אליו והחוקרים אל עצמותו יקבלו רב \nטוב. וז\"ש וירא אלקים כי טוב, כמו (שמות ל ז) בהטיבו את הנרות, כי הוא המטיב והמאיר \n"},{"index":10,"he":"לכל המתלוננים בצלו. ולכן נקרא בית השפע, כי הוא עיקר השפע כדפירשנו: \nנתיב י\"ט נקרא שכל סוד הפעולות רוחניות וכו'. פי' שעל ידי הנתיב הזה יתהפך השפע \nהנשפע מן הנתיב שאמרנו למעלה אל טבע הנשפע. והמשל בזה כמו הכבד המבשל כל המאכל אל \nטבע הגוף ומשם ע\"י העורקים יתהפך הדם ההוא לכל אחד כפי טבעו. כן ע\"י הנתיב הקודם \nיושפע שפע כולל אל כל המצטרך אליו. אמנם ע\"י הנתיב הזה השני יתהפך אל טבע הנשפע \nכאו\"א כפי כחו. וזה נרמז בפסוק ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה. והנה המים \nהשריצו כל א' וא' למינו ואפילו העוף שהוא מן הרקק. כן הנתיב הזה השריץ כל דבר ודבר \nלפי טבעו. ולפעמים ג\"כ שפע הנשמות. וע\"י הנתיב הזה ישרוץ בים העליון נשמות ומיני \nנאצלים כל אחד ואחד לפי טבעו ושרשו כמו בענין הנשמות לפי הפרדם בספירות כל אחד \nלשרשה, יש חכם בחכמה ונבון בבינה וחסיד בחסד וכן לשאר המדות. וכן המלאכים כגון \nחסדיא\"ל מיכא\"ל מחסד, גבריאל דניאל מגבורה, אוריא\"ל רחמיא\"ל מתפארת, וע\"ד זו לכל \n"},{"index":11,"he":"ספירה וספירה. וכ\"פ הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא מ\"ה דף פ\"ב ע\"ב) (ובהקדמת הזהר \nד\"יב) בפסוק זה: \nנתיב כ' נקרא שכל הרצון וכו'. הענין הוא כי בהתהווה בעוה\"ז איזו הווייה כמו שאמרנו \nבנשמות העליונות הוכרח היות מקור ברכתו בעולם העליון כי משם יתזן כל בשרא. והנה \nתליית כל הדברים ר\"ל ההוויות והנשמות המתאצלות יוכרח תליית העלמתם בנתיב הזה. \nובנתיב הזה הם נמצאים דמיון דק תכלית הדקות כמשל הבנאי שפי' בנתיב רביעי. ויש חלוק \nבין נתיב זה לנתיב ד'. כי נתיב ד' הוא שרש הכחות הנאצלות בתחלת ו' ימי בראשית, וזה \nהוא תליית הדברים העלולים ברצון מאצילם מן המים האלה הנאמרים למעלה שהם דברים בפ\"ע \nוזהו ויברא אלקים כו' הדברים אשר שרצו המים: \nנתיב כ\"א נקרא שכל החפץ המבוקש. פי' שעל ידו יושפעו כל הדברים הנבראים בשכל הרצון \nאשר אמרנו ועל ידו יושפע [גדילתם] למטה במקומם ע\"ד אין לך כל עשב ועשב מלמטה וכו' \nשדרשו רז\"ל (בב\"ר פ\"כ) בפסוק אם תשים משטרו בארץ. והנה הנתיב הזה יקבל ממקורם שהם \n"},{"index":12,"he":"באלקות וישפיע לכל אותם הנבראים שהם למטה וזהו וירא אלקים כי טוב ע\"ד שפי': \nנתיב כ\"ב נקרא שכל נאמן. פי' שע\"י הנתיב הזה יתרבו הדברים העליונים לשמור אמונתם \nלתחתונים לכל אשר יולידו אחריהם. כמו שנתבאר שדברי הקדושה הם מתרבים מעת לעת לבלי \nשעור ותכלית וזשאה\"כ ויברך אותם אלקים ויאמר להם פרו ורבו: \nנתיב כ\"ג נקרא שכל קיים וכו'. דע כי כל הדברים הנבראים בעולם הוא דפוס וצל העולם \nהעליון ואפי' ממין הבהמה והחיה וכל דבר. וזה טעם האסור והמותר, כי האסור צלם בצד \nהטומאה, והמותר צלם בצד הטהרה ועד\"ז ג\"כ הכשר והפסול