{"id":"kabala-c10ae1b7add5-1-6","bookId":"kabala-c10ae1b7add5","part":1,"torah":6,"title":"קטע 6","hebrewTitle":"קטע 6","segments":[{"index":1,"he":"לעשרה. בג\"כ פר אחד לאוספא ליה חילא דאימא עלאה למידן עלמא, אבל תרין לא בגין דלא \nיכיל עלמא למסבל דינא תקיפא. איל אחד גבורה דיליה לישנא דתקיפי אילותי לעזרתי חושה \nוהאי איל תשכח בכלהו מוספין דמוסיפין חילא דגבורה עלייהו. בר משבתא דאית ביה נייחא \nולית ביה דינא כלל דאתגליא עתיקא קדישא חידו וטבאן לכלהו עלאין (ס\"א עלמין) כבשים \nבני שנה למיהב חילא לכלהו דרגין. שעיר עזים. דלא יתחזי סאיבו במקדשא ביומא דדינא \nובהאי יומא אתחבר גבורה עלאה בדינא תתאה דר\"ח למידן עלמא. ת\"ח גבורה דינא קשיא. כ\"י \nדינא רפיא. אך חובת היום פר אחד בגין דיכיל עלמא למסבל. ובג\"כ בריש ירחא תרין פרים \nדהיא כפרה. בעשרה לירחא לקבל דרגא דמשה במוסף דיליה פר בן בקר אחד דלא אתוסף ביה \nדינא כ\"כ בגין דהוא יומא דכפרה. איל אחד תקיף לתברא רשיעי עלמא ובעינן למעבד נייחא \nלשככא רוגזא כבשים שבעה לאוספא לכלהו דרגין. שעיר עזים אחד אתוסף הכא בחובת היום \n"},{"index":2,"he":"לכפרא על סואבת מקדשא בגין דקב\"ה מלעילא מכפר כלא ולא ישתאר סאיבו בעלמא. בג\"כ חד \nביומא לכפרא קודש הקדשים חד זמנא בשתא בגין דלא אשתכח כ\"כ סאיבו תמן. וחד לברא \nלמזבח החיצון דלא אשתכח סאיבו בעלמא. בחמשה עשר לירחא לקבל דרגא דאהרן דאחיד בהו\"ד \nואסתלק נמי בחס\"ד ובג\"כ בהאי זמנא אפילו עם כל אומין דעלמא עביד קב\"ה טיבו. בגין \nדאתוסף חס\"ד דאהרן עם חס\"ד דאברהם ואינון מקרבין ביה בשבעה יומין קרבנין עלוון בגין \nדיחדו כוליה עלמא בחדוותא דישראל. ע' פרים לקבל ע' אומין עכו\"ם דעלמא וביומא קדמאה \nפרים שלשה עשר. לאחזאה דלאו אינון כדאי לאתקיימא בעלמא אלא בטיבו דקב\"ה דאית ביה \nתליסר מכילן דרחמי. אילים שנים למהוי תקיפו לההוא דרגא דחס\"ד עלאה על חד תרין ממה \nדמקרבין בכלהו מוספין בגין דהאי חגא איהו לקבל דרגא דאהרן דאחיד בדרגא שתיתאי. \nואקרי יום שתיתאי. יומא דקב\"ה אלף שנין ובההוא יומא זמין קב\"ה לאוספא על חד תרין \n"},{"index":3,"he":"טיבו לעמיה. הה\"ד והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו אז והיה משנה על אשר ילקטו \nיום יום ובכלהו דרגין דלעילא אתוסף ברכאן. ובההוא יומא ייתי מלכא משיחא ויתקרי חג \nהאסיף דיכנש קב\"ה ביה גלותא דעמיה הה\"ד והיה ביום ההוא יוסיף יי' שנית ידו לקנות את \nשאר עמו. ויתקרי חג הסכות דכלהו שבעה דרגין חפיין על ישראל כסוכה ובג\"כ כלהו ענני \nכבוד אזלין עם ישראל במדברא בזכותא דאהרן בג\"כ י\"ד אימרין בכל יומא ובשבעה יומין הא \nשבעתים וינהיר שבעתים נהירו דשמשא וקב\"ה ירחם על עלמא. ושעיר עזים אחד חטאת לכפרא \nעל סאיבו מקדשא דסאיבו אומי