והטהור והטמא. וכמו שיש ספי' \nעליונות כן יש ספירות תחתונות בעול\"ם שנ\"ה נפ\"ש, וסימנ' עש\"ן. והנה קודם בריאת \nהתחתונים הוכרח להיות הוויות הכח המקיים. וכחם הוא ע\"י הנתיב הזה והוא כח קיום \nהספי' התחתונות כאשר נבאר עניינם בשער אבי\"ע. ובפסוק ויאמר אלקים תוצא הארץ הארץ, \nהוא המלכות. וענין ההוצאה הוא הוצאת כח הדברים. כי הדברים עצמם הם ע\"י הנתיב האחר: \n"},{"index":13,"he":"נתיב כ\"ד נקרא שכל דמיוני וכו'. פי' שהוא עושה הדברים אשר ראוי אל כחם אשר נאצל מן \nהארץ העליונה הנאמר למעלה בנתיב כ\"ג. וזה כי בנתיב הזה אמר ויעש אלקים, כי העשייה \nהוא התגשמות הדברים. וכחם הם כמו נשמה לרוח הנעשה. עד כאן פי' ח' נתיבות: \n \nשער יב פרק ו\nפרק שישי: \nבפ\"ז נבאר ח' נתיבות הנשארים: \nנתיב כ\"ה נקרא שכל נסיוני וכו'. הענין כי הנתיב הזה מחייב נסיון הצדיקים והחסידים \nכאאע\"ה. וכל מיני הנבראים, כמו המלאכים והשרפים לפעמים נענשים כמשאחז\"ל (חגיגה ט\"ו) \nבענין אלישע אחר דמחיוהו למטטרו\"ן שתין פולסי דנורא, וכן גבי ר' חייא דמחיוהו \nלאליהו (ב\"מ פ\"ה), וכן נמצא בברייתא דרבי ישמעאל ע\"ה שהמלאכים נענשו כאשר אינם \nמיישרים נעימתן בקדושה. ונסיונם נשפע מהנתיב הזה. וז\"ש וירא אלקים כי טוב. הכונה \nניסה אותם וראה אותם טובים וחזקים זריזים וטובים בעבודתם ועומדים בנסיונם: \nנתיב כ\"ו נקרא שכל מורגש וכו'. הענין הוא כי שכל האדם נברא ממקור החכמה. וכן פי' \n"},{"index":14,"he":"במדרש רות (מהזוהר חדש דף צ\"ב) וז\"ל פתח ואמר מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית \nוגו'. כל עלמא לא איתון אלא בחכמה וב\"נ אתמלי בכלא. שאר בריין בטופסא (נ\"א בתוספתא) \nדחכמה דאשתאר בבר נש. ואע\"ג דכלהו בריין הכי לא הוה בריה קליל למרדף בתר עובדי דבני \nנשא כעופא וכו', ע\"ש עכ\"ל. הנה בפירוש ששכל האדם מושפע מחכמה וממותר האדם נשפע על \nשאר הבריות, וזה כוון בכתוב זה ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו וכו' הכונה אל הדעת. \nוכן נאמר כאשר חטא (בראשית ג כב) הן האדם היה כאחד ממנו לדע\"ת. והכונה כי הצלם \nוהדמות של אדם נשפע מחכמה מן הנתיב הזה שהוא השכל ומטעם זה נקרא מורגש פי' הורגש \nבעולם הזה: \nנתיב כ\"ז נקרא שכל מוגשם כו'. נודע היות גוף האדם במדה ובמשקל וכל אבריו בתכונה \nעליונה להיותו צל העליונים איש איש על עבודתו ועל משאו להיות צל על ראשו דמות עולם \nהעליון כמו שנבאר בשער הנשמה פ\"ח. והנה תארו מתואר במחוגה באצבעות יד בוראו ע\"י \n"},{"index":15,"he":"הנתיב הזה. והנה על ידו האברים שומרים מתכונתם ותכונתם לבל יתארך ויתקצר מהיחס אשר \nתאר להם הקונה. וזהו ויברא אלקים את האדם בצלמו. ואין ספק שע\"י נתיב זה הוא צורת \nהעובר במעי אמו: \nנתיב כ\"ח נקרא שכל מוטבע וכו'. השלמת הטבע הוא ע\"י הנקבה כי כן בארו רז\"ל (יבמות \nס\"ג) במשאה\"כ זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם, שניהם