עלמא עכו\"ם. ביומא תניינא לקבל דרגא דיצחק ביומא תליתאה \nלקבל דרגא דיעקב ביומא רביעאה לקבל דרגא דיוסף ביומא חמישאה לקבל דרגא דמשה ביומא \nשתיתאה לקבל דרגא דאהרן: \nותא חזי בהאי חגא ובחגא דפטירו שבעה יומי דכלילן כלהו יומין דלעילא בהו. מה דלית כן \nבשאר חגין דמקרבין בהו מוסף אלא היינו דאוקימנא ברזא דמהימנותא מחשוף הלבן אשר על \n"},{"index":4,"he":"המקלות די לכל אינון שבעה שבעה דרגין אסחר לון \n \nדף רסא/ב\nבסטר דחס\"ד חגא דפטירא לקבל אברהם דאתי מחס\"ד בג\"כ כלהו דרגין תמן. דהא לכלהו דרגין \nאסחר יעקב שלימא לסטרא דחס\"ד. האי חגא לקבל דרגא דאהרן דאחיד בחסד כלהו עמיה. ד\"א \nבגין דכלהו דרגין וכלהו זכאין כד נפקו ישראל ממצרים קב\"ה אתגלי תמן בכתרוי וזמין \nלמעבד כן ביומא דייתי משיחא בג\"כ כלהו כתרין רמיזין הכא והכא ונטלין על חד תרין שפע \nברכאן הכא מהתם. והתם על חד שבעה משאר מוספין הה\"ד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו \nנפלאות. כיום צאתך הוה ליה למימר. מאי כימי. דכלהו יומין עלאין אזדמנו התם ואזדמנו \nהכא. בג\"כ נפלאות נ' פלאות חמשין פלאות דהא נ' תרעין דבינ\"ה פתח קב\"ה לאפקא לון \nמתמן. ובגיני כך באורייתא אדכר יציאת מצרים נ' זמנין לקבל נ' תרעין כדין יעביד \nליומא משיחא. ומאי אראנו אלא אראנו לההוא סבא דחזא בקדמיתא דכתיב וירא ישראל את היד \nהגדולה כדין זמין למחזי פורענותא דאדום. ד\"א דבגיניהון דשבעה צדיקיא זמין קב\"ה \n"},{"index":5,"he":"לאעברא לכל אומין דעלמא ולא ישתאר בעלמא אלא קב\"ה בלחודוי וישראל גוי אחד בג\"כ הכא \nשבעה יומין. ת\"ח דבג\"כ מתמעטין והולכין. וביומא תמינאה שלטין ישראל לחודייהו בעלמא \nומקריבין פר אחד איל אחד רזא דיחודא. שבעה כבשים. לקבל שבעה דרגין. שעיר עזים אע\"ג \nדבההוא זמנא יעבריניה קב\"ה מעלמא עכ\"ד ישתאר מניה דלא יתבטלון מפריה ורביה ובההוא \nזמנא יפקון מים חיים מחכמה עלאה. חצים אל הים הקדמוני דא חסד עלאה וחצים אל הים \nהאחרון דא גבור\"ה תתאה וגבור\"ה עלאה. בקיץ ובחורף בסטרא דאשא ובסטרא דמיא. דלא \nישתאר דינא בעלמא אלא כלא רחמי וחיים וחירו בעלמא: \nותא חזי בהאי חגא עבדין נסוך המים. נביע דחסד באינון שיתין מששת ימי בראשית וכלהון \nשבעה יומין עלאין מקבלין מאינון מים חיים דנפקין מירושלם עלאה טמירא. ובאן אתר רמיז \nלאינון מים חים באינון שיתין. וחסידי וצדיקי חדאן בהאי הלולא בגין דרמיזא לההוא \nטיבו דזמין קב\"ה למעבד כד יעבר קב\"ה סאיבו מארעא דיחתון אינון מים חיים טהורים \n"},{"index":6,"he":"באינון שיתין. בההוא מזבח עלאה ההוא ים האחרון ואינון תלתא לוגין מים י\"ח ביצים \nלקבל צדי\"ק דאקרי ח\"י העולמים ועל ידיה מים נחתין באינון שיתין. ות\"ח הלל הזקן כד \nהוה חדי בהאי הלולא אמר אם אני כאן הכל כאן. ואם אין אני כאן מי כאן הוה רמיז ואמר \nאי שכינתא דאקרי אנ\"י שריא כאן. הכל כאן ההוא אתרא דאק' כ\"ל דאתי לאזדווגא בה. ואם \nאין אני כאן מי כאן. דהא לא חשיבו טיבו שלימא בגין דשכינתא לא שריא בארעא קדישא. \nאבל כד ישתלמו אינון פרים כדי כתיב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. מאן אינון שית \nמעייני דאינון מריקין בהאי ישועה וכדין עלמא כוליה בחדוה בגין דנפקא שכינתא מבין \nההוא סאיבו דשאר עמין בג\"כ ביום השמיני עצרת תהיה לכם: \nתא חזי עשר נטיעות ערבה ונסוך המים הלכה למשה מסיני שאר מלי דאורייתא תורה. והכא \nהלכה. מ\"ט אלא בגין דהאי אתרא דאקרי הר סיני תורה שבע\"פ אוליפת ליה למשה לקשרא \nקשרין דמהימנותא אינון עשר נטיעין דנצב קב\"ה דהא אחיד לון בההוא אתרא דאקרי ערב \n"},{"index":7,"he":"שביעית ויעבדון פרי בההוא בית סאה בגין דייתי מזונא לעלמא בהאי שביעית דלית לון \nמזונא אלא מההוא שתא שתיתאה דזרעין בה זרעין הה\"ד זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד מה \nדזרעין יהא לההוא אתרא דאקרי צדקה שלימא וכדין קצרו לפי חסד כדין יהא טיבו עלאה. \nומאן איהו לפי חסד דא אברהם: \nותא חזי לתתא שבעה עיבידן אית ביניהון. זריע\"ה לקבל אימא עלאה הה\"ד הא לכם זרע. \nקציר\"ה לקבי דרגא דאברהם הה\"ד קצרו לפי חסד. דיש\"ה בחרוץ לקבל דרגא דיצחק דעביד \nדינא ואפריש תבן מההוא בר. דינא אפריש מניה ועבד דינא ברשיעי עלמא וכדין אינהו כמוץ \nלפני רוח. והאי רוח דא דרגא דיעקב ותחי רוח יעקב ולקבליה זור\"ה וההוא מוץ לאשא \nאתייהיב למיכל. טוח\"ן. לקבל דרגא דמשה. ל\"ש לקבל דרגא דאהרן. אופ\"ה לקבל דרגא \nדצדי\"ק ואתעביד לח\"ם בידוי דצדיק בההוא אור דאית בציון הה\"ד נותן לחם לכל בשר. \nבקדמיתא לכ\"ל ולבתר לההוא אתר דאקרי \n \n"},{"index":8,"he":"דף רסב/א\nבשר ומאי לחם דא קיומא. ובהאי שתא שביעתא לא עבדין עבידתא אלא אכלין ההוא לחם \nדאתייהיב להו משתא שתיתאה. וכלהו עלמין בחדוה נייחין וכלהו מסכני ועתירי כלהו \nשוויין בהאי אתר דהא כלהו תתאי מהאי שתא שביעתא מתזנין. ואי בר נש עביד באינון \nפירין סחורתא. האי דאתרא דעניותא מנע מניה ברכאן בג\"כ מנע מניה ברכאן ובעי בר נש \nלאחזאה בהאי ארעא קדישא דקב\"ה אית ליה נייחא בבעלה וקב\"ה יהיב לחם להאי כ\"ל. וכ\"ל \nלההוא אתרא דאקרי בש\"ר מבשרי ולית לה נהורא מדילה אלא הנהו ספיחי דשתיתאה דאזדרעו \nבה ממילא. ובעי בר נש בההוא ערב שביעית למעבד עבידתא דארעא באינון עשר נטיען \nאשתלימו בה דתתיחד האיא רעא בהו ולא תתפרש מנייהו ותתקרי אף היא נטיעה נציבו דנצב \nקב\"ה בגין דלא יתמנע מינה ההוא טיבו דאית לה עם בעלה נייחא בשביעית בג\"כ אדם ביומא \nשתיתאה אתברי ואזדווגת עמיה בת זוגיה לאתענגא בשבתא והשתא אזדווגת צד\"ק בשתיתאה \n"},{"index":9,"he":"למיהב