יחד הם אדם שלם. והנה האשה \nהיא לקיום הטבע במין האנושי כנודע, וכן כל הדברים העליונים הם זכר ונקבה כדמיון \nהשמש והירח וז\"ש הכתוב בצלם אלקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם. ואין ספק כי על ידי \nהנתיב הזה הם הזווגים של אדם בין ראשונים בין שניים: \nנתיב כ\"ט נקרא שכל כללי וכו'. הכונה כי הקב\"ה ברחמיו השפיע אל האדם שכל בידיעות \nהנעלמות בענין תנועת השמים וגלגלים וכוחותם המניעים אותם. וכן מלאכי התקופות \nוהחדשים והימים והמזלות כי לכל אחד מהם כח ומלאך המניעו. ועל זה נאמר (דברים ד ו) \n"},{"index":16,"he":"כי היא חכמתכם ובינתכם ופי' רז\"ל (שבת דף ע\"ה) אלו תקופות וכו'. ולא על התכונה \nהכוזבת שהמציא אקלידס בפתיותו. אלא התכונה האמיתית שהיתה נודעת לחכמים ז\"ל כענין \nשנדרש קצת בפרקי רבי אלעזר ובפרקי מעשה בראשית כי זאת היתה חכמה לעיני גוים ודאי \nועל ידו ידע האדם הנהגת העולם לעתיד. וזהו ויברך אותם אלקים. פי' השפיע להם ידיעות \nהתקופות ושאר הדברים והידיעות הנעלמות: \nנתיב ל' נקרא שכל תמידי וכו'. הכונה כי תנועת הגלגלים ומרוצתם הוא ע\"י הנתיב הזה כי \nהוא הנותן כח וחיל להמניע אותם. והוא התנה עמהם להיותם משעובדים ליראי ה' ולחושבי \nשמו. וזהו ויאמר להם אלקים וגו' ורדו בדגת הים וכו', הכונה השליט אותו אפי' במלאכים \nהנאצלים מן הארץ העליונה כי הם המניעים הגלגלים: \nנתיב ל\"א נקרא שכל נעבד וכו'. הכונה מפני שידיעת הדברים הנעלמים הוא ע\"י הדברים \nהנגלים בעה\"ז. והמשל בזה כי כאשר נרצה לדעת תכונת הירח נבחין הפעולות התחתונות \n"},{"index":17,"he":"הנמשכות ממנה וכאשר נראה שהדברים הקרים גדלים בכחה נדע שהיא קרה בטבעה וכן הנסיון \nאל השמש וכן אפילו לדברים הנאצלים. וזה רצה הכתוב באמרו ויאמר אלקים הנה נתתי לכם \nאת כל וכו' לאכל\"ה. הכונה באכיל\"ה, ידיעת הדברים הנסתרים בנגלים מהם. והכל על ידי \nהנתיב הזה: \nנתיב ל\"ב נקרא שכל מחודש וכו'. הכונה שעל ידו הקב\"ה שולח שפע לכל הנאצלים כדי \nשיתחדשו כאשר בתחלת בריאתם. כמו שאמרו רז\"ל (ברכות דף נ\"ט ע\"ב) בענין השמש כי מכ\"ח \nשנה לכ\"ח שנה חוזר בתקופתו כבתחלת מעשה בראשית ומברכין עליו. וכן הדברים בנאצלים \nונבראים ונוצרים ונעשים, כלם מתחדשים מזמן לזמן. והכל על ידי הנתיב הזה. וזשאה\"כ \nוירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. ואמר מאד, להורות על החדוש שהם מתחדשים \nוהוא הטובה היתירה על טובת הבריאה. ובזהר פ' יתרו (דף ס\"ח ע\"ב) פי' רבי אלעזר בפסוק \nוירא אלקים את כל אשר עשה, דאסתכל כו' כלא בכללא חדא עילא ותתא כו' עכ\"ל. הורה על \n"},{"index":18,"he":"כל מה שפירשנו. עד הנה הגיע פרישת הנתיבות כלם. ובזה נשלם ונכלל השער הזה והשבח לאל \nהאמיתי: \n \nשער יג פרק א\nשער יג הוא הנקרא שערים: \nהנרצה בשער זה לבאר ענין חמשים שערים המתיחסים אל הבינה, כדפירשו כל המקובלים \nהקדמונים והאחרונים. וטעם אל מספרם ועניינם: \n"}]}