נהירו להאי הר סיני. ות\"ח הר חורב אתקרי כד אזדווג עמיה וא\"ו. ואי בני נשא \nמפרשין וא\"ו מינה אקרי חרב ליי' דהא חרב כתיב ועבדא נוקמין. בג\"כ הלכה למשה מסיני \nתורה שבע\"פ דיכללון יתה באינון עשר נטיען ערב שביעית וייתי מזונא לעלמא בשביעית \nדהוא אתרא דלית לה נהורא אלא מה דאתייהיב לה מההוא וא\"ו. ות\"ח ישראל כד עבדו עגלא \nואפרישו ברכאן מהאי הר חרב דאפרישו מניה וא\"ו וקציצו בנטיעות באינון נטיען מה כתיב \nויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. ההוא עדי עלאה תפלין דרישא ודרעי דשוויין ביד \nכהה אעדיאו מנהון. ומאן אתר אתייהיב לון מהר חורב כד אזדווג בה וא\"ו והשתא נרגן \nמפריד אלוף ואתערו עליהון חרב. בג\"כ בני לוי דעבדו לויה להאי אתרא אתפרעו מנהון \nהה\"ד ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליי' אלי ויאספו אליו כל בני לוי דהא לא עבדו \nפרודא אלא לויה ואמר לון משה (שם) כה אמר יי' עברו ושובו משער לשער במחנה בגין דהאי \n"},{"index":10,"he":"כ\"ה יהבת לון רשותא למעבד דינין ומאן איהו כ\"ה דא הר חרב ובג\"כ קטלו מנהון כשלשת \nאלפי איש שלשת לא אתמר אלא כשלשת לקבל הנהו תלתא דרגין דהוי מליין להאי באר הה\"ד \nוהנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה. בגין דאינון גרמו דיסלקון מנה והא אוקמוה. בג\"כ \nפקידת ליה האי תורה שבע\"פ למשה על אינון עשר נטיען וערבה דיקיפון להאי מזבח באינון \nערבי נחל לקבל תרין דרגין דמקיפין לעילא באינון נצ\"ח והו\"ד וכדין יעבדון נסוך המים \nאינון מים חיים דאתיין ע\"י דצדיק ולא ימנעון מהאי מזבח טיבו עלאה. ות\"ח כל שאר יומי \nדשתא בהאי מזבח עבדין נסוך היין רמיז לדינא דעייל בה למידן עלמא. אבל בחג עבדין אוף \nבמים חיים. דהא חיים ונהירו אתוסף בההוא זמנא כי מלאה הארץ דעה את יי' כמים לים \nמכסים. עשרה פעמים נמנו ישראל אחת בירידתן למצרים דכתיב כל הנפש לבית יעקב הבאה \nמצרימה וכו'. ואחת בעלייתן דכתיב כשש מאות אלף. ושנים בחומש הפקודים. ושנים בימי \n"},{"index":11,"he":"שאול א' בבזק וא' בטלאים. וא' בימי דוד ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך. וא' \nבימי עזרא כל הקהל כא'. וא' לעתיד לבא עוד תעבורנה הצאן ע\"י מונה. אשרי אדם מצא \nחכמה דא אדם עלאה דאשרי עלוי טיבו דעתיקא אימתי כד מטא חכמה כד\"א מצא אשה מצא טוב \nויפק רצון מיי'. דא רעוא דעתיקא ומאי איהו האי חכמה דא חכמה זעירא דהיא רברבא \nבאתחברותא לעילא. מצא מאי מצא כגון דאשתכחת בכלא. ואםד יפיק תבונה דבעי לעיינא \nולאסתכלא ולאפקא מעומקא עלאה תבונה לאנהרא להאי חכמה וע\"י דמאן אתנהירת ע\"י אדם \nעלאה דמפיק רצון מלעילא לאנהרא לה: \nמתניתין בטהירו בסוף תקונים חדשים של זוהר חדש דס\"ט ע\"ד ובדפוס ויניציאה דף ט\"ל ע\"ד \nברזין דמשכנא פתח ר' יוסי בזה הזהר בחלק כ' דף קנט ע\"א עד קס ע\"ב: \nשייך לסוף דף טז ע\"א סימן כ\"ו רבי בנימן לוי מצאתי כתוב שם בן י\"ב אותיות יה יה וה \nוה יה. תה\"ו במ\"ק עם ג' אותיות גימ' ש' ש\"ד שד\"י. בהו במ\"ק גימ' צבאות כזה ב' ב\"ה \n"},{"index":12,"he":"בה\"ו. חשך \n \nדף רסב/ב\nבמ\"ק עם הכולל גימ' אלקים. רוח במ\"ק עם הכולל בגימ' ידו\"ד במ\"ק. רעש במ\"ק עם הכולל \nגימ' בה\"ו. קול דממה דקה במ\"ק עם הכולל ידו\"ד וי\"ב יותר כנגד שם י\"ב הנמסר לאליהו \nבמערה. דקה במ\"ק עם הג' אותיות גימ' יב\"ק. וכן דקה עם הג' אותיות גימ' יב\"ק נלעד\"ן: \n\n"},{"index":13,"he":"ספר הבהיר דף לו ע\"ב בתחלת המאמר בראשית ברא אלקים סימן כז למה בי\"ת דומה לאדם \nשנוצר בחכמה שסתום מכל צד ופתוח מלפניו והאל\"ף פתוחה מאחריו ר\"ל כי היא פתוחה לקבל \nמן הכתר ויש לה פתח להשפיע לאחרים: \nספר הבהיר לא ע\"ב את השמים וכו' סימן כה ומנ\"ל דשמים הוי קב\"ה דכתיב ואתה תשמע \nהשמים. אטו שלמה מתפלל אל השמים שישמעו תפלתו אלא שנקרא שמן על שמו ולמה נקרא שמים \nאלא שהוא עגול כמו ראש ומלמד שמים מימינו ואש משמאלו והוא באמצע. שא מים. מאש וממים \nומכניס ביניהם שלום. בא האש ומצא מצדו מדת האש. בא מים ומצא מצדו מדת המים והיינו \nעושה שלום במרומיו מאי שמים מלמד שגבל הקב\"ה אש ומים וטפחן זה בזה ועשה מהן ראש \nלדבריו שנאמר ראש דברך אמת ע\"כ: \nשם אחר סוף המאמר וכלהו חד סימן כט והארץ היתה תהו בזמנא דקב\"ה הוה באלין קליפין \nהוה בונה עלמין ומחריבן והא אוקמוה דלית השפעה בכל עלמין. ונהר דאיהו צדיק יחרב \n"},{"index":14,"he":"ויבש בתרין עלמין בעלמא דין ובעלמא דאתי ואית מ\"ד דסליק במחשבתיה למבני עלמין \nולהחריבן. ואמר דין מהניין לי ודין לא מהניין לי. אלין דאתמר בהון את השמים ואת \nהארץ מהניין לי. ואחרנין דאתמר בהון והארץ היתה תהו ובהו דאחזי על עלמין דסליק \nברעותיה למבני לון ולא עביד לון עלייהו אתמר תהו ובהו. ובזמנא דקב\"ה באלין קליפין \nאתמר ביה סכות בענן לך מעבור תפלה. תהו וחשך עלייהו אתמר ויהי הענן והחשך ואלין \nקליפין דאגוזא מוחא מלגאו דתליא לד' סטרין דא ידו\"ד דאיהו לא קביל מסאבו כד\"א הלא \nכה דברי כאש נאם יי'. מה אשא לא מקבל טומאה הכי שמיה לא מקבל טומאה ובזמנא דמתגברין \nאלין קליפין ואתברון מאגוזא צלותא דאיהי שכינתא אדני סלקא לגבי בעלה דאיהו ידו\"ד \nוסליקת כלא דבזמנא דאיהו מתכסי מינה באלין קליפין איהי אתקריאת עניה יבשא ולית לה \nאלא מה דיהבין עבדין בחשאי ובההוא זמנא דקב\"ה אתפשט מאלין קליפין אתמר ולא יכנף עוד \n"},{"index":15,"he":"מוריך והיו עיניך רואות אתמוריך ומה דהוה יבשה אתמר בה מלא כל הארץ כבודו ואתקריי' \nברכה דיליה קרבנא דיליה דאוקיד כל אלין קליפין. וסליקה לגבי קטרת קשורא דיליה עולה \nדיליה דכתיב זאת תורת העולה. היא העולה בצלותא דשחרית היא העולה לגביה בצלותא דמנחה \nבכמה ריחין ובוסמין דג\"ע דאיהי גן דאורייתא הה\"ד גן נעול אחותי כלה סתימא דלא \nאתפתחת אלא לגבי בעלה. וכד ייתי בעלה אלקים שפתי תפתח דאיהי בבא עלאה אתפתחא לגבי \nכתרין סמכין קשוט וקבילת ליה בתרין דרועין הא הוא דכתיב שמאלו תחת לראשי וימינו \nתחבקני. ידו\"ד נחית לגבה ודא הוא רזא אמ\"ן יאה\"ונהי דאיהוחבורא דתרין שמהן באתוון \nובג\"ד גדול העונה אמן יותר מן המברך בזמנא דאינון תרין ברישא דצדיקייא אבל כד אינון \nברישא דחייביא כ\"י אמרת לגבייהו אל תראוני שאני שחרחרת מאלין דשריין לפתאה לבני נשא \nכמה דהוו מפתין לישראל בעגלא בשית שעתין הה\"ד וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר. \n"},{"index":16,"he":"ואוקמוה מאי כי בשש אלא בשית שעתין עבדו ית עגלא בגין לאפרשא לון משבע הה\"ד אך ביום \nהראשון תשביתו שאור. אך חלק בין שש לשבע ובג\"ד אמרה כנסת ישראל ששזפתני השמש גרמו \nדאסתלק מני' ו' דאיהי השש \n \nדף רסג/א\nואור השש דהוה נהיר בסתרא דשית תיבין דאינון שמע ישראל יי' אלקינו יי' אחד. בני אמי \nנחרו בי נחר גרונם דבטילו ק\"ש דאתמר ביה רוממות אל בגרונם. ובג\"ד שמוני נוטרה את \nהכרמים דאינון שאר אומין ערב רב ובג\"ד כרמי שלי לא נטרתי ובג\"ד אינון ערב רב \nמצליחין בכלא כתנות עור חשוכין דעיינין דאתמר בהון ותכהין עיניו מראות לאסתכלא \nלאלין דאתמר בהון נפתחו השמים ואראה מראות אלקים דאינון חמש אור דעובדא דבראשית \nכתנות אור אינון. והארץ היתה תהו. והארץ. הא חד. תהו תרין. בהו תלת. חשך ארבע. תהום \nחמש. וארבע אינון דכלילן כגופא ואינון ארבע יסודין דאינון קליפין דאגוזא ובגין דא \nוהארץ היתה תהו. ואוקמוה היתה מקדמת דנא דהכי ארחא דקליפין דמקדימין למוחא. ורוח \n"},{"index":17,"he":"אלקים דא רוחא דמשיחא מיד דיהא מרחפת על אנפימיא דאורייתא מיד יהא פורקא הה\"ד ויאמר \nאלקים יהי אור. וישלחהויי' אלקים מיד משיחא דהוא בגנתא דעדן כמה דאתמר ביה וישלחהו \nמג\"ע מעדון דיליה. ואמאי לעבוד את האדמה דאיהי שכינתא בג\"ד וישלחהו מיד דיפוק מתמן. \nוישכן מקדם לג\"ע את הכרובים דאינון משיח בן דוד ומשיח בן יוסף דמשכא רוחא דמשיחא \nדאתמר ביה ורוח אלקים דא שיל\"ה ההוא דאתמר ביה ואצלתי מן הרוח דהכי סליק שילה משה \nבחושבנא וישכן מקדם דאקדים שילה לתרווייהו בגין דיהא מרחפת על אנפוי דאורייתא \nופורקנא ביה תלייא והא אוקמוה. ואת להט החרב המתהפכת מיד יהא בידיה ומאי נינהו מטה \nמטטרו\"ן דאתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה ועוד מטה דא שכינתא תתאה ואם זכו ישראל מטה \nכלפי חסד לימינא ויפקון ברחמי. ואם לאו מטה כלפי חובא לסטרא דגבור\"ה דתמן נחש אל \nאחר דתבע לשפוך דמא ואתקטיל משיח וסגיאין מישראל ובג\"ד אתמר שכבי עד הבקר דאיהו בקר \n"},{"index":18,"he":"דאברהם דיהא מטה כלפי חסד ובג\"ד ואת להט החרב המתהפכת וכלא לשמור את דרך עץ החיים \nדאיהי אורייתא דאתמר בה עץ חיים היא ואיהי אורייתא דבע\"פ אם זכה בר נש איהי סם חיים \nדיליה ואם לאו היא מתהפכת ליה לסם המות והא אוקמוה מארי מתניתין הכי כגוונא דמטה \nדאתהפך לנחש ונחש למטה ובזמנא ההוא יתמחון מן עלמא כל אינון דאתמר בהון ויעשו כן \nחרטומי מצרים בלטיהם: \nספר הבהיר לב ע\"א אמר רבי יצחק וכו' סימן לא ישב רבי בון ודרש מ\"ד יוצר אור ובורא \nחשך. אלא אור שיש בו ממש כתיב בו יצירה. חשך שאין בו ממש כתיב בו בריאה כד\"א יוצר \nהרים ובורא רוח. אי בעית אימא אור שיש בו ממש כתיב ביה עשייה דכתיב ויאמר אלקים יהי \nאור ויהי אור. ואין הויה אלא עשייה קרי ביה יצירה. חשך דלא הוה ביה עשייה אלא הבדלה \nוהפרשה קרי ביה בריאה כד\"א הבריא פלוני וכולי. אמר רבי ברכיה מ\"ד ויאמר אלקים יהי \nאור ויהי אור ולא אמר והיה. משל למלך שהיה לו חפץ נאה והקצהו עד שזימן לו מקום \n"},{"index":19,"he":"ושמהו שם הה\"ד יהי אור ויהי אור שכבר היה ע\"כ: \nסימן ל ספר הבהיר אמר רבי ברכיה מ\"ד והארץ היתה תהו מאי משמע היתה שכבר היתה. ומאי \nתהו דבר המתהא את בני אדם. ומאי בהו דבר שיש בו ממש דכתיב בהו בו הוא. ע\"ש מ\"ד גם \nאת זה לעמת זה עשה האלקים. ברא בהו ושם מקומו בשלום. ברא תהו ושם מקומו ברע. בהו \nבשלום דכתיב עוש השלום במרומיו מלמד שמכאן שר ימינו של הקב\"ה מים וברד. וגבריאל שר \nשמאלו אש ושר שלום ביניהם מכריע והיינו דכתיב עושה שלום במרומיו ומנלן דבהו שלום \nדכתיב עושה שלום ובורא רע הא כיצד רע מתהו ושלום מבהו ברא תהו ושם מקומו ברע שנאמר \nעושה שלום ובורא רע. ברא בהו ושם מקומו בשלום שנאמר עושה שלום במרומיו ע\"כ: \n \n"},{"index":20,"he":"דף רסג/ב\nספר הבהיר לג ע\"א אמר רבי חייא מקוה המים וכו'. סימן לב שביעי הוי מזרחו של עולם \nומשם בא זרעם של ישראל כי חוט השדרה משוך מן המוח של אדם ובא לאמה ומשם הוא הזרע \nדכתיב ממזרח אביא זרעך. כשישראל טובים מזה המקום אביא זרעך יתחדש לך זרע חדש \nוכשישראל רעים מן הזרע שכבר בא לעולם דכתיב דור הולך ודור בא. דור שכבר בא. ומאי \nממערב אקבצך מאותה מדה שנוטה תמיד למערב ולמה אקרי מערב מפני ששם התערב כל הזרע. \nמשל למה הדבר דומה לבן מלך שהיה לו כלה נאה וצנועה בחדרו והיה לוקח מבית אביו עושר \nומביא לה תמיד ולוקחת הכל ומצנעת אותו תמיד ומערבת הכל לסוף ימים בקש לראות מה אסף \nומה קבץ היינו דכתיב וממערב אקבצך ומאי ניהו בית אביו דכתיב ממזרח אביא זרעך מלמד \nשממזרח מביא וזורע במערב ואח\"כ הוא מקבץ מה שזרע ע\"כ: \nרעיא מהימנא אמר בוצינא קדישא השייך לדף כג ע\"א אחר מתחשכן קמיה תמצא בחלק ג' סוף \n"}]}
